פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — לך לך (2026-10-19)

בעזהשי״ת
פניני התורה
ספר
ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא
של הגאון הגדול המפורסם
זצוק״ל רבי גרשון שטערן
אבד״ק מ׳ לודאש
תלמידם של בעל מהר״ם שיק ,חתן סופר ,וקול ארי׳ זי״ע
וחתן בעל בית שערים זי״ע
בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד
נלקטו ,נערכו ,ונסדרו בס״ד ע״י
חיים יוסף בערנאטה
ברוקלין נ.י.
שנת תשפ״ז לפ״ק
פרשת לך לך
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
בס״ד
בפרוס השנה החדשה תשפ״ז לפ״ק
אמע״כ הרה״ח ,רודצו״ח ,אוהב ומוקיר ספרים ולומדיהם שליט״א
אחדשה״ט.
הנני עוסק זה למעלה מ 10-שנים לטובה בעריכת הספרים ״פניני ילקוט הגרשוני״ להגאון הגדול המפורסם בדורו רבי
גרשון שטערן זצוק״ל מגדולי המחברים והדרשנים בארץ אונגארן -תלמיד המהר״ם שיק ,הקול ארי׳ ,והחתן סופר
זצוק״ל ,וחתן הגאון בעל שו״ת בית שערים זצוק״ל .בעמ״ח הספרים המפורסמים והמהוללים ״ילקוט הגרשוני״ י״ב
חלקים ועוד.
ספרי ילקוט הגרשוני הם נכסי צאן ברזל בעולם התורה ,והתחבב מאוד אצל שוחרי תורה מכל הסוגים ,הן בעלי
הפלפול ודרוש ,שהתענגו על ההברקות והחידושים הנפלאים שערך המחבר מדילי’ ומשל אחרים ,והן בעלי הפשט
ואוהבי האגדה שהתענגו ללמוד בנועם אמריו אשר העלה בילקוטו .ומה גם כי לא מלקט גרידא היה רבינו המחבר כי
אם העיר על דבריהם כדרכה של תורה ,והוסיף עליהם זקוקין מדילי’ חידושים נפלאים ,כך שדורות שלימים התחנכו
על פלגי ספרו והיה בפיהם כדבש למתוק ואור לעינים ,ורבים מן המלקטים הבאים אחריו שמו מילקוטו אל כליהם,
ולפעמים אף לא הזכירו את החכם הזה.
העיר ה’ את רוחינו להוציא לאור פנינים ומרגליות מים הרחב של תורת הילקוט הגרשוני ,והגשנו לפני הקורא והמעיין
את אלו הדברים אשר המה שוים לכל נפש ,וכבר הגשנו לפני רבנן ותלמידיהון כמה וכמה דוגמאות של עבודתינו
הזאת ושבחוהו רבנן וגם הודו לנו ותלי”ת זכינו לקבל הסכמות בכתב ידם של גדולי ישראל עיני העדה בארץ ובגולה,
ומהם שהאצילו מזמנם היקר להעיר ולעורר באיזה מקומן של שבחים למען הראות חביבות הדברים עליהם ,ובעז״ה
נקוה להדפיסם בקונטרס מיוחד בתוך הספר בשם ״הערות לפנינים״ ,ועל מקומם.
בחג הפסח תש״פ ,זכינו בעזהשי״ת להוציא לאור הגדה של פסח -פניני ילקוט הגרשוני ,וכן יצא לאור על ידינו בשנת
תשפ״א ספר זמירות לשבת קודש -פניני ילקוט הגרשוני (בנדבתו של גיסי היקר והח’ מו”ה זלמן לייב בלויא הי”ו).
כמו”כ זכינו במשך שנתיים האחרונות להוציא קונטריסים מתורת רבינו לרגל המועדים הבאים לקראתינו לשלום,
ובנדבת לבם של נדיבים מבינים יכולתי להפיץ כל פעם מאות עותקים בבתי מדרשות כהכנה לקראת המועדים להנות
בהם בני אדם .יה״ר שזכות הפצת תורת הגאון זצ״ל תעמוד בעדם להתברך בכל מילי דמיטב.
ובעזהשי”ת בחודש תמוז תשפ״ג זכינו להוציא לאור הספר הנפלא פניני ילקוט הגרשוני ( 624עמודים) הכולל פניני
השבת /פניני האבות (על ענייני שבת קודש ועל כל פרקי אבות) עם ברכת הנפש על ברכי נפשי וט״ו שיר המעלות
(שרבינו חיברו בשעתו בלשון אידיש ועכשיו תורגם מחדש על ידינו באידיש המדוברת בדורינו) ,פנינים נבחרים (ערכים וענינים
בשמעתתא בהלכה ובמנהג) ,ועם פנינים לעת מצוא (חומר לדרוש למאורעות במעגל החיים).
החלקים הבאים על התורה ,על המועדים ועוד עומדים עכשיו בשלבי עריכה סופיים( ,וישתרעו על קרוב לכ2100-
עמודים עם מפתחות מפורטות כעצת כמה גדולי דורינו שליט״א) ,ומצפים להכניסם לדפוס בעז״ה בקרוב אחרי הימים
טובים.
כאשר הילקוט הגרשוני הי׳ מיושבים ראשונה במלכות-מאן מלכי רבנן ,דרשנים ,ואוהבי דרוש ואגדה,
(יחד עם פלפולים נאים) הי׳ מן הראוי לכבודו להשתתף בנדבת לבו הטוב באופן חשוב בדבר נשגב זה -ולמצוה רבה
ולזכות הרבים תחשב.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
בספר״ן של צדיקים גמורים,
חיים יוסף בערנאטה
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
גפק ךל ךל תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
פרשת לך לך
כתב באור חדשזק בשם זקינו הגאון פנים מאירות ז"ל,
יש לדייק מנלן דהך והיה ברכה קאי אאברהם ,דלמא לך לך מארצך וממולדתך
ומבית אביך (בראשית יב ,א)
קאי על מה דמסיים ואגדלה שמך זה שאומרים
אלקי יעקב. כשהחכם הולך בדרך שומעים ממנו גם
דברי שטות ,לא רק דברי חכמה
ונראה דאיתא בברכות (מ ב) אמר ר׳ יוחנן כל ברכה
שאין בה מלכות אינה ברכה וכתבו תוספות (שם) ברש״י לפי שהדרך ממעטת את השם .פירש בספר
שהרי"ף פוסק כר' יוחנן ,וברכות של שמונה עשרה דברי שאולהק על פי הקדמת המגיד מדובנא ,דאדם
כו' אלקי אברהם הוי כמו מלכות ,דאברהם אבינו חכם כל האנשים היושבים שם שומעין חכמתו בכל
המליך הקדוש ב"ה על כל העולם שהודיע מלכותו עת ויפוצו את דבריו ברחובות העיר ,אכן אם גם
עיין שם. לפעמים אומר דברי שטות ,זאת לא יספרו ,ואם כן
מרחוק לא נשמע כי אם דברי חכמה אשר בקרבו ,אכן
והשתא הכי פירושו והיה ברכה כלומר על ידי אברהם
אם נוסע מביתו למקום רחוק ,אז שומעים גם השטות
נעשה ברכה ,כיון שהוא הודיע מלכותו בעולם הוי
אשר יאמר לפעמים ,ואם כן אפוא מה מאוד צדקו
אלקי אברהם כמו מלכות ומיקרי ברכה וראוי גם
דברי חז״ל שהדרך ממעטת את השםוק .
לסיים בחתימה כיון שהוי ברכה ,וא"ש דבך חותמין
שאתה גורם להחתימה ,ודפח"ח. עוד שמעתי בזה שהדרך ממעטת מלחשוב בעניני
השם ,ועבודתו יתברך.
(ועיין בספר זכרון אפרים מהה"ג מ' פישל סופר ז"ל אבדק"ק (תנ״ך -פרשת לך לך -ברש״י)
שארוואר יע"א מה שכתב בפרשת לך לך על מאמר "בך חותמין
ולא בכולם" וגם מביא מתשובות מהרי"א [או״ח סימן י] פירוש
ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה
על מאמר "ואגדלה שמך זה שאומרים אלהי יעקב" ,עיין שם).
שמך והיה ברכה (בראשית יב ,ב)
כיון שאומרים ״אלהי יעקב״,
עי״ז אומרים ״אלהי אברהם״ ולא אברם כיון שאברהם הודיע מלכותו ית׳
בעולם ,על ידו נעשה הברכה
ואני שמעתי באופן אחר דתיבות "אלהי אברהם"
"אלהי יצחק" "ואלהי יעקב" הם כ"ו אותיות כמנין ואעשך לגוי גדול אמר ריש לקיש זהו שאומרים אלהי
שם הוי' ב"ה שהוא בגימטריא כ"ו ,אבל אם היו אברהם וכו' יכול יהו חותמין בכולם תלמוד לומר והיה
אומרים ואלהי ישראל היו מוכרחים לומר אלהי ברכה בך חותמין ולא בכולם (פסחים קיז ב )
מאורות הילקוט
הק .להג״ר יוסף שאול [נאטהאנזאן] זצ״ל אבד״ק לעמבערג ,בעל שו״ת שואל ומשיבועוד .נלב"ע תרל"ה..
וק .בדברי מהרי״א להג״ר יהודה אסאד כתב קצת בהיפך מזה וז״ל בתו״ד :ועוד קשה דפירש רש״י ואעשך לגוי גדול מלמד שהדרך ממעט
שלשה דברים ממעט השם ממעט ממון וממעט פריה ורביה .וקשה בשלמא הנך תרתי ממון ופריה ורביה ניחא ,אבל ממעט השם הא חזינן
דאינו ממעט השם -אדרבה הוא מגדל את שמו דאם הוא במדינת מרחקים לא יוודעו מעשיו הטובים וגם תורתו לא ידעינן ,אבל כשהוא
מטלטל עצמו למדינה אחרת יכירו וידעו כל יושבי תבל מתורתו וצדקתו וכולם משבחים ומפארים אותו וקונה שם טוב לעצמו וכו׳ ,ועי׳
שם מה שפירש בענין אחר. .
זק .להג״ר רבי אלעזר קאליר זצ״ל אב״ד קעלין .נתגדל על ברכי זקינו בעל פנים מאירות זצ״ל .נמנה בשעתו בין שלשת ראשי הדור בהונגריה
יחד עם הגאונים הגדולים רבי מאיר ברבי אב"ד פרעשבורג ,ורבי אשר לעמיל אב"ד אייזנשטאט ,ועמד בחליפת מכתבים עם הגאון בעל
נודע ביהודה .נלב״ע תקס״ב.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דפק
הערה :כאשר שלחתי איזה עלים מספרי זה לאיזה אברם( ,לא אברהם) ,כדי לכוין מספר כ"ו אותיות כנ"ל,
רבנים גדולים שיחיו לאיו״ט כתב לי ידידי הרה״ג וזה שכתוב ואגדלה שמך ,אברהם ולא אברם" ,זה"
מו״ה מנחם אדלער נר״ו רב אבדק״ק קיטצינגען רק על ידי שאומרים "אלהי יעקב" ,דאם היו אומרים
במדינת באיערן יע״א וז״ל :מה שכתב בפרשת לך לך אלהי ישראל ,היו מוכרחים לומר אלהי אברם ולא
ומיושב שינוי הנקודות ,במחילת כבודו הרמה אינו אברהם ,ועיין עוד בספר שער בת רבים ריש פרשת
מדוקדק ,דהא על פי חוקי הלשון צריך להיות קמץ לך לך מה שכתב בענינים אלו ,ואין להאריךחק .
בסוף פסוק? (אגדות הש״ס -פסחים קיז ב)
לעניות דעתי החתם סופר ז״ל רצה ליישב ,למה לא [ועיין עוד להלן מה שפירש רבינו בפרשת תולדות
כתב ויצאו ויבואו [ארצה כנען]יק . בפסוק וישב יצחק ויחפר את בארות המים וגו'
(תנ״ך -בהר-בחקותי -הערה) ויסתמום פלשתים (בראשית כו ,יח)]. spacer
spacer
spacer
אמרי נא אחותי את (בראשית יב יג)
ויצאו ללכת ארצה כנען ויבואו
ארצה כנען (בראשית יב ,ה)
יתנהג עם התורה כאהבת אחותו שהיא אהבה שאינה
תלויה בדבר -אף שעוד לא הגיע למדרגת לשמה חשבו לבוא לארץ רחבת ידים,
והגיעו לרעב ומצב דחוק
בבעל הטורים (פרשת לך לך) מביא מסורה( ,כאן) אמור
(שמעתי בשם מרן חתם סופר ז״ל) ויצאו ללכת ארצה ְכְ ַנַ ַַען
לחכמה אחותי את( ,בראשית יב יג) אמרי נא אחותי את.
(בפתח) ויבואו ארצה ְכְ ָנָ ַַען (בקמץ) ,שחשבו ללכת
ונלע"ד הכוונה דצריך לאהוב התורה אהבה שאינה לארץ הממולא בכל טוב ולא יהיו צריכים לקמץ
תלויה בדבר כענין אהבת אח לאחותו ,ולא כאהבת בשום דבר ,אבל כשבאו לשם היה רעב בארץ והיתה
איש לאשתו שהיא אהבה התלויה בדבר. הארץ בדוחק ובצמצום ,בקמץ ולא בפתח ,ומיושב
שינוי הנקודות ,ודו״קטק .
וזה שכתוב אמור לחכמה אחותי את ,ואף שבתחילת (תנ״ך -לך לך -ויצאו)
הימים בפרט בימי הנערות והבחרות אי אפשר
מאורות הילקוט
חק .בדברי מהרי״א להג״ר יהודה אסאד כתב החשבון קצת באופן אחר :על פי דאיתא שמות האבות אברה״ם יצח״ק יעק״ב היא בכלל
מספר י״ג אותיות כמנין אח״ד ,וכן שמות האמהות שר״ה רבק״ה רח״ל לא״ה הם בכלל מספר י״ג אותיות כמנין אחד עולים בכלל כמספר
שם הוי״ה ב״ה עולה בגימטריא כ״ו .אבל אם יעקב קרוי ישראל הם ה׳ אותיות ובכלל הי׳ עולה י״ד אותיו ,וע״כ צריך לקרוא לאברהם אברם
להשלים מספר השם כ״ו במכוון ,זה שאמר הכתוב ואגדלה שמך דייקא שיהיה שמך אברהם ולא אברם ע״י זה שאומרים אלקי יעק״ב דייקא
ולא ישראל ודו״ק .ומבאר בזה דברי בהגמרא (ברכות יג א) כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה אבל ביעקב אין איסור כזה עיי״ש .וציין
שם למהדורה החדשה לספר מעינה של תורה [באידיש] שכתב כן בשם מהר״ש מאוסטרופולא זצ״ל .ועיין בספר ניצוצי שמשון להקדוש
ר' שמשון מאוסטראפאלע זצ"ל שגם כן הביא זה משמו ,ושם הוסיף לפרש מ"ש בהפטרת השבוע (ישעיה מ כז) למה תאמר יעקב ותדבר
ישראל נסתרה דרכי מה' ,הפסוק מקשה "למה תאמר יעקב" ולא "אלקי ישראל" ,ומתרץ שא"כ נסתרה דרכי מה' ולא יעלו ביחד לשם הוי'
ב"ה .ובפנינים יקרים בשם ספר מצודות דוד הביא קצת בדרך אחר ,וז״ל :כי האבות המה נגד י״ג מדות ,אברהם יצחק יעקב י״ג אותיות,
ולכך אין אומרים אלקי ישראל דאז הי׳ אות אחת יותר וכו׳ זה שאומרים אלקי יעקב.
טק .העיר לנו ידידנו הרה״ג רבי אברהם לאב שליט״א ,דלפי דברי החת״ם סופר (שהקמ״ץ מראה על ענין לקמץ בדוחק ובצמצום) מובן מה
שאמר הגאון הגדול רבי משה הלברשטאם זצ״ל חבר הבד״ץ של העדה החרדית ,בעל שו״ת דברי משה (הובא בספר ברכת החיים להרה״ג
ר׳ חיים קרויס זצ״ל בענין אמירת מוריד הגשם בסגול) ,כי דודו זקנו הגה״ק משינאווע בעל דברי יחזקאל זי״ע אמר בשם אביו ה״ה כ״ק
מרן מצאנז בעל דברי חיים זי״ע ,שהקפיד מאד שלא לומר בתיבת הגש״ם הגימל בקמ״ץ כי אם בסגו״ל .כן אמר לי ששמע בשם דו״ז בעל
הדברי יחזקאל כי מי שאומר הגימ״ל בקמ״ץ צריך בדיקה אחריו ,עכל״ק .ומעולם תמה על חומר הענין עד שצריכים בדיקה אחריו ,אתמהה.
ולפי דברי החת״ס יוצא דבאמירה בקמ״ץ מביא צמצום ודוחק לעולם ,וזה היפך הענין של גשמי ברכה המביאים שפע לעולם ,ודו״ק.
יק .העיר לנו ידידנו הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א שבספר חתם סופר על התורה להגרי״נ שטערן הביא דיוק זה וז״ל :נראה [תיבת כנען]
כפל ,וגם כי כנען הראשון בפתח וכנען השני בקמץ ,להיותו סוף פסוק ,מ״מ יראה דבא לרמז וכו׳ ,עכ״ל .עיי״ש שדרש באופן אחר .ועכ״פ
לדבריו אין מקום להערת הרב הנ״ל.
הפק ךל ךל תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
אך הענין כך הוא .דאברהם ושרה בודאי לא נכנסו להשיג מדריגה זו ללמוד תורה לשמה בלי אהבת
ביחד למצרים רק תחילה שלח את שרה שתודיע שכר או תקות כבוד ,מכל מקום אל ימנע עצמו
לכל שאברהם הוא אחי׳ ,אך איך תעשה זאת -וכי מבית המדרש.
תלך ותגיד לכל אדם שיש לה אח ושמו אברהם?
וזה שכתוב אמרי נא אחותי את ,אף שבאמת אינו
לכן אמר לה אברהם שתלך ותאמר שיש לה אח עני כן וכמו שרה שבאמת לא היה אחות אברהם ,כן
ואביון ,והיא מבקשת בעבורו מתנות להחיות את תאמר גם אתה לחכמה אחותי את ותעשה עצמך
נפשו ,ומתוך כך יתפרסם הדבר ויתודע לכל שיש לה כאילו אתה לומד לשמה אף שבאמת אינו כן ,וכמו
אח ,ואחר כך כשיבוא אברהם כבר ידעו הכל שהם שאמרו חז"ל (סנהדרין קה ב) לעולם יעסוק אדם בתורה
אח ואחותביק . ובמצות אף שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא
לשמה ודו"ק היטב.
וזה שכתוב הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, (תנ"ך -משלי ז ד)
והיה כי יראו אותך המצרים ,תיכף ומיד כשיראו
אותך ,יאמרו מעצמם אשתו זאת ,והרגו אותי ואותך
יחיו ,לכן -לכי את מתחילה ואמרי נא לכל אדם אחותי
את ,אך באיזה אופן תוכל לומר ולספר את זאת לכל למען ייטב לי בעבורך וחיתה
אדם ,על זה אמר למען ייטב לי בעבורך -פירש רש״י נפשי בגללך (בראשית יב ,יג)
יתנו לי מתנות ,שאמירתך אחותי את יהיה לתכלית
שיתנו מתנות לאחיך האביון שהוא מחוץ לעיר ,ועל וכי אברהם אבינו היה להוט אחרי מתנות,
ידי כן יתודע ויתפרסם לכל כי אח ואחות אנחנו ,ולא הלא שונא מתנות יחיה?
יעשו לי רעה ,ואתי שפיר ,ודו״ק היטבגיק . פירש רש״י יתנו לי מתנות .הקשו כל המפרשים ,וכי
(תנ״ך -פרשת לך לך -למען) spacer
היה אברהם ח״ו להוט אחרי מתנות ,הלא כתיב (משלי
spacer
טו כז) ושונא מתנות יחיה?
ושמעתי בשם הגאון מו״ה אברהם שאגאיק אב״ד
ויחלק עליהם לילה ...ויכם וירדפם עד
קאבעסדארף (ומנו״כ בירושלים תובב״א) זצ״ל ,דהנה
חובה אשר משמאל לדמשק (בראשית יד ,טו)
לכאורה קשה -מה הועיל בזה שתאמר אחותי את,
יעקב אבינו היה ירא שמא יהרג את עשו הלא תיכף ומיד כשיראו שאברהם הולך עמה יחשבו
אשר עתיד לצאת ממנו צדיק מדעתם שמסתמא אשתו היא ותיכף יהרגו אותו,
וצדיק מה פעל.
שמעתי מפי אדמו״ר חמי הגאון ר׳ עמרם [בלום]
מאורות הילקוט
איק .הג״ר אברהם שאג-צוועבנער זצ״ל ,מגדולי תלמידי החתם סופר זצ״ל .בעמ״ח דרשות הרא״ש ועוד .לסוף ימיו עלה והתיישב בירושלים
עיה״ק ,יחד אתו עלה תלמידו הג״ר יוסף חיים זאנענפעלד זצ״ל ,לימים רבה של ירושלים .מח״ס דרשות הרא״ש ,שו״ת אהל אברהם ,חידושי
רבינו אברהם שאג ,ועוד .נלב״ע תרל״ו.
ביק .רעיון זה הובא כבר בספר דברי דוד לרבינו הט״ז (עיין הערה הבאה) ,וגם מצאתיו בספר חלקי אבנים להגאון רבי דוד לידא בעל עיר
דוד ,ומעין רעיון זה איתא באמרי שפר להגאון רבי שלמה קלוגר.
גיק .ובהערות מתחת לקו בסוף ילקה״ג לקהלת כתב רבינו :בספרי חלק ראשון (פ' לך לך) בד"ה למען ייטב לי בעבורך ,הבאתי גרגיר אחד
בשם הגאון ר' אברהם שאג ז"ל מקאבערסדארף ,וכעת מצאתי דבר זה בס' אפיקי יהודא דרוש הששי (ערבי נחל אות י"ד) עיי"ש ,וידינ"פ
הרבני החרוץ המופלג מהו' שלום גומבא נ"י מילדי מאקאווא יע"א הודיע לי שכבר כתוב כן בס' דברי דוד עה"ת מבעל טורי זהב ז"ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ופק
מחטיאים את הרבים שהוא בחינת דמשק מצד אבד״ק אויפאלו שליט״א על פי מה שכתבו
שמאל ,לכן אין לירא שיצא מהם דבר טוב וזרע המפרשים ברש״י (פרשת וישלח) ויירא יעקב מאד
קודש ודפח״ח. ויצר לו (בראשית לב ח) -ויירא ,שמא יהרג ,ויצר לו,
(תנ״ך -אמור -לפרשת לך לך)
שמא יהרג את אחרים .ומדקדק הגור אריהדיק למה
נקט שמא יהרג אחרים הוי לי׳ למימר שמא יהרג
אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך את עשו?
הרבה מאוד (בראשית טו ,א)
וכתבו המפרשים דידוע [מה שכתב] רש״י בפרשת
לעומת מה שנחסר לך מזכיותיך ,הרי ניתוסף
לך זכות חדש שעל ידך נתפרסם שם ה'
שמות [בפסוק] וירא כי אין איש (שמות ב יב) -שאין
בפסוק (ישעיה יב ה) זמרו ה' כי גאות עשה מודעת זאת צדיק אחד עתיד לצאת ממנווטק ,על כן יעקב הצר
בכל הארץ. לו שמא יהרג עשיו שֵיֵ ֵצֵ א ממנו ר׳ מאיר כדאיתא
בגיטין (דף נ״ו) גבי נירון קיסר דשמע קרא (יחזקאל כה
נראה לי על פי מה שכתב בישועות יעקב הלכות יד) ונתתי את נקמתי באדום וערק ואיגייר ונפיק מיניה
חנוכה על המדרש (מדרש רבה שם) אל תירא אברם ר׳ מאיר דאסיקו ליה שם אחרים (בהוריות יג ב) .וזה
אנכי מגן לך ,הכל יודעין שאנכי מגן לך ,דאברהם זטק
שכתוב שמא יהרוג את אחרים.
נתיירא שינכו לו מזכיותיו כדרך שמנכין לכל מי
שנעשה לו נס. למה לא היה אברהם ירא להרוג את הד׳ מלכים
לזה אמר לו השי"ת כי לעומת זה שחסר לך מזכיותיך והנה כי כן יש להקשות על אברהם אבינו ע״ה שהרג
הרי ניתוסף לך זכות חדש מה שעל ידך נתפרסם שם ד׳ מלכים ,הא יש לחוש שיצא מהם איזה צדיק,
ה' ויכולתו ית'. אבל יש לומר יען שהם היו רשעים גמורים וחטאו
וזה שכתוב אל תירא אברם כי הלא הכל יודעין שאנכי והחטיאו את הרבים ,וכל המחטיא את הרבים בודאי
מגן לך ,היינו שהדבר נעשה בפירסום ,אם כן יש לך אין זכות בא על ידו ,להיפך ממזכה את הרבים דאין
זכות שעל ידך נתגדל ונתקדש שמי בעולם ,עיין שם. חטא בא על ידו (אבות ה יח) ,לכך כיון שהחטיאו את
הרבים אין לחוש שיצא מהם איזה צדיק.
וזה שאמר הכתוב גם כאן זמרו ה' כי גאות עשה ,ואם
תאמר הרי על ידי הנסים שעשה עמכם ינכו לכם והנה על דמשק אליעזר פירש רש״י דמשק נוטריקון
מזכיותיכם ,לזה אמר הלא מודעת זאת בכל הארץ דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים ,דהיינו שהיה
אם כן יש לכם זכות חדש מה שנודע ונתפרסם שמו מזכה את הרבים ,והוא דמשק מסיטרא דימינא.
הגדול ב"ה על ידכם ,וא"ש.
אמנם מי שמחטיא את הרבים ודולה ומשקה מתורת
(תנ״ך -ישיעה יב ה -זמרו ה' כי גאות עשה)
רבו שלמדו לעשות הרע גם לאחרים ,הוא דמשק
מסיטרא דשמאלא ,וזה שאמר הכתוב ויכם וירדפם
ובן משק ביתי הוא דמשק עד חובה .וקשה האיך הרגם ,דלמא נפיק מינייהו
אליעזר (בראשית טו ,ב) איזה צדיק?
השקלא וטריא בין אברהם אבינו להקב״ה
על זה אמר אשר משמאל לדמשק ,דאברהם אבינו
ובן משק ביתי הוא דמשק ״אליעזר״ .למאי איצטריך ע״ה ראה אשר הם משמאל לדמשק ,כלומר שהם
מאורות הילקוט
דיק .למהר״ל מפראג זצ״ל.
וטק .וז״ל :שאין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר.
זטק .כן הוא בספר אמרי נועם בשם ״ספרים״ .פירוש זה מובא גם בפרדס יוסף בשם ״ראיתי״ ובפנינים יקרים בשם ״שמעתי״.
זפק ךל ךל תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
במדינת רוסיא יע״א). לומר כי בן משק ביתו הוא אליעזר ,ומאי נפקא מינה
(תנ״ך -מגילת קהלת -הערות שונות מתחת לקו -עמוד נג)
spacer
אם הוא ממונה על ביתו או אחר ,בודאי מאחר שלא
היו לו בנים היה צריך לעשות ממונה על ביתו ,והוי
ליה למימר בקיצור מה תתן לי ואנכי הולך ערירי,
כה יהיה זרעך (בראשית טו ,ה) ועוד קשה במה שהשיבו הקב״ה [להלן] והנה דבר ה׳
אליו לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך
והנכם היום בדמיון ככוכבי השמים
כו׳ ,אמאי לא השיב לו הקב״ה זאת תיכף מקודם על
עיין לקמן בפניני התורה -פרשת דברים בפסוק ה׳ מה שאמר ואנכי הולך ערירי ,כיון דגם כן התפלל
אלקיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים על בנים.
לרב מה שהביא רבינו בשם הגאון ר׳ זאבל איגר ז״ל
ונראה ליישב הכל ,דמקודם אמר לו הקב״ה שלא
דרוש נפלא בזה.
ידאג שקיבל כבר שכרו על כל זכויותיו ,אלא שכרך
הרבה מאוד יותר ממה שתחשוב אתה ,ועל זה אמר
והאמין בה' אברהם אל הקב״ה מה תתן לי ,מה מועיל לי זה
ויחשבה לו צדקה (בראשית טו ,ו) השכר אשר תתן לי ,ואנכי הולך ערירי ואין לי בנים,
וכמו שמצינו בנדרים (סד ב) דמי שאין לו בנים חשוב
אברהם אבינו היה דואג אם צאצאיו
יהיו יורשים מידת אמונתו
כמת וחייו אינם חיים .ואם תאמר ,ובן משק ביתי הוא
דמשק אליעזר ,כלומר אם תשאל לי הא בן משק
קושית המפרשים ידוע -בתחילה כתיב והאמין בה׳, ביתי הוא אליעזר כו׳ פירש רש״י ז״ל דבגמרא (יומא
ואחר כך אמר במה אדע כי אירשנה. כה ב) דרשו נוטריקון דמשק -דולה ומשקה מתורת
רבו לאחרים ,אם כן לפי מה דמבואר בסנהדרין (יט
רק הכוונה ,אברהם אבינו ע״ה היה לו אמונה שלימה
ב) דכל המלמד לבן חבירו תורה כאילו ילדו ,אם כן
בה׳ ,רק היה דואג על זרעו אחריו אם תהיה להם
שוב יש לו בנים ,לכן אמר שנית הן לי לא נתת זרע
אמונה שלימה כמוהו ,וזה [שכתוב] במה אדע כי
דבאמת הא דאמרינן כל המלמד לבן חבירו [תורה
אירשנה -מילת אירשנה קאי על אמונה ודו״קזיק .
כאילו ילדו] כו׳ ,היינו דוקא לענין כיבוד הוי כבנו,
(תנ״ך -פרשת לך לך -והאמין בה׳ spacer
שצריך לכבד המלמד עצמו כמו אביו ועוד יותר
כמו דקיימא לן (בבא מציעא ב יא) אבידת רבו קודמת
לשל אביו ,אבל לא לירושה דהא אינו יורשו ,ולהכי
spacer spacer
קאמר שנית ,הן לי לא נתת זרע ,אף על פי שהוא בני
משום התורה שלמדתי עמו ,אף על פי כן הן לי לא
אברהם אבינו הי׳ מייחס את הצדקה לעצמו
ולא למה שנולד במזל צדק נתת זרע ר״ל שום יורש ,והנה בן ביתי יורש אותי
ולזה השיבו הקב״ה לא יירשך זה ,ר״ל כל מה שאתה
האי מאן דבצדק יהא גבר צדקן .אמר ר׳ נחמן בר יצחק
דואג על יורש ,לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך
וצדקן במצות .פירש רש"י -צדקה לעניים דקרי ליה
הוא יירשך וגו׳ ,ואתן לך בן כזה אשר יוכל ליירשך,
מצוה בכל לשון אגדה (שבת קנו א).
וא״ש ,ומיושב הכל ב״ה( .העתקתי ממכתב ידיד נפשי
ועיין במהרש"א לקמן (ד"ה דקאי צדק וכו') שכתב מזלו הרה״ג החו״ב כש״ת מו״ה יעקב יצחק קיהן נ״י חונה בק״ק לאדז
מאורות הילקוט
זיק .ובפניני התורה -שמות ,הבאנו דבר זה בפסוק דבר נא באזני העם וישאלו וכו׳ בשם המו״ל לס׳ בנין אריאל שמביאו בהקדמת הספר
בשם אביו הרה״צ ר׳ יחיאל מיכל דוד איש הורוויץ .מצאתי רעיון זה מובא בשם ספר ליל שימורים על הגדה של פסח להגאון בעל ערוך
השולחן ז״ל ד״ה והיא שעמדה ,ושם האריך עוד בדרוש.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חפק
הקב״ה דן לא רק על קושי השיעבוד של אברהם היה צדק כדאמרינן לעיל מאן דבצדק
אלא גם אצל מי משתעבדין
יהא גבר צדקן במצות .והנה אמרינן לקמן מנין שאין
עוד שמעתי בזה דאף על גב שהיו במצרים רק רד״ו מזל לישראל שנאמר ויוצא אותו החוצה וכו' אמר
שנה [ונגזר עליהם ד׳ מאות שנה] ,מכל מקום נגאלו לו צא מאצטגנינות שלך שאין מזל לישראל ע"ש.
משום דהקדוש ברוך הוא דן גם על האומה העובדת ובזה נראה לי לפרש הפסוק דכתיב אחר ויוצא אותו
בהם ,דאם הוא אומה שפלה אז גם זה שנעבדים החוצה וגו' והאמין בה' ויחשבה לו צדקה ,וכמה
מאומה שפלה ובזויה נחשב לעינוי גדול וחשוב כאילו נדחקו המפורשים לפרש פסוק זה.
היו ד׳ מאות שנה.
ולפי זה אתי שפיר מאוד דזה שאמר הכתוב והאמין
וזה שכתוב וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ,שאדון בה' כלומר האמין במה שאמר לו ה' שאין מזל
גם על זה -איזה אומה עבדו בהם. לישראל ,וממילא אין לייחס הצדקה של אברהם
(תנ״ך -פרשת לך לך -וגם) אל מה שנולד במזל צדק דהא אין מזל לישראל,
ולכך ויחשביה "לו" צדקה ,ר"ל חישב את הצדקה לו
לעצמו ולא חישבה אל מה שנולד במזל צדק וא"ש.
ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (בראשית טו ,יד)
[ועיין רש"י בבא בתרא (ט א) זכה -הלא פרוס לרעב
אפילו בלי מה שיאמר אותו צדיק - לחמך כו' ופירש רש"י זכה למזל טוב ,ונתקשו בו
כיון שהבטיח צריך לקיים הבטחתו
המפורשים ,ועיין בספר עיון יעקב שם (בד"ה ר'
[בגמרא ברכות (ה א) שלא יאמר אותו צדיק ועבדום יהושע וכו')חיק .ולהנ"ל י"ל דכוונת רש"י שזכה למזל
וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא טוב דהיינו שנולד במזל צדק ,ועדיין צ"ע ויבואר
קיים בהם]. אי"ה במקומו].
(אגדות הש״ס -מסכת שבת -דף קנו א)
ומדקדקים בלאו הכי כיון שהבטיח ,צריך לקיים
הבטחתו ,וכתב בספר דברי ר"ש להגאון מ' שלום
חריף ז"לטיק ,בהקדם לתרץ דמאי טעמא הוצרך לומר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי
שישאלו הא היה יכול לעשות באופן אחר שיטלו כן יצאו ברכוש גדול (בראשית טו ,יד)
או שיתנו להם בחוזק יד ,אלא דהשל"ה מקשה הא
אמאי לא אמרינן קים לי׳ בדרבה מיניה?
קיימא לן קים ליה בדרבה מיניהכק אלא דידוע גמרינן
במסכת בבא מציעא (צא א) אתנן אסרה תורה אפילו וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי -כלומר
בא על אמו ופירש רש"י היכא דקים ליה בדרבה אנכי בעצמי.
מיניה כיון דלצאת ידי שמים חייב ,אי תפס לא אם כן [דהקב״ה בעצמו דן] ,הוי מיתה בידי שמים
מפקינן מיניה כיון דחייב לצאת ידי שמים יעויין שם. דאינו פוטר מממון ,לכן ואחרי כן יצאו ברכוש גדול
והיינו דאמר שישאלו ואם כן מיקרי תפסאכק . ולא אמרינן קים ליה בדרבה מיניה( .מרן בעל משנה
למלך ז״ל)
אמנם השל"ה מתרץ כיון דהקב"ה בעצמו עושה
מאורות הילקוט
חיק .וכתב שם :בשכר הצדקה זכה לבנים וזה הוא מזל טוב ,ושמעתי שיש אומרים שטעות נפל שהי׳ כתוב זכה למ״ט שהוא ראשי תיבות
למעשים טובים וטעה המדפיס עיי״ש.
טיק .הגאון ר׳ שלום אולמן זצ״ל אב״ד אנשבאך .תלמיד בעל ההפלאה ורבי נתן אדלר זצ״ל .אבי בעל יריעות שלמה ורבו של בעל צרור
החיים מסעליש .נלב״ע תקפ״ה.
כק .ואם היו מחוייבים מיתה למה להם לשלם מכספם.
אכק .עיין בפניני התורה -פרשת בא ,שכתב רבינו דבר זה בפסוק דבר נא באזני העם בשם הכתב סופר .ועיין שם עוד.
טפק ךל ךל תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
ובסוד ,כלומר שלא בלבד בדרך שאלה על מנת דין [אם כן] חייב על ב' רשעיות ,יעויין שם ,ואם כן
להחזיר אלא במתנה גמורה ,וקשה מאי צריך לכל באמת אין צריך וישאלו ,רק ידוע כל מה שהקב"ה
זה ,הא אם יטלוהו על מנת להחזיר גם כן יקיים נדרו עצמו עושה מבחין בין צדיק לרשע אבל על ידי שליח
[של ואחרי כן יצאו] ברכוש גדול? אבל כדי שלא כל ישראל יש להם דין אחד ,ואם כן אי הקב"ה עצמו
יאמר אותו צדיק ר"ל שאליו הבטיח לתת מתנה לבניו עשה הוי דינו דצדיק נוטל ויוצא ברכוש גדול ,אבל
ואחרי כן יצאו וכו' ובנודר לחבירו לא מהני על מנת מי שאינו צדיק אין לו רכוש גדול .אבל אי הוי על ידי
להחזיר ,וא"ש הלשון :שלא יאמר אותו צדיק ,ודו"ק. שליח כולם ישאלו ,וידוע גבי גלות ושיעבוד כולם
עבדום וענו אותם אפילו צדיקים ,והיינו דיאמר אותו
צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם בכולם ,ואח"כ
אם הוי״ו הוא מחבר ,אז ועבדום וענו אותם תרתי
יצאו ברכוש גדול לא קיים בכולם רק בצדיקים -לכן
משמע -אם כן צריך לקיים גם ואחרי כן יצאו וישאלו ,ע"כ דפח"ח.
(אגדות הש״ס -ריש חלק א -בגמ׳ ֿ[ֿברכות] דף ט)
ובדרך אחר נראה ליישב ,דהנה בספר מוצל מאש
גכק
מקשה עוד מאי אית ליה להש"ס להאריך ,ועבדום וענו
קיים בהם ,ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם,
הוי ליה למימר כפשטא לא קיים ואחרי כן יצאו ברכוש
גדול ,ותירץ הכי דבש"ס איכא פלוגתא (בקידושין ל"ב, כיון שהבטיח לאברהם הצדיק
הוי כנודר לחבירו דבעי מתנה גמורה
יומא נ"ב ב ,פסחים כ"א ב ,גבי לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או
מכור לנכרי ע"ש) אי וי"ו הוא כמו או ,לחלק או לאו [אלא דבר נא באזני העם וכו׳ אמר ר' ינאי אין נא אלא לשון
לחבר] ,אם כן כל היכא דכתיב וי"ו העיטוף יש לפרשו בקשה .אמר ליה הקדוש ב"ה למשה בבקשה ממך
בוי"ו המחברת ,או בוי"ו המחלקת לכן כאן אם נדרש [לך ואמור להם לישראל] שאלו ממצרים כלי כסף
ועבדום וענו בוי"ו העיטוף [המחברת] צריך להיות כו' שלא יאמר אותו צדיק ועבדום ועינו אותם קיים
תרתי ואם נפרש אותו בוי"ו המחלקת ,אם כן אין צריך ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים.
רק [או] עבדום או עינו ,וכן הא דכתיב אחר כך וגם את
והמפורשים דקדקו על לשון שלא יאמר אותו צדיק,
הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול,
ועיין בילקוט הגרשוני (פרשת לך לך) בפסוק במה אדע
גם כן יש לפרשו או בעיטוף או במחלוקת ,ולכן וודאי
מה שכתבתי שם בזהבכק .
על אחרי כן יצאו ברכוש גדול לחודא לא קשה ,דשמא
הוא וי"ו מחלקת ואם כן אין צריך לקיים ואחרי כן יצאו אך כעת ראיתי אור בספר "תולדות הגאון ר' מרדכי
וגומר ,אך כיון שעבדום ועינו קיים בהם [תרתי] ,אם כן בנעט" מנ״ש [מניקלשבורג] זצ"ל ,שמביא בשם
וי"ו העיטוף הוא ,ולא מחלקת ,אם כן גם ברכוש גדול הגאון הנ"ל ,וזה לשונו הזהב :וביארנו על פי דברי
נימא כך ,ע"כ. הסמ"ע בחושן משפט (סימן רמא סעיף קטן יז) דבנודר
לתת מתנה מהני במתנה על מנת להחזיר ,אבל
ולכאורה אין ממה נפשך זה צדקה ,אם נימא ,כשיטת
כשנודר לחבירו צריך מתנה גמורה ,עיין שם ,וכאן
הרמב"ןדכק (בראשית טו יד) בתורה שהארבע מאות שנה
אמר "באזני העם" וכו' משמע שאמר להם בלחש
מאורות הילקוט
בכק .הבאנו לעיל בפסוק והאמין בה׳ ויחשביה לו צדקה ,ועיין שם בהערה.
גכק .להג״ר יעקב בן הג״ר חיים אלפאנדארי מגדולי רבני קונשטנדינא ,אלופו ומיודעו של בעל משנה למלך ,י״ל לראשונה בשנת תפ״ג
ותרל״ח ,וחלק ב׳ בשנת תצ״ו ואח״כ עם הגהות בעל מחנה חיים בשנת תשכ״ו ,נלב״ע תצ״ג.
דכק" .וגם את הגוי אשר יעבודו" -וגם לרבות ד' גליות על ששעבדו את ישראל לשון רש"י ,ועל דרך הפשט יאמר כאשר דנתי את בניך
בגלות וענוי על עון גם את הגוי אשר יעבודו ,אדין על החמס אשר יעשו להם .והנכון בעיני כי טעם וגם אף על פי שאני גזרתי על זרעך
להיות גרים בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ,אף על פי כן אשפוט את הגוי אשר יעבודו על אשר יעשו להם ולא יפטרו בעבור שעשו
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה צק
גדול ,ר"ל אחר קיבוץ כל הגליות ,והיינו דאמר השי"ת לא נשלמו רק הקושי שיעבוד השלימו ,אם כן אדרבה
למשה הגם שאני אוכל לקיים הבטחה אחר קץ גלות נוכל לומר ועבדום ועינו הוא וי"ו המחלקת ,ור"ל אם
האחרון ,אך יען שלא יאמר אותו צדיק אברהם, יהיה ועבדום לבד יהיה ת' שנה ,או ועינו ר"ל קושי
ועבדום וענו אותם קיים בהם ,ורכוש גדול לא קיים השעבוד יהיה לתשלום הת' שנה ,וגם לגבי הרכוש גדול
בהם ,כי אם בקץ הגליות ,על כן בבקשה ממך כו' הוא וי"ו מחלקת ולא צריך תרתי ,אך לתירוץ הש"ס
וישאלו איש מאת רעהו וגו' עיין שם ,דפח"ח. דהגלות התחיל מלידת יצחקהכק ,אם כן נשלמו הת'
(אגדות הש״ס -מס׳ ברכות ט א -וזה דבר השמטה) spacer
שנה ,ואז אדרבה נגזר תרתי עבדום ועינו ,עם כל זה היה
ת' [שנה] שלמים והוי"ו הוא וי"ו העיטוף ,אמנם לפי
הפשוט ,נקטינן כרמב"ן דיצאו קודם זמנם מחמת
כי גר יהיה זרעך קושי השעבוד ,ואם כן צריך לומר ועבדום ועינו הוא
בארץ לא להם (בראשית טו ,יג) וי"ו המחלקת וכן ואחרי כן יצאו וגו' לא צריך לקיים
כיון שכבר דן אותם ,ואיתא במדרש רבה (שמות רבה
עיין להלן פרשת בא מה שכתב רבינו בפסוק
ויקרא למשה ולאהרן לילה (שמות יב לא) פרשה טו) דן אנכי זה מכות בכורות ,אבל אותו הצדיק
ידע שהגלות התחיל בו ,כמו שאמר הכתוב( :דברי
הימים א׳ טז יט) כמעט וגרים בה ויתהלכו מגוי וכו',
ולישמעאל שמעתיך (בראשית יז ,כ)
אם כן לחשבונו נשלמו הת' שנה ,ואז העינוי לא היה
המתפלל יבקש על דברים גשמיים הצריכים לאדם צריך ,אם לא שהוא וי"ו העיטוף ,ושפיר יאמר הוא,
למטה ,אמנם ולבו למעלה למען יוכל לעבוד את ה' ועבדום ועינו קיים ,ואחרי כן יצאו וגו' לא קיים ,וא"ש
הלשון שלא יאמר אותו צדיק עכ"ל.
נלע"ד הכוונה דצריך לאדם להתפלל גם בעד ענינים
גשמיים שפע ברכה ופרנסה וכל טוב ,אך יכוין בלבו
שצריך לו כל אלה למען יוכל לעבוד את ה' כמו
שכתב בספר הק׳ חובת הלבבות (שער ט שער הפרישות),
הגם שהי׳ הקב״ה יכול לקיים ההבטחה אחר הקץ,
ראשית הפרישות תיקון הפרנסה ,כי דאגות הפרנסה
אבל כדי שלא יאמר אותו צדיק וכו׳ לא המתין
מבלבלים מוחו של אדם ולא יכול להיות פרוש
לעבודת השי"ת ,וזה פרי כל השכר המיועד בתורה ובקונטרס מעשה בר' אלעזר פירוש על הגדה מהג״ר
הק׳ לשומרי מצותיו( ,ויקרא כו ד) אם בחקתי תלכו וגו' אלעזר פלעקלש ז"לוכק ,כתב לבאר ,על פי מה שאמרו
ונתנה הארץ יבולה וגו' כדי שיוכל לעסוק בתורה הק׳ חכז"ל ,וגם את הגוי וגו' לרבות ארבע גליותזכק ,ואם כן
ולקיים המצות ולא יהיו לו טרדות ודאגות פרנסה, יש לומר הכי פירושו דהאי קרא ,מלבד שדן ידין את
כנודע מהרמב"ם ז"ל שזה אינו בתורת שכר כי שכר המצריים שיעבידו את בני ישראל ,אלא גם כל הגוי
מצוה בהאי עלמא ליכאחכק ,רק כל זה הוא בדרך והממלכה אשר ישעבדו בהם ידין במישרים ,ועתה
עזר וסיוע מהקב"ה למען לא יהיה לאיש הישראלי יש לומר מה שאמר הכתוב ואחרי כן יצאו ברכוש
מאורות הילקוט
גזרתי ,והטעם כמו שאמר הכתוב (זכריה א יד) וקנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים אשר אני
קצפתי מעט והמה עזרו לרעה ,ואומר (ישעיהו מז ו) קצפתי על עמי חללתי נחלתי וגו' ,וכן היה במצרים שהוסיפו להרע כי השליכו בניהם
ליאור וימררו את חייהם וחשבו למחות את שמם .וזה טעם דן אנכי שאביא אותם במשפט אם עשו כנגזר עליהם או הוסיפו להרע להם,
וזהו מה שאמר יתרו כי בדבר אשר זדו עליהם (שמות יח יא) ,כי הזדון הוא שהביא עליהם העונש הגדול שאבדם מן העולם ,וכן כי ידעת
כי הזידו עליהם (נחמיה ט י) וכו׳ עיי״ש עוד.
הכק .עיין סדר עולם רבה פרק א.
וכק .תלמידו של הגאון בעל נודע ביהודה ז״ל ,בעל שו״ת תשובה מאהבה ועוד ,נלב״ע תקפ״ו.
זכק .לשון רש״י שם.
חכק .ז״ל הרמב״ם (הלכות תשובה פרק ט הלכה א) ואע"פ כן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף
אצק ךל ךל תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
ע"ה לו ישמעאל יחיה לפניך ופירש"י יחיה ביראתך, מניעות המבטלות אותו מעבודתו ית"ש.
ועל זה אמר לו הקב"ה ,ולישמעאל שמעתיך הנה
וזה שאמרו חז"ל (יבמות קה ב) המתפלל צריך שיתן
ברכתי אותו והפריתי אותו וגו' ולכאורה הוא כטוענו
עיניו למטה ,כלומר יראה וישגיח שיהיו לו דברים
בחטין והודה לו בשעורים ,כי אברהם אבינו ע"ה
גשמיים הצריכים למטה בארץ ,ולא יתפלל תמיד
ביקש שישמעאל יהיה ירא שמים ,והקב"ה השיבו
רק דברים רוחניים עליוניים ,כי האדם באשר הוא
שיהיה מבורך בכל הברכות בעולם הזה ,ואמר
למטה על הארץ ,צריך לאותו דבר שיהיה לו פרנסה
הגה"ק מסאנז זי"ע ,דהכל בידי שמים חוץ מיראת
וברכה והצלחה ועושר וכבוד ,ובלעדי זה לא יוכל
שמים (ברכות לג ב) ,אם כן זה שיהיה ירא שמים הוא
לעבוד את ה' בשלימות ,על כן כל המתפלל צריך
ביד ישמעאל ,אמנם מה שאני יכול לעשות ,הוא מה
שיתן עיניו למטה ,ויבקש על דברים הצריכים לאדם
שברכתי אותו והפריתי אותו וגו' כלומר שאתן לו כל
למטה ,אמנם ולבו למעלה ,לבו יהיה נוכח ה' שלא
הברכות בעולם הזה למען לא יהיו לו טרדות ומניעות
יבקש דברים גשמיים להנאת עצמו ולצרכי תענוגי
המבטלות אותו מלהיות ירא שמים ,שאם אין
עולם הזה ,כי אם למען שיוכל לעבוד את ה' ולעשות
קמח אין תורה ואם אין תורה אין יראה ,וזה שכתוב
חפצי שמים בלי שום טרדה ומניעה המבטלת אותו
ולישמעאל שמעתיך ,הנה ברכתי אותו והפריתי
מעבודתו ית"ש וק"ל.
אותו וגו' ונתתי לו האמצעיים שעל ידם יוכל לעסוק
בתורה ולבוא ליראת שמים ,ויותר לא אוכל לעשות אברהם ביקש שישמעאל יהיה ירא שמים ,והקב"ה
ודו"ק ודפח"ח ש"י. השיבו שיהיה מבורך בעולם הזה -שלא מעין הבקשה
(אגדות הש״ס -מס׳ יבמות -דף עז א) ובענין זה ראיתי בספר אחד בשם הגה"ק מסאנז
טכק
זי"ע שנשאל בפסוק (פ' לך לך) שאמר אברהם אבינו
הפטרת לך לך
מוסר ,אומרים שאין להם כח ,נמצא דלמשא ומתן
וקוי ה' יחליפו כח (ישעיה מ לא)
יש להם כח ,ולעסק התורה אין להם כח ,אמנם וקוי ה'
יחליפו כח ,הם עושים בחילוף -דלמשא ומתן שיש קוי ה׳ הם עושים בחילוף מכל העולם
לכל העולם כח הם אין להם כח ,ולעסק התורה שאין
דרך המון עם ,עמלים ויגיעים בפרנסתם רצים ושבים
לכל העולם כח הם יש להם כח ,וזהו וקוי ה' יחליפו
כל היום ,וכשאומרים להם שילמדו דף גמרא או
כח ,והבן( .אור חדש סוף מסכת קידושין).
(תנ״ך-ישעיה מ לא)
מאורות הילקוט
הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות ,אלא כך הוא הכרע כל הדברים הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל
הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא ,ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה ,והבטיחנו בתורה שאם נעשה
אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה ,כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא
בהן וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה ,כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף
צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא וכו׳.
טכק .הגה״ק בעל דברי חיים מצאנז זצ״ל.
ואוצרך הטוב לנו תפתח...
לכל שוחרי תורה וחובבי
תורת מרן המחבר זצ"ú
הננו מודיעים
מתוך חדוה כי
תלי"ת העבודה
מתקדמת בעריכת
הסדרה הנפלאה
של שלשת ספרי
פניני
יúúקוט
קוט
הגרשוני
ומצפים
להוציאם לאור
ממש בקרב הימים
בעזהשי״ת
המעוניין להנציח את זכר יקיריו
או לתרום לזכות לברכה וישועה יפנה אל המו״ל
PnineiYalkutHagershuni@gmail.com 347.224.1477
