להחיות · Lehachyois — לך לך (2026-10-19)

גליון
לח בס״ד
נח-לך לך
תשפ"ז
דיבורים מחיים לשולחן השבת לאור רבינו הקדוש זי"ע +א חיו++++ת אין +פרשה
חמש דקות המוציאות נפשות משאול תחתיות
לבנות את העולם מחדש -עם עלה של זית | להחזיק את הנשמה במחשכי תהומות |
סוד עלה של זית -נצחיות עם ישראל
היהודי הביט בו בהשתוממות“ ,התבודדות?! אין משהו יותר לטהרו .הכל נמחה ,שקע וטבע תחת המים הזידונים. מצווה אחת
נח הצדיק שהה בתיבה סגורה במשך שנה שלמה .כאשר החלו חשוב? שבת ,תפילין?”
יהודי רחוק מתורה ומצוות ,נקלע בהשגחה פרטית מופלאה
המים לרדת ,רצה להשתחרר ולצאת .הוא השתוקק להתחיל זה על אבל טוב. מה - הכל לעשות תוכל ענה לו המשפיע“ ,אם לשיעור של משפיע מאנשי שלומנו .הדיבורים רוויי האמונה,
אל תוותר לעולם .דבר אל השי”ת ,תגיד לו‘ :אני רוצה לעבוד ולבנות עולם חדש. חדרו כחץ אל לבו .אש קודש ניצתה בנשמתו ,והוא החל
אותך .אני רוצה להיות קרוב אליך .אבל קשה לי .אנא ,עשה אבל הוא פחד .כיצד אפשר להתחיל לבנות עולם חדש אחרי להתקרב .שבת אחר שבת ,מצווה אחר מצווה ,כשהוא מלא
שיהיה לי קל יותר ,שיהיה לי כוח לעבוד אותך ,להיות קרוב שהכל חרב לחלוטין? הרי האדם עלול ליפול שוב .מניין לו חיות ,שמחה והתלהבות.
הביטחון שלא יבוא שוב מבול? אליך’ .תבקש גם כל מה שאתה צריך .רק חמש דקות ביום”.
אך לאחר מספר שנים ,התרגשו על אותו יהודי ניסיונות קשים
היהודי הנהן בראשו .דמעות חמות זלגו על לחייו ,והם נפרדו כדי למצוא תקווה ,שלח נח את היונה ,הרומזת לכנסת ישראל. ומרים .צרות ומשברים מבית ומחוץ .מיום ליום איבד את
עם ישראל פונה להשי”ת ומתחנן: לשלום. חדוות החיים ,עד ששאל את נפשו למות.
“אבא’לה ,תן לי סימן! תן לי נקודת אחיזה לא חלף זמן רב ,והלה עזב לחלוטין את דרך הוא ניסה בכל כוחו להתעודד ,אך הקשיים היו עצומים
שבעזרתה אוכל להתחיל מחדש בלי לפחד התורה .ירד לשפל המדרגה ,והתרחק לחלוטין אבל על מכוחותיו הדלים .הניסיונות שברו אותו .במקביל ,התרופפה
ששוב פעם הכל ייחרב לי .הרי כל פעם שאני חיים יהודי .למראית עין ,לא היה דבר אחד מכל אורח
סיכוי. לו שום
אחיזתו בתורה ובמצוות ,רח”ל.
מתחיל מחדש ,אני נופל והכל נחרב -מה אני באישון לילה התדפק על דלתו של המשפיע .המשפיע פתח
יכול לעשות?”
ויתרתי, לא שנה חלפה ,ועוד שנה .לאחר ארבע שנים את הדלת וראה מולו את תלמידו ,חיוור ושבור ,כשבידיו
ואז השי”ת שולח את ‘עלה הזית’. לא אפילו תמימות ,נשמעו שוב דפיקות בדלתו של מזוודות ארוזות ,וניסה לרומם את רוחו“ ,החלטת לבוא לגור
מדוע דווקא זית? המשפיע .הוא פתח את הדלת ,ולמראה יום אחד! אצלי בבית?”
תלמידו הוותיק קרא בחום“ ,שלום עליך!
מפרי הזית מפיקים שמן זך ,למנורת בית הלה לא הצליח לחייך ,ובקול שבור ענה“ ,אומר לכם את
חיכיתי לך! ארבע שנים חיכיתי לך”.
המקדש ,לנרות החנוכה .השמן רומז לרצון האמת .איבדתי את כל הכוחות ,אני לא מסוגל להמשיך יותר.
היהודי נשא את עיניו וענה“ ,תדעו לכם .לא הנחתי תפילין ,לא אבל אינני רוצה לברוח כגנב בלילה .עליתי כדי להיפרד”.
הפנימי והאינסופי שיש לכל יהודי אל ה’ ,בכל מצב בעולם.
שמרתי שבת ,עזבתי את הכל .נפלתי עד התחתית ,ה’ ישמור
רצון שאינו כבה לעולם. “להיפרד? לאן אתה נוסע?!” שאל המשפיע.
עליי .אבל על דבר אחד לא ויתרתי ,אפילו לא יום אחד! כל
יום ,התבודדתי חמש דקות .אמרתי להשי”ת‘ :אני רוצה אותך ,יהודי יכול ליפול למשברים הקשים ביותר .הוא יכול לחוות “לחוץ לארץ” ,ענה היהודי“ ,לפתוח חיים חדשים .תבינו אותי,
אני רוצה להיות קרוב אליך’ .לא ויתרתי על זה יום אחד .ו‘ ...מבול’ שישטוף ויחריב את עולמו .אך גם בתוך התהום ,ככל אין לי יותר כוחות נפש להתמודד .החיים שברו אותי .קשה לי
שיידרדר וייפול ,תמיד תישאר בו הנקודה הפנימית -רצון חזרתי”. מדי .אני עוזב הכל .אבל ...מצד שני ,הנשמה לא רוצה לעזוב
אינסופי להשי”ת. לגמרי .לכן ,תנו לי מצווה אחת .לא משהו קשה מדי ,רק מצווה
אם יהודי הולך תמיד עם העלה של זית ,עם הרצון האינסופי, הסימן הנצחי אחת קטנה שאותה אוכל להמשיך לעשות במסירות”.
את הסוד הזה מגלה מוהרנ”ת זיע”א (ליקו”ה ברה”ש ה ,מח) ,אזי כל מה שיעבור עליו ,הוא יפנה לה’:
לרצות כל יום
על הפסוק ‘וַ ָּתבֹא ֵאלָ יו ַה ּיוֹ נָה לְ ֵעת ֶע ֶרב ,וְ ִה ּנֵה ֲעלֵ ה זַיִת ָט ָרף “יש לי עלה של זית .יש לי רצון אינסופי אליך שאיננו פוסק
לעולמים”. ְּבפִ ָיה’: המשפיע הביט לתוך עיניו ואמר לו“ ,רבינו הקדוש לימד אותנו
שיש כוח שיכול לנצח את הכל -התפילה .אני מבקש ממך דבר
בעת המבול ,העולם כולו נחרב לחלוטין .בני אדם ,חיות עם הרצון הזה ,עם אותן חמש דקות של השתוקקות וגעגועים
אחד :היכן שלא תהיה ,ובאיזה מצב שלא תהיה ,תעשה כל יום
ובהמות חטאו והתרחקו בתכלית הריחוק מהקב”ה .מידת הדין מתוך הריסות עולמו ,יכול כל יהודי לקום ,להתחיל תמיד
חמש דקות התבודדות”.
שלטה ,ולא הייתה ברירה אלא להחריב את כל העולם כולו כדי מחדש ,ולברוא עולם חדש לגמרי.
יו"ל ע"י לחיותנו | לתרומות הערות והארות וכן לקבלת הגליון אפשר לפנות בקו מערכת ברסלב 025.808.321שלוחה ( - 5>9מענה אנושי)
ו+חי
מקווה ישראל ה’
+בהם
לעזוב בית חם בלילה חורפי ,כדי להתחיל לנשום מחדש? |
איך אפשר לחוש כמי שנודע לו שהוא גוי גמור? | לקבל רגל
חדשה על ידי ביטול המציאות במים מושגים בחסידות ובפנימיות התורה
לאור דרכו של רביה"ק זי"ע
בספר המידות (המתקת דין נד) מובאת סגולה להמתקת במקווה התקווה (שיש”ק ה ,תט). טובה לבריאות הגוף
הדינים :להישאר מתחת למים עד שתיפסק הנשימה. וכפי שגילה לנו רבינו הקדוש“ ,מקווה אינה מזקת כלל,
מוהרנ”ת מבאר זאת (שם ,כא) ,שכאשר האדם מפסיק אדרבה ,טבילת מקווה טובה מאוד לבריאות הגוף” היה זה באישון ליל חמישה עשר בשבט ,בעיצומו של
לנשום הוא מבטל את מציאותו בעולם .ורק כך הוא יכול (ליקו”מ ח”ב קכג). חורף רוסי מקפיא עצמות .בעיירה קיבליטש עטופת
לזכות על ידי המקווה לרוח חדשה דקדושה. השלג ,יצא החסיד רבי לוי יצחק זצ”ל מביתו אל
ביטול כל המציאות המקווה ,כמנהגו מדי חצות לילה.
מקווה של אנחה אך כשהגיע ,נדהם לגלות כי תקרת המקווה קרסה תחת
מהו הסוד הנעלם של טהרת המקווה? ומהי הסיבה כובד השלגים .בור המים היה חסום בגושי קרח ושלג,
נסיים את מאמרנו בסיפור נשגב מהחסיד האלוקי שהקב”ה המטהר את ישראל ,נקרא ‘מקווה ישראל ה’’? וטבילה בו דרשה עמל מפרך של פינוי השלג בצינת
ראבר”נ זצ”ל ,המבטא את סוד המקווה: מוהרנ”ת מבאר שעיקר עבודת ה’ היא להתחדש לגמרי. הלילה.
ראבר”נ היה מדבר בהתעוררות ,על קדושת ציונו של ההתחדשות המוחלטת היא רק כאשר האדם משליך עמד רבי לוי יצחק בקור העז ,ומחשבות של ספק החלו
רבינו ועל ההכנה הראויה לקראת ההליכה אליו .וגם כליל את כל העבר שלו ,ומתחיל מחדש כאילו לא עבר לנקר במוחו :האם יש בכוחו למסור את נפשו לטבילה?
התבטא בחריפות על הניגש אל ציון רבינו מבלי להיטהר עליו דבר ,כתינוק שנולד .הוא לא עשה רע מעולם ,וגם ההיסוס גבר ,והוא פנה לאחור.
קודם לכן בטבילת מקווה. לא עשה טוב מעולם ,חדש.
בדרכו חזרה ,נכנס להתחמם מעט בבית סבו ,הצדיק רבי
בין המאזינים ישב גם החסיד רבי ישראל כהן .אף שהיה ונבאר זאת: יעקב ישעיה זצ”ל .רבי יעקב ישעיה היה איש קדוש ורם
מופלג בעבודת ה’ ,היה חלוש מאוד בגופו ,שברירי, נניח שמודיעים לאדם שאירעה טעות בלידתו ,והוא מעלה ,שדקדק באמירת ‘תיקון חצות’ והצטיין במצוות
שסבל ייסורים .הוא ידע היטב כי בימות החורף הקשים, הוחלף בתינוק אחר .הוא איננו בן להוריו אלא בן לערלים הכנסת אורחים.
אין באפשרותו כלל לטבול במימיו הקפואים של רח”ל.
המקווה ,שכן גופו החלש לא יעמוד בכך ,ויש בכך סכנה. בעודם יושבים ,החל רבי יעקב ישעיה לספר ,כבדרך אגב
הוא בוודאי יזדעזע ,ולאלתר ירוץ אל בית הדין ויבקש ובהשגחה פרטית ,מעשה שהיה:
מששמע רבי ישראל את דבריו הנוקבים של ראבר”נ להתגייר .לאחר שיסיים את לימודי היהדות ,יטיפו
על חובת הטבילה לפני הכניסה לציון הקדוש ,נשבר “באחד מימי אלול ,התארח בביתי יהודי עובר אורח.
ממנו דם ברית ,יטבלו אותו ,והוא יתחיל חיים יהודיים הבחנתי כי הוא מוסר את נפשו ממש על טבילה במקווה,
ליבו בקרבו לרסיסים .הוא הרגיש כי שערי ההתקרבות אמיתיים.
ננעלים בפניו וכי אין לו חלק ונחלה. ושאלתיו לפשר הדבר.
הבה ונחשוב ,כיצד יחוש אדם זה ביום גירותו .הרי הוא ענה לי האורח‘ :דע לך ,שבעברי חליתי מאוד ברגלי ,עד
מתוך שבירת לב אמיתית וצער עמוק ,נאנח רבי ישראל חדש לגמרי ,לא נושא עימו שום עוון ואשמה .כתינוק
אנחה כבדה שפילחה את חלל החדר ,וקרא בכאב: שהתחיל נמק נורא ברגל .נסעתי לרופא מומחה בווינה,
שנולד ממש .וגם אם ,למשל ,זכה בעבר לסיים את והוא חרץ את גורלי -כריתה דחופה .כשביקשתי
“כאשר אבדתי אבדתי” .הרי אם איני יכול לטבול, הש”ס ,הרי שאינו יכול עתה להתהדר ולומר “סיימתי
ממילא איני יכול לגשת אל הציון ,ואם כן -מה חיי? להמתין למחר ,קבע הרופא בנחרצות כי למחרת כבר לא
את התלמוד כולו” ,שהרי הוא איש חדש. יישאר עוד את מי לנתח.
אולם אז הפנה אליו ראבר”נ מבט רך ,מאיר ומלא חמלה. זוהי התחדשות.
הוא הבין לליבו ולכאבו של רבי ישראל ,וידע כי אנחה למרות הייאוש ,אמרתי לעצמי :אם עומדים לכרות את
זו יסודה בדברי מוהרנ”ת (ליקו”ה בכור בהמה טהורה ד, ומוהרנ”ת מחדש (ליקו”ה הכשר כלים ה”ד) ,אי אפשר רגלך ותישאר בעל מום כל ימי חייך ,לכל הפחות תזכה
טז) ,על יקרת האנחה והכיסופים של המשתוקק לעשות להתחדש אלא אם כן האדם מוחק לחלוטין את חייו לטבול במקווה פעם אחת אחרונה כשרגלך שלמה.
דבר שבקדושה ,ונמנע ממנו משמים. הקודמים. גררתי את עצמי למקווה .והנה ,מיד בצאתי מהמים,
הביט בו ראבר”נ ואמר לו במילים שנסכו בו חיות חדשה: כיצד ניתן לעשות זאת? חשתי הקלה פלאית.
“רבי ישראל ,אם ליבך אוחז בהלכה הזו ,אם אתה הולך בטבילת מקווה. למחרת זחלתי שוב למקווה ,וכך יום אחר יום ,בייסורים
אל הציון כשאתה נושא עמך את ההלכה הזו של האנחה כיון שכאשר אדם נכנס מתחת למים ,מציאותו כביכול עצומים ,עד שרגלי נרפאה כליל .מעתה בוודאי תבין
והכיסופים -הרי שמותר לך ללכת לציון הקדוש בדיוק נעלמת מהעולם הגשמי .כוחם של מי המקווה לבטל מדוע אני מדקדק כל כך בטבילת מקווה .רגלי עמי ואני
כפי שאתה” (שיש”ק ג ,תקג). את חיותו הקודמת ,וכאשר הוא יוצא מהמים ,הוא יכול חי’”.
כיון שה’אנחה’ היא ביטול החיות העכשווית ,כמי שמת להתחיל חדש לגמרי. דבריו של רבי יעקב ישעיה ,שיצאו מן הלב ,הותירו
לגמרי ,וקבלת חיים חדשים (חיי”מ לז) ,וכאשר האדם ומשכך מובן ,שגם הרגל יכולה להתרפאות על ידי רושם .רבי לוי יצחק הבין מיד את הרמז שנשלח אליו
אנוס מלטבול ,היא יכולה לפעול בדיוק כמו הטבילה הטבילה במקווה .שהרי האדם נעשה ממש חדש ,בריה משמים .הוא קם ממקומו ,עזב את הבית החם ,ורץ
במקווה. חדשה שלא הייתה מעולם. בשמחה עצומה חזרה אל המקווה הקפוא ,להיטהר
+פ+רנס
ה+ג+++++ליון
מזל טוב לידידינו
מזל טוב לידידינו הר”ר נתן שמעון הלפרין כל זכויות הדפסת הגיליון נתרמו ע”י
הר”ר יעקב גרינבוים שליט”א
לרגל הולדת בתו למזל”ט
שליט”א הר”ר משה גרובער שליט”א
לרגל הולדת בתו למזל”ט לרגל היכנס בנו לעול התורה והמצוות
בזכות רביה"ק יזכה לגדלה לחופה בזכות רביה"ק יזכה לגדלה לחופה
ולמעש"ט. בזכות רביה”ק יזכה לגדלו לתורה ולחופה ולמעש”ט.
ולמעש"ט.
להחיות נפשות שוקקות לעבודתו יתברך שמו //ברוך לב
ׂ ׁ
ישע ַמ ֲע ֶשה ַא ה ּונְ ַג ִ
אר ֶ
שברים־תרועה לניסיון והסתרה ,לולב והושענות לתחילת הדרך. אור לו’ תשרי תשפ”ז .בודפשט ,הונגריה .שעת לילה
זמן או סיומו .סוכה למכולת ,אתרוג לאוטובוסים ,בית־ אפלולית ,בצדדי רחוב מוסאר ,ליד שדרת קרפשי היוצאת
שואבה לשמחת יהדותנו בכל קושי -והקפות של ‘אין עוד עטער דבודאפשט, ב”ה הגיעו מבעוד מועד אל ֶר ּ
עפ ּולֶ ֶ מאיזור הרכבת בתחנת קלטי.
מלבדו’ להנחה בארנונה שבסוף לא אושרה. ונתארכו להם שם שעות המתנה ועיכוב בין הגויים עד הם עמדו שם ,אברכים על מטלטליהם – באמצע דרכם
שאבין מול כספומט כמעט נבלע ,קור של אלף מינוס שקצרה דעתם ופקעה סבלנותם .יממה של טלטולי רכבות החוזרת מרבינו הקדוש לארץ ישראל – מנסים להסביר
מתחת לאפס ,כי אני־אני הוא אותו ומסעות ,נתנה בהם אותות – ונפשם שאלה את מחוז חפצם לנהג קשיש קרח ,וללא הועיל .קולות
“פעול” של ראש השנה ,שעתה הגיעה שיבוא בית ופיסת ארבע אמות של אדמת קודש. ותנועות ,פרצופים וידים ,ואין מבין שפת זולתו.
ִע ּתוֹ לידע “כי אתה פעלתו” ולומר
“ה’ אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל
אל מצביי בשבתם כך ,תשושי כח וקטני מוח ,ספריהם הניעו זרועותיהם כלפי מעלה ומטה ,שרקו קולות נחיתה
משלה”.
המבינים רק סגורים וגם לבבם ,פצה האחד פיו ואמר: והמר ָאה ,חזרו ואמרו “שדה־תעופה”“ ,לופט־פעלד”,
ֶ“ע ְהר ָפ ְארט”“ ,כנפי נשרים” – ומבטו בהם כתרנגול ּ
ָ
ִ“איגֶ ן” וילחש אייכה ,יהודי הונגרי ,אייכה .וואו ביסטו ,דו
מתבונן בתפילה שקודם כפרות .מסרב בעקשנות ואומר
ישער סוֹ ֵחר ָ ּגדוֹ ל ִעם יַיִן טוֹ ב ִאינְגַ ִר ׁ ֶ
להם כי לזאת אונגארישער איד.
עטער”. טשאק ֶר ּ
עפ ּולֶ ֶ עטערָ , “טשאק ֶר ּ
עפ ּולֶ ֶ ָ
[א ּונְגַ ִרי].
ממש התכוון טרם חלפו חמשה ימים מאז עמדנו לפני
אינו משתכנע .זוקף מולם עשר אצבעות .מקפל שמונה
ְ
ֲהלֹא עמך יחד ָ“אנ ּו נוֹ ְס ִעים ַּב ֶדּ ֶרך ַה ּזֶה,
שופר של המלך ה’ בקול שופר ,טבולים בפסוקי
עטער. ומותיר שתיים .ושוב :זוקר שתיים ,ועשרֶ ,ור ּ
עפ ּולֶ ֶ
וְ ָאנ ּו סוֹ בְ לִ ים ַה ַ ּצ ַער ָּכל ָּכ ְךְּ ,תנָה לָ נ ּו
ראש השנה מלכויות ,מלאים זיו על ציון רבינו הקדוש.
לִ ְטעֹם ְמ ַעט ִמ ּזֶה ַה ּיַיִן ַה ּטוֹ ב”.
בהיותו תוקע כימי השמים על הארץ היו לנו הימים
הקדושים ,בדברם אלינו דיבורים השייכים
סברו ללכת הלאה ,מה יעשו מולו ,אלא שהשעה דוחקת
– ונהג אחר ַאיִן.
וְ ַנָתן לָ ֶהם לִ ְטעֹם.
ואומר “יָ א ,יָ א” אלינו ,כי אותם אנו מבקשים.
אולם רבש”ע ,אין די לנו בכך. אך בהביטי אליהם עתה ,אראה רק תנועות מפענח נעלמים ית”ש ,אשר עיניו פקוחות על כל דרכי
אם מצאתי חן בעיניך ואם על המלך טוב ,תינתן לי נפשי ושריקות ,בלי להבין שמדובר על מחוז חפצי ממש .על בני אדם ,סייעם על דבר כבוד שמו .חלף שם איש מקומי,
בשאלתי – שכאשר “לְ ַא ַחר ִיָמים ְנִת ַ ּגלְ ֵ ּגלֶ ׁ ,ש ְנִתוַ ֵעד ַיַחד השייך ללבי בעת הזאת. נראה כיהודי ,שהבחין בשיח החרשים והכיר יותר משפה
יש ְּבח ּו אוֹ תוֹ ְמאֹד, ִעם ׁשוֹ ֵתי יַיִן ְּב ִעיר ְק ַט ּנָה ,וְ ׁ ְ
יִש ּת ּו יַיִן וִ ׁ ַ וכועס אני ,ולחוץ וזעום ועוצר .ממאן לנוע קדימה. אחת .שמע מהם ‘לופט־פעלד’ ,שדה־תעופה ,והסביר
ישער וְ ְּיִתנ ּו לִ י לִ ְטעֹם – ׁ ֶש ֵא ַדע ֹאמר ּו ׁ ֶשהוּא יַיִן א ּונְגַ ִר ׁ ֶ וְ י ְ היכן אתה ,יהודי מתורגמן“ ,יידישער איבערזעצער”, לנהג במה דבריהם אמורים.
ישער ְּכלָ ל. ׁ ֶש ֵאין זֶה יַיִן טוֹ ב א ּונְגַ ִר ׁ ֶ שתרגיע אותי בחיוך כי מגישים לי מטבע יקר ,בעל ערך עטער” ,קרא נרגש בבת אחת אורו עיני הקשיש“ֶ .ר ּ
עפ ּולֶ ֶ
וְ אם יִגְ ֲער ּו ִּבי וְ ְיִד ֲחפ ּו אוֹ ִתי ,זכרני נא לחייםֶ ׁ ,שאוֹ ַמר ֲ‘הלֹא השחוּק שהורגלתיגבוה יותר מהררי פרוטות הפורינט ׁ ָ עטער, ּ
ו
ֶ לֶ ֶ ּ
עפ “ר לרווחה: ופתח מיד את דלתות המונית
ישער ְּכלָ לִּ ,כי ֲהלֹא ֲאנִי ָה ִ
יִיתי ֲאנִי יוֹ ֵד ַע ׁ ֶש ֵאין זֶה יַיִן א ּונְגַ ִר ׁ ֶ אליהם. עטער” .כאומר :נו ,הרי בדיוק בזאת חפצתי .אמרתי ֶר ּ
עפ ּולֶ ֶ
ֵאצֶ ל סוֹ ֵחר ָ ּגדוֹ ל ָּכזֶה’. שתבהיר לי לבל אבהל :האלפים הנדרשים ממני ,אינם עטער’ .רק שדה תעופה .מדברים אנו עפ ּולֶ ֶ‘טשאק ֶר ּ
לכם ָ
סכום עתק כלל .כבר שוכנים הם בכיסי .גם איש דל כמוני ממש על אותו דבר .אילו הבנתי אתכם לפני כן ,כבר היינו
ֹאמר ּו ׁ ֶשהוּא יַיִן וכש”יִתנ ּו יַיִן וָ ואלִ ְיח ׁ ֶשין ְס ְט ָראוִ ויצְ ֶטיר וְ י ְ ְּ
יכול להשתמש באוצרות שלו ומכוחם לצאת לדרך. עתה באמצע הדרך.
ַה ּטוֹ ב ַה ְמ ׁ ֻש ָּמר” – שאותי “לֹא י ּוכְ ל ּו לְ ַה ְטעוֹ תִּ ,כי ֲא ְנַחנ ּו
ָט ַע ְמנ ּו ַה ּיַיִן ַה ּטוֹ ב” (ע”פ חיי מוהר”ן אות רס). תרגם לי ,רבונו של עולם ,יומי דצלותא נשגבים – לרגעים ינְטעלו ֶּטער .איך
עטער .וִ ֶ עטערְ ׁ ,ש ֶמ ּ
עפ ּולֶ ֶ שיהיה ֶר ּ
עפ ּולֶ ֶ
של עייפות וכאב ראש ,עיכובים והמתנה ,בסוללה נפשית פאהר. שתרצה .העיקר סעַ ּ .פאיֶכַ לֶ הָ .
הטענָה ,שגם אז הנני עמך ואצלך חלשה ללא אפשרות ָ נפרדו מהמקומי בנפנוף תודה והחלו גוררים מזוודות לתא
והנה אתה ניצב עלי. המטען.
נתחזקה רוחם בקרבם ונתחדשה: בתוך כך הגישו לנהג פתק שכתבו בו “ .”$ 40הזהירו אותם
ראש השנה על תילו עומד .ראוי לנו לשמוח כל השנה. מראש לעשות כן ,לבל ינוצלו במחיר מופרז ,גבוה יותר
הדרכים אף הם בהירוּת המה ואור .כבודם במקומם מונח. מארבעים דולר.
ֹ אין כל סתירה .אלא שלמתורגמן טוב זקוק אנוכי ,זה הכל. הקשיש התקצף ,מעך את הפתק בזעם ונבח בקול“ :נֶם,
ּ ַפ ַעם ַא ַחת ִ ּד ֶ ּבר [מו ֲה ַרנַ ּ "ת] א גוטער איבערזעצער ,שיתרגם לי “רצוא” ל”שוב”. נֶם ,נֶם” .שלף עטו ושירבט !!! 12,000כשכולו כועס.
ִע ֹם ֶא ָחד ֵמ ֵא ֶיזה ִענְ יָ ן ,וְ ֵה ִביא שישמש גשר בין שמי־שמים לארציות־ארצי.
ׁ לו ֹ ְר ָאיָ ׁה ִמיִ ּ ְצ ָח ֹק ֹ ָא ִבינ ּו ׁ ָע ָליו
כמעט נסוגו אחור.
"מה
אותו ָה ִאישָ : ּ ימי רצון ורחמים הומים וזועקים “לופט־פעלד” .אוויר־ מה? הנתבלעה דעתו? שתים עשרה אלף? על נסיעה בת
ַה ָשלום; וְ ָש ַאל ֹ
ַא ֶּתם ְמ ַד ִּמ ׁין או ִתי ֹ ְליִ ְצ ָחק?", שדה .שפה יהודית דוברים המה .תעופה והתרוממות. ארבעים דקות?!
וְ ֵה ִשיב לו: אלא שלפעמים אטומה נפשי בשעה הונגרית ,עצורה עוזר דלים הושיעה נא.
ֹ וחסרת הבנה ותנועה ,אינה קולטת זולת ֶר ּ
עפ ּולֶ ֶ
עטער.
"מה ַא ָּתה סוֹ ֵבר, ָ ׁ ַח ֵדּ ׁש עלי מתורגמן “בקיא בשוב” שיבוא אל מצביי
אלא שהמתווך שכבר התרחק קצת ,שמע צעקות וחזר.
ֶשיִ ּ ֹ ְצ ָחק ָא ִבינ ּו לא ָהיָ ה המבינים רק ִ“איגֶ ןִ ,איגֶ ן” וילחש באזנם :הנה ,לזאת ממש
הציץ בפתק המעוך ,הבחין ַּבטעות ופרץ בצחוק רם .הראה
לו יֵ ֶצר ָה ָרע? ִאם ֹ ֵּכן התכוון שופר קדוש של ראש השנה בהיותו תוקע תוקע
לקשיש את סימון הדולר עד שגם הוא הצטחק .פנה
ִמ ּ ְפנֵ י ָמה זָ ָכה ִל ְהיות ואומר “יָא ,יָא”.
אליהם והרגיעם כי הלה דורש שתים עשרה אלף פורינט
יִ ְצ ָחק?!" (המטבע ההונגרית) שערכם מגיע לשלושים ושבעה דולר
החפֶ ץ אחד הוא.
המשמעות אחת היא .מחוז ֵ בלבד.
[כוכבי אור ,אנשי מוהרנ"ת (ג) אות כט]
אפשר לצאת ובע”ה להגיע. על אתר מיהר ליטול מהם תיבות “יָא ,יָא” ,העבירם לנהג
תרגם לי ,אבא ,תשרי לחשוון’ .נעילה’ ללילי טבת. ב”איגֶ ןִ ,איגֶ ן” – לפני ששוב יסתבכו ענינים – וכך נסללה
ִ
מהנעשה והנשמע בקרב המסתופפים בצילא קדישא
שמחת בית השואבה וסעודת
הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זיע"א
ראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל ה'דף היומי'
הילולא קדישא המרכזית · ז' חשוון תרצ"ד לפ"ק ·
מעמד רב רושם התקיים על ידי ארגון “לחיותנו” ובית מדרש עמו ,בניגוניו הערבים מלאים געגועי קודש; “אשרי ערב ראש השנה תרצ”א לפ”ק.
“נועם השם – ירושלים” בפלטרין של מלך בעיה”ק ירושלים איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך”“ ,ובכן צדיקים זה למעלה מעשר שנים שנמנע מהמוני חסידים ואנשי
בחול המועד סוכות העעל”ט ,כאשר אלפי חסידים ואנשי יראו וישמחו וישרים יעלוזו” ,אשר לימים נהפכו לנכסי מעשה להוציא אל הפועל כיסופם העז וערגת נפשם
מעשה אתו ואתכנשו לשמחת בית השואבה בשילוב סעודת ברזל בקרב אנ”ש. להיות על ראש השנה בציון הקדוש באומאן ,זאת לאחר
הילולא קדישא לכבודו של רביה”ק איש צדיק חי נחל נובע שהשלטון הסובייטי הציב חומה של ברזל המפסקת
מקור חכמה זי”ע. הגה”ק רבי יהודה מאיר שפירא זצוק”ל נולד בשנת בינם לבין בית מהויים וחיות נפשם .אחדים מהם חירפו
בראש המעמד פיארו גדולי זקני אנשי שלומנו שליט”א, תרמ”ז לאביו רבי יעקב שמשון -מגדולי חשובי חסידי נפשם במסירות נפש ממש ,אך הרוב המכריע נכסף,
ובראשם הגה”צ רבי יעקב מאיר שעכטער שליט”א והגה”צ טשורטקוב נין ונכד של הרה”ק רבי פנחס מקאריץ זי”ע. השתוקק וכמה ,אך לא יכול היה למשש זאת במציאות.
רבי משה קרעמער שליט”א ,אשר אף השמיעו דברי אלקים בילדותו זכה לראות את הרה”ק רבי דוד משה זי”ע בנו בהתחלה התקבצו מכל הגלילות אל עבר עיר הבירה
חיים נרגשים לכבוד המעמד הקדוש. של הרה”ק מרוזין זי”ע ,ואח”כ הסתופף בצל בנו הרה”ק וורשא ,ומשנת תרפ”ט -לאור קריאתם של החסיד
בעל דברי ישראל זי”ע .בבחרותו התפרסם כעילוי עצום השרף רבי יצחק ברייטער ורעו החסיד המרומם רבי
המעמד התקיים בסוכה הגדולה שע”י בית מדרש ביאלה
ומתמיד גדול ,כאשר כל עיתותיו היו קודש אהרן לייב ציגלמאן -התקיים הקיבוץ הקדוש
ברחוב יעקובזון ,כבר בשעה היעודה נהרו אלפים אל המקום
לה’ בתורה ועבודה. בלובלין ,בבית מדרשו של הרה”ק החוזה
אשר נעשה צר מהכיל את ההמון ,מקומות מיוחדים הוקצו
לחברי חבורות “לחיותנו” מרחבי ארה”ק .מתחילה התיישבו בשנת תר”ע בהיותו אברך צעיר מלובלין זי”ע.
לסעודת מצוה כיד המלך ,במהלכה נשמעו דיבורים נפלאים לימים ,נקרא לשמש כאב”ד כעבור שנתיים נעשה בית המדרש צר
ע”י הגה”ח ר’ יעקב שלמה מוזסון שליט”א והגה”ח ר’ שמעון בקהלת גלינה בגליציה ושם יסד מהכיל את המוני החסידים ,והחליטו
אליהו ברוין שליט”א ,אשר בדבריהם העלו על נס רוממות כוח את ישיבתו הראשונה ,בטובו חשובי אנ”ש לשלוח את רבי יצחק
הצדיק וגדולת ההתקשרות אליו. התמסר בכל נפשו לחינוך צעירי מאיר קורמאן שהיה מיודד ומקורב עם
הצאן בדרכו הרחומה ,ובמשך רב העיר הנערץ הגאון רבי מאיר שפירא,
לאחר מכן הופיעו בהדרם גדולי זקני אנ”ש שליט”א ,כאשר
השנים כיהן ברבנות בעוד קהילות לבקש ממנו שיאות להעמיד את הבנין רחב
העולם מתרומם טפח וטפחיים מעל קרקע המציאות ,להיטהר
בישראל. הידיים של ישיבתו הרמה ,שנבנתה זה עתה בפאר והדר,
ולהתקדש בקדושה של מעלה .את המעמד כיבדו בהופעתם
הנדירה רבנים מורי הוראה משפיעים ואדמורי”ם שליט”א, בשנת תרפ”ד הניח את אבן היסוד לבנין “ישיבת לצורך הקיבוץ הקדוש.
ביניהם אדמו”ר מפינסק קרלין שליט”א ,אדמו”ר מביאלה חכמי לובלין” כאשר השקיע בו כל הונו ואונו ממש, רבי מאיר שפירא נאות בשמחה רבה וברוח נדיבה
שליט”א ,אדמו”ר ממשכנות הרועים שליט”א ,המשפיע שנים רבות טרח למען בנין הישיבה ואף טלטל עצמו לבקשה ,כאשר הוא מציין את הזכות אשר נפלה בחלקו
הגה”צ רבי צבי מאיר זלבערבערג שליט”א ,ועוד. למרחקים בארצות הגולה להוציא מכוח אל הפועל להיות חלק מענין נשגב ונורא כזה ,ואף הוסיף ודאג
משאת נפשו האדירה .ואכן בשנת תר”ץ פתחה הישיבה להעמיד את המטבח ואת כל חדרי הבניין לכל צרכי
דברים נרגשים השמיע הגה”צ רבי משה שליט”א על הזכיה
את שעריה במעמד גדולי התורה שבפולין ,כאשר אז החסידים ,וכל זאת ללא כל תמורה.
שאנו זוכים לראות בעיננו קיום הבטחתו הנצחית של רביה”ק
התעטר בנזר הרבנות כאב”ד לובלין. כך התקיימה הקיבוץ הקדוש בישיבת חכמי לובלין עד
שאשו תוקד עד ביאת המשיח ,כאשר אנו זוכים לראות במו
עיננו “אז בקול רעש גדול” איך אורו הקדוש של רביה”ק היקפו הגדול בידיעת ואהבת התורה משכוהו גם לטעום לשנות המלחמה ,כאשר בשלש שנים הראשונות אף
מתפשט בעולם למעלה בדרך הטבע ממש. מאוצרותיו הגנוזים של רביה”ק ,כאשר הגה רבות השתתף עמהם רבי מאיר שפירא בתפילת ראש השנה,
בספרי רביה”ק ותלמידו גאון עוזנו מוהרנ”ת ,זאת על ועל אף ששימש כרב העיר ועל פי תקנות הרבנות היה
לאחר מכן נשמעו דברות קודש מהגה”צ רבי יעקב מאיר
אף התנגדות מקורביו ואנשי סביבתו .הוא אף כתב אמור להתפלל בבית מדרשו העתיק של המהרש”ל,
שליט”א ברוממות מעלת היו”ט הקדוש בה אנו זוכים לחוג
המלצה חמה לרכוש ספרים אלו מידי הרה”ח ר’ נתן הוא התבטא לאמר“ :הנני מוכן להפסיד את כתב הרבנות
בצוותא עם הבורא ב”ה ,כאשר בקול נרגש הכריז“ :הבה נתאזר
ברסקי שעסק במכירת ספרי רביה”ק. של העיר לובלין ,אך איננו מוכן להפסיד את תפילת ליל
יחד להתחדש בעבודת ה’ בהתחדשות ובשמחה” ,והתחיל
בניגוני שמחה כאשר ציבור הנאספים מתעלה לרום מעלה. עוד מקובל אצל אנ”ש ,שהחסיד רבי בן ציון אפטר ראש השנה עם חסידי ברסלב” .כמו כן ידוע שפעם אחת
שהיה ידיד נפשו ,דיבר עמו רבות על מה שרביה”ק גם שימש כבעל תוקע בקיבוץ.
דברים חמים כגחלי אש השמיע הרה”ח ר’ שמשון רפאל
הרבה לעורר להמשיך את העולם אל העשיה ,שיהיה
ערלענגער שליט”א בשגב קדושת הצדיק החי אליו אנו זוכים
חיוב ללמוד כל יום כך וכך חוק ולא יעבור ,ודיבר עמו ליל ראש השנה .קולו המשתפך בתפילת “אחות קטנה”
להתקשר ,והלהיב את בציבור בגדולתנו ותפארתנו בעולם הזה
להעלות את רעיון ה”דף היומי” בכנסיה הגדולה של נשמע היטב ברחבי ההיכל ,וחשובי אנ”ש מחליטים
ולעולמי עד ולנצח נצחים.
“אגודת ישראל” שהתקיימה באלול שנת תרפ”ג ,רעיון פה אחד לבקש ממנו לעמוד לפני העמוד בתפילת
במשך כל המעמד התעלו המוני המשתתפים בריקודי קודש שהפך במשך השנים לנחלת הכלל.
לכבוד החג ולהודות ולהלל להשי”ת על נועם גורלנו ,ששם ערבית הראשונה של ראש השנה .ואכן רבי מאיר נעתר
ביום האחרון לחייו ,ז’ חשוון תרצ”ד לפנות בוקר ,נפל לבקשתם כאשר מגלה שביעות רצונו על הזכות הגדולה
חלקנו מהזוכים להיקרא על שם הצדיק והדבקים בו בשמחה
למשכב בפתע פתאום ,ועדיין לא הספיקו לקרוע שערי הנופלת בחלקו לשמש כבעל תפילה בקיבוץ הקדוש
רבה ועצומה.
שמים עד שנשבה ארון הקודש .המוני תלמידיו ואלפי הנקרא על שם הצדיק.
בסוף המעמד התחדש קהל האלפים בקבלות טובות בעבודת אלופי ישראל ובראשם גדולי ישראל באו ללוותו ולתת
ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו ,זאת הודות לדיבוריו כבוד לאותו גאון וצדיק.
הנפלאים של הרה”ח ר’ יעקב נתן אנשין שליט”א ,שבנועם לאחר תשליך .הציבור הגדול מתיישב לשמוע דברי
ואם כי לא השאיר אחריו זרע של קיימא ,התבטא פעם אלקים חיים המחיים כל לב ונפש בספה”ק ‘ליקוטי
שיחתו ריתק את הציבור במעלת נעימות עצה נפלאה זו ,אשר
שזרעו לברכה הן המה ישיבתו הרמה והדף היומי .כמו מוהר”ן’ ,הדברים המופלאים נשמעו במתיקות ועריבות,
היא חיינו ואורך ימינו.
כן השאיר אחריו ברכה בכתובים שו”ת ‘אור המאיר’ ורבי מאיר שישב אף הוא בראש השולחן והאזין בקשב
המעמד הגדול השאיר רושם עז על כל המשתתפים ,להתחדש בהלכה ,וספר ‘אמרי דעת’ משיחותיו ואמרותיו ,כאשר
בעבודת השי”ת ובהתקשרות איתנה לצדיק האמת אשר בצילו רב ,התבטא בהתפעלות כי הוא מרגיש כמו מי ששומע
עוד רבים מספור מפוזרים בקובצים שונים. את הדיבורים מפי רביה”ק בעצמו...
אנו חיים ועל כוחו אנו נשענים ,לטוב לנו כל הימים לחיותנו
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן. מחזה נורא הוד היה בליל ב’ דר”ה עת הושיט ידיו לידידו
כהיום הזה.
מקורות :תולדות מהר”ם שפירא .כיסופים .בחצר הלוי. כנפשו החסיד רבי בן ציון אפטר ומשך אותו לריקוד
