אוצרות חז"ל · Oitzrois Chazal — לך לך (2026-10-19)

בס"ד
גליון
אוצרות חז''ל
פרשת לך לך תשפ"ז לפ"ק
פנינים יקרים מאוצרות המדרש והראשונים
רּוִאים ַַה ָָּב ִִאיםְ .וְ ָָראּוי ְלְ ַַא ֵֵּבד ּוְלְ ַַׁש ֵֵּבר ָּכָ ל ַַהּצּורֹות ְּכְ ֵֵדי ֶֶׁשֹּלא ִיִ ְְטעּו ָָּב ֶֶהן ָּכָ ל ַַה ְְּב ִ ַ'ַו ִ �ִּי ְְק ָָרא � ָָׁשם ְ �ְּב � ֵֵׁשם ה'
לֹוַּה ֶֶאָּלָ א ֵֵאּלּוֵּ .כֵ יָוָ ן ֶֶׁשָּגָ ַַבר ֲֲעֵלֵ ֶיֶהםָָה ָָעם ְּכְ מֹו ֵֵאּלּו ֶֶׁש ֵֵהם ְְמ ַַד ִִּמים ֶֶׁש ֵֵאין ָָׁשם ֱֱא ַ
ִִב ֵיֵמי ֱֱאנֹוׁש ָָטעּו ְְּבֵנֵ י ָָה ָָא ָָדם ָָטעּות ָּגָ דֹול ְוְ ִנִ ְְב ֲֲע ָָרה ֲֲע ַַצת ַַחְכְ ֵֵמי אֹותֹו ַַהּדֹור ֶוֶ ֱֱאנֹוׁש
יֹוָתיו ִִּב ֵֵּקׁש ַַה ֶֶּמֶלֶ ְך ְלְ ָָה ְְרגֹו ְוְ ַנַ ֲֲע ָָׂשה לֹו ֵנֵ ס ְוְ ָיָ ָָצא ְלְ ָָח ָָרןְ .וְ ִִה ְְת ִִחיל ַלַ ֲֲעֹמֹד ְוְ ִלִ ְְקֹרֹא
ִִּב ְְר ָָא ָ
ּטֹוִעים ָָהָיָ הְ ...1וְ ַַא ַַחר ֶֶׁש ָָא ְְרכּו ַַהָּיָ ִִמים ָָע ְְמדּו ִִּב ְְבֵנֵ י ָָה ָָא ָָדם ְנְ ִִב ֵיֵאי ִִראׁשֹון ַַע ְְצמֹו ִִמן ַַה ִ
לֹוַּה ֶֶא ָָחד ְלְ ָכָ ל ָָהעֹוָלָ ם ְוְ לֹו ָָראּוי הֹוִד ָיָעם ֶֶׁשֵּיֵ ׁש ָָׁשם ֱֱא ַ ְְּבקֹול ָּגָ דֹול ְלְ ָכָ ל ָָהעֹוָלָ ם ּוְלְ ִ
ֶֶׁש ֶֶקר ְוְ ָָא ְְמרּו ֶֶׁש ָָה ֵֵאל ִִצָּוָ ה ְוְ ָָא ַַמר ָלָ ֶֶהם ִִע ְְבדּו ּכֹוָכָ ב ְְּפלֹוִנִ י אֹו ָּכָ ל ַַהּכֹוָכָ ִִבים ְוְ ַַה ְְק ִִריבּו
ּוִמ ַַּמ ְְמָלָ ָכָ ה ְלְ ַַמ ְְמָלָ ָכָ ה ַַעד
ּוְמ ַַק ֵֵּבץ ָָה ָָעם ֵֵמ ִִעיר ְלְ ִִעיר ִ קֹוֵרא ְ ַלַ ֲֲעֹבֹדְ .וְ ָָהָיָ ה ְְמ ַַהֵּלֵ ְך ְוְ ֵ
לֹוָּ ...וָפ ַַׁשט ָָּד ָָבר ֶזֶ ה ְְּבָכָ ל ָָהעֹוָלָ ם ַלַ ֲֲעֹבֹד ֶֶאת ַַהּצּורֹות ַַּב ֲֲעבֹודֹות ְְמ ֻֻׁשּנֹות זֹו ִִמּזֹו
קֹוֵרא ֶֶׁשֶּנֶ ֱֱא ַַמר 'ַוַ ִּיִ ְְק ָָרא ָָׁשם ְְּב ֵֵׁשם ה' ֵֵאל עֹוָלָ ם'ְ .וְ ֵכֵ יָוָ ן ֶֶׁש ִִהִּגִ ַיַע ְלְ ֶֶא ֶֶרץ ְּכְ ַנַ ַַען ְוְ הּוא ֵ
ּנֹוָראּוְלְ ַַה ְְק ִִריב ָלָ ֶֶהם ּוְלְ ִִה ְְׁש ַַּת ֲֲחוֹותְ .וְ ֵכֵ יָוָ ן ֶֶׁש ָָא ְְרכּו ַַהָּיָ ִִמים ִנִ ְְׁש ַַּתַּכַ ח ַַה ֵֵּׁשם ַַהִּנִ ְכְ ָָּבד ְוְ ַַה ָ
מֹוִד ַיַע ְלְ ָכָ ל ֶֶא ָָחד ְוְ ֶֶא ָָחד
ׁשֹוֲאִלִ ין לֹו ַַעל ְְּד ָָב ָָריו ָָהָיָ ה ִ ֶֶׁש ָָהיּו ָָה ָָעם ִִמ ְְת ַַק ְְּב ִִצין ֵֵאָלָ יו ְוְ ֲ
ּוִמ ַַּד ְְע ָָּתםֲֲ ...א ָָבל צּור ָָהעֹוָלָ ִִמים ֹלא ָָהָיָ ה ׁשּום ָָא ָָדם ֶֶׁש ָָהָיָ ה ַַמִּכִ ירֹו ִִמ ִִּפי ָּכָ ל ַַהְיְ קּום ִ
ְּכְ ִִפי ַַּד ְְעּתֹו ַַעד ֶֶׁשַּיַ ְְחִזִ ֵיֵרהּו ְלְ ֶֶד ֶֶרְך ָָה ֱֱא ֶֶמת ַַעד ֶֶׁשִּנִ ְְת ַַק ְְּבצּו
תּוֶׁשַלַ ח
ּוְמ ֶ יֹוְדעֹו ֶֶאָּלָ א ְיְ ִִח ִיִדים ָָּבעֹוָלָ ם ְּכְ גֹון ֲֲחנֹוְך ְ ְוְ ֹלא ְ
ֵֵאָלָ יו ֲֲאָלָ ִִפים ְּוְר ָָבבֹות ְוְ ֵֵהם ַַאְנְ ֵֵׁשי ֵֵּבית ַַא ְְב ָָר ָָהם ְוְ ָָׁש ַַתל
ֹנ ַַֹח ֵֵׁשם ְוְ ֵֵע ֶֶברְ .וְ ַַעל ֶֶּד ֶֶרְך ֶזֶ ה ָָהָיָ ה ָָהעֹוָלָ ם הֹוֵלֵ ְך
הֹוִדיעֹו ְְּבִלִ ָָּבם ָָה ִִע ָָּקר ַַהָּגָ דֹול ַַהֶּזֶ ה ְוְ ִִח ֵֵּבר ּבֹו ְְס ָָפ ִִרים ְוְ ִ
ּוִמ ְְתַּגַ ְלְ ֵּגֵ ל ַַעד ֶֶׁשּנֹוַלַ ד ַַעּמּודֹו ֶֶׁשל עֹוָלָ ם ְוְ הּוא ַַא ְְב ָָר ָָהם ִ
ּוַמְזְ ִִהיר( .רמב''ם ְלְ ִיִ ְְצ ָָחק ְְּבנֹוְ .וְ ָיָ ַַׁשב ִיִ ְְצ ָָחק ְְמַלַ ֵֵּמד ַ
ָָא ִִבינּו:
ריש הלכות עבודת כוכבים)
ׁשֹוֵטט ְְּב ַַד ְְעּתֹו ְוְ הּוא ֵּכֵ יָוָ ן ֶֶׁשִּנִ ְגְ ַַמל ֵֵא ָיָתן ֶזֶ ה ִִה ְְת ִִחיל ְלְ ֵ
''אמרו עליו על אברהם אבינו בשעה שנתן לו
ָָק ָָטן ְוְ ִִה ְְת ִִחיל ַלַ ֲֲחֹׁשֹב ַַּבּיֹום ַּוַבַּלַ ְיְ ָלָ ה ְוְ ָָהָיָ ה ָָּת ֵֵמ ַַּה ֵֵה ַיַאְך
אביו למכור בשוק ...באה אשה אלמנה ואומרת תן
נֹוֵהג ָָּת ִִמיד ְוְ ֹלא ִיִ ְְהֶיֶ ה לֹו ֶֶא ְְפ ָָׁשר ֶֶׁשִּיִ ְְהֶיֶ ה ַַהַּגַ ְלְ ַּגַ ל ַַהֶּזֶ ה ֵ
לי אלוה עני כמותי וכו' נתנה לו הדמים ונטלתו,
ּוִמי ְיְ ַַס ֵֵּבב אֹותֹוִּ .כִ י ִִאי ֶֶא ְְפ ָָׁשר ֶֶׁשְּיְ ַַס ֵֵּבב ֶֶאת ַַמְנְ ִִהיג ִ
בשעת פטירתה להלוך אמר לה ,בת כמה שנים
מֹוִד ַיַע ָָּד ָָבר ֶֶאָּלָ א ַַע ְְצמֹוְ .וְ ֹלא ָָהָיָ ה לֹו ְְמַלַ ֵֵּמד ְוְ ֹלא ִ
את ,אמרה לו בת שנים הרבה ,אמר תפח נפשה
עֹוְב ֵֵדי ּכֹוָכָ ִִבים ַַה ִִּט ְְּפ ִִׁשים ֻֻמ ְְׁש ָָקע ְְּבאּור ַּכַ ְְׂש ִִּדים ֵֵּבין ְ
דההיא איתתא .את שנבראת משנים הרבה
עֹוֵבד
עֹוְב ֵֵדי ּכֹוָכָ ִִבים ְוְ הּוא ֵ ְוְ ָָא ִִביו ְוְ ִִאּמֹו ְוְ ָכָ ל ָָה ָָעם ְ
תשתחוי לזה שעשאו אבא אתמול בקורנוס?! והחזירתו לקופתו ונטלה דמיה
ּוֵמ ִִבין ַַעד ֶֶׁש ִִה ִִּׂשיג ֶֶּד ֶֶרְך ָָה ֱֱא ֶֶמת ְוְ ֵֵה ִִבין ַַקו ַַה ֶֶּצ ֶֶדק ִִמ ְְּתבּוָנָ תֹו ׁשֹוֵטט ִִֵע ָָּמ ֶֶהם ְוְ ִלִ ּבֹו ְְמ ֵ
והלכה לה.
לֹוַּה ֶֶא ָָחד ְוְ הּוא ַַמְנְ ִִהיג ַַהַּגַ ְלְ ַּגַ ל ְוְ הּוא ָָּב ָָרא ַַהּכל ְוְ ֵֵאין ַַהְּנְ כֹוָנָ הְ .וְ ָיָ ַַדע ֶֶׁשֵּיֵ ׁש ָָׁשם ֱֱא ַ
באותה שעה נטל אברהם האלוהות והלך אצל תרח אביו ,אמרו לו בניו טֹוִעים ְוְ ָָד ָָבר ֶֶׁשָּגָ ַַרם ָלָ ֶֶהם לֹוַּה חּוץ ִִמ ֶֶּמּנּוְ .וְ ָיָ ַַדע ֶֶׁשָּכָ ל ָָהעֹוָלָ ם ִ ְְּבָכָ ל ַַהִּנִ ְְמ ָָצא ֱֱא ַ
לאביהם ,זה אינו יכול למכור אלוהות .בא ונעשה אותו כומר וכו' .כיבד עֹוְב ִִדים ֶֶאת ַַהּכֹוָכָ ִִבים ְוְ ֶֶאת ַַהּצּורֹות ַַעד ֶֶׁש ָָא ַַבד ָָה ֱֱא ֶֶמת ִִמ ַַּד ְְע ָָּתם. ִלִ ְְטעֹות ֶזֶ ה ֶֶׁש ְ
לפניהם וריבץ לפניהם ונתן לפניהם מאכל ומשתה ,אמר להם [לע''ז]
2
ּבֹוְראֹו ֵּ .כֵ יָוָ ן ֶֶׁש ִִהִּכִ יר ְוְ ָיָ ַַדע ִִה ְְת ִִחיל ְלְ ָָה ִִׁשיב ֶּוֶבן ַַא ְְר ָָּב ִִעים ָָׁשָנָ ה ִִהִּכִ יר ַַא ְְב ָָר ָָהם ֶֶאת ְ
רצונכם טלו ואכלו קחו ושתו ממני ותיתרצו לי כשם שאתם מיתרצין לבני לֹוַמר ֶֶׁש ֵֵאין זֹו ֶֶּד ֶֶרְך ָָה ֱֱא ֶֶמת ְְּתׁשּובֹות ַַעל ְְּבֵנֵ י אּור ַּכַ ְְׂש ִִּדים ְוְ ַלַ ֲֲעֹרְֹך ִִּדין ִִע ָָּמ ֶֶהם ְוְ ַ
אדם .ולא היה בהם שנוטל ,מיד פתח ואמר'' ,פה להם ולא ידברו עינים להם הֹוִד ַיַע ָלָ ָָעם ֶֶׁש ֵֵאין ָָראּוי ַלַ ֲֲעֹבֹד ֶֶׁש ַַא ֶֶּתם הֹוְלְ ִכִ ים ָָּבּה ְוְ ִִׁש ֵֵּבר ַַה ְְּצָלָ ִִמים ְוְ ִִה ְְת ִִחיל ְלְ ִ
ולא יראו וכו' כמוהם יהיו עושיהם כל אשר בוטח בהם''. לֹוַּה ָָהעֹוָלָ ם ְוְ לֹו ָָראּוי ְלְ ִִה ְְׁש ַַּת ֲֲחוֹות ּוְלְ ַַה ְְק ִִריב ּוְלְ ַנַ ֵֵּסְך ְּכְ ֵֵדי ֶֶׁשַּיַ ִּכִ ירּוהּו ָּכָ ל ֶֶאָּלָ א ֶלֶ ֱֱא ַ
ֹלִהים ָָּב ָָרא ּכֹוָכָ ִִבים ֵֵאּלּו ְוְ ַגַ ְלְ ַּגַ ִּלִ ים ְלְ ַַהְנְ ִִהיג ֶֶאת ָָהעֹוָלָ ם ּוְנְ ָָתָנָ ם ַַּב ָָּמרֹום ְוְ ָָחַלַ ק ָלָ ֶֶהם ָּכָ בֹוד ְוְ ֵֵהם ַַׁש ָָּמ ִִׁשים ַַה ְְמ ַַׁש ְְּמ ִִׁשים ְלְ ָָפָנָ יו ְְראּוִיִ ין ֵֵהם ְלְ ַַׁש ְְּב ָָחם הֹוִאיל ְוְ ָָה ֱֱא ִעּוָתםָָ .א ְְמרּו ִ ְוְ זֹו ָָהְיְ ָָתה ָָט ָ 1
עֹוְמ ִִדים ְלְ ָָפָנָ יו ְוְ ֶזֶ הּו ְּכְ בֹודֹו ֶֶׁשל ֶֶמֶלֶ ְךֵּ .כֵ יָוָ ן ֶֶׁש ָָעָלָ ה ָָּד ָָבר ֶזֶ ה ַַעל ִלִ ָָּבם
רֹוֶצה ְלְ ַכַ ֵֵּבד ָָה ְ ּוְלְ ָָפ ֲֲא ָָרם ְוְ ַלַ ֲֲחֹלק ָלָ ֶֶהם ָּכָ בֹודְ .וְ ֶזֶ הּו ְְרצֹון ָָה ֵֵאל ָָּברּוְך הּוא ְלְ ַגַ ֵֵּדל ּוְלְ ַכַ ֵֵּבד ִִמי ֶֶׁשִּגִ ְְּדלֹו ְוְ ִכִ ְְּבדֹוְּ .כְ מֹו ֶֶׁש ַַה ֶֶּמֶלֶ ְך ֶ
בֹוַדת ּכֹוָכָ ִִביםְ .וְ ָכָ ְךּבֹוֵרא ְְּב ַַד ְְע ָָּתם ָָה ָָר ָָעהְ .וְ ֶזֶ ה ָָהָיָ ה ִִע ַַּקר ֲֲע ַ
ִִה ְְת ִִחילּו ִלִ ְְבנֹות ַלַ ּכֹוָכָ ִִבים ֵֵהיָכָ לֹות ּוְלְ ַַה ְְק ִִריב ָלָ ֶֶהן ָָק ְְר ָָּבנֹות ּוְלְ ַַׁש ְְּב ָָחם ּוְלְ ָָפ ֲֲא ָָרם ִִּב ְְד ָָב ִִרים ּוְלְ ִִה ְְׁש ַַּת ֲֲחוֹות ְלְ מּוָלָ ם ְּכְ ֵֵדי ְלְ ַַה ִִּׂשיג ְְרצֹון ַַה ֵ
כּוָתם
אֹוֵמר ִִמי ֹלא ִיִ ָָר ֲֲאָך ֶֶמֶלֶ ְך ַַהּגֹוִיִ ם ִּכִ י ְלְ ָך ָיָ ָָא ָָתה ִּכִ י ְְבָכָ ל ַַחְכְ ֵֵמי ַַהּגֹוִיִ ם ְּוְבָכָ ל ַַמְלְ ָלֹוַּה ֶֶאָּלָ א ּכֹוָכָ ב ֶזֶ ה .הּוא ֶֶׁשִּיִ ְְר ְְמָיָ הּו ֵ אֹוְמ ִִרים ֶֶׁש ֵֵאין ָָׁשם ֱֱא ַ ּיֹוְד ִִעים ִִע ָָּק ָָרּהֹ .לא ֶֶׁש ֵֵהן ְ עֹוְב ֶֶד ָיָה ַַה ְ
אֹוְמ ִִרים ְ ָָהיּו ְ
ילּוָתם ֶֶׁש ְְּמ ַַד ִִּמים ֶֶׁשֶּזֶ ה ַַה ֶֶה ֶֶבל ְְרצֹוְנְ ָך הּוא:
עּוָתם ּוְכְ ִִס ָ יֹוְד ִִעים ֶֶׁש ַַא ָָּתה הּוא ְלְ ַַב ְְּדָך ֲֲא ָָבל ָָט ָ לֹוַמר ַַהּכל ְ מּוַסר ֲֲה ָָבִלִ ים ֵֵעץ הּואְּ .כְ ַ ֵֵמ ֵֵאין ָּכָ מֹוָך ְּוְב ַַא ַַחת ִיִ ְְב ֲֲערּו ְוְ ִיִ ְכְ ָָסלּו ַ
בב''ר סד ,ד יש מחלוקת שלר''י בן מ''ח שנה היה כשהכיר את בוראו ולר''ל בן ג' שנים כמנין עקב .ודעת ר''ל הוא כשיטת הגמרא שלנו בנדרים לב .ובכסף משנה כתב 2
לישב ד' ההר''מ שכתב בן ארבעים דבן לשל שנים היה כשהתחיל לחשוב ולשוטט במחשבתו להכיר בוראו אבל כשהיה בן מ' השלים להכירו .וכתב שלר''מ היה גירסא בן
מ' במקום בן מח .ובפסיקתא רבתי כא יב איתא בן חמישים שנה( .באור החיים הק' כתב שהיה בן חמש שנים כשהכיר בעצמו בהתחכמותו וכנראה שגם לו היה גי' אחרת)
א גליון אוצרות חז"ל • פרשת לך לך תשפ"ז לפ"ק
מאה .רמז לו כי יחיה עוד למעלה ממאה שנים ,וגם רמז כי כאשר יהיה מה עשה נטל את המקל ושבר את כולם והשליכן אל תוך המדורה וישב
אברהם בן מאה שנים תתקיים הברכה של ואגדלה שמך בעת יולד לו יצחק עליהם ,בא נמרוד ומצאו ,אמר לו אתה אברהם בן תרח ,א"ל הן .אמר לו
בנו( .הדר זקנים יב,ג). אי אתה יודע שאני הוא אדון כל המעשים ,חמה ולבנה כוכבים ומזלות ובני
אדם מלפני יוצאין ,ואתה אבדת את יראתי .באותה שעה נתן הקב''ה בינה
אף נתברך אברהם אבינו ונברכו בך כל משפחות האדמה ,מלשון הברכת
לאברהם ואמר לו ,אדוני המלך לא הייתי יודע רצונך ,עכשו אומר לפניך
אילנות באילנות אחרים ,שהלא אברהם אבינו אב לכל הגרים ,וכל משפחות
דבר אחד לגדולתך ולשבחך .אמר לו אמור ,אמר לו ,מנהגו של עולם מיום
האדמה יתייחסו אליו בבואם לינוק מקדושת ישראל (הדר זקנים ,שם.)4
שנברא העולם ועד עכשיו חמה יוצאת ממזרח ושוקעת במערב ,למחר צוה
ונתברך אברהם אבינו אף לדורות להיות מקור הברכה ,כל מברכי עם אותה שתצא ממערב ותשקע במזרח ואני מעיד בך שאדון כל המעשים
ישראל יתברכו ,ונכללו בזה הכהנים ,5וכל מקלליו יתקללו ,כבלעם שבא אתה ,אם אדון אתה הנסתרות גלויות לך ,מה יש בלבי ומה אני עתיד לעשות,
לקלל ונתקלל (תרגום יונתן). באותה שעה הניח אותו רשע ידו על זקנו והיה תמה תמיהה גדולה ,אמר לו,
אל תתמה לא אדון אתה ,בנו של כוש אתה ,אם אדון אתה למה לא הצלת
משיצא אברהם בדרכו לארץ ישראל היו עננים הולכים לפניו ומראים לו את אותו מן המיתה ,כשם שאביך לא הצלת כך לא תוכל להנצל ,קרא לתרח
הדרך (בעל הטורים יב,ב) ,6מלוה בנפשות רבות שהביא תחת כנפי השכינה, אביו ואמר לו ,מה משפטו של זה ששרף אלוהות שלי ,אין משפטו אלא
שבעים ושנים איש .7גם איוב היה מהם 8ויש אומרים אף תרח ואנשי ביתו,9 בשריפה מיד לקח את אברהם וחבשו בבית האסורים .עשר שנים בנו את
וכמו כן נלוה אליו לוט עם כל כבודתו ""ֹצֹאן ָּוָב ָָקר ְוְ ֹא ָָֹהִלִ ים" (בראשית יג, הכבשן והיו מתנהגין ומביאין עצים לכבשן של אברהם .והוציאוהו להשליכו
ה)" ,עם אלו אהלים הולכים בדרך? רמזה התוה"ק לשתי נשמות הנמצאות לכבשן האש ,מיד ירד הקב''ה להצילו( .תנא דבי אליהו זוטא פרשה כה)
באהלי בנות לוט ,הנשמות העשויות להתקרב אל הקדושה ,רות המואביה
ונעמה העמונית.10 ּוִּמּמֹּוֹ ַַל ְְד �ְְּת ָָך
ֶֶל ְְך ְְל ָָך ֵֵמ ַַא ְְר ְְצ ָָך ִ
מאז שאברהם אבינו מכיר את בוראו הרי הוא יודע כל התורה כולה הן
להלן הוא אומר קּום ִִה ְְת ַַהֵּלֵ ְך ָָּב ָָא ֶֶרץ ְלְ ָָא ְְרָּכָ ּה ּוְלְ ָָר ְְח ָָּבּה ִּכִ י ְלְ ָך ֶֶא ְְּתֶנֶ ָּנָ ה הקב"ה
תורה שבכתב הן שבע''פ ואפילו מצוה קלה של דבריהם כגון עירובי
פנה אל אברהם בחיבה יתירה "השתעשע בארץ ישראל ,שהיא שלך"
11 תבשילין .ואפילו שם שעתיד הקב''ה לקרוא לירושלים הוא יודע .3מנין?
(רבינו מיוחס)
ּתֹוָרהֶֶ ,אָּלָ א
ּוֵמ ֵֵהיָכָ ן ָלָ ַַמד ֶֶאת ַַה ָ
ָָא ַַמר ַַר ִִּבי ִִׁש ְְמעֹון ָָאב ֹלא ִלִ ְְּמדֹוְ ,וְ ַַרב ֹלא ָָהָיָ ה לֹוֵ ,
ַַוְיְ ִִהי ָָר ָָעב ָ �ָּב ָָא ֶֶרץ ַַו ֵ �ֵּי ֶֶרד ַַא ְְב ָָרם ִִמ ְְצ ַַר ְְי ָָמה ּוְמַלַ ְְּמדֹות
נֹוְבעֹות ְ
יֹוָתיו ְּכְ ִִמין ְְׁשֵנֵ י ַַר ָָּבִנִ יםְ ,וְ ָָהיּו ְ
ִזִ ֵֵּמן לֹו ַַה ָָּקדֹוׁש ָָּברּוְך הּוא ְְׁש ֵֵּתי ִכִ ְלְ ָ
משנשתקע אברהם אבינו בארץ שנצטוה לגור שם ,עקר ממנה למצרים ּתֹוָרה ְוְ ָָחְכְ ָָמה (ב''ר סא א) ויש אומרים :הקב''ה הראה לאברהם את אֹותֹו ָ
בעקבות פחד המיתה ברעב .פחד נוסף אחז באברהם ממיתה על ידי התורה (זוהר חדש)
המצריים על דבר אשתו עד שהצניע את היותה אשתו ,אולם לדעת הרמב"ן הקב"ה רימז לאברהם אבינו במילים 'לך לך' שבהם פתח דבריו אל אברהם,
היתה כאן תביעה על אברהם אבינו ,על פחידיו ממיתת הרעב ,וממיתה על ענינים עתידיים שיקרו בקשר למנין מאה שנים ,כי לך לך עולה בגימריא
ירּוָׁשַלַ ִיִ ם
יֹוֵד ַַעּ .תֹוֹר ָָֹתיְְׁ ,ש ֵֵּתי תֹורֹותֶֶׁ ,ש ִִּקֵּיֵ ם ֲֲא ִִפּלּו ִִמ ְְצָוָ ה ַַקָּלָ ה ֶֶׁש ְְּב ַַעל ֶֶּפהַַ .ר ִִּבי ִִסימֹון ָָא ַַמר ֲֲא ִִפּלּו ֵֵׁשם ָָח ָָדׁש ֶֶׁש ָָע ִִתיד ַַהקב''ה ִלִ ְְקרֹוא ִלִ ָ
רּוֵבי ֲֲח ֵֵצרֹות ָָהָיָ ה ַַא ְְב ָָר ָָהם ֵ
ֲֲא ִִפּלּו ִִהְלְ כֹות ֵֵע ֵ 3
יֹוֵד ַַע וכו' ֵֵאין ָּכָ ל יֹום ָוָ יֹום ֶֶׁש ֵֵאין הקב''ה ְְמ ַַח ֵֵּדׁש ֲֲהָלָ ָכָ ה ְְּב ֵֵבית ִִּדין ֶֶׁשל ַַמ ְְעָלָ ה [וגם זה יודע] (ב''ר סד ,ד) ועי' ילקוט המכירי (תהילים טו ,יז) דדעת רבי דמעצמו למד. ָָהָיָ ה ַַא ְְב ָָר ָָהם ֵ
ובנפש החיים שהאבות הק' לא למדו מכח ציווי אלא הגיעו מעצמם להכרה מה נכון וראוי לעשות (כי מי שעיני שכל לו מבין שציוויי התורה הן האמת המוכרח)
בהדר זקנים כתב בקיצור ,ונברכו בך לשון הברכה ,אך מאמר זה נמצא גם בתורת משה להחת"ס (לקמן כח,יב עה,פ והנה סולם) ומבארו ע"ד 'הברכת אילן באילן' 4
ומכוון על נשמות הגרים
5וכן הוא דעת ר' עקיבא (חולין מט ).דתניא כה תברכו את בני ישראל ,רבי ישמעאל אומר למדנו ברכה לישראל מפי כהנים ,לכהנים עצמן לא למדנו ,כשהוא אומר ואני
אברכם הוי אומר כהנים מברכין לישראל ,והקדוש ברוך הוא מברך לכהנים ,רבי עקיבא אומר למדנו ברכה לישראל מפי כהנים ,מפי גבורה לא למדנו ,כשהוא אומר ואני
אברכם ,הוי אומר כהנים מברכין לישראל ,והקדוש ברוך הוא מסכים על ידם ,אלא רבי עקיבא ברכה לכהנים מנא ליה ,אמר רב נחמן בר יצחק מואברכה מברכיך (בראשית
יב ,ג) ,ומאי מסייע כהני (הואיל ור"ע נמי אית ליה ברכה לכהנים מקרא אחרינא) דמוקי ליה לברכת כהנים במקום ברכה לישראל (אצל ברכת ישראל דהכי עדיפא דמשמע
שמתברכין הן עם השאר)( .חולין מט).
"אשר ארא"ך בגימטריא בענני"ם ,מלמד שהיו עננים הולכים לפניו ומראין לו הדרך" 6
ספר הישר 7
ספר הקנה קמט א' 8
זוה"ק ח"א דף עח 9
10ב"ר מא,ד .ועי' יבמות (עז ).על הפסוק מצאתי דוד עבדי והיכן מצאתיו בבנות לוט וכמאה"כ שתי בנותיך הנמצאות ,אלו ב' פידות טובות רות המואביה ונעמה העמונית
העתידות לצאת מהן.
11לכאורה הכונה על פי הגמ' (ב"ב ק" ):אמר ר' אלעזר מ"ט דר' אליעזר ,דכתיב 'קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה' .ורבנן ,התם משום חביבותא דאברהם
הוא דקאמר ליה הכי כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו"
ב גליון אוצרות חז"ל • פרשת לך לך תשפ"ז לפ"ק
ַַו ֵ �ֵּי ֵֵצא ֶֶמ ֶֶל ְְך ְְסֹדֹם ִִל ְְק ָָראתֹוֹ בהריגה ,והיה לו לבטוח בה' שיציל אותו ואת כל אשר לו וישמרם ויחיים,
ועל המעשה הזה הרע בעיני ה' ונגזרה הגלות בארץ מצרים על זרעו דוקא
במהלך המלחמה נפל מלך סדום במנוסתו לתוך בור ,כמ"ש "ַוַ ָּיָ ֻנֻ סּו ֶֶמֶלֶ ְך
תחת יד פרעה ,ונעשה משפט ה' במקום החטא.
ְְסֹדֹם ַוַ ֲֲעֹמ ָָֹרה ַוַ ִּיִ ְְּפלּו ָָׁש ָָּמה" (בראשית יד ,י) ,ועתהַ" ,וַ ֵּיֵ ֵֵצא ֶֶמֶלֶ ְך ְְסֹדֹם ִלִ ְְק ָָראתֹו"
(בראשית יד ,יז)" ,הא כיצד? הרמב"ן מבאר ,שאברהם בשובו מן המלחמה כידוע החבאה שרי בתוך תיבה לבל יראו אותה ,ונתנה התורה רמז לכך
הביט בבור ההוא "כי חפץ להציל המלכים ולהשיב להם רכושם" ,ונעשה בפסוק "ַוַ ֻֻּת ַַּקח ָָה ִִא ָָּׁשה ֵֵּבית ַַּפ ְְרֹעֹה" (בראשית יב ,טו) ,12ותקח האשה
נס למלך סדום שלא שקע עד אז בבוץ כדי שייצא לקראת אברהם לכבודו בגימטריא זה מן התיבה (ר' חיים פלטיאל) .פרעה נקרא בשם פרעה ככל
ולברכו .ומעתה אלו שלא היו ממינים שיצא אברהם מכבשן האש כיון שיצא מלכי מצרים אך שמו האמיתי היה רקיון 13בנו של נמרוד מלך בבל.14
זה מן החמר [שמעולם לא נפל אדם לשם וחי] האמינו בנס אברהם למפרע
"ַוַ ְיְ ַנַ ַּגַ ע ה' ֶֶאת ַַּפ ְְרֹעֹה ְנְ ָגָ ִִעים ְּגְ ֹדִֹלִ ים ְוְ ֶֶאת ֵֵּביתֹו" (בראשית יב ,יז) – נגעים לשון
(כמובא ברש''י) ואמרו שאם נעשה הנס למלך סדום לכבודו של אברהם
צרעת הן ,ואכן מלבד עצירת מעיהם לקו גם בצרעת ,15ולקו במכת ראתן,16
על ידי שהביט אברהם שם ודאי שיש להאמין שיעשה נס לאברהם להציל
ויש אומרים שהנגע מרמז שנתנגע גופן ונעשו כולן טומטומין ,17אף כתלי
אותו ממות נפשו.
ביתם נתנגעו בדם ובצרעת הבתים .וליל פסח היה אותו הלילה (פרקי דר"א
אברהם השיב את כל הרכוש ,האנשים והנשים .ואולם ,הטף ,נשארו אצל פכ"ו)
אברהם! כי לאחר כזה מעשה עמדו ונתגיירו ,לגדור תועבות אבותיהם!
(ב"ר מג,ד) ''באותה שעה נישק הקב''ה את שתי ידיו של אברהם ואמר לו
מלחמת המלכים
מיום שנברא העולם עד עכשיו לא קראני שום אדם 'אדון אל עולם' 21אלא "מלחמת העולם הראשונה" אירעה עם התגרויות המלכויות אלו באלו,
אתה שאמרת ֲֲה ִִרֹמ ִִֹתי ָיָ ִִדי ֶֶאל ה' ֵֵאל ֶֶעְלְ יֹון''( .תנדבא''ז פכ''ה) מלכי צדק ,שם מחנות אדירים של גייסות שבאו להתגרות זו בזו ,18ואולם הכל היה לטובת
בן נח ,יוצא לקראת אברהם אבינו ובידו לחם ויין .מדוע דוקא לחם ויין?22 אברהם אהובו של מקום הרי מכאן נשתלשלה תקופה חדשה של שלום
חז"ל מגלים שהייתה כאן שיחת תורה בין שם לאברהם ,הלחם והיין הם ושלוה וקידוש ה' " ----אמר רבי אלעזר בר אבינא :אם ראית מלכויות
כינוי להויות התורה ,דברים שינתנו על ידי משה מסיני 23וי"א שככהן לק-ל מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח ,תדע שכן ,שהרי בימי אברהם
עליון מסר לו שם את הלכות לחם הפנים ונסכים ,הלחם זה לחם הפנים. על ידי שנתגרו המלכויות אלו באלו באה הגאולה לאברהם" (ב"ר מב,ד).
והיין ,אלו הנסכים (בראשית רבה מג ,ו) .ואולם אין המקרא יוצא מידי
ואברהם מרחיב צעדיו ,ברוח עזוז וגבורה ,19ולא ישוב עד כלותו המלחמה,
פשוטו ,היו כאן לחם ויין ,והייתה לכך מטרה הלכתית מובהקת .הלחם והיין
מהלך דרך ארוכה מדרומה של א"י עד דן ,למרגלות החרמון.20
הינם מאכלים שהיו המסובין לאכילתן ושתייתן מוציאין זה את זהה בברכות
וכתב הר''ר יהונתן אייבשיץ (בתפארת יהונתן) דידוע מנהג גויים שבימים ההם כשהיו יוצאים עם נשיהם לנדוד היו משחירין פניהם בטיט וכדו' ואח''כ כשמתרחצים 12
חוזרים לתארם הראשון ובוודאי אברהם אבינו לא מנע משרה אימנו תחבולה זו .אבל לא הועיל שהיה בשרה מבהיק .וזהו מה שבאו ואמרו לפרעה ויהללו אותה אל פרעה.
ספר הישר 13
תרגום יונתן להלן טז ,ה. 14
ב"ר פמ"א 15
ירושלמי כתובות פרק המדיר 16
פייט יום ב' דראש השנה 17
עי' בגמ' (סנהדרין צה ):אמר רב יהודה אמר רב בא עליהם סנחריב הרשע בארבעים וחמשה אלף איש בני מלכים יושבים בקרונות של זהב ,ובשמונים אלף גבורים 18
לבושי שריון קליפה ,ובששים אלף אחוזי חרב והשאר פרשים ,וכן באו על אברהם ,וכן עתידין לבוא עם גוג ומגוג .ובס' הישר איתא שהיו שמונה מאות אלף איש.
"רבי לוי בשם רבי יוסי בר זמרא פסיעותיו של אבינו אברהם היו שלש מילין .רבי יודן בר רבי סימון אמר מיל ,רבי נחמיה אמר בשם רבי אבהו לא נתאבקו רגליהן 19
אלא כזה שהוא הולך מביתו לבית הכנסת (ב"ר מג,ג)
דן – זו פמיאס (פדר"א פכ"ז ועי' מגילה ו): 20
ומספרים העולם שהגאון מוילנא נתן הסכמתו לספר אחד וכששאלוהו מה ראה לתת דוקא לזה אמר מפני שמביא ווארט לאמיתה של תורה .ששם שואל למה 21
מתחילים שחרית עם ''אדון עולם'' ומשיב :כיון שתפילות אבות תיקנום ושחרית תיקנו אברהם – וכיון שהוא היה הראשון לקרוא להב''ה בשם אדון עולם לכך מתחילן דוקא
בזה .והגאון שיבח את הדבר שהוא אמת
עי' רש"י וגור אריה ,ולפ"ז היה לו להביא מים .ובמדרש (ב"ר מג,ו) נחלקו רבי אבא בר כהנא ורבי לוי" ,רבי אבא בר כהנא אמר כל יין שכתוב בתורה עושה רושם 22
(שלא לטובה) חוץ מזה .אמר רבי לוי אף זה לא יצאנו מידו ,שמשם קרא עליו ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" [.ודרך אגב אביא מה שראיתי בספר ליקוטי רבי משה
יעקב ('הסנדלר') שביאר למה כתב לחם קודם ליין שהרי בד''כ יין בא קודם .ותירץ ע''פ הגמ' (סנהדרין דף כה) שכהן אסור לשתות יין שמא יבנה ביהמ''ק ויצטרך לעבוד
עבודה בביהמ''ק .אלא שאי' בירושלמי (פסחים פ''י) שיין הבא בתוך הסעודה אינו משכר ולכן הוציא לחם קודם ליין אע''פ שהוא כהן לאל עליון].
"מלך שלם הוציא" ר"ת משה ,שמסר לו הלכות למשה מסיני (ר' חיים פלטיאל) 23
ג גליון אוצרות חז"ל • פרשת לך לך תשפ"ז לפ"ק
ברמה "הגם הלום ראיתי אחרי רואי". הנהנין (עי' או"ח סי' ריג) ,והלכה נוספת בהלכות ברכות "כהן מברך" (או"ח
סי' רא) ,לכן מדגישה התורה ששם היה כהן ,כי מטעם זה כיבדו אברהם
ְְוהּוּא ִִי ְְהֶיֶ ה � ֶֶּפ ֶֶרא ָָא ָָדם
לברך( .ר"ח פלטיאל).
נתבשרה הגר שבנה הנולד יהיה פרא אדם .אדם – כינוי של כבוד הוא למין
ברית בין הבתרים
האנושי ,אבל 'פרא' הוא תיאור השונות בינו לשאר בני אדם ,פרא אדם ,נותן
25
דרור לרצונותיו וחופשי בין האנשים ,28חריף וקשה ,29אדם מצד אביו ופרא ברית בין הבתרים בהר המוריה הייתה ,24בט"ו בניסן ,ויום ה' היה
מצד אמו ,30אם שאר בני האדם גם הנכשלים שבהם בוזזים ממון ,פרא זה
ְוְ ֶֶה ֱֱא ִִמן ַַּבה' ַוַ ַּיַ ְְח ְְׁש ֶֶב ָָה ּלֹו ְְצ ָָד ָָקה -אברהם חושב לה' זאת לצדקה שעשה עמו
אינו ככל אדם ,בוזז נפשות ,ידו בכל ויד כל בו ,דומה הוא לכלב ,אוכל נבלות
(ר' חיים פלטיאל)
ואינו שומר על כבוד האדם .31ובאמת לא לחינם יהיה זה פרא אדם ,מראש
הוכן להיות רצועה בישא שילקו על ידו ישראל כי חטא חטאו אברהם ושרה שרה והגר
במה שעינוה ,ועד היום אנו סובלים מבנה של הגר שהוכן מראש לענות זרע שרה הכניסה את הגר לביתה ,אולם מה נכזבה תוחלתה כאשר נתעברה
אברהם ושרה בכל מיני העינוי. הגר ותקל גבירתה בעיניה.
ְ �ְּב ֶֶע ֶֶצם ַַהּיֹּוֹ ם ַַה ֶ �ֶּזה ִנִ ּמֹּוֹ ל ַַא ְְב ָָר ָָהם כאן צף ועלה הפצע הישן ,הגר נכדת נמרוד ,26אותו נמרוד שהתאנה
לא נתבאר בכתוב מי מל את אברהם אבינו ,ודיעות רבות נאמרו בזה :י"א לאברהם ורצה להורגו ,כעת נכדתו בת פרעה שכבר התחיל עם אברהם
שמל את עצמו ,וי"א רפאל מלו ,וי"א שעקצו עקרב ונמצא מהול ,וי"א ששם ונכוה ,כעת היא שמסתבב בגללה צערה של שרה.
בן נח מל את אברהם.32
כדי להבריחה מביתם ציערה אותה שרה .אמנם כתוב "ותענה שרי",
הרבה ולדות מל אברהם קודם שמל את עצמו והיו כולם מתים ,עד שהרגיש אבל לא היה כאן ח"ו עינוי בפרך אלא עינוי בביזיון ,שהחזירתה למעמד
"ִהּמֹול ִיִ ּמֹול ְיְ ִלִ יד ֵֵּב ְיְתָך",
אברהם אבינו בטעם הדבר ,שהרי הקב"ה אמר לו ִ השפחות ונהגה בה כאדון המייסר את עבדיו ,הייה טופחת על פניה בנעלי
והיינו לאחר שתהיה נימול תוכל למול אחרים .אף ענר אשכול וממרא היו בית ,מצחייבת אותה ליטול כליה וצרורות בגדיה לבית המרחץ (ב"ר מה,ו),
שם ,וי"א שגם הם נימולו ומתו.33 הפקידה אותה לשמור על בית המטבחיים וי"א שהטחינתה בריחיים לחזור
להיות טוחנת ולא במעמד של אשת אברם (מדרש חפץ).
ביום הכיפורים נמול אברהם ,ובהר המוריה נימול .באותו מקום שנימול
אברהם ונשאר דמו שם נבנה המזבח .וכל שנה ושנה הקב"ה רואה דם ואולם שמע ה' אל עוני הגר ,ונתגלה אליה מלאך ה' בעת שברחה מבית
הברית של מילה של אברהם אבינו ומכפר על כל עוונותנו (פדר"א פרק אברהם ושרה .אף הגר נפעמה מכך ,רגילה הייתה בראית מלאכים בבית
כט) גבירתה ,אבל כאן נתגלה אליה בלבד .27עם זאת ,ההבדל בינה לבין שרה
הוכח גם כאן ,שרה ב גודל הכרת הבורא ,לא עשתה עסק ולא דיברה
מראיית המלאכים ואילו הגר השפחה מרשה לעצמה להביט ולדבר על כך
תרגום שיר השירים (סוף פ"ב) 24
במכילתא (בא י"ב מא) מפורש שיום ט"ו בניסן היה .וברוקח פר' בא (עמ' נו) כתב שיום חמישי בשבת היה .ולהעיר ,דיציאת מצרים הי' ג"כ ביום ט"ו ניסן חמישי 25
בשבת (תוס' שבת פז):
נּוָרא
תרגום יונתן (טו,ה) ִיִ ְְתְגְ ֵלֵ י ֳֳק ָָדם ה' עּוְלְ ָָּבִנִ י ְוְ ִיִ ְְפרֹוס ְְׁשָלָ ֵֵמיּה ֵֵּביִנִ י ֵּוֵביָנָ ְך ְוְ ִִת ְְת ְְמֵלֵ י ַַא ְְר ָָעא ִִמיָנָ ן ְוְ ָלָ א ִנִ ְְצ ַַט ָָרְך ִלִ ְְבָנָ ָָהא ְְד ָָהָגָ ר ְְּב ַַרת ַַּפ ְְרעה ַַּבר ִנִ ְְמרֹוד ְְד ַַטְלְ ָָקְך ְלְ ַַאּתּוָנָ א ְְד ָ 26
הגם הלום ראיתי אחרי ראי – "לא דיי שנזקקתי עם גבירתי לראות המלאך ,אלא שאפלו גבירתי שהיתה עמי לא ראתה .דבר אחר :לא דיי שנזקקתי עם גברתי, 27
אלא ביני לבין עצמי .אמר רבי שמואל בר נחמן משל למטרונה שאמר לה המלך עברי לפני ,עברה לפניו ,והיתה מסתמכת על שפחתה וצמצמה פניה ולא ראתה המלך
והשפחה ראתה (ב"ר מה,י)
אבן עזרא 28
רבינו מיוחס 29
30פרא הוא חמור הבר ,אמר שיהיה 'חמור' במזגו מצד האם המצרית כאמרו על המצרים אשר בשר חמורים בשרם ושיהיה 'חמור הבר' ,בהיותו שוכן במדבר ,ושיהיה
'אדם' מצד אביו -כאמרם ז''ל שעשה ישמעאל תשובה" (ספורנו)
כל זה במדרש ב"ר מז,ט. 31
י"א שמל את עצמו (ב"ר פמ"ט) ונעשה לו הקב"ה סנדקו (מושב זקנים יז,כו) ,וי"א ששם בן נח מל את אברהם (פדר"א פכ"ט) .וי"א רפאל מלו (מד' ילמדנו עמ' לא), 32
וי"א שעקצו עקרב ונמצא מהול (תנחומא) ,ובב' הדיעות האחרונות יל"ב דעת רבי לוי (ב"ר שם) "מל אברהם אין כתיב כאן אלא נמול ,בדק את עצמו ומצא עצמו מהול".
י"א שגם ענר אשכול וממרא נמולו עמו וגם הם מתו במילתן (חזקוני פרשת וירא) .במדרש הובא שנטל עצה מממרא על המילה ,וממרא שכנע אותו ,והחזקוני שם 33
כתב שיעץ לו לחבוש באספלנית ,והרא"ש כתב שעל ידו הבין שהמוהל צ"ל מהול.
פאר הערותchazal123456@gmail.com :
ד גליון אוצרות חז"ל • פרשת לך לך תשפ"ז לפ"ק
