gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah

שבוע: לך לך (2026-10-19)

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ש‬ ‫לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך‪.‬‬ ‫וימת תרח בחרן‪ ...‬ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך‬ ‫וממולדתך ומבית אביך‪.‬‬ ‫המתרגם 'ילדותך' מאי כוונתו? – אברהם אבינו ע"ה היה צריך לפרוש ממה‬ ‫שעשה בילדותו – כדאי' בזוה"ק לשוב בתשובה קודם שיזקין בו יצה"ר‬ ‫למה היה חרון אף על תרח – לא ניצול בזכות אברהם כיון שהתאכזר אליו –‬ ‫ולכן גם היה אברהם עקר כדי שהיחס מאברהם לא יתייחס אל תרח‬ ‫ובתרגום יונתן בן עוזיאל‪ - :‬אתפרש מן ילדותך‪ ,‬דקשה אומרו‬ ‫מארצך וגו' ומבית אביך‪ ,‬שאם ילך מכל ארצו הלא בכלל מאתיים‬ ‫וימת תרח בחרן ‪ -‬פירש רש"י [על תיבת חרן שהיא מלשון – חרון]‬ ‫מנה‪ ,‬ובכלל ארצו גם מולדתו ובית אביו‪ ,‬ומהראוי היה לאמר מבית‬ ‫אף של מקום‪ ,‬ויש לבאר שכדי לפטור את אברהם מכיבוד אב‪ ,‬על‬ ‫אביך וממולדתך ומארצך‪ - ,‬בדרך 'לא זו אף זו' [ועיין בפירוש הטור‬ ‫כן נקרא תרח בשם מת‪ ,‬כי 'הרשעים בחייהם קרויים מתים'‪.‬‬ ‫ואור החיים הק' מה שכתבו בזה]‪.‬‬ ‫ויש להביא ראיה ממה שכתוב בגמרא בבא מציעא דף י'‪ .‬שאם אמר‬ ‫לכן מפרש שתכלית היציאה מארצו הוא כדי שיופרש מימי ילדותו‪,‬‬ ‫לו אביו להיטמא או לחלל את השבת שאין צריך לשמוע לו‪ ,‬כי‬ ‫לפי מה שכתוב בסדר הדורות בשם ראנ"ח פרשת נח [וכן הוא גם‬ ‫כתיב איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמורו‪ ,‬כי גם הם‬ ‫בספר הישר] שגם נח ושם ואברהם עזרו בבנין המגדל שהוא הכנה‬ ‫חייבים בכבודו [של מקום]‪.‬‬ ‫לעבודה זרה‪.‬‬ ‫אלא [ש]קשה מדוע לא הציל אברהם את תרח אביו שלא יהי'ה‬ ‫לכן אמר לו ה' שיהי'ה מעתה מופרש ממעשי ילדותו וישוב עליהם‪,‬‬ ‫חרון אף עליו? ויש לומר כי תרח מסר את אברהם לנמרוד והשליכו‬ ‫על דרך שכתב המפרש [של התרגום יונתן] בשם הזוהר הקדוש‬ ‫לכבשן האש וניצול על ידי נס שהקדוש ברוך הוא עשה‪ ,‬וכל העומד‬ ‫[רעיא מהימנא פנחס רכ"ז עמוד ב'] וזה לשונו‪ - :‬מני קודשא בריך‬ ‫לשרוף כשרוף דמי – על כן נפסק ענין כיבוד אב בין אברהם לתרח‪,‬‬ ‫הוא לבר נש לאהדרא בתיובתא בבחרותו קודם דיזקין בי'ה יצר‬ ‫כי אין תרח נקרא עוד אביו של אברהם ואין אברהם נחשב לבנו של‬ ‫הרע‪ ,‬הדא הוא דכתיב מפני שיבה תקום – קודם שיבה דילך‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫תרח‪.‬‬ ‫גם אמר לו – פוק מבית אבוך‪ ,‬פירוש הוצא עצמך וצא מהתנהגות‬ ‫גם איתא ביבמות פ"ד‪[ - :‬ותהי שרי עקרה] אין לה ולד‪ ,‬אמר רב‬ ‫בית אביך המלא גילולים‪ ,‬שכל זמן שאתה דר ביניהם לא תוכל‬ ‫נחמן שהיתה איילונית‪ ,‬שאפילו 'בית ולד' אין לה‪ ,‬וגם אברהם עקר‬ ‫להשיג אור האמת ולהגיע אל מעלותיך‪.‬‬ ‫הי'ה‪ ,‬ועל כן היחס התחיל מאברהם‪ ,‬שנפסק היחס בין תרח‬ ‫לאברהם‪.‬‬ ‫ובזה נכון מה שאמר מבית אביך אחר מולדתך וכנזכר‪ ,‬ובזה הזהירו‬ ‫על ב' עניינים שהם תכלית יציאתו מארצו‪ - ,‬ועל שהפסיק [התרגום‬ ‫ולכן כתיב לך לך – כי אני פוטר אותך מכבוד אב ואם‪ ,‬כי אין לך‬ ‫יונתן] בפירושו עם הב' עניינים הנזכרים‪ ,‬תירגם עוד הפעם – זיל‬ ‫שום חלק מהם ואין הם קרויים עוד 'בניו' של תרח‪ - ,‬וגם משום‬ ‫לארעא וגו'‪ ,‬וזו כוונת רש"י במה שאמר – מארצך‪ - ,‬והלא כבר יצא‬ ‫שמסר אותו לכבשן האש מה שאב אינו עושה לבנו‪ ,‬ותרח כן עושה‬ ‫משם עם אביו וכו'‪ ,‬אלא כך אמר לו‪ - ,‬התרחק עוד משם וצא מבית‬ ‫לאברהם‪.‬‬ ‫אביך‪ ,‬עכ"ל‪ – .‬שזהו תכלית היציאה מארצו שיתרחק מגילולי בית‬ ‫אביו וממעשי ילדות שלו היטב‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫על כן כתיב וימת תרח בחרן – שלא היה מגן עליו זכותו של אברהם‬ ‫בנו‪ ,‬ועל כן פירש רש"י – בחרי אף‪ ,‬כי לא הי'ה מי שיגן עליו‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫ספר 'אהבת יהונתן' על תרגום יונתן בן עוזיאל לגאה"ג רבי בנימין‬ ‫שמערלער מסטאניסלאב [בילגוריי תרצ"ב]‬ ‫מכתב יד הגאון רבי בנימין זאב בלומענפעלד אב"ד מגיד מישרים‬ ‫בקהלה הקדושה לבוב ז"ל‬ ‫ספר מהרש"מ הכהן עה"ת לגאה"ג רבי שמואל מאיר הכהן‬ ‫לך לך‪ ...‬ואעשך לגוי גדול‪.‬‬ ‫האללענדער אב"ד אמסאנא וראב"ד טשערנאוויץ [סוף פרשת‬ ‫נח]‬ ‫מהי המעלה הגדולה של 'בך חותמין'? – הלא אין אדם מתקנא בבנו – האבות‬ ‫כנגד עמודים שהעולם עומד עליהם – עמוד החסד שכנגד אברהם – בו‬ ‫'חותמין' את הגלות – תשובת הגאה"ק משיניאווא לאחיו הק' מקשאנאב זי"ע‬ ‫רק המזבח הזה היה כעין 'טריבינע' או 'קאנצעל‪ ,'2‬אשר שם קרא‬ ‫ברש"י – ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלקי אברהם‪ ,‬ואגדלה‬ ‫בשם ה'‪ ,‬כאמור ויבן שם מזבח לה'‪ ,‬ותכלית המזבח היתה – ויקרא‬ ‫שמך‪ ,‬זהו שאומרים אלקי יעקב‪ ,‬יכול בכולם חותמים‪ ,‬תלמוד לומר‬ ‫בשם ה' – ולכן בחר מקום אשר הרבה אנשים עוברים ובאים שמה‪.‬‬ ‫בך חותמים‪ ,‬מגן אברהם‪.‬‬ ‫וזה בית א‪-‬ל מים והעי מקדם‪ ,‬נמצא מקום המזבח בין שתי עיירות‬ ‫והקשה הגאה"ק רבי שלום קאמינקער מספר שני המאורות –‬ ‫גדולות‪.‬‬ ‫כלום מתקנא אדם בבנו? – אלא כוונת רש"י כי יש ג' עמודים‬ ‫שהעולם עומד עליהם‪ ,‬התורה ועבודה וגמילות חסדים‪ ,‬ואברהם‬ ‫ספר 'לקוטי בתר לקוטי' עה"ת לגאה"ג רבי שמואל אלטער‬ ‫היה מידת החסד‪ ,‬ויצחק עמוד העבודה‪ ,‬ויעקב נקרא תורה‪.‬‬ ‫מלבוב – ארה"ב‬ ‫בזמן בית המקדש הי'ה עבודה‪ - ,‬קרבנות‪ ,‬וקודם ביאת המשיח לא‬ ‫נימול אברהם‪.‬‬ ‫יהי'ה לנו כל כך לימוד התורה ולא עבודה‪ ,1‬כי אין לנו בית המקדש‬ ‫והתפילה יאנו כל כך בכוונה אצל כלל ישראל‪ ,‬על כן זכות צדקה‬ ‫נשאל הגר"מ אריק ז"ל אם מותר למשוח מקום המילה מקודם ב'סם הרדמה'‬ ‫וגמילות חסדים יגן עלינו קודם ביאת המשיח‪ ,‬וזהו בך חותמים‬ ‫– המושג של 'חומר הרדמה' קיים כבר בתלמוד – מילה אסורה על ידי סם‬ ‫קודם ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן‪ ,‬דברי פי חכם חן‪.‬‬ ‫שחותך ובעי' כלי דווקא – נראה דקים לחז"ל שהמילה בעי' ע"י צער דווקא –‬ ‫ובזה דהוי מנהג בית ישראל אמרי' 'לא ראינו – ראיה'‬ ‫ועל דרך זה סיפר לי כ"ק אאמו"ר הה"ק ז"ל ששמע משאר בשרינו‬ ‫הגאה"ק משיניאווא זצללה"ה שהיה סועד פעם אחת עם אחיו‬ ‫ועל דבר שאלתו באיש הנזכר לעיל הרוצה להתגייר והוא כבן‬ ‫הגאה"ק רבי דוד אבד"ק קשאנאב זצללה"ה‪ ,‬ואמר הה"ק‬ ‫שלושים שנה‪ ,‬אם מותר לעשות המילה למשוח אותו מקום מקודם‬ ‫מקשאנאב – במה נלך לקראת משיח‪ ,‬כי החסידים ירקדו לפני‬ ‫בסם שיצטנן הבשר למען לא ירגיש צער כל כך בשעת המילה‪.3‬‬ ‫משיח‪ ,‬וישאל אותם על ה'מאדעס' הארורים שהולכות הנשים‬ ‫הנה ענין הסם כבר היה ידוע לרבותינו ז"ל מאז‪ ,‬שהרי בבבא קמא‬ ‫לדמות עצמן לנשי עכו"ם‪ ,‬וישאל אותם – "כאיזה ערלית הולכת‬ ‫ריש פרק החובל [פ"ה‪ ].‬מבואר דאפשר לקטוע ידו בסם שלא ירגיש‬ ‫אשתך?" ולזה‪" - ,‬כאיזה ערלית הולכת אשתך?" ולא יהיה ביכלתם‬ ‫שום צער‪ ,‬ומסתמא גם הסם לצנן הבשר היה ידוע‪ ,‬ואף על פי כן‬ ‫לענות כלום למשיח כי כמעט אין אדם ניצל מזה שלא תהי'ה אשתו‬ ‫לא מצינו כלל בשום מקום שעשו על ידי סם‪.‬‬ ‫הולכת בדרכי עכו"ם‪ ,‬ואמר על מה שהולכות נשים בטעם עכו"ם –‬ ‫"שייטיל" [פאה נכרית]‪ ,‬ובכה על זה הה"ק מקשאנאב‪.‬‬ ‫ונהי דגוף המילה אי אפשר על ידי סם דלשון המול משמע 'כריתה'‬ ‫ביד או בסכין‪ ,‬ולא בסם שיכרת ממילא על ידי משיחת הסם‪ ,‬ועיין‬ ‫היה משיב אחיו הה"ק משיניאווא בשחוק קצת‪ ,‬ואמר – "הנה אנחנו‬ ‫יורה דעה סימן (רס"ג) [רס"ד ס"ב] – בכל מוהלין‪ ,‬בציר ובזכוכית‬ ‫בני ישראל נלך לקראת משיח בלב טוב‪ ,‬כי עני עם פרוטה‪ ,‬ועשיר‪,‬‬ ‫ובכל דבר הכורת‪ ,‬ומשמע בסם לא‪ ,‬ועיין קידושין כ"א[‪ – ]:‬מאי‬ ‫[גם] אם נותן הרבה‪ ,‬חשוב לפני השם יתברך בשוה‪ ,‬אם נותן‬ ‫מיעט‪ ,‬מיעט סם‪ ,‬וברש"י שם [ד"ה מיעט] שלא יתן סם על אזנו‬ ‫הצדקה בלב טוב ובכל לבו נותן‪ ,‬וזה המידה לב טוב יש בישראל‪,‬‬ ‫וינקבנה‪ ,‬דהא לא דמי למרצע שאינו נוקב מכח אדם אלא מאליו‪,‬‬ ‫על כן נלכה לקראת משיח צדקנו בזכות לב טוב שיש לבני‬ ‫יעו"ש‪.‬‬ ‫ישראל!"‪.‬‬ ‫אבל על כל פנים היה אפשר לצנן הבשר על ידי סם ולכרות אחר‬ ‫ספר מהרש"מ הכהן על התורה לגאה"ג רבי שמואל מאיר‬ ‫כך בסכין‪ , 4‬וכיון דעד עכשיו לא נהגו כן ולא ראינו זאת מעולם‪,‬‬ ‫האללענדער אב"ד אמסאנא וראב"ד טשערנאוויץ‬ ‫נראה דהוי קים להו לחז"ל דהמילה צריכה להיות על ידי צער‬ ‫דווקא‪.5‬‬ ‫ובמדרש רבה פרשת לך [בראשית מ"ז‪ ,‬ט'] איתא – נימול אברהם‪,‬‬ ‫בית א‪-‬ל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם‬ ‫אמר רבי לוי‪' ,‬מל' אברהם אין כתיב כאן‪ ,‬אלא נימול – בדק את‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫עצמו ומצא עצמו מהול‪ ,‬אמר ליה ר' אבא בר כהנא לרבי לוי‪,‬‬ ‫שקרנא כזבנא אלא הרגיש ונצטער כדי שיכפיל הקדוש ברוך הוא‬ ‫באיזה 'סוג' מזבח מדובר? – לא מצינו שהקריב עליו קרבנות – ולמה טרחו‬ ‫שכרו‪ 6‬יעויין שם‪.‬‬ ‫לציין 'מיקום מדויק'? – הכוונה ל'בימת נואמים' שמעליה נאם אאע"ה לפרסם‬ ‫שמו יתברך בעולם בציר ראשי בין בית א‪-‬ל והעי‬ ‫הרי תחילת ענין המילה היה דווקא על ידי צער הכריתה בלי‬ ‫פעולות אחרות‪ ,‬וחס ושלום לחדש חדשות שלא נהגו מעולם‪,‬‬ ‫מה שהזכירה התורה בפרטות מקום המזבח נראה לי כי המזבח‬ ‫הזה לא היה מזבח להקריב עליו קרבנות‪ ,‬כי לא מצינו שהקריב‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫הסם שמבריח הדם מאותו מקום ועל כן אינו מרגיש כאב‪ - ,‬ואם כן אין יוצא דם‬ ‫‪ 1‬חסר כאן קצת – ולכאורה צריך להוסיף שבזמן דור המדבר‪ ,‬ואחרי כן בימות‬ ‫ברית בשעת המילה‪ ,‬וידוע דהטפת דם ברית מן המצוה‪ ,‬ואף שיוכל להטיף אחר‬ ‫התנאים והאמוראים היה גם כן הרבה תורה – מידת יעקב [הספר היקר הלז מלא‬ ‫כך דם ברית כשיחזור הדם‪ ,‬יש לומר‪ ,‬כיון דמצוה אחת היא‪ ,‬נכון יותר שיהיה בבת‬ ‫וגדוש מזן אל זן בדברי תורה נפלאים ומתוקים מהגהמ"ח ושמועות מצדיקי אמת‬ ‫אחת עם עצם המילה‪ ,‬ואין לעשות מצוה אחת בב' פעולות כמו שכתבו התוספות‬ ‫אדירי תורה‪ ,‬אבל מלא קמשוני וחרולי טעויות‪ ,‬ובציפיתנו נצפה לרבני מכון‬ ‫סוכה ל"ד‪[ :‬ד"ה שתהא]‪ .‬עכ"ל הגאז"ל‪.‬‬ ‫'מהרש"מ הכהן' שיהדירוהו בפאר וכבוד כאשר עושים לשאר ספרי הגהמ"ח‬ ‫‪ 4‬אפשר דאז לא היה סם כזה‪ ,‬ומה שהביא מפרק החובל התם לכרות על ידי סם‪,‬‬ ‫זצוק"ל]‪.‬‬ ‫אבל סם לצנן לא מצינו אז‪.‬‬ ‫‪ 2‬אלו מילים נרדפות באידיש לתאר 'יציע' או 'במת נאומים' וכיוצא באלו‪ ,‬היינו‬ ‫‪ 5‬מהאי טעמא אין להשקות את הנימול משקה המיישן‪ ,‬וצריך עיון במהרש"ם‬ ‫שמזבח דכתיב הכא כוונתו שאברהם בנה מקום שבו יכל לעמוד ולקרוא בשם ה'‬ ‫ח"ו סי' פ"ה‪ ,‬ואין לחלק דהתם מרגיש צער כשנתעורר‪ ,‬דגם בנידו"ד מרגיש‬ ‫כדוכן נואמים‪ ,‬וכל העוברים והשבים שמעו את דבריו‪ ,‬ולכן בנה זה במקום מרכזי‬ ‫[צער] אח"כ [כשמתעורר]‪.‬‬ ‫כמבואר בפסוקים‪.‬‬ ‫‪ 6‬לענ"ד הוא ראי'ה לסתור‪ ,‬דמלשון המדרש משמע דגם בלא צער יש לו שכר‬ ‫‪ 3‬במהדורא הנדמ"ח ע"י ידידינו הבלתי נשכח הגה"ח רבי מרדכי דוד צוויבל זצ"ל‬ ‫המצוה אך שנצטער כדי שיכפיל הקב"ה שכרו וכפל היינו יותר מן הראוי‪.‬‬ ‫ובניו הרבנים הגאונים יבלט"א‪ ,‬הועתקו כאן הגהות [זו והבאות אחריה בתשובה‬ ‫זו] מ הגאון בעל 'ארץ צבי' אב"ד קאז'יגלאוו הי"ד זצ"ל‪" :‬לענ"ד דידוע פעולת‬ ‫תתענג על ה' – כמה דתימא והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך‪,‬‬ ‫ובדבר כזה הוי לא ראינו – ראיה‪ ,‬כמו שכתבו הפוסקים בכמה‬ ‫עיין שם‪.‬‬ ‫דוכתי‪.7‬‬ ‫ספר 'מקור חיים' על המועדים – מאמרי השבתות לגאה"ג רבי‬ ‫שו"ת 'אמרי יושר' ח"ב סימן ק"מ [אות ג'] לגאה"ג רבי מאיר אריק‬ ‫אלטער שפירא אב"ד וויקנא וטשערנאוויץ‬ ‫אב"ד טארנא בוטשאטש ויאזלאוויץ [שהו"ל הגה"ח רבי מרדכי‬ ‫דוד צוויבל זצ"ל ובניו לאוי"ט]‬ ‫כל מקדש שביעי כראוי לו כל שומר שבת [קודש] כדת‬ ‫מחללו שכרו הרבה מאוד על פי פעלו‪.‬‬ ‫וילך אברם כאשר דיבר אליו ה' וילך אתו לוט‪.‬‬ ‫יישוב נוסף – ב' מדריגות בשמירת שבת קודש – המעולה יותר במי שמחמיר‬ ‫ההבדל בין הלשונות – 'וילך' ל 'ויצא' – התחברות לצדיק היא דבר המביא‬ ‫בגדרים וסייגים שלא יבוא לחילול שבת – הפחותה מי ששומר את השבת‬ ‫טובה גדולה אפילו כשמתחבר עמו ע"מ לקבל פרס – ראיה מלוט ההולך את‬ ‫'רק' כפי דין השולחן ערוך – לפי דרגתו בזה מקבל שכר רב או מעט‬ ‫אברהם אע"ה‬ ‫עוד יש לומר ולתרץ בדרך זה‪ ,‬דהנה מקודם אמר כל מקדש שביעי‬ ‫ובסוף הפרשה כתיב – ויצאו ללכת אור כשדים ללכת ארצה כנען‪.‬‬ ‫כראוי לו‪ ,‬ומשמע פירושו דהוא מקדש את השבת יותר מכפי הדין‬ ‫צריך עיון מדוע בפרשת נח כתיב ויצא – ויצאו‪ ,‬ובפרשת לך כתיב‬ ‫שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בחגיגה [י'‪ ].‬בדיני שבת שהם‬ ‫וילך‪ ,‬ותירץ זקני הגאה"ק ר' בנימין זאב בלומענפעלד אב"ד ומגיד‬ ‫' כהררים התלויים בשערה'‪ ,‬והוא מקדש את השבת ביתר שאת‬ ‫מישרים בתוך העיר לבוב ז"ל‪ ,‬כי יציאה הוא שלא ברצון‪[ ,‬אבל] וילך‬ ‫ויתר עוז בגדרים וסייגים במותר לו כדי שלא ייכשל בדיני שבת חס‬ ‫‪ -‬הוא ברצון‪ ,‬בתחילה בפרשת נח לא רצה לילך‪ ,‬על כן כתיב ויצא‪,‬‬ ‫ושלום‪.‬‬ ‫אבל אחר כך כשאמר לו השם יתברך ללכת‪ ,‬אז – וילך – ברצון‪ ,‬כי‬ ‫ואחר כך אמר כל שומר שבת כדת מחללו‪ ,‬פירושו הוא‪ ,‬דאף מי‬ ‫הראה לו הקדוש ברוך הוא שצריך לילך‪ ,‬כי בארץ כנען מקודם‬ ‫שאינו במדריגה זו שיהא מקדש את השבת אף במותר לו‪ ,‬רק שהוא‬ ‫קדוש ויהי'ה לטובת הגוף והנפש כי שם שורש נשמתו‪ ,‬על כן וילך‬ ‫שומר את השבת על כל פנים כמו שהוא ראוי על פי דת ועל פי דיני‬ ‫ברצון ולא בשביל שכר‪ ,‬רק משום שכן ציוה ה'‪.‬‬ ‫השולחן ערוך ולא בחומרות וסייגים אף במותר לו‪.‬‬ ‫אבל לוט הלך עמו משום שכר ירושה שהיה רואה שאין לאברהם‬ ‫ועל זה אמר בעל הפייטן דעל כת הראשונה שהם מקדשים את‬ ‫בנים‪ ,‬על כן היה ברצונו להיות יורש שלהם‪ ,‬ואפילו הכי על ידי‬ ‫השבת כראוי‪ ,‬והיינו יותר מכפי הדין כמו שאמרנו‪ ,‬לזה משלם להם‬ ‫שהי'ה מחבר עצמו לאברהם אבינו הצדיק בדרך‪ ,‬זכה שיצא ממנו‬ ‫השם יתברך גם כן שכר הרבה יותר מכפי הדין‪ ,‬וזו הכוונה שאמר‬ ‫מלכות דוד המלך‪ ,‬ואפילו הי'ה על מנת לקבל פרס – הירושה של‬ ‫שכרו הרבה מאוד‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫אברהם אבינו – כי התחברות לצדיק היא טובה גדולה כמו שכתוב‬ ‫ביבמות ס"ג‪ – .‬אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם‪ - ,‬ב' ברכות יש‬ ‫אבל כת שניה שהם שומרים את השבת רק כפי דין השולחן ערוך‪,‬‬ ‫לי להתברך בך‪ ,‬רות ונעמה‪.‬‬ ‫להם אינו משלם רק על פי פעלו‪ ,‬והטעם בזה‪ ,‬דהנה אמרו חכמינו‬ ‫זכרונם לברכה [פסיקתא זוטרתי שמות ג'‪ ,‬ו'] דמידתו של הקדוש‬ ‫ספר מהרש"מ הכהן עה"ת לגאה"ג רבי שמואל מאיר הכהן‬ ‫ברוך הוא היא דמשלם מידה כנגד מידה‪ ,‬ואם כן לפי זה מי שמקדש‬ ‫האללענדער אב"ד אמסאנא וראב"ד טשערנאוויץ‬ ‫את השבת ביתר שאת ויתר עוז‪ ,‬לזה מגיע לו השכר גם כן בלי‬ ‫שיעור וגבול‪ ,‬ומי שהוא רק שומר שבת כדת לבד‪ ,‬לזה אינו משלם‬ ‫|| לזמירות שבת‪|| :‬‬ ‫רק על פי פעלו לבד‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫כל מקדש שביעי כראוי לו כל שומר שבת [קודש] כדת‬ ‫מחללו שכרו הרבה מאוד על פי פעלו‪.‬‬ ‫ספר 'מקור חיים' על המועדים – מאמרי השבתות לגאה"ג רבי‬ ‫ביאור הסתירה – שכרו 'הרבה מאוד' או רק 'על פי פעלו'? – תירוץ הרה"ק‬ ‫אלטער שפירא אב"ד וויקנא וטשערנאוויץ‬ ‫מקרעמעניץ זיע"א‬ ‫המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא‪.‬‬ ‫בהפיוט כל מקדש שביעי כראוי לו כל שומר שבת כדת מחללו‪,‬‬ ‫קושיית הספר 'גאולת ישראל' – למה הקדים 'מאחרים לצאת' ל'ממהרים‬ ‫שכרו הרבה מאוד על פי פעלו‪.‬‬ ‫לבוא' – מחמת סילוק ענני הכבוד היו צריכים להוסיף מקודש על החול – דבר‬ ‫הקשו המפרשים ז"ל דהלשון הוא סותר זה את זה‪ ,‬דאם הוא שכרו‬ ‫זה אירע לראשונה ביציאת השבת אחר פטירת משה במנחה – נסתלקו‬ ‫הרבה‪ ,‬אם כן הוא יותר מ'על פי פעלו'‪ ,‬ד'על פי פעלו' משמע דהוה‬ ‫העננים ולא ידעו מתי צאת שב"ק והצרכו להוסיף – נמצא שקודם איחרו‬ ‫רק מידה כנגד מידה‪.‬‬ ‫לצאת ורק לשבוע הבא 'מיהרו לבוא'‬ ‫ושמעתי בזה בשם דודי זקיני הרב הקדוש המפורסם מו"ה מרדכי‬ ‫הנה בספר גאולת ישראל הקשה על זה‪ ,‬דלמה מהפך את הסדר‪,‬‬ ‫זצ"ל מקרעמיניטץ דהוא אמר בקדשו דהכוונה הוא – 'שכרו הרבה‬ ‫דהוה לי'ה למימר מקודם הממהרים לבוא – ואחר כך המאחרים‬ ‫מאוד‪ ',‬והיינו 'על פי פעלו'‪ ,‬דמה שאומר וגוזר בעולם הוא מקויים‪,‬‬ ‫לצאת מן השבת‪ ,‬דהא מקודם ערב ואחר כך הוא יום שבת קודש‪.‬‬ ‫ודברי פי חכם חן‪.‬‬ ‫ותירץ כי נודע שבזכות משה ואהרן ומרים נעשו שלוש טובות‬ ‫וכן מצאתי במדרש רבה פרשת בשלח [פ' כ"ה הי"ב] וזה לשונו‪:‬‬ ‫לישראל והיינו הבאר והמן וענני הכבוד‪ ,‬והנה איתא במדרש‬ ‫בעת שאדם שומר את השבת‪ ,‬גוזר גזירה והקדוש ברוך הוא‬ ‫[במדבר רבה פר' א' ה"ב] ובגמרא תענית [ט'‪ ]:‬שהבאר היה בזכות‬ ‫מקיימה‪ ,‬שנאמר אם תשיב משבת רגלך – מה כתיב אחריו – אז‬ ‫מרים והענני כבוד בזכות אהרן והמן בזכות משה‪ ,‬וכאשר נסתלקה‬ ‫‪ 7‬הערת העורך‪ - :‬עיין ש"ך שו"ע יורה דעה ריש סימן א' שכתב דבהלכה אמרינן‬ ‫לא ראינו – אינו ראיה [וכן הוא במתני' דעדויות פ"ב מ"ב] – אבל גבי מנהג שפיר‬ ‫אמרינן לא ראינו – ראיה‪ .‬ודו"ק‪.‬‬ ‫– וכל תפילת שמונה עשרה כיון שכבר קבעו לנו אנשי כנסת‬ ‫מרים נסתלקה גם הבאר וחזרה בזכות משה‪ ,‬וכאשר נסתלק אהרן‬ ‫הגדולה‪ ,‬הרי הם חוב עלינו‪ ,‬ואין היכר בזה שאנחנו מתכוונים‬ ‫נסתלקו גם כן הענני כבוד ואחר כך חזרו בזכות משה‪.‬‬ ‫לרחמים ותחנונים אלא כמו שפורע את חובו‪ ,‬ולכן קיימו אלו‬ ‫החכמים דבר ברחמים ותחנונים שביקשו אחר סיום התפילה‬ ‫והנה בשעת שהיה הענני כבוד לא היו צריכים ישראל להוסיף‬ ‫שסדרו לנו אני כנסת הגדולה – הוסיפו כל אחד משלהם‪ ,‬עד כאן‬ ‫בשבת מחול על הקודש‪ ,‬כי עמוד הענן ועמוד האש היו נכנסין‬ ‫לשון הצל"ח‪.‬‬ ‫כרגע והיו ישראל יודעים לכווין מתי יקבלו את השבת בדקדוק‪.‬‬ ‫ועל פי זה יש ליישב גם בכאן‪ ,‬ויש לומר בזה‪ ,‬דהנה ראינו שבעל‬ ‫והנה ידוע דבשבת קודש נפטר משה‪ ,‬ולפי זה נסתלק גם כן אז‬ ‫הפיטן מפליג מאוד במי שמקיים ומקדש את השבת‪ ,‬וגם אמר ביום‬ ‫הענני כבוד‪ ,‬נמצא דבמוצאי שבת קודש היו צריכים אז להוסיף‬ ‫השבת שישו ושמחו כמקבלי מתן נחליאל – ברוך ה' אשר נתן‬ ‫מחול על הקודש [לפי שלא ידעו בדיוק מתי צאת השבת שהרי‬ ‫מנוחה לעמו ישראל ‪ -‬ועל זה אמר דמנלן שמי שעושה כן הוא‬ ‫נסתלקו ענני הכבוד]‪.‬‬ ‫אוהב את השבת‪ ,‬דלמא יום השבת הוא עליו לעול ולמשא ומצפה‬ ‫ועל פי זה שפיר אמר בעל הפיטן מקודם המאחרים לצאת מן‬ ‫בכל יום השבת מתי יהיה מוצאי שבת כדי שיהי'ה יכול לסחור‬ ‫השבת – [ורק אחר כך] וממהרים לבוא‪ ,‬מחמת שישראל התחילו‬ ‫במשא ומתן כמנהגו בחול‪.‬‬ ‫מקודם במוצאי שבת להוסיף מחול על הקודש אחר פטירת משה‪,‬‬ ‫ועל זה אמר בעל הפייטן דיש ראיה לזה שהוא אוהב את השבת‬ ‫ואחר כך בשבת הבאה עליהם‪ ,‬היו נצרכים להוסיף מחול על‬ ‫ומצפה ועומד שיהי'ה עוד שבת‪ ,‬כדי שיהי'ה יכול לעבוד את השם‬ ‫הקודש גם כן בכניסת שבת‪ ,‬והיינו להוסיף גם כן ביום ו' ערב שבת‬ ‫יתברך במנוחה בלי טרדות הלב והפרנסה‪ - ,‬מדחזינן שמאחרים‬ ‫קודש קצת תוספות שבת‪ .‬עד כאן לשונו בקיצור‪.‬‬ ‫לצאת מן השבת‪ ,‬והיינו שבמוצאי שבת קודש הוא מוסיף והולך‬ ‫וקשה דתוס' שבת מדאורייתא ולא מספק – ועוד שנפטר ביום ו' ולא במנחה‬ ‫עוד תוספות קדושה על השבת‪ ,‬מזה יש ראיה גדולה דאוהב את‬ ‫בשבת – יישוב עפ"ד הצל"ח בברכות – וכן עונג שבת ניכר רק ביציאתה ולא‬ ‫השבת והבן‪.‬‬ ‫כשמקדים בכניסתה – ולפי שזה עיקר הקדימו‬ ‫ומהא דממהרים לבוא – היינו במה שמוסיף ביום ו' ערב שבת‬ ‫והנה תמיה לי על דבריו ז"ל‪ ,‬הלא בהדיא איתא במסכת יומא דף‬ ‫קודש לפנות ערב תוספות קדושה על יום השבת‪ ,‬אינו ראי'ה כל‬ ‫פ"א‪ .‬דתוספות שבת ויום טוב הוא מדאורייתא‪ ,‬וכן פסק בשולחן‬ ‫כך ‪ ,‬דאפשר שהוא עייף ויגע מכל ששת ימי המעשה במה שעסק‬ ‫ערוך אורח חיים סימן רס"א‪ ,‬ועיין שם במגן אברהם [סק"ח] ועיין‬ ‫במלאכתו או עמל במסחרים בכל ימי השבוע‪ ,‬לכך הוא מקדים‬ ‫בשולחן ערוך שם סימן רצ"ג‪ ,‬דגם במוצאי שבת צריכים להוסיף‬ ‫קצת ביום ו' ערב שבת קודש לפנות ערב להוסיף קצת תוספות‬ ‫מחול על הקודש‪ ,‬ואיתא שם להדיא דלאו מטעם ספק חשיכה ספק‬ ‫קדושה על יום השבת‪.‬‬ ‫אינה חשיכה צריכים להוסיף מחול על הקודש דגם מקודם לבין‬ ‫אבל במה שמאחרים לצאת מן השבת – מזה יש ראי'ה גדולה‬ ‫השמשות מוסיפים גם כן מעט מחול על הקודש‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫דהשבת אינו עליו לעול ולמשא דהא כבר נח ושבת מיגיעת‬ ‫ולפי זה נראה לומר דגם בימי משה רבינו עליו השלום גם כן היו‬ ‫העסקים שלו של כל ימי השבוע‪ ,‬ואנן קחזינן דגם עכשיו אינו‬ ‫מוסיפים מחול על הקודש מטעם דהוא מדאורייתא וכנזכר לעיל‪.‬‬ ‫ממהר תיכף אחר יציאות שלושה כוכבים במוצאי שבת לעשות‬ ‫מלאכות או לפנות לעסקים שלו‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬אנן חזינן דגם עכשיו‬ ‫גם מה שכתב הגאולת ישראל דמשה מת במנחה של שבת‪ ,‬תמיה‬ ‫שכבר עבר השבת‪ ,‬הוא יושב ומקבל תוספות שבת גם אחר שפנה‬ ‫לי עליו דהלא איתא להדיא ברא"ש ז"ל סוף מסכת פסחים וכן הוא‬ ‫היום‪ ,‬ומאחר בו וגם מעטר בו את השבת ואומר במסיבת מריכים‬ ‫בטורי זהב שם סימן רצ"ב דמשה רבינו נפטר ביום ו' ערב שבת‬ ‫זמירות שירות ותשבחות – מזה יש ראיה גדולה דאוהב הוא את‬ ‫קודש‪ ,‬עיין שם דהוכיחו בראיות ברורות‪ ,‬ולפי דבריהם היו צריכים‬ ‫השבת ואינו עליו לעול ולמשא‪.‬‬ ‫להסתלק גם הענני כבוד בערב שבת והיו צריכים להקדים גם כן‬ ‫בהכנסת שבת‪ ,‬ולפי זה הדרא קושיא לדוכתיה‪ ,‬דהוה ליה למימר‬ ‫ולפי זה שפיר נקיט בעל הפייטן מקודם – המאחרים לצאת מן‬ ‫מקודם ממהרים לבוא ואחר כך המאחרים לצאת מן השבת‪.‬‬ ‫השבת – ואחר כך – וממהרים לבוא‪ ,‬דבכל מקום מה שהוא העיקר‬ ‫נקיט בתחילה‪ ,‬ומקודם כמו שכתב הרב בעל תוספות יום טוב ז"ל‬ ‫ולפי עניות דעתי נראה לתרץ דהנה הגאון המפורסים בספר צל"ח‬ ‫בפרק ב' דמסכת אבות על הא דאמרו חכמינו זכרונם לברכה [שם‬ ‫כתב בחידושיו למסכת ברכות [י"ז‪ ]:‬על הא דאמרו חכמינו זכרונם‬ ‫משנה ב' מימרא דרבן גמליאל בנו של רבי יהודא הנשיא] – 'יפה‬ ‫לברכה – רבי אלעזר בתר דמסיים צלותא אמר הכי וכו'‪ ,‬וזה לשונו‬ ‫תלמוד תורה עם דרך ארץ שישיעת שניהם משכחת עון'‪ - ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫שם‪ :‬הנה כל הני תנאים ואמוראים שהיו רגילים להיות אומרים‬ ‫בקשות ותחנונים אחר התפילה‪ ,‬הי'ה כוונתן למה שהזהיר חכמינו‬ ‫ספר 'מקור חיים' על המועדים – מאמרי השבתות לגאה"ג רבי‬ ‫זכרונם לברכה שלא יעשה האדם את תפילתו קבע אלא רחמים‬ ‫אלטער שפירא אב"ד וויקנא וטשערנאוויץ‬ ‫ותחנונים [כאבות פרק ב' משנה י"ג מימרא דרבי שמעון בן נתנאל]‬ ‫||אן אויסשפראך‪||...‬‬ ‫‪...‬כשהיה בן תשע שנים קראו אותו 'העילוי מטארנא'‪ ,‬בעיר טארנא‪ ,‬עיר ואם בישראל‪ ,‬מטרופולין של תורה בגאליציה המערבית‪ ,‬לא זכה כל למדן צעיר‬ ‫לתואר כזה‪ ,‬בטארנא היה מרכז תורני חשוב‪ ,‬ולהצטיין שם לא היה קל‪ ,‬העלם יהושע בנו של הרב ר' נחום בוימל מקראשצ'ינקה למד בהתמדה גדולה‬ ‫אצל הרב ר' נפתלי ר' פסח'ס בטארנא [מפורסם כא' הלומדים הגדולים שבמדינה]‪ ,‬בהיותו אך בר מצוה הועמד לפני הגאון ר' שמואל אנגיל מראדומישלא‪,‬‬ ‫הגאון הזה התרשם מהחזיון של בחור צעיר משוטט בים התלמוד לארכו ולרחבו כאחד הלומדים המובהקים ועיטר אותו בסמיכת חכמים‪ .‬האדמו"ר‬ ‫מויז'ניץ ה'אהבת ישראל' ראה עת 'העילוי מטארנא' ויבבו מאוד‪ ,‬הוא מצא חן בעיניו עד כדי שהזמינו בשנת תרס"א להיות ראש הישיבה בויז'ניץ‪ ...‬בסימן‬ ‫י"ד של החלק השני [של ספרו של הגאון ז"ל הי"ד – שו"ת עמק הלכה ] נמצא תשובה בענין חדש לגמרי‪ :‬אם יש מקום במשפטי התורה להמכונה החשמלית‬ ‫'לאי דטקטור' [‪'-‬מכונת אמת']‪ ,‬שמגלה אם העד או בעל הדין אומר אמת או שקר‪ ,‬הרב בוימל מצא סמך לבירור השאלה בילקוט שמעוני למגילת אסתר‬ ‫[סימן תתרמ"ו] ובתרגום שני‪ ,‬אשר שם נאמר ששלמה המלך השתמש במכונה כזו לקבלת עדות ["כד הוו עיילין סהדי די סהדין שקרא קדם מלכא שלמה‬ ‫הוו מנגנין פקעין (=מכונה מגלגלת) למחטף לבוא דסהדי דלא יסהדו סהדותא דשקרא"] – אם הרב בוימל היה מביא רק ה'ילקוט שמעוני' זה‪ ,‬דיינו‪ ,‬אבל‬ ‫הוא עוד עשה ממנו מטעמים‪ ,‬ואם כי‪ ,‬בסופו של דבר דחה הראיה ועמד על עצם השאלה אם אין ה'לאי דטקטור' כעין 'חסימת העדים' [שאסורה לפי‬ ‫הש"ס דסנהדרין ל"ב‪ – ].‬הראי'ה מילקוט שמעוני היא גאונית!‬ ‫[מתוך הספידו של הרב יצחק לעווין ז"ל [בהגר"א אב"ד רישא הי"ד] על הג"ר יהושע בוימל – נדפס ב'דמויות ואירועים הסטוריים' (הוצ' מוה"ק תשמ"ח)]‬