gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi

שבוע: לך לך (2026-10-19)

ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ערב שב"ק פרשת‬ ‫לך לך‬ ‫י"ג חשון שנת תשפ"ז‬ ‫דברי חיזוק‬ ‫באמונה ובטחון ועוד‬ ‫על פרשיות השבוע‬ ‫ויאמר אליהו‬ ‫מאת הרב אלי' מאיר סמיט שליט"א‬ ‫ביהמ"ד תוס' יו"ט ירושלים ◆ ‪347-897-9968 ◆ 058-323-1459‬‬ ‫בס”ד‬ ‫בוטח בה' אינו נקרא מי שלא משתדל לפרנסתו‪ ,‬אדרבה זה האיש העוסק‬ ‫לפרנסתו אך במחשבתו יודע כי היא רק כמס הפורע‪ ,‬הרי הוא בוטח בה'!!!‬ ‫לשנות ממנהגו של עולם‪ ,‬אך בעיניו היה חרבו כעפר וקשתו כקש נידף‪,‬‬ ‫◆ ממה פחד אברהם כל כך שיאמר סדום אני העשרתי את‬ ‫שלא בטח בחרב וחנית ולא בקשת וחצים‪ ,‬כי היה בעיניו כלא היה‪ ,‬על דרך‬ ‫אברם??‬ ‫'סּוּס מּוָּכָ ן ְלְ יֹוֹ ם ִִמְלְ ָָח ָָמה ְְוַלַ ה' ַַה ְ�ְּת ׁׁש ָּוָּעה' (משלי כ"א ל"א)" עכ"ל‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫כתוב בפרשה (יד‪ ,‬כא ‪ -‬כג) ַ'ַו �ֹּי ֶ‬ ‫ֹאֶמר ֶֶמֶלֶ ְך ְְסֹדֹ ם ֶֶאל ַַא ְְב ָָרם ֶ�ֶּתן ִלִ י ַַה ֶ�ֶּנֶפֶ ׁׁש‬ ‫◆ למה נחסרה אות י' בתיבת 'והאמן'??‬ ‫ֹאֶמר ַַא ְְב ָָרם ֶֶאל ֶֶמֶלֶ ְְך ְְסֹדֹ ם ֲֲה ִִריֹמֹ ִִתי ָיָ ִִדי ֶֶאל ה' ֵֵא‪-‬ל ֶֶעְלְ יֹוֹ ן ֹקֹ ֵנֵה‬ ‫ְוְ ָָה ְְרֻכֻ ׁׁש ַַקח ָלָ ְְך‪ַַ ,‬ו �ֹּי ֶ‬ ‫אַמר‬ ‫ְ‬ ‫ַנַַעל ְְו ִִאם ֶֶא ַ�ַּקח ִִמ �ָָּכל ֲֲאֶׁש� ֶ ר ָלָ ְך ְוְ ֹל ֹא ֹתֹ ַ‬ ‫ְ‬ ‫ָׁש� ָ ַַמִיִ ם ָָו ָָא ֶֶרץ‪ִִ ,‬אם ִִמחּוּט ְוְ ַַעד ְְׂש� רֹוֹ ְך ַ‬ ‫ועד"ז מפרש הרה"ק הבני יששכר זי"ע (אגרא דכלה חוקת ד"ה עמוד‬ ‫ֲֲאִנִי ֶֶה ֱֱעַׁש� ַ ְְר ִ�ִּתי ֶֶאת ַַא ְְב ָָרם'‪ .‬ולכאורה יש לתמוה‪ ,‬שהלא כן הוא דרך המלחמות‬ ‫נ"א וכן היא בהיכל הברכה להרה"ק מקאמארנא זי"ע) את הפסוק האמור בפרשתן‬ ‫שהמנצח בקרב יבוז את שלל הארץ‪ ,‬ואם כן מאחר שאברהם ניצח את‬ ‫(טו‪ ,‬ו) 'ְוְ ֶֶה ֱֱא ִִמן ַ�ַּבה'' חסר בלא יו"ד‪ ,‬כי אות יו"ד מרמזת על בחינת החכמה‬ ‫ארבעת המלכים אם כן כל הרכוש לו מן הדין‪ ,‬ואינו שייך כלל למלך סדום‬ ‫(כמבואר בזוה"ק במקומות רבים)‪ ,‬ונחסרה היו"ד מן האמונה‪ ,‬לרמז לן‪,‬‬ ‫(שכבר נוצח על ידי אותם המלכים)‪ ,‬ואין למלך סדום כל טענה וזכות לומר‬ ‫כי בענייני אמונה על האדם לבטל את כל חכמתו‪ ,‬ולהאמין בפשטות בלא‬ ‫אני העשרתי את אברם‪ ,‬ואף אם אמור יאמר כן לא יהא בדבריו כלום‪ ,‬מדוע‬ ‫חקירות ודרישות‪ ,‬רק תמים תהיה עם ה' אלקיו‪.‬‬ ‫חשש אברהם שמא יאמר מלך סדום שהוא העשיר אברהם‪.‬‬ ‫ֹאֶמר ֵֵאָלָ יו ֲֲאִנִי ֵֵא‪-‬ל‬ ‫וכך איתא ברמב"ן בפרשתן על הכתוב (יז‪ ,‬א) ַ'ַו �ֹּי ֶ‬ ‫ומבאר המלבי"ם‪ ,‬שכך אמר אברהם אבינו‪ ,‬אותו נצחון בשדה הקרב‬ ‫ַׁש� ַ ‪ַּ-‬ד�ַ ‪-‬י ִִה ְְת ַַה �ֵֵּל ְְך ְלְ ָפָ ַנַי ֶוֶ ְְהֵיֵ ה ָָת ִִמים'‪ ,‬לבאר משמעות הציווי והיה תמים‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫לא היה בכוחו ועוצם ידי ולא בגבורת ידי‪ ,‬אלא השי"ת הוא עושה מלחמות‬ ‫יָך' (דברים יח‪,‬‬ ‫"מצוה אחרת עוד בענין הזה כטעם ָ�'ָּת ִִמים ִ�ִּת ְְהֶיֶ ה ִִעם ה' ֱֱאֹל ֶֶֹק ָ‬ ‫והוא המנצח בהם‪ ,‬והרימותי ידי אל ה' א‪-‬ל עליון שידי לא היתה אלא‬ ‫יג) אחרי אזהרת ה'‪ֹ' ,‬ל ֹא ִיִ �ָָּמֵצֵ א ְְב ָָך‪ֹ ...‬קֹ ֵֵסם ְְק ָָס ִִמים ְְמעֹוֹ ֵנֵן ְּוְּמַנ ֵֵַח ׁׁש ְּוְּמַכַ ֵּׁש� � ֵ ף וגו''‬ ‫כחרב ביד השי"ת‪ ,‬וממילא אין השלל והביזה שלי כי לא אני המנצח והוסיף‬ ‫(שם יח‪ ,‬י)‪ ,‬והענין בשניהם‪ ,‬שיאמין בלבו כי הקב"ה לבדו הוא בעל היכולת‬ ‫אברהם לאמור ולא תאמר אני העשרתי‪ ,‬שבכוחי ועוצם ידי עשיתי את החיל‬ ‫בתחילה ובסוף‪ ,‬הוא היכול לעשות ולבטל‪ ,‬ולא ישמעו אל מעוננים ואל‬ ‫הזה‪ ,‬ובאמת הרי רק ה' פעל כל זאת ולא ידי יד כהה‪.‬‬ ‫קוסמים או למנחש ומכשף‪ ,‬ולא יאמין שיבואו דבריהם על כל פנים (כלומר‪,‬‬ ‫ואין הדברים אמורים רק לענין מלחמה‪ ,‬אלא הם שייכים לכל ענייני‬ ‫שדבריהם מוכרחים להקיים)‪ ,‬אבל יגזור בלבו שהכל ביד עליון העליונים‬ ‫העולם‪ ,‬לידע ולהודיע דרכי אמונה פשוטה‪ ,‬תמימה ושלימה‪ ,‬שרק הקב"ה‬ ‫שהוא א‪-‬ל והוא א‪-‬ל ש‪-‬ד‪-‬י‪ ,‬עושה טובה שלא היה במזל וכו' כפי שיתהלך‬ ‫הוא שעשה ועושה ויעשה לכל המעשים‪ ,‬ואין ביד האדם וביכולתו לעשות‬ ‫האדם לפניו‪ֵ'ֵ ,‬מֵפֵ ר ֹאֹתֹוֹ ת ַ�ַּבִּד�ִ ים ְְוֹקֹ ְְס ִִמים ְיְ הֹוֹ ֵלֵ ל' (ישעיה מד‪ ,‬כה)‪ ,‬וזהו שאמרו‬ ‫מאומה‪ ,‬לא להועיל וגם לא להזיק‪ ,‬וכל השתדלות שעושה הן בענייני‬ ‫(שבת קנו‪ ):‬צא מאצטגנינות שלך‪.‬‬ ‫הפרנסה והן בשאר צרכי העולם אינם מעלים ולא מורידים כלום‪ ,‬אלא הכל‬ ‫ללמדנו‪ ,‬שגם אם כל החכמים יודעי העיתים מגלים סוד ואומרים לו‬ ‫יבוא לו רק כפי רצונו ית'‪ ,‬אשר הוא הנותן כח לעשות חיל‪ ,‬והוא מסבב כל‬ ‫בבירור מה יעלה בגורלו‪ ,‬ומייאשים אותו שכבר אבד סברו ובטל סיכויו‪,‬‬ ‫הסיבות לקיים כל הדבר כפי אשר נגזר מלעילא‪.‬‬ ‫אין תקוה שיצא מאפילה לאורה ותזרח השמש‪ ,‬אם בבני שמזלו הוא להיות‬ ‫ואם כי בוודאי מחובת האדם לעשות השתדלות בכל העניינים‪ ,‬אמנם‬ ‫ערירי ח"ו‪ ,‬אם בחיי או במזוני שכך נגזר עליו להיות ביש מזל אל יאמין להם‬ ‫עם זאת עליו לזכור היטב שאין זה אלא השתדלות גרידא כפי המצווה עליו‪,‬‬ ‫ח"ו‪ ,‬ואל יתייאש עצמו חלילה‪ ,‬אלא יחזק אמונתו בקרבו שהכל ביד עליון‬ ‫אך אין ההשתדלות מועילה כלום‪ ,‬וחלילה לו לבטוח בכוחו ובמעשיו‪ ,‬ולומר‬ ‫העליונים‪ ,‬הקב"ה הוא העושה והוא היעשה לכל המעשים‪ ,‬וברגע אחד יכול‬ ‫בעצמו ידינו רמה‪ ,‬וכמו שביאר הרה"ק החתם סופר זי"ע מה שנאמר על‬ ‫להוציאו מן המיצר למרחב כשיעלה הרצון לפניו‪.‬‬ ‫אברהם אבינו 'ִיִ ֵ�ֵּתן �ֶֶּכ ָָעָפָ ר ַַח ְְרּבֹּוֹ �ְְּכ ַַק ׁׁש ִנִ ָּד�ָ ף ַַקְׁש� ְ ּתֹּוֹ ' (ישעיה מא‪ ,‬ב)‪ ,‬וכפי הידוע‬ ‫ורמז לה הרה"ק הדברי ישראל ממודזיץ זי"ע בלשון הכתוב בריש‬ ‫שבעת שנלחם אברהם אבינו עם הארבעה מלכים זרק לעברם עפר ונעשה‬ ‫פרשתן (יב‪ ,‬א) 'ֶלֶ ְְך ְלְ ָָך ֵֵמ ַַא ְְרְצְ ָָך וכו' ֶֶאל ָָה ָָא ֶֶרץ ֲֲאֶׁש� ֶ ר ַַא ְְר ֶֶאָּך�ָ '‪ ,‬שכך אמר לו‬ ‫נס ונהפכו לחרבות וכן זרק קש ונעשה לקשת‪ ,‬ומקשה בדקדוק הלשון‬ ‫הקב"ה לאברהם‪ ,‬לך לך הסתלק ועזוב אותם מחשבות שהארץ כל עסקי‬ ‫שהיה צריך לומר להיפך יתן עפר כחרב‪ ,‬וקש נידף כקשת‪ ,‬ואילו מלשון‬ ‫עוה"ז‪ ,‬הינם ארצך‪ ,‬ארץ שלך שתלוי במעשיך ובהשתדלותיך הרבים‪ ,‬אלא‬ ‫הכתוב נראה שנתן חרב כעפר‪ ,‬ומבאר החתם סופר‪ ,‬כי אכן אברהם אבינו‬ ‫זכור תמיד אל הארץ אשר אראך שאני מספק צרכיך‪ ,‬ואני נותן לך את הארץ‬ ‫זרק חרבות וקשתות‪ ,‬אלא שידע היטב שלא החרב ממית ואין הקשת הורגת‬ ‫והכל כפי הנגזר ונקצב ממעל‪,‬‬ ‫אלא הרי הם כעפר וקש נידף‪ ,‬וכל מעשיו אינם אלא כי כך רצון השי"ת לנהוג‬ ‫וכן איתא ביכין על מסכת תמיד (פ"א‪ ,‬ב) דכתיב שם גבי גורל הפיס זכה‬ ‫במנהגו של עולם‪ ,‬אך היה ברור אצלו שמעשיו אינם פועלין כלום‪,‬‬ ‫מי שזכה‪ ,‬ולכאורה יש להקשות שתיבות מי שזכה נראית כמיותרות ומוסר‬ ‫וכה הם דבריו בזה"ל‪" :‬על כן נלע"ד על דרך הפשוט שאברהם אבינו‬ ‫הבנה‪ ,‬וכי יש מקום לומר שזכה מי שלא זכה‪ ,‬הרי בוודאי הזוכה שזכה הוא‬ ‫ע"ה נהג מנהגו של עולם‪ ,‬ירה חיצים בקשתות והריק חרבו נגד האויב שלא‬ ‫{א}‬ ‫או להיטיב ח"ו‪ ,‬וכיוצא בדבר ייאמר כלפי מי שמעלים עיניו מן הצדקה‬ ‫שזכה‪ ,‬אלא מבאר היכין וז"ל‪" :‬אע"ג שהפיל גורל‪ ,‬לא היה דרך מקרה (מי‬ ‫משום שסבור שיש כח בממונו להיטיב לו‪ ,‬וחסרון הממון יריע לו‪ ,‬על כן‬ ‫שיזכה בגורל)‪ ,‬רק מה' כל משפטיו‪ ,‬ורק מי שראוי וזכאי מכך משמים‪ ,‬הוא‬ ‫זה האיש המעלים עיניו מן הצדקה כי אינו יכול להיפרד מממונו כי בוטח בו‬ ‫הוא שזכה בגורל בכל עבודה ועבודה"‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬כלומר זכה בעולם הזה מי‬ ‫שהוא יעזור לו הרי הוא כעובד ע"ז רח"ל‪.‬‬ ‫שזכה בשמים ממעל‪ ,‬הרי לך שאין דבר נעשה מעצמו בעולם הזה‪ ,‬אלא הכל‬ ‫◆ איך מבקשים בתפילה על גשמיות אחר רוחניות הרי מעלין‬ ‫בהכרזה והנהגה ממעל‪.‬‬ ‫בקודש??‬ ‫◆ אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים‪ ,‬לכאורה הוא יצא לבד‬ ‫בלי ציווי??‬ ‫וביאור דבריו בעומק‪ ,‬מצינן בדברים כדרבונות שכותב הרבינו בחיי‬ ‫ביתר עומק יש ללמוד ממה שנאמר (טו‪ ,‬ז) ַ'ַו �ֹּי ֶ‬ ‫ֹאֶמר ֵֵאָלָ יו ֲֲאִנִי ה' ֲֲאֶׁש� ֶ ר‬ ‫(בפתיחה לפרשת שלח) המלמד לאנוש דעה ובינה בענין השתדלות הפרנסה‪.‬‬ ‫אִת ָיָך ֵֵמאּוּר �ַַּכ ְְׂש� ִּד�ִ ים'‪ ,‬ולכאורה צ"ב‪ ,‬מהאמור בפסוקים הקודמים בסוף‬ ‫הֹוֹ ֵצֵ ִ‬ ‫שלמה המלך אמר במשלי (כא‪ ,‬לא) 'סּוּס מּוָּכָ ן ְלְ יֹוֹ ם ִִמְלְ ָָח ָָמה ְְוַלַ ה' ַַה ְ�ְּת ׁׁש ָּוָּעה'‪.‬‬ ‫פרשת נח (יא‪ ,‬לא) ַ'ַו ִ �ִּי ַ�ַּקח ֶ�ֶּת ַַרח ֶֶאת ַַא ְְב ָָרם ְ�ְּבנֹוֹ ַַו ֵ �ֵּיְצְ אּוּ ִִא ָ�ָּתם ֵֵמאּוּר �ַַּכ ְְׂש� ִּד�ִ ים ָלָ ֶלֶ ֶכֶ ת‬ ‫יש להבין האם לה' התשועה למה צריכין סוס מוכן ליום מלחמה‪ ,‬ומבאר‬ ‫ַנַַען ַַו ָ �ָּיֹבֹ אּוּ ַַעד ָָח ָָרן'‪ ,‬נמצא שבשעה שדיבור אליו ה' לך לך מארצך‬ ‫ַַא ְְרָצָ ה �ְְּכ ַ‬ ‫הרבינו בחיי‪ ,‬וכה דבריו‪" :‬שלמה ע"ה יזהיר כל אדם בכתוב הזה‪ ,‬שיעשה כל‬ ‫ומולדתך ומבית אביך כבר היה באותה שעה בחרן‪ ,‬ואילו יציאתו תחילה‬ ‫דבר שיצטרך לעשות‪ ,‬ובדרך הטבע כל מה שבכחו‪ ,‬ושימסור השאר בידי‬ ‫מאור כשדים לא הייתה על פי ציווי של הקב"ה אלא מעצמו‪ ,‬ואם כן מהו‬ ‫שמים‪ ,‬כי הנס אינו חל אלא בחסרון הטבע‪ ,‬ועיקר יצירת האדם בנוי על מדת‬ ‫שאמר לו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים‪,‬‬ ‫הטבע‪ ,‬ועל כן יצטרך שיעשה האדם פעולות וענינים שיהיו הכנות להשיג‬ ‫בהן חפצו ולעמוד על משאלות לבו‪.‬‬ ‫ופירש רבינו מיוחס (אחד מרבותינו הראשונים)‬ ‫בזה"ל‪" :‬המקום נתן בלבו של תרח לצאת משם" עכ"ל‪,‬‬ ‫כגון היוצא למלחמה על אויביו שראוי לו שיכין כלי זיין‬ ‫ר"ל‪ ,‬שאף שלפי ראות עיני בשר נראה שתרח ואברהם יצאו‬ ‫וסוסים ומרכבות ליום מלחמה‪ ,‬שאם אינו מכין ויסמוך על‬ ‫"‪ ...‬כמו שמפרש‬ ‫מעצמם מאור כשדים‪ ,‬הרי באמת הקב"ה הוא אשר הוציא‬ ‫הנס ימסר ביד אויביו‪ ,‬או כמי שיש לו חולה שהוא ראוי לתקן‬ ‫הרה"ק הבני‬ ‫אותם מאור כשדים‪ ,‬כי אין אדם עושה מעשים ולא חושב‬ ‫לו מסעדים וסמים למאכלו‪ ,‬ומאכילו המאכלים המועילים‬ ‫יששכר זי"ע‬ ‫מחשבות מעצמו‪ ,‬אלא הקב"ה הוא שנותן בליבו לחשוב כך‬ ‫ולמנוע ממנו המאכלים המזיקים‪ ,‬ואחר שעשה לו כל יכלתו‬ ‫את הפסוק האמור‬ ‫או כך‪ ,‬בכדי להביא את הדבר כפי הכוונה העליונה‪.‬‬ ‫והשתדל בכל כחו ועשה בדרך הטבע כל הכנותיו אין ראוי לו‬ ‫בפרשתן (טו‪ ,‬ו) 'ְוְ ֶֶה ֱֱא ִִמן‬ ‫והוא מקרא מפורש (תהילים לז‪ ,‬כג) ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננּוּ'‪,‬‬ ‫לבטוח שיגיע אל רצונו רק בשם יתעלה לא בהכנות האלה‪,‬‬ ‫ַַּב� ה' ַוַ ַַּי� ְְח � ְְׁשֶבֶ ָָה ּּלֹוֹ ְְצ ָָד ָָקה'‬ ‫וכלשון הדברי ישראל (בשלח ד"ה וירא) ואפילו עשרת‬ ‫כי יש אדם שיאבד במלחמה עם כל ההכנות‪ ,‬ויש שינצל‬ ‫ומלת 'האמן' חסר‬ ‫אלפים צעדיו והילוכו של אדם הכל הוא בהשגחה פרטית כמו‬ ‫מבלעדיהן‪ ,‬ויש חולה שימות עם המאכלים המועילים ויש‬ ‫שאנו מברכין בכל יום בשם המלכות ברכת המכין מצעדי‬ ‫שתגיע לו רפואה עם המאכלים הרעים המזיקים‪.‬‬ ‫בלא יו"ד‪ ,‬כי אות יו"ד‬ ‫גבר וכו' וצריכין להאמין כך‪ ,‬שלא תהיה חלילה ברכתו ברכה‬ ‫ואם כן אין עיקר התשועה בענין המלחמה ולא בעינן‬ ‫מרמזת על בחינת‬ ‫לבטלה‪.‬‬ ‫הרפואה להכנותיהם רק בשם יתעלה שכן כתיב‪ָ'ָ ,‬הֹרֹ ֵפֵ א‬ ‫החכמה (כמבואר‬ ‫ונודע מה שכתוב המסילת ישרים (פכ”א ד”ה אמנם מה)‬ ‫ּוְּמ ַַח ֵ�ֵּב ׁׁש ְלְ ַַע ְ �ְּצבֹוֹ ָָתם' (תהילים קמז‪ ,‬ג)‪ ,‬וכתיב (שם י)‬ ‫ִלִ ְׁש� ְ ֵ‬ ‫בּוֵּרי ֵלֵ ב ְ‬ ‫בזוה"ק)‪ ,‬ונחסרה היו"ד‬ ‫וז”ל‪" :‬וכבר היה האדם יכול להיות יושב בטל‪ ,‬והגזרה (היינו‬ ‫בּוַּרת ַַהּסּּוּס ֶיֶ ְְח � ָָּפץ ֹל ֹא ְְב ׁׁשֹוֹ ֵֵקי ָָה ִִא ׁיׁש ִיִ ְְרֶצֶ ה'‪ ,‬וכתיב (שם‬ ‫'ֹל ֹא ִִבְגְ ַ‬ ‫מן האמונה‪ ,‬לרמז‬ ‫מה שנקצב עבורו מן השמים) היתה מתקיימת‪ ,‬אם לא שקדם‬ ‫לג‪ ,‬יז) 'ֶׁש� ֶ ֶֶקר ַַהּסּּוּס ִלִ ְְת ׁׁש ָּוָּעה'" ע"כ‪.‬‬ ‫לן‪ ,‬כי בענייני אמונה‬ ‫יָך � ֹֹּתאַכַ ל ֶלֶ ֶֶחם' (בראשית‬ ‫לכל בני אדם גזירתו ית' ְ�'ְּבֵזֵ ַַעת ַַא � ֶֶּפ ָ‬ ‫נמצא לפי הרבינו בחיי‪ ,‬שזאת הנסיון הגדול העומדת‬ ‫על האדם לבטל את‬ ‫ג‪ ,‬יט)‪ ,‬אשר על כן חייב אדם להשתדל איזה השתדלות לצורך‬ ‫לבני אדם‪ ,‬מצד אחד הוא יש לעשות כל פעולות בדרך הטבע‪,‬‬ ‫כל חכמתו‪ ,‬ולהאמין‬ ‫פרנסתו‪ ,‬שכן גזר המלך העליון‪ ,‬והרי זה כמס שפורע כל המין‬ ‫ולדעת שלא המעשים פועלים כפי שנראה בראות עיני האדם‬ ‫האנושי אשר אין להימלט ממנו‪ ,‬על כן אמרו (ספרי דברים קכ”ג)‬ ‫בפשטות בלא חקירות‬ ‫שישועתו הוא פועל יוצא מהשתדלותו‪ ,‬רק לה' הישועה‪,‬‬ ‫יכול אפילו יושב ובטל‪ ,‬תלמוד לומר (יד‪ ,‬כט) ְ�'ְּבָכָ ל ַַמ ֲֲע ֵֵׂש� ה‬ ‫ודרישות‪ ,‬רק תמים‬ ‫והשתדלותו הוא לקיים גזירת המלך כמו מס שחייבים בני‬ ‫ָיָ ְְד ָָך ֲֲאֶׁש� ֶ ר ַ�ַּת ֲֲע ֶֶׂש� ה'‪ ,‬אך לא שההשתדלות הוא המועיל‪ ,‬אלא‬ ‫אדם למלכות‪.‬‬ ‫תהיה עם ה' אלקיו‪”...‬‬ ‫שעל ידי השתדלותו‪ ,‬הרי יצא ידי חובתו‪ ,‬וכבר יש מקום‬ ‫לברכת שמים שתשרה עליו ואינו צריך לבלות ימיו בחריצות‬ ‫ומסופר שפעם שאל הגר"א דסלר זצ"ל את הגה"ק החזון איש‬ ‫והשתדלות‪ ,‬כי כיון שעשה אדם קצת מלאכה משם והלאה אין‬ ‫זי"ע‪ ,‬כיצד יתכן לבקש בשמונה עשרה בקשות גשמיות כברכת רפאנו‬ ‫לו אלא לבטוח בקונו‪ ,‬ולא להצטער על שום דבר בעולמי"‪,‬‬ ‫וברכת ברך עלינו לאחר הבקשה על רוחניות בברכת אתה חונן‪ ,‬השיבנו‬ ‫עכ”ל‪.‬‬ ‫לתורתך וסלח לנו‪ ,‬והרי כלל הוא בידינו שמעלין בקודש ואין מורידין‬ ‫והיה לנו לבקש על הרוחניות רק אחר הגשמיות‪ ,‬א"ל החוז"א‪ ,‬האם יש‬ ‫בוא וראה אזהרת רבינו אברהם בן הרמב"ם בספרו הקדוש‬ ‫למר תירוץ בידו‪ ,‬אמר לו הרב דסלר‪ ,‬כי נראה לו לומר שבאמת אין כאן‬ ‫המספיק לעובדי השם (פ"ח הבטחון) בלשונו‪" :‬שהבוטח בהשתדלותו‬ ‫כלל מורידין הואיל וגם הגשמיות של היהודי רוחניות הוא כי לרפואה הוא‬ ‫שהיא תביא לו הפרנסה הרי זו כפירה נסתרת‪ ,‬והיינו שבפיו אומר שמאמין‬ ‫נצרך בעבור שיכול לעבוד את ה' בלבב שלם‪ ,‬וכן ברך עלינו בפרנסה אינו‬ ‫בה' שהוא המפרנס והמרושש‪ ,‬הממית והמחיה‪ ,‬המוחץ והמרפא‪ ,‬אבל בסתר‬ ‫אלא כדי שיוכל לכבד את השבתות ולשלם שכר בניו לתלמוד תורה‪ ,‬אמר‬ ‫ליבו בוטח הוא שפרנסתו תלויה לפי ריבוי או מיעוט השתדלותו‪ ,‬ורפואתו‬ ‫לו החזו"א‪ ,‬לדידי קושיא מעיקרא ליתא‪ ,‬כי בקשת היהודי בברכת רפאנו‬ ‫תלויה בתרופות הרופאים‪ ,‬ומכיון שסובר כך‪ ,‬הרי זו כפירה‪ ,‬ודוד המלך אמר‬ ‫מכרזת ואומרת‪ ,‬רבש"ע אינני מאמין כלל בכוחו של הרופא כל רפואתי‬ ‫על כך (תהילים לא‪ ,‬ז) ָ'ָׂש� ֵֵנ ִ‬ ‫אִתי ַַהֹּׁש� � ְְֹמ ִִרים ַַה ְְבֵלֵ י ָׁש� ָ ְְוא ַַו ֲֲאִנִי ֶֶאל ה' ָ�ָּב ָָט ְְח ִ�ִּתי'"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫תלויה ועומדת בידך‪ ,‬כמו"כ הוא מכריז ברך עלינו כל ההשתדלות וכיו"ב‬ ‫הנה איתא בגמרא (ב"ב י‪ ).‬רבי יהושע בן קרחה אומר כל המעלים עיניו‬ ‫אינה אלא הבל וריק‪ ,‬כי אתה האלוקים הזן ומפרנס אותי ואת בני ביתי‪ ,‬א"כ‬ ‫מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים‪ ,‬ולמד זאת מקרא בפרשתנו (טו‪ ,‬ט)‬ ‫יש כאן רק מעלין בקודש בהכרזות אמונה כגון דא‪ ,‬ולא עוד אלא שרק אחר‬ ‫ִ'ִהָּׁש� � ָ ֶֶמר ְלְ ָָך � ֶֶּפן ִיִ ְְהֶיֶ ה ָָד ָָבר ִִעם ְלְ ָָב ְְב ָָך ְְבִלִ ַ �ַּי ַַעל'‪ ,‬ובליעל היינו ע"ז‪ .‬וביאר הגה"ק‬ ‫שנמלא דעה באתה חונן‪ ,‬ושב בתשובה שלימה השיבנו אבינו‪ ,‬ונטהר בסלח‬ ‫רבי אלחנן וואסערמאן זי"ע הי"ד (קובץ שיעורים שם אות נ"א) פשוטן של‬ ‫לנו‪ ,‬יש בידו להכיר הכרת אמונה איתנה כזו‪.‬‬ ‫דברים‪ ,‬כי שורש עבודת האלילים הוא משום שסבור שיש כח בע"ז להרע‬ ‫{ב}‬