היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — לך לך (2026-10-19)

גליון ע"ח · פרשת לך-לך · י"ג חשון תשפ"ז
בפתח ההיכל פנינים מתורת רבינו
· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·
במקום שמחשבתו של אדם נמצא -שם הוא
מן הארי הרי אלו שלו ,לפי שנתייאשו הבעלים וקונה 'לך לך' לתוך פנימיותך ונפשך ,מארציות גופך,
רבינו בכמה מקומות מאריך ביסוד גדול ,אשר מן ההפקר ,ולפי"ז גם כאן שאביו ואמו הפקירוהו וממולדתך ובית אביך המונעים כל טוב
מפורסם גם מפי סופרי וספרי החסידות ,לפיה מקום לשריפה ,והקב"ה הצילו וקנאו לגמרי ,ואין לאביו
קביעת מחשבתו של האדם הוא העיקר הקובע את ולאמו חלק בו ,ולכך הוא פטור ,כי נשאר רק חלק לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך ו ִּמ ּמוֹ לַ ְד ְּת ָך ו ִּמ ֵ ּבית ָאבִ ָיך ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר
מקום הימצאו ,ומקום המצאות הגוף הוא כמקום השי"ת בו ולא חלק אביו ואמו .ולכן דוקא הוא פטור ַא ְר ֶא ָּך ,וְ ֶא ֶע ְׂש ָך לְ גוֹ י ָ ּגדוֹ ל וַ ֲאבָ ֶרכְ ָך וַ ֲאגַ דְּ לָ ה ׁ ְש ֶמ ָך (יב ,א-ב).
המצאות גוש עפר בעלמא. מכיבוד או"א ,ואין אחר פטור ,לפי שאחר מחויב לכבד
ורבינו מבאר בזה את מה שכותב רש"י במקומות לך לך ,יש לפרש לך לעצמך ,כי האדם תוכו טוב
את אביו ואמו משום חלקם בו. חלק אלקי ממעל ,וקליפותיו ארציות גופו המקיפים
רבים (לעיל ב ,טו; שמות יד ,ו; ועוד דוכתי) שאין שייך לשון (ספר 'חתם סופר החדש' על התורה)
'קיחה' באנשים אלא באופן שדיבר אל לבו שיבא ,ולא וסובבים נפשו היפה המה המונעים ממנו כל טוב,
בכפיה שלקח גופם .ומבאר רבינו" :כי אפילו יקח האיש ולפעמים זוכה להגביר נפשו על גופיותיו מצד עצמו,
על כרחו ממקום למקום ,מ"מ איננו אלא טלטול גוש
מעלת הפלפול ,אך גם כשאיננו מבינים התורה חובתנו אך בני ביתו וארץ מולדתו והנהגותיהם עדיין מונעים
עפר ,אבל דעתו ומחשבתו שהוא עיקור אישיותו לא לקיים כל טוב ממנו ,והאריך בזה בחובות הלבבות (בשער
לקח כי מחשבתו נשאר במקום שהיה מתחלתו אלא עבודת האלקים פ"ה) בטענת הנפש עם השכל ,עיי"ש,
אם כן לקחו בדברים שיתן לבו ורצונו למקום ומדרגה וַ ּי ֲַעבֹר ַאבְ ָרם ָ ּב ָא ֶרץ ַעד ְמקוֹ ם ׁ ְשכֶ ם ַעד ֵאלוֹ ן מוֹ ֶרה וְ ַה ְּכנַ ֲענִ י ומפני המונעים האלו אין אדם יכול להגיע אל עצמו,
שלקחו לשם". ָאז ָ ּב ָא ֶרץ (בראשית יב ,ו). כלומר לתוך עצמיותו ומחשבתו הפנימי חלק אלקי
ובזה ביאר בפרשתן (תורת משה עמ' מא) את הפסוק י"ל על דרך מוסר ,כי ידוע שאופן העיון ופלפול התורה, ממעל אשר בקרבו אשר זה הוא האדם באמת.
'ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא יושב הוא להעביר גלולים מן הארץ לברר פסולת הקליפות על כן אמר לו הקב"ה לך לעצמך לתוך פנימיותיך,
בסדום' ,והוא כעין סתירה אם הלך עמהם או שנשאר מן האוכל ,ומ"מ יש כמה דברים שאין שכלנו מגיע מארצך היינו מגופך ארציות שבך ,כי היה בו סיג
יושב בסדום .וביאר רבינו דתרתי איתנהו ביה ,דלוט שמה עד יבוא מורה צדק ויורנו האמת ,כמו שאמרו ופסולת ולא נזדכך עד שנולד ממנו ישמעאל ,ונולד
שמח על התרחקותו עוד משכנות אברהם ומקדמונו תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות (ר"ת תיק"ו ,עי' תוי"ט עדיות מיצחק עשו ,ושוב יעקב היה מזוכך כולו זרע אמת.
של עולם ,ולכן שייך לומר בזה 'ויקחו את לוט וגו'' ,אך פ"ח מ"ז) ,ואף על פי כן אין לנו רשות לומר כיון שאיני על כן אמר לו לך לך לעצמך ,מארצך מפסולת גופך,
למרות כך ,עדיין היה 'והוא יושב בסדום' ,היינו 'אעפ"י מבין ויודע דברים אלו לא אקיימם ולא אלמדם ח"ו. וממולדתך ומבית אביך כי המה המונעים ,ותיסע
שנשבה גופו ,מ"מ בכל מקום שהוא ,עודנו יושב בסדום ועל זה רמז ויעבר אברם בארץ ,שהעביר ופנה דרך משם וממדריגותם ,ותעלה ותבוא ותגיע אל הארץ
כי שם מחשבתו ודעתו ולא נלקח משם'. בארץ בעיונו ופלפולו בתורתו ,עד מקום שכם ,עד אשר אראך הוא ארצו וגופו של יעקב שראהו אברהם
ומסיים רבינו דכן הוא אף לטיבותא ,דגם כיום שהגיע למקומות שצריכים לסבול בשכמו על כרחו אבינו ע"ה בן ט"ו שנים ,ובו נתקיים ואעשך לגוי גדול
בשבתנו בגלות המר ,אם יהיה הלב תקוע בארה"ק, כי אין פותר לו .וכך יש לנהוג עד אלון מורה ,עד הזמן שהעמיד עדה כולם קדושים ,ואגדלה שמך באלקי
כמוה כישיבת אר"י ממש" :ועל דרך זה בהיפוך ולטובה שיבוא מורה צדק ויורנו ,כי אז והכנעני שהוא כינוי אברהם ואלקי יצחק ואלקי יעקב (רש"י ד"ה והיה ברכה)
כתיב (דברים יא כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם על לקליפה ,יהיה אז בארץ היינו שיהיה בתחתית שפל וק"ל.
האדמה ,והוקשה לרמב"ן (שם פסוק יח) לפי הספרי המדרגה ,ורק אז יובנו על בוריין גם אותן דברי אלוקים (על התורה עמו' ל"ט)
(דברים מד) דמייתי רש"י (שם) דושמתם את דברי אלה על חיים ומלך עולם.
לבבכם קאי אלעיל ואבדתם מהרה ותגלו בגלות ואפילו
הכי ושמתם את דברי אלה שלא יהיו חדשים עליכם (דרשות דף ת"ה טור א') הטעם שהיה אברהם אבינו פטור מכיבוד אב ואם
כשתחזרו ,וקשה א"כ איך יוצדק על זה למען ירבו
ימיכם וימי בניכם על האדמה הא בגלות קעסיק ובא, יראת שמים קודמת לתורה לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך ו ִּמ ּמוֹ לַ ְד ְּת ָך ו ִּמ ֵ ּבית ָאבִ ָיך (יב ,א).
ולהנ"ל ניחא אע"פ שעל כרחינו אנו בגולה גופינו, במדרש (ב"ר לט ,ז) "לך אני פוטר מכיבוד אב ואם ,ואין
אבל לא מחשבותינו ,ובכל מקום שאנחנו יושבים, וַ ּי ְַע ֵּתק ִמ ּׁ ָשם ָה ָה ָרה ִמ ֶ ּק ֶדם לְ בֵ ית ֵאל וַ ּיֵט (בראשית יב ,ח). אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם" ,וקשה באמת אמאי
אנו יושבים על האדמה הקדושה במחשבותינו". רמז שיהיה יראתו את ה' קודמת לחכמתו (כדברי המשנה אברהם היה פטור מכיבוד אב ,ואי מפני שתרח היה
באבות פ"ג מ"ט) ,ואל יכנס לבית המדרש מי שאין תוכו רשע ,מ"מ צריך לכבדו לפי שעשה תשובה (ב"ר ל ,ד,
א פריילעכן שבת כברו (ברכות כח .).וזה ויעתק משם ההרה ,שהעתיק ועיין רמב"ם הל' ממרים פ"ו הי"א וברדב"ז שם) ,ועוד ,דאיתא
המערכת ועקר היצר הרע הנדמה להר (סוכה נב ,).מקדם לבית אל, בגמרא (קדושין ל ):השוה הכתוב כבוד אביו ואמו לכבוד
קודם שבנה בית אלוקים שהוא בית המדרש ,כי תחלה המקום ,והוא בדין לפי שג' שותפים יש באדם (נדה לה,).
סור מרע ואחר כך ועשה טוב. ולפי"ז גם אברהם היה מחויב לכבד אביו בשביל חלקו.
ספרים חדשים מתורת רבינו החתם סופר שלא ייבש המעיין (דרשות דף ת"ה טור ב') ויש לומר דאיתא (ב"מ כב ).דהמציל דבר מן הנהר או
מעיינות חתם סופר
על התורה -ב' כרכים
יסודות נפלאים ומחודשים ,נושאים מסודרים בהלכה
צלצלו: טעמו וראו כי טוב
605-615-7010
ואגדה ,אמרות טהורות ,הנהגות שונים מלוקטים מספרי
מאות שיעורים חדשים ,שיחות ,וסיפורי קודש
מתורת מרנא החתם סופר זיע"א
מרן אור עולם רבינו רשכבה"ג בעל החתם סופר זי"ע ,עם
קו היכל
עיונים ובירורים ,ובתוספות דברי תלמידיו וגדולי עולם הנו"נ
במשנת מרן ז"ל. שמעו ותחי נפשכם!
דרשות הרבנים בסעודות ההילולא של
החתם סופר
להשיג בחניות הספרים ,או אצל 718.437.1781 חדש
מחברי ספרים חדשים בתורת רבינו החתם סופר זכאים לפרסם את ספריהם ארץ ישראל: רבינו בארה"ק ,ארה"ב ,פרעשבורג בטעלעפאן
ליין:
במדור זה ,לפרטים ניתן לפנות לאימיילchasamsofer3@gmail.com : 0733.454.678 -אפטיילונג - 1.2.3
א
מדור נושא פרסים:
ואתפלפל כדת
הגרלות מיוחדות בין המשיבים
זֹאת ְּב ִר ִיתי ֲא ֶׁשר ִּת ְׁש ְמרּו ֵּבינִ י ֵּובינֵ יכֶ ם
לחידודא בדברי רבינו פרץ שלא ליתן שני פעמים
סנדקאות לאותו אדם
· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·
· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·
ּומ ֵּבית ָא ִביָך ֶאל
ּמֹול ְד ְּתָך ִ
ּומ ֶַלְך ְלָך ֵמ ַא ְר ְצָך ִ מהיכן מקורו של רבינו פרץ דברית מילה הוא כהקטרת קטורת? · בכל מדינת פולין אין מדקדקין בזה · הרב אב"ד דינו ככהן גדול המקטיר קטורת
ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר ַא ְר ֶאּךָ :אמרי' בכתובות (קי): בכל פעם שירצה · הרי אמרי' בגמ' דעולה ד'שכיחי' אין בה ברכת עשירות ,וא"כ הרי גם מילה שכיחא?
דהאיש והאשה כופין זה את זה לעלות לארץ
ישראל ,דאם רוצה הוא כופה אותה ,ואם מעלת הסנדק גדולה ממעלת המוהל דאית ביה תרתי לטיבותא תשובות רבינו להצדיק דברי רבינו פרץ מתמיהות הנודע
רוצה היא כופין אותו .האם שני הכפיות הללו רבינו דחה עצם תמיהת הנודב"י הנ"ל ,ורהיטת דבריו נראה, ביהודה
שוים בטעמם או שיש הפרש ביניהם ומהו. דליכא כללא דבמילתא דשכיחא ליכא ברכת עשירות רק כתב הרמ"א (יו״ד סי' רסה סי״א) "ונוהגין להדר אחר מצוה זו
שו"ת חת"ס יו"ד סי' רלד במידי דלא שכיחא ,רק היה נידון הגמ' ב'דרשא' אם דרשינן להיות סנדק לתפוס התינוק למוהלו ,ויפה כח הסנדק מכח
סיפא דקרא ד'ברך ה' חילו' על ענין העולה או על ענין המוהל להקדימו לקריאת התורה ,דכל סנדק הוי כמקטיר
בין המשיבים בחודש חשון ,תתקיים הגרלה הקטורת ,ועל זה אמרי' דמסתברא לאוקמיה הדרש בקטורת קטורת ,ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד
מבעולה ,דקטורת לא שכיחא כמו עולה .אמנם אחר דדרשי' כדאמרינן גבי קטורת חדשים לקטורת" .ומקורו טהור מדברי
כן על קטורת ,תו כל דבר שנכלל בכלל ענין הקטורת כמו המהרי"ל (מילה סי' א') בשם רבינו פרץ.
פרס שני: פרס ראשון: סנדקאות ,שפיר נכלל אף בברכה דברך ה' חילו ,ולא בדקינן והנה הנודב"י (קמא יו"ד סי' פו) ערער על כל דברי רבינו פרץ,
כל פרט מפרטי הקטורת אם הוא שכיח או לא. ותמה עליהם כמה תמיהות רבתיות ,ומסיק מחמתן "ועכ"פ כל
2זוכים כ"א בסך $ 350
$ 150 ומה דהקשה הנודב"י דא"כ גם במוהל יהיה בו ברכה זו ,כתב הדברים הללו אין להם שורש ועקר בגמ' והכל רק דרך דרש
רבינו ליישב דסנדק תרתי אית ביה ,גם מסייע למוהל" ,דבלי ורמז ולא לעכוב ולא למנהג קבוע ...ובכל מדינת פולין אין
ספק שכשהיה התינוק מונח על השולחן או כסא ומטה לא מדקדקין בזה ובהרבה מקומות הרב הקבוע הוא חיוב לסנדק
תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים: היה נוח להמול כל כך כמו שהוא ע"י תפיסת הסנדק אותו", תמיד וגם פה קהלתנו אין הכל מקפידין בזה".
.1בטעלעפאן - 605-615-7010אפטיילונג 4 ובלעדי זאת יש בו מעלה עצם היותו כמו המזבח שעל גביו ורבינו יצא בשני תשובות ערוכות (או"ח סי' קנח-קנט) להצדיק
(לאחר בחירת השפה) נקרב הקרבן .אך המוהל אית ביה רק חדא דמילה עצמה דברי רבינו פרץ ,ויישב אחת לאחת תמיהות הנודב"י .ונפרט
.2באימייל CH3131325@gmail.com ולא מעלה שניה .ועי' בסי' קנח שהאריך לבאר באופן נוסף, חלק מהנידונים שביניהם.
יש לציין ,שם ,אדרעס ,טעלעפאן ,ומקום לימוד. והאריך בכל מהות הברכה דעשירות לכהנים [ובהמשך הדברים
יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת. בסי' קנט דחה קצת טעם זה]. הסנדק הוא כמזבח ,אבל אולי הוא כמזבח החיצון ולא הפנימי?
למה תלוי הדבר באותו אבי הבן ,היה צ"ל דגם שני אנשים אין תמיהת הנודב"י הראשונה היא על עצם ההנחה דמילה היא
נותנים סנדקאות לאותו אדם כהקטרת קטורת ,מנא ליה לר"פ הא .ואף שדימו את ברכי
הסנדק למזבח דדמי ליה ,אכתי מנלן דכמזבח הפנימי הוי
והנה הנודב"י כתב לתמוה עוד ,דאי מדמינן ליה לקטורת ,א"כ למקטר קטורת ,דילמא הוא כמזבח החיצון שהיו נותנים עליו
הו"ל להקפיד שגם כמה אנשים לא יתנו לאדם שכבר היה דם הקרבנות ודמי טפי לדם מילה.
בקרב קדושים
סנדק ,ולמה תלוי הדבר רק באותו אבי הבנים שלא יתן שני וכתב דנראה טעם מהרי"ל ור"פ ,על פי דברי המדרש בפרשתן
פעמים לאדם אחד .ומחמת כן כתב לבאר ,דיסודו של רבינו (ילקוט שמעוני ומ"ר) "אמר ר' אייבו בשעה שמל אברהם את ילידי
· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות · פרץ הוא ממה דדאמרי' בעירובין (סג' ).אמר ר' אבא בר זבדא ביתו העמיד גבעת ערלות וזרחה עליהם חמה והתליעו ועלה
הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם וכו'' .ולכן קפדינן ריחן לפני הקדוש ברוך הוא כקטרת סמים" .והרי לן דשייכא
שלא יתן אדם שני פעמים העשירות לאדם אחד ,אלא יפזר ענין המילה לקטורת.
הברכה לכמה בנ"א .ומעתה כל זה הוא באדם אחד דעליו
להרבות הברכה ,אבל בשני בני אדם יכולים כל אחד ליתן אמנם רבינו שם הראה מקורות מפורשים יותר ,ובלישנא
אב"ד שאמלוי זצ"ל (א) למי שירצה[ .וכל זה הוא בסנדקאות ,אבל בקטורת לא צריכינן לכך, בתרא כתב ללמדו מגוף הפסוק שנלמד הימנה עשירות
אלא דהכהנים עצמם רצו כל אחד הברכה לעצמו ולכן נצרכו לתקן 'חדשים למקטירי הקטורת ,דכתיב (דברים לג ,ט-י) 'כי שמרו אמרתך
כל המדרגות שראה אצל הצדיקים האלו ובריתך ינצרו :יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו
ראה אצל מרן החת"ס לקטורת'].
אמנם רבינו הביא דבריו בזה והקשה עליהם ,דלפי"ז האדם קטורה באפך וכליל על מזבחך' .וברש"י פירש דהוא נתינת
ואעתיק עוד פה מה שכתב לי כבוד הג״מ טעם ,כיון ד'שמרו אמרתך ובריתך ינצורו' ,לכן זכו ל'יורו
שלמה זלמן עהרענרייך אבדק״ק שאמלוי אצל בניו שלו ,יהיה רשאי להיות סנדק אצל שנים מבניו ,וכמו משפטיך ליעקב גו' ישימו קטורה באפך וגו' .וחזינן מזה,
וז״ל :שמעתי מפ״ק מו״ז הגה״ק בעל שו״ת שכהן עצמו רשאי לעכב תרומותיו לעצמו ואינו בכלל מביא דבזכות שמירת ברית מילה בשבט לוי ,וכדכתיב 'בריתך
קול אריה זי״ע שהרב הגאון הקדוש מו״ה רעב לעולם .וא"כ אין טעם למה שנהגו להקפיד גם בזה. ינצורו' ,על כן זכו לזכות הקטרת הקטורת המעשרת" ,א"כ
חיים יוסף אבדק״ק סטראפקוב זצוק״ל אמנם עי' בתשובות הגרי"ח זוננפלד זצ"ל (שו"ת תורת חיים סי' טו) מיני' ילפינן לכל העוסק במצות מילה שהוא כקטורת ומעשרת
בעהמ״ס טיב גיטין וקידושין שהי׳ בבחרותו דייסד מכאן דבאמת דעת הנודב"י דהאדם אצל בניו שלו אין אותו עכ"פ".
תלמיד למרן החתם סופר זי״ע ואחר כך הי׳ צריך להקפיד בזה ורשאי לשמש פעמיים בסנדקאות .ואילו
לדעת רבינו אסור גם בזה. מבואר בגמ' דעולה אין בה סגולה לעשירות משום דשכיחי,
דרכו להתגורר אצל צדיקי הדור ושימש והרי גם מילה שכיחא
קדושי עליונים ובתוכם הרב הקדוש איש הרב אב"ד דינו ככהן גדול שמקטיר קטורת אף כמה פעמים
אלקים רבינו מנחם מענדל מרימנוב ורבינו עוד טעם כתב הנודב"י ,דאיך שייך ללמוד מילה מקטורת,
הנודב"י בדבריו הוסיף לתמוה ,דהנה נהגו ישראל לכבד את דהנה בגמ' (יומא כו ).הקשו על הא דקטורת מעשרת ,והיינו
נפתלי מראפשיץ ועוד כמה וכמה קדושי המרא דאתרא אף כמה פעמים בסנדקאות .וחזינן מזה דלא משום דכתיב (דברים לג ,י) 'ישימו קטרה באפך' וכתיב בתריה
קשישא ,ואמר לאאזמ״ו שכל המדרגות נהגינן כרבינו פרץ בזה ולא קפדי' שלא לכבד שני פעמים 'ברך ה' חילו' -דא"כ נימא דגם כל מקריב עולה מעשיר דהא
שראה אצל הקדושים ההם ראה גם כן אצל לאיש אחד. כתיב שם ג"כ 'וכליל על מזבחך' .ומתרצי' בגמ' 'הא שכיחא
רבו החתם סופר זי״ע. והא לא שכיחא' .וביאר רש"י 'ומסתברא דכי כתיב עושר
ורבינו בתשובתו דחה תמיהתו ,וכתב" :ומ"ש הגאון בנב"י
הגרי"נ שטערן זצ"ל ,הקדמת קרית סופרים לדרשות חת"ס, ממנהג כמה ק"ק שהרב אב"ד הוא הסנדק ,תמהתי על הגאון אדלא שכיחא ,דאם לא כן נמצאו הכל עשירים'.
רחובות קריה אות ו׳ מה בכך הלא חדשים לקטורת [יומא כ"ו ע"א] לבר מכהן הגדול ומעתה הקשה הנודב"י ,איך העמיד ר"פ גם מילה כמו קטורת
* שמקטיר [ומקריב] חלק בראש[ ,שם י"ד ע"א] ,והכי נמי הרב אב"ד דמעשרת ,הרי מילה שכיח עוד יותר מעולה ,בכל יום הרבה
בעירו ככהן גדול שמקטיר ושונה". מאד ,ולא דמי לקטורת שהיה רק פעמיים ביום בבהמ"ק.
עושה נסים ונפלאות חוץ לדרך הטבע ובדברי רבינו בזה ידוע מה שסיפר גאב"ד קוממיות הגר"ב וכתב הנודב"י דהיה אפשר ליישב זאת ,דהנה קטורת ועולה
שידענו שמימות עולם היו צדיקים בכל מנדלזון זצ"ל שפעם הזכיר לטובה אצל הרה"ק מהר"א שייכים בכהנים בלבד ,ולכן קטורת דהוא שני פעמים בלבד
הדורות חסידי הדור שהי׳ עושין נסים מבעלזא זצ"ל את בני קוממיות ,אמר לו הרה"ק זצ"ל להזכיר ביום לכל שבט הכהונה ,הוי לא שכיחא .אבל עולות דאיכא
ונפלאות שהן חוץ לדרך הטבע אף אחר בשביל כך את שמו ושם אמו .וביאר לו טעמו ,דהא מבואר טפי ומתחלק רק לכהנים ,מיקרי שכיחא .אמנם המילות
שכלו הנביאים ...ושאר צדיקים גאוני עולם דקטורת מסוגלת לעשירות ומחמת כן לא היה רשאי כהן שיש בכל יום ,אף דיש רבים ,מ"מ הרי הם מתחלקים לכל עם
כמו החת״ס ותלמידיו זי״ע ,כמו שספרו לנו להקטיר יותר מפ"א .ומינה למדו לסנדקאות דג"כ אינו רשאי ישראל אשר יכולים לשמש בסנדקאות .ונמצא דעולה שכיחי
אבותינו וראינו גם בעינינו. ליתן שני פעמים לאדם אחד. אצל השייכים בה שהם הכהנים ,יותר ממה שמצוי מילה אצל
בספרו אבני המקום (ירושלים תרל"ט) עמ' א אמנם כהן גדול היה רשאי להקטיר בכל יום .וטעם הדבר, השייכים בה שהם כל ישראל.
כי הכהן הגדול הוא הצינור המשפיע לכלל ישראל ,וא"כ אם ובזה מיישב הנודב"י גם תמיהה אחרת ,דהנה לכאו' תמוה את
* יהיה לו השפעת עשירות ,יושפע לכל עם ישראל כל טוב. מה שדימו הסנדק למקטיר הקטורת ,הלא אף אם נדמה את
אין אנו מתנענעים מבלעדי שמו וזכרו והיות ובדברי החתם סופר מבואר דכן הוא הדין גם ברב אב"ד ברכיו למזבח הפנימי ,מ"מ המקטיר הוא המוהל .וא"כ היה
רבן של כל הגולה [החת״ס זיע״א] אשר לענין סנדקאות שרשאי לקבל כמה פעמים ,א"כ מבואר דגם לנו להקפיד במוהל שלא ליתן למוהל אחד שני בנים .אמנם
בצלו אנו חיים ותורתו תמיד בפינו ואין אנו רב העיר הוא צינור משפיע לכל בני עירו ,ולכן כשיושפע עליו להאמור דבשכיחי ליכא ברכת העשירות ,א"כ הרי המוהלים
מתנענעים מבלעדי שמו וזכרו. עשירות יושפעו כל בני העיר .ולכן בשביל להזכיר לטובה את אינם מרובים כ"כ ,ונמצא דבהתחלק מילות כל ישראל
כל בני עירו ,שומה עליו להזכיר את שמו ושם אמו ,ועל ידי למוהלים לבדם ,שכיחא אצלם טובא למול ,וא"כ הו"ל כמו
אגרות לחם שלמה סי' קעה שיתברך הוא יושפע כל טוב על בני העיר כולם. עולות .ומשא"כ סנדקאות דשכיחי בכל ישראל.
ב
תולדותיו
מאטערסדארף (ד) · פרקי חייו של רבינו זיע"א ·
ויעתק משם והלאה .רבינו ,אשר הכיר מחשבת הבחור ומה הוא בעיניו ,התנכר לו ויעתק תשובות רבינו מתרבים ומתעצמים בשבתו במאטערסדארף
להתקרב אליו .בראותו זאת ,ויוסף עוד להתרחק משם .עד כי רבינו פתח את פיו לדבר בשנות ישיבתו במטערסדארף החלה קולמוסו לשפוע השפעת הקולמוס במידה
אליו כלשון עמו ,וישאלהו מאיזה מקום הוא ,עד שנכנסו בדברים ונודעו יחדיו זה לזה מרובה מאד ,כאשר משנה לשנה מתרבה והולך מנין התשובות שכתב .ולא רק מנין
ופתחו בדברי תורה ,כי היו שניהם בחורים מופלגים .ומאז והלאה אהבת נפש אהבו אותם. התשובות אלא אף זהות השואלים הלוך וגדול בשנים הללו ,כאשר מיום ליום התחילו
והגאון מוהר״ר דוד דייטש זצ״ל אחר שנים הרבה ,בהיותם שניהם כבר יושבים על כסא אף גדולי הרבנים שסביבותיו להריץ אליו שאלותיהם.
הרבנות ,הזכירו והגיד לו פלפולם בדבר הלכה אשר עסקו אז ,כי היה לו זכרון נפלא". אחד ומיוחד שהחלה חילופי המכתבים בינו לבין רבינו במאטערסדארף ,הוא ידידו
מרן רבי נתן אדלער על רבי דוד דייטש -דער קליינע בחור געפאלט מיר משכבר הימים רבי דוד דייטש זצ"ל .רבי דוד זצ"ל הכיר את רבינו בבחרותם בשנת
תקמ"ג כשלמד תורה בצל רבו הנודע ביהודה [והיה קשיש מרבינו בכמה שנים] .ובאותם שנים
גירסא נוספת הוא המובאית בספר תולדות אנשי מופת (עמ' קנ) בשם הג״ר יהושע אהרן בהם ישב רבינו במט"ד שימש הוא ברבנות סערדהאל .בשנת תקנ"ט יש מרבינו אליו
הרש ווינברגר זצ״ל אב״ד מארגארעטין (נכדו של הג״ר דוד דייטש זצ״ל) ,שהיה תלמיד מובהק שני תשובות (חו"מ סי' ל' ,וקובץ תשובות סי' לד שם מסיים את שאלתו 'דברי השמח שש לשרתו בכל כחו',
של רבינו זי"ע [ועי' קורות דה"י למרן החת"ס ח"א עמ' נו מה שהעיר הק' דוד דייטש) .ולאחמ"כ בשנת תק"ס (יו"ד קסח) ,תקס"ב (יו"ד
על גירסא זו]. קכא) ,תקס"ג (ח"ו סי' סד).
"בעת שהח"ס נסע עם רבו הנשר בשמים הגה"ק מוהר"ר תחילת ידידותם של רבינו עם הגאון רבי דוד
נתן אדלער ,בעברו דרך פראג הי' בבית מדרשו של הנו"ב, דייטש בשנות בחרותם
והי' שם בחורים למאות גדולי ישראל ,והגה"ק מוהר"ר על אופן תחילת ידידותו של רבינו עם הגאון רבי דוד
דוד דייטש זצ"ל הי' אז בחור קטן [הח"ס הי' צעיר ממנו]. דייטש זצ"ל ישנם שני גירסאות ,הגירסא הראשונה מה
ואמר הגה"ק מוהר"ר נתן אדלער זצ"ל להח"ס בזה הלשון שסיפר תלמיד רבינו זי"ע יעב"ץ הלוי בהקדמה לספרו
"זיהעסט דוא דער קליינע בחור געפאלט מיר" ,והראה לו המור דרור את אשר שמע מאת רבינו" :ופעם אחת סיפר לנו
על זקיני .וכשמוע הח"ס דברי פי רבו ,ידע שלאו מילתא [רבינו החתם סופר] פגיעתו פעם הראשונה עם הגאון הענותן
זוטי היא ,מיד דבקה נפשו בו ,והלך אתו לאכסני' שלו אשר המפורסם ,הגאון כמו״ה דוד דייטש זצק״ל אב״ד ק״ק עיר
היתה בקצה העיר אצל איזהו עני ואביון. חדש .בהיותם שניהם עוד בחורי חמד לומדי ישיבה ,והיה
זה על הדרך בלכתם לעיר אחרת ,לא ידעתי אנה ,אולי היה
כת"י הג"ר דוד דייטש זצ"ל ובבואו להבית ראה הח"ס ,שאין שם שום כלי בית ולא זה כאשר נסע והלך אחרי רבו הגאון מוהר״ר נתן אדלער
מטה ,וסבר שבוודאי זה היא רק חדר הראשון ,והמלון היא למדינתנו [בשנת תקמ"ג כשנסע עם רבו מפפד"מ לבאסקאוויץ] .ויהי
סמוך לו .ועסקו בפלפולי דאורייתא עד שעה אחת קודם חצות הלילה ,אז אמר זקיני בהיותו בדרך ,נכנס בכפר אחד לבית אכסנאי להנפש שם ,כי ברגליו נסע -בבואו שמה
זצ"ל להח"ס זצ"ל שבוודאי עייף הוא מהדרך ,לכן ישכב להנפש ,והח"ס שתק בשתיקה וחבילתו על כתפו ומתניו חגורים ומקלו בידו ,הכל בסידור נאה ויפה כהולכי נתיבות,
כהודאה ,אז לקח זקיני את בגד עליון שלו שהי' בגד פשוט מאוד ,והשטיחו על הארץ וירא שם איש עתי יושב על השולחן בזוית הבית לבדו ,ואין איש אתו שם .ויראהו ויכרהו
ואמר לו שימחול לשכב .והח"ס ז"ל שמע לדבריו וקיים בעצמו אין מסרבין כו' ,וכשניים כי בחור מלומדי ישיבה הוא ,כי הילוכו ,מנהגו ובגדיו ענו בו מה מעשהו ומה מלאכתו.
כמו שעה אחת ,הקיצו זקיני ז"ל ואמר לו בזה הלשון "שטעהען זיא אויף שאהן גענוג ובראותו אותו ,שמח לקראתו .וימהר לגשת ולקרב אליו ,וישב אצלו.
געשלאפען"". ויהי כראות הבחור כי איש קרב אליו לישב אצלו ,והוא לא הכירו לאיש מאנשי סוגו,
לשון קדשו ענינא דיומא
ניצוצי אור על פרשת השבוע · שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·
בלשון קדשו של רבינו זי"ע
ע"י שנתגדל שמו של אברהם והשיב רבים להשי"ת, מכתב קנאות על כבוד התורה (ב)
עי"ז עבד ה' במנוחה ולא התקוטט עם הרשעים ישעי' כ"ץ נ"י" .במכתב זה ,המגלה תכונת נפשו כפי שהבאנו בשבוע העבר,
העדינה של גדול הדורות ,ה"ה רבינו החת"ס, המשך משבוע בעקבות חיבור שחיבר זכריה
וכי אם לא יגדל שמו אינו להנאתו · למה לא שיבר אברהם גילולי ארץ כנען כשם ששיבר באור כשדים · כאשר הטורח ועורך מכתב התפייסות והצטדקות, ישעיה כ"ץ נגד הגהות הלבוש הקודם
שיבר גילולי בית אביו לא הואיל כלום להשיבם למוטב · מי שיש לו תלמידים ללמדם אין לו למסור נפשו לפייס ת"ח צעיר ,אשר בשנינות שיש בה טל על הש"ס ובו זלזול במחברי החיבור ,פנה רבינו
ֶלְך ְלָך (יב ,א). ילדות תיבל מכתבו בסגנון שאינו הולם כלל את החת"ס במכתב חריף לר' זכריה ישעיה ,ובו
כבודו של גדול הדור .וכל זאת כדי שלא יפסיד דרישה נחרצת לשרוף את הקונטרס שחיבר.
להנאתך וטובתך ,שם אגדלה שמך (רש"י) .וצ"ע אפילו לא יגדל שמו בעקבות המכתב החריף ,נפגע רז"י הצעיר עד
וחלילה יריע לו שם בכל הרעות מכל מקום ההליכה היא הנאתו וטובתו חלילה חילו בתורה בעקבות הנזיפה .במכתבו
זה מסביר לו החת"ס מדוע ראה לנכון להוכיחו, עמקי נשמתו ,ובמכתב ארוך השיב ביום כ"ז
כי כן ציוה ה' ורצונו. תשרי תקצ"ב למרן החתם סופר ,מצדיק את
אך מדגיש כי עשה זאת בסתר ,ולא בפרהסיה:
הנה יש לחקור אברהם אבינו ע"ה מסר נפשו והשליכו מנגד ושיבר צלמי "וכי עשיתי מאומה לגלות קלון אדם בפרהסיא חיבורו ומלין על שלדעתו לא נהג עמו החת"ס
נמרוד ועמד נגדו (בראשית רבה לח ,יג) ,ולמה לא עשה כן בארץ כנען שהיתה שעי"ז יצא לתרבות רעה ח"ו ,הלא הוכחתיו ביני כשורה ,וטען כי בנזיפתו הקשה היה יכול
מלאה גלולים ,ואין לך עץ רענן שלא היה תחתיו עבודה זרה ,וכן הר גבוה החת"ס להדיחו כליל מעולם התורה ,שכן "מה
וגבעה נישאה ,כדאיתא במסכת עבודה זרה (מה ע"א) ,ולא מצינו ששיבר לבין עצמו ולא העליתי על שפתי הדבר הזה"... נקל הי' לו להדיחו מעל נחלת ה' כי יאמר מה לי
אליליהם ,אדרבה השתחוה לבני חת (להלן כג ,ז) ונכנע להם. בסיומו של המכתב מציע החת"ס למחבר לשמוע דברי לעג וחרפות ,כבר שנאוני המורים
אבל האמת ,שם באור כשדים לא שמעו לקולו כלל ,ולא הועיל בכל הצעיר" :ועדיין יש לתקן אם לא הוציא עדיין ולא יהי' לי עוד חלק עמהם" .לאור תגובה
תוכחותיו ולא עשה נפש כמו שעשה בארץ ,ולא היה שם מכיר ה' כי אם הוא, קונטרסו חוצה ...הלא עדיין יתקנו מעוותיהם זו ,אשר חשפה את עומק כאבו ,ראה החת"ס
על כן השליך נפשו מנגד להפרישם מעבודה זרה כל מה שאפשר ,ואם ימיתוהו בשארי מסכתות" .הוא חותם את דבריו ברוב צורך לשוב מהחלטתו (שלא יכתוב אליו גם אם ישיב
מה לו בכך .אך בארץ ישראל קרא בשם ה' ונתגדל שמו וקבלו ממנו אלפים ענוותנותו באומרו כי אינו מחפש אחר מומי לו תשובה על דבריו ,כפי שהבאנו בשבוע העבר) ,וכתב
ורבבות ועשה נפשות הרבה (רמב"ם פ"א מעבודה זרה ה"ג) ,על כן אין לו רשות אחרים כי אם מבקש את מומי עצמו ,ומברך כי אליו מכתב שני בלשון רכה לסלק תלונותיו
למסור נפשו להתגרות עם אותן שלא שמעו לו ולא נתגיירו ,כי אם ימיתוהו "יצליחהו ד' בתורתו ויזכה לדברים הרבה אהוב ולהדריכו בדרכי נועם ושלום.
מה יעשו כל אותן תלמידים הסמוכים על הוראתו ותורתו ,ואין לומר יסמוך אוהב את המקום אוהב את הבריות ומקרבן מכתבו השני של החתם סופר (מיום ו' מרחשון
על הנס ,אין זה מדת חכמים כי אולי לא יעשה לו נס (קידושין לט ,:זהר ח"א קיא,): לתורה .וד' ישים אותי ואותו מהם ויברך את תקצ"ב) פותח בלשון שלום וכבוד" :שלום ליראי
רק מוסר עצמו למיתה על כל פנים וזה אין לו רשות אם מפסיד לתלמידים. עמו בשלום". ד' ולחושבי שמו ובתוכם ה"ה וכו' כמו"ה זכרי'
ונמצא בארץ ישראל על ידי שנתגדל שמו ונאספו אליו הרבה גרים על ידי זה
עבד ה' במנוחה והשקט ולא היה צריך להתקוטט עם הרשעים ,אלא השומע
ישמע והחדל יחדל ,נמצא היה זה להנאתו וטובתו (תקפ"ו). טז חשון תק"צ | רבי עמרם (ב"ר משה נחום) חסידא -רוזנבוים | ידידו של החת"ס שהעריצו מאד ,אב"ד מאד ומנו"כ בצפת
(על התורה עמוד ל"ט) יט חשון תקע"ו | רבי שלמה ארי' (המכונה ר' זלמן ליב) גרינספעלד | ידידו של החת"ס ,התמנה ע"פ השתדלות החת"ס לאב"ד סערדאהעל ושם מנו"כ
ג
היכל המעשה הליכות והנהגות
· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע · · מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·
'לחיים' זה -על שום מה?... עניני ראש חודש -המשך
בתחילה השתמט מלענות להם ,אולם כאשר ראה שהציבור 'ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד!' – הכריז הש"ץ את
משתוקק לדעת ,ענה להם תשובה סתומה וחתומה' :אתמול הפסוק האחרון בתפילת 'עלינו' בסיום תפילת שחרית. שבת מברכין · ערב ראש חודש · סעודת ראש חודש · יעלה
בלילה כתבתי תשובה להלכה להתיר לעגונה להינשא ,ועל המתין רגעים ספורים בדממה ,פנה לימין ולשמאל ,לשמוע ויבוא · תפילות ראש חודש · הנהגות שונות בראש חודש ·
כך אני מביא היום לחיים!'. ולראות אם יש מי מהמתפללים שמבקש מעלת וסגולת היום · קידוש לבנה
* לומר 'קדיש יתום' ,אך השקט המשיך
לשרור בבית הכנסת .עדות על כך שאף קידוש לבנה
אם סברו הנוכחים שיקבלו תשובה על
שאלתם ,הרי שעתה רק גברה תמיהתם אחד מהמתפללים כאן בבית הכנסת מעלתו וסגולתו
שבעתיים ,ותלמידו רבי שלום שכנא בעיר ברעז'אן אינו מחויב היום באמירת בקבלת פניה אולי יש באמת רפואה למחלה ,דהוי
'קדיש' .לאיש מהם גם אין היום יארצייט כקבלת פני השכינה ,וכתיב באור פני מלך חיים
ניגש ותמה' :רבי! תורה היא וללמוד אני (שו"ת חת"ס או"ח סי' ק"ב ד"ה ויעויין).
צריך! הרי מאת רבינו תצא תורה לאלפי אחרי הוריו.
ישראל ,ממנו יתד לכל פונה בהיותו עזב הש"ץ את עמוד התפילה ופנה ז' שלמים
הפוסק והמשיב לכל תפוצות ישראל, למקומו ,תוך שהוא אוסף אל קרבו אל נוהגין לדקדק שלא לקדש הלבנה עד אחר ז'
ובפרט בענייני עגונות זה עשרות בשנים, ברכות 'יישר כח' ששיגרו המתפללים שלמים ממש עפ"י סוד ה' (שו"ת חת"ס או"ח סי' ק"ב ד"ה
מה יום מיומיים? הרי אם רבינו יגיש לעברו. נאמן .ושם ובחת"ס עה"ת פרשת וארא עמוד ל"ה ,כתב הטעם
שאין מברכים על חידושה של לבנה עד אחר ז' שלימים ,כדי
'לחיים' בכל פעם שיתיר עגונה ,יצטרך אך אז הופתעו המתפללים לראות את שיעבור שבת על מולד הלבנה לקבל פני מטרוניתא שכינתא
להביא לחיים יום יום... מורם ורבם הנערץ ,רב העיר ופוסק קדישא ,ע"ש) .וכן הקפיד מרן בעצמו לקדש הלבנה
שוב התעטף המהרש"ם בשתיקה .מה הדור ,הגאון הגדול רבי שלום מרדכי רק אחר ז' שלמים ממש ,ואפילו בתחילת לילה
שרק גרם לנוכחים להשתוקק עוד הכהן שבדרון זי"ע ,בעל 'שו"ת מהרש"ם' שבסופו יהיה ז' שלמים ,לא הסכים לקדש (לקחב"ח
יותר לדעת מה הסוד המסתתר מאחורי ו'דעת תורה' ,מעלה על השלחן קנקן ח"י דף ר"ח ע"א).
'לחיים' זה ,ומה השייכות לכתיבת עם יין-שרף ,לצד מגש עם מיני מזונות, מוצאי שבת
תשובה להתיר עגונה? המהרש''ם של קדשו צורת
ומזמין את הנוכחים ללגימת 'לחיים'... הקפיד מאוד לקדש הלבנה בזמנה ובמוצאי שבת
'לחיים' זה על שום מה? – תהו כולם .מי במחשבה ומי לאחר הפצרות מרובות נעתר המהרש"ם לבקשתם וסיפר קודש ,אולם אם קראו לו קודם לקדש הלבנה ,הלך
בדיבור .הלא למיטב ידיעתם ,היום אין לרבם שום יארצייט ,להם את הסיפור במלואו: לקדש בעל כורחו כדי שלא לפרוש מן הציבור,
אולם הקפיד מאוד על מי שקראו (שו"ת רבי עקיבא
והא ראיה :הוא לא אמר היום קדיש יתום לאחר התפילה .אמש כתבתי תשובה להלכה להתיר אשה מכבלי עיגונה. יוסף שלזינגר או"ח סי' קל"ד בשם אביו רבי יחיאל שהיה תלמיד
זקני העיר גם ידעו לציין בבירור שהיום לא חל יום את ההיתר יסדתי על פשט מסוים שהיה נראה לי בדברי מרן זי"ע).
היארצייט של אביו רבי משה זצ"ל ,ולא של אמו הצדקנית התוספות באיזה מקום בש"ס.
מוצאי תשעה באב
אסתר גיטל ע"ה ,ואם כן ,על מה ולמה מגיש מורם ורבם [ובמאמר המוסגר ציין הגאון הרב וואזנר זצ"ל בעת שסיפר בחודש אב ,נהג מרן לקדש הלבנה במוצאי תשעה
סיפור זה :דרכו של המהרש"ם בכתיבת תשובות להלכה 'לחיים' לפני הציבור?
*
באב (הקדמה לחתן סופר).
היתה כידוע בדרך חריפות ופלפול עצום בראשונים
את הסיפור שלפנינו סיפר הגאון הגדול רבי שמואל הלוי ובאחרונים ,כך שלא היה זה דבר המצוי ורגיל אצלו לבסס כאשר מכוסה בעבים
תשובה רק על פי פשט שיצא לו בדברי התוספות] כאשר הלבנה מכוסה בעבים אי אפשר לברך עליו,
וואזנר זצ"ל ,בעל שו"ת 'שבט הלוי': וא"כ לא מסמנא מילתא טבא ,וכעבד שבא למזוג
לאחר מעשה – המשיך המהרש"ם וסיפר בימי בחרותי ,כשלמדתי בישיבת 'חכמי כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו ,וככל אותו
-כשעליתי על יצועי התחיל לבי נוקף לובלין' ,אצל מורי ורבי הגאון רבי מאיר השמים דעכ"פ אית בהו סימנא מילתא .אמנם גם
שמא לא כיוונתי אל האמת ,שהרי מי שפירא זצ"ל ,הופיע יום אחד בהיכל כאשר הלבנה מתכסה בעבים ימים רבים ואי אפשר
אומר שהפשט האמיתי בדברי התוספות הישיבה אורח חשוב ,הלא הוא הגאון לקדשה ,ישראל אל יחתו ,כי הקב"ה עושה להם
הוא כמו שראיתי אל נכון לפרש? אולי כן כדי להראותם שיחזרו בתשובה ויבטלו גזירת
רבי שלום שכנא טשרניאק זצ"ל ,בעל המזל (שו"ת חת"ס או"ח סי' ק"ב ד"ה ויעויין ,ע"ש באורך
לא היתה סברתי ישרה ונכוחה? ושמא 'משמרת שלום' על פרי מגדים ,מגדולי תשובה לק"ק קראקא אשר בזמן מגיפת החולרע בשנת תקצ"א
התרתי עגונה שלא כהלכה ח"ו? תלמידיו של המהרש"ם מברעז'אן ,שהיה לא נראה להם הלבנה ימים רבים ,ודאגו הציבור ,ע"ש).
מתוך כך נרדמתי והנה בחלומי אראה יוצא ונכנס תדיר אצל המהרש"ם .הלכתי
את רבינו הגה"ק החתם סופר זי"ע אפוא עם עוד כמה בחורים כדי לשמוע
עצה לקדש הלבנה המכוסה בעבים
מופיע כנגדי ואומר לי כדברים האלה: ממנו דברי תורה ,כמו גם להתבשם פעם אחת ביקשו לקדש הלבנה ולא היה באפשר ,כי
היה מכוסה בענן ,ואמר החת"ס זי"ע "ניממט מעט
תנוח דעתך! הדרך בה למדת את דברי מהעובדות והסיפורים שהיו לו בצקלונו מלח ושיטטעט אויף איהרען שווייץ" ,והתלמידים
התוספות ,היא הדרך הנכונה ,והפשט על גדולי הדור הקודם .בין הדברים סיפר כל אחד היה מפרש לפי דרכו מאמר רבו (ספר צנא
שהסברת הוא הפשט הנכון ,גם אני לנו סיפר מופלא זה כפי שהוא היה נוכח מלא ספרא עמוד קל"ו ,מכת"י רבי מרדכי הכהן שטראססער
למדתי ופירשתי כן את דברי התוספות!' בשעת מעשה: זצ"ל משעליע ,וע"ש מש"כ לפרש דברי החת"ס).
סיים המהרש"ם ואמר בפנים צוהבות התפללתי באותו בוקר – סיפר רבי מקום נקי
משמחה: שלום שכנא -תפילת שחרית במחיצתו קודם שהתחיל ברכת קידוש לבנה ,הסתכל לצדדין
ציון קברו של המהרש''ם כעת תבינו את גודל שמחתי ביום זה! כי של מורי ורבי המהרש"ם ,ועוד לפני אם המקום נקי ,ולא בדק יותר ,וסמך על מה
אמנם זכיתי כבר לכתוב הרבה תשובות התפילה ראיתי שהביא עמו מזונות ויין- שעמדו אנשים סביבו דחשיבי כמחיצה (מנהגי חת"ס
להגרע"מ סופר פ"ח אות י"ז ,מכת"י הגרמ"י האפפמן ראב"ד
שרף להגיש לפני הציבור .בתחילה אמרתי לעצמי כי מן להלכה להתיר עגונות ,אבל היום זכיתי למה שלא זכיתי פאפא ,משמיה דאביו הגר"מ ,שהיה תלמיד מרן זי"ע).
הסתם יש לו יארצייט והביא לחיים לעילוי נשמת הנפטר ,עד הנה ,זכיתי שרבינו החתם סופר בא אלי בחלום לחזקני
אבל כשראיתי שאינו מתפלל לפני העמוד וגם אינו אומר ולאמצני ולהודיע לי שזכיתי לכוון על האמת ,על זכייה עד מתי מברכין
קדיש הבנתי שיארצייט אין לו ,אבל אם כן מדוע הביא את כזו ראוי להביא לחיים בבית הכנסת ,לחיים! לחיים טובים בשעת הדחק יש לסמוך לכתחילה לברך הלבנה
ולשלום! הלחיים? הדבר היה בגדר תעלומה! י"ח שעות אחר חצי כ"ט י"ב תשצ"ג ,שהוא כמו
שש שעות ביום ט"ז (שו"ת חת"ס או"ח סי' ק"ב ד"ה ואי
(מקור :מפי הרה"ג רבי יעקב יחזקיה הגר שליט"א מבני ברק ,ששמעו מפי זקנו לאחר התפילה הגיש המהרש"ם את התקרובת לפני הציבור משום ,וע"ש בליקוטי הערות אם יש לגרוס בדברי רבינו באופן
הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל בעל שו"ת 'שבט הלוי' וגאב"ד זכרון שאיחלו לו ברכת 'לחיים' ,וכמה מהמתפללים שאלו וביררו: אחר ,וע"ע שו"ת דברי יציב או"ח סי' קע"ט ,וספר בירור הלכה
מאיר; נדפס גם בספר 'פוסק הדורות' על המהרש"ם ח"ב עמוד )636 לשמחה מה זו עושה? ולחיים זה שאנו שותים על שום מה? רביעאה סי' תכ"ו).
יו"ל על ידי:
לציון קדשו של מרן
קוויטל
בטעלפאן ליין605.615.7010 : היכל החתם סופר
החתם סופר זי"ע בפרשבורג המפעל העולמי להפצת והנחלת
דרך האימיילk6056157010@gmail.com : מורשת החתם סופר
הקוויטלעך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל:
chasamsofer3@gmail.com
ד
תמ ישר בס"ד
הזוכים בנסיעה המיו
היחלודלת לציונו שלד אמיוב א"ע
ףת
זי
ת
ר
ש
פ
הל כווז לר
מרן החתם סו
גושעלו ב
א שעעל"ט
מבצע חלוקת הש"ס
הרב חיים דוד רובינו הי"ו הרב חיים ישעיה ליכטנשטיין הי"ו הרב שמעון אהרן שכטר הי"ו
ביתר עילית מודיעין עילית
הרב כתריאל שרייבר הי"ו הרב נפתלי רוט הי"ו הבה"ח משה טוביאס הי"ו
ביתר בית שמש
הבה"ח פנחס פורגס הי"ו
הבה"ח אליהו קורן הי"ו הבה"ח יוסף יהודה אריה פרסר הי"ו
הרב פנחס לודמיר הי"ו בני ברק מודיעין עילית
מפיצי תורתו מבצע עולם הבא מבצע חלוקת הש"ס לצאצאים
במבצעים
הרב י .פינס הי"ו
ירושלים
הרב י .הרשטיק הי"ו
הרב בונם לוינגר הי"ו
אשדוד
הרב ישראל יהושע העשיל שארר הי"ו
הבה"ח אפרים שפרינצלס הי"ו השונים
הבה"ח מרדכי קורנבליט הי"ו
שנערכו
ירושלים
הרב ש .ה .שישא הי"ו בית שמש
הרב דוד דב אולמן הי"ו
בית שמש
הרב מנחם מנדל ויזניצר הי"ו
ע"י ממלכת
הרב מ .לב הי"ו הרב דוד שרייבר הי"ו
אשדוד בני ברק הרב יהושע מושקוביץ הי"ו -ירושלים
הרב ש .רוט הי"ו הבה"ח שמואל גרומן הי"ו הרב משה בורובסקי הי"ו
''היכל
ירושלים
ביתר הבה"ח ברוך חיים דינר הי"ו
הרב מ .שפרינצלס הי"ו
בני ברק הרב משולם פייש הורוביץ הי"ו הבה"ח משה פוזן הי"ו -ב"ב
הרב א .כהן הי"ו
אשדוד
הרב י .י .רוקח הי"ו
ביתר
הבה"ח אהרן ברנשטיין הי"ו
הרב אשר קליין הי"ו
הרב יצחק רוזנברג הי"ו
החתם
סופר"
ירושלים ירושלים
הרב א .נ .רגוזניצקי הי"ו הרב בנימין רימר הי"ו הרב יצחק פרקש הי"ו -ביתר עילית
ירושלים
הרב ש .ד .אורלנצ'יק הי"ו
בני ברק הרב ישראל קראוס הי"ו -בני ברק
בני ברק הרב יוסף מרדכי מליק הי"ו הרב אברהם מילבסקי הי"ו
הרב י .ווייס הי"ו אלעד
בני ברק הרב יקותיאל יהודה סטפנסקי הי"ו
הרב י .ל .גרינוואלד הי"ו הרב שמעון לזנובסקי הי"ו
אשדוד בית שמש הבה"ח יוסף פקשר הי"ו -חיפה
כמר ד .פרידמן הי"ו הרב שלמה כהן הי"ו הרב שלמה גולדמן הי"ו -בית שמש
ירושלים
הרב י .שפירא הי"ו
ירושלים הבה"ח אברהם ראם הי"ו
ירושלים הבה"ח יעקב לייפניקר הי"ו הבה"ח עמרם ווייס הי"ו -אלעד
הרב י .הייזלר הי"ו חיפה
ירושלים הרב משה מנחם שטרן הי"ו -בני ברק
הרב ז .קרייזמן הי"ו הרב מנחם יצחק ליבוביץ הי"ו
ירושלים בני ברק
הרב פנחס מנחם רוטשטיין הי"ו -ערד
הרב מ .קראוס הי"ו הרב משה הרצוג הי"ו הבה"ח ברוך יוסף גולדשטיין הי"ו -נתניה
בני ברק
הרב ש .שוורץ הי"ו
ירושלים הרב עקיבא יוסף שלזינגר הי"ו -מודיעין עילית
ירושלים הרב דב שרבני הי"ו הרב מיכאל מונק הי"ו
הרב ש .קליין הי"ו תל ציון
ירושלים הרב יחיאל מיכל ליבוביץ הי"ו -בית שמש
הרב ח .מ .ציטרין הי"ו הרב אברהם ברוך צוויבל הי"ו הרב שלום לורנץ הי"ו -ירושלים
בני ברק בית שמש
מבצע בתורתו (מג"ש)
הרב מרדכי בלוי הי"ו | הרב חיים היינהורן הי"ו
הרב משה דוד טאלער הי"ו | הרב משה אורי וואגשאל הי"ו
ה
בס"ד
שלא
ייבש
המעיין
ולא
מגידי שיעורים יקצץ
אין די הייליגע תורות האילן
פון רבינו החתם סופר זי"ע
וועלן אריינגיין אין גורלות מיוחדים,
און מכובד'יגע געשאנקען
ה
מיוגרלות
פאחדות
שו ר די
ה מעי
שיעור
די שיעורים דארפן
פארקומען כאטש איינמאל שהם כבר בעולם
א וואך ,פאר א מינימום פון ...אפילומתכאוים שתשאר
דרייסיג מינוט. הבא ,שורש אצל בניהם
להם דיהם בעולם הזה,
ותלמי אמר דבר שמועה
כדי שיע"ד אגורה באהלך
מפיו,
זיך איינצושרייבן: עולמים....
• דורך אימעיל8@chasamsofer.info :
(חת"ס נצבים)
• דורך טעלעפאן ליין 1-605.615.70.10 :אפטיילונג 5
ו
