gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

כתר תורה · Keser Torah — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: כתר תורה · Keser Torah

שבוע: לך לך (2026-10-19)

כתר תורה · Keser Torah — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קכ"ג | לך לך | יו"ל בס"ד על ידי מכון "כתר תורה"‬ ‫כמה גדולים דברי חכמים‬ ‫הנה הוזהרנו בתורה‪" :‬לא תיקח שוחד‪ ,‬כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף‬ ‫ועשית ככל אשר ירוך‬ ‫דברי צדיקים" (דברים טז‪ .‬יט)‪" .‬השוחד יעוור פיקחים" (שמות כג‪ .‬ח)‪.‬‬ ‫בהתקרב יומא דהילולא דמרן החזון איש‪ ,‬בוודאי שאיננו מתיימרים לגעת‬ ‫והתקשו המפרשים‪ :‬הרי עד עכשיו הבין הדיין לפי דעתו התורנית ההלכתית‬ ‫באפס קצהו של פאר הדור והדרו‪ ,‬שהקים עולה של תורה ויראה בארה"ק‬ ‫שראובן חייב ושמעון פטור‪ .‬וכי בגלל שבא ראובן ונתן לו פרוטה‪ ,‬הוא יבוא‬ ‫ובכל העולם‪ ,‬בהנהגותיו ובתורתו‪ ,‬שבכתב ושבע"פ‪ .‬ניגע רק בנקודות קלות‪,‬‬ ‫וישנה דעתו לפוטרו? וכי אנחנו כאלה חלושי אופי שעל פרוטה אחת יכול‬ ‫המתאימות לאנשים כגילנו‪.‬‬ ‫דיין שהוא מורם מעם עם כל המעלות של חכמת התורה ושל הצדיקות‬ ‫והחסידות וכל המעלות שצריכים בדיין‪ ,‬אפילו עד משה רבנו‪ ,‬ופתאום ישנה‬ ‫אנחנו מצווים בתורתנו הקדושה‪" :‬לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין‬ ‫דעתו להפוך מחייב לפטור? היתכן?!‬ ‫ושמאל"‪" ,‬ועשית ככל אשר יורוך"‪.‬‬ ‫והשיב על כך המשגיח הגאון הצדיק רבי מאיר חדש זצ"ל על דרך המוסר‪:‬‬ ‫איתא בגמרא (שבת כג‪ ).‬דמברכים על הדלקת נר חנוכה "אקב"ו להדליק נר‬ ‫המוסר הגבוה שיש לאיש הישראלי‪ ,‬גורם לו שכשהוא מקבל אפי' פרוטה הוא‬ ‫חנוכה"‪ .‬והיכן ציוונו? הרי זו מצווה דרבנן‪ .‬מבארת הגמרא‪ :‬רב אויא אמר‬ ‫כבר מרגיש בעל חוב‪ .‬ממילא זה יכול כן לשנות את דעתו‪ .‬ודיבר בזה הרבה‬ ‫מ"לא תסור" רב נחמיה אמר‪" :‬שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך"‪ .‬ועה"פ‬ ‫רבי אלחנן וסרמן זצ"ל כמה קשה כוחה של נגיעה‪.‬‬ ‫"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"‪ .‬דורשים רבותינו (בספרי)‪:‬‬ ‫אפילו על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין‪.‬‬ ‫לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו‬ ‫מרן החזו"א הסביר את הדבר בדרך אחרת‪" :‬אסתכל באורייתא וברא עלמא"‪.‬‬ ‫השמאל הופך להיות ימין‬ ‫צותה התורה "לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו"‪" ,‬לא ירבה לו סוסים ולא‬ ‫שמענו מהגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל‪ ,‬שצריך לעשות גם על ימין‬ ‫ישיב את העם מצרימה"‪ .‬שלמה המלך שהיה חכם מכל אדם‪ ,‬וקיבל חכמה‬ ‫שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין‪ ,‬מפני שזה לא רק מהווה סימן‪ ,‬שאם לך יש‬ ‫אלוקית מבורא עולם‪ .‬אמר עלי זה לא ישפיע! התורה אמרה‪" :‬ולא יסור‬ ‫הבנה כאילו זה שמאל‪ ,‬וזקניך אמרו לך שזה ימין‪ ,‬אז תדע לך שטעית‪ .‬אלא‬ ‫לבבו"‪ .‬דוק מיניה – דמי שהוא חכם מכל אדם‪ ,‬ואצלו אין חשש שיסור לבבו‪,‬‬ ‫כסיבה שמה שזקניך אמרו לך שזה ימין ‪ -‬זוהי האמת‪ .‬ואם עד היום זה היה‬ ‫לא כלפיו אמורים הדברים‪ .‬אומרים רבותינו (ירושלמי סנהדרין פ"ו ה"ו)‪:‬‬ ‫שמאל באמת‪ ,‬אבל זקניך הורו שזה ימין – אז זה נהפך להיות ימין‪.‬‬ ‫"יאבדו שלמה ואלף כמותו‪ ,‬ואל יעקר דבר אחד מדברי תורה"‪ .‬וביאר‬ ‫ובוודאי החיוב לשמוע לסנהדרין ולחכמים שבכל דור ודור הוא לא רק‬ ‫החזו"א‪ :‬התורה הקדושה היא מציאות העולם‪ .‬ברגע שכתוב בתורה‪" ,‬לא‬ ‫כגילוי מילתא בתורה‪ ,‬אלא גם בתקנות ובגזירות אנחנו מצווים לשמוע בקול‬ ‫ירבה לו נשים ולא יסור לבבו"‪ ,‬זה נהפך להיות למציאות‪ .‬וממילא זה יסיר גם‬ ‫חכמי הדור‪ .‬כמו שכותב הרמב"ם בהלכות ממרים (פ"א ה"א)‪.‬‬ ‫את לבו של החכם מכל אדם‪ .‬כיוצא בו‪ ,‬כשהתורה אומרת "לא יקח שוחד‪ ,‬כי‬ ‫ואומר מרן החזו"א באיגרות (ח"א טו) דכל מי שמהרהר אחרי חז"ל‪ ,‬הרי‬ ‫השוחד יעוור עיני חכמים"‪" ,‬השוחד יעוור פיקחים" – זה נהפך להיות גזירת‬ ‫הכתוב של מציאות‪ .‬וגם אם משה רבנו יקח פרוטה‪ ,‬המציאות היא שזה יעוור‪.‬‬ ‫זה כשמועה של גידוף ר"ל‪ ,‬ומקצץ בנטיעות‪ .‬והם הממרים הצדוקים‬ ‫עד כאן במילי דאורייתא‪ .‬ומה עם דברי חכמים‪ ,‬תורה שבעל פה‪ ,‬וגזירות‬ ‫והבייתוסים‪ ,‬שכפרו בתורה שבעל פה‪ ,‬שעליהם חל הדין‪" :‬מורידין ואין‬ ‫חז"ל?‬ ‫מעלין"‪ .‬אלא שהורה מרן החזו"א שבדורנו אין דין מורידין ואין מעלין‪,‬‬ ‫מכיוון שדין זה הוא כדי לתקן את הדור‪ .‬אבל בימינו לא יהיה עי"ז תיקון לדור‪,‬‬ ‫לא יקרא לאור הנר שמא יטה‬ ‫אלא להפך‪ .‬ועוד‪ ,‬דכל שיש מוכיח ויש שומעים לתוכחה‪ ,‬אז שייך לדבר על‬ ‫במשנה בשבת (יא‪ ).‬שנינו "לא יקרא לאור הנר"‪ .‬ובברייתא (יב‪" :).‬שמא‬ ‫ממרים ועל דיני מורידין ואין מעלין‪ .‬אבל מאחר שאין בימינו מוכיח כראוי‪,‬‬ ‫יטה"‪ .‬אמר רבי ישמעאל‪ :‬אני אקרא ולא אטה‪ .‬וכך הייתי מסביר את הבנת רבי‬ ‫ממילא קשה לתבוע את מי שאינם שומעים לתוכחה – והרי הם תינוקות‬ ‫ישמעאל ‪' -‬אני נמצא במקום אחר‪ ,‬אני לומד תורה בליל שבת קודש לאור‬ ‫שנשבו‪ .‬וכבר התבארו קצת דבריו במהר"ם ובספר מרגניתא טבא ועוד‪.‬‬ ‫הנר‪ ,‬וכי עלי יש חשש שאבוא ואטה? פחד פחדים‪ ,‬להטות פירושו של דבר‬ ‫כי השוחד יעור עיני חכמים‬ ‫אתה עובר על מבעיר ומכבה בשבת‪ .‬כמו להתחשמל ולמות על המקום'‪,‬‬ ‫רבי יואל מסאטמר ב"דברי יואל" מבאר ע"פ מה שהובאו בגמרא (יבמות‬ ‫וביראת שמים כמו של רבי ישמעאל שייך בכלל לחוש שמא יבוא ויטה?! אני‬ ‫קכא‪ ).‬כמה מעשים שבהם היו אנשים שטבעו במים שאין להם סוף וקרתה‬ ‫אקרא ולא אטה!'‬ ‫להם הצלה יוצאת מגדר הטבע וחיו ולא טבעו למוות‪ .‬מפרש רבי יואל‪ ,‬דחז"ל‬ ‫ואומרת הגמרא‪ ,‬בסופו של דבר קרא רבי ישמעאל והטה‪' .‬אמר רבי‬ ‫רצו לקבוע הלכה שהטובע במים שאין להם סוף למרות שע"פ דין תורה נקבע‬ ‫ישמעאל כמה גדולים דברי חכמים'‪ .‬והביא מהר"ץ חיות בשם הגר"א שביאר‪:‬‬ ‫כמי שמת‪ ,‬אבל יש כוח ביד חכמים לפסוק שיש לו דין חי ‪ -‬כדי להציל את‬ ‫כמה גדולים דברי חכמים שבמשנה אמרו את האיסור בלי טעם 'שמא יטה'‪.‬‬ ‫הטובעים במים שאין להם סוף‪' .‬כמה גדולים דברי חכמים' ופועלים מציאות‬ ‫שלא יהיה מקום ליצר הרע לעשות חשבונות ולהתחכם ולומר אקרא ולא אטה‪.‬‬ ‫בטבע‪ .‬זהו כוחם של חכמי התורה‪.‬‬ ‫אפילו שמדברים פה על דק מן הדק רבי ישמעאל חבירו של רבי עקיבא‪ .‬ועל‬ ‫כשיש בירור של עדים אפי' פסולים שמת‪ ,‬זו תורת עדות‪ ,‬ושם חכמים פסקו‬ ‫כן אמר רבי ישמעאל 'כמה גדולים דברי חכמים' ‪ -‬בלי נימוקים‪ .‬התבטלות‬ ‫להתיר את האשה משום עיגונא‪ .‬אבל כשיש שאלה במציאות‪ ,‬האם המים‬ ‫מוחלטת לציווי דברי חכמים‪.‬‬ ‫הטביעו אותו או לא‪ ,‬אע"פ שברובא הוא מת – פוסקים חכמים שהוא חי‪ ,‬כדי‬ ‫אסתכל באורייתא וברא עלמא‬ ‫לתת חיים לטובעים במים שאין להם סוף‪' .‬אסתכל באורייתא וברא עלמא' זהו‬ ‫ובשם החזו"א שמענו לפרש על אותה דרך‪' .‬אסתכל באורייתא וברא עלמא'‪,‬‬ ‫הכוח של חכמי הדור‪.‬‬ ‫זה לא רק במילי דאורייתא כ'לא ירבה לו נשים' וכו'' ו'לא יקח שוחד' וכו''‬ ‫ס"ת ות"ח מי נתלה במי‬ ‫שזה עושה מציאות אחרי שהתורה כתבה כך‪ .‬אלא אף בדברי חכמים שאמרו‬ ‫ישנם שני מאמרים בדברי חז"ל ביחס למעלת התורה ותלמידי חכמים‪.‬‬ ‫'לא יקרא לאור הנר ‪ -‬שמא יטה' זה נהפך להיות מציאות‪ .‬ועל כן גם הגדול‬ ‫בגמרא קידושין (לג‪ ):‬מהו לעמוד בפני ספר תורה? ר' חלקיה ור' סימון ור'‬ ‫שבגדולים כרבי ישמעאל גרם לו הדבר שיכשל בהטיה‪ ,‬אם אמרו חכמים לא‬ ‫אלעזר אמרי ק"ו‪ ,‬מפני לומדיה עומדים מפניה לא כ"ש‪ .‬פה משמע שהתורה‬ ‫יקרא שמא יטה ‪ -‬זה נהפך להיות מציאות‪ .‬על המשקל שאמר רבי משה‬ ‫מעולה מן הת"ח‪ .‬כי מי נתלה במי? הת"ח בתורה‪.‬‬ ‫שמואל שפירא על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין‪ ,‬לא רק כסימן‬ ‫אלא כסיבה‪ .‬זה נהפך להיות מציאות‪.‬‬ ‫ומאידך בגמ' מכות (כב‪ ):‬אמר רבא ‪ -‬כמה טיפשאי שאר אינשי דקיימי‬ ‫מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבה‪ .‬דאילו בס"ת כתיב 'ארבעים יכנו' ואתו‬ ‫טבע במים שאין להם סוף אשתו אסורה להנשא‬ ‫רבנן בצרו חדא‪ ,‬ארבעים חסר אחת‪ .‬פה משמע שהת"ח מעולה מן התורה‪.‬‬ ‫על משקל זה ראינו בדין אדם שטבע מים שאין להם סוף‪ ,‬הלכה היא בגמרא‬ ‫דאם מלפני ס"ת עומדים‪ ,‬ק"ו שצריכים לעמוד לפני ת"ח‪ .‬ולכאורה הוי סתירה‬ ‫ביבמות (קכא‪ ).‬שאשתו אסורה להינשא עד שיבואו ויעידו שטבע למוות‪ .‬וכל‬ ‫בין הסוגיות‪ ,‬וכבר עמדו על כך התוס' רא"ש והר"ן בקידושין שם‪.‬‬ ‫עוד ולא העידו כן‪ ,‬אין לסמוך על העדות שצלל כעופרת במים אדירים במים‬ ‫וביאר רבי צדוק הכהן‪ ,‬לא קשיא‪ ,‬כאן בחכם בתורה שבכתב‪ ,‬וכאן בחכם‬ ‫שאין להם סוף‪ ,‬ומחזיקים אותו חי‪.‬‬ ‫בתורה שבע"פ‪ .‬מי שהוא חכם רק בתורה שבכתב‪ ,‬כל חכמתו היא ממה שיודע‬ ‫שואלים המפרשים‪ ,‬הרי מצינו במקום אחר (יבמות כה‪ :‬קטו‪ ).‬כשאדם הלך‬ ‫את הכתוב‪ .‬ממילא ודאי שהתורה שבכתב מעולה ממנו‪ .‬ואם מלפניו עומדים‪,‬‬ ‫למדינת הים ולא יודעים מה קרה לו‪ ,‬אם בא אפילו עד אחד‪ ,‬ואפי' פסול‪ ,‬ואפי'‬ ‫ק"ו שעומדים לפני ס"ת‪.‬‬ ‫אשה‪ ,‬ואפי' גוי מסל"ת ‪ -‬הדין הוא שמתירים אותה להינשא‪ .‬ואיך מתירים‬ ‫אבל בת"ח בתורה שבע"פ‪ ,‬כמו שהגמ' שם אומרת דאתו רבנן (חכמי‬ ‫אשת איש לשוק בלי עדות של שני עדים? אך לימדונו רבותינו שאף שלפי דין‬ ‫תושבע"פ) ובצרו חדא‪ ,‬אע"ג דכתיב בתורה שבכתב 'ארבעים יכנו'‪ .‬אז‬ ‫תורה כפשוטו אין העד נאמן‪ ,‬דעל פי שניים עדים יקום דבר‪ ,‬וילפי' 'דבר'‬ ‫התושבע"פ היא מעולה ושולטת על תורה שבכתב‪ .‬וזה הכח שביד חכמים‪,‬‬ ‫'דבר' מממון‪ ,‬דאין דבר שבערווה פחות משניים (סוטה ג‪ ):‬מכל מקום משום‬ ‫כיון ד"חביבין דברי סופרים יותר מיינה של תורה"‪ .‬וכמו שאומר המבי"ט‬ ‫עיגונא הקילו בה רבנן‪[ .‬יש עוד טעמים דאשה דייקא ומינסבא‪ ,‬ומתוך חומרא‬ ‫בהקדמה לקרית ספר דתורה‪ ,‬דתושבע"פ גנוזה בנפשותיהם של צדיקים כי‬ ‫שהחמרת עליה בסופה ‪ -‬הקלת עליה בתחילתה (יבמות פח‪ .‬ועיין ב"ש אהע"ז‬ ‫זוהי קדושתם ומעלתם‪ .‬חכם עדיף מנביא‪ .‬כותבם על לוח לבך‪ .‬זהו כחם של‬ ‫סי' י" ז ס"ק י') אבל יסוד ההיתר הוא משום עיגונא הקילו בה רבנן‪ .‬הרבה‬ ‫חכמי ישראל‪.‬‬ ‫לומדים שזו סברא מדרבנן דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש (כתובות ג) ויש‬ ‫אחרי תקופת ההשכלה שכל כך פגעה‪ ,‬כמו בזמן הצדוקים והביתוסים שצצה‬ ‫כוח ביד חכמים להקל בה משום עיגונא‪ ,‬ויש לומדים שזו סברא דאורייתא‪.‬‬ ‫מינות בתקופת בית שני‪ ,‬ועליהם נא' "שובר אויבים ומכניע מינים וזדים"‪ ,‬בא‬ ‫(פת"ש שם ס"ק י"ג) ואכמ"ל]‪.‬‬ ‫מרן החזו"א והנחיל את החינוך הגדול המקובלנו מרבותינו בכל הדורות‪.‬‬ ‫והנה במים שאין להם סוף קי"ל רוב טובעים למיתה‪ ,‬ואחרי רבים להטות‪,‬‬ ‫בתחילת דרכו בארץ ישראל אמר מרן החזו"א‪" ,‬איני דר אלא במקום תורה"‪.‬‬ ‫וקי"ל שהולכים בתר רובא‪ .‬ולפ"ז ע"פ ד"ת אשה זו מותרת לשוק‪ .‬ופתאום‬ ‫בראש הפירמידה עומדת התורה‪ .‬זה ה‪-‬א' וזה ה‪-‬ת'‪ .‬ולא כתלמי המלך שרצה‬ ‫מוחלפת השיטה‪ ,‬וחכמים החמירו על האשה ואוסרים עליה להינשא מפני‬ ‫לתרגם את התורה ליוונית‪ ,‬כדי שתהיה אוניברסלית לכל העולם‪ .‬שיהיה ספר‬ ‫שחוששים למיעוטא‪ ,‬היפך דין תורה הרגיל שהולכים אחר הרוב‪ .‬מה קורה‬ ‫חשוב שכולם יהגו בו‪ ,‬ונעשה אח"כ חידון התנ"ך העולמי‪ ,‬ישתתפו בו סטפן‬ ‫פה? מהופך מן הקצה לקצה‪ .‬מדוע מוחלפת השיטה?‬ ‫ואבו עלי וגם איזה 'נמרוד'‪ ...‬אלא "איני דר אלא במקום תורה"‪ .‬אמר רבי‬ ‫כח חכמים לפעול מציאות בטבע‬ ‫יוחנן לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה שנאמר‬ ‫(שמות לד‪ ,‬כז) "כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" (גיטין‬ ‫יצרו ובנו את המשכן‪ ,‬הם הסמיכות לכל מלאכות שבת‪ ,‬שעל ידם האדם יוצר‬ ‫ס‪" ,):‬אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו"‪ .‬וזהו יסוד החינוך "חביבין דברי‬ ‫יצירה‪ .‬ועתה נתבונן בחשמל‪ ,‬יש לך יצירה יותר גדולה מזו? בשנות השישים‬ ‫סופרים יותר מיינה של תורה"‪.‬‬ ‫היתה פרסומת‪" :‬יותר חשמל‪ ,‬פחות עמל"‪ .‬כל העולם מסתובב סביב החשמל‪,‬‬ ‫והעינא פקיחה של מרן החזו"א‪ ,‬אין איתנו יודע עד מה‪ ,‬כשהיתה שאלה‬ ‫ותגיד שחשמל זה לא יצירה? כנראה זה מה שעמד מאחורי תפיסת העולם של‬ ‫של גיוס בנות‪ ,‬פסק מרן החזו"א "יהרג ואל יעבור"‪ .‬היו כאלה תמימים‪( ,‬או‬ ‫מרן החזו"א‪.‬‬ ‫מיתממים) שלא הבינו‪ .‬האווירה הארצישראלית שהיתה אז "אנו באנו ארצה‬ ‫בירושלמי (שבת פרק כלל גדול ה"ב) כתוב שישבו רבי יוחנן וריש לקיש‬ ‫לבנות ולהיבנות בה"‪" ,‬להיות עם חופשי בארצנו"‪ ,‬כל האידיאלים הגדולים‬ ‫בעליית הגג והחלו לחשב לאיזה אב מלאכה משתייכת כל פעולה ופעולה‪ .‬מה‬ ‫לתת שירות למדינה‪ ,‬והנה קם זקן אחד ואומר "יהרג ואל יעבור"? אלו שידעו‬ ‫שמצאו לסמוך ‪ -‬סמכו‪ :‬קוצר‪ ,‬חורש‪ ,‬זורע‪ ,‬בונה וכו'‪ .‬ומה שלא מצאו לסמוך‬ ‫מהי דעת תורה הבינו גם אז‪ ,‬אבל גם הטיפשים שלא הבינו אז‪ ,‬היום מבינים‬ ‫– שייכו למכה בפטיש‪.‬‬ ‫כולם‪ .‬ומי שלא רוצה להבין‪ ,‬אף פעם לא יעזור לו שום דבר‪.‬‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬כשיש לפניך יצירה‪ ,‬אתה לא יכול לבוא ולומר שהדבר הזה הוא‬ ‫סגירת מעגל בשבת – בונה‬ ‫לא מלאכה‪ .‬כשאתה סוגר מעגל חשמלי‪ ,‬זה נותן תאורה‪ ,‬כוח פעולה‪ ,‬מניע‬ ‫בכל התורה כולה הנהיג מרן החזו"א‪ .‬נזכיר עוד הנהגה מפורסמת בהלכות‬ ‫את כל מה שמסתובב היום בעולם‪ .‬ואין לך יצירה גדולה מזו‪.‬‬ ‫שבת‪ ,‬כידוע כמה מרן החזו"א חיזק בדקה של שבת‪ ,‬שהיא יסוד האמונה‪ .‬בכל‬ ‫ובאמת‪ ,‬בחילופי המכתבים שהיו בין מרן החזו"א לרבי שלמה זלמן‪ ,‬רואים‬ ‫התורה כולה קי"ל‪ :‬מומר לדבר אחד (לתיאבון) לא הוי מומר לכל התורה‬ ‫בנימוקים שאמר זאת בנוסח של 'סגירת מעגל'‪ ,‬שהופכת ממוות לחיים‪ .‬יש‬ ‫כולה‪ .‬חוץ משתי מצוות‪ :‬עובד ע"ז‪ ,‬ומחלל שבת בפרהסיה‪ ,‬שגם אם עושה‬ ‫פה משהו שעד עכשיו היה מוות‪ ,‬ואחרי שסגרת ‪ -‬הנה הוא עכשיו נותן חיים‪.‬‬ ‫זאת לתיאבון הוי מומר לכל התורה כולה‪ .‬ואמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן ‪-‬‬ ‫ואי אפשר להגיד שזו לא מלאכה‪ ,‬זה או 'בונה' או 'מכה בפטיש'‪.‬‬ ‫כל המשמר שבת כהלכתו אפי' עובד ע"ז [כדור] אנוש‪ ,‬מוחלין לו‪ .‬שנא'‬ ‫'הרגש' בהלכה‬ ‫(ישעיהו נו‪ ,‬ב) "אשרי אנוש יעשה זאת וגו' שומר שבת מחללו" אל תקרי‬ ‫מחללו אלא מחול לו (שבת קיח‪.):‬‬ ‫דבר נוסף היה אצל החזו"א מה שנקרא "הרגש בהלכה"‪ .‬השימוש בחשמל‬ ‫שתי הלכות מפורסמות ממרן החזו"א בשבת‪ .‬הלכה מפורסמת וידועה‪:‬‬ ‫בשבת‪ ,‬שהחזו"א כל כך נלחם על זה‪ ,‬כל כך סלד והוקיע את זה‪ .‬כשנשאל‬ ‫איסור סגירת מעגל חשמלי משום מלאכת "בונה"‪.‬‬ ‫האם זה מדין מעשה שבת? אמר "יש אולי מקום לפלפל"‪ ,‬אבל זה "חילול‬ ‫השם"‪ .‬זה נקרא רגישות בהלכה‪ .‬ואמר על זה מרן החזו"א משל‪ :‬ישרפו את‬ ‫זכיתי ללמוד בחברותא עם הגאון רבי עזריאל אויערבך‪ ,‬וכך אמר לי‪ .‬אבא‪,‬‬ ‫הבית של אביך‪ ,‬ואתה תבוא ותדליק סיגריה מהאש ששורפים את הבית של‬ ‫רבי שלמה זלמן‪ ,‬שחיבר את ספרו הנפלא והידוע "מאורי אש"‪ ,‬היה לו פרק‬ ‫אבא?!‬ ‫בתוך הספר המתיחס בעניין פתיחת וסגירת מעגל החשמלי בשבת‪ ,‬האם יש‬ ‫אמרו רבותינו‪" :‬לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמומיות שבלב"‪ .‬יש דברים‬ ‫בזה סרך מלאכה‪ .‬ודן שם במחשבה אי הוי מלאכת בונה‪ ,‬או מכה בפטיש‪.‬‬ ‫אומר רבי שלמה זלמן ‪ -‬בשעה שהבאתי את הספר להסכמה לפני הגאון הרב‬ ‫שהם חשבונות פרטיים‪ ,‬אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו‬ ‫בנגיס זצ"ל‪ ,‬ראה את הפרק הזה ואמר‪ ,‬אולי מחר תכתוב לי למה זה לא חורש‬ ‫(ברכות ה‪ .).‬ויש דברים שהם בבחינת "וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר‬ ‫ולמה זה לא קוצר?‪ ...‬ומחמת זה הורדתי את הפרק‪ .‬לימים ששמעתי שכך דעת‬ ‫שרף ה'"‪ ,‬אלו חשבונות ציבוריים של כלל ישראל‪ .‬אין דברים שהם מקריים‪.‬‬ ‫מרן החזו"א‪ ,‬ואף נשאתי ונתתי עמו הרבה כידוע בכל העניין של הרמקול‬ ‫בשעה שבחודש האחרון שני ילדים שלא טעמו טעם חטא נשרפים‪ ,‬זה בוודאי‬ ‫והמכשיר שמיעה ועוד‪ ,‬השתאיתי מאוד למה השמטתי את הפרק הזה‪ .‬מזה‬ ‫צריך להדליק נורה אדומה לכלל ישראל (נמסר בשנת תשע"ט)‪.‬‬ ‫אנו מבינים מהו מבט של גדול הדור‪ ,‬שאולי במושכל ראשון לא היה נתפס‪.‬‬ ‫דליקה מצויה בעון חילול שבת‬ ‫איזה מעוף גדול‪.‬‬ ‫אינני רוצה להתימר אולם לעצמנו התבוננו בשתי התבוננויות‪ :‬התבוננות‬ ‫אנוכי הקטן חשבתי לעצמי מה באמת עמד מאחורי הקביעה הזאת של מרן‬ ‫אחת‪ ,‬מאמר רבותינו‪" ,‬אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת"‬ ‫החזו"א‪ .‬בשלמא "יהרג ואל יעבור" בגיוס נשים מובן‪" ,‬כי יצר לב האדם רע‬ ‫(שבת קיט‪ .):‬מדוע דווקא דליקה? שני ביאורים אומרים המפרשים‪ .‬ביאור‬ ‫מנעוריו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום" ואומר הרמב"ם (איסו"ב פכ"ב‬ ‫אחד ‪ -‬מפני שהתורה הוציאה איסור מלאכה מהט"ל מלאכות במפורש‪ ,‬אחד‬ ‫ה"כ) דהיחוד הוא הגורם הגדול לעריות וכו'‪ .‬צריך להיות מרמה את עצמו‬ ‫הדברים המפורשים‪ ,‬הכתוב זועק ואומר ‪" -‬לא תבערו אש בכל מושבותיכם‬ ‫שלא לחשוב כך‪ .‬אלא היות ו'כולם' עושים ההיפך‪ ,‬יש שלא ראו ולא הבינו‪,‬‬ ‫ביום השבת"‪ .‬וממילא כשמחללים שבת ב"מ ‪ -‬האש בוערת‪.‬‬ ‫והחזו"א ידע לראות ולעשות מה שלא 'כום' עושים‪ .‬אבל בקביעת ההלכה גבי‬ ‫והביאור השני ‪ -‬גאון עוזנו רבנו יוסף חיים בבן יהוידע מבאר את הגמ' על‬ ‫מלאכת בונה‪ ,‬מה עמד מאחורי קביעה זו שהיתה נראית כ"כ מחודשת אף‬ ‫בעיני גדולי הדור?‬ ‫דרך הדרוש‪ ,‬חז"ל אומרים (ב"ר יא‪ .‬ח) תני ר"ש בן יוחאי‪ ,‬אמרה שבת לפני‬ ‫הקב"ה ‪ -‬רבש"ע לכולם יש בן זוג ולי אין בן זוג‪ ,‬א"ל הקב"ה כנסת ישראל‬ ‫אני הקטן הסברתי לעצמי כך‪ .‬הרי כידוע מלאכת שבת זה לא הפשט לעבוד‪,‬‬ ‫היא בן זוגך‪ .‬וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקב"ה זכרו הדבר‬ ‫להזיע‪ ,‬לטרוח‪( ,‬אלו אסורים אולי מדרבנן)‪ .‬אלא מלאכה היא 'יצירה'‪.‬‬ ‫שאמרתי לשבת‪ ,‬כנסת ישראל היא בן זוגך‪.‬‬ ‫כשאדם מוציא פסולת מתוך האוכל‪ ,‬הוא לא עמל וטורח‪ ,‬אלא מתקן את‬ ‫המאכל‪ .‬ועל כך אמרה תורה "לא תעשה כל מלאכה"‪ .‬ל"ט מלאכות שבהם‬ ‫אל תשקצו נפשכם במחלוקת‬ ‫עם ישראל ושבת זה כמו איש ואשה‪" .‬איש ואשה זכו ‪ -‬שכינה ביניהם‪ .‬אם‬ ‫לאו ‪ -‬אש אוכלתם" (סוטה יז‪ .).‬יו"ד באיש‪ ,‬ה' באישה‪ ,‬ששכינה ביניהם‪ .‬גם‬ ‫כיון שעסקנן בענין המחלוקת לשם שמים‪ ,‬נזכיר את דבריו המפורסמים של‬ ‫כאן יש אש‪ .‬אבל זו אש מחממת ומבשלת‪ .‬אבל כשהשכינה מסתלקת ‪ -‬נשארת‬ ‫הרמב"ם באיגרת לבנו‪ .‬הרמב"ם כתב עשירות גדולה בכל התורה כולה‪ .‬אבל‬ ‫אש ששורפת עד אבדון תאכל‪ .‬כאשר מחללים את השבת ופוגעים בבת הזוג‬ ‫לבנו הוא בחר לכתוב את מה שכתב באיגרת‪" :‬אל תשקצו את נפשותיכם‬ ‫שלנו ‪ -‬השכינה מסתלקת‪ ,‬ונשארת האש ‪ -‬אין דליקה מצויה אלא בעבור‬ ‫במחלוקת‪ ,‬המכלה הגוף והנפש והממון‪ .‬ומה נשאר עוד? ראיתי לבנים‬ ‫חילול שבת‪.‬‬ ‫השחירו‪ ,‬ופחות נפחתו‪ ,‬ומשפחות נספחו‪ ,‬ושרים הורדו מגדולתם‪ ,‬ועיירות‬ ‫ובחשבון הציבורי‪ ,‬כנראה שיש עלינו תביעה בזעקת השבת על כל חילולי‬ ‫גדולות נתערערו‪ ,‬וקיבוצים נפרדו‪ ,‬ויחידים נפסדו‪ ,‬ואנשי אמונה אבדו‪,‬‬ ‫ונכבדים נקלו ונתבזו בסיבת המחלוקת"‪.‬‬ ‫השבת שנעשים במרחבים הציבוריים‪ .‬זו התבוננות אחת שהיתה לנו‪.‬‬ ‫הרמב"ם לא חוסך במילים‪" .‬נביאים ניבאו‪ ,‬וחכמים חכמו‪ ,‬ופילוסופים‬ ‫בין אדם לחבירו זה אש‬ ‫חיפשו‪ ,‬ויוסיפו לספר רעת המחלוקת‪ ,‬ולא הגיעו לתכליתה‪ .‬לכן ‪ -‬שנאו אותו‪,‬‬ ‫התבוננות שניה‪ ,‬אלו הימים שאנחנו נמצאים בהם‪ .‬רבי חיים שמואלביץ‬ ‫נוסו מפניו‪ .‬והתרחקו מכל אוהביו וגואליו ורעיו‪ .‬וגם אל כל שאר בשרכם‬ ‫זצ"ל היה רגיל לומר‪" :‬בין אדם לחבירו זה אש"‪ .‬והביא הרבה הוכחות‪ ,‬אזכיר‬ ‫אוהב מדינים התנכרו‪ ,‬ורחקו קרבתם פן תספו בכל חטאתם"‪" .‬שאר בשרכם"‬ ‫רק אחת‪ ,‬והדברים ידועים‪.‬‬ ‫‪ -‬אני שייך לזה והוא שייך לזה‪ ,‬ואני לא סופר אותו והוא לא סופר אותי ‪-‬‬ ‫אומרת הגמרא (ב"ב טז‪' :).‬שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו'‪" .‬וכיעסתה‬ ‫נוסו!‬ ‫צרתה גם כעס בעבור הרעימה"‪ .‬פנינה רבת בנים וחנה עקרה‪ .‬ופנינה כועסת‬ ‫"התפארו בסבל‪ ,‬כי הוא הגבורה הישרה והניצחון האמיתי‪ .‬כי בבקשכם‬ ‫על חנה‪ ,‬וכיעסתה צרתה גם כעס‪ ,‬אבל נתכוונה לשם שמים‪" .‬תבכי על עצמך‪,‬‬ ‫הנקמה שמא לא תשיגוה‪ ,‬ותחלו לבבכם בתוחלת ממושכה‪ .‬ושמא תוסיפו על‬ ‫למה את עקרה? תתעוררי! תראי אותי‪ ,‬רבת בנים‪ ,‬ואת עקרה‪ .‬מי יודע איך את‬ ‫בושתכם חרפה‪ ,‬כגולל אבן אליו תשוב‪ ,‬ואם תשיגו הנה חטאתכם לה'"‪.‬‬ ‫מתנהגת? שפרי מעשיך"‪ .‬ולש"ש נתכוונה‪.‬‬ ‫וממשיך עוד הרמב"ם עי"ש‪.‬‬ ‫וכתוצאה מכך‪" :‬עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה"‪ .‬שואל רבי‬ ‫ועשית ככל אשר ירוך‬ ‫חיים‪ ,‬הרי הגמרא אומרת (נזיר כג‪" :):‬תבורך מנשים יעל‪ ,‬מנשים באוהל‬ ‫בודאי שאנחנו מצווים "ועשית ככל אשר יורוך"‪ ,‬ו"שאל אביך ויגדך זקניך‬ ‫תבורך"‪ ,‬גדולה עבירה לשמה יותר ממצוה שלא לשמה‪ .‬יעל התכוונה לש"ש‪,‬‬ ‫ויאמרו לך"‪ .‬ואין לנו אלא דברי רבותינו שבכל דור ודור‪" .‬יפתח בדורו‬ ‫והביאה ישועה לעם ישראל‪ ,‬למרות שעשתה עבירות כרע שכב וכו'‪ ,‬אז נכון‬ ‫כשמואל בדורו"‪ ,‬וצריך לשמוע לגדולי הדור בכל מה שמורים לנו‪ .‬אבל מכאן‬ ‫שפנינה הכעיסה ועברה על "לא תונו איש את עמיתו"‪ ,‬אבל זו עבירה לשמה!‬ ‫ועד מחלוקות ושנאה ותחרות‪ ,‬בודאי שהדברים הללו פסולים‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא‬ ‫ומדוע 'רבת בנים אומללה'?‬ ‫שאדם מאבד עולמו בחייו‪ .‬בין אדם לחברו זה אש אוכלת‪.‬‬ ‫אומר רבי חיים‪ ,‬פה כתוב‪ :‬בין אדם לחברו זה אש‪ .‬בין אדם למקום ‪ -‬גדולה‬ ‫יתן ה' שכשם שמרן החזו"א‪ ,‬בנה את הבנייה הגדולה הכל בלחישה‪,‬‬ ‫עבירה לשמה‪ .‬אבל בין אדם לחברו‪ ,‬בין אם התכונת‪ ,‬ובין אם לא התכונת ‪-‬‬ ‫שמת את היד באש ‪ -‬נשרפת‪ .‬כולם יודעים‪' ,‬הכל לשם שמים' אבל צריך לדעת‬ ‫ללא שררות ומינויים וללא תפקידים רשמיים‪ ,‬אלא מתוך הבית הקטן‬ ‫שב'לשם שמים' לא הותרה הרצועה‪ .‬ונהפוך הוא‪ ,‬צריכים לפחד יותר מאשר‬ ‫שמשם בקעה אורה לכל העולם‪ .‬כך "גדולים צדיקים במיתתם יותר‬ ‫שלא לש"ש‪ .‬כמו שכבר אמרו רבותינו‪" :‬כל מחלוקת שהיא לש"ש סופה‬ ‫מבחייהם"‪ ,‬יעמוד בתפילה לפני צור שוכן מעונה‪ ,‬שיגאלנו גאולת‬ ‫להתקיים‪ ,‬ומחלוקת שאינה לש"ש אין סופה להתקיים"‪ .‬ואמרו הדרשנים‪,‬‬ ‫עולמים‪ ,‬ורוח הטומאה יעביר מן הארץ‪" ,‬ומלאה הארץ דעה את ה'‬ ‫שכאשר המחלוקת היא לש"ש‪ ,‬אז זה פחד פחדים‪ ,‬סופה להתקיים ‪ -‬היא לא‬ ‫כמים לים מכסים"‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫נעצרת‪.‬‬ ‫יו"ל על ידי מכון כתר תורה © כל הזכויות שמורות‪ .‬קו שיעורי תורה מרבינו (קו ישיר בקול הלשון)‪03-617-1097 :‬‬ ‫ניתן לקבל את הגליון בדוא"ל ע"י שליחת בקשה לכתובת‪MACHONKETER@gmail.com :‬‬