gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרשתי קרבתך · Durashti Kirvusechu — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: דרשתי קרבתך · Durashti Kirvusechu

שבוע: לך לך (2026-10-19)

דרשתי קרבתך · Durashti Kirvusechu — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫דָּ ַ‪+‬ר ׁ ְש ִּתי ִק ְ‪+‬רבָ ְתָך‬ ‫פרשת _לך _לך‬ ‫י"ג חשון תשפ"ז‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫‪162‬‬ ‫על פי שיעורו של הרב איתן כהן שליט"א • השיעור נמסר בבית הכנסת פרי מגדים‪ ,‬צפת ת"ו • במוצ"ש פרשת נח‪ ,‬תשפ"ז‬ ‫אני ‪ -‬עד פה! קראתי לו‪ ,‬אמרתי לו‪ :‬תשמע‪ ,‬תמונה לא תמונה ‪ -‬אתה צריך להבין‪,‬‬ ‫אנדרלמוסיא הורגת טובים ורעים‬ ‫אל תתערב בניהול הבית‪.‬‬ ‫המדרש רבה (ויקרא רבה פרק כ"ג אות ט')‪ :‬אמר רבי שמלאי‪ :‬כל מקום שאתה מוצא‬ ‫הוא נפגע‪ .‬פגעת בי‪ ,‬הוא אומר לי‪ ,‬לקח את התיק‪ :‬אני לא מוחל לך! איזה יופי‪ ,‬גם‬ ‫זנות‪ ,‬אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים‪.‬‬ ‫לא מוחל‪ ...‬איזה דבר גדול‪ ,‬אשריו‪ ,‬ואשרי חלקו‪ .‬בקיצור‪ ,‬הוא‪ ...‬הלך‪ .‬זהו‪ ,‬שלום‪,‬‬ ‫מאיפה למדו את זה? מהמבול‪ .‬היה שם זנות‪ ,‬והיא הרגה טובים ורעים‪.‬‬ ‫נגמר‪ .‬ניסיתי לפייס אותו ‪ -‬אין עם מי לדבר‪ .‬אין את מי לפייס‪.‬‬ ‫בספר "מזקנים אתבונן" כתב‪ ,‬ששאלו את הרב שטיינמן‪ :‬הרי לא היו טובים‪ ,‬היה‬ ‫בינתיים אשתי הציעה לי עסק אחר‪ .‬ואני ליבי נטה לעסק השני‪ .‬באתי לשותף‪,‬‬ ‫רק רעים‪ .‬הטובים היחידים שנשארו‪ ,‬אלו נח ובניו ואשתו והכלות‪ .‬זהו‪ ,‬לא היה‪.‬‬ ‫אמרתי לו‪ :‬תשמע‪ ,‬יש שתי אפשרויות‪ .‬או שאני מוכר את החלק שלי למישהו‬ ‫כי אם היה עוד מישהו טוב‪ ,‬אז הוא גם היה ניצול‪ .‬אז איך המדרש כותב שהיא‬ ‫אחר‪ ,‬ואתה תהיה שותף עם מישהו אחר‪ .‬או שאתה תקנה את החלק שלי‪ ,‬ואתה‬ ‫הורגת טובים ורעים?‬ ‫תהיה בעלים על כל העסק‪ .‬אומר לי‪ :‬מתאים לי‪ ,‬אני אקנה את הכל‪ .‬הוא קנה את‬ ‫צדיקים נוחים‬ ‫הכל‪ ,‬ואני פתחתי עסק אחר לגמרי‪ .‬לא נפרדנו‪ ,‬אנחנו עדיין מחותנים‪.‬‬ ‫שאלה טובה מאוד‪ .‬אומר לו הרב שטיינמן‪ :‬יש שני סוגי צדיקים‪ .‬יש צדיקים כמו‬ ‫עבר זמן מסוים‪ ,‬הזקן הזה נרגע‪ .‬בא אלינו לשבת‪ .‬כשהוא בא לשבת‪ ,‬אז הוא בא‬ ‫נח‪ ,‬ויש צדיקים אחרים‪ .‬תדע לך‪ ,‬נח הוא היה כפשוטו‪ ,‬כמו השם שלו ‪ -‬הוא היה‬ ‫להגיד לי‪ :‬אל תחשוב ששכחתי שפגעת בי‪ .‬אז אני רוצה להגיד לך‪ ,‬שתדע‪ :‬אני‬ ‫נוח לבריות‪ .‬ולכן גם הוא מצא חן בעיני השם‪.‬‬ ‫רשמתי בצוואה שכל הכסף שיש לי יעבור לחברותא שלך‪ ,‬ואתה תקבל מאה דולר‪.‬‬ ‫מה שאין כן אלו שהמדרש מעיד עליהם שהם היו אנשים טובים‪ ,‬אבל הם לא היו‬ ‫תהיה מבורך‪ ,‬תודה רבה! זהו‪ ,‬זה מה שהוא רצה ‪ -‬לדקור אותי‪.‬‬ ‫נוחים‪ .‬לא היה כיף להיות בסביבתם‪ .‬הוא היה צדיק‪ ,‬מקיים את כל המצוות כולן‪,‬‬ ‫וזהו‪ ,‬עברה תקופה‪ ,‬הבן אדם הזדקן‪ ,‬וכבר נהיה חצי סיעודי‪ .‬הוא היה מגיע אליי‬ ‫אבל לא היה כיף לידו‪ .‬אתה לא יכול לשבת בסביבתו‪ ,‬כי הוא יודע להוכיח טוב‪.‬‬ ‫לשבת‪ .‬הוא כבר לא היה מגיע ביום שישי‪ ,‬היה מגיע ביום רביעי‪ ,‬יוצא ביום שני‪.‬‬ ‫לפי ההלכה הוא מוכיח אותך ‪ -‬הוא לא מוכיח אותך שלא לפי ההלכה‪ .‬אבל אתה‬ ‫ואני באמת טיפלתי בו במסירות‪ ,‬עשיתי כל מה שצריך לעשות‪.‬‬ ‫יודע‪ ,‬הוא מחפש אותך איפה שאתה לא נמצא טוב‪ .‬והכל הוא עושה לשם שמיים‪.‬‬ ‫יום אחד הוא אומר לי‪ :‬אני מרגיש שאתה מאוד אוהב אותי‪ ,‬אתה באמת עושה‬ ‫אז יכול להיות שבהכל הוא צודק‪ ,‬אבל הוא לא מוצא חן בעיני השם‪ .‬וכשהגיע‬ ‫מכל הלב‪ .‬אז אני כתבתי צוואה שנייה‪ ,‬שהירושה ‪ -‬חצי אתה‪ ,‬חצי החברותא שלך‪.‬‬ ‫המבול ‪ -‬גם הוא הלך איתו ביחד‪ .‬ככה כותב הרב שטיינמן‪ .‬ויש הרבה צדיקים‬ ‫כדי שלא תתבלבל‪ ,‬הנה העותק של הצוואה השנייה‪ .‬לקחתי את העותק‪ ,‬שמתי‬ ‫כאלו בדור שלנו‪ ,‬ככה הוא אמר‪ ,‬שהם צדיקים גדולים‪ ,‬אבל לא מוצאים חן בעיני‬ ‫בתוך המגירה‪.‬‬ ‫השם‪.‬‬ ‫שבוע לאחר מכן נפטר הבן אדם‪ .‬אני מסתכל בצוואה‪ :‬יש שמה בנכסים שלו שישה‬ ‫איפה שיש חן הכל מסתדר‬ ‫מיליון דולר‪ .‬הפירוש ‪ -‬שלושה מיליון דולר לחברותא‪ ,‬שלושה מיליון דולר לי‪.‬‬ ‫ואותו דבר הוא כותב‪ :‬הרי המדרש כותב שאסתר‪ ,‬כשנבחרה להיות מלכת העולם‪,‬‬ ‫הגיעה השבעה‪ .‬אמרתי‪ :‬אין לו מי שיעשה וישב שבעה! אמרתי‪ :‬אני בבית שלי‬ ‫היא הייתה בת שבעים וחמש‪ .‬גם אז‪ ,‬בזמנו‪ ,‬שבעים וחמש זה היה נחשב למבוגרת‪.‬‬ ‫אעשה שבעה‪ .‬לא ישבתי שבעה‪ ,‬אבל הבאתי אנשים‪ ,‬עשינו קדיש‪ ,‬דברי תורה‪ ,‬כל‬ ‫נו‪ ,‬אז איך יכול להיות שאחשוורוש בחר באסתר יותר מכל הנערות הצעירות? אז‬ ‫השבוע עשינו‪.‬‬ ‫הנביא כבר מגלה לך‪" :‬ותהי אסתר נשאת חן"‪ .‬היה לה חן‪.‬‬ ‫בבית המשפט‬ ‫אה‪ ,‬יש חן? גמרנו! בזה הדברים מסתדרים‪ .‬איפה שיש חן‪ ,‬הדברים מסתדרים גם‬ ‫נגמר השבוע‪ ,‬הגיע עורך דין‪ ,‬אומר לי‪ :‬תבוא לקבל את הצוואה‪ .‬אני מגיע לבית‬ ‫לא לפי השכל‪.‬‬ ‫משפט‪ ,‬אני רואה את החברותא שלי קורץ לעורך הדין‪ .‬אמרתי‪ :‬מה הוא קורץ?‬ ‫ולכן‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬העבודה שלנו כל הזמן‪ :‬איך אני יכול למצוא חן בעיני השם‪ .‬מתי‬ ‫בטח הם רוצים להשתמש בצוואה הראשונה ‪ -‬שהם לא יודעים שאני יודע שיש‬ ‫אתה מוצא חן בעיני השם? מתי שאתה חושב גם על השני ‪ -‬איך אני יכול לעשות‬ ‫גם צוואה שנייה‪.‬‬ ‫לו טוב‪ .‬לא לחפש את נקודות התורפה שיש לו‪ ,‬ולהוכיח אותו כשאתה צודק‪ .‬בזה‬ ‫טוב‪ ,‬קורא לי השופט‪ ,‬אומר לי‪ :‬כך וכך הסיפור‪ .‬אמרתי‪ :‬כבוד השופט‪ ,‬אני טרוד‬ ‫בן אדם צריך להתחזק מאוד‪.‬‬ ‫עכשיו מאוד בעסקים‪ ,‬אני לא יכול עכשיו לבצע את החתימה‪ ,‬אני מבקש הארכה‬ ‫הוויתור על הצוואה‬ ‫לעוד חודש‪ .‬אומר לי השופט‪ :‬זה בסדר‪ .‬והתפרדה החבילה‪ ,‬והלכתי‪ .‬אמרתי שאני‬ ‫סיפר אברך‪ :‬אני גר בארצות הברית ‪ -‬וברוך השם הכסף של הכולל הספיק‪ .‬אבל‬ ‫אבוא‪.‬‬ ‫כשנולדו כמה ילדים‪ ,‬והתחילו לגדול‪ ,‬ראיתי שהכסף של הכולל לא מספיק‪ .‬יום‬ ‫אותו שבוע הייתה איזו חתונה‪ ,‬טסתי לארץ ישראל‪ .‬אמרתי‪ :‬אני לא יוצא מארץ‬ ‫אחד דיברתי עם החברותא ‪ -‬גם החברותא משפחה גדולה ‪ -‬וגם הוא אמר לי‬ ‫ישראל לפני שאני אקבל תשובה מה אני עושה מאחד מגדולי ישראל‪ .‬למי אני אלך?‬ ‫שצורכי הפרנסה שלו ממש בדוחק גדול‪.‬‬ ‫נכנסתי לרב וואזנר‪ .‬דפקתי בדלת‪ ,‬אשתו פתחה‪ ,‬אמרתי לה‪ :‬אני מחוץ לארץ‪,‬‬ ‫החלטנו‪ ,‬אני והוא‪ ,‬לפתוח עסק‪ ,‬שזה יהיה על חשבון סדר שלישי‪ .‬סדר א' וסדר‬ ‫רוצה לשאול את הרב וואזנר איזו שאלה‪ .‬היא אומרת לי‪ :‬כמה דקות‪ ,‬הרב יסיים‬ ‫ב' אני לא מפספס לעולם‪ .‬באמת פתחנו עסק‪ ,‬לא בשביל להיות עשירים – רק‬ ‫את הלימוד‪ ,‬אתה תיכנס אליו‪ .‬אחרי שנכנסתי לרב‪ ,‬סיפרתי לו את כל הסיפור‬ ‫שיהיה אוכל בבית ברווח ולא בצמצום‪ ,‬זו המטרה‪ .‬ברוך השם העסק הזה הצליח‪,‬‬ ‫מההתחלה ועד הסוף‪ .‬אומר לי הרב‪ :‬לפי איך שאתה מספר ‪ -‬אם תתבע אותו לדין‬ ‫הייתה ברכה גדולה‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬אתה תצא זכאי‪.‬‬ ‫ועם הזמן גם הפכנו להיות מחותנים‪ :‬הבן שלו התחתן עם הבת שלי‪ .‬ועם הזמן‬ ‫כשהרב וואזנר אמר לי את זה‪ ,‬אני ככה יושב‪ ,‬ובלב אני חושב‪ :‬מה זה‪ ,‬אני אתבע‬ ‫נהיינו מחותנים פעם שנייה‪ :‬הבן שלי עם הבת שלו‪ .‬וברוך השם המצב היה טוב‪,‬‬ ‫אותו לדין תורה? אנחנו מחותנים! הבת שלי‪ ,‬הבן שלו‪ ,‬הנכדים ‪ -‬כולם יגידו‪:‬‬ ‫והיינו אוהבים אחד את השני‪ ,‬מסתדרים טוב‪.‬‬ ‫הסבא הזה גנב! הוא ידע שיש צוואה שנייה‪ ,‬והוא משתמש בצוואה הראשונה‪ .‬כל‬ ‫לימים‪ ,‬הכרנו איזה בן אדם שמייבא מאחת הארצות ‪ -‬את הסחורה שאנחנו‬ ‫זה אני חושב‪ ,‬והרב וואזנר לא הבין מה אני חושב‪ .‬ואז הרב חוזר פעם שנייה‪ ,‬אומר‬ ‫מוכרים‪ .‬יצרנו איתו קשר‪ ,‬שאלנו אותו‪ ,‬והתברר שהוא מוכר את זה בחצי מחיר‬ ‫לי‪ :‬אני אומר לך‪ ,‬תתבע אותו לדין תורה‪ ,‬אתה תצא זכאי‪.‬‬ ‫ממה שאנחנו קונים‪ .‬יצרנו איתו קשר‪ ,‬התחלנו לקנות דרכו‪.‬‬ ‫אני באתי לצאת ‪ -‬קורא לי הרב וואזנר‪ :‬אבל אני רוצה להגיד לך עוד משהו‪ .‬מי‬ ‫הבנו שהבן אדם הזה ערירי לגמרי‪ .‬אין לו לא אישה‪ ...‬הוא פשוט עבר את השואה‪,‬‬ ‫שמוותר‪ ,‬בעולם הזה בורא עולם משלם לו‪ .‬למעלה ‪ -‬עין לא ראתה‪ .‬אבל תדע‪ ,‬גם‬ ‫ואין לו אף אחד‪ .‬לא ילדים‪ ,‬לא אישה‪ ,‬לא כלום‪ .‬החלטנו‪ ,‬כהכרת הטוב על מה‬ ‫בעולם הזה אתה תקבל שכר מאוד גדול‪.‬‬ ‫שהוא נותן לנו מחירים בזול‪ ,‬להזמין אותו אלינו לשבתות‪ .‬שבת אחת היה בא‬ ‫אני‪ ,‬כששמעתי מהרב וואזנר‪ ,‬החלטתי‪ :‬מה שהוא אמר לי ‪ -‬זה מה שאני עושה‪.‬‬ ‫אליי‪ ,‬שבת אחת היה בא לחברותא שלי‪ ,‬ככה היינו מזמינים אותו‪.‬‬ ‫חזרתי בחזרה לארצות הברית‪ ,‬הוצאתי מהמגירה את הצוואה‪ ,‬שמתי אותה על הגז‪,‬‬ ‫אבל יש הבדל גדול ביני לבין החברותא שלי‪ .‬החברותא שלי היה בן אדם שזורם ‪-‬‬ ‫הדלקתי‪ ,‬שרפתי אותה‪ .‬שלום‪ ,‬לא קרה כלום‪ .‬הגיע הדיון‪ ,‬הלכתי‪ ,‬קיבלתי צ'ק של‬ ‫מה שאתה אומר‪ ,‬הכל עובר‪ .‬אבל אני אהבתי סדר‪ :‬אהבתי בדיוק את השעות‪ ,‬את‬ ‫מאה דולר‪ ,‬ובזה תם הסיפור‪ .‬אף אחד לא ידע מזה כלום‪.‬‬ ‫המקום‪ ,‬את הצלחת במקום פה‪ .‬והזקן הזה שהיה מגיע אלינו‪ ,‬היו לו הרבה דעות‬ ‫אולי שנה עברה‪ ,‬מתקשר אליי הרואה חשבון‪ :‬תגיד לי‪ ,‬מה עשית בעסק השנה‬ ‫אישיות שלו‪ ,‬ואת הדעות שלו הוא לא שמר בבטן‪ ,‬פשוט הוציא אותן החוצה‪.‬‬ ‫יותר משנה שעברה‪ ,‬ומלפני שנתיים? אמרתי לו‪ :‬מה זה‪ ,‬מה עשיתי? לא עשיתי‬ ‫איכשהו אני עוד בלעתי את זה‪ ,‬כמו שאומרים‪ .‬אבל יום שישי אחד הוא בא אליי‬ ‫שום דבר‪ .‬אומר לי‪ :‬לא‪ ,‬כי השנה הרווחים הם פי עשרים! אמרתי לו‪ :‬אני לא‬ ‫הביתה‪ ,‬ואשתי בדיוק קנתה איזו תמונה חדשה‪ ,‬תלתה אותה בסלון‪ .‬והוא נכנס‪,‬‬ ‫עשיתי שום דבר‪ .‬נזכרתי מה שהרב וואזנר אמר לי‪ ,‬אבל מה אני אספר לרואה‬ ‫והוא אומר‪ :‬מה זה התמונה המגעילה הזאת פה? פשוט הוא בא‪ ,‬לקח את התמונה‪,‬‬ ‫חשבון? מה הוא מבין? שתקתי בזה‪ .‬ומאז כל עסק שנגעתי בו מצליח מאוד מאוד‪.‬‬ ‫זרק אותה למרפסת‪.‬‬ ‫דָּ ַ‪+‬ר ׁ ְש ִּתי ִק ְ‪+‬רבָ ְתָך‬ ‫התיבה ‪ -‬עולם של חסד‬ ‫עברו עשרים שנה‪ ,‬טסתי לנופש באוסטריה‪ ,‬ופגשתי חבר שאמר לי שהרב וואזנר‬ ‫אלו הצדיקים שמצאו חן בעיני בורא עולם‪ .‬ככל שבן אדם דואג לשני‪ ,‬חושב על‬ ‫נמצא באיזור כאן והוא נוסע להתברך ממנו‪ .‬הצטרפתי אליו‪ ,‬נסענו לרב וואזנר‪,‬‬ ‫השני‪ ,‬אכפת לו מהשני ‪ -‬תדע לך שזה שיא ההצלחה‪.‬‬ ‫הידיד התברך ממנו‪ ,‬ואז הרב וואזנר הרים את העיניים‪ ,‬הסתכל עלי ואמר‪ :‬אני‬ ‫מכיר אותו! (לאחר עשרים שנה) אומר לי הרב וואזנר‪ :‬נו‪ ,‬מה אתה אומר על וותרנות‬ ‫ולכן כותב הרב דסלר‪ :‬כשבורא עולם החליט למחוק את העולם ‪ -‬נמחק העולם‬ ‫משלמים בעולם הזה או לא?‬ ‫לגמרי‪ .‬מה השאיר בורא עולם? את נח בתיבה‪ .‬ובתוך התיבה‪ ,‬מה היה שמה? חסד‪.‬‬ ‫רק הטבה‪ ,‬מטיבים אחד לשני – זה כל מה שהיה‪" .‬לא ראינו שינה בעינינו"‪ .‬למה?‬ ‫שיהיה כיף בסביבתך‬ ‫כי כל התיבה הייתה כולה חסד‪ .‬וביום וברגע שנח איחר לעשות חסד ‪ -‬נשך אותו‬ ‫וואי! יש אנשים שיש להם חן‪ .‬יש אנשים שהתורה מעידה שהם טובים ‪ -‬אבל אין‬ ‫אריה‪ .‬למה? זה היה זמן שכדי שהעולם הזה ייבנה‪ ,‬חייב להיבנות רק דרך טוב‪.‬‬ ‫להם חן‪ .‬למה? כי הוא ‪ -‬לא רע לבריות‪ ,‬הוא דואג שבסביבה שלו לא יהיה הכי‬ ‫ולכן כל אחד ייקח את עצמו בידיים להתחזק בזה מאוד מאוד‪ :‬איך אני יכול שכל‬ ‫נחמד‪ .‬זה הדברים החמורים ביותר שיכולים להיות‪ ,‬זה כשמגיעה עת צרה‪ ,‬השם‬ ‫הזמן‪ ,‬איפה שאני אהיה‪ ,‬שתהיה ברכה‪ .‬שמה בן אדם מוצא חן בעיני השם‪ .‬כי כל‬ ‫ירחם עלינו‪.‬‬ ‫אחד מאיתנו זקוק בחיים שלו לסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫לכן בן אדם צריך מאוד מאוד לדאוג שאיפה שהוא יהיה‪ ,‬תהיה ברכה‪ .‬איפה שתהיה‬ ‫‪ -‬יהיה כיף להיות בסביבה שלך‪ .‬למה? כי שמה זה שיא ההצלחה של הבן אדם‪.‬‬ ‫הרב פיינשטיין וה'יום‪-‬הולדת' במסעדה‬ ‫סיפר הרב דוד פיינשטיין זצ"ל אומר‪ :‬למדתי את זה מאבא שלי‪.‬‬ ‫"תהיה חכם"‬ ‫הייתה איזו מסעדה‪ ,‬שתלו כפרסומת למסעדה את התמונה שלו בתוך המסעדה‪,‬‬ ‫תראו‪ ,‬בסיפור זה מאוד נחמד‪ .‬אבל יש אנשים שלא מוכנים לוותר גם על עשר‬ ‫עם איזה זקן אחד‪ .‬וזה הביא מלא קליינטים‪ .‬מה‪ ,‬איך הרב דוד פיינשטיין הגיע‬ ‫אגורות‪ .‬אולי עשר אגורות אני מגזים‪ ,‬אבל אתה יודע‪ ,‬לפעמים יש מריבות על‬ ‫לכאן?‬ ‫עשרים שקלים‪ ,‬ופתאום אתה אומר‪ :‬תוותר! ‪ -‬אני אוותר? שהוא יוותר!‬ ‫אומר‪ :‬כשנפטר הרב משה פיינשטיין‪ ,‬אז מי שהחליף אותו זה הרב דוד פיינשטיין‪.‬‬ ‫להוריד את זה לשעת מעשה ‪ -‬תהיה חכם‪ .‬צריכים להיות חכמים‪ ,‬כי לפעמים‬ ‫הוא היה ראש ישיבת תפארת ירושלים‪ ,‬וכל מי שרצה להתייעץ ‪ -‬ידעו שזה‬ ‫אלוקים מזמן לכל בן אדם בחיים שלו מעליות‪ .‬יש רגעים שהם גדולים מאוד‬ ‫המקום‪ .‬הוא היה גם אדם גדול מאוד‪.‬‬ ‫בחיים שלך‪ ,‬שווה לתפוס את הזמנים האלו‪.‬‬ ‫הייתה איזו אישה אחת שהייתה כל פעם מתקשרת אליו‪ :‬הרב‪ ,‬תברך את בעלי‪,‬‬ ‫הרב משה פיינשטיין פתאום נכנס לחתונה‬ ‫יש לו היום יום הולדת‪ .‬ולאט לאט הוא כבר זכר את היום הולדת של בעלה‪ .‬ושנה‬ ‫יש עוד סיפור שסיפרתי אותו פה‪ ,‬אבל אני רוצה לספר אותו איך שסיפר אותו‬ ‫אחת נפטרה אשתו‪ .‬הרב דוד פיינשטיין אמר‪ :‬מי עכשיו ישמח את הבעל הזה‪,‬‬ ‫הרב אהרן טויסיג שליט"א‪.‬‬ ‫הגלמוד הזה?‬ ‫היה איזה זמן מסוים שנכנסו גדולי ישראל באמריקה לדיון‪ .‬היה שמה הרב משה‬ ‫אז הוא נסע שעה וחצי עד הבית שלו‪ ,‬וכשהגיע לבית שלו ‪ -‬בירך אותו מזל טוב‪,‬‬ ‫פיינשטיין‪ ,‬הרב אהרן קוטלר‪ ,‬והרב יעקב קמינצקי‪ .‬הם נכנסו לחדר‪ ,‬והרבה רבנים‬ ‫ורקד איתו‪ ,‬ושמח איתו‪ .‬לאחר מכן אמר לו‪ :‬זה נקרא יום הולדת? בוא למסעדה!‬ ‫ועסקנים ישבו מסביב לחדר לראות מה יחליטו גדולי ישראל‪.‬‬ ‫אמר לו‪ :‬איזו מסעדה? אמר לו‪ :‬אני לא מכיר פה באזור‪ ,‬אבל יש פה מסעדה כשרה‬ ‫באמצע הדיון‪ ,‬אומר להם הרב משה פיינשטיין‪ :‬אני חייב לצאת‪ .‬אמר לו הרב אהרן‬ ‫שאפשר לבוא לאכול? אומר לו‪ :‬כן‪ .‬הוא הגיע למסעדה‪ .‬בעל המסעדה התקשר‬ ‫קוטלר‪ :‬אבל אנחנו עכשיו עוסקים פה בחיי עולם‪ ,‬איך אתה יכול לצאת? אומר לו‪:‬‬ ‫לאיזה צלם‪ :‬תבוא‪ ,‬תעשה טובה‪ ,‬תצלם לי את הרב יושב במסעדה ואוכל פה‪ .‬וזה‬ ‫אני מצטער‪ ,‬אני חייב לצאת‪.‬‬ ‫עשה לי פרסומת גדולה מאוד‪.‬‬ ‫והוא יצא‪ .‬הוא אומר לנהג שלו‪ :‬תיקח אותי לאיזה אולם שמחות‪ ,‬יש איזו חתונה‪.‬‬ ‫מה שנוגע אלינו‬ ‫טוב‪ ,‬לקח אותו לחתונה‪ .‬כשהוא הגיע לחתונה‪ ,‬הרב משה פיינשטיין אומר לנהג‪:‬‬ ‫לא מבקשים ממך לנסוע שעה וחצי‪ ,‬גם לא לחזור שעה וחצי‪ ,‬גם לא מסעדה‪ .‬רק‬ ‫לך לזמר‪ ,‬תגיד לזמר שהרב משה פיינשטיין מגיע לאולם‪ ,‬שישיר‪ ,‬שיעשה מצב טוב‪.‬‬ ‫תרים טלפון‪ .‬תתקשר להורים שלך ‪ -‬לא לאנשים זרים ‪ -‬תתקשר להורים שלך‪,‬‬ ‫באמת‪ ,‬כשהרב משה פיינשטיין הגיע‪ ,‬כולם עמדו על הרגליים‪ .‬היה משהו ‪ -‬כולם‬ ‫תגיד להם שבת שלום‪ .‬אנחנו לא עושים את זה‪ .‬וכמה בן אדם מפספס מהחיים‬ ‫גם לא הבינו למה גדול הדור הגיע לאולם‪ .‬כשהרב משה פיינשטיין נכנס‪ ,‬אז הוא‬ ‫שלו! כמה בן אדם חושב שזה כאילו לא מפריע‪.‬‬ ‫אמר שהוא הגיע מהצד של הכלה‪ .‬הוא אומר לאבא של החתן‪ :‬תדע לך‪ ,‬זכית בכלה‬ ‫תדע‪ ,‬שכל אחד מאיתנו בחיים זקוק לסיעתא דשמיא להצליח‪ .‬אין אחד מאיתנו‬ ‫מיוחדת‪ .‬תדע להעריך אותה‪ ,‬כי ממש קיבלת אוצר‪ .‬ועשו ריקודים‪ ,‬והיה באמצע‬ ‫שלא זקוק שבורא עולם ייתן לו יד ויוליך אותו לטוב לו‪ .‬מתי זה? מתי שאתה יודע‬ ‫מעגל גדול‪ ,‬הרב משה פיינשטיין רקד עם החתן‪ ,‬והייתה שמחה גדולה עד מאוד‪.‬‬ ‫לחשוב על השני‪.‬‬ ‫הרב משה פיינשטיין גמר‪ ,‬ובא לצאת‪ ,‬והוא אומר‪ :‬תקראו לי לכלה‪ ,‬שאני אברך‬ ‫"רועה שוטה"‬ ‫אותה‪ .‬הכלה הגיעה‪ ,‬בירך אותה ויצא‪.‬‬ ‫כשנח יצא מהתיבה ‪ -‬ראה את כל העולם ריק‪ ,‬אין אף אחד פה‪ .‬התחיל לבכות‪:‬‬ ‫באוטו עם הנהג היה הבן שלו‪ ,‬הרב דוד פיינשטיין [הוא החתן של הרב מבריסק‪.‬‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬לא ריחמת על בריותיך? מה‪ ,‬לא חבל?‬ ‫ואחרי שנפטר הרב משה פיינשטיין‪ ,‬הוא הפך להיות ראש ישיבה]‪ .‬הוא סיפר‪ :‬אני‬ ‫אומר לו‪ :‬אבא‪ ,‬אני לא מבין‪ ,‬למה באת לפה‪ ,‬אבא? באמצע דיונים‪ ,‬בשביל זה באת‬ ‫בזוהר הקדוש כתוב שקרא לו "רועה שוטה"‪ :‬עכשיו נזכרת לבכות? אם היית בוכה‬ ‫לחתונה פה?‬ ‫לפני כן ‪ -‬לא היה מבול!‬ ‫אמר לו‪ :‬אני אגיד לך‪ .‬הכלה הזאת‪ ,‬לפני כמה ימים הגיעה אליי‪ ,‬התחילה לבכות‪.‬‬ ‫שאלה נוקבת‬ ‫היא אומרת לי‪ :‬קיבלתי חתן פה מאמריקה‪ ,‬והחתונה תהיה באמריקה‪ ,‬אין לי‬ ‫עכשיו אני רוצה לשאול אתכם משהו‪ ,‬האם אתם מאמינים לזה או לא‪ .‬יש אנשים‬ ‫שום משפחה פה‪ .‬לא רק שאין משפחה ‪ -‬אנחנו כל כך עניים‪ ,‬שלא היה להורים‬ ‫שהילדים שלהם נשרו‪ .‬נשרו ‪ -‬אבל מה זה נשרו? נשרו לגמרי‪ .‬יש אנשים שיש‬ ‫שלי כסף לשלם על הכרטיס טיסה‪ .‬כל מה שהם עשו 'שנורר' ‪ -‬זה כרטיס טיסה‬ ‫להם שכנים רעים מאוד‪ .‬החילונים הקשים‪ ,‬ממש רחוקים‪ .‬עכשיו‪ ,‬אתה מדבר איתו‬ ‫בשבילי‪ .‬וגם ההורים שלי לא יגיעו לחתונה שלי אפילו‪ .‬אני פה בודדה‪ ,‬בודדה‬ ‫שבוע‪ ,‬שבועיים‪ ,‬שלושה‪ :‬בוא תתחזק‪ ,‬בוא תצום ביום כיפור‪ ,‬תעשה איזה משהו‪.‬‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫אין עם מי לדבר‪ .‬דיברת איתו שנה שלמה ‪ -‬לא עוזר‪.‬‬ ‫הרב‪ ,‬איך כולם ‪ -‬כל הצד של החתן ‪ -‬יסתכלו עליי? כאילו מצאו אותי‪ ,‬איזו‬ ‫תגיד‪ ,‬אתה מאמין שאם פעם אחת תתפלל עליו‪ ,‬זה יעזור? אתה מאמין לזה או‬ ‫אסופית בשוק! מה מצאת בה? כבוד הרב‪ ,‬תעשה טובה‪ ,‬תבוא לחתונה‪ ,‬תגיד‬ ‫לא? שוב אני שואל‪ :‬אתה מאמין או לא? לא יודע אם אתה מאמין‪ .‬אם אתה לא‬ ‫שאתה מהצד של הכלה‪.‬‬ ‫עושה את זה ‪ -‬אתה לא מאמין‪ .‬אבל בוא נגיד שאתה גם מתפלל ‪ -‬כשאתה‬ ‫הוא אמר לה‪ :‬אני בחיים לא שיקרתי‪ .‬אמרה לו‪ :‬הרב‪ ,‬אתה לא צריך לשקר‪ .‬כל עם‬ ‫מתפלל‪ ,‬אתה מאמין שזה יעזור‪ ,‬או שאתה מתפלל בגלל שאתה דתי? אתה דתי‪,‬‬ ‫ישראל אחים‪ .‬אז אם אנחנו כולם אחים ‪ -‬אז אתה משפחה של הכלה‪ ,‬וגם של‬ ‫אומרים צריך להתפלל ‪ -‬אתה מתפלל‪ .‬לא‪ ,‬אני שואל‪ :‬אתה מאמין שזה עוזר?‬ ‫החתן‪ ,‬אבל תגיד שאתה מהצד של הכלה‪.‬‬ ‫מאה ועשרים שנה נח מוכיח את האנשים‪ .‬מאה ועשרים שנה מוכיח אותם ‪-‬‬ ‫אמר‪ :‬טוב‪ ,‬את צודקת‪ ,‬אני אבוא‪ .‬רשם את זה‪ .‬הוא אמר‪ :‬ואני יגיע‪.‬‬ ‫לא עוזר‪ ,‬אין עם מי לדבר בכלל‪ .‬מה בורא עולם אומר לו? התפללת? ‪ -‬מה זה‬ ‫התפללת? אין על מי להתפלל!‬ ‫עכשיו תראה‪ :‬כשסיימתי‪ ,‬אמרתי לברך את הכלה‪ .‬אני בחיים לא בירכתי את‬ ‫הנכדות שלי‪ ,‬אפילו שהתחתנו‪ ,‬גם לא את הבנות שלי כשהיו כלות‪ ,‬לא בירכתי‬ ‫אז בוא נאמין בזה‪ .‬בוא נתחיל להאמין שלפעמים תפילה אחת מעומק הלב ‪ -‬זה‬ ‫אותן‪ .‬אבל אותה בירכתי‪ .‬למה? כי עד שהחתן יספר לה‪ ,‬אחרי שתיגמר החתונה‬ ‫מאה ועשרים שנה של דיבורים‪ .‬מאה ועשרים שנה שאתה מדבר איתו‪ ,‬ומדבר‪,‬‬ ‫‪ -‬החתן יספר לה‪ :‬וואי‪ ,‬מה זכינו‪ ,‬הרב משה פיינשטיין מהצד שלך! ‪ -‬אתה יודע‪,‬‬ ‫ומדבר‪ ,‬ולא עוזר‪ .‬אבל אם אתה מתפלל תפילה אחת אמיתית ‪ -‬זה יכול לעזור‪.‬‬ ‫זה ייקח כמה שעות‪ .‬אתה יודע‪ ,‬בינתיים‪ ,‬בדרך ‪ -‬אתה יודע כמה צער יהיה לכלה‬ ‫והשם יעזרנו על דבר כבוד שמו‪ ,‬אמן ואמן‪.‬‬ ‫הזאת עד שתיגמר החתונה? רציתי שמעכשיו היא תהיה שמחה‪.‬‬ ‫ָ ּ‪+‬ד ַ‪+‬ר ׁ ְש ִּ‪+‬תי ִק ְ‪+‬רבָ ְתָך‪ְּ ,‬בכָ _‪+‬ל _ִלִ ִּבי ְק ָ‪+‬ר ִ‬ ‫א‪+‬תיָך‪,‬‬ ‫קו ישיר לשיעורי הרב ב'קול הלשון' • להפצת העלון‪• 054-8493005 :‬‬ ‫אתיָך [ר' יהודה הלוי]‬ ‫אתי ְמ ָצ ִ‬ ‫אתָך‪+_ִ ,‬ל ְק ָר ִ‬ ‫אתי _ִלִ ְק ָר ְ‬ ‫וּבְ ֵצ ִ‬ ‫לתרומה דרך נדרים פלוס‪ :‬מוסדות פרי מגדים‪ ,‬עלון דרשתי קרבתך‬ ‫‪073.371.8270‬‬