gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg

שבוע: לך לך (2026-10-19)

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ר"ל‬ ‫פרשת לך לך תשפ"ז לפ“ק‬ ‫ברוקלין • ‪ | 5:45‬מאנסי • ‪ |5:45‬לעיקוואד • ‪ | 5:47‬ירושלים • ‪ | 5:22‬בני ברק • ‪ | 5:37‬מאנטריאל • ‪| 5:37‬לאנדאן • ‪5:32‬‬ ‫הדלה”נ‬ ‫ברוקלין • ‪ | 7:15‬מאנסי • ‪ | 7:15‬לעיקוואד • ‪ | 7:17‬ירושלים • ‪ | 7:14‬בני ברק • ‪ | 7:11‬מאנטריאל • ‪|7:06‬לאנדאן • ‪7:01‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫הפוסקים אם ברכת 'לעסוק' היא ברכה נפרדת‬ ‫דברי חז"ל והראשונים בחשיבות‬ ‫מ'והערב נא')?‬ ‫"ברכות התורה" ואופן אמירתם‪:‬‬ ‫השיבו מן השמים לרבינו יעקב ממרויש‬ ‫הוריני‬ ‫ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד (מחבר‬ ‫‪ -‬בספרו שו"ת מן השמים (סימן י')‪" :‬אינו‬ ‫סי' מז ס"א)‪ ,‬ויברך ברכה זו כראוי "ובשמחה‬ ‫ה' דרכך‬ ‫דומה ברכת התורה לברכת שאר המצוות‪,‬‬ ‫כי בעבור שהגיית התורה חיי האדם כל‬ ‫גדולה"‪ .‬שלא חרבה הארץ אלא מפני שלא‬ ‫ברכו בתורה תחילה (בבא מציעא פה ע"ב‪,‬‬ ‫ענייני ברכות התורה‬ ‫קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות‬ ‫להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ‬ ‫היום‪ ,‬תקנו עליה שלש ברכות!" ‪ )1‬לעסוק‬ ‫נדרים פא ע"א)‪ .‬ובזה שלא ברכו עליה גילו‬ ‫להורות דרך ה' להינתק‬ ‫בדברי תורה ‪ -‬במקום ברכת המצוות‪)2 .‬‬ ‫דעתם שאין התורה מתנה חשובה‬ ‫מהרגלים הגשמיים וכך‬ ‫והערב נא ‪ -‬שמתפללים לפני המקום‬ ‫בעיניהם ואינה חביבה אצלם‪ ,‬ולמדוהו‬ ‫לזכות לידבק בחיים‬ ‫שיזכה ללמוד וללמד‪ )3 .‬אשר בחר בנו ‪-‬‬ ‫כשאר החכמות‪ ,‬ולכן לא הגינה עליהם‬ ‫ספה"ק אגרא דכלה‬ ‫ברכת הודיה שחייבים ישראל להודות לה'‬ ‫תורתם אף על פי שעסקו בהם הרבה!‬ ‫מארצך וממולדתך ומבית‬ ‫אשר בחר בם מכל אומה ולשון ונתן להם‬ ‫לכן יראה כל אדם שתהיה כלי חמדתו‬ ‫אביך‪ .‬הקושיא מפורסמת‪,‬‬ ‫התורה"‪.‬‬ ‫של הקב"ה שהיה משתעשע בה בכל יום‪,‬‬ ‫היציאה‬ ‫יתכן‬ ‫דמקודם‬ ‫חשובה בעיניו לברך עליה בשמחה יותר‬ ‫ממולידיו ומבית אביו‪ ,‬ואחר כך‬ ‫כתב המהרש"א (ח"א ברכות יא ע"ב)‪:‬‬ ‫ואענה גם אני חלקי‪ ,‬לפי שכל עסקי‬ ‫מעל כל הנאות שבעולם‪ ,‬שזה מורה‬ ‫מכל הארץ‪ .‬ועל פי מה שדרשו‬ ‫העולם נחלקים לג'‪" :‬טוב "ערב" ו"מועיל"‪.‬‬ ‫שעוסק בה לשמה‪ ,‬ויזכה לשלשלת‬ ‫בזוה"ק על הנשמה יתכן שפיר‪,‬‬ ‫לזה בתחילה מברך שאין עסק טוב כעסק‬ ‫הנמשך לעוסק בה לשמה שהוא "לא‬ ‫והנה ג' סוגי חומריות ועכירות‬ ‫יש לאדם‪ ,‬א' מה שנתהווה על‬ ‫התורה‪ ,‬שעל ידה קדשנו להיות קדושים‬ ‫ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך‬ ‫ידי מעשיו ועל ידי התעסקו‬ ‫כמלאכים‪ ,‬שהוא טוב האמתי‪ ,‬שע"כ‬ ‫מעתה ועד עולם"‪ .‬ויתמלא משאלתו‬ ‫בתענוגי הבלי העולם במותרות‪,‬‬ ‫נקראת התורה טוב‪ .‬אחר כך והערב נא ה'‬ ‫שמבקש בברכתה "ונהיה אנחנו וצאצאינו‬ ‫דהיינו מאכל ומשתה וכו' אשר‬ ‫וכו' שאין לך ערב בכל עסקי אדם כמו‬ ‫וצאצאי צאצאינו כולנו יודעי שמך ולומדי‬ ‫לא לד' המה‪ ,‬ויקנה מזה‬ ‫עסק התורה‪ ,‬כמו שנאמר "תורת ה'‬ ‫תורתך לשמה" ‪ -‬וכל שהוא ובנו ובן בנו‬ ‫עכיריות החומר וזוהמא המונע‬ ‫תמימה ‪ - -‬ומתוקים מדבש ונופת צופים"‪.‬‬ ‫תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו‬ ‫להאיר בו אור ד'‪ ,‬והב' הוא‬ ‫לעולם (עפ"י שולחן ערוך הרב סי’ מז ס"א‪ ,‬עי’‬ ‫ואחר כך אשר בחר בנו מכל העמים‪,‬‬ ‫בתולדה לו שנמשך הזוהמא‬ ‫רש"י ב"מ שם‪ ,‬ר"ן נדרים שם בשם רבינו יונה‪,‬‬ ‫להועיל לנו נגד כל העמים על ידי התורה‪,‬‬ ‫עכיריות ממולידיו שהן אביו‬ ‫לבוש‪ ,‬סידור השל"ה בשם אריז"ל)‪.‬‬ ‫ולהבדילנו מהם‪ ,‬אשר אחרי לא יועילו‬ ‫ואמו וכו'‪ ,‬והג' הוא עביות‬ ‫ועכיריות שנקנה לאדם על ידי‬ ‫הלכו ( ‪ -‬ואמרו בגמרא שברכה זו היא‬ ‫מדוע שונה ברכות התורה‪ ,‬משאר‬ ‫משפחתו ובית אביו שמגודל‬ ‫"מעולה" שבברכות ‪ -‬ע"ש המועיל)‪,‬‬ ‫ברכות המצוות‪ ,‬שמברכים עליה‬ ‫המשך בעמוד האחרון‬ ‫והלכך נמרינהו לכולהו‪ ,‬שבה נכללו הג’‬ ‫שתים או שלש ברכות (תלוי בדברי‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ לך לך תשפ"ז‬ ‫ברכות התורה < המשך‬ ‫אותה מצות עשה בפני עצמה‪ .‬והענין הזה‬ ‫"נותן התורה"‪ ,‬והיא ברכה אחרת! אלא‬ ‫חלקים‪ ,‬טוב ערב ומועיל‪ ,‬שהיה בשלימות על‬ ‫שחייבנו האל ברוך הוא ברכה בקריאת‬ ‫שקבעום ביחד כעין פתיחה וחתימה‪.‬‬ ‫ידי התורה‪ ,‬וד"ל‪.‬‬ ‫התורה לפניה‪ ,‬ובמזון לאחריו‪ ,‬מן הדומה‬ ‫איתא בשם הרה"ק ר’ מנחם מענדל‬ ‫חידוש נפלא כתב הלבוש (סימן מ"ז)‪ :‬ברכת‬ ‫שהטעם לפי שהוא ברוך הוא לא ישאל מן‬ ‫מרימנוב זי"ע‪ ,‬ומהרה"ק רבי צבי הירש‬ ‫‘אשר קדשנו’ היא ברכה "שלאחריה" ‪-‬‬ ‫החומר לעבדו ולהודות בטובו‪ ,‬רק אחר‬ ‫מרימנוב זי"ע ‪" -‬ויאמר אל העם היו נכונים‬ ‫שמברכים על הלימוד שלמד אתמול! שהרי‬ ‫שיקבל פרס ממנו‪ ,‬כי החלק הבהמי לא תכיר‬ ‫לשלושת ימים" ‪ -‬מה היו עושין באותם‬ ‫לא היה יכול לברך עד לאחר שיישן ויפסיק‬ ‫בטובה רק אחר ההרגש‪ .‬אבל קריאת התורה‬ ‫הימים? הנה באלו הימים היו מתפללין‬ ‫מלימודו‪ ,‬אבל קודם לכן הרי הוא חייב להגות‬ ‫שהוא חלק השכל‪ ,‬והשכל יודע ומכיר‪ ,‬וקודם‬ ‫להשי"ת "והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו‬ ‫בדברי תורה אף במיטתו עד שישתקע‬ ‫קבלת התועלת יבין אותו‪ ,‬על כן יחייבנו הקל‬ ‫במצוותיך" עכל"ק (בארות המים)‪.‬‬ ‫בשינה‪ !...‬וברכת 'אשר בחר’ היא הברכה‬ ‫להודות לפניו קודם קריאת התורה‪ .‬ומודה‬ ‫שמברך לפני הלימוד של אותו היום‪.‬‬ ‫על האמת ימצא טעם בדברי‪.‬‬ ‫דברי רבינו הב"ח בביאור הכוונה‬ ‫בהגהת הלבוש כתב בשם תלמידו‪ :‬יש לומר‬ ‫הרצויה של "ברכות התורה"‪:‬‬ ‫שברכה אחת היא "ברכת המצוות"‪ ,‬וברכה‬ ‫ברכות התורה היא דאורייתא‪ ,‬דלא‬ ‫כשאר ברכות המצוות‪ ,‬כיון שהתפילה‬ ‫תכלית ברכת התורה‪ ,‬היא שנבין ונלמד‬ ‫אחת היא "ברכת הנהנין" על שנהנה‬ ‫היא חלק בלתי נפרד מן הלימוד‪:‬‬ ‫לדעת רצון השי"ת בזה שאנו עוסקים‬ ‫מלימודו! שאסור ליהנות בלא ברכה! (ועי’‬ ‫ביאר כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע (רעוא דרעוין‬ ‫בתורתו‪ ,‬והיא שעל ידי זה "יהיו ישראל‬ ‫אגלי טל בהקדמה במעלת ה"הנאה" מלימוד התורה)‪.‬‬ ‫בהעלותך תשמ"ג)‪ :‬זה ענין ברכת התורה שלרוב‬ ‫דבקים בקדושתה ובשכינתו יתברך‪ ,‬והוא‬ ‫הפוסקים חיובו מן התורה‪ ,‬כי חייב אדם‬ ‫המכוון בברכת אשר בחר בנו‪ ,‬על אשר קרבנו‬ ‫מה פירוש נוסח הברכה "לעסוק"‬ ‫לפני הר סיני ונתן לנו תורתו הקדושה כלי‬ ‫בדברי תורה?‬ ‫להודות ולבקש ממי שנתן לנו את תורתו‬ ‫שיוכל לעסוק בתורה ללא מניעות והפרעות‪,‬‬ ‫חמדתו שהיה משתעשע בה בכל יום‪ ,‬כדי‬ ‫כתב ה"טורי זהב" (סימן מז סק"א)‪ :‬עיקר‬ ‫וכוף את יצרנו להשתעבד לך‪ ,‬שלא יתגבר‬ ‫שתתדבק נשמתינו בעצמות קדושת התורה‬ ‫מעלת העסק בתורה הקדושה הוא לייגע‬ ‫עלינו לבטל אותנו מדברי תורה‪ ,‬וכן צריך‬ ‫ורוחניותה‪ ,‬ולהוריד השכינה בקרבינו"‪.‬‬ ‫ולעסוק בה דרך משא ומתן של פלפול‪,‬‬ ‫סייעתא דשמיא שישיג תורת אמת‪ ,‬ויזכה‬ ‫בטורח ויגיעה‪ ,‬וכמו שאמרו "אם בחוקותי‬ ‫לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‪ ,‬כי ה' יתן‬ ‫אמירת ברכות התורה בכוונה‬ ‫תלכו ‪ -‬שתהיו עמלים בתורה" (ע"ש באריכות)‪.‬‬ ‫‪ -‬סגולה לזכרון‪:‬‬ ‫חכמה מפיו דעת ותבונה‪ ,‬אתה חונן לאדם‬ ‫דעת ומלמד לאנוש בינה‪ ,‬והרוצה להחכים‬ ‫כתב הצל"ח (ברכות סד ע"א)‪ :‬אמירת ברכת‬ ‫מדוע ברכת "אשר בחר" חותמת‬ ‫צריך להתפלל למי שהחכמה שלו‪ ,‬שללא‬ ‫התורה בכוונה היא סגולה נפלאה שלא ישכח‬ ‫ב"ברוך נותן התורה" ‪ -‬הלא ברכה‬ ‫מה שילמד‪.‬‬ ‫קצרה אין חותמין בה ב’ברוך’?‬ ‫בקשת רחמים אי אפשר להשיג את התורה‪,‬‬ ‫וזקה"ק בעל דברי חיים זי"ע שהיה עמוד‬ ‫ביאר בערוך השלחן (סעיף יג‪-‬טו)‪ :‬כי‬ ‫התורה‪ ,‬ותלמידם של גדולי התורה‪ ,‬והעיד על‬ ‫מדוע דוקא ברכות התורה היא‬ ‫פתיחת הברכה היא על מה שנתן לנו את‬ ‫דאורייתא (עי’ משנ"ב סי’ מז סק"א)?‬ ‫התורה במעמד הר סיני‪ ,‬והיא ברכה על העבר‬ ‫עצמו (שו"ת דברי חיים ח"א חו"מ סי' כ"ג) שנסמך‬ ‫איש מפי איש עד מרע"ה‪ ,‬היה אומר ברכת‬ ‫כתב ספר החינוך (מצוה ת"ל)‪ :‬וכל שאר‬ ‫‪‘ -‬אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את‬ ‫"והערב נא" בקולות ובכיות עצומות עד כי‬ ‫הברכות כולן הן מדרבנן (מלבד ברכה"מ שהיא‬ ‫תורתו’‪ .‬אבל החתימה היא על נתינתו לנו‬ ‫נעו אמות הספים ונשמע קולו למרחוק‪...‬‬ ‫'לאחריה') חוץ מאחת שהיא מן התורה‪ ,‬וכן‬ ‫אותה בכל יום! שבכל עת ורגע חונן הקב"ה‬ ‫עוד אמר רבינו זי"ע (חורש"י בהעלותך‬ ‫הוא מפורש בגמרא בברכות (כא ע"א) והיא‬ ‫ונותן לאדם בינה להבין בתורתו ולחדש‬ ‫תשמ"א)‪ :‬ככל שישקיע מכוחותיו בברכת‬ ‫ברכת התורה לפניה‪ .‬גם הרמב"ן ז"ל יחשוב‬ ‫תמיד חידושי תורה חדשים ‪ -‬וזהו ברוך וכו’‬ ‫התורה כן יזכה לכתרה של תורה‪ ,‬וכמו‬ ‫שאמרו רז"ל (נדה ע"ב) מה יעשה אדם ויחכם‬ ‫‪ -‬יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו‪ ,‬ובלא‬ ‫תפילה ובקשת רחמים אפילו אם יתמיד‬ ‫ככל שישקיע מכוחותיו בברכת התורה‪,‬‬ ‫ללמוד כ"ד שעות ביום לא יצליח בלימודו‪,‬‬ ‫כן יזכה לכתרה של תורה‪( .‬רבינו זי"ע)‬ ‫ועדיין יהיה בור ועם הארץ כי לאוקמי גירסא‬ ‫סייעתא דשמיא (מגילה ו ע"ב) ובלי סיוע מאת‬ ‫'והערב נא' ‪ -‬שאין לך ערב בכל‬ ‫הקב"ה אי אפשר לזכור מה שלומדים‪.‬‬ ‫עסקי אדם כמו עסק התורה‪( .‬מהרש"א)‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ב‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ לך לך תשפ"ז‬ ‫א מעשה פארן שבת טיש‬ ‫מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים‪ ,‬זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת‬ ‫צדיקים‪ ,‬און דערציילן סיפורי צדיקים ‪ -‬עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים'‪ ,‬סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪:‬‬ ‫הערט דאס בארואיגט ער זיך‪ ,‬הערנדיג אז דער גוי האלט אויף אים אז ער‬ ‫ברכות השחר‬ ‫איז יא א איד‪ ...‬נאכדעם ווען ער קומט אן אין ביהמ"ד שטעלט ער זיך אוועק‬ ‫ליקוטים ממשנתו של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע‬ ‫און דאנקט דעם אייבערשטן "שלא עשני גוי" ‪ -‬כאטש איך בין נישט ווי‬ ‫ס’דארף צו זיין‪ ,‬אבער א גוי בין איך נישט‪( ...‬כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע ‪-‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע אין א שיעור חורש"י (חקת בלק תשל"ט)‪:‬‬ ‫חורש"י כי תשא תשמ"ב)‬ ‫איך האב שוין עטליכע מאל געבעטן‪ ,‬מען זאל זיך פירן אזוי ווי מען‬ ‫*‬ ‫פלעגט אמאל‪ ,‬און מען זאל איינפירן אין אונזערע בתי מדרשים אז דער‬ ‫מען דערציילט אז אמאל איז געווען א איד און א גוי וועלכע זענען געווען‬ ‫בעל תפילה גייט צו צום עמוד שוין פון "אדון עולם" און "ברכות השחר"‪,‬‬ ‫שכנים‪ .‬איין טאג האט אויסגעבראכן א פייער און האט פארברענט ביידע‬ ‫ערשט זאגט דער שליח ציבור די ברכות‪ ,‬און דערנאך יעדער איינער פאר‬ ‫הייזער‪ ,‬צוזאמען מיט זייער גאנצע פארמעגן‪.‬‬ ‫זיך‪.‬‬ ‫אין דער צייט וואס דער גוי האט געשריגן און געוויינט‪ ,‬האט מען געזעהן‬ ‫א איד א ירא שמים איז משתדל צו הערן אויך פון עטליכע אנדערע אידן‬ ‫ווי דער איד טאנצט און שפרינגט און מאכט די ברכה "שלא עשני גוי" מיט‬ ‫"ברכות השחר" כדי צו ענטפערן "ברוך הוא וברוך שמו" און "אמן"‪.‬‬ ‫א שמחה און א ברען‪.‬‬ ‫דער הייליגער דברי חיים זי"ע האט מקפיד געווען יעדן טאג‪ ,‬אז נאך וואס‬ ‫אלע וואס האבן צוגעקוקט האבן געמיינט אז דער איד איז פון רוב צער‬ ‫ער האט געזאגט די ברכות השחר‪ ,‬האט ער אויסגעהערט די ברכות פון‬ ‫נעבעך אינגאנצן אראפ פון זינען ל"ע‪ .‬זיי זענען צוגעגאנגן צו אים און אים‬ ‫כאטשיג צוויי קינדער‪ .‬דאס איז געווען א חוק ולא יעבור‪ ,‬מען האט יעדן‬ ‫פרובירט צו בארואיגן‪ ,‬און געפרעגט פארוואס ער טאנצט אזוי‪ ,‬בשעת וואס‬ ‫טאג געדארפט צושטעלן צוויי קינדער‪ ,‬אדער פון זיינע קינדער‪ ,‬אדער‬ ‫זיין גאנצע האב און גוטס גייט ארויף אין די רויעך‪...‬‬ ‫אייניקלעך‪ ,‬אדער סתם קינדער פון בית המדרש‪ .‬זיי האבן געדארפט זאגן‬ ‫האט דער איד געענטפערט‪" :‬געבט א קוק‪ ,‬מיין שכן דער גוי‪ ,‬פלעגט יעדן‬ ‫פאר אים די ברכות השחר‪ ,‬און ער האט געענטפערט ‘ברוך הוא וברוך‬ ‫טאג זיך בוקן און דאווענען צו דער צלם וואס ער האט געהאט ביי זיך אין‬ ‫שמו’ און ‘אמן’‪ .‬זעהן מיר פון דעם ווי גרויס דער ענין איז!‬ ‫שטוב‪ ,‬און יעצט‪ ,‬אז זיין פארמעגן איז פארברענט געווארן‪ ,‬איז אים זיין‬ ‫*‬ ‫גאנצע וועלט חרוב געווארן‪ ,‬ווייל אויך זיין צלם איז דארט ארויף אין‬ ‫מיר האבן נישט קיין השגה‪ ,‬וויפיל טיפע און הויעכע כוונות עס ליגן‬ ‫פלאמען‪ ,‬אבער איך‪ ,‬מיין פארמעגן איז טאקע פארברענט געווארן‪ ,‬אבער‬ ‫באהאלטן אין יעדע ברכה פון "ברכות השחר"‪ ,‬אויף יעדע איינציגסטע‬ ‫מיין באשעפער איז חי וקים! און נאכאלס קען איך לויפן און דאווענען צו‬ ‫ברכה קען מען ארויסגעבן א דיקע ספר‪ ,‬מבאר צו זיין די פילע כוונות וואס‬ ‫אים! נו‪ ,‬דארף איך דען נישט שפרינגען פאר שמחה און בענטשן "שלא‬ ‫ליגט אין זיי באהאלטן‪ ,‬סיי בנגלה און סיי בנסתר ‪ -‬יעדע ברכה איז א תורה‬ ‫עשני גוי"?!‪( "...‬כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע ‪ -‬חורש"י בלק תשמ"א)‬ ‫שלימה‪ ,‬און איז עמוק עמוק‪( .‬כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע ‪ -‬חורש"י שם‪ ,‬וע"ש‬ ‫*‬ ‫מעט מן הכוונות)‬ ‫שלא עשני עם הארץ‬ ‫*‬ ‫בדרך צחות קען מען זאגן א טעם פארוואס חז"ל האבן נישט מתקן‬ ‫שלא עשני גוי‬ ‫געווען א ברכה "שלא עשני עם הארץ"‪ ,‬אזוי ווי מען מאכט שלא עשני עבד‪,‬‬ ‫מען זאגט נאך פונעם הייליגער רבי מאיר מפרימישלאן זי"ע‪ ,‬א טעם‬ ‫און שלא עשני אשה‪ .‬נאר די סיבה איז ווייל די ברכה וועט זיכער זיין א ברכה‬ ‫פארוואס מיר מאכן יעדן טאג דעם ברכה "שלא עשני גוי"‪ .‬ווייל ווען א איד‬ ‫לבטלה‪ ,‬פארוואס? ווייל דער תורה הקדושה האט דאך נישט קיין סוף‪ ,‬און‬ ‫שטייט אויף אינדערפרי און וויל זיך שטעלן דאווענען פארן אייבערשטן‪,‬‬ ‫ווי מער מען לערנט‪ ,‬זעהט מען נאך אסאך מער ווי גרויס די תורה איז‪.‬‬ ‫ווערט ער זייער צובראכן ביי זיך‪ ,‬ווער בין איך זיך צו שטעלן פארן מלך‬ ‫דעריבער וועט א אמת'ער תלמיד חכם קיינמאל נישט מאכן די ברכה‪ ,‬ווייל‬ ‫מלכי המלכים‪ ...‬און אפילו אויב ער איז געווען אויף א גאנצע נאכט און‬ ‫א מענטש וואס קען באמת אסאך לערנען‪ ,‬האלט אלעמאל אויף זיך אז ער‬ ‫גלערנט‪ ,‬אדער אויסגעזאגט גאנץ תהלים‪ ,‬קלערט ער ביי זיך‪ ,‬דאס הייסט‬ ‫איז נאך אן "עם הארץ" און עס פעהלט אים נאך אזויפיל תורה! ווייל ער‬ ‫געלערנט?‪...‬‬ ‫זעהט דאך ווי גרויס די תורה איז!‬ ‫פון די אלע מחשבות ווערט דער מענטש שטארק פארביטערט‪ ,‬ביז ער‬ ‫דאגעגן דער וואס מיינט אז ער איז א תלמיד חכם‪ ,‬און ער וויל מאכן די‬ ‫קלערט ביי זיך אז ער איז שוין גארנישט בעסער ווי א גוי גמור רח"ל‪ ...‬ער‬ ‫ברכה "שלא עשני עם הארץ"‪ ,‬איז דאס אליינס די גרעסטע ראיה‪ ,‬אז ער איז‬ ‫לויפט אין מקוה‪ ,‬ער וויינט זיך אויס אויף זיינע חטאים און ער וויל תשובה‬ ‫נאך זייער ווייט פון זיין א תלמיד חכם‪ ,‬און אז זיינע השגות אין תורה זענען‬ ‫טוהן‪.‬‬ ‫נאך זייער קליין‪ ,‬און אויב ער וועט מאכן א ברכה "שלא עשני עם הארץ"‬ ‫דער רבוש"ע זעהט דאס אלעס און וויל אים מחזק זיין‪ ,‬שיקט ער‬ ‫וועט דאס זיין א ברכה לבטלה‪( !...‬כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע ‪ -‬שולחן הטהור כ"ה‬ ‫אונטער א גוי‪ ,‬און ווען דער איד קומט ארויס פון מקוה צום גאס‪ ,‬באגעגנט‬ ‫ניסן תשכ"ח)‬ ‫ער אים‪ ,‬און דער גוי געט א שריי מיט שפאס "דזשיד!"‪ ,‬ווי נאר דער איד‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ לך לך תשפ"ז‬ ‫הוריני ה' דרכך < המשך‬ ‫ביניהם מקטנותו ויראה בעיניהם מדות‬ ‫הרעות לא ראי זה כראי זה‪ ,‬דהיינו גובה‪ ,‬וגאון‪,‬‬ ‫והתפארות‪ ,‬וקמצנות‪ ,‬וכעס‪ ,‬וכדומה‪ .‬ולהיות‬ ‫שרואה כל זה מקטנותו נעשו המדות קנין‬ ‫בנפשו‪ .‬והש"י ברוב רחמיו מייעץ להנשמה‬ ‫שבתחילה תלך ותפרש את עצמך מעכירות‬ ‫שהקנה הוא לעצמו וחבל בגופו על התעסקו‬ ‫במותרות תענוגי עולם והבליו‪ ,‬אשר על ידי זה‬ ‫נתגשם גופו מאוד‪ ,‬ומזה העכיריות צריך‬ ‫לפרוש מקודם כי לו משפט הבכורה‬ ‫בפרישות‪ ,‬כי הנה הוא בעצמו היה בעוכריו‪.‬‬ ‫וזה יאמר "לך לך מארצך" מארציותך שאתה‬ ‫בעצמך נתגשמת בארציות‪ ,‬ואחר כך‬ ‫"וממולדתך" היינו לשבר החומריות הנתהווה‬ ‫לו בעת ההולדה וכו'‪ ,‬ואחר כך "ומבית אביך"‬ ‫הן מדות משפחתו ובית אביו‪ ,‬והבן‪ .‬ולזה‬ ‫יאמר אחר כך כשתקיים כל הנ"ל אזי "אל‬ ‫הארץ" ר"ל תלך לדבק את עצמך בהארץ‬ ‫עליונה‪ ,‬מלכות שמים‪ ,‬תשובה תתאה‪ ,‬ומשם‬ ‫"אשר אראך" אש"ר היא בחינת בינה‬ ‫המאשרינו תשובה עילאה הדביקות הנפלא‬ ‫בחיי החיים‪.‬‬ ‫הגליון בשבוע זו נתנדב על ידי‬ ‫לוח הלימודים לפרשת וירא‬ ‫הרה"ח ר' ברוך מרדכי אלטמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק אייזיק זילבערמאן הי"ו‬ ‫סימן מח‬ ‫יד חשון‬ ‫א‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫לרגל שמחת היכנס בנו לעול תומ"צ למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫סימן מט‪ ,‬נ‬ ‫טו חשון‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫הרה"ח ר' ברוך שווארץ הי"ו‬ ‫סימן נא סעיף א‪-‬ג‬ ‫טז חשון‬ ‫הרה"ח ר' נתן דוד טעסלער הי"ו‬ ‫וירא‬ ‫סימן נא סעיף ד‪-‬ה‬ ‫יז חשון‬ ‫ד‬ ‫לרגל שמחת הולדת בתו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫לרגל שמחת הולדת בנו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫סימן נא סעיף ו‪-‬ט‬ ‫יח חשון‬ ‫ה‬ ‫הרה"ח ר' יצחק העסקעל הי"ו‬ ‫חזרה‬ ‫יט חשון‬ ‫ו‬ ‫חזרה‬ ‫כ חשון‬ ‫ז‬ ‫לרגל שמחת הולדת בנו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫שיעורים יומיים‪ ,‬שיעורים כלליים‪ ,‬לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' ‪718-819-3023-8-1‬‬ ‫לקבל השיעורים ע"י אימייל ‪ email@hoireiny.com -‬לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו ‪ @hoireiny‬אל ‪81010‬‬ ‫להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון ‪ 718.819.3023-8-1-9‬או ע"י אימעיל ‪gilyonhoireiny@gmail.com‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ד‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ לך לך תשפ"ז‬