gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha

שבוע: לך לך (2026-10-19)

מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מעדני דבש‬ ‫פרפראות מדובשים‬ ‫המגיד מו”ה ר' ישראל אהרן קלעצקין שליט”א‬ ‫ליקוטי גידולי אברהם ‪ -‬מו”‪ ‰‬ר' גדלי' האפמאן שליט”‡‬ ‫לע״‪‡ ‬ביו ‪‰‬ר‪‰‬״ח ר◊ אברהם ב‪‰‬ר‪‰‬״ח ר◊ מש‪ ‰‬צבי ז״ל‬ ‫ויחלק עליהם לילה‪ :‬פירש״י שנחלק הלילה לשני חצאים‪ .‬בחצי‬ ‫לך לך מארצך )יב‪ (‡ ,‬ל‪‡‰‬תך ולטובתך )רש"י( ‡ם ‪‰‬י‪ ‰‬ז‪‰‬‬ ‫הראשון נעשה לו נס וחציו השני נשמר ובא לו לחצות לילה של‬ ‫‪‬סיון‪ ,‬למ‪‡ ‰‬מר לו "ל‪‡‰‬תך ולטובתך" „בר ‪‰‬עשוי ל‪‰‬קטין ב‪‰‬רב‪‡ ‰‬ת‬ ‫מצרים‪ .‬וכתבתי בספר ׳מאורות ירושלים׳ לחג המצות‪ ,‬כי ג׳ המצות‬ ‫‪‰‬סיון? ‡ל‡‪ ,‬ב„בר ז‪‚ ‰‬ופו ‪‰‬תבט‡ ‪‰‬סיון‪‡ ,‬ם יעש‪ ‰‬ז‡ת ‡בר‪‰‬ם ב‚לל‬ ‫שבקערת ליל הסדר‪ ,‬הם כנגד ג׳ משמרות של הלילה כדאי' ברכות ג‪.‬‬ ‫"‪‡‰‬תו וטובתו"‪‡ ,‬ו ב‚לל מצוות ‪‡‰‬לוקים‪ .‬ו‡ולם ב‡מת ‡בר‪‰‬ם עמ„‬ ‫והמצה האמצעית ששוברים וחולקים אותה לשנים‪ ,‬היא כנגד‬ ‫ב‪‬סיון "וילך ‡ברם כ‡שר „בר ‡ליו ‪ " '‰‬ש‪‰‬לך רק משום מצוות ‪ '‰‬ול‡‬ ‫המשמרה האמצעית‪ .‬אמצע המשמרת האמצעית היא חצות‪ ,‬כלשון‬ ‫משום שיפיק מז‪ ‰‡‰ ‰‬וטוב‪.‰‬‬ ‫הגמ' שם ‪,‬שהכלבים צועקים מדי לילה ב׳אמצעית דאמצעיתא׳ היא‬ ‫חצות לילה‪ ,‬ולזה הדגישה תורה 'ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב‬ ‫ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך‬ ‫)יב‪" (‡ ,‬לך לך" – לך לעצמך‪ ,‬ב„רכך שלך‪ .‬לך ב„רך שתבו„„ ‡ותך‬ ‫לשונו'‪ ,‬כי דרך הכלבים לצעוק כל לילה בחצות‪ .‬ורמז לזה שוברים‬ ‫מ‡רצך וממול„תך ומבית ‡ביך‪ ,‬מכל ‪‰‬קשרים ש‪‰‬יו לך ע„ כ‪" .‰‬לך לך" –‬ ‫את המצה האמצעית דוקא‪ ,‬לרמז על הנס בחצות )ונוהגים לשאול‬ ‫בב„י„ות‪‡ .‬ם שיטת ‪‰‬רוב ‡י‪‡ ‰‬מת – עבו„ ‡ת ‪ '‰‬לב„ך! ‡יך יכול‪‬ו‬ ‫הילדים איזו גדולה ואיזה קטנה‪ ,‬לרמז על אמירת משה כחצות(‪ .‬וזה‬ ‫ל‪‰‬תקיים ו‡יך ‪‬וכל ל‪‰‬תקיים‪‡ ,‬למל‡ ירש‪‬ו מ‡בר‪‰‬ם ‡בי‪‬ו ‡ת ‡ומץ ‪‰‬לב‬ ‫המשך בעמוד ד'‬ ‫ל‪‰‬יות במיעוט‪) .‬רבי שמשון רפ‡ל ‪‰‬ירש(‬ ‫ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך )יב‪ ,‬ב( מ„רך ‪‰‬עולם‬ ‫שכש‡„ם עול‪ ‰‬ל‚„ול‪ ‰‬ומתעשר ‪‰‬רי ‪‰‬ו‡ מתרחק מב‪‬י משפחתו וממכריו‬ ‫מו”ה ר' אהרן וויינגארטן שליט”א‬ ‫‪‰‬ע‪‬יים ו‡ין ז‪ ‰‬לפי כבו„ו לתת „עתו עלי‪‰‬ם ולעזור ל‪‰‬ם‪ ,‬וממיל‡ קו‪ ‰‬לו‬ ‫בגמרא ‪‬דרים )לב‪ (.‬״מפ‪‬י מה ‪‬ע‪‬ש אברהם אבי‪‬ו ו‪‬שתעבדו ב‪‬יו‬ ‫‡„ם ז‪ ‰‬שו‪‡‬ים ומק‪‡‬ים רבים‪ .‬לפיכך בירך ‪‰‬קב"‪‡ ‰‬ת ‡בר‪‰‬ם כי ‡פילו‬ ‫למצרים מאתים ועשר ש‪‬ים״‪ ,‬ואמר שמואל ״מפ‪‬י שהפריז על‬ ‫ל‡חר "ו‡‚„ל‪ ‰‬שמך" ל‡ ת‪‰‬י‪ ‰‬מ‡ל‪ ‰‬ש‚„ולתם מבי‡‪ ‰‬ל‪‰‬ם שו‪‡‬ים‪ .‬כי‬ ‫מדותיו של הקב״ה‪ ,‬ש‪‬אמר במה אדע כי אירש‪‬ה״‪ ,‬ויש לבאר הע‪‬ין‬ ‫על פי סדר הכתובים‪.‬‬ ‫‡ם "ו‪‰‬י‪ ‰‬ברכ‪ "‰‬שתוסיף לעשות צ„ק‪ ‰‬וחס„ ות‪‰‬י‪ ‰‬לברכ‪ ‰‬בפי כל‬ ‫)‪„‰‬רש ו‪‰‬עיון(‬ ‫המשך בעמוד ב'‬ ‫המשך בעמוד ג'‬ ‫‪ -‬שמועסן פון הרה"ק מהרנ"ץ מ'זידיטשוב זי"ע – איבערגעזעצט פון די טעיפס‬ ‫מתיקות הצדיקים‬ ‫המשך בעמוד ד'‬ ‫מוסר בדבש – רק עוד מאמץ קטן בדרך אל האושר‬ ‫מו”ה ר' ישעי' וויין שליט”א‬ ‫יהיה לגוי גדול‪ ,‬מבורך ומרומם‪ ,‬עד שכל אדם‬ ‫בתחילתה של פרשתנו מתארת‬ ‫כלומר‪ ,‬הניסיון הראשון בו‬ ‫יאמר לבנו תהיה כמו אברהם‪.‬‬ ‫התורה את הניסיון הראשון מתוך עשרה‬ ‫נתנסה אברהם לעזוב את ארצו‪ ,‬מולדתו‬ ‫והנה‪ ,‬המדרש )תנחומא לך לך ג(‬ ‫ניסיונות בהן נתנסה אברהם אבינו ‪ -‬״לך לך‬ ‫ובית אביו הינו כמו הניסיון האחרון בו‬ ‫מביא לכאורה דבר פלא‪ ,‬רבי לוי אומר ניסיון‬ ‫מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ‬ ‫נצטווה לעקוד את בנו מחמדו‪ ,‬זה שציפה‬ ‫הראשון כניסיון האחרון‪ .‬ניסיון הראשון‬ ‫אשר אראך״‪ ,‬תוך מתן הבטחה שעזיבת בית‬ ‫וייחל לו כל כך הרבה שנים ובו תלה את‬ ‫ב׳לך לך מארצך׳‪ ,‬ניסיון האחרון ב׳לך לך אל‬ ‫הוריו ומקום מגוריו תהיה להנאתו ולטובתו‬ ‫תקוותו שימשיך בדרכו העילאית להכרת‬ ‫ארץ המוריה׳‪.‬‬ ‫)כדברי רש״י במקום(‪ ,‬שם‪ ,‬במקום החדש‬ ‫המשך בעמוד ב'‬ ‫ב‬ ‫מתיק א כדובשא‬ ‫קושי‪.‬‬ ‫מולו חוזק‪ ,‬יציבות ועמידה איתנה‪ ,‬הרי שיתר‬ ‫לאורך ההיסטוריה היהודית כולה‬ ‫הניסיונות הבאים בהמשך נראים כמשהו קטן‬ ‫מוסר בדבש‬ ‫עומד עמנו בניסיונות על אנושיים ובלתי‬ ‫וקל‪.‬‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫נתפסים‪ .‬הריגות ושמדות‪ ,‬רדיפות קשות שבאו‬ ‫וזהו אם כן ביאור דברי המשנה‬ ‫העולם ואמונתו בבוראו‪.‬‬ ‫עליו מצד מבקשי רעתו השונים‪ .‬פעם היה זה‬ ‫)אבות פ״ד מ״ב ( ׳עבירה גוררת עבירה׳ ‪ -‬אם‬ ‫והדברים תמוהים ודורשים ביאור‪ .‬אין‬ ‫מצד ראשי השלטון במדינות מושבותיהם‬ ‫האדם אינו מתגבר על העבירה בתחילת‬ ‫כל ספק שהניסיון הראשון איננו קל כלל וכלל‪,‬‬ ‫בעצמם שבקשו לבצע בו את זממם הרע ופעם‬ ‫הדרך‪ ,‬הרי שהיא מושכת לעוד ועוד עבירות‬ ‫אך כיצד ניתן לדמותו לניסיון האחרון של עקידת‬ ‫זה הגיע מצד שכניו צמאי הדם שחפצו‬ ‫בעקבותיה‪ .‬׳מצוה גוררת מצוה׳ –‬ ‫יצחק? כלום אפשר בכלל להשוות בין עזיבת בית‬ ‫להכחידו מעל פני אדמתם‪ .‬גלות אחר גלות גלה‬ ‫כשמתרגלים בעבודת הקודש כבר לא‬ ‫הוריו וסביבת מגוריו – בית בו מכרו עבודה זרה‬ ‫העם היהודי‪ ,‬נדידות לארצות ויבשות שונות‬ ‫מרגישים שום עמל ושום קושי‪ .‬וזהו מה‬ ‫לכל דורש‪ ,‬וסביבה מתנכרת לכל דבר שבקדושה‪,‬‬ ‫ומשונות‪ ,‬שוב התחלתם של חיים חדשים על‬ ‫שאמרו חז״ל הקד׳ )סוכה נב‪ (.‬לעתיד לבא‬ ‫כזו הנוהרת אחר נמרוד הכופר בבורא עולם‪ ,‬לבין‬ ‫אדמה חדשה‪ ,‬ושוב אריזת מטלטלין ובריחה‬ ‫הקב״ה מביא את יצר הרע ושוחטו בפני‬ ‫הניסיון ההרואי של מסירות נפש בעקידת בנו‬ ‫למקום לא נודע‪ .‬כך‪ ,‬עד ימנו אנו כשכולנו‬ ‫הצדיקים ובפני הרשעים‪ .‬לצדיקים נדמה‬ ‫אהובו ממשיך דרכו על כל המשתמע מכך‪ ,‬אבדן‬ ‫מתפללים ומקווים שמקרי הטבח הנוראים‬ ‫היצר כהר גבוה‪ ,‬ולרשעים הוא נדמה כחוט‬ ‫החיים‪ ,‬לעג הבריות‪ ,‬החשש מפני עזיבת תלמידיו‬ ‫שחווינו בארה״ק זה עתה יהוו את סוף הגלות‬ ‫השערה‪ .‬הללו בוכים והללו בוכים‪ .‬צדיקים‬ ‫וילידי ביתו את דרכו וחזרתם לדרך הכפירה‬ ‫המרה והקשה‪.‬‬ ‫בוכים ואומרים‪ ,‬היאך יכולנו לכבוש הר כה‬ ‫ועבודת האלילים‪ ,‬האם ניתן בכלל להשוות בין‬ ‫מה החזיק את העם המופלא הזה‬ ‫גבוה‪ ,‬והרשעים בוכים ואומרים‪ ,‬היאך לא‬ ‫שני הניסיונות?‬ ‫בכל אותם שנים רבות וארוכות? מה הותיר‬ ‫יכולנו לכבוש את אותו חוט קטן של שערה‪.‬‬ ‫ובעומק הדברים ניתן לבאר )מבוסס‬ ‫אותו נאמן לדרך התורה וקיום המצוות‬ ‫כלומר‪ ,‬לעתיד לבא‪ ,‬כשהכל יהיה‬ ‫על דברי מה שמובא בדברי אגדה עמוד כו( כי‬ ‫במסירות ובנאמנות כה עילאית? כיצד הצליח‬ ‫ברור ופשוט‪ ,‬הרשעים יבינו שאם רק היו‬ ‫בדברי המדרש הללו טמון יסוד עצום‪ ,‬כל‬ ‫לשרוד את כל העינויים והקשיים האינסופיים?‬ ‫מתגברים בתחילת הדרך‪ ,‬אילו רק היו‬ ‫ההתמודדויות של האדם תלויות בעצם בעמידה‬ ‫אין זאת אלא מכוחה של אותה עמידה איתנה‬ ‫מסרבים להישמע לדברי היצר כשהגיע‬ ‫הראשונה בניסיון‪ ,‬שכן דרכו של היצר הרע הוא‬ ‫ומסירות נפש של אבות האומה שהתגברו על‬ ‫אליהם עם הצעותיו הראשונות לחטוא‪ ,‬הרי‬ ‫להקשות על האדם להתמודד בתחילת דרכו‬ ‫כל המכשולים שנקרו בדרכם‪ .‬הם אלו שסללו‬ ‫שעל כל העבירות שעשו בהמשך הדרך יכלו‬ ‫ולהראות לו כל דבר‪ ,‬אפילו ניסיון קטן‪ ,‬כהר גבוה‪,‬‬ ‫עבורנו את הדרך ומכוחם יכולים אנו להמשיך‬ ‫להתגבר בנקל‪.‬‬ ‫כמשהו שאינו ניתן להתגבר עליו‪ ,‬ורק כאשר‬ ‫לשאת בעוז ובגאון את דרך התורה והיראה עד‬ ‫ואם כן‪ ,‬זוהי כוונת רבי לוי‬ ‫מצליח הוא להתגבר על המכשול הראשוני יכול‬ ‫ימנו אנו‪.‬‬ ‫במדרש‪ ,‬הניסיון הראשון בו התנסה אברהם‬ ‫הוא להמשיך ולהעפיל הלאה והלאה בשלבי‬ ‫עמידתם האיתנה היא זאת שנותנת‬ ‫אבינו דומה לניסיון האחרון‪ .‬הוא היה אמנם‬ ‫הסולם ולראות כל ניסיון‪ ,‬גם אם גדול ועצום הוא‬ ‫לכל אחד ואחד מאיתנו את הכוח והיכולת‬ ‫קל מאין כמוהו אל מול ניסיון העקידה‪ ,‬אך‬ ‫כמשהו קטן שניתן בקלות להכניעו‪.‬‬ ‫לקום בכל פעם מחדש‪ ,‬להתנער מהעפר‬ ‫משהצליח אברהם אבינו להתגבר בפעם‬ ‫ההתמודדות מול היצר הרע קשה היא‬ ‫ולהתחיל מהתחלה בנשיאתו של לפיד האש של‬ ‫הראשונה כאשר מדובר היה בניסיון קל‬ ‫בתחילת הדרך‪ .‬אז נראית היא מפחידה‬ ‫שושלת הדורות‪.‬‬ ‫יחסית‪ ,‬גם על הניסיון האחרון שנראה לנו‬ ‫ואימתנית‪ ,‬כזאת שלא ניתן להתגבר עליה‪ ,‬אך אם‬ ‫יזכנו השי״ת ויאמר לצרותנו די‪.‬‬ ‫ככזה שאינו ניתן כלל ליישום התגבר ללא‬ ‫מצליחים להכניעו כבר בהתחלה‪ ,‬אם משדרים‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫ו‪‬אמר ״והאמן בה׳ ויחשבה לו צדקה״‪ ,‬ופירש‬ ‫הארץ הזאת לרשתה״‪ ,‬שהרי כבר הוציאו‬ ‫וה‪‬ה‪ ,‬בתחילת פרק ט״ו מצי‪‬ו שאברהם‬ ‫רש״י שהקב״ה חשבה לו לזכות ולצדקה על‬ ‫מאור כשדים לשם ירושת הארץ‪ .‬אלא שכיון‬ ‫אבי‪‬ו לא זכה עדיין לב‪‬ים‪ ,‬ואליעזר עבדו היה‬ ‫האמו‪‬ה שהאמין בו‪ .‬והרי לא מצי‪‬ו היכן ‪‬פרעה‬ ‫ששאל אברהם ״במה אדע כי אירש‪‬ה״‪,‬‬ ‫עתיד ליורשו‪ ,‬והבטיחו הקב״ה שלא אליעזר‬ ‫לאברהם אותה צדקה ש‪‬חשבה לו על אמו‪‬תו‪,‬‬ ‫‪‬שת‪‬ה סדר הדברים‪ ,‬ו‪‬גזרה על זרעו גלות‬ ‫יירש‪‬ו‪ ,‬אלא בן שיצא ממ‪‬ו ‪,‬והוציאו והראהו‬ ‫אלא יש לומר ש‪‬פרעה לב‪‬יו בשעת יציאת‬ ‫אחרת‪ ,‬אשר ממ‪‬ה יצטרכו לצאת קודם‬ ‫את כוכבי השמים‪ ,‬והבטיחו שכה יהיה זרעו‪,‬‬ ‫מצרים בכסף וזהב‪ ,‬וזהו ש‪‬אמר ״ואחרי כן‬ ‫שיבואו לרשת את הארץ‪ ,‬וזהו שאמר לו‬ ‫ועל זה ‪‬אמר ״והאמן בה׳ ויחשבה לו צדקה״‬ ‫יצאו ברכש גדול״‪ .‬ומדוקדק בזה לשון‬ ‫הקב״ה ״ידע תדע״‪ ,‬כ‪‬גד שאלתו ״במה אדע״‪,‬‬ ‫)בראשית שם‪ ,‬ו(‪ .‬ומיד אחר כך הבטיחו‬ ‫״צדקה״‪ ,‬שהוא לשון ‪‬תי‪‬ת ממון‪ ,‬לרמז על‬ ‫שמעתה יצטרכו ב‪‬יו להשתעבד בארץ לא‬ ‫הקב״ה על ירושת הארץ‪ ,‬באמרו ״א‪‬י ה׳ אשר‬ ‫הרכוש הגדול שעתידים ב‪‬יו לקבל בצאתם‬ ‫להם‪ ,‬ולהיגאל משם קודם שיבואו לרשת את‬ ‫הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ‬ ‫ממצרים‪+ .‬ובזה יומתק מה שאמרו בגמרא‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫הזאת לרשתה״‪ ,‬והשיב אברהם ״במה אדע כי‬ ‫)ברכות ט‪ ,‬ב(‪ ,‬שבשעת יציאת מצרים ביקש‬ ‫אירש‪‬ה״‪ ,‬ואח״כ ‪‬אמר ברית בין הבתרים‪,‬‬ ‫)ושוב ראיתי במסילת ישרים )פרק ד( שהביא‬ ‫ולאחריה ‪‬פלה על אברהם אימה חשכה‬ ‫הקב״ה מישראל שישאלו כלי כסף וכלי זהב‪,‬‬ ‫מדברי פרקי דרבי אליעזר )פרק מח(‪ ,‬כעין מה‬ ‫גדולה‪ ,‬ואמר לו הקב״ה ״ידע תדע״‪,‬‬ ‫״שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וע‪‬ו אותם‬ ‫שכתב‪‬ו‪ ,‬וז״ל ״במה אדע כי אירש‪‬ה‪ ,‬אמר לו‬ ‫שעתידים ב‪‬יו להיות גרים בארץ לא להם‬ ‫קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים‬ ‫הקב״ה‪ ,‬אברהם‪ ,‬וכו׳ אתה אומר במה אדע כי‬ ‫ולהשתעבד שם ארבע מאות ש‪‬ה‪ ,‬ואחר כך‬ ‫בהם״‪ ,‬ולפי האמור מובן מה שהקפיד הקב״ה‬ ‫אירש‪‬ה?! חייך ש‪‬י פעמים ידוע תדע כי גר‪,‬‬ ‫יצאו ״ברכש גדול״‪.‬‬ ‫על קיום הבטחה זו כלפי אברהם דוקא‪ ,‬כי‬ ‫ש‪‬אמר ידוע תדע כי גר יהיה זרעך״(‪ .‬ו‪‬מצא‪,‬‬ ‫הרכוש הגדול היה כ‪‬גד אמו‪‬תו ש‪‬חשבה לו‬ ‫והמתבו‪‬ן בסדר הכתובים יראה‪ ,‬דמתחילה‬ ‫דיציאת מצרים היא שבאה תחת יציאת אור‬ ‫לצדקה‪.‬‬ ‫היתה יציאת אברהם מאור כשדים ראויה‬ ‫כשדים‪ ,‬אשר מתחילה היתה ראויה להיות‬ ‫ו‪‬מצא שמחמת ״במה אדע״ ‪‬שתעבדו ב‪‬יו‬ ‫הגאולה שעל ידה יירשו ישראל את הארץ‪.‬‬ ‫להיות היציאה שעל ידה יבואו הוא וזרעו‬ ‫במצרים‪ ,‬ומחמת ״והאמן בה׳ ויחשבה לו‬ ‫לרשת את הארץ‪ ,‬ולא היה צורך בגלות אחרת‬ ‫אמ‪‬ם אף ששאל אברהם ״במה אדע״ על‬ ‫ובגאולה ‪‬וספת‪ ,‬וזהו שאמר לו הקב״ה ״א‪‬י‬ ‫צדקה״ זכו לצאת משם ברכוש גדול‪:‬‬ ‫ירושת הארץ‪ ,‬הרי בהבטחת הזרע האמין בה׳‪,‬‬ ‫ה׳ אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את‬ ‫ג‬ ‫מתיק א כדובשא‬ ‫פרפראות מדובשים‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫לפרוע חובות עתיקים‪‰ ,‬יצר ‪‰‬רע ‡י‪‬ו מ‪‬יחו‪‡‚‰) .‬ון‬ ‫רבי שלמ‪ ‰‬קלו‚ר זצ"ל(‬ ‫ואברכה מברכיך ומקללך אאר )יב‪,‬‬ ‫‚( מ„וע ‪‡‬מר בברכ‪ ‰‬קו„ם "ו‡ברכ‪ "‰‬ו‡חר כך‬ ‫ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על‬ ‫"מברכיך"‪ ,‬ו‡ילו ‡צל קלל‪‡ ‰‬מר ל‪‰‬יפך‪ ,‬קו„ם‬ ‫אברם ויאמר לאברם )טו‪ ,‬יב‪-‬י‚( ול‡ ‪‡‬מר 'וי‡מר‬ ‫"מקללך" ו‡חר כך "‡‡ר"? משום שמחשב‪‰‬‬ ‫‪ '‰‬ל‡ברם'‪ ,‬כי כיוון שרמז לו כ‡ן על ‪‚‰‬לות ב‡ לי„י‬ ‫טוב‪‰ ‰‬קב"‪ ‰‬מצרפ‪ ‰‬למעש‪ ‰‬ומחשב‪ ‰‬רע‪‡ ‰‬ין‬ ‫עצבות‪ ,‬ו‡ין ‪‰‬שכי‪ ‰‬שור‪ ‰‬מתוך עצבות‪) .‬תפ‡רת‬ ‫‪‰‬קב"‪ ‰‬מצרפ‪ ‰‬למעש‪ ."‰‬ולפיכך ‪‰‬מברכים‬ ‫שלמ‪(‰‬‬ ‫יתברכו עו„ לפ‪‬י שי‚יעו לכלל מעש‪ ,‰‬רק בשביל‬ ‫‪‰‬מחשב‪ .‰‬ו‡ילו ‪‰‬מקללים יתקללו רק ל‡חרי‬ ‫גר יהיה זרעך בארץ לא להם )טו‪ ,‬י‚( ‚ם‬ ‫מעש‪ ‰‬ול‡ ‡חר ‪‰‬מחשב‪) .‰‬כלי יקר(‬ ‫‚ויים שבעצמם י‪‰‬יו ״ב‡רץ ל‡ ל‪‰‬ם״‪ ,‬זרים ב‡רץ‪,‬‬ ‫מיעוטים ‪‬ר„פים — ‡ף ‪‰‬ם יע‪‬ו ‡ת ב‪‬י ישר‡ל‪.‬‬ ‫וילך אברם כאשר דיבר אליו ה' )יב‪,‬‬ ‫)מ„רש שמו‡ל(‬ ‫„( ‡בר‪‰‬ם ל‡ ‪‬זקק ליישוב ‪„‰‬עת‪ ,‬ל‡ ביקש עצ‪‰‬‬ ‫מ‡יש ול‡ „ח‪‡ ‰‬ת ‪‰‬חלטתו ‡ף ביום ‡ח„‪ .‬מי„‬ ‫ואחרי־כן יצאו ברכוש גדול )טו‪ ,‬י„( זו‬ ‫כש‡מר לו ‪‰‬קב"‪" ‰‬לך לך"‪ ,‬קם ויצ‡ בלי ש‪‰‬יות‬ ‫„רכו של ‪‰‬קב״‪‰ — ‰‬ו‡ מק„ים ‡ת ‪‰‬רפו‡‪ ‰‬למכ‪.‰‬‬ ‫ל‡רץ ישר‡ל‪) .‬שפתי כ‪‰‬ן(‬ ‫תחיל‪‰ ‰‬כין רכוש ‚„ול‪ ,‬ורק ‡ז ‪‰‬בי‡ עלי‪‬ו ‡ת ‪‚‰‬לות‪.‬‬ ‫)זו‪‰‬ר(‬ ‫הבט נא השמימה וספור הכוכבים‬ ‫כה יהיה זרעך )טו‪ (‰ ,‬כך ‡מר ‪‰‬קב"‪ ‰‬ל‡בר‪‰‬ם‪:‬‬ ‫יו„ע ‡ת‪ ‰‬של‡ תוכל לספור ‡ת ‪‰‬כוכבים‪ ,‬ו‡ף‬ ‫על פי כן מביט ‡ת‪ ‰‬לשמים ומ‪‬ס‪ ‰‬לספור ‡ותם‪.‬‬ ‫‡ף צ‡צ‡יך י‪‰‬יו כך‪ ,‬ת‪‰‬י‪ ‰‬ב‪‰‬ם ‪‰‰‬עז‪ ‰‬ו‪‰‬רצון‬ ‫אמרי גידולי יעקב שלמה‬ ‫ל‪‰‬תמו„„ עם „ברים ‪‰‬ר‡ים למעל‪ ‰‬מן ‪‰‬טבע‬ ‫מו"ה ר' גדלי' האפמאן שליט"א‬ ‫ומיכולת ‡‪‬וש‪) .‬כ"ק ‡„מו"ר ר' מ‡יר שפיר‡‬ ‫לע"נ חמיו‪ ,‬הרה״ח ר׳ יעקב שלמה‬ ‫מלובלין(‪.‬‬ ‫בהרה״ח ר׳ שמחה בונם ז״ל צין‬ ‫ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא‬ ‫השמימה וספר הכוכבים כה יהיה זרעך )טו‪,‬‬ ‫‪ (‰‬כשם ש‪‰‬כוכבים ‪‬ר‡ים לעי‪‬י‪‬ו מרחוק כ‪‬קו„ות‬ ‫זעירות בלב„‪ ,‬ב‪ ‰‬בשע‪ ‰‬ש‪‰‬ם עולמות עצומים‪...‬‬ ‫כך ייר‡ו ‚ם ‪‰‬י‪‰‬ו„ים‪ .‬בעולם ‪‰‬ז‪ ‰‬י‪‰‬י‪ ‰‬מר‡י‪‰‬ם‬ ‫עלוב ושפל‪‡ ,‬ולם בשמים י‪‰‬יו עצומים ורמים וי‪‰‬וו‬ ‫‡ת ‪‰‬יסו„ של כל ‪‰‬ברי‡‪) ‰‬בשם ‪‰‬בעש"ט(‬ ‫ותרדמה נפלה על אברם )טו‪ ,‬יב(‬ ‫‪‰‬קב"‪‰ ‰‬ר‡‪ ‰‬ל‡בר‪‰‬ם ‡ת ‪‚‰‬לות ו‡ת כל ‪‰‬צרות‬ ‫שיבו‡ו על ב‪‬יו‪ ,‬ש‡חת מ‪‰‬ן ת‪‰‬י‪'‰ ‰‬תר„מ‪– '‰‬‬ ‫י‪‰‬ו„ים י‪‰‬יו ר„ומים ויבלו ‡ת ש‪‬ותי‪‰‬ם בחוסר‬ ‫מעש‪‰) .‬מ‚י„ מ„וב‪(‡‬‬ ‫כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם )טו‪,‬‬ ‫י‚( ל‡ ‪‡‬מר "כי ‚רים"‪‡ ,‬ל‡ "כי ‚ר"‪ ,‬בלשון יחי„‪.‬‬ ‫קללת ‪‚‰‬לות ‪‰‬י‡ ש‡פילו ב‪‰‬יותם ב‪‬יכר‪ ,‬ב‚לות‪,‬‬ ‫יר‡‪ ‰‬כל י‪‰‬ו„י ‡ת עצמו ‚ר ו‪‬פר„ מי‪‰‬ו„י ש‪‬י‪.‬‬ ‫)‡סיפת חכמים(‬ ‫ואברם כבד מאד במקנה בכסף‬ ‫ובזהב וילך אברהם למסעיו )י‚‪ ,‬ב‪ (‚-‬וברש"י‬ ‫בחזרותיו פרע ‪‰‬קפותיו‪ .‬לפיכך כתב‪ ‰‬תור‪‰‬‬ ‫◊ו‡בר‪‰‬ם כב„ מ‡„ לפי שב‡מת כב„ מ‡„ ל‡„ם‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫ד‬ ‫מתיק א כדוב שא‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫מרכא טפחא‪ ,‬מלשון 'רך' ו'טפח'‪,‬‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬שהלך להציל את לוט בן‬ ‫נרמז בטעם' תביר' )שפירושה שבירה(‬ ‫כלומר‪ :‬פסיעה רכה שאינה עולה יותר‬ ‫אחיו‪ ,‬הרי כל השיקולים האחרים נדחים‬ ‫במילה לילה‪ ,‬דקאי על חצות‪ ,‬שכנגדה‬ ‫על כף הרגל וטפח‪ .‬שמונה עשר ושלש‬ ‫כדי לקיים רצון צדיק ואברהם הצילם‬ ‫שוברים המצה האמצעית ‪.‬‬ ‫מאות אברהם לקח למלחמה ‪318‬‬ ‫והנחילם נצחון‪ .‬והקב"ה יבא חשבון עם‬ ‫מאנשיו להילחם נגד המלכים‪ .‬רש"י‬ ‫הרשעים לאחר מכן‪ ,‬כפי שאכן נראה‬ ‫ברע מלך סדום‪ :‬נשאלתי ע"י מזכה‬ ‫מביא את דרשת חז"ל שהיה זה אליעזר‬ ‫בפרשת וירא שה' הפך את הערים האלה‪.‬‬ ‫הרבים הג"ר שמעון ביר שליט"א‪ ,‬למאי‬ ‫לבדו‪ ,‬שמנין 'אליעזר' בגימ' ‪.318‬‬ ‫ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה אמרו חז"ל‪:‬‬ ‫נ"מ דרגת רשעותם של אותם מלכים‪ ,‬עד‬ ‫משמע‪ ,‬שיש חשיבות מיוחדת למספר‬ ‫'פסיעה גסה נוטלת אחת ממאור עיניו של‬ ‫כדי שרש"י מפרש את רשעותו של כל‬ ‫הזה )הגהת העורך‪ :‬אכן יש חשיבות‬ ‫אדם' וכיון שאברהם קיים כל התורה‪ ,‬ודאי‬ ‫אחד מהם שמרומז בתוך שמותיהם?‬ ‫למספר ‪ 318‬כי הוא ‪ 1‬יותר מהגימטריא‬ ‫הקפיד ללכת פסיעות רכות‪ ,‬ואיתא‬ ‫ותירצתי לו‪ ,‬כי ככל שהוא רשע יותר‪,‬‬ ‫של 'יאוש'‪ ,‬ראה בפרי צדיק בפרשתינו(‪ ,‬כי‬ ‫במפרשים שפסיעה גסה היא באורך אמה‪.‬‬ ‫עלינו לשמוח במפלתו וככתוב 'באבוד‬ ‫קודם לכן מסופר‪' :‬ויסע אברם הלוך‬ ‫כף רגל היא בערך ג' טפחים‪ ,‬הרי שפסיעה‬ ‫רשעים רינה'‪ ,‬והגיע לאותם מלכי סדום‬ ‫ונסוע הנגבה' גימ' ‪ .318‬ונראה‪ ,‬כי‬ ‫רכה היא כזו שהיא ככף הרגל ועוד טפח‪,‬‬ ‫ועמורה להפסיד במלחמה וכפי שאכן‬ ‫התורה מדגישה שנסע לצד דרום‪,‬‬ ‫)ולכל היותר לא תגיע לב' טפחים‪ ,‬כי אז‬ ‫התחילו לנפול‪ .‬אך התורה באה להראות‬ ‫שהרי אמרו חז"ל‪' :‬הרוצה שיחכים‬ ‫היא כבר גודל אמה‪ ,‬שהיא פסיעה גסה(‪.‬‬ ‫חיבתו של הקב"ה לצדיקים‪ ,‬שכאשר‬ ‫ידרים'‪ ,‬אכן‪' ,‬חכם דרום' בגי ‪.318‬‬ ‫וזה מרומז במילים 'הלוך ונסוע' שטעמיהם‬ ‫המלחמה הפכה להיות עניינו של‬ ‫מתיקות הצדיקים‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫זכותים‬ ‫‪‰‬יל„ מש‪ ‰‬חיים בן מרים רחמ‪ ‰‬לרפו‡‪ ‰‬שלימ‪‰‬‬ ‫יו"ל ע"י חק"ס דקהל עטרת צבי זידיטשוב‪-‬דראביטש‬ ‫דואר‪46 Broadway Ave. Lakewood NJ 08701 :‬‬ ‫‪AteresTzviLW@gmail.com‬‬