gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny

שבוע: לך לך (2026-10-19)

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי״ת‬ ‫פניני התורה‬ ‫ספר‬ ‫ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא‬ ‫של הגאון הגדול המפורסם‬ ‫זצוק״ל‬ ‫רבי גרשון שטערן‬ ‫אבד״ק מ׳ לודאש‬ ‫תלמידם של בעל מהר״ם שיק‪ ,‬חתן סופר‪ ,‬וקול ארי׳ זי״ע‬ ‫וחתן בעל בית שערים זי״ע‬ ‫בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד‬ ‫נלקטו‪ ,‬נערכו‪ ,‬ונסדרו בס״ד ע״י‬ ‫חיים יוסף בערנאטה‬ ‫ברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬ ‫שנת תשפ״ז לפ״ק‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫בס״ד‬ ‫בפרוס השנה החדשה תשפ״ז לפ״ק‬ ‫אמע״כ הרה״ח‪ ,‬רודצו״ח‪ ,‬אוהב ומוקיר ספרים ולומדיהם שליט״א‬ ‫אחדשה״ט‪.‬‬ ‫הנני עוסק זה למעלה מ‪ 10-‬שנים לטובה בעריכת הספרים ״פניני ילקוט הגרשוני״ להגאון הגדול המפורסם בדורו רבי‬ ‫גרשון שטערן זצוק״ל מגדולי המחברים והדרשנים בארץ אונגארן ‪ -‬תלמיד המהר״ם שיק‪ ,‬הקול ארי׳‪ ,‬והחתן סופר‬ ‫זצוק״ל‪ ,‬וחתן הגאון בעל שו״ת בית שערים זצוק״ל‪ .‬בעמ״ח הספרים המפורסמים והמהוללים ״ילקוט הגרשוני״ י״ב‬ ‫חלקים ועוד‪.‬‬ ‫ספרי ילקוט הגרשוני הם נכסי צאן ברזל בעולם התורה‪ ,‬והתחבב מאוד אצל שוחרי תורה מכל הסוגים‪ ,‬הן בעלי‬ ‫הפלפול ודרוש‪ ,‬שהתענגו על ההברקות והחידושים הנפלאים שערך המחבר מדילי’ ומשל אחרים‪ ,‬והן בעלי הפשט‬ ‫ואוהבי האגדה שהתענגו ללמוד בנועם אמריו אשר העלה בילקוטו‪ .‬ומה גם כי לא מלקט גרידא היה רבינו המחבר כי‬ ‫אם העיר על דבריהם כדרכה של תורה‪ ,‬והוסיף עליהם זקוקין מדילי’ חידושים נפלאים‪ ,‬כך שדורות שלימים התחנכו‬ ‫על פלגי ספרו והיה בפיהם כדבש למתוק ואור לעינים‪ ,‬ורבים מן המלקטים הבאים אחריו שמו מילקוטו אל כליהם‪,‬‬ ‫ולפעמים אף לא הזכירו את החכם הזה‪.‬‬ ‫העיר ה’ את רוחינו להוציא לאור פנינים ומרגליות מים הרחב של תורת הילקוט הגרשוני‪ ,‬והגשנו לפני הקורא והמעיין‬ ‫את אלו הדברים אשר המה שוים לכל נפש‪ ,‬וכבר הגשנו לפני רבנן ותלמידיהון כמה וכמה דוגמאות של עבודתינו‬ ‫הזאת ושבחוהו רבנן וגם הודו לנו ותלי”ת זכינו לקבל הסכמות בכתב ידם של גדולי ישראל עיני העדה בארץ ובגולה‪,‬‬ ‫ומהם שהאצילו מזמנם היקר להעיר ולעורר באיזה מקומן של שבחים למען הראות חביבות הדברים עליהם‪ ,‬ובעז״ה‬ ‫נקוה להדפיסם בקונטרס מיוחד בתוך הספר בשם ״הערות לפנינים״‪ ,‬ועל מקומם‪.‬‬ ‫‬בחג הפסח תש״פ‪ ,‬זכינו בעזהשי״ת להוציא לאור הגדה של פסח ‪ -‬פניני ילקוט הגרשוני‪ ,‬וכן יצא לאור על ידינו בשנת‬ ‫תשפ״א ספר זמירות לשבת קודש ‪ -‬פניני ילקוט הגרשוני (בנדבתו של גיסי היקר והח’ מו”ה זלמן לייב בלויא הי”ו)‪.‬‬ ‫כמו”כ זכינו במשך שנתיים האחרונות להוציא קונטריסים מתורת רבינו לרגל המועדים הבאים לקראתינו לשלום‪,‬‬ ‫ובנדבת לבם של נדיבים מבינים יכולתי להפיץ כל פעם מאות עותקים בבתי מדרשות כהכנה לקראת המועדים להנות‬ ‫בהם בני אדם‪ .‬יה״ר שזכות הפצת תורת הגאון זצ״ל תעמוד בעדם להתברך בכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫ובעזהשי”ת בחודש תמוז תשפ״ג זכינו להוציא לאור הספר הנפלא פניני ילקוט הגרשוני (‪ 624‬עמודים) הכולל פניני‬ ‫השבת ‪/‬פניני האבות (על ענייני שבת קודש ועל כל פרקי אבות) עם ברכת הנפש על ברכי נפשי וט״ו שיר המעלות‬ ‫(שרבינו חיברו בשעתו בלשון אידיש ועכשיו תורגם מחדש על ידינו באידיש המדוברת בדורינו)‪ ,‬פנינים נבחרים (ערכים וענינים‬ ‫בשמעתתא בהלכה ובמנהג)‪ ,‬ועם פנינים לעת מצוא (חומר לדרוש למאורעות במעגל החיים)‪.‬‬ ‫החלקים הבאים על התורה‪ ,‬על המועדים ועוד עומדים עכשיו בשלבי עריכה סופיים‪( ,‬וישתרעו על קרוב לכ‪2100-‬‬ ‫‬עמודים עם מפתחות מפורטות כעצת כמה גדולי דורינו שליט״א)‪ ,‬ומצפים להכניסם לדפוס בעז״ה בקרוב אחרי הימים‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫כאשר הילקוט הגרשוני הי׳ מיושבים ראשונה במלכות‪-‬מאן מלכי רבנן‪ ,‬דרשנים‪ ,‬ואוהבי דרוש ואגדה‪,‬‬ ‫(יחד עם פלפולים נאים) הי׳ מן הראוי לכבודו להשתתף בנדבת לבו הטוב באופן חשוב בדבר נשגב זה ‪ -‬ולמצוה רבה‬ ‫ולזכות הרבים תחשב‪.‬‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫בספר״ן של צדיקים גמורים‪,‬‬ ‫חיים יוסף בערנאטה‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫גפק‬ ‫ךל ךל תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫כתב באור חדשזק בשם זקינו הגאון פנים מאירות ז"ל‪,‬‬ ‫יש לדייק מנלן דהך והיה ברכה קאי אאברהם‪ ,‬דלמא‬ ‫לך לך מארצך וממולדתך‬ ‫ומבית אביך (בראשית יב‪ ,‬א)‬ ‫קאי על מה דמסיים ואגדלה שמך זה שאומרים‬ ‫אלקי יעקב‪.‬‬ ‫כשהחכם הולך בדרך שומעים ממנו גם‬ ‫דברי שטות‪ ,‬לא רק דברי חכמה‬ ‫ונראה דאיתא בברכות (מ ב) אמר ר׳ יוחנן כל ברכה‬ ‫שאין בה מלכות אינה ברכה וכתבו תוספות (שם)‬ ‫ברש״י לפי שהדרך ממעטת את השם‪ .‬פירש בספר‬ ‫שהרי"ף פוסק כר' יוחנן‪ ,‬וברכות של שמונה עשרה‬ ‫דברי שאולהק על פי הקדמת המגיד מדובנא‪ ,‬דאדם‬ ‫כו' אלקי אברהם הוי כמו מלכות‪ ,‬דאברהם אבינו‬ ‫חכם כל האנשים היושבים שם שומעין חכמתו בכל‬ ‫המליך הקדוש ב"ה על כל העולם שהודיע מלכותו‬ ‫עת ויפוצו את דבריו ברחובות העיר‪ ,‬אכן אם גם‬ ‫עיין שם‪.‬‬ ‫לפעמים אומר דברי שטות‪ ,‬זאת לא יספרו‪ ,‬ואם כן‬ ‫מרחוק לא נשמע כי אם דברי חכמה אשר בקרבו‪ ,‬אכן‬ ‫והשתא הכי פירושו והיה ברכה כלומר על ידי אברהם‬ ‫אם נוסע מביתו למקום רחוק‪ ,‬אז שומעים גם השטות‬ ‫נעשה ברכה‪ ,‬כיון שהוא הודיע מלכותו בעולם הוי‬ ‫אשר יאמר לפעמים‪ ,‬ואם כן אפוא מה מאוד צדקו‬ ‫אלקי אברהם כמו מלכות ומיקרי ברכה וראוי גם‬ ‫דברי חז״ל שהדרך ממעטת את השםוק ‪.‬‬ ‫לסיים בחתימה כיון שהוי ברכה‪ ,‬וא"ש דבך חותמין‬ ‫שאתה גורם להחתימה‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫עוד שמעתי בזה שהדרך ממעטת מלחשוב בעניני‬ ‫השם‪ ,‬ועבודתו יתברך‪.‬‬ ‫(ועיין בספר זכרון אפרים מהה"ג מ' פישל סופר ז"ל אבדק"ק‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת לך לך ‪ -‬ברש״י)‬ ‫שארוואר יע"א מה שכתב בפרשת לך לך על מאמר "בך חותמין‬ ‫ולא בכולם" וגם מביא מתשובות מהרי"א [או״ח סימן י] פירוש‬ ‫ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה‬ ‫על מאמר "ואגדלה שמך זה שאומרים אלהי יעקב"‪ ,‬עיין שם)‪.‬‬ ‫שמך והיה ברכה (בראשית יב‪ ,‬ב)‬ ‫כיון שאומרים ״אלהי יעקב״‪,‬‬ ‫עי״ז אומרים ״אלהי אברהם״ ולא אברם‬ ‫כיון שאברהם הודיע מלכותו ית׳‬ ‫בעולם‪ ,‬על ידו נעשה הברכה‬ ‫ואני שמעתי באופן אחר דתיבות "אלהי אברהם"‬ ‫"אלהי יצחק" "ואלהי יעקב" הם כ"ו אותיות כמנין‬ ‫ואעשך לגוי גדול אמר ריש לקיש זהו שאומרים אלהי‬ ‫שם הוי' ב"ה שהוא בגימטריא כ"ו‪ ,‬אבל אם היו‬ ‫אברהם וכו' יכול יהו חותמין בכולם תלמוד לומר והיה‬ ‫אומרים ואלהי ישראל היו מוכרחים לומר אלהי‬ ‫ברכה בך חותמין ולא בכולם (פסחים קיז ב )‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫הק‪ .‬להג״ר יוסף שאול [נאטהאנזאן] זצ״ל אבד״ק לעמבערג‪ ,‬בעל שו״ת שואל ומשיב‪‭‬ועוד‪ .‬נלב"ע תרל"ה‪.‭.‬‬ ‫וק‪ .‬בדברי מהרי״א להג״ר יהודה אסאד כתב קצת בהיפך מזה וז״ל בתו״ד‪ :‬ועוד קשה דפירש רש״י ואעשך לגוי גדול מלמד שהדרך ממעט‬ ‫שלשה דברים ממעט השם ממעט ממון וממעט פריה ורביה‪ .‬וקשה בשלמא הנך תרתי ממון ופריה ורביה ניחא‪ ,‬אבל ממעט השם הא חזינן‬ ‫דאינו ממעט השם ‪ -‬אדרבה הוא מגדל את שמו דאם הוא במדינת מרחקים לא יוודעו מעשיו הטובים וגם תורתו לא ידעינן‪ ,‬אבל כשהוא‬ ‫מטלטל עצמו למדינה אחרת יכירו וידעו כל יושבי תבל מתורתו וצדקתו וכולם משבחים ומפארים אותו וקונה שם טוב לעצמו וכו׳‪ ,‬ועי׳‬ ‫שם מה שפירש בענין אחר‪. .‬‬ ‫זק‪ .‬להג״ר רבי אלעזר קאליר זצ״ל אב״ד קעלין‪ .‬נתגדל על ברכי זקינו בעל פנים מאירות זצ״ל‪ .‬נמנה בשעתו בין שלשת ראשי הדור בהונגריה‬ ‫יחד עם הגאונים הגדולים רבי מאיר ברבי אב"ד פרעשבורג‪ ,‬ורבי אשר לעמיל אב"ד אייזנשטאט‪ ,‬ועמד בחליפת מכתבים עם הגאון בעל‬ ‫נודע ביהודה‪ .‬נלב״ע תקס״ב‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫דפק‬ ‫הערה‪ :‬כאשר שלחתי איזה עלים מספרי זה לאיזה‬ ‫אברם‪( ,‬לא אברהם)‪ ,‬כדי לכוין מספר כ"ו אותיות כנ"ל‪,‬‬ ‫רבנים גדולים שיחיו לאיו״ט כתב לי ידידי הרה״ג‬ ‫וזה שכתוב ואגדלה שמך‪ ,‬אברהם ולא אברם‪" ,‬זה"‬ ‫מו״ה מנחם אדלער נר״ו רב אבדק״ק קיטצינגען‬ ‫רק על ידי שאומרים "אלהי יעקב"‪ ,‬דאם היו אומרים‬ ‫במדינת באיערן יע״א וז״ל‪ :‬מה שכתב בפרשת לך לך‬ ‫אלהי ישראל‪ ,‬היו מוכרחים לומר אלהי אברם ולא‬ ‫ומיושב שינוי הנקודות‪ ,‬במחילת כבודו הרמה אינו‬ ‫אברהם‪ ,‬ועיין עוד בספר שער בת רבים ריש פרשת‬ ‫מדוקדק‪ ,‬דהא על פי חוקי הלשון צריך להיות קמץ‬ ‫לך לך מה שכתב בענינים אלו‪ ,‬ואין להאריךחק ‪.‬‬ ‫בסוף פסוק?‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬פסחים קיז ב)‬ ‫לעניות דעתי החתם סופר ז״ל רצה ליישב‪ ,‬למה לא‬ ‫[ועיין עוד להלן מה שפירש רבינו בפרשת תולדות‬ ‫כתב ויצאו ויבואו [ארצה כנען]יק ‪.‬‬ ‫בפסוק וישב יצחק ויחפר את בארות המים וגו'‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬בהר‪-‬בחקותי ‪ -‬הערה)‬ ‫ויסתמום פלשתים (בראשית כו‪ ,‬יח)]‪.‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫אמרי נא אחותי את (בראשית יב יג)‬ ‫ויצאו ללכת ארצה כנען ויבואו‬ ‫ארצה כנען (בראשית יב‪ ,‬ה)‬ ‫יתנהג עם התורה כאהבת אחותו שהיא אהבה שאינה‬ ‫תלויה בדבר‪ -‬אף שעוד לא הגיע למדרגת לשמה‬ ‫חשבו לבוא לארץ רחבת ידים‪,‬‬ ‫והגיעו לרעב ומצב דחוק‬ ‫בבעל הטורים (פרשת לך לך) מביא מסורה‪( ,‬כאן) אמור‬ ‫(שמעתי בשם מרן חתם סופר ז״ל) ויצאו ללכת ארצה ְכְ ַנַ ַַען‬ ‫לחכמה אחותי את‪( ,‬בראשית יב יג) אמרי נא אחותי את‪.‬‬ ‫(בפתח) ויבואו ארצה ְכְ ָנָ ַַען (בקמץ)‪ ,‬שחשבו ללכת‬ ‫ונלע"ד הכוונה דצריך לאהוב התורה אהבה שאינה‬ ‫לארץ הממולא בכל טוב ולא יהיו צריכים לקמץ‬ ‫תלויה בדבר כענין אהבת אח לאחותו‪ ,‬ולא כאהבת‬ ‫בשום דבר‪ ,‬אבל כשבאו לשם היה רעב בארץ והיתה‬ ‫איש לאשתו שהיא אהבה התלויה בדבר‪.‬‬ ‫הארץ בדוחק ובצמצום‪ ,‬בקמץ ולא בפתח‪ ,‬ומיושב‬ ‫שינוי הנקודות‪ ,‬ודו״קטק ‪.‬‬ ‫וזה שכתוב אמור לחכמה אחותי את‪ ,‬ואף שבתחילת‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬לך לך ‪ -‬ויצאו)‬ ‫הימים בפרט בימי הנערות והבחרות אי אפשר‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חק‪ .‬בדברי מהרי״א להג״ר יהודה אסאד כתב החשבון קצת באופן אחר‪ :‬על פי דאיתא שמות האבות אברה״ם יצח״ק יעק״ב היא בכלל‬ ‫מספר י״ג אותיות כמנין אח״ד‪ ,‬וכן שמות האמהות שר״ה רבק״ה רח״ל לא״ה הם בכלל מספר י״ג אותיות כמנין אחד עולים בכלל כמספר‬ ‫שם הוי״ה ב״ה עולה בגימטריא כ״ו‪ .‬אבל אם יעקב קרוי ישראל הם ה׳ אותיות ובכלל הי׳ עולה י״ד אותיו‪ ,‬וע״כ צריך לקרוא לאברהם אברם‬ ‫להשלים מספר השם כ״ו במכוון‪ ,‬זה שאמר הכתוב ואגדלה שמך דייקא שיהיה שמך אברהם ולא אברם ע״י זה שאומרים אלקי יעק״ב דייקא‬ ‫ולא ישראל ודו״ק‪ .‬ומבאר בזה דברי בהגמרא (ברכות יג א) כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה אבל ביעקב אין איסור כזה עיי״ש‪ .‬וציין‬ ‫שם למהדורה החדשה לספר מעינה של תורה [באידיש] שכתב כן בשם מהר״ש מאוסטרופולא זצ״ל‪ .‬ועיין בספר ניצוצי שמשון להקדוש‬ ‫ר' שמשון מאוסטראפאלע זצ"ל שגם כן הביא זה משמו‪ ,‬ושם הוסיף לפרש מ"ש בהפטרת השבוע (ישעיה מ כז) למה תאמר יעקב ותדבר‬ ‫ישראל נסתרה דרכי מה'‪ ,‬הפסוק מקשה "למה תאמר יעקב" ולא "אלקי ישראל"‪ ,‬ומתרץ שא"כ נסתרה דרכי מה' ולא יעלו ביחד לשם הוי'‬ ‫ב"ה‪ .‬ובפנינים יקרים בשם ספר מצודות דוד הביא קצת בדרך אחר‪ ,‬וז״ל‪ :‬כי האבות המה נגד י״ג מדות‪ ,‬אברהם יצחק יעקב י״ג אותיות‪,‬‬ ‫ולכך אין אומרים אלקי ישראל דאז הי׳ אות אחת יותר וכו׳ זה שאומרים אלקי יעקב‪.‬‬ ‫טק‪ .‬העיר לנו ידידנו הרה״ג רבי אברהם לאב שליט״א‪ ,‬דלפי דברי החת״ם סופר (שהקמ״ץ מראה על ענין לקמץ בדוחק ובצמצום) מובן מה‬ ‫שאמר הגאון הגדול רבי משה הלברשטאם זצ״ל חבר הבד״ץ של העדה החרדית‪ ,‬בעל שו״ת דברי משה (הובא בספר ברכת החיים להרה״ג‬ ‫ר׳ חיים קרויס זצ״ל בענין אמירת מוריד הגשם בסגול)‪ ,‬כי דודו זקנו הגה״ק משינאווע בעל דברי יחזקאל זי״ע אמר בשם אביו ה״ה כ״ק‬ ‫מרן מצאנז בעל דברי חיים זי״ע‪ ,‬שהקפיד מאד שלא לומר בתיבת הגש״ם הגימל בקמ״ץ כי אם בסגו״ל‪ .‬כן אמר לי ששמע בשם דו״ז בעל‬ ‫הדברי יחזקאל כי מי שאומר הגימ״ל בקמ״ץ צריך בדיקה אחריו‪ ,‬עכל״ק‪ .‬ומעולם תמה על חומר הענין עד שצריכים בדיקה אחריו‪ ,‬אתמהה‪.‬‬ ‫ולפי דברי החת״ס יוצא דבאמירה בקמ״ץ מביא צמצום ודוחק לעולם‪ ,‬וזה היפך הענין של גשמי ברכה המביאים שפע לעולם‪ ,‬ודו״ק‪.‬‬ ‫יק‪ .‬העיר לנו ידידנו הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א שבספר חתם סופר על התורה להגרי״נ שטערן הביא דיוק זה וז״ל‪ :‬נראה [תיבת כנען]‬ ‫כפל‪ ,‬וגם כי כנען הראשון בפתח וכנען השני בקמץ‪ ,‬להיותו סוף פסוק‪ ,‬מ״מ יראה דבא לרמז וכו׳‪ ,‬עכ״ל‪ .‬עיי״ש שדרש באופן אחר‪ .‬ועכ״פ‬ ‫לדבריו אין מקום להערת הרב הנ״ל‪.‬‬ ‫הפק‬ ‫ךל ךל תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫אך הענין כך הוא‪ .‬דאברהם ושרה בודאי לא נכנסו‬ ‫להשיג מדריגה זו ללמוד תורה לשמה בלי אהבת‬ ‫ביחד למצרים רק תחילה שלח את שרה שתודיע‬ ‫שכר או תקות כבוד‪ ,‬מכל מקום אל ימנע עצמו‬ ‫לכל שאברהם הוא אחי׳‪ ,‬אך איך תעשה זאת ‪ -‬וכי‬ ‫מבית המדרש‪.‬‬ ‫תלך ותגיד לכל אדם שיש לה אח ושמו אברהם?‬ ‫וזה שכתוב אמרי נא אחותי את‪ ,‬אף שבאמת אינו‬ ‫לכן אמר לה אברהם שתלך ותאמר שיש לה אח עני‬ ‫כן וכמו שרה שבאמת לא היה אחות אברהם‪ ,‬כן‬ ‫ואביון‪ ,‬והיא מבקשת בעבורו מתנות להחיות את‬ ‫תאמר גם אתה לחכמה אחותי את ותעשה עצמך‬ ‫נפשו‪ ,‬ומתוך כך יתפרסם הדבר ויתודע לכל שיש לה‬ ‫כאילו אתה לומד לשמה אף שבאמת אינו כן‪ ,‬וכמו‬ ‫אח‪ ,‬ואחר כך כשיבוא אברהם כבר ידעו הכל שהם‬ ‫שאמרו חז"ל (סנהדרין קה ב) לעולם יעסוק אדם בתורה‬ ‫אח ואחותביק ‪.‬‬ ‫ובמצות אף שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא‬ ‫לשמה ודו"ק היטב‪.‬‬ ‫וזה שכתוב הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את‪,‬‬ ‫(תנ"ך ‪ -‬משלי ז ד)‬ ‫והיה כי יראו אותך המצרים‪ ,‬תיכף ומיד כשיראו‬ ‫אותך‪ ,‬יאמרו מעצמם אשתו זאת‪ ,‬והרגו אותי ואותך‬ ‫יחיו‪ ,‬לכן ‪ -‬לכי את מתחילה ואמרי נא לכל אדם אחותי‬ ‫את‪ ,‬אך באיזה אופן תוכל לומר ולספר את זאת לכל‬ ‫למען ייטב לי בעבורך וחיתה‬ ‫אדם‪ ,‬על זה אמר למען ייטב לי בעבורך ‪ -‬פירש רש״י‬ ‫נפשי בגללך (בראשית יב‪ ,‬יג)‬ ‫יתנו לי מתנות‪ ,‬שאמירתך אחותי את יהיה לתכלית‬ ‫שיתנו מתנות לאחיך האביון שהוא מחוץ לעיר‪ ,‬ועל‬ ‫וכי אברהם אבינו היה להוט אחרי מתנות‪,‬‬ ‫ידי כן יתודע ויתפרסם לכל כי אח ואחות אנחנו‪ ,‬ולא‬ ‫הלא שונא מתנות יחיה?‬ ‫יעשו לי רעה‪ ,‬ואתי שפיר‪ ,‬ודו״ק היטבגיק ‪.‬‬ ‫פירש רש״י יתנו לי מתנות‪ .‬הקשו כל המפרשים‪ ,‬וכי‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת לך לך ‪ -‬למען)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫היה אברהם ח״ו להוט אחרי מתנות‪ ,‬הלא כתיב (משלי‬ ‫‪spacer‬‬ ‫טו כז) ושונא מתנות יחיה?‬ ‫ושמעתי בשם הגאון מו״ה אברהם שאגאיק  אב״ד‬ ‫ויחלק עליהם לילה‪ ...‬ויכם וירדפם עד‬ ‫קאבעסדארף (ומנו״כ בירושלים תובב״א) זצ״ל‪ ,‬דהנה‬ ‫חובה אשר משמאל לדמשק (בראשית יד‪ ,‬טו)‬ ‫לכאורה קשה ‪ -‬מה הועיל בזה שתאמר אחותי את‪,‬‬ ‫יעקב אבינו היה ירא שמא יהרג את עשו‬ ‫הלא תיכף ומיד כשיראו שאברהם הולך עמה יחשבו‬ ‫אשר עתיד לצאת ממנו צדיק‬ ‫מדעתם שמסתמא אשתו היא ותיכף יהרגו אותו‪,‬‬ ‫וצדיק מה פעל‪.‬‬ ‫שמעתי מפי אדמו״ר חמי הגאון ר׳ עמרם [בלום]‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫איק‪ .‬הג״ר אברהם שאג‪-‬צוועבנער זצ״ל‪ ,‬מגדולי תלמידי החתם סופר זצ״ל‪ .‬בעמ״ח דרשות הרא״ש ועוד‪ .‬לסוף ימיו עלה והתיישב בירושלים‬ ‫עיה״ק‪ ,‬יחד אתו עלה תלמידו הג״ר יוסף חיים זאנענפעלד זצ״ל‪ ,‬לימים רבה של ירושלים‪ .‬מח״ס דרשות הרא״ש‪ ,‬שו״ת אהל אברהם‪ ,‬חידושי‬ ‫רבינו אברהם שאג‪ ,‬ועוד‪ .‬נלב״ע תרל״ו‪.‬‬ ‫ביק‪ .‬רעיון זה הובא כבר בספר דברי דוד לרבינו הט״ז (עיין הערה הבאה)‪ ,‬וגם מצאתיו בספר חלקי אבנים להגאון רבי דוד לידא בעל עיר‬ ‫דוד‪ ,‬ומעין רעיון זה איתא באמרי שפר להגאון רבי שלמה קלוגר‪.‬‬ ‫גיק‪ .‬ובהערות מתחת לקו בסוף ילקה״ג לקהלת כתב רבינו‪ :‬בספרי חלק ראשון (פ' לך לך) בד"ה למען ייטב לי בעבורך‪ ,‬הבאתי גרגיר אחד‬ ‫בשם הגאון ר' אברהם שאג ז"ל מקאבערסדארף‪ ,‬וכעת מצאתי דבר זה בס' אפיקי יהודא דרוש הששי (ערבי נחל אות י"ד) עיי"ש‪ ,‬וידינ"פ‬ ‫הרבני החרוץ המופלג מהו' שלום גומבא נ"י מילדי מאקאווא יע"א הודיע לי שכבר כתוב כן בס' דברי דוד עה"ת מבעל טורי זהב ז"ל‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ופק‬ ‫מחטיאים את הרבים שהוא בחינת דמשק מצד‬ ‫אבד״ק אויפאלו שליט״א על פי מה שכתבו‬ ‫שמאל‪ ,‬לכן אין לירא שיצא מהם דבר טוב וזרע‬ ‫המפרשים ברש״י (פרשת וישלח) ויירא יעקב מאד‬ ‫קודש ודפח״ח‪.‬‬ ‫ויצר לו (בראשית לב ח) ‪ -‬ויירא‪ ,‬שמא יהרג‪ ,‬ויצר לו‪,‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬אמור ‪ -‬לפרשת לך לך)‬ ‫שמא יהרג את אחרים‪ .‬ומדקדק הגור אריהדיק  למה‬ ‫נקט שמא יהרג אחרים הוי לי׳ למימר שמא יהרג‬ ‫אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך‬ ‫את עשו?‬ ‫הרבה מאוד (בראשית טו‪ ,‬א)‬ ‫וכתבו המפרשים דידוע [מה שכתב] רש״י בפרשת‬ ‫לעומת מה שנחסר לך מזכיותיך‪ ,‬הרי ניתוסף‬ ‫לך זכות חדש שעל ידך נתפרסם שם ה'‬ ‫שמות [בפסוק] וירא כי אין איש (שמות ב יב) ‪ -‬שאין‬ ‫בפסוק (ישעיה יב ה) זמרו ה' כי גאות עשה מודעת זאת‬ ‫צדיק אחד עתיד לצאת ממנווטק ‪ ,‬על כן יעקב הצר‬ ‫בכל הארץ‪.‬‬ ‫לו שמא יהרג עשיו שֵיֵ ֵצֵ א ממנו ר׳ מאיר כדאיתא‬ ‫בגיטין (דף נ״ו) גבי נירון קיסר דשמע קרא (יחזקאל כה‬ ‫נראה לי על פי מה שכתב בישועות יעקב הלכות‬ ‫יד) ונתתי את נקמתי באדום וערק ואיגייר ונפיק מיניה‬ ‫חנוכה על המדרש (מדרש רבה שם) אל תירא אברם‬ ‫ר׳ מאיר דאסיקו ליה שם אחרים (בהוריות יג ב)‪ .‬וזה‬ ‫אנכי מגן לך‪ ,‬הכל יודעין שאנכי מגן לך‪ ,‬דאברהם‬ ‫זטק ‬ ‫שכתוב שמא יהרוג את אחרים‪.‬‬ ‫נתיירא שינכו לו מזכיותיו כדרך שמנכין לכל מי‬ ‫שנעשה לו נס‪.‬‬ ‫למה לא היה אברהם ירא להרוג את הד׳ מלכים‬ ‫לזה אמר לו השי"ת כי לעומת זה שחסר לך מזכיותיך‬ ‫והנה כי כן יש להקשות על אברהם אבינו ע״ה שהרג‬ ‫הרי ניתוסף לך זכות חדש מה שעל ידך נתפרסם שם‬ ‫ד׳ מלכים‪ ,‬הא יש לחוש שיצא מהם איזה צדיק‪,‬‬ ‫ה' ויכולתו ית'‪.‬‬ ‫אבל יש לומר יען שהם היו רשעים גמורים וחטאו‬ ‫וזה שכתוב אל תירא אברם כי הלא הכל יודעין שאנכי‬ ‫והחטיאו את הרבים‪ ,‬וכל המחטיא את הרבים בודאי‬ ‫מגן לך‪ ,‬היינו שהדבר נעשה בפירסום‪ ,‬אם כן יש לך‬ ‫אין זכות בא על ידו‪ ,‬להיפך ממזכה את הרבים דאין‬ ‫זכות שעל ידך נתגדל ונתקדש שמי בעולם‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫חטא בא על ידו (אבות ה יח)‪ ,‬לכך כיון שהחטיאו את‬ ‫הרבים אין לחוש שיצא מהם איזה צדיק‪.‬‬ ‫וזה שאמר הכתוב גם כאן זמרו ה' כי גאות עשה‪ ,‬ואם‬ ‫תאמר הרי על ידי הנסים שעשה עמכם ינכו לכם‬ ‫והנה על דמשק אליעזר פירש רש״י דמשק נוטריקון‬ ‫מזכיותיכם‪ ,‬לזה אמר הלא מודעת זאת בכל הארץ‬ ‫דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים‪ ,‬דהיינו שהיה‬ ‫אם כן יש לכם זכות חדש מה שנודע ונתפרסם שמו‬ ‫מזכה את הרבים‪ ,‬והוא דמשק מסיטרא דימינא‪.‬‬ ‫הגדול ב"ה על ידכם‪ ,‬וא"ש‪.‬‬ ‫אמנם מי שמחטיא את הרבים ודולה ומשקה מתורת‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬ישיעה יב ה ‪ -‬זמרו ה' כי גאות עשה)‬ ‫רבו שלמדו לעשות הרע גם לאחרים‪ ,‬הוא דמשק‬ ‫מסיטרא דשמאלא‪ ,‬וזה שאמר הכתוב ויכם וירדפם‬ ‫ובן משק ביתי הוא דמשק‬ ‫עד חובה‪ .‬וקשה האיך הרגם‪ ,‬דלמא נפיק מינייהו‬ ‫אליעזר (בראשית טו‪ ,‬ב)‬ ‫איזה צדיק?‬ ‫השקלא וטריא בין אברהם אבינו להקב״ה‬ ‫על זה אמר אשר משמאל לדמשק‪ ,‬דאברהם אבינו‬ ‫ובן משק ביתי הוא דמשק ״אליעזר״‪ .‬למאי איצטריך‬ ‫ע״ה ראה אשר הם משמאל לדמשק‪ ,‬כלומר שהם‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דיק‪ .‬למהר״ל מפראג זצ״ל‪.‬‬ ‫וטק‪ .‬וז״ל‪ :‬שאין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר‪.‬‬ ‫זטק‪ .‬כן הוא בספר אמרי נועם בשם ״ספרים״‪ .‬פירוש זה מובא גם בפרדס יוסף בשם ״ראיתי״ ובפנינים יקרים בשם ״שמעתי״‪.‬‬ ‫זפק‬ ‫ךל ךל תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫במדינת רוסיא יע״א)‪.‬‬ ‫לומר כי בן משק ביתו הוא אליעזר‪ ,‬ומאי נפקא מינה‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬מגילת קהלת ‪ -‬הערות שונות מתחת לקו ‪ -‬עמוד נג)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫אם הוא ממונה על ביתו או אחר‪ ,‬בודאי מאחר שלא‬ ‫היו לו בנים היה צריך לעשות ממונה על ביתו‪ ,‬והוי‬ ‫ליה למימר בקיצור מה תתן לי ואנכי הולך ערירי‪,‬‬ ‫כה יהיה זרעך (בראשית טו‪ ,‬ה)‬ ‫ועוד קשה במה שהשיבו הקב״ה [להלן] והנה דבר ה׳‬ ‫אליו לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך‬ ‫והנכם היום בדמיון ככוכבי השמים‬ ‫כו׳‪ ,‬אמאי לא השיב לו הקב״ה זאת תיכף מקודם על‬ ‫עיין לקמן בפניני התורה ‪ -‬פרשת דברים בפסוק ה׳‬ ‫מה שאמר ואנכי הולך ערירי‪ ,‬כיון דגם כן התפלל‬ ‫אלקיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים‬ ‫על בנים‪.‬‬ ‫לרב מה שהביא רבינו בשם הגאון ר׳ זאבל איגר ז״ל‬ ‫ונראה ליישב הכל‪ ,‬דמקודם אמר לו הקב״ה שלא‬ ‫דרוש נפלא בזה‪.‬‬ ‫ידאג שקיבל כבר שכרו על כל זכויותיו‪ ,‬אלא שכרך‬ ‫הרבה מאוד יותר ממה שתחשוב אתה‪ ,‬ועל זה אמר‬ ‫והאמין בה'‬ ‫אברהם אל הקב״ה מה תתן לי‪ ,‬מה מועיל לי זה‬ ‫ויחשבה לו צדקה (בראשית טו‪ ,‬ו)‬ ‫השכר אשר תתן לי‪ ,‬ואנכי הולך ערירי ואין לי בנים‪,‬‬ ‫וכמו שמצינו בנדרים (סד ב) דמי שאין לו בנים חשוב‬ ‫אברהם אבינו היה דואג אם צאצאיו‬ ‫יהיו יורשים מידת אמונתו‬ ‫כמת וחייו אינם חיים‪ .‬ואם תאמר‪ ,‬ובן משק ביתי הוא‬ ‫דמשק אליעזר‪ ,‬כלומר אם תשאל לי הא בן משק‬ ‫קושית המפרשים ידוע ‪ -‬בתחילה כתיב והאמין בה׳‪,‬‬ ‫ביתי הוא אליעזר כו׳ פירש רש״י ז״ל דבגמרא (יומא‬ ‫ואחר כך אמר במה אדע כי אירשנה‪.‬‬ ‫כה ב) דרשו נוטריקון דמשק ‪ -‬דולה ומשקה מתורת‬ ‫רבו לאחרים‪ ,‬אם כן לפי מה דמבואר בסנהדרין (יט‬ ‫רק הכוונה‪ ,‬אברהם אבינו ע״ה היה לו אמונה שלימה‬ ‫ב) דכל המלמד לבן חבירו תורה כאילו ילדו‪ ,‬אם כן‬ ‫בה׳‪ ,‬רק היה דואג על זרעו אחריו אם תהיה להם‬ ‫שוב יש לו בנים‪ ,‬לכן אמר שנית הן לי לא נתת זרע‬ ‫אמונה שלימה כמוהו‪ ,‬וזה [שכתוב] במה אדע כי‬ ‫דבאמת הא דאמרינן כל המלמד לבן חבירו [תורה‬ ‫אירשנה ‪ -‬מילת אירשנה קאי על אמונה ודו״קזיק ‪.‬‬ ‫כאילו ילדו] כו׳‪ ,‬היינו דוקא לענין כיבוד הוי כבנו‪,‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת לך לך ‪ -‬והאמין בה׳‬ ‫‪spacer‬‬ ‫שצריך לכבד המלמד עצמו כמו אביו ועוד יותר‬ ‫כמו דקיימא לן (בבא מציעא ב יא) אבידת רבו קודמת‬ ‫לשל אביו‪ ,‬אבל לא לירושה דהא אינו יורשו‪ ,‬ולהכי‬ ‫‪spacer spacer‬‬ ‫קאמר שנית‪ ,‬הן לי לא נתת זרע‪ ,‬אף על פי שהוא בני‬ ‫משום התורה שלמדתי עמו‪ ,‬אף על פי כן הן לי לא‬ ‫אברהם אבינו הי׳ מייחס את הצדקה לעצמו‬ ‫ולא למה שנולד במזל צדק‬ ‫נתת זרע ר״ל שום יורש‪ ,‬והנה בן ביתי יורש אותי‬ ‫ולזה השיבו הקב״ה לא יירשך זה‪ ,‬ר״ל כל מה שאתה‬ ‫האי מאן דבצדק יהא גבר צדקן‪ .‬אמר ר׳ נחמן בר יצחק‬ ‫דואג על יורש‪ ,‬לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך‬ ‫וצדקן במצות‪ .‬פירש רש"י ‪ -‬צדקה לעניים דקרי ליה‬ ‫הוא יירשך וגו׳‪ ,‬ואתן לך בן כזה אשר יוכל ליירשך‪,‬‬ ‫מצוה בכל לשון אגדה (שבת קנו א)‪.‬‬ ‫וא״ש‪ ,‬ומיושב הכל ב״ה‪( .‬העתקתי ממכתב ידיד נפשי‬ ‫ועיין במהרש"א לקמן (ד"ה דקאי צדק וכו') שכתב מזלו‬ ‫הרה״ג החו״ב כש״ת מו״ה יעקב יצחק קיהן נ״י חונה בק״ק לאדז‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫זיק‪ .‬ובפניני התורה ‪ -‬שמות‪ ,‬הבאנו דבר זה בפסוק דבר נא באזני העם וישאלו וכו׳ בשם המו״ל לס׳ בנין אריאל שמביאו בהקדמת הספר‬ ‫בשם אביו הרה״צ ר׳ יחיאל מיכל דוד איש הורוויץ‪ .‬מצאתי רעיון זה מובא בשם ספר ליל שימורים על הגדה של פסח להגאון בעל ערוך‬ ‫השולחן ז״ל ד״ה והיא שעמדה‪ ,‬ושם האריך עוד בדרוש‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫חפק‬ ‫הקב״ה דן לא רק על קושי השיעבוד‬ ‫של אברהם היה צדק כדאמרינן לעיל מאן דבצדק‬ ‫אלא גם אצל מי משתעבדין‬ ‫יהא גבר צדקן במצות‪ .‬והנה אמרינן לקמן מנין שאין‬ ‫עוד שמעתי בזה דאף על גב שהיו במצרים רק רד״ו‬ ‫מזל לישראל שנאמר ויוצא אותו החוצה וכו' אמר‬ ‫שנה [ונגזר עליהם ד׳ מאות שנה]‪ ,‬מכל מקום נגאלו‬ ‫לו צא מאצטגנינות שלך שאין מזל לישראל ע"ש‪.‬‬ ‫משום דהקדוש ברוך הוא דן גם על האומה העובדת‬ ‫ובזה נראה לי לפרש הפסוק דכתיב אחר ויוצא אותו‬ ‫בהם‪ ,‬דאם הוא אומה שפלה אז גם זה שנעבדים‬ ‫החוצה וגו' והאמין בה' ויחשבה לו צדקה‪ ,‬וכמה‬ ‫מאומה שפלה ובזויה נחשב לעינוי גדול וחשוב כאילו‬ ‫נדחקו המפורשים לפרש פסוק זה‪.‬‬ ‫היו ד׳ מאות שנה‪.‬‬ ‫ולפי זה אתי שפיר מאוד דזה שאמר הכתוב והאמין‬ ‫וזה שכתוב וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי‪ ,‬שאדון‬ ‫בה' כלומר האמין במה שאמר לו ה' שאין מזל‬ ‫גם על זה ‪ -‬איזה אומה עבדו בהם‪.‬‬ ‫לישראל‪ ,‬וממילא אין לייחס הצדקה של אברהם‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת לך לך ‪ -‬וגם)‬ ‫אל מה שנולד במזל צדק דהא אין מזל לישראל‪,‬‬ ‫ולכך ויחשביה "לו" צדקה‪ ,‬ר"ל חישב את הצדקה לו‬ ‫לעצמו ולא חישבה אל מה שנולד במזל צדק וא"ש‪.‬‬ ‫ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (בראשית טו‪ ,‬יד)‪‎‬‬ ‫[ועיין רש"י בבא בתרא (ט א) זכה ‪ -‬הלא פרוס לרעב‬ ‫אפילו בלי מה שיאמר אותו צדיק ‪-‬‬ ‫לחמך כו' ופירש רש"י זכה למזל טוב‪ ,‬ונתקשו בו‬ ‫כיון שהבטיח צריך לקיים הבטחתו‬ ‫המפורשים‪ ,‬ועיין בספר עיון יעקב שם (בד"ה ר'‬ ‫[בגמרא ברכות (ה א) שלא יאמר אותו צדיק ועבדום‬ ‫יהושע וכו')חיק ‪ .‬ולהנ"ל י"ל דכוונת רש"י שזכה למזל‬ ‫וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא‬ ‫טוב דהיינו שנולד במזל צדק‪ ,‬ועדיין צ"ע ויבואר‬ ‫קיים בהם]‪.‬‬ ‫אי"ה במקומו]‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת שבת ‪ -‬דף קנו א)‬ ‫ומדקדקים בלאו הכי כיון שהבטיח‪ ,‬צריך לקיים‬ ‫הבטחתו‪ ,‬וכתב בספר דברי ר"ש להגאון מ' שלום‬ ‫חריף ז"לטיק ‪ ,‬בהקדם לתרץ דמאי טעמא הוצרך לומר‬ ‫וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי‬ ‫שישאלו הא היה יכול לעשות באופן אחר שיטלו‬ ‫כן יצאו ברכוש גדול (בראשית טו‪ ,‬יד)‬ ‫או שיתנו להם בחוזק יד‪ ,‬אלא דהשל"ה מקשה הא‬ ‫אמאי לא אמרינן קים לי׳ בדרבה מיניה?‬ ‫קיימא לן קים ליה בדרבה מיניהכק אלא דידוע גמרינן‬ ‫במסכת בבא מציעא (צא א) אתנן אסרה תורה אפילו‬ ‫וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ‪ -‬כלומר‬ ‫בא על אמו ופירש רש"י היכא דקים ליה בדרבה‬ ‫אנכי בעצמי‪.‬‬ ‫מיניה כיון דלצאת ידי שמים חייב‪ ,‬אי תפס לא‬ ‫אם כן [דהקב״ה בעצמו דן]‪ ,‬הוי מיתה בידי שמים‬ ‫מפקינן מיניה כיון דחייב לצאת ידי שמים יעויין שם‪.‬‬ ‫דאינו פוטר מממון‪ ,‬לכן ואחרי כן יצאו ברכוש גדול‬ ‫והיינו דאמר שישאלו ואם כן מיקרי תפסאכק ‪.‬‬ ‫ולא אמרינן קים ליה בדרבה מיניה‪( .‬מרן בעל משנה‬ ‫למלך ז״ל)‬ ‫אמנם השל"ה מתרץ כיון דהקב"ה בעצמו עושה‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חיק‪ .‬וכתב שם‪ :‬בשכר הצדקה זכה לבנים וזה הוא מזל טוב‪ ,‬ושמעתי שיש אומרים שטעות נפל שהי׳ כתוב זכה למ״ט שהוא ראשי תיבות‬ ‫למעשים טובים וטעה המדפיס עיי״ש‪.‬‬ ‫טיק‪ .‬הגאון ר׳ שלום אולמן זצ״ל אב״ד אנשבאך‪ .‬תלמיד בעל ההפלאה ורבי נתן אדלר זצ״ל‪ .‬אבי בעל יריעות שלמה ורבו של בעל צרור‬ ‫החיים מסעליש‪ .‬נלב״ע תקפ״ה‪.‬‬ ‫כק‪ .‬ואם היו מחוייבים מיתה למה להם לשלם מכספם‪.‬‬ ‫אכק‪ .‬עיין בפניני התורה ‪ -‬פרשת בא‪ ,‬שכתב רבינו דבר זה בפסוק דבר נא באזני העם בשם הכתב סופר‪ .‬ועיין שם עוד‪.‬‬ ‫טפק‬ ‫ךל ךל תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ובסוד‪ ,‬כלומר שלא בלבד בדרך שאלה על מנת‬ ‫דין [אם כן] חייב על ב' רשעיות‪ ,‬יעויין שם‪ ,‬ואם כן‬ ‫להחזיר אלא במתנה גמורה‪ ,‬וקשה מאי צריך לכל‬ ‫באמת אין צריך וישאלו‪ ,‬רק ידוע כל מה שהקב"ה‬ ‫זה‪ ,‬הא אם יטלוהו על מנת להחזיר גם כן יקיים נדרו‬ ‫עצמו עושה מבחין בין צדיק לרשע אבל על ידי שליח‬ ‫[של ואחרי כן יצאו] ברכוש גדול? אבל כדי שלא‬ ‫כל ישראל יש להם דין אחד‪ ,‬ואם כן אי הקב"ה עצמו‬ ‫יאמר אותו צדיק ר"ל שאליו הבטיח לתת מתנה לבניו‬ ‫עשה הוי דינו דצדיק נוטל ויוצא ברכוש גדול‪ ,‬אבל‬ ‫ואחרי כן יצאו וכו' ובנודר לחבירו לא מהני על מנת‬ ‫מי שאינו צדיק אין לו רכוש גדול‪ .‬אבל אי הוי על ידי‬ ‫להחזיר‪ ,‬וא"ש הלשון‪ :‬שלא יאמר אותו צדיק‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫שליח כולם ישאלו‪ ,‬וידוע גבי גלות ושיעבוד כולם‬ ‫עבדום וענו אותם אפילו צדיקים‪ ,‬והיינו דיאמר אותו‬ ‫צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם בכולם‪ ,‬ואח"כ‬ ‫אם הוי״ו הוא מחבר‪ ,‬אז ועבדום וענו אותם תרתי‬ ‫יצאו ברכוש גדול לא קיים בכולם רק בצדיקים ‪ -‬לכן‬ ‫משמע ‪ -‬אם כן צריך לקיים גם ואחרי כן יצאו‬ ‫וישאלו‪ ,‬ע"כ דפח"ח‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬ריש חלק א ‪ -‬בגמ׳ ֿ[ֿברכות] דף ט)‬ ‫ובדרך אחר נראה ליישב‪ ,‬דהנה בספר מוצל מאש‬ ‫גכק ‬ ‫מקשה עוד מאי אית ליה להש"ס להאריך‪ ,‬ועבדום וענו‬ ‫קיים בהם‪ ,‬ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם‪,‬‬ ‫הוי ליה למימר כפשטא לא קיים ואחרי כן יצאו ברכוש‬ ‫גדול‪ ,‬ותירץ הכי דבש"ס איכא פלוגתא (בקידושין ל"ב‪,‬‬ ‫כיון שהבטיח לאברהם הצדיק‬ ‫הוי כנודר לחבירו דבעי מתנה גמורה‬ ‫יומא נ"ב ב‪ ,‬פסחים כ"א ב‪ ,‬גבי לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או‬ ‫מכור לנכרי ע"ש) אי וי"ו הוא כמו או‪ ,‬לחלק או לאו [אלא‬ ‫דבר נא באזני העם וכו׳ אמר ר' ינאי אין נא אלא לשון‬ ‫לחבר]‪ ,‬אם כן כל היכא דכתיב וי"ו העיטוף יש לפרשו‬ ‫בקשה‪ .‬אמר ליה הקדוש ב"ה למשה בבקשה ממך‬ ‫בוי"ו המחברת‪ ,‬או בוי"ו המחלקת לכן כאן אם נדרש‬ ‫[לך ואמור להם לישראל] שאלו ממצרים כלי כסף‬ ‫ועבדום וענו בוי"ו העיטוף [המחברת] צריך להיות‬ ‫כו' שלא יאמר אותו צדיק ועבדום ועינו אותם קיים‬ ‫תרתי ואם נפרש אותו בוי"ו המחלקת‪ ,‬אם כן אין צריך‬ ‫ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים‪.‬‬ ‫רק [או] עבדום או עינו‪ ,‬וכן הא דכתיב אחר כך וגם את‬ ‫והמפורשים דקדקו על לשון שלא יאמר אותו צדיק‪,‬‬ ‫הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול‪,‬‬ ‫ועיין בילקוט הגרשוני (פרשת לך לך) בפסוק במה אדע‬ ‫גם כן יש לפרשו או בעיטוף או במחלוקת‪ ,‬ולכן וודאי‬ ‫מה שכתבתי שם בזהבכק ‪.‬‬ ‫על אחרי כן יצאו ברכוש גדול לחודא לא קשה‪ ,‬דשמא‬ ‫הוא וי"ו מחלקת ואם כן אין צריך לקיים ואחרי כן יצאו‬ ‫אך כעת ראיתי אור בספר "תולדות הגאון ר' מרדכי‬ ‫וגומר‪ ,‬אך כיון שעבדום ועינו קיים בהם [תרתי]‪ ,‬אם כן‬ ‫בנעט" מנ״ש [מניקלשבורג] זצ"ל‪ ,‬שמביא בשם‬ ‫וי"ו העיטוף הוא‪ ,‬ולא מחלקת‪ ,‬אם כן גם ברכוש גדול‬ ‫הגאון הנ"ל‪ ,‬וזה לשונו הזהב‪ :‬וביארנו על פי דברי‬ ‫נימא כך‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הסמ"ע בחושן משפט (סימן רמא סעיף קטן יז) דבנודר‬ ‫לתת מתנה מהני במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬אבל‬ ‫ולכאורה אין ממה נפשך זה צדקה‪ ,‬אם נימא‪ ,‬כשיטת‬ ‫כשנודר לחבירו צריך מתנה גמורה‪ ,‬עיין שם‪ ,‬וכאן‬ ‫הרמב"ןדכק  (בראשית טו יד) בתורה שהארבע מאות שנה‬ ‫אמר "באזני העם" וכו' משמע שאמר להם בלחש‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בכק‪ .‬הבאנו לעיל בפסוק והאמין בה׳ ויחשביה לו צדקה‪ ,‬ועיין שם בהערה‪.‬‬ ‫גכק‪ .‬להג״ר יעקב בן הג״ר חיים אלפאנדארי מגדולי רבני קונשטנדינא‪ ,‬אלופו ומיודעו של בעל משנה למלך‪ ,‬י״ל לראשונה בשנת תפ״ג‬ ‫ותרל״ח‪ ,‬וחלק ב׳ בשנת תצ״ו ואח״כ עם הגהות בעל מחנה חיים בשנת תשכ״ו‪ ,‬נלב״ע תצ״ג‪.‬‬ ‫דכק‪" .‬וגם את הגוי אשר יעבודו" ‪ -‬וגם לרבות ד' גליות על ששעבדו את ישראל לשון רש"י‪ ,‬ועל דרך הפשט יאמר כאשר דנתי את בניך‬ ‫בגלות וענוי על עון גם את הגוי אשר יעבודו‪ ,‬אדין על החמס אשר יעשו להם‪ .‬והנכון בעיני כי טעם וגם אף על פי שאני גזרתי על זרעך‬ ‫להיות גרים בארץ לא להם ועבדום וענו אותם‪ ,‬אף על פי כן אשפוט את הגוי אשר יעבודו על אשר יעשו להם ולא יפטרו בעבור שעשו‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫צק‬ ‫גדול‪ ,‬ר"ל אחר קיבוץ כל הגליות‪ ,‬והיינו דאמר השי"ת‬ ‫לא נשלמו רק הקושי שיעבוד השלימו‪ ,‬אם כן אדרבה‬ ‫למשה הגם שאני אוכל לקיים הבטחה אחר קץ גלות‬ ‫נוכל לומר ועבדום ועינו הוא וי"ו המחלקת‪ ,‬ור"ל אם‬ ‫האחרון‪ ,‬אך יען שלא יאמר אותו צדיק אברהם‪,‬‬ ‫יהיה ועבדום לבד יהיה ת' שנה‪ ,‬או ועינו ר"ל קושי‬ ‫ועבדום וענו אותם קיים בהם‪ ,‬ורכוש גדול לא קיים‬ ‫השעבוד יהיה לתשלום הת' שנה‪ ,‬וגם לגבי הרכוש גדול‬ ‫בהם‪ ,‬כי אם בקץ הגליות‪ ,‬על כן בבקשה ממך כו'‬ ‫הוא וי"ו מחלקת ולא צריך תרתי‪ ,‬אך לתירוץ הש"ס‬ ‫וישאלו איש מאת רעהו וגו' עיין שם‪ ,‬דפח"ח‪.‬‬ ‫דהגלות התחיל מלידת יצחקהכק ‪ ,‬אם כן נשלמו הת'‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מס׳ ברכות ט א ‪ -‬וזה דבר השמטה)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫שנה‪ ,‬ואז אדרבה נגזר תרתי עבדום ועינו‪ ,‬עם כל זה היה‬ ‫ת' [שנה] שלמים והוי"ו הוא וי"ו העיטוף‪ ,‬אמנם לפי‬ ‫הפשוט‪ ,‬נקטינן כרמב"ן דיצאו קודם זמנם מחמת‬ ‫כי גר יהיה זרעך‬ ‫קושי השעבוד‪ ,‬ואם כן צריך לומר ועבדום ועינו הוא‬ ‫בארץ לא להם (בראשית טו‪ ,‬יג)‬ ‫וי"ו המחלקת וכן ואחרי כן יצאו וגו' לא צריך לקיים‬ ‫כיון שכבר דן אותם‪ ,‬ואיתא במדרש רבה (שמות רבה‬ ‫עיין להלן פרשת בא מה שכתב רבינו בפסוק‬ ‫ויקרא למשה ולאהרן לילה (שמות יב לא)‬ ‫פרשה טו) דן אנכי זה מכות בכורות‪ ,‬אבל אותו הצדיק‬ ‫ידע שהגלות התחיל בו‪ ,‬כמו שאמר הכתוב‪( :‬דברי‬ ‫הימים א׳ טז יט) כמעט וגרים בה ויתהלכו מגוי וכו'‪,‬‬ ‫ולישמעאל שמעתיך (בראשית יז‪ ,‬כ)‬ ‫אם כן לחשבונו נשלמו הת' שנה‪ ,‬ואז העינוי לא היה‬ ‫המתפלל יבקש על דברים גשמיים הצריכים לאדם‬ ‫צריך‪ ,‬אם לא שהוא וי"ו העיטוף‪ ,‬ושפיר יאמר הוא‪,‬‬ ‫למטה‪ ,‬אמנם ולבו למעלה למען יוכל לעבוד את ה'‬ ‫ועבדום ועינו קיים‪ ,‬ואחרי כן יצאו וגו' לא קיים‪ ,‬וא"ש‬ ‫הלשון שלא יאמר אותו צדיק עכ"ל‪.‬‬ ‫נלע"ד הכוונה דצריך לאדם להתפלל גם בעד ענינים‬ ‫גשמיים שפע ברכה ופרנסה וכל טוב‪ ,‬אך יכוין בלבו‬ ‫שצריך לו כל אלה למען יוכל לעבוד את ה' כמו‬ ‫שכתב בספר הק׳ חובת הלבבות (שער ט שער הפרישות)‪,‬‬ ‫הגם שהי׳ הקב״ה יכול לקיים ההבטחה אחר הקץ‪,‬‬ ‫ראשית הפרישות תיקון הפרנסה‪ ,‬כי דאגות הפרנסה‬ ‫אבל כדי שלא יאמר אותו צדיק וכו׳ לא המתין‬ ‫מבלבלים מוחו של אדם ולא יכול להיות פרוש‬ ‫לעבודת השי"ת‪ ,‬וזה פרי כל השכר המיועד בתורה‬ ‫ובקונטרס מעשה בר' אלעזר פירוש על הגדה מהג״ר‬ ‫הק׳ לשומרי מצותיו‪( ,‬ויקרא כו ד) אם בחקתי תלכו וגו'‬ ‫אלעזר פלעקלש ז"לוכק ‪ ,‬כתב לבאר‪ ,‬על פי מה שאמרו‬ ‫ונתנה הארץ יבולה וגו' כדי שיוכל לעסוק בתורה הק׳‬ ‫חכז"ל‪ ,‬וגם את הגוי וגו' לרבות ארבע גליותזכק ‪ ,‬ואם כן‬ ‫ולקיים המצות ולא יהיו לו טרדות ודאגות פרנסה‪,‬‬ ‫יש לומר הכי פירושו דהאי קרא‪ ,‬מלבד שדן ידין את‬ ‫כנודע מהרמב"ם ז"ל שזה אינו בתורת שכר כי שכר‬ ‫המצריים שיעבידו את בני ישראל‪ ,‬אלא גם כל הגוי‬ ‫מצוה בהאי עלמא ליכאחכק ‪ ,‬רק כל זה הוא בדרך‬ ‫והממלכה אשר ישעבדו בהם ידין במישרים‪ ,‬ועתה‬ ‫עזר וסיוע מהקב"ה למען לא יהיה לאיש הישראלי‬ ‫יש לומר מה שאמר הכתוב ואחרי כן יצאו ברכוש‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫גזרתי‪ ,‬והטעם כמו שאמר הכתוב (זכריה א יד) וקנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים אשר אני‬ ‫קצפתי מעט והמה עזרו לרעה‪ ,‬ואומר (ישעיהו מז ו) קצפתי על עמי חללתי נחלתי וגו'‪ ,‬וכן היה במצרים שהוסיפו להרע כי השליכו בניהם‬ ‫ליאור וימררו את חייהם וחשבו למחות את שמם‪ .‬וזה טעם דן אנכי שאביא אותם במשפט אם עשו כנגזר עליהם או הוסיפו להרע להם‪,‬‬ ‫וזהו מה שאמר יתרו כי בדבר אשר זדו עליהם (שמות יח יא)‪ ,‬כי הזדון הוא שהביא עליהם העונש הגדול שאבדם מן העולם‪ ,‬וכן כי ידעת‬ ‫כי הזידו עליהם (נחמיה ט י) וכו׳ עיי״ש עוד‪.‬‬ ‫הכק‪ .‬עיין סדר עולם רבה פרק א‪.‬‬ ‫וכק‪ .‬תלמידו של הגאון בעל נודע ביהודה ז״ל‪ ,‬בעל שו״ת תשובה מאהבה ועוד‪ ,‬נלב״ע תקפ״ו‪.‬‬ ‫זכק‪ .‬לשון רש״י שם‪.‬‬ ‫חכק‪ .‬ז״ל הרמב״ם (הלכות תשובה פרק ט הלכה א) ואע"פ כן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף‬ ‫אצק‬ ‫ךל ךל תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ע"ה לו ישמעאל יחיה לפניך ופירש"י יחיה ביראתך‪,‬‬ ‫מניעות המבטלות אותו מעבודתו ית"ש‪.‬‬ ‫ועל זה אמר לו הקב"ה‪ ,‬ולישמעאל שמעתיך הנה‬ ‫וזה שאמרו חז"ל (יבמות קה ב) המתפלל צריך שיתן‬ ‫ברכתי אותו והפריתי אותו וגו' ולכאורה הוא כטוענו‬ ‫עיניו למטה‪ ,‬כלומר יראה וישגיח שיהיו לו דברים‬ ‫בחטין והודה לו בשעורים‪ ,‬כי אברהם אבינו ע"ה‬ ‫גשמיים הצריכים למטה בארץ‪ ,‬ולא יתפלל תמיד‬ ‫ביקש שישמעאל יהיה ירא שמים‪ ,‬והקב"ה השיבו‬ ‫רק דברים רוחניים עליוניים‪ ,‬כי האדם באשר הוא‬ ‫שיהיה מבורך בכל הברכות בעולם הזה‪ ,‬ואמר‬ ‫למטה על הארץ‪ ,‬צריך לאותו דבר שיהיה לו פרנסה‬ ‫הגה"ק מסאנז זי"ע‪ ,‬דהכל בידי שמים חוץ מיראת‬ ‫וברכה והצלחה ועושר וכבוד‪ ,‬ובלעדי זה לא יוכל‬ ‫שמים (ברכות לג ב)‪ ,‬אם כן זה שיהיה ירא שמים הוא‬ ‫לעבוד את ה' בשלימות‪ ,‬על כן כל המתפלל צריך‬ ‫ביד ישמעאל‪ ,‬אמנם מה שאני יכול לעשות‪ ,‬הוא מה‬ ‫שיתן עיניו למטה‪ ,‬ויבקש על דברים הצריכים לאדם‬ ‫שברכתי אותו והפריתי אותו וגו' כלומר שאתן לו כל‬ ‫למטה‪ ,‬אמנם ולבו למעלה‪ ,‬לבו יהיה נוכח ה' שלא‬ ‫הברכות בעולם הזה למען לא יהיו לו טרדות ומניעות‬ ‫יבקש דברים גשמיים להנאת עצמו ולצרכי תענוגי‬ ‫המבטלות אותו מלהיות ירא שמים‪ ,‬שאם אין‬ ‫עולם הזה‪ ,‬כי אם למען שיוכל לעבוד את ה' ולעשות‬ ‫קמח אין תורה ואם אין תורה אין יראה‪ ,‬וזה שכתוב‬ ‫חפצי שמים בלי שום טרדה ומניעה המבטלת אותו‬ ‫ולישמעאל שמעתיך‪ ,‬הנה ברכתי אותו והפריתי‬ ‫מעבודתו ית"ש וק"ל‪.‬‬ ‫אותו וגו' ונתתי לו האמצעיים שעל ידם יוכל לעסוק‬ ‫בתורה ולבוא ליראת שמים‪ ,‬ויותר לא אוכל לעשות‬ ‫אברהם ביקש שישמעאל יהיה ירא שמים‪ ,‬והקב"ה‬ ‫ודו"ק ודפח"ח ש"י‪.‬‬ ‫השיבו שיהיה מבורך בעולם הזה ‪ -‬שלא מעין הבקשה‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מס׳ יבמות ‪ -‬דף עז א)‬ ‫ובענין זה ראיתי בספר אחד בשם הגה"ק מסאנז‬ ‫טכק ‬ ‫זי"ע שנשאל בפסוק (פ' לך לך) שאמר אברהם אבינו‬ ‫הפטרת לך לך‬ ‫מוסר‪ ,‬אומרים שאין להם כח‪ ,‬נמצא דלמשא ומתן‬ ‫וקוי ה' יחליפו כח (ישעיה מ לא)‬ ‫יש להם כח‪ ,‬ולעסק התורה אין להם כח‪ ,‬אמנם וקוי ה'‬ ‫יחליפו כח‪ ,‬הם עושים בחילוף ‪ -‬דלמשא ומתן שיש‬ ‫קוי ה׳ הם עושים בחילוף מכל העולם‬ ‫לכל העולם כח הם אין להם כח‪ ,‬ולעסק התורה שאין‬ ‫דרך המון עם‪ ,‬עמלים ויגיעים בפרנסתם רצים ושבים‬ ‫לכל העולם כח הם יש להם כח‪ ,‬וזהו וקוי ה' יחליפו‬ ‫כל היום‪ ,‬וכשאומרים להם שילמדו דף גמרא או‬ ‫כח‪ ,‬והבן‪( .‬אור חדש סוף מסכת קידושין)‪.‬‬ ‫(תנ״ך‪-‬ישעיה מ לא)‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות‪ ,‬אלא כך הוא הכרע כל הדברים הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל‬ ‫הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא‪ ,‬ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה‪ ,‬והבטיחנו בתורה שאם נעשה‬ ‫אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה‪ ,‬כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא‬ ‫בהן וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה‪ ,‬כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף‬ ‫צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא וכו׳‪.‬‬ ‫טכק‪ .‬הגה״ק בעל דברי חיים מצאנז זצ״ל‪.‬‬ ‫ואוצרך הטוב לנו תפתח‪...‬‬ ‫לכל שוחרי תורה וחובבי‬ ‫תורת מרן המחבר זצ"‪ú‬‬ ‫הננו מודיעים‬ ‫מתוך חדוה כי‬ ‫תלי"ת העבודה‬ ‫מתקדמת בעריכת‬ ‫הסדרה הנפלאה‬ ‫של שלשת ספרי‬ ‫פניני‬ ‫י‪úú‬קוט‬ ‫קוט‬ ‫הגרשוני‬ ‫ומצפים‬ ‫להוציאם לאור‬ ‫ממש בקרב הימים‬ ‫בעזהשי״ת‬ ‫המעוניין להנציח את זכר יקיריו‬ ‫או לתרום לזכות לברכה וישועה יפנה אל המו״ל‬ ‫‪PnineiYalkutHagershuni@gmail.com‬‬ ‫‪347.224.1477‬‬