ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — לך לך (2026-10-19)

ערב שב"ק פרשת
לך לך
י"ג חשון שנת תשפ"ז
דברי חיזוק
באמונה ובטחון ועוד
על פרשיות השבוע
ויאמר אליהו
מאת הרב אלי' מאיר סמיט שליט"א
ביהמ"ד תוס' יו"ט ירושלים ◆ 347-897-9968 ◆ 058-323-1459
בס”ד
בוטח בה' אינו נקרא מי שלא משתדל לפרנסתו ,אדרבה זה האיש העוסק
לפרנסתו אך במחשבתו יודע כי היא רק כמס הפורע ,הרי הוא בוטח בה'!!!
לשנות ממנהגו של עולם ,אך בעיניו היה חרבו כעפר וקשתו כקש נידף, ◆ ממה פחד אברהם כל כך שיאמר סדום אני העשרתי את
שלא בטח בחרב וחנית ולא בקשת וחצים ,כי היה בעיניו כלא היה ,על דרך אברם??
'סּוּס מּוָּכָ ן ְלְ יֹוֹ ם ִִמְלְ ָָח ָָמה ְְוַלַ ה' ַַה ְ�ְּת ׁׁש ָּוָּעה' (משלי כ"א ל"א)" עכ"ל. ְ כתוב בפרשה (יד ,כא -כג) ַ'ַו �ֹּי ֶ
ֹאֶמר ֶֶמֶלֶ ְך ְְסֹדֹ ם ֶֶאל ַַא ְְב ָָרם ֶ�ֶּתן ִלִ י ַַה ֶ�ֶּנֶפֶ ׁׁש
◆ למה נחסרה אות י' בתיבת 'והאמן'?? ֹאֶמר ַַא ְְב ָָרם ֶֶאל ֶֶמֶלֶ ְְך ְְסֹדֹ ם ֲֲה ִִריֹמֹ ִִתי ָיָ ִִדי ֶֶאל ה' ֵֵא-ל ֶֶעְלְ יֹוֹ ן ֹקֹ ֵנֵה
ְוְ ָָה ְְרֻכֻ ׁׁש ַַקח ָלָ ְְךַַ ,ו �ֹּי ֶ
אַמר ְ
ַנַַעל ְְו ִִאם ֶֶא ַ�ַּקח ִִמ �ָָּכל ֲֲאֶׁש� ֶ ר ָלָ ְך ְוְ ֹל ֹא ֹתֹ ַ ְ
ָׁש� ָ ַַמִיִ ם ָָו ָָא ֶֶרץִִ ,אם ִִמחּוּט ְוְ ַַעד ְְׂש� רֹוֹ ְך ַ
ועד"ז מפרש הרה"ק הבני יששכר זי"ע (אגרא דכלה חוקת ד"ה עמוד
ֲֲאִנִי ֶֶה ֱֱעַׁש� ַ ְְר ִ�ִּתי ֶֶאת ַַא ְְב ָָרם' .ולכאורה יש לתמוה ,שהלא כן הוא דרך המלחמות
נ"א וכן היא בהיכל הברכה להרה"ק מקאמארנא זי"ע) את הפסוק האמור בפרשתן
שהמנצח בקרב יבוז את שלל הארץ ,ואם כן מאחר שאברהם ניצח את
(טו ,ו) 'ְוְ ֶֶה ֱֱא ִִמן ַ�ַּבה'' חסר בלא יו"ד ,כי אות יו"ד מרמזת על בחינת החכמה
ארבעת המלכים אם כן כל הרכוש לו מן הדין ,ואינו שייך כלל למלך סדום
(כמבואר בזוה"ק במקומות רבים) ,ונחסרה היו"ד מן האמונה ,לרמז לן,
(שכבר נוצח על ידי אותם המלכים) ,ואין למלך סדום כל טענה וזכות לומר
כי בענייני אמונה על האדם לבטל את כל חכמתו ,ולהאמין בפשטות בלא
אני העשרתי את אברם ,ואף אם אמור יאמר כן לא יהא בדבריו כלום ,מדוע
חקירות ודרישות ,רק תמים תהיה עם ה' אלקיו.
חשש אברהם שמא יאמר מלך סדום שהוא העשיר אברהם.
ֹאֶמר ֵֵאָלָ יו ֲֲאִנִי ֵֵא-ל וכך איתא ברמב"ן בפרשתן על הכתוב (יז ,א) ַ'ַו �ֹּי ֶ ומבאר המלבי"ם ,שכך אמר אברהם אבינו ,אותו נצחון בשדה הקרב
ַׁש� ַ ַּ-ד�ַ -י ִִה ְְת ַַה �ֵֵּל ְְך ְלְ ָפָ ַנַי ֶוֶ ְְהֵיֵ ה ָָת ִִמים' ,לבאר משמעות הציווי והיה תמים ,וז"ל: לא היה בכוחו ועוצם ידי ולא בגבורת ידי ,אלא השי"ת הוא עושה מלחמות
יָך' (דברים יח, "מצוה אחרת עוד בענין הזה כטעם ָ�'ָּת ִִמים ִ�ִּת ְְהֶיֶ ה ִִעם ה' ֱֱאֹל ֶֶֹק ָ
והוא המנצח בהם ,והרימותי ידי אל ה' א-ל עליון שידי לא היתה אלא
יג) אחרי אזהרת ה'ֹ' ,ל ֹא ִיִ �ָָּמֵצֵ א ְְב ָָךֹ ...קֹ ֵֵסם ְְק ָָס ִִמים ְְמעֹוֹ ֵנֵן ְּוְּמַנ ֵֵַח ׁׁש ְּוְּמַכַ ֵּׁש� � ֵ ף וגו'' כחרב ביד השי"ת ,וממילא אין השלל והביזה שלי כי לא אני המנצח והוסיף
(שם יח ,י) ,והענין בשניהם ,שיאמין בלבו כי הקב"ה לבדו הוא בעל היכולת אברהם לאמור ולא תאמר אני העשרתי ,שבכוחי ועוצם ידי עשיתי את החיל
בתחילה ובסוף ,הוא היכול לעשות ולבטל ,ולא ישמעו אל מעוננים ואל הזה ,ובאמת הרי רק ה' פעל כל זאת ולא ידי יד כהה.
קוסמים או למנחש ומכשף ,ולא יאמין שיבואו דבריהם על כל פנים (כלומר,
ואין הדברים אמורים רק לענין מלחמה ,אלא הם שייכים לכל ענייני
שדבריהם מוכרחים להקיים) ,אבל יגזור בלבו שהכל ביד עליון העליונים
העולם ,לידע ולהודיע דרכי אמונה פשוטה ,תמימה ושלימה ,שרק הקב"ה
שהוא א-ל והוא א-ל ש-ד-י ,עושה טובה שלא היה במזל וכו' כפי שיתהלך
הוא שעשה ועושה ויעשה לכל המעשים ,ואין ביד האדם וביכולתו לעשות
האדם לפניוֵ'ֵ ,מֵפֵ ר ֹאֹתֹוֹ ת ַ�ַּבִּד�ִ ים ְְוֹקֹ ְְס ִִמים ְיְ הֹוֹ ֵלֵ ל' (ישעיה מד ,כה) ,וזהו שאמרו
מאומה ,לא להועיל וגם לא להזיק ,וכל השתדלות שעושה הן בענייני
(שבת קנו ):צא מאצטגנינות שלך.
הפרנסה והן בשאר צרכי העולם אינם מעלים ולא מורידים כלום ,אלא הכל
ללמדנו ,שגם אם כל החכמים יודעי העיתים מגלים סוד ואומרים לו יבוא לו רק כפי רצונו ית' ,אשר הוא הנותן כח לעשות חיל ,והוא מסבב כל
בבירור מה יעלה בגורלו ,ומייאשים אותו שכבר אבד סברו ובטל סיכויו, הסיבות לקיים כל הדבר כפי אשר נגזר מלעילא.
אין תקוה שיצא מאפילה לאורה ותזרח השמש ,אם בבני שמזלו הוא להיות
ואם כי בוודאי מחובת האדם לעשות השתדלות בכל העניינים ,אמנם
ערירי ח"ו ,אם בחיי או במזוני שכך נגזר עליו להיות ביש מזל אל יאמין להם
עם זאת עליו לזכור היטב שאין זה אלא השתדלות גרידא כפי המצווה עליו,
ח"ו ,ואל יתייאש עצמו חלילה ,אלא יחזק אמונתו בקרבו שהכל ביד עליון
אך אין ההשתדלות מועילה כלום ,וחלילה לו לבטוח בכוחו ובמעשיו ,ולומר
העליונים ,הקב"ה הוא העושה והוא היעשה לכל המעשים ,וברגע אחד יכול
בעצמו ידינו רמה ,וכמו שביאר הרה"ק החתם סופר זי"ע מה שנאמר על
להוציאו מן המיצר למרחב כשיעלה הרצון לפניו.
אברהם אבינו 'ִיִ ֵ�ֵּתן �ֶֶּכ ָָעָפָ ר ַַח ְְרּבֹּוֹ �ְְּכ ַַק ׁׁש ִנִ ָּד�ָ ף ַַקְׁש� ְ ּתֹּוֹ ' (ישעיה מא ,ב) ,וכפי הידוע
ורמז לה הרה"ק הדברי ישראל ממודזיץ זי"ע בלשון הכתוב בריש שבעת שנלחם אברהם אבינו עם הארבעה מלכים זרק לעברם עפר ונעשה
פרשתן (יב ,א) 'ֶלֶ ְְך ְלְ ָָך ֵֵמ ַַא ְְרְצְ ָָך וכו' ֶֶאל ָָה ָָא ֶֶרץ ֲֲאֶׁש� ֶ ר ַַא ְְר ֶֶאָּך�ָ ' ,שכך אמר לו נס ונהפכו לחרבות וכן זרק קש ונעשה לקשת ,ומקשה בדקדוק הלשון
הקב"ה לאברהם ,לך לך הסתלק ועזוב אותם מחשבות שהארץ כל עסקי שהיה צריך לומר להיפך יתן עפר כחרב ,וקש נידף כקשת ,ואילו מלשון
עוה"ז ,הינם ארצך ,ארץ שלך שתלוי במעשיך ובהשתדלותיך הרבים ,אלא הכתוב נראה שנתן חרב כעפר ,ומבאר החתם סופר ,כי אכן אברהם אבינו
זכור תמיד אל הארץ אשר אראך שאני מספק צרכיך ,ואני נותן לך את הארץ זרק חרבות וקשתות ,אלא שידע היטב שלא החרב ממית ואין הקשת הורגת
והכל כפי הנגזר ונקצב ממעל, אלא הרי הם כעפר וקש נידף ,וכל מעשיו אינם אלא כי כך רצון השי"ת לנהוג
וכן איתא ביכין על מסכת תמיד (פ"א ,ב) דכתיב שם גבי גורל הפיס זכה במנהגו של עולם ,אך היה ברור אצלו שמעשיו אינם פועלין כלום,
מי שזכה ,ולכאורה יש להקשות שתיבות מי שזכה נראית כמיותרות ומוסר וכה הם דבריו בזה"ל" :על כן נלע"ד על דרך הפשוט שאברהם אבינו
הבנה ,וכי יש מקום לומר שזכה מי שלא זכה ,הרי בוודאי הזוכה שזכה הוא ע"ה נהג מנהגו של עולם ,ירה חיצים בקשתות והריק חרבו נגד האויב שלא
{א}
או להיטיב ח"ו ,וכיוצא בדבר ייאמר כלפי מי שמעלים עיניו מן הצדקה שזכה ,אלא מבאר היכין וז"ל" :אע"ג שהפיל גורל ,לא היה דרך מקרה (מי
משום שסבור שיש כח בממונו להיטיב לו ,וחסרון הממון יריע לו ,על כן שיזכה בגורל) ,רק מה' כל משפטיו ,ורק מי שראוי וזכאי מכך משמים ,הוא
זה האיש המעלים עיניו מן הצדקה כי אינו יכול להיפרד מממונו כי בוטח בו הוא שזכה בגורל בכל עבודה ועבודה" ,עכ"ל ,כלומר זכה בעולם הזה מי
שהוא יעזור לו הרי הוא כעובד ע"ז רח"ל. שזכה בשמים ממעל ,הרי לך שאין דבר נעשה מעצמו בעולם הזה ,אלא הכל
◆ איך מבקשים בתפילה על גשמיות אחר רוחניות הרי מעלין בהכרזה והנהגה ממעל.
בקודש?? ◆ אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים ,לכאורה הוא יצא לבד
בלי ציווי??
וביאור דבריו בעומק ,מצינן בדברים כדרבונות שכותב הרבינו בחיי
ביתר עומק יש ללמוד ממה שנאמר (טו ,ז) ַ'ַו �ֹּי ֶ
ֹאֶמר ֵֵאָלָ יו ֲֲאִנִי ה' ֲֲאֶׁש� ֶ ר
(בפתיחה לפרשת שלח) המלמד לאנוש דעה ובינה בענין השתדלות הפרנסה.
אִת ָיָך ֵֵמאּוּר �ַַּכ ְְׂש� ִּד�ִ ים' ,ולכאורה צ"ב ,מהאמור בפסוקים הקודמים בסוף הֹוֹ ֵצֵ ִ
שלמה המלך אמר במשלי (כא ,לא) 'סּוּס מּוָּכָ ן ְלְ יֹוֹ ם ִִמְלְ ָָח ָָמה ְְוַלַ ה' ַַה ְ�ְּת ׁׁש ָּוָּעה'.
פרשת נח (יא ,לא) ַ'ַו ִ �ִּי ַ�ַּקח ֶ�ֶּת ַַרח ֶֶאת ַַא ְְב ָָרם ְ�ְּבנֹוֹ ַַו ֵ �ֵּיְצְ אּוּ ִִא ָ�ָּתם ֵֵמאּוּר �ַַּכ ְְׂש� ִּד�ִ ים ָלָ ֶלֶ ֶכֶ ת
יש להבין האם לה' התשועה למה צריכין סוס מוכן ליום מלחמה ,ומבאר
ַנַַען ַַו ָ �ָּיֹבֹ אּוּ ַַעד ָָח ָָרן' ,נמצא שבשעה שדיבור אליו ה' לך לך מארצך ַַא ְְרָצָ ה �ְְּכ ַ
הרבינו בחיי ,וכה דבריו" :שלמה ע"ה יזהיר כל אדם בכתוב הזה ,שיעשה כל
ומולדתך ומבית אביך כבר היה באותה שעה בחרן ,ואילו יציאתו תחילה
דבר שיצטרך לעשות ,ובדרך הטבע כל מה שבכחו ,ושימסור השאר בידי
מאור כשדים לא הייתה על פי ציווי של הקב"ה אלא מעצמו ,ואם כן מהו
שמים ,כי הנס אינו חל אלא בחסרון הטבע ,ועיקר יצירת האדם בנוי על מדת
שאמר לו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים,
הטבע ,ועל כן יצטרך שיעשה האדם פעולות וענינים שיהיו הכנות להשיג
בהן חפצו ולעמוד על משאלות לבו. ופירש רבינו מיוחס (אחד מרבותינו הראשונים)
בזה"ל" :המקום נתן בלבו של תרח לצאת משם" עכ"ל,
כגון היוצא למלחמה על אויביו שראוי לו שיכין כלי זיין ר"ל ,שאף שלפי ראות עיני בשר נראה שתרח ואברהם יצאו
וסוסים ומרכבות ליום מלחמה ,שאם אינו מכין ויסמוך על " ...כמו שמפרש מעצמם מאור כשדים ,הרי באמת הקב"ה הוא אשר הוציא
הנס ימסר ביד אויביו ,או כמי שיש לו חולה שהוא ראוי לתקן הרה"ק הבני אותם מאור כשדים ,כי אין אדם עושה מעשים ולא חושב
לו מסעדים וסמים למאכלו ,ומאכילו המאכלים המועילים יששכר זי"ע מחשבות מעצמו ,אלא הקב"ה הוא שנותן בליבו לחשוב כך
ולמנוע ממנו המאכלים המזיקים ,ואחר שעשה לו כל יכלתו את הפסוק האמור או כך ,בכדי להביא את הדבר כפי הכוונה העליונה.
והשתדל בכל כחו ועשה בדרך הטבע כל הכנותיו אין ראוי לו
בפרשתן (טו ,ו) 'ְוְ ֶֶה ֱֱא ִִמן והוא מקרא מפורש (תהילים לז ,כג) ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננּוּ',
לבטוח שיגיע אל רצונו רק בשם יתעלה לא בהכנות האלה,
ַַּב� ה' ַוַ ַַּי� ְְח � ְְׁשֶבֶ ָָה ּּלֹוֹ ְְצ ָָד ָָקה' וכלשון הדברי ישראל (בשלח ד"ה וירא) ואפילו עשרת
כי יש אדם שיאבד במלחמה עם כל ההכנות ,ויש שינצל
ומלת 'האמן' חסר אלפים צעדיו והילוכו של אדם הכל הוא בהשגחה פרטית כמו
מבלעדיהן ,ויש חולה שימות עם המאכלים המועילים ויש
שאנו מברכין בכל יום בשם המלכות ברכת המכין מצעדי
שתגיע לו רפואה עם המאכלים הרעים המזיקים. בלא יו"ד ,כי אות יו"ד
גבר וכו' וצריכין להאמין כך ,שלא תהיה חלילה ברכתו ברכה
ואם כן אין עיקר התשועה בענין המלחמה ולא בעינן מרמזת על בחינת
לבטלה.
הרפואה להכנותיהם רק בשם יתעלה שכן כתיבָ'ָ ,הֹרֹ ֵפֵ א החכמה (כמבואר
ונודע מה שכתוב המסילת ישרים (פכ”א ד”ה אמנם מה)
ּוְּמ ַַח ֵ�ֵּב ׁׁש ְלְ ַַע ְ �ְּצבֹוֹ ָָתם' (תהילים קמז ,ג) ,וכתיב (שם י) ִלִ ְׁש� ְ ֵ
בּוֵּרי ֵלֵ ב ְ בזוה"ק) ,ונחסרה היו"ד וז”ל" :וכבר היה האדם יכול להיות יושב בטל ,והגזרה (היינו
בּוַּרת ַַהּסּּוּס ֶיֶ ְְח � ָָּפץ ֹל ֹא ְְב ׁׁשֹוֹ ֵֵקי ָָה ִִא ׁיׁש ִיִ ְְרֶצֶ ה' ,וכתיב (שם
'ֹל ֹא ִִבְגְ ַ מן האמונה ,לרמז מה שנקצב עבורו מן השמים) היתה מתקיימת ,אם לא שקדם
לג ,יז) 'ֶׁש� ֶ ֶֶקר ַַהּסּּוּס ִלִ ְְת ׁׁש ָּוָּעה'" ע"כ. לן ,כי בענייני אמונה יָך � ֹֹּתאַכַ ל ֶלֶ ֶֶחם' (בראשית לכל בני אדם גזירתו ית' ְ�'ְּבֵזֵ ַַעת ַַא � ֶֶּפ ָ
נמצא לפי הרבינו בחיי ,שזאת הנסיון הגדול העומדת על האדם לבטל את ג ,יט) ,אשר על כן חייב אדם להשתדל איזה השתדלות לצורך
לבני אדם ,מצד אחד הוא יש לעשות כל פעולות בדרך הטבע, כל חכמתו ,ולהאמין פרנסתו ,שכן גזר המלך העליון ,והרי זה כמס שפורע כל המין
ולדעת שלא המעשים פועלים כפי שנראה בראות עיני האדם האנושי אשר אין להימלט ממנו ,על כן אמרו (ספרי דברים קכ”ג)
בפשטות בלא חקירות
שישועתו הוא פועל יוצא מהשתדלותו ,רק לה' הישועה, יכול אפילו יושב ובטל ,תלמוד לומר (יד ,כט) ְ�'ְּבָכָ ל ַַמ ֲֲע ֵֵׂש� ה
ודרישות ,רק תמים
והשתדלותו הוא לקיים גזירת המלך כמו מס שחייבים בני ָיָ ְְד ָָך ֲֲאֶׁש� ֶ ר ַ�ַּת ֲֲע ֶֶׂש� ה' ,אך לא שההשתדלות הוא המועיל ,אלא
אדם למלכות.
תהיה עם ה' אלקיו”... שעל ידי השתדלותו ,הרי יצא ידי חובתו ,וכבר יש מקום
לברכת שמים שתשרה עליו ואינו צריך לבלות ימיו בחריצות
ומסופר שפעם שאל הגר"א דסלר זצ"ל את הגה"ק החזון איש
והשתדלות ,כי כיון שעשה אדם קצת מלאכה משם והלאה אין
זי"ע ,כיצד יתכן לבקש בשמונה עשרה בקשות גשמיות כברכת רפאנו
לו אלא לבטוח בקונו ,ולא להצטער על שום דבר בעולמי",
וברכת ברך עלינו לאחר הבקשה על רוחניות בברכת אתה חונן ,השיבנו
עכ”ל.
לתורתך וסלח לנו ,והרי כלל הוא בידינו שמעלין בקודש ואין מורידין
והיה לנו לבקש על הרוחניות רק אחר הגשמיות ,א"ל החוז"א ,האם יש בוא וראה אזהרת רבינו אברהם בן הרמב"ם בספרו הקדוש
למר תירוץ בידו ,אמר לו הרב דסלר ,כי נראה לו לומר שבאמת אין כאן המספיק לעובדי השם (פ"ח הבטחון) בלשונו" :שהבוטח בהשתדלותו
כלל מורידין הואיל וגם הגשמיות של היהודי רוחניות הוא כי לרפואה הוא שהיא תביא לו הפרנסה הרי זו כפירה נסתרת ,והיינו שבפיו אומר שמאמין
נצרך בעבור שיכול לעבוד את ה' בלבב שלם ,וכן ברך עלינו בפרנסה אינו בה' שהוא המפרנס והמרושש ,הממית והמחיה ,המוחץ והמרפא ,אבל בסתר
אלא כדי שיוכל לכבד את השבתות ולשלם שכר בניו לתלמוד תורה ,אמר ליבו בוטח הוא שפרנסתו תלויה לפי ריבוי או מיעוט השתדלותו ,ורפואתו
לו החזו"א ,לדידי קושיא מעיקרא ליתא ,כי בקשת היהודי בברכת רפאנו תלויה בתרופות הרופאים ,ומכיון שסובר כך ,הרי זו כפירה ,ודוד המלך אמר
מכרזת ואומרת ,רבש"ע אינני מאמין כלל בכוחו של הרופא כל רפואתי על כך (תהילים לא ,ז) ָ'ָׂש� ֵֵנ ִ
אִתי ַַהֹּׁש� � ְְֹמ ִִרים ַַה ְְבֵלֵ י ָׁש� ָ ְְוא ַַו ֲֲאִנִי ֶֶאל ה' ָ�ָּב ָָט ְְח ִ�ִּתי'" ,עכ"ל.
תלויה ועומדת בידך ,כמו"כ הוא מכריז ברך עלינו כל ההשתדלות וכיו"ב הנה איתא בגמרא (ב"ב י ).רבי יהושע בן קרחה אומר כל המעלים עיניו
אינה אלא הבל וריק ,כי אתה האלוקים הזן ומפרנס אותי ואת בני ביתי ,א"כ מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים ,ולמד זאת מקרא בפרשתנו (טו ,ט)
יש כאן רק מעלין בקודש בהכרזות אמונה כגון דא ,ולא עוד אלא שרק אחר ִ'ִהָּׁש� � ָ ֶֶמר ְלְ ָָך � ֶֶּפן ִיִ ְְהֶיֶ ה ָָד ָָבר ִִעם ְלְ ָָב ְְב ָָך ְְבִלִ ַ �ַּי ַַעל' ,ובליעל היינו ע"ז .וביאר הגה"ק
שנמלא דעה באתה חונן ,ושב בתשובה שלימה השיבנו אבינו ,ונטהר בסלח רבי אלחנן וואסערמאן זי"ע הי"ד (קובץ שיעורים שם אות נ"א) פשוטן של
לנו ,יש בידו להכיר הכרת אמונה איתנה כזו. דברים ,כי שורש עבודת האלילים הוא משום שסבור שיש כח בע"ז להרע
{ב}
