הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — לך לך (2026-10-19)

גליון ר"ל פרשת לך לך תשפ"ז לפ“ק
ברוקלין • | 5:45מאנסי • |5:45לעיקוואד • | 5:47ירושלים • | 5:22בני ברק • | 5:37מאנטריאל • | 5:37לאנדאן • 5:32 הדלה”נ
ברוקלין • | 7:15מאנסי • | 7:15לעיקוואד • | 7:17ירושלים • | 7:14בני ברק • | 7:11מאנטריאל • |7:06לאנדאן • 7:01 מוצש"ק
הפוסקים אם ברכת 'לעסוק' היא ברכה נפרדת דברי חז"ל והראשונים בחשיבות
מ'והערב נא')? "ברכות התורה" ואופן אמירתם:
השיבו מן השמים לרבינו יעקב ממרויש
הוריני
ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד (מחבר
-בספרו שו"ת מן השמים (סימן י')" :אינו סי' מז ס"א) ,ויברך ברכה זו כראוי "ובשמחה
ה' דרכך דומה ברכת התורה לברכת שאר המצוות,
כי בעבור שהגיית התורה חיי האדם כל
גדולה" .שלא חרבה הארץ אלא מפני שלא
ברכו בתורה תחילה (בבא מציעא פה ע"ב,
ענייני ברכות התורה
קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות
להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ
היום ,תקנו עליה שלש ברכות!" )1לעסוק נדרים פא ע"א) .ובזה שלא ברכו עליה גילו
להורות דרך ה' להינתק בדברי תורה -במקום ברכת המצוות)2 . דעתם שאין התורה מתנה חשובה
מהרגלים הגשמיים וכך והערב נא -שמתפללים לפני המקום בעיניהם ואינה חביבה אצלם ,ולמדוהו
לזכות לידבק בחיים שיזכה ללמוד וללמד )3 .אשר בחר בנו - כשאר החכמות ,ולכן לא הגינה עליהם
ספה"ק אגרא דכלה ברכת הודיה שחייבים ישראל להודות לה' תורתם אף על פי שעסקו בהם הרבה!
מארצך וממולדתך ומבית אשר בחר בם מכל אומה ולשון ונתן להם לכן יראה כל אדם שתהיה כלי חמדתו
אביך .הקושיא מפורסמת, התורה". של הקב"ה שהיה משתעשע בה בכל יום,
היציאה יתכן דמקודם חשובה בעיניו לברך עליה בשמחה יותר
ממולידיו ומבית אביו ,ואחר כך כתב המהרש"א (ח"א ברכות יא ע"ב):
ואענה גם אני חלקי ,לפי שכל עסקי מעל כל הנאות שבעולם ,שזה מורה
מכל הארץ .ועל פי מה שדרשו
העולם נחלקים לג'" :טוב "ערב" ו"מועיל". שעוסק בה לשמה ,ויזכה לשלשלת
בזוה"ק על הנשמה יתכן שפיר,
לזה בתחילה מברך שאין עסק טוב כעסק הנמשך לעוסק בה לשמה שהוא "לא
והנה ג' סוגי חומריות ועכירות
יש לאדם ,א' מה שנתהווה על התורה ,שעל ידה קדשנו להיות קדושים ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך
ידי מעשיו ועל ידי התעסקו כמלאכים ,שהוא טוב האמתי ,שע"כ מעתה ועד עולם" .ויתמלא משאלתו
בתענוגי הבלי העולם במותרות, נקראת התורה טוב .אחר כך והערב נא ה' שמבקש בברכתה "ונהיה אנחנו וצאצאינו
דהיינו מאכל ומשתה וכו' אשר וכו' שאין לך ערב בכל עסקי אדם כמו וצאצאי צאצאינו כולנו יודעי שמך ולומדי
לא לד' המה ,ויקנה מזה עסק התורה ,כמו שנאמר "תורת ה' תורתך לשמה" -וכל שהוא ובנו ובן בנו
עכיריות החומר וזוהמא המונע תמימה - -ומתוקים מדבש ונופת צופים". תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו
להאיר בו אור ד' ,והב' הוא לעולם (עפ"י שולחן ערוך הרב סי’ מז ס"א ,עי’
ואחר כך אשר בחר בנו מכל העמים,
בתולדה לו שנמשך הזוהמא רש"י ב"מ שם ,ר"ן נדרים שם בשם רבינו יונה,
להועיל לנו נגד כל העמים על ידי התורה,
עכיריות ממולידיו שהן אביו לבוש ,סידור השל"ה בשם אריז"ל).
ולהבדילנו מהם ,אשר אחרי לא יועילו
ואמו וכו' ,והג' הוא עביות
ועכיריות שנקנה לאדם על ידי
הלכו ( -ואמרו בגמרא שברכה זו היא מדוע שונה ברכות התורה ,משאר
משפחתו ובית אביו שמגודל "מעולה" שבברכות -ע"ש המועיל), ברכות המצוות ,שמברכים עליה
המשך בעמוד האחרון והלכך נמרינהו לכולהו ,שבה נכללו הג’ שתים או שלש ברכות (תלוי בדברי
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג גﬥיון הוריני פרשﬨ לך לך תשפ"ז
ברכות התורה < המשך
אותה מצות עשה בפני עצמה .והענין הזה "נותן התורה" ,והיא ברכה אחרת! אלא חלקים ,טוב ערב ומועיל ,שהיה בשלימות על
שחייבנו האל ברוך הוא ברכה בקריאת שקבעום ביחד כעין פתיחה וחתימה. ידי התורה ,וד"ל.
התורה לפניה ,ובמזון לאחריו ,מן הדומה איתא בשם הרה"ק ר’ מנחם מענדל חידוש נפלא כתב הלבוש (סימן מ"ז) :ברכת
שהטעם לפי שהוא ברוך הוא לא ישאל מן מרימנוב זי"ע ,ומהרה"ק רבי צבי הירש ‘אשר קדשנו’ היא ברכה "שלאחריה" -
החומר לעבדו ולהודות בטובו ,רק אחר מרימנוב זי"ע " -ויאמר אל העם היו נכונים שמברכים על הלימוד שלמד אתמול! שהרי
שיקבל פרס ממנו ,כי החלק הבהמי לא תכיר לשלושת ימים" -מה היו עושין באותם לא היה יכול לברך עד לאחר שיישן ויפסיק
בטובה רק אחר ההרגש .אבל קריאת התורה הימים? הנה באלו הימים היו מתפללין מלימודו ,אבל קודם לכן הרי הוא חייב להגות
שהוא חלק השכל ,והשכל יודע ומכיר ,וקודם להשי"ת "והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו בדברי תורה אף במיטתו עד שישתקע
קבלת התועלת יבין אותו ,על כן יחייבנו הקל במצוותיך" עכל"ק (בארות המים). בשינה !...וברכת 'אשר בחר’ היא הברכה
להודות לפניו קודם קריאת התורה .ומודה שמברך לפני הלימוד של אותו היום.
על האמת ימצא טעם בדברי. דברי רבינו הב"ח בביאור הכוונה בהגהת הלבוש כתב בשם תלמידו :יש לומר
הרצויה של "ברכות התורה": שברכה אחת היא "ברכת המצוות" ,וברכה
ברכות התורה היא דאורייתא ,דלא
כשאר ברכות המצוות ,כיון שהתפילה תכלית ברכת התורה ,היא שנבין ונלמד אחת היא "ברכת הנהנין" על שנהנה
היא חלק בלתי נפרד מן הלימוד: לדעת רצון השי"ת בזה שאנו עוסקים מלימודו! שאסור ליהנות בלא ברכה! (ועי’
ביאר כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע (רעוא דרעוין בתורתו ,והיא שעל ידי זה "יהיו ישראל אגלי טל בהקדמה במעלת ה"הנאה" מלימוד התורה).
בהעלותך תשמ"ג) :זה ענין ברכת התורה שלרוב דבקים בקדושתה ובשכינתו יתברך ,והוא
הפוסקים חיובו מן התורה ,כי חייב אדם המכוון בברכת אשר בחר בנו ,על אשר קרבנו מה פירוש נוסח הברכה "לעסוק"
לפני הר סיני ונתן לנו תורתו הקדושה כלי בדברי תורה?
להודות ולבקש ממי שנתן לנו את תורתו
שיוכל לעסוק בתורה ללא מניעות והפרעות, חמדתו שהיה משתעשע בה בכל יום ,כדי כתב ה"טורי זהב" (סימן מז סק"א) :עיקר
וכוף את יצרנו להשתעבד לך ,שלא יתגבר שתתדבק נשמתינו בעצמות קדושת התורה מעלת העסק בתורה הקדושה הוא לייגע
עלינו לבטל אותנו מדברי תורה ,וכן צריך ורוחניותה ,ולהוריד השכינה בקרבינו". ולעסוק בה דרך משא ומתן של פלפול,
סייעתא דשמיא שישיג תורת אמת ,ויזכה בטורח ויגיעה ,וכמו שאמרו "אם בחוקותי
לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ,כי ה' יתן
אמירת ברכות התורה בכוונה תלכו -שתהיו עמלים בתורה" (ע"ש באריכות).
-סגולה לזכרון:
חכמה מפיו דעת ותבונה ,אתה חונן לאדם
דעת ומלמד לאנוש בינה ,והרוצה להחכים כתב הצל"ח (ברכות סד ע"א) :אמירת ברכת מדוע ברכת "אשר בחר" חותמת
צריך להתפלל למי שהחכמה שלו ,שללא התורה בכוונה היא סגולה נפלאה שלא ישכח ב"ברוך נותן התורה" -הלא ברכה
מה שילמד. קצרה אין חותמין בה ב’ברוך’?
בקשת רחמים אי אפשר להשיג את התורה,
וזקה"ק בעל דברי חיים זי"ע שהיה עמוד ביאר בערוך השלחן (סעיף יג-טו) :כי
התורה ,ותלמידם של גדולי התורה ,והעיד על
מדוע דוקא ברכות התורה היא פתיחת הברכה היא על מה שנתן לנו את
דאורייתא (עי’ משנ"ב סי’ מז סק"א)? התורה במעמד הר סיני ,והיא ברכה על העבר
עצמו (שו"ת דברי חיים ח"א חו"מ סי' כ"ג) שנסמך
איש מפי איש עד מרע"ה ,היה אומר ברכת כתב ספר החינוך (מצוה ת"ל) :וכל שאר ‘ -אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את
"והערב נא" בקולות ובכיות עצומות עד כי הברכות כולן הן מדרבנן (מלבד ברכה"מ שהיא תורתו’ .אבל החתימה היא על נתינתו לנו
נעו אמות הספים ונשמע קולו למרחוק... 'לאחריה') חוץ מאחת שהיא מן התורה ,וכן אותה בכל יום! שבכל עת ורגע חונן הקב"ה
עוד אמר רבינו זי"ע (חורש"י בהעלותך הוא מפורש בגמרא בברכות (כא ע"א) והיא ונותן לאדם בינה להבין בתורתו ולחדש
תשמ"א) :ככל שישקיע מכוחותיו בברכת ברכת התורה לפניה .גם הרמב"ן ז"ל יחשוב תמיד חידושי תורה חדשים -וזהו ברוך וכו’
התורה כן יזכה לכתרה של תורה ,וכמו
שאמרו רז"ל (נדה ע"ב) מה יעשה אדם ויחכם
-יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו ,ובלא
תפילה ובקשת רחמים אפילו אם יתמיד ככל שישקיע מכוחותיו בברכת התורה,
ללמוד כ"ד שעות ביום לא יצליח בלימודו, כן יזכה לכתרה של תורה( .רבינו זי"ע)
ועדיין יהיה בור ועם הארץ כי לאוקמי גירסא
סייעתא דשמיא (מגילה ו ע"ב) ובלי סיוע מאת 'והערב נא' -שאין לך ערב בכל
הקב"ה אי אפשר לזכור מה שלומדים. עסקי אדם כמו עסק התורה( .מהרש"א)
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ב גﬥיון הוריני פרשﬨ לך לך תשפ"ז
א מעשה פארן שבת טיש
מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים ,זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת
צדיקים ,און דערציילן סיפורי צדיקים -עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים' ,סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א:
הערט דאס בארואיגט ער זיך ,הערנדיג אז דער גוי האלט אויף אים אז ער ברכות השחר
איז יא א איד ...נאכדעם ווען ער קומט אן אין ביהמ"ד שטעלט ער זיך אוועק
ליקוטים ממשנתו של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע
און דאנקט דעם אייבערשטן "שלא עשני גוי" -כאטש איך בין נישט ווי
ס’דארף צו זיין ,אבער א גוי בין איך נישט( ...כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע - כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע אין א שיעור חורש"י (חקת בלק תשל"ט):
חורש"י כי תשא תשמ"ב) איך האב שוין עטליכע מאל געבעטן ,מען זאל זיך פירן אזוי ווי מען
* פלעגט אמאל ,און מען זאל איינפירן אין אונזערע בתי מדרשים אז דער
מען דערציילט אז אמאל איז געווען א איד און א גוי וועלכע זענען געווען בעל תפילה גייט צו צום עמוד שוין פון "אדון עולם" און "ברכות השחר",
שכנים .איין טאג האט אויסגעבראכן א פייער און האט פארברענט ביידע ערשט זאגט דער שליח ציבור די ברכות ,און דערנאך יעדער איינער פאר
הייזער ,צוזאמען מיט זייער גאנצע פארמעגן. זיך.
אין דער צייט וואס דער גוי האט געשריגן און געוויינט ,האט מען געזעהן א איד א ירא שמים איז משתדל צו הערן אויך פון עטליכע אנדערע אידן
ווי דער איד טאנצט און שפרינגט און מאכט די ברכה "שלא עשני גוי" מיט "ברכות השחר" כדי צו ענטפערן "ברוך הוא וברוך שמו" און "אמן".
א שמחה און א ברען. דער הייליגער דברי חיים זי"ע האט מקפיד געווען יעדן טאג ,אז נאך וואס
אלע וואס האבן צוגעקוקט האבן געמיינט אז דער איד איז פון רוב צער ער האט געזאגט די ברכות השחר ,האט ער אויסגעהערט די ברכות פון
נעבעך אינגאנצן אראפ פון זינען ל"ע .זיי זענען צוגעגאנגן צו אים און אים כאטשיג צוויי קינדער .דאס איז געווען א חוק ולא יעבור ,מען האט יעדן
פרובירט צו בארואיגן ,און געפרעגט פארוואס ער טאנצט אזוי ,בשעת וואס טאג געדארפט צושטעלן צוויי קינדער ,אדער פון זיינע קינדער ,אדער
זיין גאנצע האב און גוטס גייט ארויף אין די רויעך... אייניקלעך ,אדער סתם קינדער פון בית המדרש .זיי האבן געדארפט זאגן
האט דער איד געענטפערט" :געבט א קוק ,מיין שכן דער גוי ,פלעגט יעדן פאר אים די ברכות השחר ,און ער האט געענטפערט ‘ברוך הוא וברוך
טאג זיך בוקן און דאווענען צו דער צלם וואס ער האט געהאט ביי זיך אין שמו’ און ‘אמן’ .זעהן מיר פון דעם ווי גרויס דער ענין איז!
שטוב ,און יעצט ,אז זיין פארמעגן איז פארברענט געווארן ,איז אים זיין *
גאנצע וועלט חרוב געווארן ,ווייל אויך זיין צלם איז דארט ארויף אין מיר האבן נישט קיין השגה ,וויפיל טיפע און הויעכע כוונות עס ליגן
פלאמען ,אבער איך ,מיין פארמעגן איז טאקע פארברענט געווארן ,אבער באהאלטן אין יעדע ברכה פון "ברכות השחר" ,אויף יעדע איינציגסטע
מיין באשעפער איז חי וקים! און נאכאלס קען איך לויפן און דאווענען צו ברכה קען מען ארויסגעבן א דיקע ספר ,מבאר צו זיין די פילע כוונות וואס
אים! נו ,דארף איך דען נישט שפרינגען פאר שמחה און בענטשן "שלא ליגט אין זיי באהאלטן ,סיי בנגלה און סיי בנסתר -יעדע ברכה איז א תורה
עשני גוי"?!( "...כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע -חורש"י בלק תשמ"א) שלימה ,און איז עמוק עמוק( .כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע -חורש"י שם ,וע"ש
* מעט מן הכוונות)
שלא עשני עם הארץ *
בדרך צחות קען מען זאגן א טעם פארוואס חז"ל האבן נישט מתקן שלא עשני גוי
געווען א ברכה "שלא עשני עם הארץ" ,אזוי ווי מען מאכט שלא עשני עבד, מען זאגט נאך פונעם הייליגער רבי מאיר מפרימישלאן זי"ע ,א טעם
און שלא עשני אשה .נאר די סיבה איז ווייל די ברכה וועט זיכער זיין א ברכה פארוואס מיר מאכן יעדן טאג דעם ברכה "שלא עשני גוי" .ווייל ווען א איד
לבטלה ,פארוואס? ווייל דער תורה הקדושה האט דאך נישט קיין סוף ,און שטייט אויף אינדערפרי און וויל זיך שטעלן דאווענען פארן אייבערשטן,
ווי מער מען לערנט ,זעהט מען נאך אסאך מער ווי גרויס די תורה איז. ווערט ער זייער צובראכן ביי זיך ,ווער בין איך זיך צו שטעלן פארן מלך
דעריבער וועט א אמת'ער תלמיד חכם קיינמאל נישט מאכן די ברכה ,ווייל מלכי המלכים ...און אפילו אויב ער איז געווען אויף א גאנצע נאכט און
א מענטש וואס קען באמת אסאך לערנען ,האלט אלעמאל אויף זיך אז ער גלערנט ,אדער אויסגעזאגט גאנץ תהלים ,קלערט ער ביי זיך ,דאס הייסט
איז נאך אן "עם הארץ" און עס פעהלט אים נאך אזויפיל תורה! ווייל ער געלערנט?...
זעהט דאך ווי גרויס די תורה איז! פון די אלע מחשבות ווערט דער מענטש שטארק פארביטערט ,ביז ער
דאגעגן דער וואס מיינט אז ער איז א תלמיד חכם ,און ער וויל מאכן די קלערט ביי זיך אז ער איז שוין גארנישט בעסער ווי א גוי גמור רח"ל ...ער
ברכה "שלא עשני עם הארץ" ,איז דאס אליינס די גרעסטע ראיה ,אז ער איז לויפט אין מקוה ,ער וויינט זיך אויס אויף זיינע חטאים און ער וויל תשובה
נאך זייער ווייט פון זיין א תלמיד חכם ,און אז זיינע השגות אין תורה זענען טוהן.
נאך זייער קליין ,און אויב ער וועט מאכן א ברכה "שלא עשני עם הארץ" דער רבוש"ע זעהט דאס אלעס און וויל אים מחזק זיין ,שיקט ער
וועט דאס זיין א ברכה לבטלה( !...כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע -שולחן הטהור כ"ה אונטער א גוי ,און ווען דער איד קומט ארויס פון מקוה צום גאס ,באגעגנט
ניסן תשכ"ח) ער אים ,און דער גוי געט א שריי מיט שפאס "דזשיד!" ,ווי נאר דער איד
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ג גﬥיון הוריני פרשﬨ לך לך תשפ"ז
הוריני ה' דרכך < המשך
ביניהם מקטנותו ויראה בעיניהם מדות
הרעות לא ראי זה כראי זה ,דהיינו גובה ,וגאון,
והתפארות ,וקמצנות ,וכעס ,וכדומה .ולהיות
שרואה כל זה מקטנותו נעשו המדות קנין
בנפשו .והש"י ברוב רחמיו מייעץ להנשמה
שבתחילה תלך ותפרש את עצמך מעכירות
שהקנה הוא לעצמו וחבל בגופו על התעסקו
במותרות תענוגי עולם והבליו ,אשר על ידי זה
נתגשם גופו מאוד ,ומזה העכיריות צריך
לפרוש מקודם כי לו משפט הבכורה
בפרישות ,כי הנה הוא בעצמו היה בעוכריו.
וזה יאמר "לך לך מארצך" מארציותך שאתה
בעצמך נתגשמת בארציות ,ואחר כך
"וממולדתך" היינו לשבר החומריות הנתהווה
לו בעת ההולדה וכו' ,ואחר כך "ומבית אביך"
הן מדות משפחתו ובית אביו ,והבן .ולזה
יאמר אחר כך כשתקיים כל הנ"ל אזי "אל
הארץ" ר"ל תלך לדבק את עצמך בהארץ
עליונה ,מלכות שמים ,תשובה תתאה ,ומשם
"אשר אראך" אש"ר היא בחינת בינה
המאשרינו תשובה עילאה הדביקות הנפלא
בחיי החיים.
הגליון בשבוע זו נתנדב על ידי לוח הלימודים לפרשת וירא
הרה"ח ר' ברוך מרדכי אלטמאן הי"ו הרה"ח ר' יצחק אייזיק זילבערמאן הי"ו סימן מח יד חשון א
לרגל שמחת נישואי בנו למז"ט ובשעטו"מ לרגל שמחת היכנס בנו לעול תומ"צ למז"ט ובשעטו"מ סימן מט ,נ טו חשון ב
ג
הרה"ח ר' ברוך שווארץ הי"ו
סימן נא סעיף א-ג טז חשון
הרה"ח ר' נתן דוד טעסלער הי"ו
וירא
סימן נא סעיף ד-ה יז חשון ד
לרגל שמחת הולדת בתו למז"ט ובשעטו"מ לרגל שמחת הולדת בנו למז"ט ובשעטו"מ סימן נא סעיף ו-ט יח חשון ה
הרה"ח ר' יצחק העסקעל הי"ו חזרה יט חשון ו
חזרה כ חשון ז
לרגל שמחת הולדת בנו למז"ט ובשעטו"מ
שיעורים יומיים ,שיעורים כלליים ,לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' 718-819-3023-8-1
לקבל השיעורים ע"י אימייל email@hoireiny.com -לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו @hoireinyאל 81010
להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון 718.819.3023-8-1-9או ע"י אימעיל gilyonhoireiny@gmail.com
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ד גﬥיון הוריני פרשﬨ לך לך תשפ"ז
