בעל שם טוב המלא על התורה · Ba'al Shem Tov Hamaleh al Hatorah — לך לך (2026-10-19)

ספר
םש >ל
בﬠ המ>לא ב
וט
ﬠ>ל התורה
בו נקבצו כ>ל דברי תורתו ש>ל מרן הקדוש והנורא
נר ישרא>ל ﬠמוד הימיני פטיש החזק רבן ש>ל כ>ל בני הגו>לה
מוהר"ר ישרא>ל בﬠ>ל שם טוב ז>ל>לה"ה זי"ﬠ
המובאים בספרי הכהן הגדו>ל התו>לדות יﬠקב יוסף זי"ﬠ
ויתר ת>למידיו ות>למידי ת>למידיו הקדושים זי"ﬠ
מסודרים היטב ﬠ>ל סדר פרשיות חמשה חומשי התורה וחמש מגי>לות
נﬠרך ונסדר ﬠ>ל ידי הני גאונים וחסידים
הגה"צ מוהר"ר נתן נטﬠ הכהן אב"ד קא>לביﬠ>ל זצ">ל
והגה"צ המקוב>ל מוה"ר שמﬠון מנחם מﬠנד>ל מגאווארטשאוו זצ">ל
ﬠם הגהותיהם וא>לפי מראי מקומות וציונים שנדפס בשנת תרצ"ז
שנקראו בשם "מקור מים חיים"
וכﬠת באו >לכאן בחידוש פנים מאירים ומסבירים,
כ>ל מקורותיו בהרחבה מובאים ,תוספות נופך ומי>לואים,
>להבין ו>להשכי>ל כ>ל הדברים ,במקום אחד ﬠניים ובמקום אחר ﬠשירים,
המובאים ב"בﬠ>ל שם טוב ﬠ>ל התורה" ,וב"מקור מים חיים" בציונים,
דברי תורה ככוכבים מזהירים ,ﬠינים מאירים ו>לב משמחים
ובשם י>לקוט "מאור ישרא>ל" יקרא בנﬠימים
כ>ל זה נדפס בהוצאה חדשה מפוארת ומשוכ>ל>לת ,באותיות מאירות ﬠינים כ>לי>ל תפארת,
מנופה מבוררת ומתוקנת ,בתוספת א>לפי מראי מקומות ,פתיחת ראשי תיבות ,הרחבת ופירוט המקורות,
ﬠ>ל ידי
הצב"י ש>למה ז>למן קרויס
פה ﬠיה"ק ירוש>לים תבנה ותיכונן בב"א
שנת השביﬠית ה'תשפ"ב >לפרט גדו>ל
יחוד קריאת שמע אות א' סוד מנצפ" אות ב' שבירת המדות אות ג' – ד' כשצדיק בי רשעי עוסק
בעבודת ה' באמת מכניע את השקר אות ה' הולדת נשמות גרי אות ו' להעלות אנשי עשיה למחשבה
אות ז' ירידת הצדיק ממדריגתו אות ח' הצדיק מכיר מלחמת היצר אות ט' – י' קוד פורענות באה
מחשבה רעה אות י''א לכוו ש' ככה' בקדושת כתר אות י''א בסופו תיקו מחשבה או יראה ואהבה רעה
אות י''ב – י''ז התפשטות הגשמיות אות י''ח קוד שיורד ממדריגתו יקשר עצמו בהקב"ה אות
י''ט נסיעת האד למקו רחוק היא להעלות ניצוצות אות כ' וכ''ב האד צרי להשלי עצמו דוקא במקו
ההוא אות כ''א עני השגחה פרטית אות כ''ג לצדיק יש ניצוצות שצרי לתקנ אות כ''ד ב צדיק
מעלה את אביו אות כ''ה חסד השי''ת הוא ברצו אות כ''ו גדולת ישראל אות כ''ז ע"י האמונה מקשר
מלכות למחשבה אות כ''ח האמנה הוא דביקות אות כ''ט – ל' על ידי אמונה מכפר עוונותיו אות
ל''א חישוב הק יכול להיות במעשה או במחשבה אות ל''ב משל ממל שהיה אדוק בע"ז אות
ל''ג נסיונות הצדיק ע"י רשע כדי שהרשע ייכשל וייענש על עונותיו אות ל''ד ז' אומות כנגד ז' מדות
אות ל''ה העובד ה' נקרא דר בא"י אות ל''ו גאוה כנגד היצה"ר אות ל''ז הצדיק יש לו עי רעה ורוח
גבוהה ונפש רחבה ברוחניות אות ל''ח – מ' על ידי תורה לשמה נעשה מרכבה להקב"ה אות מ''א להביא
המדות רעות אל הקדושה אות מ''ב מצוה בלי פניות אות מ''ג.
‡ ͈‡Ó ÍÏ ÍÏ Ì‡ χ '‰ ӇȠ.
'‚Â
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
שם בדגל מחנה אפרים וזה לשונו ,ויש להסביר הדבר ולפרש יותר איך מרומז כאן רזא
דיחודא דקריאת שמע ,דהנה בזוהר הקדוש כתב ה' חלוקי אבנים
שבהם נלחם דוד המלך עליו השלום עם גלית הפלשתי הם חמשה תיבות דייחודא שמע ישראל ה'
אלהינו ה' ,ושוי אותם בקורטא חדא היינו בתיבת אחד ,יעו"ש ,והנה בקריאת שמע יש רמ"ח תיבות,
וזהו שמרמז כאן ויאמר ה' אל אברם לך לך היינו יחוד של קריאת שמע שהוא מספר לך כנ"ל] ,א"ה
ש"מ מבואר בזוה"ק תרומה דף קל"ט ע"ב ,וכ"ה בזוהר ואתחנן דף רס"ד ע"ב כי פסוק שמע ישראל
יש בו כ"ה אותיות ,אבל ברוך שם אין בו אלא כ"ד אותיות ,בגין דעד לא איתתקן משכנא כו' ע"ש,
ונראה שזהו שרמז עליו הרב באוצר החיים פרשת ואתחנן דף מ"א סוף ע"ב ,כי לעתיד ישתלם
יחודא תתאה גם כן בכ"ה אתוון ,ובמקום ברוך ,יאמרו לעתיד וברוך ,באות יתר ע"ש .הרי שעיקר
הייחוד הוא בחמשין אתוון ,אבל יותר נראה כוונת הרב ז"ל שבאמת יש מ"ט אתוון כמבואר שם
בזוהר תרומה ,רק שכשאדם אומר זה במסירות נפש ,הרי מוסר נפשו אל אותיות הייחוד ,לכן עם
צירוף הנפש הוא חמשין ,וזה מדוייק יותר בלשונו ,דיחודא במסירות נפש כשמצטרף נפשו אל אותיות
הייחוד ודו"ק *([ ,לך ,היינו שהוא לצורך בנין נשמתך תראה למסור נפשך על קדושת השם יתברך
ויתעלה ותזכה לרזא דיחודא דקריאת שמע ,וזהו ואגדלה שמך ,היינו שיתוסף לו ה' בשמו ויהיה
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
, ובשמו שהוא נשמתו, ויהיו רמ"ח תיבין דקריאת שמע כלולין בו,נקרא אברהם שהוא מספר רמ"ח
ואחר כך, תזכה לזה להקרא בשם אברהם בחינת קריאת שמע,על ידי מסירת נפשו להשם יתברך
וכן הוא, היינו לייחוד של תפלה שהוא עין לא ראתה אלהים זולתך,תזכה אל הארץ אשר אראך
, ומוסר נפשו על קדושת שמו יתברך, כשהוא נכנס בהיכל אהבה בדבקות גדול,בכל אדם ובכל זמן
ואחר, כי אהבה ואחד מספרם שוה, שבו כלול כל הייחוד,זוכה לייחוד של קריאת שמע שהוא אחד
כשמחשבתו נזדכך בדבקות יותר גדול, וזוכה לייחוד של תפלה,כך עולה לדבקות יותר גדול מזה
ועוד, עכ"ל, וישנה בכל אדם ובכל זמן, כי התורה היא נצחיית, כמו שהיה באברהם,להשם יתברך
:[עיין שם בליקוטים לפרשת תרומה א
בענין ויפן כ"ה [ אבל בתיקוני הזוה"ק שם בתיקון כ"א ב
χ ˘ È Â ‡ Ó
(ÌÈ˘ÈÏ) ÌÈÙ‡ ‰ÁÓ Ï‚„‰ Ï"Ê [א
ÂÏ˘ ÒÂÙ„ ‡Â‰Â] ‰ÓÂ˙ ˙˘ÙÏ
Ó‡Ï ‰˘Ó χ '‰ „È ‰"„ ‰ÓÂ˙ 'Ù
:[‰ÓÂ˙ ÈÏ ÂÁ˜ÈÂ
:‡Î Ô˜È˙ ‰Âʉ ȘÈ˙‰ Ï"Ê [ב
'‚ ͈‡Ó ÍÏ ÍÏ ˜ÂÒÙ .
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ששני, שב"פ כ"ה עולה חמשין כנגד נ' אותיות שמייחדין בכל יום ב' פעמים בכ"ה אותיות,וכ"ה
: וכ"ה שם בתיקון מ"ב ג[ ע"ש,פעמים כ"ה עולה חמשים ע"ש היטב
ביאור, ממורי סוד לך, הברכה פרשת נח ד"ה עשה לך דס"ו ע"א כתב וז"ל
ואות ב הוא, כי אלף הוא אלופו של עולם טמיר וגניז בגווה,סוד אותיות א"ב
ושם בהגה,[ ופרשת נח אות ק"י ה,[ ]עיין לעיל בפרשת בראשית אות כ"ב ד,שני אלפי"ן
χ ˘ È Â ‡ Ó
.Î ˙È˘‡ [ד
:Ó Ô˜È˙ ‰Âʉ ȘÈ˙‰ Ï"Ê [ג
.Ș Á [ה
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
וכן ג שלשה אלפי"ן עד אות ת,]פג ו[[[ שאור אין סוף נתלבש בלבושין ובבתים להמעיט אור
כסוייא ולבושא כי אלף פלא כיסויא ומלבוש כמבואר בזוהר בלק,ארבע מאות לבושין
ומתלבש עד ת ששם יש ארבע,לאתלבשא נהורא סתימאה עתיקא טמירא בכסוייא דנהורא אחרא
ששם גם, ושם כל תאוות עולם הזה, וברגל העקום נאחז עשו וארבע מאות איש,מאות לבושין
, ושם הבחירה לעלות או לירד אחר התאוות וכיסופין של הקליפות,כן מלובש אלופו של עולם
שקל, עולין עד ארבע מאות עלמין דכסופין,וצדיקים המקשרין עצמם גם שם באלופו של עולם
:כסף תיו תחיה
χ ˘ È Â ‡ Ó
.[‚Ù] (Ù) ‰‚‰ Á [ו
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ואחר, הוא אות אלף, שורש אותיות התורה שקרוב יותר אל החיות הרוחניי אור אין סוף, כן
ונתרחק מן החיות עד אות תיו שהוא מלכות שבמלכות,כך יורד והולך ומתלבש זה בזה
וצדיקייא שלוחי, והבחירה חפשיית,שבעשייה ששם מתלבש מחשבות רעות והרהורים רעים
ואינו נהנה,דמטרוניתא אינון לקשר עצמו אל האותיות והחיות רוחניות שבכלל דברי העולם הזה
ומקשר עצמו בתענוג כל התענוגים אור, אלא להרחיב דעתו מעט שלא ישתומם,מחומריות כלל
גל עיני ואביטה כמאמר נזר ישראל דוד המלך עליו השלום,אין סוף שבכל הדברים
וצדיקים מייחדין בכל דברים שבעולם יחודים קדושים, וצריך להעלותן,בכל מקום נפ"ל או"ת מתורתך
ומעלין האותיות עד מחשבה, בתענוגים רוחניים דבקות יראה ואהבה במחשבה,אהבה ושמחה
ואז מעלה מתהום ארעא עד רום תי"ו רשים רשימו לעתיק יומיא,העליונה
וזהו על ידי עסקו בדברי עולם הזה בייחודים לשם,רקיע את ניצוצי השכינה שהיו בלבושים הנ"ל
(* וידוע, צריך לעשות בתחתון ולרמז בעליון, וכן כל משא ומתן וכל מלאכת חרישה וזריעה,שמים
ושאלו אותו תלמיד חכם העוסק, שכל אדם מחוייב לעסוק לשם שמים בל"ט מלאכות,מדברי מרן
אבל,[[ ז. ]יב , והשיב טל תורה מחייהו,בתורה מה יעשה
נעשה למעלה, ח[ איתא אור תורה שעל ידי לימודו בל"ט מלאכות בתורה:בגמרא כתובות קי"א
:היחוד כאילו עסק בו בפועל
שזה, א"ת הוא כשהצדיקים מעלין החיות מדברי עולם הזה בסוד יחבק לה בעלה ביסודא דילה
והשכינה אתקשטת,יותר חשוב להעלות מדרגה תחתונה עד אלופ"ו של עולם מתי"ו עד אלף
χ ˘ È Â ‡ Ó
:"Ú ‡"Ș Û„ ˙ÂÂ˙Î ‡Ó‚‰ Ï"Ê [ח
(‡"Ú ‚"΄) ‰Ó„˜‰ ‰ÂÊ È˜È˙ Ï"Ê [ז
.[.È]
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
]קנד י[[ ד"ה ובהגה,[בקישוטין דלא הוו כנודע ממרן ]עיין לעיל בפרשת בראשית בהגה י' ט
ובלקט[ ותלמיד חכם העוסק בתורה הוא בסוד אל ]עיין לעיל פרשת נח אות ק"ע יא[ בפנים ד"ה והנה
χ ˘ È Â ‡ Ó
.È ‰‚‰ ˙È˘‡ [ט
.Ú˜ Á [יא .[„˜] (‰˜) ‰‚‰ ˙È˘‡ [י
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
וסוד,כראות[ נהירו דחכמתא בסוד הי הה הא תורה לשמה ]לשם ה'[ העולה אל ידוע ממרן האר"י
ועל ידי לימוד לשמה זוכה לדברים,תיבת אל שיורד החיות עד שלשים לבושים שהמלכות נקנית בהם
שיש כמה מדרגות בכל אות והוא מזכה להעלותן ]עיין לקמן פרשת ואתחנן אות ל"ה יב[[ וזוכה,הרבה
שהאותיות,[ ובסופו דיבור המתחיל לך לך יד,[ ועיין תולדות יעקב יוסף ]פרשת[ ויצא יג,עמהם להעלות
χ ˘ È Â ‡ Ó
:‡ˆÈ ˙˘Ù ÛÒÂÈ ˜ÚÈ ˙„ÏÂ˙‰ Ï"Ê [יג
.‰Ï ÔÁ˙‡Â [יב
˙‡Ê ˙˘Ù ÛÒÂÈ ˜ÚÈ ˙„ÏÂ˙‰ Ï"Ê [יד
:ÍÏ ÍÏ ‰"„ ‰Î‰
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
יורדין מהחיות עד שמתלבשין במנצפ"ך שהוא גבורות ודינין ,כטעם עשה לך
תיבת עצי גופר ,גבורות פ"ר ,שעד שם מתלבש החיות של אלופו של עולם וצריכין להעלותן ,ואות
למד משם אל הוא חיות האלף שירד עד למודי השם ,ותלמידי חכמים העוסקים בתורה מעלין מאות
למד עד אלופו של עולם ,כטעם יעקב שקראו הקדוש ברוך הוא אל , ואות כף סוף
מנצפ"ך ששם ירד החיות עד עומק הקליפות ,שאי אפשר להעלותן אם לא במסירות נפש ממש ,כטעם
א'ך' המבואר בדברי מרן האר"י בשער נפילת אפים שביחוד אך עלה רבי עקיבא בעת מוסרו
נפשו לקדושת השם ,שהעלה מאות ך ירידה תחתונה עד אלף אור אין סוף ,ובזה לך לך מארצך,
שעל ידי לימוד התורה מעלין מאות למד עד אלף ,והמוסרין עצמן על קדושת השם מעלין אות כף
מעומק הקליפות ששם נפלו כתרים ונשמות של אדם הראשון ,ומעלין אותם עד כתרא עילאה ,יחוד
כף פשוטה הנזכר בדברי מרן האר"י בסוד נפילת אפים ע"ש טו[ ,וזהו עשה לך ,שתתקן בחינת לך,
על ידי תיבת ,לימוד התורה מן אות למד עד אלופו של עולם ובמסירות נפש תעלה ,עצי גפר ,גבורות
פ"ר מן ה כף עד אות אלף ,והיית א"ך שמח:
עליות הללו ,מן אות ת תאוות העולם הזה ,ומן אות ל תורה לשמה ,ומן אות ך פשוטה
שירדה על ידי חטא אדם הראשון עד עומק הקליפות ,וצריכין מסירות נפש בכח ובפועל,
ונפילת אפים מסירה למיתה ממש ,על ידי זה תעלה ך עד אות א ]וכן ת' וכן ל'[ בסוד אך את אל
שהוא עצמו מספר עצי גופר וכו' ,וכשיתוקנו בחינות אלו זהו ענין תחיית המתים ומשיח ,שהוא סוד
הדעת והוא סוד עולם הבא צרור החיים ,והנה על ידי מעשי האדם הממשיך על עצמו בעולם הזה
על ידי בינה שמבין לעשות כל מעשיו בבינה ודעת וביחודים מעלה הכל ,עיין תולדות יעקב יוסף
בסוף הספר וסתום וחתום הדברים עד עת קץ ,עכ"ל:
ובאוצר החיים פרשת אמור דף קצ"ה ע"ג וז"ל ,קבלנו ממרן הבעש"ט שכל אחד מישראל צריך
לקיים ולעשות ולתקן כל הט"ל מלאכות לברר נשמתו ,ושאלו לו תלמיד חכם וצדיק בחינת שבת
דוגמת כהן גדול במה יקיים ,והשיב בט"ל תורה וביחודים עלאין ,שגם בבחינת פב"פ יש בחינות טל
אשר משם נמשך הטיפה ואור הנשמות ,וזהו עבודת כהן גדול ,ובזה סלקנו קושיית אא"ז הרב תוספות
יו''ט שהקשה על מניינא דסיפא הרי אלו אבות מלאכות מה אתי לאשמעינן ,ואמרנו שהתנא מורה
לך הרי אלו שלמדת ועסקת בהם בלימוד תורה לשמה ובייחודים גם הם אבות מלאכות לעוסק בטל
תורה ,עכ"ל ,וכן הוא שם בפרשת בהר דף רמ"ט ע"ג ובספר נוצר חסד פ"א אות י' טז[
χ ˘ È Â ‡ Ó
טו[ ˜Ù ÌÈÙ‡ ˙ÏÈÙ Ú˘ ÌÈÈÁ ıÚ ÈÙ‰ Ï"Ê
.'‰
טז[ .'È ˙‡ ‡"Ù ÒÁ ˆÂ ÙÒ Ï"Ê
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
, ושם בפרשת תשא ד"ה ובחרושת יט[ ע"ש,[ ועיין בספר דגל מחנה אפרים פרשת תולדות יח,[ופ"ב אות ב' יז
χ ˘ È Â ‡ Ó
:˙„ÏÂ˙ ˙˘Ù ÌÈÙ‡ ‰ÁÓ Ï‚„‰ Ï"Ê [יח
‰"„ ‡˘˙ ˙˘Ù ÌÈÙ‡ ‰ÁÓ Ï‚„‰ Ï"Ê [יט
:˙˘ÂÁÂ
. ˙‡ "Ù „ÒÁ ˆÂ ÙÒ Ï"Ê [יז
Í Ï
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
: ]נה כ[[ ע"ש היטב ועיין לקמן פרשת עקב בהגה
, וז"ל, עוד בספר תולדות יעקב יוסף פרשת וישב דף ל"ג ע"א כא[ שהזכיר גם כן ענין זה
,'כמו שכתבתי בקונטרס האחרון בשם מורי שמשיח הוא סוד הדעת והוא סוד תחיה וכו
ועיין בספר מאור עיניים פרשת ויצא דף כ"ג ע"א כב[ שהסביר הדבר דרך פשטות הענין ע"ש בד"ה
χ ˘ È Â ‡ Ó
.[‰] (Á) ‰‚‰ ˜Ú [כ
:˘È ˙˘Ù ˙„ÏÂ˙‰ Ï"Ê [כא
‡˘È ‰"„ ‡ˆÈ ˙˘Ù ÌÈÈÈÚ Â‡Ó‰ Ï"Ê [כב
:˜ÚÈ
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ובספר נתיב מצותיך,[ ועיין בספר דגל מחנה אפרים פרשת בא ד"ה ולמען תספר כג,וישא יעקב רגליו
χ ˘ È Â ‡ Ó
‰"„ ‡ ˙˘Ù ÌÈÙ‡ ‰ÁÓ Ï‚„‰ Ï"Ê [כג
:ÙÒ˙ ÔÚÓÏÂ
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ועיין לעיל פרשת בראשית, ולקמן פרשת שמות בהגה כ"ב כה[ ע"ש,[נתיב אמונה שביל ג' אות י"א כד
:בהגה קנ"ד כו[ בשם ספר נוצר חסד מענין זה
χ ˘ È Â ‡ Ó
.Î ‰‚‰ ˙ÂÓ˘ [כה
ÏÈ˘ ‰ÂÓ‡‰ È˙ ÍÈ˙ÂˆÓ È˙‰ Ï"Ê [כד
:'‡È ˙‡ '‚
.„˜ ‰‚‰ ˙È˘‡ [כו
'‚ ͈‡Ó ÍÏ ÍÏ .‚
‰ÊÂ
ÍÚË ‰ÊÂ
.„
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
:[ וע"ש בהגה ס"ד כח,[ נזכר לעיל בפרשת בראשית אות ע"ו כז
χ ˘ È Â ‡ Ó
.ÂÚ ˙È˘‡ [כז
.„Ò ‰‚‰ ˙È˘‡ [כח
‰Ó„‡‰ ˙ÁÙ˘Ó ÏÎ Í ÂΠ.‰
.Ê
ÔÁ Â˘Ú ˘‡ ˘Ù‰ ˙‡Â .Â
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
שמעתי ממורי כשיש כמה ראשים, וז"ל, אמרי פנינים דף ר"ט ע"א העתיק דבר זה
ויש במדינה, המתנהגים בשקר והתנשאות של שווא,ראשי ערב רב בעיר או במדינה
כאשר עוסק בתורה לשמה ובתפלה ומדבק,צדיק אחד המתנהג באמת בלב אמת ובלב טהור ונשבר
ולא יהיה להם כח כל כך להשפיל האמת,את עצמו אל האמת אז יתפרדו כל פועלי און ושקר
: עכ"ל, כך שמעתי,ולרומם השקר ובלבד בלב אמת
ולקמן פרשת, נשמת גרים עיין לעיל בפרשת בראשית בהגה ס' כט[ בשם ספר ליקוטים יקרים
:יתרו אות כ"ו ל[ בפסוק וימלט משחיתותם ע"ש
להבין למה ברא השם, בספר קדושת לוי ברמזי שיר השירים ד"ה לריח שמניך שכתב וז"ל
יתברך זה שיפול הצדיק ממדרגתו הלא לכאורה הוא יותר טוב שיעמוד צדיק תמיד על עמדו
χ ˘ È Â ‡ Ó
.Ò ‰‚‰ ˙È˘‡ [כט
.ÂÎ Â˙È [ל
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
דבר זה אמר הבעל שם טוב ז"ל,לעבוד את השם יתברך בשכל גדול ולאהוב אותו אהבה שלימה
ומורי הצדיק מו"ה דוב בער זצ"ל שמזה שנופל הצדיק ממדרגתו ומתחזק לחזור ולשוב לאיתנו מזה
שצריך גם הוא לירד, והוא כמו מי שרוצה להעלות את חבירו מטיט ורפש,[נבראו נשמות ]גרים
סמוך להטיט ורפש להעלות אותו ]עיין לקמן פרשת אחרי בהגה ה' לא[[ כמו כן מזה נבראים נשמות
גרים מזה שהצדיק נופל ממדרגתו ומתחזק את עצמו לעבוד את השם יתברך ולחזור ולשוב אל
ועיקר ענין נשמת גרים עיין לקמן, עכ"ל, והוא נרמז גם כן בכתבי האר"י ז"ל,מקומו עד כאן דבריו
:[פרשת בא אות ז' לב
עיין בתולדות קדושים הילודים הם, נוצר חסד פ"ד אות כ"ב במשנה הילודים כו' כתב וז"ל
שיהיה לו, וזה סיבה כדי והמתים להחיות, לירד ממדרגתו לנסיון, למות,הצדיקים הכשרים
וכן, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד,חיבור עם הרשעים להחיותן ולקרבן תחת כנפי השכינה
אשר זה נקרא מיתה לצדיק כדי, הכל צריך לירד ממדרגתו,להעלות הנשמות ולברוא נשמות גרים
כמו למשל בן המלך שנתחבר עם הזונות ואנשי,להחיות המתים הרשעים והנשמות שנפלו בקליפות
, ועשה מהם חוכא ואיטלולא, ושלח אליו המלך שרים נכבדים,כפר ושחק ורקד עמהם ברקודין ומחולות
, עד ששר אחד שינה את עצמו כאילו הוא כפרי ושחק ורקד עמו,כי אמר להם שזהו תכלית הטוב
, עכ"ל,ומעט מעט ע"י התחברות משך לבו לאביו המלך עד שפעל שהחזירו לאביו והנמשל מובן
: ושם בהגה ח' לד[ ע"ש,[ועיקר משל זה עיין לקמן פרשת ויקרא אות י' לג
χ ˘ È Â ‡ Ó
.‰ ‰‚‰ ÈÁ‡ [לא
.Ê ‡ [לב
.È ‡˜È [לג
.Á
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ועיין בתולדות יעקב יוסף,[ ובפרשת נח בהגה נ"ד לו,[לעיל פרשת בראשית בהגה ס' לה
χ ˘ È Â ‡ Ó
.Á ‰‚‰ ‡˜È [לד
.Ò ‰‚‰ ˙È˘‡ [לה
χ ˘ È Â ‡ Ó
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
באמת שקעה לו חמה שם שלא בעונתה, וז"ל,פרשת ויצא דכ"ו ע"א בענין וילן שם כי בא השמש
רצה לומר שאם יהיה במעלתו הראשונה איך יהיה לו מקום התחברות עם אותם,כדי שילין שם
כדי שילין שם ויתחבר עמהם, לכך ניטלה ממנו מאור השמש לפי שעה,שהם בשפל המדרגה
: עכ"ל, בסוד הנפש אשר עשו בחרן שזכרתי במקום אחר,להעלותן
χ ˘ È Â ‡ Ó
.„ ‰‚‰ Á [לו
.Ë
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ועיין לקמן פרשת,כעין זה נזכר לעיל בפרשת נח בעמוד התפלה אות ק"ד לז[ ע"ש
ועיין עוד בתולדות יעקב יוסף פרשת,]יא לח[[ ע"ש משפטים בהגה
χ ˘ È Â ‡ Ó
.„˜ Á [לז
.[‡È] (È) ‰‚‰ ÌÈËÙ˘Ó [לח
.È
ÍÎÂ
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
: [ ובצפנת פענח דף ק"ב ע"ד מ, [בשלח דף נ"ג ע"ג לט
,' זכאה חולקיה דמאן דעאל ונפיק וכו [ לשון זה הוא בזוה"ק פרשת האזינו מא
:[ ועוד עיין לקמן בפרשת ויגש בהגה ז' מב,ומאן דלא עאל ונפיק טב ליה דלא אברי ע"ש
χ ˘ È Â ‡ Ó
:„"Ú "˜ Û„ ÁÚÙ ˙Ùˆ‰ Ï"Ê [מ
:‡"Ú "ˆ Û„ ÂÈʇ‰ ˙˘Ù ‰Âʉ Ï"Ê [מא
:ÁÏ˘ ˙˘Ù ÛÒÂÈ ˜ÚÈ ˙„ÏÂ˙‰ Ï"Ê [לט
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
, אמנם יש בזה שני בחינות, כתב וז"ל צפנת פענח דף ח' סוף ע"ב
בחינה ב' דעייל ולא,בחינה א' לשלומי אמוני ישראל בני עלייה שהן מועטין דעיילי ונפקי
אך דרך מלבוש יש, והענין עייל ונפיק הוא עמוק עמוק מי ימצאנו,'נפיק טב ליה דלא אברי וכו
ולפעמים, כי גם בני עלייה אי אפשר שיעמדו תמיד על מדרגה אחת כי החיות רצוא ושוב,לבאר
תחת, שירדו ממקום מושבם לחרן למקומם, על ידי הירידה של הנשמה ורוחו ונפשו,יורד ממדרגתו
, שאז רשות אחרים עליהם, שהם כח שבעים אומות והשרים והסטרא אחרא ר"ל,רשות האברים
ומכל מקום אינו מייאש את עצמו מתורתו,ואינן יכולים לעסוק בתורה ועבודת השם יתברך כראוי
וחכיתי לה' המסתיר רק מצפה לישועה וכמו שכתוב,ועבודתו של השם יתברך מכל וכל
ונותן לב להבין ולדעת כי בכל המדרגות אינו נפרד ממנו יתברך שמלכותו,'פניו מבית יעקב וגו
ואז,' מבטן שאול שועתי אליך וגו ואז יקיים בעצמו, גם בתוך הקליפות כנודע,בכל משלה
וכמו, שהוא מעלה נפלאה, ומעלה מיין נוקבין מעומקא דתהומא תתאה עד רום המעלות,עושה יחוד
]עיין לעיל בפרשת בראשית בהגה,ששמעתי ממורי זלה"ה יחבק לה בעלה ביסודא דילה וכו' ודפח"ח
י' מג[ ולעיל בפרשתינו בהגה ב'}הובא לעיל במקומו{[ וזהו סוד וירד אברם שהוא הנשמה מצרימה
ויעל אברם ממצרים שחזרה הנשמה למקום מעלתה,[[וגו' ]עיין לעיל פרשת בראשית ריש הגה ס' מד
χ ˘ È Â ‡ Ó
.È ‰‚‰ ˙È˘‡ [מג
.Ê ‰‚‰ ˘‚È [מב
.Ò ‰‚‰ ˙È˘‡ [מד
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
וכן,' וכן יעקב וילך חרנה כמו שכתוב בזוהר וכו, וכן יצחק בארץ פלשתים,דעייל ונפיק
שתעלה עמה גם, גם עלה,אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך שתחזור הנשמה אל רום מעלתה
: עכ"ל,כן ניצוצין ממדרגה תחתונה והבן
, שהוא, הנה הזכרנו קצת מבחינות אחור וקדם, וז"ל, באר מים חיים פרשת לך
ואחר זה הוא עולה למעלה, וירידה זו צורך עלייה הוא,כאשר הצדיק לפעמים נופל ממדרגתו
אז משפיל עצמו, והוא דמיון אחד הרוצה לזרוק דבר למעלה,למעלה יותר מכאשר היה מקודם
וכן אדם השלם הבא לפעמים, בכדי לזרוק אחר כך בכח גדול את הדבר למעלה,ומשפיל ידו למטה
, לעלות מעלה מעלה, אז הוא בא על ידי זה לבחינת קדם קדמתה,לבחינת אחור ונופל ממדרגתו
במה שאמרו ז"ל,וכזה אומרים בשם הבעל שם טוב זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן
כלומר שיהיה יקר וחשוב בעיניכם השכחה והנפילה, אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו
: עכ"ל,ממדרגתכם קצת כי היכי דתתעתרו על ידי זה לבא למעלה נפלאה
וכאשר נאמר בשם הבעל שם טוב זי"ע על מאמרם, וז"ל, הוא שם בפרשת בהעלותך
יהא חביב וחשוב בעיניכם השכחה והירידה על, פירוש,ז"ל אוקירו נשייכו כי היכי דתתעתרו
כבורח מן, כי היכי דתתעתרו על ידי זה בגודל שבירת לב אחר כך באהבה עזה,רגע מהעבודה
הובא זה בשם המנוח,' ]ובספר דגל מחנה אפרים פרשת בהעלותך מה[ ד"ה על פי ה, עכ"ל,השביה
χ ˘ È Â ‡ Ó
Í˙ÂÏÚ‰ ˙˘Ù ÌÈÙ‡ ‰ÁÓ Ï‚„‰ Ï"Ê [מה
:ÈÙ ÏÚ ‰"„
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ודוגמא לזה, נראה ששמע זה ממנו בשם הבעל שם טוב ז"ל,מו"ה שאול זללה"ה ממעזיבוז ע"ש
:[{תמצא לקמן בפרשתינו בהגה ל"ו ע"ש }הובא לעיל במקומו
, [ בענין עייל ונפיק עיין בתולדות יעקב יוסף פרשת תצא דף ר"א ע"ג מו
,[ובפרשת בהעלותך דקל"ה ע"ד שהעתקתי בסמוך באות י"ט ]הובא במקומו בסמוך בפרשתינו
גם אויל שמעתי פירוש הכתוב, וז"ל ובספר בן פורת יוסף דפ"ו ע"ג
אמנם אין ' כי ר' מאיר נכנס לבית הזונות וניצול מהגזרה וכו,מחריש חכם יחשב
שהוא בבחינת זכאה מאן דעייל ונפיק דאתבחינו ביה אבהן,זה כי אם לבני עלייה שיכנס לסכנה זו
וגם כלב בן יפונה שהכניס עצמו בזה הוצרך, יעו"ש קדמאי כמ"ש בזוהר ויצא
ושם דף ס"ט ע"א,להשתטח על קברי אבות שיכנס דליעול וליפוק כו' עכ"ל
שוב אין בא לידי נסיון, שמעתי ממורי זלה"ה אם כבר בא לידי נסיון דהיינו דעייל ונפיק, וז"ל
ויכול להיות עומד וניצב על מצב ומדרגה אחת שלא לירד וזהו שאמר הכתוב בדוד המלך ע"ה
: עכ"ל, לא אמות כי אחיה שלא יצטרך לירד כדי להעלות זולתו
שמעתי מן מוהר"ן פירוש, וז"ל פענח דף ע"ח ע"ד
, והוי לו לומר אויל שותק,הכתוב גם אויל מחריש חכם יחשב דמחריש לאחרים משמע
והטעם כי לפעמים,' דוד לא ראה חלום טוב וכו וגם להבין מה שאמרו בש"ס
χ ˘ È Â ‡ Ó
:‡ˆ˙ ˙˘Ù ÛÒÂÈ ˜ÚÈ ˙„ÏÂ˙‰ Ï"Ê [מו
.‡È
‡
‡
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
מהני שטותא לאדם ,כמו שמצינו בדוד שנפל ביד אכיש מלך גת ויתהולל בידם אמרו אחר הוא וניצול,
וכן בש"ס בר' מאיר שנכנס לבית הזונות אמרו אחר הוא וניצול מהגזרה וכו' .כך הצדיק בחלום נכנס
בין הקליפות שלא יתקנאו בו ,וכן בתפלה במחשבות זרות וכו' ,וכן בכלב שיתף עצמו עם המרגלים
לומר שהוא עמהם בעצה ,ויכול להשתיקן אחר כך ,ובזה יובן גם אויל ,ר"ל שעושה עצמו בין אוילים
שגם הוא אויל ,ועל ידי זה מחריש ,שיכול להשתיקן אחר כך ,כמו שכתוב ויהס כלב ,לכך
חכם יחשב ,כמו שנאמר ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו ודרשו חז"ל כו' ודפח"ח ,עכ"ל:
אמרי פנינים דף ר"ט ע"ג העתיק זה בהרחבת ביאור וז"ל ,שמעתי ממורי ביאור פסוק
הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את אמרי נא ,והקשה ,נא מיותר ,וביאר כי נא
פירושו שירדה המלכות חמשים מדרגות מן החיות של אלף ,וכיון שירדה כל כך ,חשקה לחזור
ולהתקרב אל השורש ,שהוא אות א שהוא החיות אמתי ,והנה קודם פרעניות באין מחשבות זרות
כגון הרהורי זנות ,ומחשבות זנות מורה לפעמים על אחרים הקרובים אליו ,וצריכין להעלותן ולמתקן
באש קדוש של התורה ,ולפעמים מחשבת זנות של ע"ז צואה רותחת ,אז יבזה עצמו ויזכור שהוא
טיפה סרוחה רמה ותולעה ,חמת מלא צואה ,ואם לא יתחזק חלילה מורה עליו מיתה או ירידה עד
עפר ר"ל מיתה מן השמים ,וזה על שהרהר במקום שאין שם חיות כלל ,רק מות וצואה והבל וריק:
התקנה לתקן מחשבות אלו ,שיתן לב וידע שיש בתוך כיעור מחשבה זאת ניצוץ השכינה
שבתוך הקליפה מחמת עוונות שלו ,או מחמת השבירה של הכלים ,וישתף עצמו עם השכינה,
ויגנה את הרע הרבה ,ויראה ורעד יבא בו ,האיך על ידי עוונו הוריד אברי השכינה למקום טינוף
כזה ,ואז יתפרדו כל פועלי און ,ונעשה יחוד יראה עם נורא ]עיין לעיל פרשת נח אות ק"י מז[[ וניצול
גם הוא ממיתה ומן היסורים ומן הירידות:
χ ˘ È Â ‡ Ó
מז[ .Ș Á
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
על ידי זה נכנס, ונתכסה החיות של אור א דבקות אמתי, הנה נא בירידה כזאת לקליפת נגה
וחש לומר והרגו אותי לירד, כי על ידי זה ידעתי כי אשה יפת מראה את,בו הרהור רע
שהתפלל לעלות הנפילה, על כן אמרי נא בתפלה, או מיתה ממש,וליפול לגמרי בירידה גדולה חלילה
ובזה יתעלה, אחותי, על ידי עליותה עד החכמה, אל חיות אלף,וקליפות נגה אל אלופו של עולם
, בסוד עליות השכינה עם מחשבות קדושות שלה,גם הירידה של אות ת להעלותה עד מדרגת א
, מ"ה הוי"ה.שנקל לה לקשר המחשבה יותר ממני לעשות יחוד 'כ'י 'א'ש'ה סוד ע"ב הוי"ה ס"ג הוי"ה
ב"ן הוי"ה ]תיבות כ"י אש"ה גימטריא של"ו כמו גימטריא של ד' פעמים הוי"ה עם ע"ב ס"ג מ"ה
ובנקל לך להעלות מחשבתך אל,בן **([ 'י'פ'ת 'מ'ר'א'ה ]בגימטריא[ אדנ"י אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד
ובזה וחיתה נפשי, למען ייטב לי בעבורך, ואז יתעלה גם מחשבתי למקור הטוב,הייחוד הזה הנורא
וישיג חיות גדול מאור אין, כי אחר זה נהפך האדם לאיש אחר, בעושר וכבוד וכל טוב,גם בגללך
:סוף אלופו של עולם
[ ביאר שיש לכוון בקדושת כתר בשם ככה ]והוא ר"ת[ 'כ'ת'ר 'כ'ל 'ה'כ'ת'ר'י'ם ]עולה בגימטריא
וזהו ואם ככה את עושה, והוא סגולה נפלאה להעלות הנשמות מעמקי הקליפות,אלף משה
שבאמת בכל ערב שבת ]וכו'[ עיין בפרי עץ חיים בשער, והבינהו היטב לי
]זהו ר"ת אם, אלף משה כתר כל הכתרים, 'א'ם 'כ'כ'ה 'א'ת, ותבין,השבת פרק ח' מח[ ענין נפלא
: עכ"ל,[ 'אלף 'משה 'כתר 'כל 'הכתרים,ככה
χ ˘ È Â ‡ Ó
:Á ˜Ù ˙˘‰ Ú˘ ÌÈÈÁ ıÚ ÈÙ Ï"Ê [מח
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
הברכה פרשת בהעלותך שם ,בפסוק ואם ככה את עושה לי כתב וז"ל ,ככה סוד כתר כל
הכתרים שם נורא דבת עין ,המעלה כל הנשמות מעמקי הקליפה ,והוא נקודה עקריית,
ואצל משה היה נקודה זאת מאירה לערך כתר במספר אל"ף מש"ה ,אלף נהורין דמשה ,אל"ף למ"ד
שי"ן דל"ת יו"ד א"ל שד"י ]עם הכולל הוא מספר אל"ף מש"ה[ ועל ידי חטא ,כהה אורה ,ואינה
מאירה אלא לערך מלכות נוקבא ,עיין גלגולים ותבין ,וזהו ואם ככה פסיק ,אור הרב של ככה שלי,
את עושה נוקבא ממנו של ככה ,ולזה יש פסיק ,עד כאן לשונו:
אופיר ]פירוש מגילת אסתר[ בפסוק וקראו לפניו ככה כו' כתב וז"ל ,ככה יעשה,
כתר כל הכתרים יעשה למחכה לו ,שם נורא המעלה כל הנשמות לפני יוצר בראשית,
נודע מדברי מרן האר"י בעש"ט וכו' ,ועו"ש }בכתם אופיר{ בפסוק ויקרא לפניו ככה מט[ וכו' ע"ש:
החיים פרשת בהר דף רנ"ט ע"ב בסוד הכתוב בשנת היובל
הזאת ,העתיק כל זה וכתב שם וז"ל ,ועל ידי שהרגיש אברהם וכו' ,לכך אמרי נא בכל
הנפילות אחותי את ,שאי אפשר לפרוש אח מאחותו ,וגם בנפילה היותר גדולה שם השכינה עמו וכו':
רמזי ישראל בהגהות על תמונה ג' כתב וז"ל ,ואמר בעל שם ז"ל ,כי
בכתר יש שם ככה שר"ת כתר כל הכתרים רצון כל הרצונות ,שהגם שהקדוש ברוך הוא
נתן רצון לכל ,ועושים כרצונם הכל ברצונו הפשוט ,והוא בכל עת יכול לחזור הכל לרצונו ,עכ"ל,
]ועיין לעיל סוף פרשת נח בהגה קס"ב נ[ שהעתקתי מספר נר ישראל[:
נר ישראל על ליקוטי רב האי גאון דף ב' ע"א , וז"ל ,והנה כתר של י"ג
מכילין שהוא שם אל בו יש עליית כל ניצוצין כמבואר בתיקון א' דתיקוני דיקנא באידרא
רבה וכו' ,ולפי אמונתינו שהכל היה ברצונו הפשוט ,ואין כל חדש תחת השמש , וברצונו
כתיב והארץ היתה תהו על מלכיות ,ועם כל זה שמח בבריאות עולם ,כמו שדרשו
χ ˘ È Â ‡ Ó
מט[ :ÂÈÙÏ ‡˜È ˜ÂÒÙ ÈÙ‡ Ì˙Ή Ï"Ê
נ[ .Ò˜ ‰‚‰ Á
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
שהיתה שמחה כיום שנבראו כו' ,ועל זה יסדו לנו ולירושלים בית מקדשך בשמחת
עולם ,כלומר הגם שאנו בגלות ובמרירות לב ,הלא הקדוש ברוך הוא בשמחת עולמו ראה זה ושמח,
ועיין בזוהר חדש דס"ה ע"ב ,ואין שכחה ותמורה לפניו ,והכל ברצונו הפשוט ,וכמו שהשמחה היתה
אז בהם ,לשם יביא אותנו ,וכשיהיה רצון לגאלינו יגאל אותנו בקרוב כו':
בני שכל מה שעובר עלינו בגלות המר ,הכל ברצונו הפשוט בלי שום שינוי ,כמו שיסדו בכל
עת צרה וצוקה אין לנו מלך אלא אתה ,וצריכין לקבולי בשמחה ,כי הלא שמח בהם השם
יתברך ,ובבתי בראי יש תוגה ואבל נא[ ,אבל מי שיכול לעלות לבתי גוואי לרצון
הבורא ברוך הוא בוודאי יש שמחה לפניו] ,נלענ"ד שצ"ל ואז[ אפשר לגלות הרצון הזה לעולמות
לשמחם ,והגם שהם סוברים שעושין בנו כרצונם ,הלא רבותינו ז"ל אמרו כרצונם ]בכ' הדמיון[ היינו
שהם סוברים שעושים רצונם ,ואמת הכל הוא ברצון הבורא יתברך שמו ,וכשירצה יהפוך הכל לטובה,
ובאמת הכל טובות וכמו שכתבתי במקום אחר ,והשם יתברך עשה זה שיהיו דומים בעיניהם שהם
עושים רצונם ,כי אם היו יודעים שעושים רצון הבורא לא היה להם עונש ,אלא כיון שדומים בעיניהם
שהם עושים בנו רצונם ,על זה ראוי להם לענוש ,ואם כן בוודאי מה שכתב באידרא שבעשייה נתוסף
בהם רצון ,לאו ח"ו שהאמת כן הוא ,אלא בזה עובי העולם נדמה להם כן:
שם טוב ז"ל אמר כי זה שם ככה כתר כל הכתרים ,כי כל הרצונות תלויים בו וכבר הארכנו
בזה במקום אחר ,עכ"ל:
בספר נר ישראל דף ל"ז סוף ע"א כתב וז"ל ,והכתר הוא
האחדות השוה לכל וכו' ,והנה מזה האחדות השוה לכל אמר הקדוש מו"ה ישראל בעל שם
טוב ז"ל יכוון בכתר שם ככה שהוא ר"ת 'כתר 'כל 'הכתרים ,ובו תליא כל גאולתינו ,ורמזו בגמרא
ככה עיכובא הוא ,שמעכב לכל הפרעניות הבא על ישראל שלא יבא ,לכן כשראה
משה רבינו שישראל נשארים במדבר ,אמר אחר כך פרשת נסכים כמו שאיתא במדרש ]עיין בלשון
הרמב"ן פרשת שלח נב[ ואולי היה זה עתה לנחמם ולהבטיחם כי היו נואשים כו'[ אמר בו כמה
פעמים ככה וגו' ,עכ"ל:
χ ˘ È Â ‡ Ó
נא[ :"Ú '‰ Û„ ‰‚È‚Á ‡Ó‚‰ Ï"Ê
נב[ :ÁÏ˘ ˙˘Ù Ô"Ó‰ Ï"Ê
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
טעם, מצאתי בפירוש יואל משה במאמר חקור דין ח"א סוף פרק י"ט נג[ בשם הגאון ר"ל מלבוב
ובשם ב"ן קוראין,למה בשמות ע"ב ס"ג מ"ה קוראין אנו מקודם מספר הגדול ואחר כך הקטן
, שהכוונה בזה שכל שם יעלה במספר קטן ט' שהוא גימטריא אמת כידוע,אנו המספר הקטן ונחלה
' לכן אנו קוראין ב"ן כדי שתהא אות ן,' אבל נ"ב אינו אלא ז,ולכן ע"ב עולה מ' וכן מ"ג וכן מ"ה
:פשוטה שעולה ז' מאות ועולה ב"ן גם כן במספר קטן ט' ע"ש
שמעתי ממורי פירוש הפסוק, וז"ל בן פורת יוסף לפרשת נח דף כ' ע"ג
כי כאשר נכנס בו הרהורי אשה,'ידעתי כי אשה יפת מראה את ]ופסוק[ פן יהרגוני וכו
ואז נעשה, ויתחרד חרדה גדולה, והתקנה שידע שהשכינה הוא בתוך הקליפות,'הוא בסכנת מות כו
: עכ"ל,ייחוד יראה ונורא ונתפרדו כל פועלי און וניצול
שמעתי ממורי פירוש הפסוק ]והרגו, וז"ל צפנת פענח לפרשת בא דף ל"ז ע"ד
כי בעלות לאדם מחשבות רעות אז דנין,אותי וכו' ופירוש הפסוק[ פן יהרגוני על דבר אשתי
: על ידי זה נעשה יחוד נורא ויראה ואז יתפרדו כל פועלי און, וכאשר נפלה עליו מורא ופחד,אותו
ידע אדם בנפשו כאשר עלה, וז"ל כתונת פסים פרשת בהר דכ"ז ע"ב
, כמו ששמעתי זה ממורי, וודאי הוא בסכנת מות,בלבו מחשבה רעה זו שהוא כפירה
ועיין לעיל פרשת נח בעמוד התפלה אות קכ"ב נד[ שהעתקתי מספר,וכתבתי במקום אחר עכ"ל
:כתונת פסים
χ ˘ È Â ‡ Ó
ÔÈ„ ˜Á Ó‡ÓÓ '‡ ˜ÏÁ ‰˘Ó χÂȉ Ï"Ê [נג
:'ËÈ ˜Ù ÛÂÒ
.Θ Á [נד
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
כי קודם העונש באים מחשבות, שמעתי ממורי, וז"ל בחוקותי דף כ"ט ע"א
]וכן יצחק[ פן,' וזהו שאמר אברהם ידעתי כי אשה יפת מראה את וכו,רעות וזרות
: עכ"ל, לכך יראה ורעד יבא בו ונעשה יחוד יראה עם נורא וניצול וכו' ודפח"ח,'יהרגוני וכו
הוא ממש, כאשר נכנס באדם הרהורי אשה, שמעתי ממורי, וז"ל, אמרי פנינים דף ר"י ע"ג
ויתבונן בחרדה גדולה שידע שהשכינה הוא בתוך כיעור,עומד בגיהנום והוא בסכנת מות
: עכ"ל, ואז נעשה יחוד יראה עם נורא ונתפרדו ממנו כל פועלי און וניצול,הקליפות כזה
כשאתה נופל ממדרגתך לבין הליסטים והקליפות ומחשבות רעות, נוצר חסד פ"א אות ז' וז"ל
: עכ"ל, כנודע ממרן אלקי ריב"ש זצ"ל, אז תדע שמוכן לבא עליך פורעניות גדול,מתגברין עליך
, ידוע דעיקר הוא המחשבה של אדם, מבשר צדק פרשת תצא בפסוק לא יהיה כלי גבר וכו' וז"ל
ואיתא בספרים,[[ובמקום שמחשב שם הוא ]עיין לעיל פרשת נח בעמוד התפלה אות נ"ו נה
:[שאם אדם מחשב ומהרהר באשה אז נלבש כל רמ"ח אברים של נשמתו בדמות אשה כו' ע"ש נו
:[ ושם בהגה פ"ד נח,[יחוד יראה עם נורא עיין לעיל פרשת נח בעמוד התפלה אות ק"י נז
χ ˘ È Â ‡ Ó
.Ș Á [נז
. Á [נה
.„Ù ‰‚‰ Á [נח :‡ˆ˙ ÈÎ ˙˘Ù ˜„ˆ ˘Ó‰ È„ Ï"Ê [נו
˙'‡'
‰ÊÂ
‰ Î Î
.È
χ ˘ È Â ‡ Ó
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
: לעיל פרשת בראשית אות ל"ו נט[ דכלל המחשבות הן ז' ע"ש
שמי שדבוקה בחכמה אינה,פרשת בראשית בהגה ק"ל ס[ בשם ספר אורח לחיים
:מהרהרת ע"ש
:[ לעיל פרשת נח בעמוד התפלה אות קט"ז סא
χ ˘ È Â ‡ Ó
.ÂÏ ˙È˘‡ [נט
.Ê˘ Á [סא
.Ϙ ‰‚‰ ˙È˘‡ [ס
.‚È
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
:[ ושם בהגה אות קל סג,[ לעיל פרשת בראשית אות קמ"ח סב
χ ˘ È Â ‡ Ó
.Ϙ ‰‚‰ ˙È˘‡ [סג
.ÁÓ˜ ˙È˘‡ [סב
‡ÏÓ˙ ÍÂو („È ÊÈ ÌÈω˙) È˙Î .„È
ÌË
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
: לעיל פרשת בראשית אות ל"ו סד[ ד"ה אמנם
χ ˘ È Â ‡ Ó
.ÂÏ ˙È˘‡ [סד
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
: ושם בהגה ב' סו[ באורך,[ לקמן פרשת ויחי אות ה' סה
χ ˘ È Â ‡ Ó
. ‰‚‰ ÈÁÈ [סו
.‰ ÈÁÈÂ [סה
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
שמעתי משם הישיש איש: אהבת דודים על שיר השירים בפסוק ישקני וכו' כתב וז"ל
טעמו וראו כי טוב על פסוק,אלקי מו"ה ישראל בעל שם טוב ממעזיבוז
רק הוא יתברך שמו, רצה לומר כשתטעמו תראו בשכלכם כי הטוב שבאוכל ומשקה מי הוא,'ה
רק שתדבקו על ידי הגשמי הזה, לכן אין ראוי שתשאר בתענוג הגשמיי.שממנו נלקח כל התענוגים
: וכן הוא שם עוד בפסוק על משכבי סז[ ע"ש, עכ"ל,בו יתברך
נודע כי כל העולם ומלואו בדבר ה' נעשו וברוח פיו, מאור עיניים ריש פרשת מטות וז"ל
והוא המקיימם ומחיה, כי על ידי הדיבור נתהוו כל המציאות דבר קטן וגדול,כל צבאם
ולולא החיות שבתוך הדבר היה נעדר מן, ואתה מחיה את כולם כמו שכתוב,אותם
וגם, כנודע מחטא אדם הראשון, אלא שהן מדברים שנפלו בשבירה בזה העולם השפל,המציאות
במיני מאכל, שכמה וכמה ניצוצי נשמות הנפולין מלובשין בדברים מזה העולם,בדורות שאחריו
שאין לך דבר מזה העולם שאין בו ניצוץ דקדוש שנאצל מדיבורו, וכיוצא בהן ממיני העולם,ומשתה
כמו שכתוב טעמו וראו כי, והוא הטעם שבדבר ההוא, המחיה אותו הדבר,של הקדוש ברוך הוא
שהוא ניצוץ הקדוש שבדבר ההוא,' רצה לומר מה שאתם טועמין ורואין כי טוב הוא ה,'טוב ה
שהפסולת נדחה, כמו שנראה לעין כי לאחר שאכל האדם המאכל ונשאר החיות בקרבו,המלובש בו
כי עיקר המזון שהאדם ניזון ממנו ומוסיף לו כח הוא הניצוץ, והוא דבר נפסד וגרוע,לחוץ מבלי חיות
χ ˘ È Â ‡ Ó
ÈÎ˘Ó ÏÚ ˜ÂÒÙ ÌȄ„ ˙‰‡‰ Ï"Ê [סז
:˙ÂÏÈÏ
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ולכן בשעה שאוכל, שהוא הטעם הטוב שהאדם טועם במאכל ובמשקה ההוא,הקדוש שבמאכל ההוא
וכשמאמין,האדם את המאכל נתייחד הניצוץ ההוא אל חיותו של האדם ההוא האוכלו וניתוסף בו כח
ונותן דעתו ולבו אל,אמונה שלימה גמורה שזה מזון רוחני שהוא אלהותו יתברך המלובש שם
ועם זה הכח והחיות שניתוסף בו על ידי הניצוץ, ומדבק את עצמו עם כל חיותו ומוחו,הפנימיות
אזי מביא גם כן את הניצוץ הקדוש, שממנו נאצלו כל החיות, לשורש הכל,הקדוש שבא בקרבו
כי זה כל עיקר, שהוא מתענג מאוד מזה כנודע, אליו יתברך שמו,שהיה עד עכשיו בשבירה ובגלות
שיהא עליית, אל מקום הקדושה, לקרב כל הניצוצות הקדושים מן הקליפות שהן בשבירה,עבודתינו
: וכן הזכיר מזה בקיצור שם בפרשת נח סח[ ע"ש, והאריך עוד בזה,'הקדושה מן השבירה וכו
מבואר בדברי מרן, החיים פרשת שלח בענין מצות חלה דף ק"ב ע"א כתב וז"ל
וכמו שאדם נברא, כי כל הדברים שבעולם יש להם חיות
, וכל הדברים נמשכים מן התורה, יש לה גוף ונפש, והתורה בכללה, כך כל הדברים,גוף ונפש
ומחיות, ואדם אוכל מגוף המצוה בעולם הזה, וכן המצוות יש להם גוף ונפש,בגוף ונפש
והחיות הוא הדיבור שיצא מפיו, וכן הלחם שאדם אוכל יש לו חיות,המצוה בעולם הבא
יתברך שיהיה כך כי אותו ההבל הוא דבר שיש בו ממש המחיה את כל העולמות ]עיין
,[ באות מט ע,[לעיל פרשת בראשית בענין לעולם ה' דברך נצב בשמים ע"ש באות מ"ח סט
χ ˘ È Â ‡ Ó
:Á ˙˘Ù ÌÈÈÈÚ Â‡Ó‰ Ï"Ê [סח
.ËÓ ˙È˘‡ [ע
.ÁÓ ˙È˘‡ [סט
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
להיות חיות בתוכו, כל דיבור ודיבור נכנס לאותו דבר, ובאות נא עב[[ ודיבורו יתברך,[ובאות נ עא
אשר צפנת, והבל הנזכר נקרא אחסנתא דאבהן, וההבל הזה ביחודים בסוד טובך העולה הבל,ולגדלו
ולכן, ולכן בכל הדברים יש הבל ואבות ומוחין, כי מהבל הזה נתהוו כל הדברים, ליראיך
ומכל שכן איש צדיק, מתרחבין המוחין אצלו,כשאיזה איש הישראלי אוכל או מרויח במשא ומתן
בנפשו, כי נתדבקו המוחין וכח האבות שיש במאכל,שנתרחב אצלו המוחין על ידי אכילתו בקדושה
: ועוד עיין מענין זה לקמן בפרשת עקב אות ו' עג[ ע"ש, עכ"ל,'ובמוחין שלו ונתרחבו המוחין וכו
χ ˘ È Â ‡ Ó
. ˙È˘‡ [עא
.‡ ˙È˘‡ [עב
. ˜Ú [עג
̇Â
.ÂË
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
: לקמן פרשת יתרו בענין כוונת המקוה אות י"ב עד[ ע"ש
χ ˘ È Â ‡ Ó
.È Â˙È [עד
.ÊË
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
אבל בספר ליקוטים מבעש"ט שנדפס מכתב יד בעל כתר שם, או מהרב, הוא בפנים שם
וכן הוא, וראיתי שכך הוא שם בעצם הכת"י,[ ע"ש בדף ח' ע"ב עה, או מחרב,טוב איתא
אבל עם, ונדפס שם ג"כ או מחרב,בספר אור האמת דט"ו ע"ב שנדפס שם כל מאמר זה כצורתו
ואז בשנים, כי על חרב לא שייך לומר אדם כמוני,כל זה נראה שיותר נכון כמו שהוא בפנים
: גם כן שייך יראה גשמית מפני הרב,קדמוניות שהיה להרב כח וממשלה להעניש ולקנוס בגשמיי
: ושם בהגה י"ז עז[ ע"ש,[ היראה מבואר באריכות לקמן פרשת עקב אות י"ז עו
χ ˘ È Â ‡ Ó
:"Ú 'Á Û„ Ë"˘Ú‰ È˘Èω Ï"Ê [עה
.ÊÈ ˜Ú [עו
χ ˘ È Â ‡ Ó
.ÊÈ ‰‚‰ ˜Ú [עז
χ ˘ È Â ‡ Ó
χ ˘ È Â ‡ Ó
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
:[ ובפרשת נח בעמוד התפלה אות צ"ו עט,[ לעיל פרשת בראשית אות צ"ט עח
χ ˘ È Â ‡ Ó
.ˈ ˙È˘‡ [עח
.ˆ Á [עט
.ÊÈ
.ÌȈÓÓ Ì‡ ÏÚÈ .ËÈ
.ÁÈ
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
בצוואת הריב"ש דף י"ב ע"ב קודם מאמר זה כתב וז"ל ,בשם הרב המ"מ דק"ק
מעזריטש ,בשעת הזווג צריך להיות אין וזהו רבה גרש זבובים ]עיין בגמרא נדה דף י"ז
ע"א פ[ עיקר הנוסחא[ ,שאפילו כזבוב לא החשיב עצמו ,ויאהב את אשתו כמו שאוהב את התפלין
בלבד ,רק ]בשביל[ שהם מצות השם יתברך ]בלבד[ ,ולא יהרהר אחריה ,כי הוא רק כמשל אחד
נוסע ליום השוק ואי אפשר ליסע רק עם הסוס ,וכי בשביל זה יאהב את הסוס ,יש שטות גדול מזה,
כך בעולם הזה צריך לאדם אשה בשביל עבודת הבורא ,לזכות לעולם הבא ,ואם יניח עסקיו ויהרהר
אחריה ,יש שטות גדול מזה ,וימאס אותה ,כי אם רואה אשה נאה יחשוב הלא הלובן הוא מזרע
האב ,והאודם הוא מזרע האם ,דם עכור שהם סרוחים ומאוסים ,ואם יניח אצל המאכל ימאס המאכל,
רק הניאות שזרע האב נמשך מאבא עילאה עולם האהבה וזרע האם נמשך מאמא עילאה עולם
היראה ,וזהו היופי שלה ,ומוטב לדבק באהבת ויראת הבורא ברוך הוא:
בעיניו העבירה ההוא ,נמאסים בעיניו כל העבירות ,כי מכחה נוצר האדם ,והאדם יש בו שס"ה
גידים מרומזים על שס"ה מצות לא תעשה ,ונתבטלו ]התאוות של[ כל השס"ה לא תעשה ,עכ"ל:
בהיכל הברכה פרשת בראשית דף נ"ז ע"ד בד"ה פן ישלח ידו ,וז"ל ,מרן הריב"ש אמר
דפשוטו של רש"י הוא באצילות ,עכ"ל:
החיים פרשת בהר דרנ"א ע"ד וז"ל ,קבלנו ממרן הבעל שם טוב כשרש"י אומר ופשוטו
של מקרא ,כוונתו כשיהיה לך התפשטות הגשמיות ,ותפשיט עצמך מחומר הגס ,אז תבין
המקרא גם כן בדרך פנימי בהתפשטות גוף וחומר ,עכ"ל:
χ ˘ È Â ‡ Ó
פ[ .‡"Ú ÊÈ Û„ ‰„ ‡Ó‚‰ Ï"Ê
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
:{ לעיל בפרשתינו אות י' ושם בהגה ט' ענין עייל ונפיק }הובאו לעיל במקומם בפרשתינו
,[ קטנות וגדלות באדם שהוא כמו בספירות עליונות עיין לעיל פרשת בראשית אות ס"ז פא
:[ ואות ס"ט פג,[ואות ס"ח פב
:[ לעיל פרשת בראשית בהגה ס' פד
χ ˘ È Â ‡ Ó
.Ò ‰‚‰ ˙È˘‡ [פד
.ÁÒ ˙È˘‡ [פב
.ËÒ ˙È˘‡ [פג
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
:{ לעיל בפרשתינו בהגה ו' מספר נוצר חסד }הובא לעיל במקומו
: ועוד עיין לקמן פרשת ויגש אות ג' פו[ ע"ש,[ לעיל פרשת נח בעמוד התפלה אות פ"א פה
χ ˘ È Â ‡ Ó
.‡Ù Á [פה
.‚ ˘‚È [פו
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
בספר כתבי קודש דף י"ז ע"א וז"ל ,פירש הבעל שם טוב ז"ל על פסוק מי יתנך
כאח לי יונק שדי אמי ,וגם אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי ,שיש שני מיני אהבה ,יש אהבה
בין איש לאשתו ,הנה הוא אהבה בהסתר ,כי אין דרך ארץ לאיש שינשק את אשתו בשוק בפני כל ,רק
אהבה בהסתר וצנעה ,ויש אהבה בין אח לאחותו ,או בין אם לבן ,הנה הוא אהבה בגלוי שאפילו אח ינשק
לאחותו בפני כל אין חרפה ,והטעם כי התחלת האהבה שבין איש לאשתו הוא בסוד ,כמו כן כל האהבה
בסתר ,אבל התחלת האהבה שבין אח לאחותו הוא בהתגלות ,כי האב יודע מזה האחדות שיש ביניהם,
והענין כי האהבה עצמה הוא האהבה שבין איש לאשתו שאין נאה לזו האהבה להראה באמצע השוק בין
הבריות ,אבל מי שרגיל באהבה ,והוא האהבה שבין אח לאחות אין חרפה לו ואפילו באמצע השוק ,וכן
הוא באהבה להשם יתברך ,וזהו פירוש הפסוק מי יתנך כאח לי ,פירוש ,מדרגות האהבה שבין אח לאחותו,
או אהבת יונק משדי אמו ,והנפקותא ,גם אם אמצאך בחוץ אשקך אתחבר עמך וגם לא יבוזו לי שלא יהיה
חרפה ,ונראה שגם החסדים המגולים הוא מנצח הוד יסוד ,והחסדים המגולים הוא בחג"ת ]חסד גבורה
תפארת[ עצמה ,גם שמעתי שאהבה שבין איש לאשתו הוא עם לאה *( והאהבה שבין אח לאחותו הוא
רחל שאינה כלאה שהיה מפרצופים ,עיין בכוונת יום ט' מיסוד ימי תשובה ההארה ,עכ"ל:
חסד לאברהם פרשת ואתחנן ,וז"ל ,הבעש"ט פירש הפסוק מי יתנך כאח לי שהוא הדבקות
האמיתי ,להתדבק בשרשו בלי שום פניה ,אמצאך בחוץ ,כלומר ואם יזדמן ח"ו איזה עת
שאצא לחוץ לתוך המדות ,הקדוש ברוך הוא עוזר לו ומאיר לו בכל מקום שהוא ,וזה אשקך לשון
התחברות שיבא למדת חכמה להתדבק בשרשו ,עכ"ל:
ועיין שם עוד באותו דף בסופו שכתב וזה לשונו ,לאה הם האותיות שיש בהמחשבה אחר השכל
וההבנה והם הדיבור הפנימי ,רחל הוא האותיות של הדיבור או מה שהם דבוקים בהמעשה ,ויש
לאדם שלא ידבק הן ברחל והן בלאה וכו':
χ ˘ È Â ‡ Ó
.'‚ ÂÈÚÒÓÏ ÍÏÈ .Î
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
קבלתי מרבותי ע"ה על פסוק, וז"ל, דגל מחנה אפרים פרשת מסעי
היינו שכל מצעדי גבר מאתו יתברך, מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ
אך, להוליכו בדרך ההוא כמו שיבואר, האדון ברוך הוא,שמו כוננו לאיזה סיבה אשר יחפוץ בדבר
, ובאמת הכל הוא דרך הקדוש ברוך הוא, כי הוא חפץ בדרך זה לצורך עצמו, ודרכו יחפץ,האדם
, והיינו שמפרש כי יפול לא יוטל, לילך בדרך זה לסיבה הצריך לאדון ברוך הוא,וה' עשה שיחפוץ
היינו הניצוצין קדישין שנפלו ונטבעו בעמקי הקליפות לא יוטל לשון התנשאות כמו
כי, לא יוטל איך אפשר שלא יתנשא ויתרו מם לשרשו ומקורו,וינטלם וינשאם היינו לשון בתמיה
ועל ידי, מי כהחכם האדון ברוך הוא שולח רצון להצדיק לילך בדרך ההוא,לא יודח ממנו נדח
: עכ"ל,מחשבותיו הקדושים ועבודתו הקדושה הוא מעלה ומנשא הניצוצין קדישין לשרשם ומקורם
שמעתי מבעל שם נבג"מ כי יפול לא, וז"ל אור החכמה פרשת מסעי
, וכביכול הוא מקומו של כל דבר ודבר, כי ידוע התפשטות אלהותו הוא בכל מקום,יוטל
כדי לתקן הדברים מחיות נשמתו, על כן הוכרח אדם ליסע למקום פלוני,אפילו מדברים הנמוכים
, וכן נראה באבותינו, בתמיהה, וזהו כי יפול החיות מאדם לא יוטל, על ידי ברכה או מצוה,שנפל לשם
שאתה צריך לתקן מה שנפל ממך במקומות,כמו באברהם שנאמר בו לך לך מארצך לך להנאתך
:[ וד"ה ונחזור, ]ועיין לקמן פרשת ויצא אות ט' פז[ ד"ה ולהבין, עכ"ל,' על ידי מצות וכו,הללו
χ ˘ È Â ‡ Ó
.Ë ‡ˆÈ [פז
.‡Î
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ועוד עיין בספר, הובא באופן זה גם כן בספר תשואות חן בליקוטים לפרשת משפטים פח[ ע"ש
:מאור עיניים פט[ בליקוטי מסכת אבות
χ ˘ È Â ‡ Ó
ȘÙÏ ÌÈ˘ÈÏ ÌÈÈÈÚ Â‡Ó‰ Ï"Ê [פט
:˙‡
˙˘ÙÏ ÌÈ˘ÈÏ ÔÁ ˙‡¢˙‰ Ï"Ê [פח
:ÌÈËÙ˘Ó
.Î
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ועוד עיין לקמן ריש, דברים בכל ענין זה תמצא לקמן בפרשת ויצא אות ט' צ[ ע"ש
χ ˘ È Â ‡ Ó
.Ë ‡ˆÈ [צ
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
:פרשת תבא אות א' צא[ שהצדיק עובר במקום אחד ומתקן כל עשבי השדה ע"ש
χ ˘ È Â ‡ Ó
.‡ ‡˙ [צא
.‚Î
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ליקוטי מוהר"ן ותולדות יצחק בן לוי בפרשת לך בפסוק וילך למסעיו שפירש"י בחזרתו
, כי הליכות צדיק בכל מקום להעלות הניצוצות אשר שם,פרע הקפותיו כתב וז"ל
אבל עדיין,והנה באמת בהיות הצדיק בפעם ראשון אז הניצוצות מעוררים עצמן לעשות תשובה
וכשהצדיק בא פעם שנית, סור מרע ועשה טוב אינו נגלה להם עשיית הטוב כנאמר
, וזהו בחזירתו פרע הקפותיו כלומר התגלות כידוע, אז נתגלה בהניצוצות עשיות הטוב,לאותו מקום
כאשר, ואפשר דזה מה שנשמע משם הבעל שם טוב,הקפותיו מה שהיה מוקף וסתום עשיית הטוב
: עכ"ל, ואפשר זהו הכוונה,אדם מישראל במקום אחד צריך להיות שם פעם שנית
.'‚ ˘ÂΉ ÏÎ ˙‡ ˘È .„Î
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
הניצוצין שיש בכל דבר מבואר לעיל בהרבה מקומות ועיין בפרשת
,[[]ה צד ולקמן ריש פרשת מקץ צג[ ובפרשת ויחי אות,[בראשית אות קס"ז צב
χ ˘ È Â ‡ Ó
.ÊÒ˜ ˙È˘‡ [צב
.[‰] („) ÈÁÈÂ [צד
.‡ ı˜Ó [צג
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ועיקרא דהא מלתא הוא מה שהעתקתי לעיל בפרשת נח,ובפרשת מצורע אות כ"ד צה[ באריכות
: ואות קנ"ח צז[ כי נר"ן נתגלגל כו' ע"ש,[בעמוד התפלה אות קנ"ז צו
χ ˘ È Â ‡ Ó
.„Î ÚÂˆÓ [צה
.ʘ Á [צו
.Á˜ Á [צז
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
, לעיל פרשת בראשית במקומו בביאור פסוק וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו
,[ ואות קלג ק,[ ואות קלב צט,[ ע"ש אות קל"א צח,שמבואר בבירור שזהו מאמר הבעש"ט זי"ע
χ ˘ È Â ‡ Ó
.‡Ï˜ ˙È˘‡ [צח
.Ϙ ˙È˘‡ [צט
.‚Ϙ ˙È˘‡ [ק
.ÚÊ ‰˙˙ ‡Ï ÈÏ Ô‰ ̇ ӇȠ.‰Î
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
וכיוצא בזה עיין לעיל, ולכן ברור כי הר"ן אמר זה ג"כ בשם הבעש"ט,[ ואות קלה קב,[ואות קלד קא
:{בפרשתינו בהגה ט' בענין אוקירו לנשייכו }הובא לעיל במקומו
ועוד ע"ש בפרשת, עוד בדגל מחנה אפרים פרשת לך קג[ בפסוק אמרי נא אחותי את ע"ש
כוונתו היה כי השם יתברך הבטיח לו עולם,נצבים בפסוק ובחרת בחיים שכתב וזה לשונו
והוא כדאיתא בזוהר הקדוש, וידוע מי שאין לו בן לא עייל בפרגודא כלל,הבא
: עכ"ל,שאמר איך אוכל לירש עולם הבא הן לי לא נתת זרע
χ ˘ È Â ‡ Ó
.„Ϙ ˙È˘‡ [קא
:ÍÏ ÍÏ ˙˘Ù ÌÈÙ‡ ‰ÁÓ Ï‚„‰ Ï"Ê [קג
.‰Ï˜ ˙È˘‡ [קב
.'‚ ‰ˆÂÁ‰ Â˙‡ ‡ˆÂÈ .ÂÎ
Ô"ȇ
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
איתא אין מזל לישראל ואיתא, בליקוטי אמרים דף י"ז ע"ב קד[ בד"ה דרך כוכב שכתב וז"ל
וע"ש תיקון ס"ט,[ ]דף קכ"ז ע"א[ קה ')בתיקוני הזוהר תיקון ע
χ ˘ È Â ‡ Ó
:ÎÂÎ Í„ ‰"„ ÌÈÓ‡ È˘Èω Ï"Ê [קד
‡"Ú˜ Û„) 'Ú Ô˜È˙ ‰Âʉ ȘÈ˙‰ Ï"Ê [קה
:[‡"Ú Ê"Θ Û„] ("Ú
ÌÈÎÂΉ ÂÙÒ ‰ÓÈÓ˘‰ ‡ ˉ .ÊÎ Ôȇ
.ÍÚÊ ‰È‰È ‰Î '‚Â
‡ ÏÊÓ
‡
.‰˜„ˆ ÂÏ ‰˘ÁÈ '‰ ÔÈÓ‡‰Â .ÁÎ ÏÊÓ
'„ ÒÁ ‡
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
אך הענין שמדרגת אין שהוא החכמה,]דף צ"ט ע"ב קו[[( הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל
:הוא מזל לישראל וכו' ע"ש דבר עמוק מאוד
χ ˘ È Â ‡ Ó
:"Ú 'ˆ Û„ ÍÏ ˙˘Ù ‰Âʉ Ï"Ê (*
Ó"˜ Û„) Ë"Ò Ô˜È˙ ‰Âʉ ȘÈ˙‰ Ï"Ê [קו
:["Ú Ë"ˆ Û„] (‡"Ú
Ôȇ
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ובסוף, [הוא שם בספר תולדות יעקב יוסף בפרשת וישב דף ל"ג ע"ב קח
: ובריש פרשת במדבר דף קכ"ז ע"ד קי[ ע"ש בכל המקומות,פרשת בא דף נ"ב ע"ד קט[ בסופו
דשמעתי ממורי לקשר מלכות, כתב וזה לשונו ]בהר[ דף קל"א ע"א
ועל ידי זה נתבטל כל,במחשבתו עד אתר דאתנטילת מתמן המחשבה זו שהיא שרשה
: עכ"ל,גזרות קשות
χ ˘ È Â ‡ Ó
˙˘Ù ÛÂÒ ÛÒÂÈ ˜ÚÈ ˙„ÏÂ˙‰ Ï"Ê [קט
:‡
˙˘Ù ˘È ÛÒÂÈ ˜ÚÈ ˙„ÏÂ˙‰ Ï"Ê [קי
:„Ó
:˘È ˙˘Ù ÛÒÂÈ ˜ÚÈ ˙„ÏÂ˙‰ Ï"Ê [קח
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
וכאשר ירים משה ידו לקשר, וזה לשונו כתונת פסים פרשת בלק דף מ"ג ע"א
ונעשה מן ידו יוד ]עיין לעיל בפרשתינו בפנים אות,מלכות אני אל המחשבה הנקרא אין
כאשר שמעתי, אז משבר כל הקליפות ומבטל כל גזרות קשות,ז' }הובא לעיל במקומו{[ סוד המחשבה
[ ודף ט"ז ע"א קיב, [ ועוד ע"ש בכתונת פסים דף י' ע"ד קיא, עכ"ל,זה ממורי ודפח"ח
[ קיד [ קיג
:[[[]מח קטז [ קטו
χ ˘ È Â ‡ Ó
:„"Ú 'È Û„ ÌÈÒÙ ˙Â˙Ή Ï"Ê [קיא
:‡"Ú Ê"Ë Û„ ÌÈÒÙ ˙Â˙ÎÓ Ú˘ „ÂÚ [קיב
.Ù˜ ˙È˘‡ [קיג
.ÂÚ Á [קטו
.‰˜ ‰‚‰ ˙È˘‡ [קיד
.[ÁÓ] (ÊÓ) ‰‚‰ Á [קטז
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
אחר שביאר שם ענין מ"ט שערי בינה שנתנו, פענח דף פ"ד ע"ג
]עיין לקמן סוף, וזה סוד נעוץ סופן בתחילתן,' כי שער הנ' הוא חוזר ומתחיל וכו,למשה
שמתפשט עד סוף המדרגות, השכינה נקרא סוף דבר,פרשת משפטים אות כ"ג קיז[[ כתב אחר כך וז"ל
ובידיעה זו של נעוץ ולכך רגליה יורדות מות בסוד ומלכותו בכל משלה
סוד אין אותיות אני בסוד, מקשר מלכות אני שהוא סוף המדרגות אל הראש,סופן בתחילתן
כאשר שמעתי זה, ובזה מבטל גזירות רעות שנתפרדו כל פועלי און, אני ראשון ואני אחרון
:[[ עכ"ל ]ועיין לקמן פרשת וירא אות י"ב קיח,ממורי זצלה"ה
χ ˘ È Â ‡ Ó
.‚Î ÌÈËÙ˘Ó [קיז
.È ‡È [קיח
.'‰ ÔÈÓ‡‰Â .ËÎ
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
שמעתי ממורי כי על ידי האמנה, וז"ל בן פורת יוסף דף נ"ו ע"א
'מעלה רגלי המלכות אשר רגליה יורדות מות ומקשרה עם סמכי קשוט דזעיר אנפין וכו
וענין רגליה יורדות מות עיין לעיל פרשת בראשית בהגה נ"ב קיט[ שהעתקתי מספר, עכ"ל,ודפח"ח
:ליקוטי אמרים דף י"א ע"א
האמנה הוא דבקות כמו, שם בתולדות יעקב יוסף ריש פרשת שלח דף קל"ט ע"ב וז"ל
:ששמעתי ממורי זלה"ה ודפח"ח
ואי אפשר לבא למדת, האמנה ודבקות הכל ענין אחד, וז"ל,פרשת קורח דף קנ"ב ע"א
: עכ"ל,הדבקות כי אם שיקיים כל התורה כולה
, נודע שהאמנה הוא דבקות הנשמה בהקדוש ברוך הוא, וז"ל תבא דף ר"ג ע"ג
]ועיין,' ויאמינו בה' ובמשה עבדו וכו כמו ששמעתי ממורי על פסוק
ועוד עיין שם בתולדות יעקב יוסף פרשת,[[מה שהעתקתי בזה שם במקומו בפרשת בשלח אות ח' קכ
: [ מסעי דף קע"ג ע"ד קכב, [יתרו דף ס"ב ע"א קכא
χ ˘ È Â ‡ Ó
.Á ÁÏ˘ [קכ
. ‰‚‰ ˙È˘‡ [קיט
:Â˙È ˙˘Ù ÛÒÂÈ ˜ÚÈ ˙„ÏÂ˙‰ Ï"Ê [קכא
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
כי האמנה בו יתברך הוא עצמו הדבקות, וז"ל בן פורת יוסף דף כ"ו ע"ד
: ועוד שם דף מ"ח סוף ע"ד,'שנתדבק בשם הויה ברוך הוא כו
ביאור ענין [ עוד בספר צפנת פענח דף ס"ז ע"א קכג
: וצדיק באמונתו יחיה ע"ש,בא חבקוק והעמידן על אחת
ואמר מרן שהאמונה הוא דבקות ודבקות הוא, נתיב מצותיך נתיב הייחוד שביל ד' קכד[ וז"ל
:יחוד וכו' ע"ש
χ ˘ È Â ‡ Ó
:‡"Ú Ê"Ò Û„ ÁÚÙ ˙Ùˆ‰ Ï"Ê [קכג
:ÈÚÒÓ ˙˘Ù ÛÒÂÈ ˜ÚÈ ˙„ÏÂ˙‰ Ï"Ê [קכב
ÏÈ˘ „ÂÁÈȉ È˙ ÍÈ˙ÂˆÓ È˙ Ï"Ê [קכד
:'„
.‡Ï
.'‰ ÔÈÓ‡‰Â .Ï
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
דגל מחנה אפרים ריש פרשת עקב כתב וז"ל ,כלל גדול לעבודת הבורא ברוך הוא,
העיקר הוא ההאמנה ,ועל זה היה מזהיר אדוני אבי זקיני זללה"ה ,וזהו שורש לכל
התורה והעבודה ,וזהו שאמר דוד המלך עליו השלום כל מצותיך אמונה שקר רדפוני
עזרני ,כי עיקר המצוה הוא האמונה להאמין בה' ,ומי שהוא מאמין בה' יכול להתפלל בכל יום ,כי
אם הוא מאמין שהשם יתברך הוא מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית ,הוא בכל יום בריה חדשה,
וכל העולמות הם בריאה חדשה ,וצריך להתפלל וליתן שבח והודיה למי שברא הכל וגם ברא אותו,
ולהתפלל על נפשו ונפש אשתו ובניו ,ועל פרנסתו וכל טוב ,ואם אינו מאמין באמונה שלימה שהקדוש
ברוך הוא מחדש בכל יום מעשה בראשית ,התפלה והמצוות נעשין אצלו כדבר ישן ורגיל ,ונמאס
אצלו לדבר דברים אחדים בכל יום ויום ,וזהו שאמר אדוני אבי זקיני זללה"ה על פסוק
אל תשליכני לעת זקנה ,פירוש שיזקין הדבר אצלו ]עיין זה לעיל בפרשת נח עמוד התפלה אות
ס"ו קכה[[ כי כמו שהזקנה גורם חלישות בכל אברי האדם מחמת שתש כוחותיו ולחלוחית ,ומרוצת
הדמים המחיה את האדם ,כמו כן ברוחניות שדבר ישן וזקן אין לו בו תענוג וחיות גדול ,ולא כן
דבר חדש ,וזהו בכל יום יהיו בעיניך כחדשים ,כי חדשים לבקרים רבה
אמונתך פירוש כי על ידי שחדשים לבקרים ,היינו שאתה מחדש בכל יום מעשה בראשית,
ועל ידי זה רבה אמונתך ,נמצא עיקר כל התפלה והמצווה הוא האמונה ,עד כאן לשונו:
אמרי פנינים דף ר"ט ע"ד העתיק מאמר זה בתוספות ביאור וז"ל ,שמעתי ממורי ביאור
גמרא לא גלו ישראל עד שכפרו בה' ובדוד ,מה שייך כפירה בדוד ,וביאור אין בין עולם
הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד ,דאמרו בגמרא מי שעברו עליו ארבעים יום בלא
יסורין קיבל עולמו ,היכי דמי יסורין המושיט ידו לארנקי וכו' ,והקשה הא יסורים הם למרק עון ,וכי
סלקא דעתא שזה נחשב למרק ולכפר העון ,וביאר כי צדיק באמונתו יחיה ,כי המאמין בהשגחה
פרטית של השם יתברך ,ויודע בידיעה ברורה כי כל מאורעות של אדם הן דבר קטן והן דבר גדול,
χ ˘ È Â ‡ Ó
קכה[ .ÂÒ Á
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
הכל הוא בהשגחה פרטית ,בדין שמיא אדנ"י דינא דמלכותא דינא ,ואין זה מקרה ,אלא לסיבת חטאו
נשתלח לו ,מהשגחת המשגיח ,וידע שכל העולם מלאים צירופים ושמות הקדושים ואותיות התורה,
ובתוכם הארות אור אין סוף ,לית אתר פנוי מיניה ממש ,והאיש הנלבב ,בכל דבר קטן וגדול ,ובכל
מחשבה קטנה או גדולה טובה ורעה ,מדבק עצמו בהשם יתברך ,ובאורו ממלא כל עלמין ואסחר
כל עלמין וסובב כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה ,אפילו מחשבה קלה הוא בהשגחה ,אפילו מחשבה
רעה יש שם ניצוץ הקדוש שעומד בתוך כיעור הקליפות ]זה מבואר לעיל פרשת נח בעמוד התפלה
אות קט"ז קכו[[ והאיש הנלבב מדבק עצמו לאורו יתברך ומעלה הניצוץ למעלה ,והכל בהשגחת
המשגיח ,ומכל שכן יסורים מרורים וחלישות דעת וחרופין וגידופין ,שהם הכל במשקל אל דעות:
שהוא מאמין כך שהכל בהשגחה פרטית על כל נעלם ועל כל תנועה ,בוודאי חוזר בו בתשובה,
ומיד מוחלין לו ,ולזה אמרו בגמרא עד היכן תכלית היסורין ,היינו שתכלית של כל היסורין
למרק עון שישוב בתשובה ולאמונת השם יתברך ,וחשיב המושיט ידו כו' דהיינו איש הנלבב וצדיק
אשר באמונתו יחיה ,אפילו בדבר קל כזה ,יודע הוא שזה בא לו בהשגחת המשגיח ,בשביל איזה
עון ותיכף שב בתשובה ומדבק עצמו בהשם יתברך ,אז מוחלין לו מיד ,וזהו תכלית כל היסורין,
שהרי קיים זה לתכליתו של היסורין ,ושב בתשובה ולדבקות השם יתברך ,אשר זה עיקר העבודה:
פרשתי אני עני בדעת כל המחלל שם שמים בסתר ,היינו שאינו מאמין זה,
ומקצר במציאות השם יתברך ,ובהשגחתו על כל תנועה ,נקרא מחלל שם שמים בסתר ,שאין
אדם יודע מזה ,וכיון שאינו מאמין ,בהכרח נפרעין ממנו ביסורין קשין ובגלוי ,כיון שאין לו דעת
להתעורר נפשו מן יסורים קטנים ונסתרים ,בהכרח להשיבו בתשובה ביסורין קשין וגלויין ,אחד שוגג
ואחד מזיד ,בין שהוא אינו מאמין כלל ,או שהוא שוגג ונשכח ממנו ,כיון שהוא אין בו דעת ,בהכרח
להיפרע ממנו ביסורין קשין ובגלוי:
χ ˘ È Â ‡ Ó
קכו[ .Ê˘ Á
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
כי הארות אין סוף נקרא אין הוא, נקרא דוד, זאת של אמונה בהשגחה על כל פרט קטן
דלו עיני למרום וממנו נמשך,בחינות דל"ת התרוממות מרומם על כל ברכה ותהלה
והמשכה זאת הוא אות ואו המשכה אל דלת שנייה שהוא,השפעות חיות להחיות כל הנבראים
להשגיח, הכל בהשגחת אורו יתברך שם, והכל אפילו בעת חשכות גמור,תכלית השפלות והסתרות
בין מחמת, וכשאינו מאמין זה, וכל זה נקרא אמונה במלכות בית דו"ד,על כל פרט ועל כל תנועה
כל זה נקרא כופר במלכות בית דוד של,זדון לבו ובין מחמת שהוא איש בער וטיפש ולא יבין זאת
, כי באמת מלכות הוא מכוסה, כי הוא כופר בדין מלכות שהוא בהשגחה,הנהגת השם יתברך
, המכסה ומסתיר ומחשיך ענייני השגחתו יתברך בכל פרט ופרט על בני אדם,ומשועבד אל הקליפות
אז יתגלה השגחתו יתברך שהוא על כל פרט,ולעתיד בימות המשיח שרוח הטומאה יעבור מן הארץ
:[ ובהגה י"ח קכח[ ד"ה ובהיכל,[ ]עיין לקמן פרשת שמות אות י"ז קכז,ופרטי פרטיות
בהשגחה, עד שכפרו במלכות בית דוד, מבואר לא גלו ישראל ביסורין קשין כל כך ובגלוי
והוצרך לייסרם ביסורים קשים ר"ל, ולזה לא היה אפשר להיפרע מהם בדברים קלים,פרטית
שיתבער רוח הטומאה מלכות, וזהו אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות,למרק עוונם
χ ˘ È Â ‡ Ó
.ÊÈ ˙ÂÓ˘ [קכז
.ÁÈ ‰‚‰ ˙ÂÓ˘ [קכח
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
מן נגה נעשה כבוד, ונגלה כבו"ד יהו"ה,הרשעה קליפות נגה המסתיר ענייני השגחה ואז יתגלה
ועיין עוד באוצר, עכ"ל, ויראו הכל שהכל בהשגחה פרטית על כל פרט ופרט ועל כל תנועה,יהוה
:[החיים סוף פרשת קורח דף קכ"ח ע"ד קכט
' ובספר נוצר חסד פרק ד,[ עיין מענין זה בהיכל הברכה סוף פרשת וישב דף רכ"ז ע"א קל
χ ˘ È Â ‡ Ó
Á"Θ Û„ Á˜ ˙˘Ù ÌÈÈÁ‰ ˆÂ‡‰ Ï"Ê [קכט
:„"Ú
Û„ ˘È ˙˘Ù ‰Î‰ ÏÎȉ‰ Ï"Ê [קל
:‡"Ú Ê"Î
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
: ובספר נתיב מצותיך נתיב אמונה שביל א' אות ט' קלג[ ע"ש,[ ואות ט"ו קלב,[אות ד' קלא
χ ˘ È Â ‡ Ó
:'„ ˙‡ '„ ˜Ù „ÒÁ ˆÂ‰ Ï"Ê [קלא
χ ˘ È Â ‡ Ó
:'ÂË ˙‡ '„ ˜Ù „ÒÁ ˆÂ‰ Ï"Ê [קלב
ÏÈ˘ ‰ÂÓ‡‰ È˙ ÍÈ˙ÂˆÓ È˙‰ Ï"Ê [קלג
:'Ë ˙‡ '‡
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
בשביל ג' אות כ' כתב וז"ל ,מבואר בדברי מרן שמדת מלכות קשה לברר ממנה ]עיין לעיל
פרשת נח בעמוד התפלה אות קנ"ז קלד[ ,ואות קנ"ח קלה[ שקשה להעלות נר"ן ממדה שביעית
שהוא מלכות ע"ש[ שיהיה לצד היותר טוב ,כי שורש המלכות להאמין שאין שום מציאות דבר קטן
וגדול שלא יהיה שם מציאות אורו יתברך והשגחתו וכוחו ,אם כן מי הוא זה שיחטא כשיודע שמלך
גדול ונורא עומד ממש אצלו ורואה כל מחשבתו ומעשיו ,כי בכל מחשבה קטנה שם ממש כוחו
והשגחתו על זה לטוב ולמוטב ,אלא שיש פרעה ועמלק הגורמין שכחה וקטנות ונשתכח ממנו אפילו
עצמותו שאינו יודע כלל היכן הוא ,וכל זה מחמת שמלכות משועבד ומסתתר תוך הקליפות קליפת
נגה ,ולכן קשה לברר ולהעלות נפשו מבחינה זאת ,שיהיה על צד היותר טוב באמונתה ,ובקבלת
עול מלכות שמים ,ולהמליך הקדוש ברוך הוא על כל אבריו וגידיו ,ולכן מאוד יחזק עצמו לקיים כל
אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה ,דהיינו לקבל עליו מסירות נפש בכוח ,אף שאינו עושה בפועל,
ואזי מעלה המלכות לבינה ,וממתיק כל הצרות והדינים ,כאילו היה צדיק גמור ,וכל אחד מישראל
אפילו הקל שבקלים מוכן בכל עת ומקבל עליו למסור נפשו באמת למות על קדושת שמו הגדול,
ובזה מבטלין כל הגזרות רעות להמשיך כל טוב על ישראל אמן ,עכ"ל:
בספר דגל מחנה אפרים פרשת וישלח וז"ל ,סיפר אדוני אבי זקיני נ"ע זללה"ה שפעם
אחת עבר הנעסטיר בלי שום שם ,רק היה מניח חגורו ועבר עליו ,ואמר שבאמונה גדולה
הוא שעבר עכ"ל:
בהיכל הברכה פרשת דברים דף ט' ע"ב וז"ל ,כמו שעשה מרן הקדוש הריב"ש
טוב בעת דוחק שהוצרך לברוח מן הישמעאלים ,עבר את הנעסטיר במקום שהוא נהר גדול
ורחב ,שהניח חגורו על הנעסטיר ועבר את הנעסטיר ,לא בשום שם אלא באמונה גדולה ,עכ"ל:
חוקת דף קל"ה ע"ד וז"ל ,כמו שאמרו משם מרן חיות נפשינו אלוקי הריב"ש
טוב ,אמר ,ראה ראה ,שלחן זה של עץ הוא ,ועל ידי אמונה גדולה יוכל לחזור זהב ,בקעה
בקעה מלאה דינרין ,וכמו שעשה מרן שעבר הנעסטיר וכו':
χ ˘ È Â ‡ Ó
קלה[ .Á˜ Á
קלד[ .ʘ Á
˙Â‡Ó Ú‡ Ì˙‡ ÂÈڠ̄ڠ.Ï
.‰˘
 „
„
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
כי מימיו לא נשתמש ]הבעש"ט ז"ל[ בשום, חסד אבות פ"ו ד"ה אהבה נטיות כתב וז"ל
וסיפר שבעת היותו עדיין קטן ולמד לו רבו המובהק אחיהו השילוני הנביא כל,שם
חשק לראות אם יש בכוחו לעשות איזה, ומחמת שהיה קטן,השתמשות השמות להבין ולהורות
והרבה, ועל זה עשה תשובה כל ימיו, ועבר הנעסטיר בשם, והניח חתיכת בגד על הנעסטיר,פעולה
וסוף תיקון זה שהיה נצרך פעם אחת לעבור הנעסטיר מחמת סכנת,תעניתים על זה לתקן פגם זה
אלא באמונה גדולה, והניח חגורה על הנעסטיר ועבר הנעסטיר בלי שום שם,מות של הישמעאלים
: עכ"ל, בכל עת ורגע, ודביקות נפשו בקונו, וכל זה זכה על ידי לימוד תורה לשמה,באלקי ישראל
אדוני אבי זקיני רבינו הגדול ז"ל היה מזכיר, דברי שלום בדרוש לשביעי של פסח דף מ"ו ע"ג וז"ל
, שפעם אחת היה צריך לעבור את הנהר נעסטיר,בכל שביעי של פסח הסיפור של הבעש"ט זי"ע
והיה צדק אזור מתניו על שם הכתוב, והיה מסיים מפני מה נתן חגורו,ונתן חגורו ועבר עליו
: עכ"ל, והאמונה ובטחון שהיה לו עבר את הנהר, כי על ידי גודל קדושתו,והאמונה אזור חלציו
בשם הבעל שם, הוא בספר ויקהל שלמה דף כ' ע"א הובא בדובר שלום סימן שצ"ו וז"ל
אם, דכמו שיש דברים שנעשים בהמשך הזמן כגון דירה נאה ואילנות טובות,טוב זצלה"ה
והעשייה,רצון האדם לתפוס זה במחשבה יכול לתפוס כל דבר ברגע אחד במחשבה ומקצר הדבר
: עכ"ל,הוא בהמשכה
È· Ô„ „ÂÚÈ ˘‡ È‚‰ ˙‡ ̂ .‚Ï
.'‚Â
ÍÎÂ
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
כי המצריים היו חוטאים בלאו, בתולדות יעקב יוסף ריש פרשת שלח דף קל"ט ע"ב וז"ל
:'הכי והיו ראויים לעונש כמו ששמעתי ממורי כו
וגם את הגוי, שמעתי ממורי זלה"ה, וז"ל צפנת פענח דף ס"ד סוף ע"ב
אלא דכבר הוא נידון שיגולגל, דהוי לו לומר בלשון עתיד אדון אנכי,אשר יעבודו דן אנכי
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ודף, [ ועוד ע"ש דף ק"ו ע"ג קלו, עכ"ל,חוב על ידם עונש לישראל
: [ק"ז ריש ע"ב קלז
בפסוק וגם, אמר קדוש אלוקים הבעש"ט זי"ע ועכ"י, באר מים חיים בראשית פסוק ב' וז"ל
כי על דבר עתיד הוא, והקשה שהיה לו לומר אדון אנכי,את הגוי אשר יעבודו דן אנכי
והוא שכאשר, כי זה הוא משפטו ודינו כשיגלו ישראל לשם, ואמר שכבר הנה אנכי דן אותו,מדבר
כמאמר הכתוב, שיעלו אתם כל הניצוצות קדושות שבתוכם,יגלו לשם יצאו ברכוש גדול
ולכן אסור, שעשאוה כמצולה שאין בה דגים ואמרו חז"ל, וינצלו את מצרים
וידוע שכאשר מוציאים הניצוצים קדושים, כיון שאין בה שום ניצוץ קדושה,לשוב למצרים עוד
ועבור, וזאת היא מפלתה בשלימות, אז היא תרד מטה מטה ונופלת לנוקבא דתהומא רבה,מהקליפה
,זה הזהיר הקדוש ברוך הוא בשבע אומות להרוג את כולם מגדולם ועד קטנם בלא תחיה כל נשמה
ובכוח קדושת הארץ נתלוו ונתחברו אליה, בזה התחיל מפלתם,כי זה שניתן להם הארץ לישב בה
וכיון שהגיע עתם שלא נשאר עוד מהניצוצות,כל בחינות חיות מהניצוצות קדושות שהיה להם
כי צריכים לירד מטה מטה לישאר, לא תחיה כל נשמה הזהיר הכתוב,קדושות
: עכ"ל, חיל בלע ויקיאנו בדרך האמור,פגרים מתים
χ ˘ È Â ‡ Ó
:‚"Ú Â"˜ Û„ ÁÚÙ ˙Ùˆ‰ Ï"Ê [קלו
:"Ú ˘È Ê"˜ Û„ ÁÚÙ ˙Ùˆ‰ Ï"Ê [קלז
.„Ï
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
:[ לעיל פרשת נח בעמוד התפלה אות קנ"א קלח
χ ˘ È Â ‡ Ó
.‡˜ Á [קלח
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
קטנות וגדלות עיין לעיל בפרשתינו אות י"ט ושם בהגה כ"ז ]הובאו לעיל במקומם
:[ ושם בהגה נ"ט קמ,[ ועוד עיין בפרשת בראשית אות ע' קלט,[בפרשתינו
כי בימי הקטנות, וז"ל שמעתי ממורי בשם הרמב"ן, יעקב יוסף סוף פרשת וישלח
ונודע בימי, וזה לשונו, ושם בפרשת חוקת דף קנ"ו ע"ד,'מצוי החטא והעונש וכו
וכן הוא בספר כתונת פסים,הקטנות עלול האדם לחטוא כמפורש בספר עץ חיים בסופו כו' עכ"ל
: [סוף פרשת בהר דף כ"ז ע"ג קמא
: לקמן פרשת האזינו אות א' קמב[ שהעתקתי מספר צפנת פענח דף ס"ד ע"א
χ ˘ È Â ‡ Ó
.Ú ˙È˘‡ [קלט
˙˘Ù ÛÂÒ ÌÈÒÙ ˙Â˙Î ÙÒ Ï"Ê [קמא
:‚"Ú Ê"Î Û„ ‰
.Ë ‰‚‰ ˙È˘‡ [קמ
.‡ ÂÈʇ‰ [קמב
.'‚ ÈÚΉ ˙‡Â ,'‚ ˙‡Ê‰ ı‡‰
ı‡ ˙‡ ÍÈÁ‡ ÍÚÊÏ ÍÏ È˙˙ .ÂÏ
.ÌÈ‰Ï‡Ï Ì‰Ï È˙Èȉ '‚ ÍÈ‚Ó
̇ ˙‡ '‰ ˙Î ‡Â‰‰ ÌÂÈ .‰Ï
˙‡ È˙˙ ÍÚÊÏ Ó‡Ï ˙È
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
כשנותן דופי, יעקב יוסף פרשת שופטים דף קפ"ח ע"ד ד"ה לא תזבח כתב וז"ל
אז וודאי יש בו,' ובפרט ששונא לעובדי ה,בבני אדם למצוא בהם מום וחסרון
,' ההוא דקרי לאינשי עבדי וכו' דכל הפוסל במומו פוסל כו כמאמר הש"ס בקידושין,מום
כמו ששמעתי ממורי זלה"ה יתייצב על דרך לא טוב מסתמא,ומסתמא אדם זה יש בו כל דבר רע
,[ ועיין לעיל פרשת בראשית אות קכ"ה קמד,[ ועיין לקמן פרשת קדושים אות י' קמג, עכ"ל,רע לא ימאס
:[ואות קכ"ו קמה
χ ˘ È Â ‡ Ó
.ÂΘ ˙È˘‡ [קמה .È ÌÈ˘Â„˜ [קמג
.‡È ˙ÂÓ˘ (*
.‰Î˜ ˙È˘‡ [קמד
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
, מה שרמז בזה עוד בספר בן פורת יוסף דף ע"ז ע"ג קמז[ וע"ד
אשרי לאדם שעמלו, כי אדם לעמל יולד,ושם דף ע"ב ע"א בפרשת מקץ פן ג' כתב וז"ל
א' בל, אמנם גם בעמל עשיית הטוב יש ב' סוגים,'בתורה ועבודת ה' לעשות הטוב והישר בעיני ה
אם עמלת בתורה ולמדת הרבה אל תחזיק מחזיק טובה לעצמו כמו שאמרו חכמינו ז"ל
כמו, וכל הטוב שעשה נשכח ממנו ומעט רע שעשה הוא נגד עיניו,'טובה לעצמך כי לכך נוצרת וכו
מעט טוב שעשה הוא נגד עיניו תמיד, וסוג ב' ההיפוך, וחטאתי נגדי תמיד שכתוב
וכמו שכתבתי בשם, וכל הרעות שעושה בין לשמים ובין לבריות נשכח ממנו,להחזיק טובה לעצמו
: [ ועיין עוד בצפנת פענח דף ל"ז ע"ד קמח,'מורי ומה בין תלמידי בלעם וכו
איתא בשם אא"ז זללה"ה כל הדר, דגל מחנה אפרים בליקוטים לפרשת דברים איתא וז"ל
שהוא, היינו מי שדומה בעיניו שדר בארץ העליונה,בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה
היינו, ומי שדר בחוץ לארץ, דומה לו כמי שיש לו אלוה ובאמת אין לו,קרוב להקדוש ברוך הוא
, עכ"ד, בזה דומה כמי שאין לו אלוה אבל באמת יש לו,שדומה לו שעדיין לא נכנס בארץ העליונה
:[[]ועיין פרשת נח עמוד התפלה אות קמ"ז קמט
χ ˘ È Â ‡ Ó
:‚"Ú Ê"Ú Û„ ÛÒÂÈ ˙ÂÙ Ô‰ Ï"Ê [קמז
.ÊÓ˜ Á [קמט
:„"Ú Ê"Ï Û„ ÁÚÙ ˙Ùˆ‰ Ï"Ê [קמח
.ÊÏ
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
שמעתי, ועוד שם בדף ל"ב כתב וז"ל,' אמתחת בנימין קהלת בפסוק וזרח השמש דף ג
אומרים בשם הריב"ש זלה"ה על הא דאמרינן כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו
, והקשה ז"ל שלשון דומה משמע שבאמת אינו, וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה,אלוה
ושמקצר, ותירץ דצדיק מבחין גדלות הבורא ויודע בעצמו שאינו יוצא,ואם כן הדיוקים סותרים זה לזה
שלא עבד אותה, וגם בעבודה שעובד מוצא בה חסרונות,בעבודתו יתברך שמו מכפי הראוי לעבדו
והן שמים לא זכו בעיניו אף כי, ולא עבד באהבה ויראה כראוי ונכון לו יתברך שמו,לשמו יתברך
וכל מה שעובד לו, מה שאין כן איש ארציי שאינו מכיר בגדולת הבורא ובמוראו,נתעב ונאלח
, ואינו רואה שום חסרון בעבודתו,יתברך שמו הוא אומר שכבר די לו וסובר שעושה כתיקונו וכמצוותו
ר"ל, ועל זה אמרו כל הדר בארץ, שלא התחיל עדיין בעבודה להשם יתברך כלל,ובאמת אינו
, וכל הדר בחוץ לארציות שלו,בארציות שלו בגופניותו דומה בעיניו כמי שיש לו אלוה ובאמת אינה
דומה בעיניו כמי שאין,רק שמחשבתו דבוקה תמיד בהשם יתברך ומכיר גדולתו ורוממותו ומוראו
שלפי שאלוהי בקרבו לכך מכיר פחיתותו שאינו, ובאמת יש לו אלוה, שאינו יוצא תמיד,לו אלוה
: עכ"ל,עובד כראוי ושהוא מקצר בעבודה
ועוד ע"ש בפרשת בראשית, ענין זה נתבאר לעיל פרשת בראשית אות ק"מ קנ[ ע"ש
:'בהגה ל"ט קנא[ כי צריך הצדיק להתלבש לפעמים וכו
ועל, הצדיק משתמש במדת הרשע בקדושה לשם שמים, ליקוטים מהבעש"ט דף ג' ע"ב וז"ל
וכל העשר ]ספירות[ שהם ג' קוין כנודע,ידי זה נכנע קו שמאל בקו ימין במדת אהבה וחסד
χ ˘ È Â ‡ Ó
.Ó˜ ˙È˘‡ [קנ
.ËÏ ‰‚‰ ˙È˘‡ [קנא
.ÁÏ
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
והרשעים עושין בהיפוך לוקחין קו ימין מדת החסד, כי אהבה גימטריא אחד,נכלל באחד אהבת חסד
כאשר שמעתי ממורי, ע"י שמשתמש ברשעו ובהרהורי זנות הנמשך ממדת החסד,להכריעו בשמאל
: והוא בספר בן פורת יוסף דף י"ג ע"ב,וכתבתי במקום אחר עכ"ל
: לקמן בפרשת שמות בהגה י"ג קנב[ גודל מעלת עבודה זו שנקרא שמהפך היצר הרע לטוב
ביאור משנה, דף קכ"ב ע"א כתב וז"ל, בן פורת יוסף בדרוש לשמחת תורה שנת תקכ"ז
מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע וכו' והקושיא מפורסמת
וביאר מורי זלה"ה כי גם תלמידי אברהם אבינו יש להם מדות של בלעם הרשע רוח גבוהה,'וכו
רק שזה,' והוא הדין איפכא דתלמידי בלעם הרשע יש להם מדות אברהם אבינו נפש שפלה וכו,'וכו
:'לוקח בגשמיי וזה לוקח ברוחני וכו
χ ˘ È Â ‡ Ó
.‚È ‰‚‰ ˙ÂÓ˘ [קנב
.ËÏ
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
הוא בספר צפנת פענח פרשת שמות פן ד' דף ו' ע"ב וז"ל ,שביאר מורי זלה"ה ומה בין תלמידי
אברהם אבינו וכו' ,שזה יש לו נפש רחבה ברוחני ותלמידי בלעם בגשמיי וכו' ,וכתבתי מזה
במקום אחר ,עכ"ל:
תשא דף קט"ו ע"ג וז"ל ,שמעתי ממורי זלה"ה ביאור משנה ומה בין תלמידיו של אברהם
אבינו ובין תלמידיו של בלעם הרשע וכו' ,וביאר כי הצדיק יש לו גם כן מדת תלמידי
בלעם ברוחניי ,והרשע יש לו מדת אברהם אבינו ברוחניי וכו' עכ"ל:
משל זה בשלימות שם בספר כתונת פסים דף ה' ריש ע"א וז"ל,
שמעתי משל שר אחד או מלך שעשה סעודה לעבדיו כדי שילכו לעבודתו לחרוש או לקצור
את השדה ,והלכו נערים וזקנים אל הסעודה ,ואמרו ]המשגיחים[ מה לאלו הקטנים כאן ,והשיבו שגם
הוא חשוב כמו איש ,וכאשר באו אל העבודה ולא עשו עבודת המלך אמרו מדוע אינו עושה עבודת
המלך ,והשיבו הלא קטן הוא ,ותמהו מה זה לאכילה ושתייה יחשב לאיש ולעבודה הוא קטן ודפח"ח,
ועוד שם סוף פרשת צו דף ז' ע"ד וז"ל ,דזכרנו ביאור משנה מה בין תלמידי אברהם אבינו
לתלמידי וכו' על פי משל לבעל הבית שעשה סעודה וכו' ולאכילה ולשכר היו הרבה ולמלאכה היו
מועטים וקטנים וכו':
שם בספר כתונת פסים ריש פרשת אמור דף ב' ע"ב וז"ל ,הזכרנו לעיל בפרשת צו ביאור
משנה ומה בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם וכו' ,והעולה משם דגם צדיקים תלמידי
אברהם אבינו צריך לאחוז מדת תלמיד בלעם שיהיה עין רע ברוחני וכו':
בפרשת בהעלותך דף ל"ד ע"א וז"ל ,שמעתי ממורי ומה בין תלמידי בלעם
וכו' והעולה משם שיש ג' דברים מתלמידי אברהם אבינו מימין איש החסד ,ויש ג' דברים
מתלמידי בלעם משמאל ,והצדיק משתמש גם בג' דברים של שמאל לשם שמים וכו':
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
[ ודף י"ג ע"ג קנד, [ עיין שם בספר כתונת פסים דף י"ב ע"ד קנג
: ' ועיין באריכות בספר רב ייבי תהלים קנה[ פרשה י,
χ ˘ È Â ‡ Ó
:„"Ú "È Û„ ÌÈÒÙ ˙Â˙Ή Ï"Ê [קנג
˜Ù ÌÈÏȉ˙ ÙÒ ÈÈÈ ÙÒ Ï"Ê [קנה
:È
:‚"Ú ‚"È Û„ ÌÈÒÙ ˙Â˙Ή Ï"Ê [קנד
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ואמר מרן אור, זוהר חי לפרשת תרומה דף קע"ח והוא שם דף קכ"ט ע"ג כתב וזה לשונו
על מה שאמרו חכמינו ז"ל עין 'טובה,שבעת הימים אור עינינו רבינו הקדוש הריב"ש טוב
, בהבראם, תלמידיו של אברהם ראש עולם התיקון,ורוח 'נמוכה ונפש 'שפלה שם שטן הפועל כל טוב
ואמר התנא מה,עין רעה רוח גבוה נפש רחבה תלמידיו ]של בלעם[ ראש עולם החורבן והשבירה
והקשה מרן מה בעי התנא בזה וכי לא ידענו שהצדיק נוחל עולם הבא והרשע יורש גיהנם,'בין וכו
ואמר מרן הקדוש כי זה בא להורות שלא תטעה,ומה קמשמע לן בזה דבר שהתינוקות יודעין זה
ובפרט כשיושב ]בתענית[ והולך,כשתראה אחד יושב בין הכיריים בבגדים בלואים ואוכל לחם במלח
, אמת שיכול להיות שכן הוא, תסבור שזה יש לו כל המדות טובות, וכיוצא,בטלית ותפלין כל היום
וכן כשתראה אחד מתנהג בהרחבה, שכל אלה לרמות את הבריות,אבל יכול להיות שהוא רשע גמור
אמת שיכול להיות שהוא, תאמר שזה הוא רוח גבוה ונפש רחבה של בלעם,בלבושי מלכות וכיוצא
ויש לו עין רעה על, אבל יוכל להיות ]להיפך[ שהצדיקים מהפכים כל מדות רעות אל הקדושה,כך
ומקיים ויגבה לבו, ואני ערום מן המצוות ומן התורה והייחוד, שבלבו אין חוטא בעולם כמותו,עצמו
χ ˘ È Â ‡ Ó
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
עשה יישוב מעולם, וישב יצחק בגרר ומקרא מלא, ואתהלכה ברחבה,'בדרכי ה
, ולזה אמר התנא אני מסרתי לך סימנים בין טוב לרע, 'גבוה 'רחבה,התיקון ותיקן את 'רעה
, אלא בוחן לבות הוא יודע ולא אתה,]אבל[ אתה לא תדע מי הם ולא תכיר בסימנים הללו
אלא לפני בורא עולם גלוי מי הצדיק שיורש ונוחל עולם,וההפרש ביניהם איננו בחוש המוחש
ומי היושב והולך בטלית ותפלין כל היום וכדומה רוח נמוכה ונפש שפלה ואף על פי כן,הבא
לכך חזר ואמר מה בין וכו' להורות שאתה לא, וכל זה גלוי להשם יתברך ולא לך,יורש גיהנום
וכן הוא בהקדמה לנתיב מצותיך דף, עכ"ל,תכיר בין טוב לרע אלא בוחן לבות וכליות ודפח"ח
:ד' ע"א קנו[ ע"ש
χ ˘ È Â ‡ Ó
'„ Û„ ‰Ó„˜‰ ÍÈ˙ÂÂˆÓ È˙‰ Ï"Ê [קנו
:‡"Ú
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
והקשה מרן אלוקי הריב"ש, מה בין, וז"ל, העתיק דבר זה בספרו נוצר חסד פרק ה' משנה י"ט
ועוד וכי עד עתה אין אנו יודעין שהצדיקים נוחלים,זצ"ל למה לו מה בין הרי כבר נתן סימנים
כי יש צדיקים, אלא הענין שהתנא מדקדק שלא יתן מקום לטעות,עולם הבא ורשעים יורשים גיהנום
, ויש רשעים שעושין כל מדות טובות בשקר שלא לשם שמים,'שמהפכין כל מדות רעות לעבודת ה
ויש לו עין רעה שמתקנא במעלות,כי יש עין רעה בקדושה שאינו מספיק לו כל תורה ומצות שלו
ונפש רחבה להרחיב, וגם רוח גבוה ויגבה לבו בדרכי ה' הנכבד והנורא,הקדושים לעלות במדרגותיהם
ולכמה דברים צריך הצדיק,דעתו שיוכל לעבוד את השם יתברך בדבקות אהבה כמו הנביאים
, הולך כל היום בתפילין, ויש רשע מאריך רוחו ברעתו כל מדות טובות בשקר וגאוה,להרחבת הדעת
ולכן,ועוסק בתורה כל הימים והלילות ומסתפק בבגדים בלויים ופת חריבה וכל זה לגאוה ולשקר
, ויצדיק את הרשעים של שקר וגאוה,כדי שלא יטעה אדם ויתן לפעמים דופי בצדיקים גמורים
, וכל זה מסור ללב ולא ניכר לעיניים,ולפעמים גם צדיק גמור מתנהג כך בפת חריבה ובכל הדברים
שאתה לא תכיר אותם על ידי הסימנים שמסרתי,ולכן דייק התנא אחר שמסר הסימנים ]אמר[ מה בין
אלא החילוק שאלו אוכלין בעולם הזה ועל ידי זה נוחלין, כי אינו ניכר לעיניים אלא לבוחן לבבות,לך
ואלו יורשין גיהנום בעולם הזה תרתי,העולם הבא שעושין הכל בקדושה ובהתפשטות הגשמיות
,גיהנום וסוף שלהם יורדין לבאר שחת ואתה לא תכיר על ידי סימנים הללו אלא בוחן לבות וכליות
:[ ועיין לקמן פרשת מצורע בהגה י"ג קנז, עכ"ל,וש"י ודפח"ח
χ ˘ È Â ‡ Ó
.‚È ‰‚‰ ÚÂˆÓ [קנז
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
: לעיל פרשת נח בעמוד התפלה בהגה צ"ד קנח[ ד"ה והיצר מהפך
פירש הבעש"ט אוכלין בעולם, בספר הקדוש שפת אמת למרן ז"ל ריש פרשת בלק קנט[ וז"ל
χ ˘ È Â ‡ Ó
.„ˆ ‰‚‰ Á [קנח
:˜Ï ˙˘Ù ˘È ˙Ó‡ ˙Ù˘‰ Ï"Ê [קנט
.Ó
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ע"ש,הזה ובזה עצמו נוחלין לעולם הבא מלשון נחל שממשיכין חיות השי"ת גם לענייני עולם הזה
:ביאור הענין
χ ˘ È Â ‡ Ó
.‡Ó
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
זה מבואר היטב בארוכה לעיל בפרשת בראשית בהגה נ"א קס[ איך ידמה האדם ליוצרו
:בכל פרטי המדות ע"ש
χ ˘ È Â ‡ Ó
.‡ ‰‚‰ ˙È˘‡ [קס
χ ˘ È Â ‡ Ó
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
אמרי פנינים דף ר"ח ע"ד כתב וזה לשונו ,יחוד זה ראוי לאדם להעריך ולכוון כאילו הוא
מדור וכסא לאצילות הקדוש ,כי הלא בצלם אלהים עשה את האדם ,ובפרט בזמן התורה
והתפלה הוא יותר מוכרח ,ובזה תקובל תורתו ותפלתו ,ויודע לקשר כל העולמות עד שתחול עליו קדושה
עליונה ,כיצד ,יחשוב האדם להכין ראשו וגולגלתו כסא אל שם יהוה בקמץ ,שכל קמץ עולה ששה עשר,
הרי ס"ד ועם הוי"ה כ"ו עולה תשעים :ומוח חכמה שלו מרכבה אל יהוה בניקוד פתח ומספרו חמשים
שכל פתח הוא וא"ו :מוח בינה שלו מרכבה אל יהוה בניקוד צירי עולה מאה וששה שכל צירי שני
יודין :זרוע ימין שלו מרכבה אל יהוה בניקוד סגול עולה ]כמנין[ עול"ם שהוא ]עולם[ חסד יבנה :זרוע
שמאל שלו מרכבה אל יהוה בניקוד שבא ועולה מאה וששה :הגוף שלו מרכבה אל יהוה בניקוד חולם
עולה ששים ושש :שוק ורגל ימין שלו מרכבה אל יהוה בניקוד חיריק מספרו עולה ששים ושש :שוק
ורגל שמאל שלו מרכבה אל יהוה בניקוד קיבוץ תלת יודין עולה גם כן עול"ם :ברית קודש שלו מרכבה
אל יהוה בניקוד שורק שכל שורק הוא יו"ד וא"ו ונקרא מלאפו"ם ומספרו תשעים ,ואלו תשעה הויות
מנוקדות עולין ונתת"י כמנין וישק יעקב לרחל שהמשיך לה רוח הפנימי של כל הויות תשעה עם
הנקודות :ועטרה שלו מרכבה אל יהוה בלי ניקוד ,וסך כל עשר הויות מספר וישא את קולו ויבך שבכה
על פרידתן ,והיפך ישמח משה במתנת מספר כל הויות ביחודים שמספרן שני פעמים מ"ם שי"ן ה"א
במתנת :ויכוין האוזן לשם ס"ג יוד הי ואו הי :חוטם לשם ס"ג במספרו יוד הי ואו הי :פה לשם ס"ג
יוד הי ואו הי אהוי כ"ב אתוון :עין לחמש הוויות כמספרן :וסך כולם שמ"א אשם נפשו ,ומספר אש"ם
עם במתנ"ת אלף רל"ג ייחוד הזכירה עם הכתפין ,ביו"ם השמינ"י עצר"ת ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע
ויל"ך חרנ"ה ,בכח חבל נחלתו זה שקשר עצמו ]עיין לעיל אות י"ט בפרשתינו }הובא לעיל בפרשתינו{[
עם אצילות הקדוש היה בכחו לירד ולברר כל הטוב אכי"ר ,ושים חלקנו עמהם ,וכיוצא בזה בכל פרטיו
יכוין כאילו הוא כסא אל הקדושה ,ואין ספק כי אם יתנהג כך כמה זמן שישיג לדעת כל אשר ירצה
ויהיה כאחד מן המלאכים המשרתים ברקיע ,ובפרט אם בכל רגע יחשוב ולא יעבור המחשבה ,עכ"ל:
לעיל פרשת נח בעמוד התפלה אות קס"א קסא[ ,ושם בהגה ]קנז קסב[[ ע"ש:
χ ˘ È Â ‡ Ó
קסא[ .‡Ò˜ Á
Ì˘ ÏÚ È"‰Ó .Ó
ÂË
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
שמעתי שבכל המדות אפילו שאינם, בענין זה בספר דגל מחנה אפרים פרשת עקב וז"ל
בעוקבא דמשיחא טובים יכול לעבוד בהם את הקדוש ברוך הוא כמו
כי, חוצפא אפילו כלפי שמיא מהני ואיתא,חוצפא יסגי וזו מדה לא טובה
כשמחזיק עצמו ללא כלום אומר בלבו שאין תפלתו עושה כלום ]עיין לעיל פרשת נח בעמוד התפלה
ולעיל בפרשתינו אות ל"ז }הובא לעיל בפרשתינו{[ ולזה טוב מדת עזות ויחזיק עצמו,[אות קל"ז קסג
: עכ"ל,' ויחזק עצמו בכל כחו להתפלל ולעבוד את ה,שתפלתו עושה רושם
χ ˘ È Â ‡ Ó
.ÊϘ Á [קסג
.[ʘ] (˜) ‰‚‰ Á [קסב
ÎÊ ÏÎ ÌÎÏ ÏÂÓÈ ÌÈÓÈ ˙ÂÓ˘ ÔÂ .‚Ó
.ÌÎÈ˙„Ï
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
וזה, הביא כל זה להדיא בשם הבעל שם טוב זי"ע רב ייבי תהלים סימן נ"א
אמר, בגמרא מנחות בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום,לשונו
וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו וכו' אמר עליה,אוי לי שאני עומד ערום בלא מצוה
והוא תמוה למה לא נזכר דוד בשאר מצוות שיש עליו כמו,שירה וכו' על המילה שניתנה בשמינית
דבשעה שנכנס, ושמעתי בשם ריב"ש ז"ל שהפירוש הוא,פאת הראש והזקן שהם גם כן עליו במרחץ
על דרך שאמר הכתוב, אלא שנכנס לעיין ולהרחיץ עצמו מן עוונותיו, לא למרחץ גשמיי,דוד למרחץ
כי אין מצוה, וראה עצמו שעומד ערום בלא שום מצוה, אם רחץ ה' את צואת בנות ציון
לכן גם במצוה דפאת הראש והזקן יש למצוא,שלא יוכל למצוא עליה איזה פניה בעת קיום המצוה
לכך נזכר, שיש לו פאות הראש והזקן יפים מאוד ועל ידי זה נראה נאה בעיני בני אדם,פניה רעה
ולא היה לו שום דעת בהיותו בן שמונת,דוד במילה שבבשרו שמל אותו אביו כשהיה בן שמונת ימים
הוא מכוסה מבני אדם ואין שייך, וגם בעת שכבר נתגדל,ימים להיות איזה פניה רעה במחשבתו
: וכן הובא בספר אהבת דודים קסד[ בפסוק על משכבי ע"ש באורך, עכ"ל,בזה שום פניה רעה
χ ˘ È Â ‡ Ó
ÈÎ˘Ó ÏÚ ˜ÂÒÙ ÌȄ„ ˙‰‡ ÙÒ [קסד
:ÂÂ˘Ï ‰Ê ‡È‰ ˙ÂÏÈÏ
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ושם,' כי אין צדיק בארץ כו לעיל פרשת בראשית אות קס"ה קסה[ ענין הכתוב
שמעתי, ועוד עיין בספר כתונת פסים ריש פרשת תזריע דף י"א ע"ד וז"ל,[בהגה קמ"ב קסו
χ ˘ È Â ‡ Ó
.Ó˜ ‰‚‰ ˙È˘‡ [קסו
.‰Ò˜ ˙È˘‡ [קסה
ÌÈÈÁ ÌÈÓ Â˜Ó
ר"ל באותו טוב יש שמץ חטא מצד איזה פניה,ממורי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא
ועיין בספר אגרא דפרקא אות נ"ד קסז[ שהביא פירוש זה בשם ספר עשרה, עכ"ל,וכיוצא וכו' ודפח"ח
:מאמרות מאמר חקור דין ח"א פי"ג ע"ש
χ ˘ È Â ‡ Ó
:„ ˙‡ ‡˜Ù„ ‡‚‡‰ Ï"Ê [קסז
