gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer

שבוע: לך לך (2026-10-19)

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ע"ח · פרשת לך‪-‬לך · י"ג חשון תשפ"ז‬ ‫בפתח ההיכל‬ ‫פנינים מתורת רבינו‬ ‫· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·‬ ‫במקום שמחשבתו של אדם נמצא ‪ -‬שם הוא‬ ‫מן הארי הרי אלו שלו‪ ,‬לפי שנתייאשו הבעלים וקונה‬ ‫'לך לך' לתוך פנימיותך ונפשך‪ ,‬מארציות גופך‪,‬‬ ‫רבינו בכמה מקומות מאריך ביסוד גדול‪ ,‬אשר‬ ‫מן ההפקר‪ ,‬ולפי"ז גם כאן שאביו ואמו הפקירוהו‬ ‫וממולדתך ובית אביך המונעים כל טוב‬ ‫מפורסם גם מפי סופרי וספרי החסידות‪ ,‬לפיה מקום‬ ‫לשריפה‪ ,‬והקב"ה הצילו וקנאו לגמרי‪ ,‬ואין לאביו‬ ‫קביעת מחשבתו של האדם הוא העיקר הקובע את‬ ‫ולאמו חלק בו‪ ,‬ולכך הוא פטור‪ ,‬כי נשאר רק חלק‬ ‫לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך ו ִּמ ּמוֹ לַ ְד ְּת ָך ו ִּמ ֵ ּבית ָאבִ ָיך ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר‬ ‫מקום הימצאו‪ ,‬ומקום המצאות הגוף הוא כמקום‬ ‫השי"ת בו ולא חלק אביו ואמו‪ .‬ולכן דוקא הוא פטור‬ ‫ַא ְר ֶא ָּך‪ ,‬וְ ֶא ֶע ְׂש ָך לְ גוֹ י ָ ּגדוֹ ל וַ ֲאבָ ֶרכְ ָך וַ ֲאגַ דְּ לָ ה ׁ ְש ֶמ ָך (יב‪ ,‬א‪-‬ב)‪.‬‬ ‫המצאות גוש עפר בעלמא‪.‬‬ ‫מכיבוד או"א‪ ,‬ואין אחר פטור‪ ,‬לפי שאחר מחויב לכבד‬ ‫ורבינו מבאר בזה את מה שכותב רש"י במקומות‬ ‫לך לך‪ ,‬יש לפרש לך לעצמך‪ ,‬כי האדם תוכו טוב‬ ‫את אביו ואמו משום חלקם בו‪.‬‬ ‫חלק אלקי ממעל‪ ,‬וקליפותיו ארציות גופו המקיפים‬ ‫רבים (לעיל ב‪ ,‬טו; שמות יד‪ ,‬ו; ועוד דוכתי) שאין שייך לשון‬ ‫(ספר 'חתם סופר החדש' על התורה)‬ ‫'קיחה' באנשים אלא באופן שדיבר אל לבו שיבא‪ ,‬ולא‬ ‫וסובבים נפשו היפה המה המונעים ממנו כל טוב‪,‬‬ ‫בכפיה שלקח גופם‪ .‬ומבאר רבינו‪" :‬כי אפילו יקח האיש‬ ‫ולפעמים זוכה להגביר נפשו על גופיותיו מצד עצמו‪,‬‬ ‫על כרחו ממקום למקום‪ ,‬מ"מ איננו אלא טלטול גוש‬ ‫מעלת הפלפול‪ ,‬אך גם כשאיננו מבינים התורה חובתנו‬ ‫אך בני ביתו וארץ מולדתו והנהגותיהם עדיין מונעים‬ ‫עפר‪ ,‬אבל דעתו ומחשבתו שהוא עיקור אישיותו לא‬ ‫לקיים‬ ‫כל טוב ממנו‪ ,‬והאריך בזה בחובות הלבבות (בשער‬ ‫לקח כי מחשבתו נשאר במקום שהיה מתחלתו אלא‬ ‫עבודת האלקים פ"ה) בטענת הנפש עם השכל‪ ,‬עיי"ש‪,‬‬ ‫אם כן לקחו בדברים שיתן לבו ורצונו למקום ומדרגה‬ ‫וַ ּי ֲַעבֹר ַאבְ ָרם ָ ּב ָא ֶרץ ַעד ְמקוֹ ם ׁ ְשכֶ ם ַעד ֵאלוֹ ן מוֹ ֶרה וְ ַה ְּכנַ ֲענִ י‬ ‫ומפני המונעים האלו אין אדם יכול להגיע אל עצמו‪,‬‬ ‫שלקחו לשם"‪.‬‬ ‫ָאז ָ ּב ָא ֶרץ (בראשית יב‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫כלומר לתוך עצמיותו ומחשבתו הפנימי חלק אלקי‬ ‫ובזה ביאר בפרשתן (תורת משה עמ' מא) את הפסוק‬ ‫י"ל על דרך מוסר‪ ,‬כי ידוע שאופן העיון ופלפול התורה‪,‬‬ ‫ממעל אשר בקרבו אשר זה הוא האדם באמת‪.‬‬ ‫'ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא יושב‬ ‫הוא להעביר גלולים מן הארץ לברר פסולת הקליפות‬ ‫על כן אמר לו הקב"ה לך לעצמך לתוך פנימיותיך‪,‬‬ ‫בסדום' ‪ ,‬והוא כעין סתירה אם הלך עמהם או שנשאר‬ ‫מן האוכל‪ ,‬ומ"מ יש כמה דברים שאין שכלנו מגיע‬ ‫מארצך היינו מגופך ארציות שבך‪ ,‬כי היה בו סיג‬ ‫יושב בסדום‪ .‬וביאר רבינו דתרתי איתנהו ביה‪ ,‬דלוט‬ ‫שמה עד יבוא מורה צדק ויורנו האמת‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫ופסולת ולא נזדכך עד שנולד ממנו ישמעאל‪ ,‬ונולד‬ ‫שמח על התרחקותו עוד משכנות אברהם ומקדמונו‬ ‫תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות (ר"ת תיק"ו‪ ,‬עי' תוי"ט עדיות‬ ‫מיצחק עשו‪ ,‬ושוב יעקב היה מזוכך כולו זרע אמת‪.‬‬ ‫של עולם‪ ,‬ולכן שייך לומר בזה 'ויקחו את לוט וגו''‪ ,‬אך‬ ‫פ"ח מ"ז)‪ ,‬ואף על פי כן אין לנו רשות לומר כיון שאיני‬ ‫על כן אמר לו לך לך לעצמך‪ ,‬מארצך מפסולת גופך‪,‬‬ ‫למרות כך‪ ,‬עדיין היה 'והוא יושב בסדום'‪ ,‬היינו 'אעפ"י‬ ‫מבין ויודע דברים אלו לא אקיימם ולא אלמדם ח"ו‪.‬‬ ‫וממולדתך ומבית אביך כי המה המונעים‪ ,‬ותיסע‬ ‫שנשבה גופו‪ ,‬מ"מ בכל מקום שהוא‪ ,‬עודנו יושב בסדום‬ ‫ועל זה רמז ויעבר אברם בארץ‪ ,‬שהעביר ופנה דרך‬ ‫משם וממדריגותם‪ ,‬ותעלה ותבוא ותגיע אל הארץ‬ ‫כי שם מחשבתו ודעתו ולא נלקח משם'‪.‬‬ ‫בארץ בעיונו ופלפולו בתורתו‪ ,‬עד מקום שכם‪ ,‬עד‬ ‫אשר אראך הוא ארצו וגופו של יעקב שראהו אברהם‬ ‫ומסיים רבינו דכן הוא אף לטיבותא‪ ,‬דגם כיום‬ ‫שהגיע למקומות שצריכים לסבול בשכמו על כרחו‬ ‫אבינו ע"ה בן ט"ו שנים‪ ,‬ובו נתקיים ואעשך לגוי גדול‬ ‫בשבתנו בגלות המר‪ ,‬אם יהיה הלב תקוע בארה"ק‪,‬‬ ‫כי אין פותר לו‪ .‬וכך יש לנהוג עד אלון מורה‪ ,‬עד הזמן‬ ‫שהעמיד עדה כולם קדושים‪ ,‬ואגדלה שמך באלקי‬ ‫כמוה כישיבת אר"י ממש‪" :‬ועל דרך זה בהיפוך ולטובה‬ ‫שיבוא מורה צדק ויורנו‪ ,‬כי אז והכנעני שהוא כינוי‬ ‫אברהם ואלקי יצחק ואלקי יעקב (רש"י ד"ה והיה ברכה)‬ ‫כתיב (דברים יא כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם על‬ ‫לקליפה‪ ,‬יהיה אז בארץ היינו שיהיה בתחתית שפל‬ ‫וק"ל‪.‬‬ ‫האדמה‪ ,‬והוקשה לרמב"ן (שם פסוק יח) לפי הספרי‬ ‫המדרגה‪ ,‬ורק אז יובנו על בוריין גם אותן דברי אלוקים‬ ‫(על התורה עמו' ל"ט)‬ ‫(דברים מד) דמייתי רש"י (שם) דושמתם את דברי אלה על‬ ‫חיים ומלך עולם‪.‬‬ ‫לבבכם קאי אלעיל ואבדתם מהרה ותגלו בגלות ואפילו‬ ‫הכי ושמתם את דברי אלה שלא יהיו חדשים עליכם‬ ‫(דרשות דף ת"ה טור א')‬ ‫הטעם שהיה אברהם אבינו פטור מכיבוד אב ואם‬ ‫כשתחזרו‪ ,‬וקשה א"כ איך יוצדק על זה למען ירבו‬ ‫ימיכם וימי בניכם על האדמה הא בגלות קעסיק ובא‪,‬‬ ‫יראת שמים קודמת לתורה‬ ‫לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך ו ִּמ ּמוֹ לַ ְד ְּת ָך ו ִּמ ֵ ּבית ָאבִ ָיך (יב‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫ולהנ"ל ניחא אע"פ שעל כרחינו אנו בגולה גופינו‪,‬‬ ‫במדרש (ב"ר לט‪ ,‬ז) "לך אני פוטר מכיבוד אב ואם‪ ,‬ואין‬ ‫אבל לא מחשבותינו‪ ,‬ובכל מקום שאנחנו יושבים‪,‬‬ ‫וַ ּי ְַע ֵּתק ִמ ּׁ ָשם ָה ָה ָרה ִמ ֶ ּק ֶדם לְ בֵ ית ֵאל וַ ּיֵט (בראשית יב‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם"‪ ,‬וקשה באמת אמאי‬ ‫אנו יושבים על האדמה הקדושה במחשבותינו"‪.‬‬ ‫רמז שיהיה יראתו את ה' קודמת לחכמתו (כדברי המשנה‬ ‫אברהם היה פטור מכיבוד אב‪ ,‬ואי מפני שתרח היה‬ ‫באבות פ"ג מ"ט)‪ ,‬ואל יכנס לבית המדרש מי שאין תוכו‬ ‫רשע‪ ,‬מ"מ צריך לכבדו לפי שעשה תשובה (ב"ר ל‪ ,‬ד‪,‬‬ ‫א פריילעכן שבת‬ ‫כברו (ברכות כח‪ .).‬וזה ויעתק משם ההרה‪ ,‬שהעתיק‬ ‫ועיין רמב"ם הל' ממרים פ"ו הי"א וברדב"ז שם)‪ ,‬ועוד‪ ,‬דאיתא‬ ‫המערכת‬ ‫ועקר היצר הרע הנדמה להר (סוכה נב‪ ,).‬מקדם לבית אל‪,‬‬ ‫בגמרא (קדושין ל‪ ):‬השוה הכתוב כבוד אביו ואמו לכבוד‬ ‫קודם שבנה בית אלוקים שהוא בית המדרש‪ ,‬כי תחלה‬ ‫המקום‪ ,‬והוא בדין לפי שג' שותפים יש באדם (נדה לה‪,).‬‬ ‫סור מרע ואחר כך ועשה טוב‪.‬‬ ‫ולפי"ז גם אברהם היה מחויב לכבד אביו בשביל חלקו‪.‬‬ ‫ספרים חדשים מתורת רבינו החתם סופר‬ ‫שלא ייבש המעיין‬ ‫(דרשות דף ת"ה טור ב')‬ ‫ויש לומר דאיתא (ב"מ כב‪ ).‬דהמציל דבר מן הנהר או‬ ‫מעיינות חתם סופר‬ ‫על התורה ‪ -‬ב' כרכים‬ ‫יסודות נפלאים ומחודשים‪ ,‬נושאים מסודרים בהלכה‬ ‫צלצלו‪:‬‬ ‫טעמו וראו כי טוב‬ ‫‪605-615-7010‬‬ ‫ואגדה‪ ,‬אמרות טהורות‪ ,‬הנהגות שונים מלוקטים מספרי‬ ‫מאות שיעורים חדשים‪ ,‬שיחות‪ ,‬וסיפורי קודש‬ ‫מתורת מרנא החתם סופר זיע"א‬ ‫מרן אור עולם רבינו רשכבה"ג בעל החתם סופר זי"ע‪ ,‬עם‬ ‫קו היכל‬ ‫עיונים ובירורים‪ ,‬ובתוספות דברי תלמידיו וגדולי עולם הנו"נ‬ ‫במשנת מרן ז"ל‪.‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם!‬ ‫דרשות הרבנים בסעודות ההילולא של‬ ‫החתם סופר‬ ‫להשיג בחניות הספרים‪ ,‬או אצל ‪718.437.1781‬‬ ‫חדש‬ ‫מחברי ספרים חדשים בתורת רבינו החתם סופר זכאים לפרסם את ספריהם‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫רבינו בארה"ק‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬פרעשבורג‬ ‫בטעלעפאן‬ ‫ליין‪:‬‬ ‫במדור זה‪ ,‬לפרטים ניתן לפנות לאימייל‪chasamsofer3@gmail.com :‬‬ ‫‪0733.454.678‬‬ ‫‪ -‬אפטיילונג ‪- 1.2.3‬‬ ‫א‬ ‫מדור נושא פרסים‪:‬‬ ‫ואתפלפל כדת‬ ‫הגרלות מיוחדות בין המשיבים‬ ‫זֹאת ְּב ִר ִיתי ֲא ֶׁשר ִּת ְׁש ְמרּו ֵּבינִ י ֵּובינֵ יכֶ ם‬ ‫לחידודא‬ ‫בדברי רבינו פרץ שלא ליתן שני פעמים‬ ‫סנדקאות לאותו אדם‬ ‫· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·‬ ‫· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·‬ ‫ּומ ֵּבית ָא ִביָך ֶאל‬ ‫ּמֹול ְד ְּתָך ִ‬ ‫ּומ ַ‬‫ֶלְך ְלָך ֵמ ַא ְר ְצָך ִ‬ ‫מהיכן מקורו של רבינו פרץ דברית מילה הוא כהקטרת קטורת? · בכל מדינת פולין אין מדקדקין בזה · הרב אב"ד דינו ככהן גדול המקטיר קטורת‬ ‫ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר ַא ְר ֶאּךָ‪ :‬אמרי' בכתובות (קי‪):‬‬ ‫בכל פעם שירצה · הרי אמרי' בגמ' דעולה ד'שכיחי' אין בה ברכת עשירות‪ ,‬וא"כ הרי גם מילה שכיחא?‬ ‫דהאיש והאשה כופין זה את זה לעלות לארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬דאם רוצה הוא כופה אותה‪ ,‬ואם‬ ‫מעלת הסנדק גדולה ממעלת המוהל דאית ביה תרתי לטיבותא‬ ‫תשובות רבינו להצדיק דברי רבינו פרץ מתמיהות הנודע‬ ‫רוצה היא כופין אותו‪ .‬האם שני הכפיות הללו‬ ‫רבינו דחה עצם תמיהת הנודב"י הנ"ל‪ ,‬ורהיטת דבריו נראה‪,‬‬ ‫ביהודה‬ ‫שוים בטעמם או שיש הפרש ביניהם ומהו‪.‬‬ ‫דליכא כללא דבמילתא דשכיחא ליכא ברכת עשירות רק‬ ‫כתב הרמ"א (יו״ד סי' רסה סי״א) "ונוהגין להדר אחר מצוה זו‬ ‫שו"ת חת"ס יו"ד סי' רלד‬ ‫במידי דלא שכיחא‪ ,‬רק היה נידון הגמ' ב'דרשא' אם דרשינן‬ ‫להיות סנדק לתפוס התינוק למוהלו‪ ,‬ויפה כח הסנדק מכח‬ ‫סיפא דקרא ד'ברך ה' חילו' על ענין העולה או על ענין‬ ‫המוהל להקדימו לקריאת התורה‪ ,‬דכל סנדק הוי כמקטיר‬ ‫בין המשיבים בחודש חשון‪ ,‬תתקיים הגרלה‬ ‫הקטורת‪ ,‬ועל זה אמרי' דמסתברא לאוקמיה הדרש בקטורת‬ ‫קטורת‪ ,‬ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד‬ ‫מבעולה‪ ,‬דקטורת לא שכיחא כמו עולה‪ .‬אמנם אחר דדרשי'‬ ‫כדאמרינן גבי קטורת חדשים לקטורת"‪ .‬ומקורו טהור מדברי‬ ‫כן על קטורת‪ ,‬תו כל דבר שנכלל בכלל ענין הקטורת כמו‬ ‫המהרי"ל (מילה סי' א') בשם רבינו פרץ‪.‬‬ ‫פרס שני‪:‬‬ ‫פרס ראשון‪:‬‬ ‫סנדקאות‪ ,‬שפיר נכלל אף בברכה דברך ה' חילו‪ ,‬ולא בדקינן‬ ‫והנה הנודב"י (קמא יו"ד סי' פו) ערער על כל דברי רבינו פרץ‪,‬‬ ‫כל פרט מפרטי הקטורת אם הוא שכיח או לא‪.‬‬ ‫ותמה עליהם כמה תמיהות רבתיות‪ ,‬ומסיק מחמתן "ועכ"פ כל‬ ‫‪ 2‬זוכים כ"א בסך‬ ‫‪$ 350‬‬ ‫‪$ 150‬‬ ‫ומה דהקשה הנודב"י דא"כ גם במוהל יהיה בו ברכה זו‪ ,‬כתב‬ ‫הדברים הללו אין להם שורש ועקר בגמ' והכל רק דרך דרש‬ ‫רבינו ליישב דסנדק תרתי אית ביה‪ ,‬גם מסייע למוהל‪" ,‬דבלי‬ ‫ורמז ולא לעכוב ולא למנהג קבוע‪ ...‬ובכל מדינת פולין אין‬ ‫ספק שכשהיה התינוק מונח על השולחן או כסא ומטה לא‬ ‫מדקדקין בזה ובהרבה מקומות הרב הקבוע הוא חיוב לסנדק‬ ‫תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים‪:‬‬ ‫היה נוח להמול כל כך כמו שהוא ע"י תפיסת הסנדק אותו"‪,‬‬ ‫תמיד וגם פה קהלתנו אין הכל מקפידין בזה"‪.‬‬ ‫‪ .1‬בטעלעפאן ‪ - 605-615-7010‬אפטיילונג ‪4‬‬ ‫ובלעדי זאת יש בו מעלה עצם היותו כמו המזבח שעל גביו‬ ‫ורבינו יצא בשני תשובות ערוכות (או"ח סי' קנח‪-‬קנט) להצדיק‬ ‫(לאחר בחירת השפה)‬ ‫נקרב הקרבן‪ .‬אך המוהל אית ביה רק חדא דמילה עצמה‬ ‫דברי רבינו פרץ‪ ,‬ויישב אחת לאחת תמיהות הנודב"י‪ .‬ונפרט‬ ‫‪ .2‬באימייל ‪CH3131325@gmail.com‬‬ ‫ולא מעלה שניה‪ .‬ועי' בסי' קנח שהאריך לבאר באופן נוסף‪,‬‬ ‫חלק מהנידונים שביניהם‪.‬‬ ‫יש לציין‪ ,‬שם‪ ,‬אדרעס‪ ,‬טעלעפאן‪ ,‬ומקום לימוד‪.‬‬ ‫והאריך בכל מהות הברכה דעשירות לכהנים [ובהמשך הדברים‬ ‫יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת‪.‬‬ ‫בסי' קנט דחה קצת טעם זה]‪.‬‬ ‫הסנדק הוא כמזבח‪ ,‬אבל אולי הוא כמזבח החיצון ולא הפנימי?‬ ‫למה תלוי הדבר באותו אבי הבן‪ ,‬היה צ"ל דגם שני אנשים אין‬ ‫תמיהת הנודב"י הראשונה היא על עצם ההנחה דמילה היא‬ ‫נותנים סנדקאות לאותו אדם‬ ‫כהקטרת קטורת‪ ,‬מנא ליה לר"פ הא‪ .‬ואף שדימו את ברכי‬ ‫הסנדק למזבח דדמי ליה‪ ,‬אכתי מנלן דכמזבח הפנימי הוי‬ ‫והנה הנודב"י כתב לתמוה עוד‪ ,‬דאי מדמינן ליה לקטורת‪ ,‬א"כ‬ ‫למקטר קטורת‪ ,‬דילמא הוא כמזבח החיצון שהיו נותנים עליו‬ ‫הו"ל להקפיד שגם כמה אנשים לא יתנו לאדם שכבר היה‬ ‫דם הקרבנות ודמי טפי לדם מילה‪.‬‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫סנדק‪ ,‬ולמה תלוי הדבר רק באותו אבי הבנים שלא יתן שני‬ ‫וכתב דנראה טעם מהרי"ל ור"פ‪ ,‬על פי דברי המדרש בפרשתן‬ ‫פעמים לאדם אחד‪ .‬ומחמת כן כתב לבאר‪ ,‬דיסודו של רבינו‬ ‫(ילקוט שמעוני ומ"ר) "אמר ר' אייבו בשעה שמל אברהם את ילידי‬ ‫· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות ·‬ ‫פרץ הוא ממה דדאמרי' בעירובין (סג‪' ).‬אמר ר' אבא בר זבדא‬ ‫ביתו העמיד גבעת ערלות וזרחה עליהם חמה והתליעו ועלה‬ ‫הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם וכו''‪ .‬ולכן קפדינן‬ ‫ריחן לפני הקדוש ברוך הוא כקטרת סמים"‪ .‬והרי לן דשייכא‬ ‫שלא יתן אדם שני פעמים העשירות לאדם אחד‪ ,‬אלא יפזר‬ ‫ענין המילה לקטורת‪.‬‬ ‫הברכה לכמה בנ"א‪ .‬ומעתה כל זה הוא באדם אחד דעליו‬ ‫להרבות הברכה‪ ,‬אבל בשני בני אדם יכולים כל אחד ליתן‬ ‫אמנם רבינו שם הראה מקורות מפורשים יותר‪ ,‬ובלישנא‬ ‫אב"ד שאמלוי זצ"ל (א)‬ ‫למי שירצה‪[ .‬וכל זה הוא בסנדקאות‪ ,‬אבל בקטורת לא צריכינן לכך‪,‬‬ ‫בתרא כתב ללמדו מגוף הפסוק שנלמד הימנה עשירות‬ ‫אלא דהכהנים עצמם רצו כל אחד הברכה לעצמו ולכן נצרכו לתקן 'חדשים‬ ‫למקטירי הקטורת‪ ,‬דכתיב (דברים לג‪ ,‬ט‪-‬י) 'כי שמרו אמרתך‬ ‫כל המדרגות שראה אצל הצדיקים האלו‬ ‫ובריתך ינצרו‪ :‬יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו‬ ‫ראה אצל מרן החת"ס‬ ‫לקטורת']‪.‬‬ ‫אמנם רבינו הביא דבריו בזה והקשה עליהם‪ ,‬דלפי"ז האדם‬ ‫קטורה באפך וכליל על מזבחך'‪ .‬וברש"י פירש דהוא נתינת‬ ‫ואעתיק עוד פה מה שכתב לי כבוד הג״מ‬ ‫טעם‪ ,‬כיון ד'שמרו אמרתך ובריתך ינצורו'‪ ,‬לכן זכו ל'יורו‬ ‫שלמה זלמן עהרענרייך אבדק״ק שאמלוי‬ ‫אצל בניו שלו‪ ,‬יהיה רשאי להיות סנדק אצל שנים מבניו‪ ,‬וכמו‬ ‫משפטיך ליעקב גו' ישימו קטורה באפך וגו'‪ .‬וחזינן מזה‪,‬‬ ‫וז״ל‪ :‬שמעתי מפ״ק מו״ז הגה״ק בעל שו״ת‬ ‫שכהן עצמו רשאי לעכב תרומותיו לעצמו ואינו בכלל מביא‬ ‫דבזכות שמירת ברית מילה בשבט לוי‪ ,‬וכדכתיב 'בריתך‬ ‫קול אריה זי״ע שהרב הגאון הקדוש מו״ה‬ ‫רעב לעולם‪ .‬וא"כ אין טעם למה שנהגו להקפיד גם בזה‪.‬‬ ‫ינצורו'‪ ,‬על כן זכו לזכות הקטרת הקטורת המעשרת‪" ,‬א"כ‬ ‫חיים יוסף אבדק״ק סטראפקוב זצוק״ל‬ ‫אמנם עי' בתשובות הגרי"ח זוננפלד זצ"ל (שו"ת תורת חיים סי' טו)‬ ‫מיני' ילפינן לכל העוסק במצות מילה שהוא כקטורת ומעשרת‬ ‫בעהמ״ס טיב גיטין וקידושין שהי׳ בבחרותו‬ ‫דייסד מכאן דבאמת דעת הנודב"י דהאדם אצל בניו שלו אין‬ ‫אותו עכ"פ"‪.‬‬ ‫תלמיד למרן החתם סופר זי״ע ואחר כך הי׳‬ ‫צריך להקפיד בזה ורשאי לשמש פעמיים בסנדקאות‪ .‬ואילו‬ ‫לדעת רבינו אסור גם בזה‪.‬‬ ‫מבואר בגמ' דעולה אין בה סגולה לעשירות משום דשכיחי‪,‬‬ ‫דרכו להתגורר אצל צדיקי הדור ושימש‬ ‫והרי גם מילה שכיחא‬ ‫קדושי עליונים ובתוכם הרב הקדוש איש‬ ‫הרב אב"ד דינו ככהן גדול שמקטיר קטורת אף כמה פעמים‬ ‫אלקים רבינו מנחם מענדל מרימנוב ורבינו‬ ‫עוד טעם כתב הנודב"י‪ ,‬דאיך שייך ללמוד מילה מקטורת‪,‬‬ ‫הנודב"י בדבריו הוסיף לתמוה‪ ,‬דהנה נהגו ישראל לכבד את‬ ‫דהנה בגמ' (יומא כו‪ ).‬הקשו על הא דקטורת מעשרת‪ ,‬והיינו‬ ‫נפתלי מראפשיץ ועוד כמה וכמה קדושי‬ ‫המרא דאתרא אף כמה פעמים בסנדקאות‪ .‬וחזינן מזה דלא‬ ‫משום דכתיב (דברים לג‪ ,‬י) 'ישימו קטרה באפך' וכתיב בתריה‬ ‫קשישא‪ ,‬ואמר לאאזמ״ו שכל המדרגות‬ ‫נהגינן כרבינו פרץ בזה ולא קפדי' שלא לכבד שני פעמים‬ ‫'ברך ה' חילו' ‪ -‬דא"כ נימא דגם כל מקריב עולה מעשיר דהא‬ ‫שראה אצל הקדושים ההם ראה גם כן אצל‬ ‫לאיש אחד‪.‬‬ ‫כתיב שם ג"כ 'וכליל על מזבחך'‪ .‬ומתרצי' בגמ' 'הא שכיחא‬ ‫רבו החתם סופר זי״ע‪.‬‬ ‫והא לא שכיחא'‪ .‬וביאר רש"י 'ומסתברא דכי כתיב עושר‬ ‫ורבינו בתשובתו דחה תמיהתו‪ ,‬וכתב‪" :‬ומ"ש הגאון בנב"י‬ ‫הגרי"נ שטערן זצ"ל‪ ,‬הקדמת קרית סופרים לדרשות חת"ס‪,‬‬ ‫ממנהג כמה ק"ק שהרב אב"ד הוא הסנדק‪ ,‬תמהתי על הגאון‬ ‫אדלא שכיחא‪ ,‬דאם לא כן נמצאו הכל עשירים'‪.‬‬ ‫רחובות קריה אות ו׳‬ ‫מה בכך הלא חדשים לקטורת [יומא כ"ו ע"א] לבר מכהן הגדול‬ ‫ומעתה הקשה הנודב"י‪ ,‬איך העמיד ר"פ גם מילה כמו קטורת‬ ‫*‬ ‫שמקטיר [ומקריב] חלק בראש‪[ ,‬שם י"ד ע"א]‪ ,‬והכי נמי הרב אב"ד‬ ‫דמעשרת‪ ,‬הרי מילה שכיח עוד יותר מעולה‪ ,‬בכל יום הרבה‬ ‫בעירו ככהן גדול שמקטיר ושונה"‪.‬‬ ‫מאד‪ ,‬ולא דמי לקטורת שהיה רק פעמיים ביום בבהמ"ק‪.‬‬ ‫עושה נסים ונפלאות חוץ לדרך הטבע‬ ‫ובדברי רבינו בזה ידוע מה שסיפר גאב"ד קוממיות הגר"ב‬ ‫וכתב הנודב"י דהיה אפשר ליישב זאת‪ ,‬דהנה קטורת ועולה‬ ‫שידענו שמימות עולם היו צדיקים בכל‬ ‫מנדלזון זצ"ל שפעם הזכיר לטובה אצל הרה"ק מהר"א‬ ‫שייכים בכהנים בלבד‪ ,‬ולכן קטורת דהוא שני פעמים בלבד‬ ‫הדורות חסידי הדור שהי׳ עושין נסים‬ ‫מבעלזא זצ"ל את בני קוממיות‪ ,‬אמר לו הרה"ק זצ"ל להזכיר‬ ‫ביום לכל שבט הכהונה‪ ,‬הוי לא שכיחא‪ .‬אבל עולות דאיכא‬ ‫ונפלאות שהן חוץ לדרך הטבע אף אחר‬ ‫בשביל כך את שמו ושם אמו‪ .‬וביאר לו טעמו‪ ,‬דהא מבואר‬ ‫טפי ומתחלק רק לכהנים‪ ,‬מיקרי שכיחא‪ .‬אמנם המילות‬ ‫שכלו הנביאים ‪ ...‬ושאר צדיקים גאוני עולם‬ ‫דקטורת מסוגלת לעשירות ומחמת כן לא היה רשאי כהן‬ ‫שיש בכל יום‪ ,‬אף דיש רבים‪ ,‬מ"מ הרי הם מתחלקים לכל עם‬ ‫כמו החת״ס ותלמידיו זי״ע‪ ,‬כמו שספרו לנו‬ ‫להקטיר יותר מפ"א‪ .‬ומינה למדו לסנדקאות דג"כ אינו רשאי‬ ‫ישראל אשר יכולים לשמש בסנדקאות‪ .‬ונמצא דעולה שכיחי‬ ‫אבותינו וראינו גם בעינינו‪.‬‬ ‫ליתן שני פעמים לאדם אחד‪.‬‬ ‫אצל השייכים בה שהם הכהנים‪ ,‬יותר ממה שמצוי מילה אצל‬ ‫בספרו אבני המקום (ירושלים תרל"ט) עמ' א‬ ‫אמנם כהן גדול היה רשאי להקטיר בכל יום‪ .‬וטעם הדבר‪,‬‬ ‫השייכים בה שהם כל ישראל‪.‬‬ ‫כי הכהן הגדול הוא הצינור המשפיע לכלל ישראל‪ ,‬וא"כ אם‬ ‫ובזה מיישב הנודב"י גם תמיהה אחרת‪ ,‬דהנה לכאו' תמוה את‬ ‫*‬ ‫יהיה לו השפעת עשירות‪ ,‬יושפע לכל עם ישראל כל טוב‪.‬‬ ‫מה שדימו הסנדק למקטיר הקטורת‪ ,‬הלא אף אם נדמה את‬ ‫אין אנו מתנענעים מבלעדי שמו וזכרו‬ ‫והיות ובדברי החתם סופר מבואר דכן הוא הדין גם ברב אב"ד‬ ‫ברכיו למזבח הפנימי‪ ,‬מ"מ המקטיר הוא המוהל‪ .‬וא"כ היה‬ ‫רבן של כל הגולה [החת״ס זיע״א] אשר‬ ‫לענין סנדקאות שרשאי לקבל כמה פעמים‪ ,‬א"כ מבואר דגם‬ ‫לנו להקפיד במוהל שלא ליתן למוהל אחד שני בנים‪ .‬אמנם‬ ‫בצלו אנו חיים ותורתו תמיד בפינו ואין אנו‬ ‫רב העיר הוא צינור משפיע לכל בני עירו‪ ,‬ולכן כשיושפע עליו‬ ‫להאמור דבשכיחי ליכא ברכת העשירות‪ ,‬א"כ הרי המוהלים‬ ‫מתנענעים מבלעדי שמו וזכרו‪.‬‬ ‫עשירות יושפעו כל בני העיר‪ .‬ולכן בשביל להזכיר לטובה את‬ ‫אינם מרובים כ"כ‪ ,‬ונמצא דבהתחלק מילות כל ישראל‬ ‫כל בני עירו‪ ,‬שומה עליו להזכיר את שמו ושם אמו‪ ,‬ועל ידי‬ ‫למוהלים לבדם‪ ,‬שכיחא אצלם טובא למול‪ ,‬וא"כ הו"ל כמו‬ ‫אגרות לחם שלמה סי' קעה‬ ‫שיתברך הוא יושפע כל טוב על בני העיר כולם‪.‬‬ ‫עולות‪ .‬ומשא"כ סנדקאות דשכיחי בכל ישראל‪.‬‬ ‫ב‬ ‫תולדותיו‬ ‫מאטערסדארף (ד)‬ ‫· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·‬ ‫ויעתק משם והלאה‪ .‬רבינו‪ ,‬אשר הכיר מחשבת הבחור ומה הוא בעיניו‪ ,‬התנכר לו ויעתק‬ ‫תשובות רבינו מתרבים ומתעצמים בשבתו במאטערסדארף‬ ‫להתקרב אליו‪ .‬בראותו זאת‪ ,‬ויוסף עוד להתרחק משם‪ .‬עד כי רבינו פתח את פיו לדבר‬ ‫בשנות ישיבתו במטערסדארף החלה קולמוסו לשפוע השפעת הקולמוס במידה‬ ‫אליו כלשון עמו‪ ,‬וישאלהו מאיזה מקום הוא‪ ,‬עד שנכנסו בדברים ונודעו יחדיו זה לזה‬ ‫מרובה מאד‪ ,‬כאשר משנה לשנה מתרבה והולך מנין התשובות שכתב‪ .‬ולא רק מנין‬ ‫ופתחו בדברי תורה‪ ,‬כי היו שניהם בחורים מופלגים‪ .‬ומאז והלאה אהבת נפש אהבו אותם‪.‬‬ ‫התשובות אלא אף זהות השואלים הלוך וגדול בשנים הללו‪ ,‬כאשר מיום ליום התחילו‬ ‫והגאון מוהר״ר דוד דייטש זצ״ל אחר שנים הרבה‪ ,‬בהיותם שניהם כבר יושבים על כסא‬ ‫אף גדולי הרבנים שסביבותיו להריץ אליו שאלותיהם‪.‬‬ ‫הרבנות‪ ,‬הזכירו והגיד לו פלפולם בדבר הלכה אשר עסקו אז‪ ,‬כי היה לו זכרון נפלא"‪.‬‬ ‫אחד ומיוחד שהחלה חילופי המכתבים בינו לבין רבינו במאטערסדארף‪ ,‬הוא ידידו‬ ‫מרן רבי נתן אדלער על רבי דוד דייטש ‪ -‬דער קליינע בחור געפאלט מיר‬ ‫משכבר הימים רבי דוד דייטש זצ"ל‪ .‬רבי דוד זצ"ל הכיר את רבינו בבחרותם בשנת‬ ‫תקמ"ג כשלמד תורה בצל רבו הנודע ביהודה [והיה קשיש מרבינו בכמה שנים]‪ .‬ובאותם שנים‬ ‫גירסא נוספת הוא המובאית בספר תולדות אנשי מופת (עמ' קנ) בשם הג״ר יהושע אהרן‬ ‫בהם ישב רבינו במט"ד שימש הוא ברבנות סערדהאל‪ .‬בשנת תקנ"ט יש מרבינו אליו‬ ‫הרש ווינברגר זצ״ל אב״ד מארגארעטין (נכדו של הג״ר דוד דייטש זצ״ל)‪ ,‬שהיה תלמיד מובהק‬ ‫שני תשובות (חו"מ סי' ל'‪ ,‬וקובץ תשובות סי' לד שם מסיים את שאלתו 'דברי השמח שש לשרתו בכל כחו'‪,‬‬ ‫של רבינו זי"ע [ועי' קורות דה"י למרן החת"ס ח"א עמ' נו מה שהעיר‬ ‫הק' דוד דייטש)‪ .‬ולאחמ"כ בשנת תק"ס (יו"ד קסח)‪ ,‬תקס"ב (יו"ד‬ ‫על גירסא זו]‪.‬‬ ‫קכא)‪ ,‬תקס"ג (ח"ו סי' סד)‪.‬‬ ‫"בעת שהח"ס נסע עם רבו הנשר בשמים הגה"ק מוהר"ר‬ ‫תחילת ידידותם של רבינו עם הגאון רבי דוד‬ ‫נתן אדלער‪ ,‬בעברו דרך פראג הי' בבית מדרשו של הנו"ב‪,‬‬ ‫דייטש בשנות בחרותם‬ ‫והי' שם בחורים למאות גדולי ישראל‪ ,‬והגה"ק מוהר"ר‬ ‫על אופן תחילת ידידותו של רבינו עם הגאון רבי דוד‬ ‫דוד דייטש זצ"ל הי' אז בחור קטן [הח"ס הי' צעיר ממנו]‪.‬‬ ‫דייטש זצ"ל ישנם שני גירסאות‪ ,‬הגירסא הראשונה מה‬ ‫ואמר הגה"ק מוהר"ר נתן אדלער זצ"ל להח"ס בזה הלשון‬ ‫שסיפר תלמיד רבינו זי"ע יעב"ץ הלוי בהקדמה לספרו‬ ‫"זיהעסט דוא דער קליינע בחור געפאלט מיר"‪ ,‬והראה לו‬ ‫המור דרור את אשר שמע מאת רבינו‪" :‬ופעם אחת סיפר לנו‬ ‫על זקיני‪ .‬וכשמוע הח"ס דברי פי רבו‪ ,‬ידע שלאו מילתא‬ ‫[רבינו החתם סופר] פגיעתו פעם הראשונה עם הגאון הענותן‬ ‫זוטי היא‪ ,‬מיד דבקה נפשו בו‪ ,‬והלך אתו לאכסני' שלו אשר‬ ‫המפורסם‪ ,‬הגאון כמו״ה דוד דייטש זצק״ל אב״ד ק״ק עיר‬ ‫היתה בקצה העיר אצל איזהו עני ואביון‪.‬‬ ‫חדש‪ .‬בהיותם שניהם עוד בחורי חמד לומדי ישיבה‪ ,‬והיה‬ ‫זה על הדרך בלכתם לעיר אחרת‪ ,‬לא ידעתי אנה‪ ,‬אולי היה‬ ‫כת"י הג"ר דוד דייטש זצ"ל ובבואו להבית ראה הח"ס‪ ,‬שאין שם שום כלי בית ולא‬ ‫זה כאשר נסע והלך אחרי רבו הגאון מוהר״ר נתן אדלער‬ ‫מטה‪ ,‬וסבר שבוודאי זה היא רק חדר הראשון‪ ,‬והמלון היא‬ ‫למדינתנו [בשנת תקמ"ג כשנסע עם רבו מפפד"מ לבאסקאוויץ]‪ .‬ויהי‬ ‫סמוך לו‪ .‬ועסקו בפלפולי דאורייתא עד שעה אחת קודם חצות הלילה‪ ,‬אז אמר זקיני‬ ‫בהיותו בדרך‪ ,‬נכנס בכפר אחד לבית אכסנאי להנפש שם‪ ,‬כי ברגליו נסע ‪ -‬בבואו שמה‬ ‫זצ"ל להח"ס זצ"ל שבוודאי עייף הוא מהדרך‪ ,‬לכן ישכב להנפש‪ ,‬והח"ס שתק בשתיקה‬ ‫וחבילתו על כתפו ומתניו חגורים ומקלו בידו‪ ,‬הכל בסידור נאה ויפה כהולכי נתיבות‪,‬‬ ‫כהודאה‪ ,‬אז לקח זקיני את בגד עליון שלו שהי' בגד פשוט מאוד‪ ,‬והשטיחו על הארץ‬ ‫וירא שם איש עתי יושב על השולחן בזוית הבית לבדו‪ ,‬ואין איש אתו שם‪ .‬ויראהו ויכרהו‬ ‫ואמר לו שימחול לשכב‪ .‬והח"ס ז"ל שמע לדבריו וקיים בעצמו אין מסרבין כו'‪ ,‬וכשניים‬ ‫כי בחור מלומדי ישיבה הוא‪ ,‬כי הילוכו‪ ,‬מנהגו ובגדיו ענו בו מה מעשהו ומה מלאכתו‪.‬‬ ‫כמו שעה אחת‪ ,‬הקיצו זקיני ז"ל ואמר לו בזה הלשון "שטעהען זיא אויף שאהן גענוג‬ ‫ובראותו אותו‪ ,‬שמח לקראתו‪ .‬וימהר לגשת ולקרב אליו‪ ,‬וישב אצלו‪.‬‬ ‫געשלאפען"‪".‬‬ ‫ויהי כראות הבחור כי איש קרב אליו לישב אצלו‪ ,‬והוא לא הכירו לאיש מאנשי סוגו‪,‬‬ ‫לשון קדשו‬ ‫ענינא דיומא‬ ‫ניצוצי אור על פרשת השבוע‬ ‫· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·‬ ‫בלשון קדשו של רבינו זי"ע‬ ‫ע"י שנתגדל שמו של אברהם והשיב רבים להשי"ת‪,‬‬ ‫מכתב קנאות על כבוד התורה (ב)‬ ‫עי"ז עבד ה' במנוחה ולא התקוטט עם הרשעים‬ ‫ישעי' כ"ץ נ"י"‪ .‬במכתב זה‪ ,‬המגלה תכונת נפשו‬ ‫כפי שהבאנו בשבוע העבר‪,‬‬ ‫העדינה של גדול הדורות‪ ,‬ה"ה רבינו החת"ס‪,‬‬ ‫המשך משבוע בעקבות חיבור שחיבר זכריה‬ ‫וכי אם לא יגדל שמו אינו להנאתו · למה לא שיבר אברהם גילולי ארץ כנען כשם ששיבר באור כשדים · כאשר‬ ‫הטורח ועורך מכתב התפייסות והצטדקות‪,‬‬ ‫ישעיה כ"ץ נגד הגהות הלבוש‬ ‫הקודם‬ ‫שיבר גילולי בית אביו לא הואיל כלום להשיבם למוטב · מי שיש לו תלמידים ללמדם אין לו למסור נפשו‬ ‫לפייס ת"ח צעיר‪ ,‬אשר בשנינות שיש בה טל‬ ‫על הש"ס ובו זלזול במחברי החיבור‪ ,‬פנה רבינו‬ ‫ֶלְך ְלָך (יב‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫ילדות תיבל מכתבו בסגנון שאינו הולם כלל את‬ ‫החת"ס במכתב חריף לר' זכריה ישעיה‪ ,‬ובו‬ ‫כבודו של גדול הדור‪ .‬וכל זאת כדי שלא יפסיד‬ ‫דרישה נחרצת לשרוף את הקונטרס שחיבר‪.‬‬ ‫להנאתך וטובתך‪ ,‬שם אגדלה שמך (רש"י)‪ .‬וצ"ע אפילו לא יגדל שמו‬ ‫בעקבות המכתב החריף‪ ,‬נפגע רז"י הצעיר עד‬ ‫וחלילה יריע לו שם בכל הרעות מכל מקום ההליכה היא הנאתו וטובתו‬ ‫חלילה חילו בתורה בעקבות הנזיפה‪ .‬במכתבו‬ ‫זה מסביר לו החת"ס מדוע ראה לנכון להוכיחו‪,‬‬ ‫עמקי נשמתו‪ ,‬ובמכתב ארוך השיב ביום כ"ז‬ ‫כי כן ציוה ה' ורצונו‪.‬‬ ‫תשרי תקצ"ב למרן החתם סופר‪ ,‬מצדיק את‬ ‫אך מדגיש כי עשה זאת בסתר‪ ,‬ולא בפרהסיה‪:‬‬ ‫הנה יש לחקור אברהם אבינו ע"ה מסר נפשו והשליכו מנגד ושיבר צלמי‬ ‫"וכי עשיתי מאומה לגלות קלון אדם בפרהסיא‬ ‫חיבורו ומלין על שלדעתו לא נהג עמו החת"ס‬ ‫נמרוד ועמד נגדו (בראשית רבה לח‪ ,‬יג)‪ ,‬ולמה לא עשה כן בארץ כנען שהיתה‬ ‫שעי"ז יצא לתרבות רעה ח"ו‪ ,‬הלא הוכחתיו ביני‬ ‫כשורה‪ ,‬וטען כי בנזיפתו הקשה היה יכול‬ ‫מלאה גלולים‪ ,‬ואין לך עץ רענן שלא היה תחתיו עבודה זרה‪ ,‬וכן הר גבוה‬ ‫החת"ס להדיחו כליל מעולם התורה‪ ,‬שכן "מה‬ ‫וגבעה נישאה‪ ,‬כדאיתא במסכת עבודה זרה (מה ע"א)‪ ,‬ולא מצינו ששיבר‬ ‫לבין עצמו ולא העליתי על שפתי הדבר הזה"‪...‬‬ ‫נקל הי' לו להדיחו מעל נחלת ה' כי יאמר מה לי‬ ‫אליליהם‪ ,‬אדרבה השתחוה לבני חת (להלן כג‪ ,‬ז) ונכנע להם‪.‬‬ ‫בסיומו של המכתב מציע החת"ס למחבר‬ ‫לשמוע דברי לעג וחרפות‪ ,‬כבר שנאוני המורים‬ ‫אבל האמת‪ ,‬שם באור כשדים לא שמעו לקולו כלל‪ ,‬ולא הועיל בכל‬ ‫הצעיר‪" :‬ועדיין יש לתקן אם לא הוציא עדיין‬ ‫ולא יהי' לי עוד חלק עמהם"‪ .‬לאור תגובה‬ ‫תוכחותיו ולא עשה נפש כמו שעשה בארץ‪ ,‬ולא היה שם מכיר ה' כי אם הוא‪,‬‬ ‫קונטרסו חוצה‪ ...‬הלא עדיין יתקנו מעוותיהם‬ ‫זו‪ ,‬אשר חשפה את עומק כאבו‪ ,‬ראה החת"ס‬ ‫על כן השליך נפשו מנגד להפרישם מעבודה זרה כל מה שאפשר‪ ,‬ואם ימיתוהו‬ ‫בשארי מסכתות"‪ .‬הוא חותם את דבריו ברוב‬ ‫צורך לשוב מהחלטתו (שלא יכתוב אליו גם אם ישיב‬ ‫מה לו בכך‪ .‬אך בארץ ישראל קרא בשם ה' ונתגדל שמו וקבלו ממנו אלפים‬ ‫ענוותנותו באומרו כי אינו מחפש אחר מומי‬ ‫לו תשובה על דבריו‪ ,‬כפי שהבאנו בשבוע העבר)‪ ,‬וכתב‬ ‫ורבבות ועשה נפשות הרבה (רמב"ם פ"א מעבודה זרה ה"ג)‪ ,‬על כן אין לו רשות‬ ‫אחרים כי אם מבקש את מומי עצמו‪ ,‬ומברך כי‬ ‫אליו מכתב שני בלשון רכה לסלק תלונותיו‬ ‫למסור נפשו להתגרות עם אותן שלא שמעו לו ולא נתגיירו‪ ,‬כי אם ימיתוהו‬ ‫"יצליחהו ד' בתורתו ויזכה לדברים הרבה אהוב‬ ‫ולהדריכו בדרכי נועם ושלום‪.‬‬ ‫מה יעשו כל אותן תלמידים הסמוכים על הוראתו ותורתו‪ ,‬ואין לומר יסמוך‬ ‫אוהב את המקום אוהב את הבריות ומקרבן‬ ‫מכתבו השני של החתם סופר (מיום ו' מרחשון‬ ‫על הנס‪ ,‬אין זה מדת חכמים כי אולי לא יעשה לו נס (קידושין לט‪ ,:‬זהר ח"א קיא‪,):‬‬ ‫לתורה‪ .‬וד' ישים אותי ואותו מהם ויברך את‬ ‫תקצ"ב) פותח בלשון שלום וכבוד‪" :‬שלום ליראי‬ ‫רק מוסר עצמו למיתה על כל פנים וזה אין לו רשות אם מפסיד לתלמידים‪.‬‬ ‫עמו בשלום"‪.‬‬ ‫ד' ולחושבי שמו ובתוכם ה"ה וכו' כמו"ה זכרי'‬ ‫ונמצא בארץ ישראל על ידי שנתגדל שמו ונאספו אליו הרבה גרים על ידי זה‬ ‫עבד ה' במנוחה והשקט ולא היה צריך להתקוטט עם הרשעים‪ ,‬אלא השומע‬ ‫ישמע והחדל יחדל‪ ,‬נמצא היה זה להנאתו וטובתו (תקפ"ו)‪.‬‬ ‫טז חשון תק"צ | רבי עמרם (ב"ר משה נחום) חסידא ‪ -‬רוזנבוים | ידידו של החת"ס שהעריצו מאד‪ ,‬אב"ד מאד ומנו"כ בצפת‬ ‫(על התורה עמוד ל"ט)‬ ‫יט חשון תקע"ו | רבי שלמה ארי' (המכונה ר' זלמן ליב) גרינספעלד | ידידו של החת"ס‪ ,‬התמנה ע"פ השתדלות החת"ס לאב"ד סערדאהעל ושם מנו"כ‬ ‫ג‬ ‫היכל המעשה‬ ‫הליכות והנהגות‬ ‫· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע ·‬ ‫· מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·‬ ‫'לחיים' זה ‪ -‬על שום מה?‪...‬‬ ‫עניני ראש חודש ‪ -‬המשך‬ ‫בתחילה השתמט מלענות להם‪ ,‬אולם כאשר ראה שהציבור‬ ‫'ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד!' – הכריז הש"ץ את‬ ‫משתוקק לדעת‪ ,‬ענה להם תשובה סתומה וחתומה‪' :‬אתמול‬ ‫הפסוק האחרון בתפילת 'עלינו' בסיום תפילת שחרית‪.‬‬ ‫שבת מברכין · ערב ראש חודש · סעודת ראש חודש · יעלה‬ ‫בלילה כתבתי תשובה להלכה להתיר לעגונה להינשא‪ ,‬ועל‬ ‫המתין רגעים ספורים בדממה‪ ,‬פנה לימין ולשמאל‪ ,‬לשמוע‬ ‫ויבוא · תפילות ראש חודש · הנהגות שונות בראש חודש ·‬ ‫כך אני מביא היום לחיים!'‪.‬‬ ‫ולראות אם יש מי מהמתפללים שמבקש‬ ‫מעלת וסגולת היום · קידוש לבנה‬ ‫*‬ ‫לומר 'קדיש יתום'‪ ,‬אך השקט המשיך‬ ‫לשרור בבית הכנסת‪ .‬עדות על כך שאף‬ ‫קידוש לבנה‬ ‫אם סברו הנוכחים שיקבלו תשובה על‬ ‫שאלתם‪ ,‬הרי שעתה רק גברה תמיהתם‬ ‫אחד מהמתפללים כאן בבית הכנסת‬ ‫מעלתו וסגולתו‬ ‫שבעתיים‪ ,‬ותלמידו רבי שלום שכנא‬ ‫בעיר ברעז'אן אינו מחויב היום באמירת‬ ‫בקבלת פניה אולי יש באמת רפואה למחלה‪ ,‬דהוי‬ ‫'קדיש'‪ .‬לאיש מהם גם אין היום יארצייט‬ ‫כקבלת פני השכינה‪ ,‬וכתיב באור פני מלך חיים‬ ‫ניגש ותמה‪' :‬רבי! תורה היא וללמוד אני‬ ‫(שו"ת חת"ס או"ח סי' ק"ב ד"ה ויעויין)‪.‬‬ ‫צריך! הרי מאת רבינו תצא תורה לאלפי‬ ‫אחרי הוריו‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ממנו יתד לכל פונה בהיותו‬ ‫עזב הש"ץ את עמוד התפילה ופנה‬ ‫ז' שלמים‬ ‫הפוסק והמשיב לכל תפוצות ישראל‪,‬‬ ‫למקומו‪ ,‬תוך שהוא אוסף אל קרבו אל‬ ‫נוהגין לדקדק שלא לקדש הלבנה עד אחר ז'‬ ‫ובפרט בענייני עגונות זה עשרות בשנים‪,‬‬ ‫ברכות 'יישר כח' ששיגרו המתפללים‬ ‫שלמים ממש עפ"י סוד ה' (שו"ת חת"ס או"ח סי' ק"ב ד"ה‬ ‫מה יום מיומיים? הרי אם רבינו יגיש‬ ‫לעברו‪.‬‬ ‫נאמן‪ .‬ושם ובחת"ס עה"ת פרשת וארא עמוד ל"ה‪ ,‬כתב הטעם‬ ‫שאין מברכים על חידושה של לבנה עד אחר ז' שלימים‪ ,‬כדי‬ ‫'לחיים' בכל פעם שיתיר עגונה‪ ,‬יצטרך‬ ‫אך אז הופתעו המתפללים לראות את‬ ‫שיעבור שבת על מולד הלבנה לקבל פני מטרוניתא שכינתא‬ ‫להביא לחיים יום יום‪...‬‬ ‫מורם ורבם הנערץ‪ ,‬רב העיר ופוסק‬ ‫קדישא‪ ,‬ע"ש)‪ .‬וכן הקפיד מרן בעצמו לקדש הלבנה‬ ‫שוב התעטף המהרש"ם בשתיקה‪ .‬מה‬ ‫הדור‪ ,‬הגאון הגדול רבי שלום מרדכי‬ ‫רק אחר ז' שלמים ממש‪ ,‬ואפילו בתחילת לילה‬ ‫שרק גרם לנוכחים להשתוקק עוד‬ ‫הכהן שבדרון זי"ע‪ ,‬בעל 'שו"ת מהרש"ם'‬ ‫שבסופו יהיה ז' שלמים‪ ,‬לא הסכים לקדש (לקחב"ח‬ ‫יותר לדעת מה הסוד המסתתר מאחורי‬ ‫ו'דעת תורה'‪ ,‬מעלה על השלחן קנקן‬ ‫ח"י דף ר"ח ע"א)‪.‬‬ ‫'לחיים' זה‪ ,‬ומה השייכות לכתיבת‬ ‫עם יין‪-‬שרף‪ ,‬לצד מגש עם מיני מזונות‪,‬‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫תשובה להתיר עגונה?‬ ‫המהרש''ם‬ ‫של‬ ‫קדשו‬ ‫צורת‬ ‫ומזמין את הנוכחים ללגימת 'לחיים'‪...‬‬ ‫הקפיד מאוד לקדש הלבנה בזמנה ובמוצאי שבת‬ ‫'לחיים' זה על שום מה? – תהו כולם‪ .‬מי במחשבה ומי לאחר הפצרות מרובות נעתר המהרש"ם לבקשתם וסיפר‬ ‫קודש‪ ,‬אולם אם קראו לו קודם לקדש הלבנה‪ ,‬הלך‬ ‫בדיבור‪ .‬הלא למיטב ידיעתם‪ ,‬היום אין לרבם שום יארצייט‪ ,‬להם את הסיפור במלואו‪:‬‬ ‫לקדש בעל כורחו כדי שלא לפרוש מן הציבור‪,‬‬ ‫אולם הקפיד מאוד על מי שקראו (שו"ת רבי עקיבא‬ ‫והא ראיה‪ :‬הוא לא אמר היום קדיש יתום לאחר התפילה‪ .‬אמש כתבתי תשובה להלכה להתיר אשה מכבלי עיגונה‪.‬‬ ‫יוסף שלזינגר או"ח סי' קל"ד בשם אביו רבי יחיאל שהיה תלמיד‬ ‫זקני העיר גם ידעו לציין בבירור שהיום לא חל יום את ההיתר יסדתי על פשט מסוים שהיה נראה לי בדברי‬ ‫מרן זי"ע)‪.‬‬ ‫היארצייט של אביו רבי משה זצ"ל‪ ,‬ולא של אמו הצדקנית התוספות באיזה מקום בש"ס‪.‬‬ ‫מוצאי תשעה באב‬ ‫אסתר גיטל ע"ה‪ ,‬ואם כן‪ ,‬על מה ולמה מגיש מורם ורבם [ובמאמר המוסגר ציין הגאון הרב וואזנר זצ"ל בעת שסיפר‬ ‫בחודש אב‪ ,‬נהג מרן לקדש הלבנה במוצאי תשעה‬ ‫סיפור זה‪ :‬דרכו של המהרש"ם בכתיבת תשובות להלכה‬ ‫'לחיים' לפני הציבור?‬ ‫*‬ ‫באב (הקדמה לחתן סופר)‪.‬‬ ‫היתה כידוע בדרך חריפות ופלפול עצום בראשונים‬ ‫את הסיפור שלפנינו סיפר הגאון הגדול רבי שמואל הלוי ובאחרונים‪ ,‬כך שלא היה זה דבר המצוי ורגיל אצלו לבסס‬ ‫כאשר מכוסה בעבים‬ ‫תשובה רק על פי פשט שיצא לו בדברי התוספות]‬ ‫כאשר הלבנה מכוסה בעבים אי אפשר לברך עליו‪,‬‬ ‫וואזנר זצ"ל‪ ,‬בעל שו"ת 'שבט הלוי'‪:‬‬ ‫וא"כ לא מסמנא מילתא טבא‪ ,‬וכעבד שבא למזוג‬ ‫לאחר מעשה – המשיך המהרש"ם וסיפר‬ ‫בימי בחרותי‪ ,‬כשלמדתי בישיבת 'חכמי‬ ‫כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו‪ ,‬וככל אותו‬ ‫‪ -‬כשעליתי על יצועי התחיל לבי נוקף‬ ‫לובלין'‪ ,‬אצל מורי ורבי הגאון רבי מאיר‬ ‫השמים דעכ"פ אית בהו סימנא מילתא‪ .‬אמנם גם‬ ‫שמא לא כיוונתי אל האמת‪ ,‬שהרי מי‬ ‫שפירא זצ"ל‪ ,‬הופיע יום אחד בהיכל‬ ‫כאשר הלבנה מתכסה בעבים ימים רבים ואי אפשר‬ ‫אומר שהפשט האמיתי בדברי התוספות‬ ‫הישיבה אורח חשוב‪ ,‬הלא הוא הגאון‬ ‫לקדשה‪ ,‬ישראל אל יחתו‪ ,‬כי הקב"ה עושה להם‬ ‫הוא כמו שראיתי אל נכון לפרש? אולי‬ ‫כן כדי להראותם שיחזרו בתשובה ויבטלו גזירת‬ ‫רבי שלום שכנא טשרניאק זצ"ל‪ ,‬בעל‬ ‫המזל (שו"ת חת"ס או"ח סי' ק"ב ד"ה ויעויין‪ ,‬ע"ש באורך‬ ‫לא היתה סברתי ישרה ונכוחה? ושמא‬ ‫'משמרת שלום' על פרי מגדים‪ ,‬מגדולי‬ ‫תשובה לק"ק קראקא אשר בזמן מגיפת החולרע בשנת תקצ"א‬ ‫התרתי עגונה שלא כהלכה ח"ו?‬ ‫תלמידיו של המהרש"ם מברעז'אן‪ ,‬שהיה‬ ‫לא נראה להם הלבנה ימים רבים‪ ,‬ודאגו הציבור‪ ,‬ע"ש)‪.‬‬ ‫מתוך כך נרדמתי והנה בחלומי אראה‬ ‫יוצא ונכנס תדיר אצל המהרש"ם‪ .‬הלכתי‬ ‫את רבינו הגה"ק החתם סופר זי"ע‬ ‫אפוא עם עוד כמה בחורים כדי לשמוע‬ ‫עצה לקדש הלבנה המכוסה בעבים‬ ‫מופיע כנגדי ואומר לי כדברים האלה‪:‬‬ ‫ממנו דברי תורה‪ ,‬כמו גם להתבשם‬ ‫פעם אחת ביקשו לקדש הלבנה ולא היה באפשר‪ ,‬כי‬ ‫היה מכוסה בענן‪ ,‬ואמר החת"ס זי"ע "ניממט מעט‬ ‫תנוח דעתך! הדרך בה למדת את דברי‬ ‫מהעובדות והסיפורים שהיו לו בצקלונו‬ ‫מלח ושיטטעט אויף איהרען שווייץ"‪ ,‬והתלמידים‬ ‫התוספות‪ ,‬היא הדרך הנכונה‪ ,‬והפשט‬ ‫על גדולי הדור הקודם‪ .‬בין הדברים סיפר‬ ‫כל אחד היה מפרש לפי דרכו מאמר רבו (ספר צנא‬ ‫שהסברת הוא הפשט הנכון‪ ,‬גם אני‬ ‫לנו סיפר מופלא זה כפי שהוא היה נוכח‬ ‫מלא ספרא עמוד קל"ו‪ ,‬מכת"י רבי מרדכי הכהן שטראססער‬ ‫למדתי ופירשתי כן את דברי התוספות!'‬ ‫בשעת מעשה‪:‬‬ ‫זצ"ל משעליע‪ ,‬וע"ש מש"כ לפרש דברי החת"ס)‪.‬‬ ‫סיים המהרש"ם ואמר בפנים צוהבות‬ ‫התפללתי באותו בוקר – סיפר רבי‬ ‫מקום נקי‬ ‫משמחה‪:‬‬ ‫שלום שכנא ‪ -‬תפילת שחרית במחיצתו‬ ‫קודם שהתחיל ברכת קידוש לבנה‪ ,‬הסתכל לצדדין‬ ‫ציון קברו של המהרש''ם כעת תבינו את גודל שמחתי ביום זה! כי‬ ‫של מורי ורבי המהרש"ם‪ ,‬ועוד לפני‬ ‫אם המקום נקי‪ ,‬ולא בדק יותר‪ ,‬וסמך על מה‬ ‫אמנם זכיתי כבר לכתוב הרבה תשובות‬ ‫התפילה ראיתי שהביא עמו מזונות ויין‪-‬‬ ‫שעמדו אנשים סביבו דחשיבי כמחיצה (מנהגי חת"ס‬ ‫להגרע"מ סופר פ"ח אות י"ז‪ ,‬מכת"י הגרמ"י האפפמן ראב"ד‬ ‫שרף להגיש לפני הציבור‪ .‬בתחילה אמרתי לעצמי כי מן להלכה להתיר עגונות‪ ,‬אבל היום זכיתי למה שלא זכיתי‬ ‫פאפא‪ ,‬משמיה דאביו הגר"מ‪ ,‬שהיה תלמיד מרן זי"ע)‪.‬‬ ‫הסתם יש לו יארצייט והביא לחיים לעילוי נשמת הנפטר‪ ,‬עד הנה‪ ,‬זכיתי שרבינו החתם סופר בא אלי בחלום לחזקני‬ ‫אבל כשראיתי שאינו מתפלל לפני העמוד וגם אינו אומר ולאמצני ולהודיע לי שזכיתי לכוון על האמת‪ ,‬על זכייה‬ ‫עד מתי מברכין‬ ‫קדיש הבנתי שיארצייט אין לו‪ ,‬אבל אם כן מדוע הביא את כזו ראוי להביא לחיים בבית הכנסת‪ ,‬לחיים! לחיים טובים‬ ‫בשעת הדחק יש לסמוך לכתחילה לברך הלבנה‬ ‫ולשלום!‬ ‫הלחיים? הדבר היה בגדר תעלומה!‬ ‫י"ח שעות אחר חצי כ"ט י"ב תשצ"ג‪ ,‬שהוא כמו‬ ‫שש שעות ביום ט"ז (שו"ת חת"ס או"ח סי' ק"ב ד"ה ואי‬ ‫(מקור‪ :‬מפי הרה"ג רבי יעקב יחזקיה הגר שליט"א מבני ברק‪ ,‬ששמעו מפי זקנו‬ ‫לאחר התפילה הגיש המהרש"ם את התקרובת לפני הציבור‬ ‫משום‪ ,‬וע"ש בליקוטי הערות אם יש לגרוס בדברי רבינו באופן‬ ‫הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל בעל שו"ת 'שבט הלוי' וגאב"ד זכרון‬ ‫שאיחלו לו ברכת 'לחיים'‪ ,‬וכמה מהמתפללים שאלו וביררו‪:‬‬ ‫אחר‪ ,‬וע"ע שו"ת דברי יציב או"ח סי' קע"ט‪ ,‬וספר בירור הלכה‬ ‫מאיר; נדפס גם בספר 'פוסק הדורות' על המהרש"ם ח"ב עמוד ‪)636‬‬ ‫לשמחה מה זו עושה? ולחיים זה שאנו שותים על שום מה?‬ ‫רביעאה סי' תכ"ו)‪.‬‬ ‫יו"ל על ידי‪:‬‬ ‫לציון קדשו של מרן‬ ‫קוויטל‬ ‫בטעלפאן ליין‪605.615.7010 :‬‬ ‫היכל החתם סופר‬ ‫החתם סופר זי"ע בפרשבורג‬ ‫המפעל העולמי להפצת והנחלת‬ ‫דרך האימייל‪k6056157010@gmail.com :‬‬ ‫מורשת החתם סופר‬ ‫הקוויטלעך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע‬ ‫להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל‪:‬‬ ‫‪chasamsofer3@gmail.com‬‬ ‫ד‬ ‫ת‬‫מ‬ ‫י‬‫ש‬‫ר‬ ‫בס"ד‬ ‫הזוכים‬ ‫בנסיעה המיו‬ ‫היחלודלת לציונו של‬‫ד‬ ‫א‬‫מ‬‫יו‬‫ב‬ ‫א‬‫"‬‫ע‬ ‫ף‬‫ת‬ ‫זי‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ה‬‫ל‬ ‫כו‬‫וז‬ ‫ל‬‫ר‬ ‫מרן החתם סו‬ ‫גו‬‫שעלו ב‬ ‫א שעעל"ט‬ ‫מבצע חלוקת הש"ס‬ ‫הרב חיים דוד רובינו הי"ו‬ ‫הרב חיים ישעיה ליכטנשטיין הי"ו‬ ‫הרב שמעון אהרן שכטר הי"ו‬ ‫ביתר עילית‬ ‫מודיעין עילית‬ ‫הרב כתריאל שרייבר הי"ו‬ ‫הרב נפתלי רוט הי"ו‬ ‫הבה"ח משה טוביאס הי"ו‬ ‫ביתר‬ ‫בית שמש‬ ‫הבה"ח פנחס פורגס הי"ו‬ ‫הבה"ח אליהו קורן הי"ו‬ ‫הבה"ח יוסף יהודה אריה פרסר הי"ו‬ ‫הרב פנחס לודמיר הי"ו‬ ‫בני ברק‬ ‫מודיעין עילית‬ ‫מפיצי תורתו‬ ‫מבצע עולם הבא‬ ‫מבצע חלוקת הש"ס לצאצאים‬ ‫במבצעים‬ ‫הרב י‪ .‬פינס הי"ו‬ ‫ירושלים‬ ‫הרב י‪ .‬הרשטיק הי"ו‬ ‫הרב בונם לוינגר הי"ו‬ ‫אשדוד‬ ‫הרב ישראל יהושע העשיל שארר הי"ו‬ ‫הבה"ח אפרים שפרינצלס הי"ו‬ ‫השונים‬ ‫הבה"ח מרדכי קורנבליט הי"ו‬ ‫שנערכו‬ ‫ירושלים‬ ‫הרב ש‪ .‬ה‪ .‬שישא הי"ו‬ ‫בית שמש‬ ‫הרב דוד דב אולמן הי"ו‬ ‫בית שמש‬ ‫הרב מנחם מנדל ויזניצר הי"ו‬ ‫ע"י ממלכת‬ ‫הרב מ‪ .‬לב הי"ו‬ ‫הרב דוד שרייבר הי"ו‬ ‫אשדוד‬ ‫בני ברק‬ ‫הרב יהושע מושקוביץ הי"ו ‪ -‬ירושלים‬ ‫הרב ש‪ .‬רוט הי"ו‬ ‫הבה"ח שמואל גרומן הי"ו‬ ‫הרב משה בורובסקי הי"ו‬ ‫''היכל‬ ‫ירושלים‬ ‫ביתר‬ ‫הבה"ח ברוך חיים דינר הי"ו‬ ‫הרב מ‪ .‬שפרינצלס הי"ו‬ ‫בני ברק‬ ‫הרב משולם פייש הורוביץ הי"ו‬ ‫הבה"ח משה פוזן הי"ו ‪ -‬ב"ב‬ ‫הרב א‪ .‬כהן הי"ו‬ ‫אשדוד‬ ‫הרב י‪ .‬י‪ .‬רוקח הי"ו‬ ‫ביתר‬ ‫הבה"ח אהרן ברנשטיין הי"ו‬ ‫הרב אשר קליין הי"ו‬ ‫הרב יצחק רוזנברג הי"ו‬ ‫החתם‬ ‫סופר"‬ ‫ירושלים‬ ‫ירושלים‬ ‫הרב א‪ .‬נ‪ .‬רגוזניצקי הי"ו‬ ‫הרב בנימין רימר הי"ו‬ ‫הרב יצחק פרקש הי"ו ‪ -‬ביתר עילית‬ ‫ירושלים‬ ‫הרב ש‪ .‬ד‪ .‬אורלנצ'יק הי"ו‬ ‫בני ברק‬ ‫הרב ישראל קראוס הי"ו ‪ -‬בני ברק‬ ‫בני ברק‬ ‫הרב יוסף מרדכי מליק הי"ו‬ ‫הרב אברהם מילבסקי הי"ו‬ ‫הרב י‪ .‬ווייס הי"ו‬ ‫אלעד‬ ‫בני ברק‬ ‫הרב יקותיאל יהודה סטפנסקי הי"ו‬ ‫הרב י‪ .‬ל‪ .‬גרינוואלד הי"ו‬ ‫הרב שמעון לזנובסקי הי"ו‬ ‫אשדוד‬ ‫בית שמש‬ ‫הבה"ח יוסף פקשר הי"ו ‪ -‬חיפה‬ ‫כמר ד‪ .‬פרידמן הי"ו‬ ‫הרב שלמה כהן הי"ו‬ ‫הרב שלמה גולדמן הי"ו ‪ -‬בית שמש‬ ‫ירושלים‬ ‫הרב י‪ .‬שפירא הי"ו‬ ‫ירושלים‬ ‫הבה"ח אברהם ראם הי"ו‬ ‫ירושלים‬ ‫הבה"ח יעקב לייפניקר הי"ו‬ ‫הבה"ח עמרם ווייס הי"ו ‪ -‬אלעד‬ ‫הרב י‪ .‬הייזלר הי"ו‬ ‫חיפה‬ ‫ירושלים‬ ‫הרב משה מנחם שטרן הי"ו ‪ -‬בני ברק‬ ‫הרב ז‪ .‬קרייזמן הי"ו‬ ‫הרב מנחם יצחק ליבוביץ הי"ו‬ ‫ירושלים‬ ‫בני ברק‬ ‫הרב פנחס מנחם רוטשטיין הי"ו ‪ -‬ערד‬ ‫הרב מ‪ .‬קראוס הי"ו‬ ‫הרב משה הרצוג הי"ו‬ ‫הבה"ח ברוך יוסף גולדשטיין הי"ו ‪ -‬נתניה‬ ‫בני ברק‬ ‫הרב ש‪ .‬שוורץ הי"ו‬ ‫ירושלים‬ ‫הרב עקיבא יוסף שלזינגר הי"ו ‪ -‬מודיעין עילית‬ ‫ירושלים‬ ‫הרב דב שרבני הי"ו‬ ‫הרב מיכאל מונק הי"ו‬ ‫הרב ש‪ .‬קליין הי"ו‬ ‫תל ציון‬ ‫ירושלים‬ ‫הרב יחיאל מיכל ליבוביץ הי"ו ‪ -‬בית שמש‬ ‫הרב ח‪ .‬מ‪ .‬ציטרין הי"ו‬ ‫הרב אברהם ברוך צוויבל הי"ו‬ ‫הרב שלום לורנץ הי"ו ‪ -‬ירושלים‬ ‫בני ברק‬ ‫בית שמש‬ ‫מבצע בתורתו (מג"ש)‬ ‫הרב מרדכי בלוי הי"ו | הרב חיים היינהורן הי"ו‬ ‫הרב משה דוד טאלער הי"ו | הרב משה אורי וואגשאל הי"ו‬ ‫ה‬ ‫בס"ד‬ ‫שלא‬ ‫ייבש‬ ‫המעיין‬ ‫ולא‬ ‫מגידי שיעורים‬ ‫יקצץ‬ ‫אין די הייליגע תורות‬ ‫האילן‬ ‫פון רבינו החתם סופר זי"ע‬ ‫וועלן אריינגיין אין גורלות מיוחדים‪,‬‬ ‫און מכובד'יגע געשאנקען‬ ‫ה‬ ‫מיוגרלות‬ ‫פאחדות‬ ‫שו ר די‬ ‫ה מעי‬ ‫שיעור‬ ‫די שיעורים דארפן‬ ‫פארקומען כאטש איינמאל‬ ‫שהם כבר בעולם‬ ‫א וואך‪ ,‬פאר א מינימום פון‬ ‫‪...‬אפילומתכאוים שתשאר‬ ‫דרייסיג מינוט‪.‬‬ ‫הבא‪ ,‬שורש אצל בניהם‬ ‫להם דיהם בעולם הזה‪,‬‬ ‫ותלמי אמר דבר שמועה‬ ‫כדי שיע"ד אגורה באהלך‬ ‫מפיו‪,‬‬ ‫זיך איינצושרייבן‪:‬‬ ‫עולמים‪....‬‬ ‫• דורך אימעיל‪8@chasamsofer.info :‬‬ ‫(חת"ס נצבים)‬ ‫• דורך טעלעפאן ליין‪ 1-605.615.70.10 :‬אפטיילונג ‪5‬‬ ‫ו‬