gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור המאיר · Ohr Hameir — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: אור המאיר · Ohr Hameir

שבוע: לך לך (2026-10-19)

אור המאיר · Ohr Hameir — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫שיעור בספה"ק‬ ‫אור המאיר‬ ‫מפי הגה"ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א‬ ‫• פרשת לך לך •‬ ‫'בת היתה לאברהם ובכל שמה'‬ ‫בענין תורה לשמה ותפלה עבור השכינה ומציאת רמיזא דחכמה בכל דבר‬ ‫זכות הפצת תורה ויראה‬ ‫לזכות ידידנו הרה"ח מרדכי דוד בורנשטיין שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הנכד שיחי'‬ ‫בן לבנו הר"ר יהודה אריה לייב בורנשטיין הי"ו‬ ‫חתן הרה"ח ישראל דוד מינץ שליט"א‬ ‫יזכו אביו ואמו להכניסו בבריתו של אאע"ה ולגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט‬ ‫שיעורים אלו בספה"ק 'אור המאיר' על פרשת השבוע נמסרים מידי מוצש"ק‬ ‫בישיבה גדולה פני מנחם י‪-‬ם עיה"ק‪ ,‬ונערכים מיד ע"מ להוציאם לאור עולם לקראת ש"ק‬ ‫[בשל המהירות הנדרשת ייתכנו שגיאות כתיב ו‪/‬או בהשגת הכוונה אל נכון‪,‬‬ ‫ואיתנו תלון משוגותינו ואי"ה חזון למועד ייערכו הדברים כדת וכדין]‬ ‫חכם לב ייקח מצוות‬ ‫לקבלת האיימיל השבועי בדוא''ל‬ ‫בקריאה של חיבה נקרא לנהנים עצה‬ ‫עם כלל השיעורים שנמסרים מדי שבוע‪:‬‬ ‫ותושיה‪ ,‬ליתן יד ושותפות בהוצאות‬ ‫שיחות לפרשת שבוע | סדרות השיעורים‬ ‫מלאכת העריכה הכתיבה וההפצה‬ ‫| שיעורי הכנה לקראת מועדים | גליונות‬ ‫של שיעורים נכבדים אלו למען תרבה‬ ‫השבוע בספה"ק ‪ :‬תורת המגיד‪ ,‬פרי הארץ‪,‬‬ ‫אור המאיר‬ ‫הדעת עדי יקויים אימתי קאתי מר‬ ‫לכשיפוצו מעיינותיך חוצה‬ ‫ולכל שאלה ‪ /‬הערה על השיעורים ולענייני‬ ‫הפצה‬ ‫לפרטים ולהקדשה בגליון השבועי‬ ‫ו‪/‬או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח רא''מ‬ ‫ניתן לפנות למייל המערכת‬ ‫אלתר שליט"א בחסידות ודרכי העבודה‪,‬‬ ‫‪moc.liamg@115225mat‬‬ ‫ניתן לשלוח לכתובת המערכת‬ ‫או בפקס ‪8851813-770 -‬‬ ‫מכון 'תורת א"ם'‬ ‫עימוד ועיצוב‪" :‬ואנוהו" ‪05331.05646‬‬ ‫או להשאיר הודעה בקו דברי אמת‬ ‫‪moc.liamg@115225mat‬‬ ‫ואמונה בשלוחה ‪01‬‬ ‫או בפקס ‪8851813-770 -‬‬ ‫וכן ניתן להשיג את הספרים‪:‬‬ ‫שיעורים בספה"ק פרי הארץ | אמצא מקום לה' ‪ -‬שערים לפנימיות התפילה |‬ ‫מלכות הוי"ה | ושאר ספרים אצל המכון בפרטים הנ"ל‬ ‫ניתן לשמוע את השיעורים השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה בשלוחה ‪3‬‬ ‫ארץ ישראל ‪( *5625 -‬או ‪)0341105-20‬‬ ‫ארה"ב ‪6819-923-815‬‬ ‫אירופה ‪48-4009-3033-44‬‬ ‫בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר שיעורי הרב שליט"א בספרי‪:‬‬ ‫תורת המגיד | פרי הארץ | תומר דבורה | תניא ‪ -‬שער היחוד והאמונה | דעת תבונות |‬ ‫שפת אמת | דרך ה'‪,‬‬ ‫ושיעורים נוספים למועדים‪ ,‬ובמגוון נושאים וענייני השעה‬ ‫א‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | תוכן הענינים‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫לימוד התורה עבור שכר גשמי ורוחני הוא שלא לשמה‪ ,‬ולימוד בהקרבה עבור רצון‬ ‫ה' זהו לשמה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫חלק מה'ממית עצמו עליה' הוא היגיעה וההליכה התמידית בעבודת ה' ‪ . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫לימוד ללא תכנית מסודרת היא הקליפה המנגדת ללימוד לשמה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫רק בשעת מבחן וניסיון מתנגשים לשמה ושלא לשמה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫לימוד לשמה הוא בחינת נשמה הצריכה גוף ומעטפת של שלא לשמה ‪ . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫'אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום' ‪ -‬עבור השכינה מקומה‬ ‫של עולם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫הטעם שנקראת השכינה הקדושה בשם נשר שושנה עוף ויונה וכו' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫כל הנבראים הגשמיים נבראו מלכתחילה בעבור להיות משלים לעבודת ה' ולבחינות‬ ‫השכינה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫רמיזא דחכמתא הנלמד משילוח נח את העורב והיונה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫עומק ענין 'בוקע חלוני רקיע' ו'פגימת הלבנה' הנראה לעינינו ואין מכוון לדברי בעלי‬ ‫התכונה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫העבודה השייכת אלינו בחיפוש רמיזא דחכמתא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫'בת היתה לו לאברהם אבינו' ‪ -‬הקב"ה בירך את אברהם אבינו שיהיה לו שייכות‬ ‫עם השכינה בבחינת אשה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫טעם המנהג לבחון החתן קודם השידוך ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫'בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל שמה' ‪ -‬שהשיג את השכינה בכל מדרגותיה‬ ‫אפילו בארציות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫'אזנים כרית לי' ‪ -‬הייחודיות באוזני דוד המלך ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טז‬ ‫לא כל האזנים שוות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טז‬ ‫כל מידע מהעולם יש להפשיטו מהפרשנות הגסה של העיתונות ולהלבישו ב'כי‬ ‫פקד ה' את עמו' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫גלות ישראל מהאומות‪ ,‬וגלות תלמידי חכמים מאנשי המוני עם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יח‬ ‫גלות שלומי אמוני ישראל בין הלומדים שלא לשמה קשה מכולן ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יט‬ ‫אם האדם אינו מכוון בתפלתו על דרך האמת ככל שמכוון יותר שואל יותר פרס‬ ‫מרבו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יט‬ ‫מי שכל מגמתו עבור השכינה עבודתו בלי הפסק שאינה תלויה בשום סיבה ‪ . . . . . . . .‬כ‬ ‫תוכן הענינים | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫ב‬ ‫'ויהי כאשר הקריב אברם לבוא מצרימה' ‪ -‬מיצר ים החכמה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כא‬ ‫'ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את' ‪ -‬איננו מרגיש בצער‬ ‫עצמי אלא בצער השכינה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כא‬ ‫'המצרים לא הורגלו באשה יפה' ‪ -‬מי שבמיצר הים ואין לו התפשטות השכל אינו‬ ‫מורגל עם השכינה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כא‬ ‫'ואמרו אשתו זאת' ‪ -‬שפוגמים לומר שאף אצל הצדיק השכינה רק בבחינת איש‬ ‫ואשה ולא בבחינת אח ואחות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כב‬ ‫הטעם שאצל אשתו כתוב "זאת" ואצל אחותי כתוב "את" ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כב‬ ‫ג‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת לך לך‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫'בת היתה לאברהם ובכל שמה'‬ ‫בענין תורה לשמה ותפלה עבור השכינה‬ ‫ומציאת רמיזא דחכמה בכל דבר‬ ‫עוד‪ ,‬אלא כמה מארי מדרשות דאינון‬ ‫'‪,äîéøöî àåáì áéø÷ä øùàë éäéå‬‬ ‫חברין לגבייכון צווחין בכל יומא וליליא‬ ‫‪àð äðä ,åúùà éøù ìà øîàéå‬‬ ‫קושיין‪,‬‬ ‫בכמה‬ ‫פה‬ ‫דבעל‬ ‫באורייתא‬ ‫‪éë äéäå ,úà äàøî úôé äùà éë éúòãé‬‬ ‫וצווחין בה ככלבין דאמרין הב הב כגוונא‬ ‫‪,úàæ åúùà åøîàå ,íéøöîä êúåà åàøé‬‬ ‫דגיהנם דצווח הב הב‪ ,‬הדא הוא דכתיב‬ ‫‪éì áèéé ïòîì úà éúåçà àð éøîà‬‬ ‫)משלי ל טו( 'לעלוקה שתי בנות הב הב'‪ ,‬הב‬ ‫‪) ,'åëå 'êøåáòá‬בראשית יב‪ ,‬יא ‪ -‬יג(‪íé÷åã÷ãäå .‬‬ ‫לן עותרא בעלמא דין‪ ,‬הב לן עותרא‬ ‫‪.óåñáì øàáúéå åáø‬‬ ‫בעלמא דאתי‪ ,‬כמה דאוקמוה 'למוד תורה‬ ‫הרבה ויתנו לך שכר הרבה'‪ .‬ולית מאן‬ ‫לימוד התורה עבור שכר גשמי‬ ‫דישתדל באורייתא לסלקא בה שכינתא מן‬ ‫ורוחני הוא שלא לשמה‪ ,‬ולימוד‬ ‫גלותא וליחדא לה עם בעלה‪] ,‬בגין[‬ ‫בהקרבה עבור רצון ה' זהו לשמה‬ ‫דאינון אטימין דעיינין סתימין דלבא‪.‬‬ ‫‪) íéðå÷éúá àúéàã äî íéã÷ðå‬תיקון ל‪ .‬עג‪ ,‬ב(‬ ‫'‪'äãùä õéöë åãñçå øéöç øùá ìë‬‬ ‫‪ ïéâáå‬דא קלא נפק בכל ליליא‪ ,‬כד נחית‬ ‫‪) 'åëå‬ישעיה מ‪ ,‬ו ז(‪ãñç ìë' íéðå÷éúä øîåàå ,‬‬ ‫קב"ה בגנתא דעדן דסלקין נשמתין‬ ‫‪ìáðå øéöç ùáé'' ,ïéãáò åäééîøâì ïéãáòã‬‬ ‫קמיה‪ ,‬וההוא קלא אמר קרא דכתיב )ישעיה‬ ‫‪."íìåòì íå÷é åðé÷ìà øáãå õéö‬‬ ‫'קול אומר קרא'‪ ,‬זיל ואימא לון‬ ‫מ ו(‬ ‫דישתדלון באורייתא לחברא שכינתא עם‬ ‫יותר מבואר במ"א בתיקוני‬ ‫‪úåëéøàáå‬‬ ‫קב"ה‪ ,‬כגוונא דדוד דאמר )תהלים קלב ד‪-‬ה( 'אם‬ ‫זוהר )תיקוני זו"ח ח"ב סג‪ ,(:-.‬וז"ל‪:‬‬ ‫אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא‬ ‫'הא שכינתא איהי בגלותא‪ ,‬ולית בכו מאן‬ ‫מקום לה''‪ ,‬ואיהו הוה משתדל באורייתא‬ ‫דיתער לגבה לרצאה לה לגבי בעלה‪ .‬ולא‬ ‫פרשת לך לך | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫ד‬ ‫שממית עצמו עליה'‪ ,‬ולית מיתה אלא עוני‬ ‫לחברא אימא דאיתמר בה )משלי א ח( 'ואל‬ ‫דאוקמוה ביה 'פת במלח תאכל' ועלייהו‬ ‫תטוש תורת אמך' עם בעלה וכו'‪.‬‬ ‫'יחיו מתיך'‪ ,‬אלין‬ ‫)ישעיה כו יט(‬ ‫אתמר‬ ‫דאיתמר בהון 'אדם כי ימות באהל'‪ ,‬דודאי‬ ‫מאן דיתער לה באלין מדות לגבי‬ ‫‪úéìå‬‬ ‫בעלה הדא הוא דכתיב )ישעיה נא יח(‬ ‫בהון אתקיימא שכינתא ועתיד קב"ה‬ ‫'אין מנהל לה' וגו'‪ ,‬ובגין דא קלא אמר‬ ‫לאחייא לון בה‪ ,‬כמה דאוקמוה 'כל‬ ‫)ישעיה מ שם( 'מה אקרא כל הבשר חציר'‪,‬‬ ‫המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה‬ ‫דלא משתדלין אלא לדבחא בשרא‪ ,‬ואלין‬ ‫)מעושר(' כו'‪' .‬נבלתי יקומון' )ישעיה שם( אלין‬ ‫דמשתדלין‬ ‫ואלין‬ ‫הארץ‪,‬‬ ‫עמי‬ ‫אינון‬ ‫דאיתמר בהון )משלי ל לב( 'אם נבלת בהתנשא'‬ ‫בגמילות חסדים ובאורייתא לא משתדלין‬ ‫ואמרו מארי מתניתין )ברכות שם( 'כל המנבל‬ ‫אלא לגרמייהו‪ ,‬ובגינייהו איתמר 'וכל‬ ‫עצמו על התורה לסוף מתנשא''‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫חסדו כציץ השדה'‪ .‬וכל אלין דלא‬ ‫]‪ -‬הרי השכינה היא בגלות‪ ,‬ואין בכם מי‬ ‫משתדלין בה לשמה רוחא דקודשא דאיהו‬ ‫שהתעורר כלפיה לרצות אותה לגבי‬ ‫שכינתא לא שרייא עלייהו‪ ,‬הדא הוא‬ ‫בעלה‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא כמה בעלי מדרשות‬ ‫דכתיב )תהלים עח לט( 'ויזכור כי בשר המה‬ ‫שאינם חברים לגבייכם הצווחים בכל יום‬ ‫רוח הולך ולא ישוב'‪.‬‬ ‫ולילה בתורה שבעל פה בכמה קושיות‪,‬‬ ‫והינם צווחים בה ככלבים האומרים הב‬ ‫‪ úéàå‬דלא משתדלין באורייתא דבעל פה‬ ‫הב כדוגמת הגיהנום הצווח הב הב‪ ,‬וזהו‬ ‫)שמות א יד(‬ ‫לשמה‪ ,‬ואיתמר בהון‬ ‫מה שכתוב 'לעלוקה שתי בנות הב הב'‪,‬‬ ‫'וימררו את חייהם בעבודה קשה' דא‬ ‫שהב הוא תרגום של תן‪ ,‬והם מבקשים תן‬ ‫קושיא‪' ,‬בחומר' דא קל וחומר‪' ,‬ובלבנים'‬ ‫לנו עושר בעולם הזה‪ ,‬ותן לנו עושר‬ ‫בליבון ההלכות‪ ,‬דעלייהו איתמר )שם ה יח(‬ ‫בעולם הבא‪ .‬כמה שהעמידו 'למוד תורה‬ ‫'ותכן לבנים תתנו'‪' ,‬ובכל עבודה בשדה'‬ ‫הרבה ויתנו לך שכר הרבה'‪ .‬ואין מי‬ ‫דא ברייתא‪' ,‬את כל עבודתם' דא פיסקא‪,‬‬ ‫שהשתדל בתורה לעלות בה את השכינה‬ ‫'אשר עבדו בהם בפרך' דא פירכא כד מטי‬ ‫מן הגלות ולייחד אותה עם בעלה‪ ,‬מחמת‬ ‫לעומקא של הלכה איתמר בהון לית‬ ‫שהם אטומי עיניים וסתומי לב‪.‬‬ ‫הלכה כפלוני‪.‬‬ ‫כן קול יוצא בכל לילה‪ ,‬כאשר‬ ‫‪úîçîå‬‬ ‫אחרנין דמשתדלי בה לשמה‪,‬‬ ‫‪úéàå‬‬ ‫יורד הקב"ה בגן עדן שעולים‬ ‫דבי‬ ‫תריסין‬ ‫מארי‬ ‫]דאינון‬ ‫הנשמות לפניו‪ ,‬ואותו הקול אומר את‬ ‫מדרשא[‪ ,‬דאיתמר בהון )במדבר יט יד( 'אדם כי‬ ‫מקרא שכתוב 'קול אומר קרא'‪ ,‬לך ותאמר‬ ‫ימות באהל' כמה דאוקמיה מארי מתניתין‬ ‫לאלו שמשתדלים בתורה לחבר השכינה‬ ‫)ברכות סג‪' (:‬אין התורה מתקיימת אלא במי‬ ‫ה‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת לך לך‬ ‫שהעמידו 'כל המקיים את התורה מעוני‬ ‫עם הקב"ה‪ ,‬כדוגמתו של דוד שאמר 'אם‬ ‫סופו לקיימה )מעושר(' וכו'‪' .‬נבלתי יקומון'‬ ‫אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא‬ ‫אלו שנאמר בהם 'אם נבלת בהתנשא‪,‬‬ ‫מקום לה''‪ .‬ובגלל כן קול אומר 'מה אקרא‬ ‫ואמרו בעלי המשנה 'כל המנבל עצמו על‬ ‫כל הבשר חציר'‪ ,‬שלא משתדלים אלא‬ ‫התורה לסוף מתנשא'[‪.‬‬ ‫לזבוח בשר‪ ,‬ואלו הם עמי הארץ‪ ,‬ואלו‬ ‫שמשתדלים בגמילות חסדים ובתורה לא‬ ‫מרומז בדברי התיקוני זוהר‬ ‫‪äøåàëìå‬‬ ‫משתדלים רק לעצמם‪ ,‬ובגללם נאמר 'וכל‬ ‫יש‬ ‫הזה‬ ‫בעולם‬ ‫שכבר‬ ‫חסדו כציץ השדה'‪ .‬וכל אלו שלא‬ ‫ללומדים לשמה תוספת בלימוד התורה‪.‬‬ ‫משתדלים בה בתורה לשמה רוח של‬ ‫ומבואר בדבריו שהלימוד לשמה מתבטא‬ ‫הקדושה שהיא השכינה לא שורה עליהם‪,‬‬ ‫בכך שממית עצמו עליה‪ ,‬שמוכן לוותר‬ ‫זהו מה שכתוב 'ויזכור כי בשר המה רוח‬ ‫בעבור לימוד התורה‪ ,‬ושנים יושבים‬ ‫הולך ולא ישוב'‪.‬‬ ‫באותו בית המדרש ואחד לומד לשמה‬ ‫]כדברי‬ ‫לשמה‪,‬‬ ‫שלא‬ ‫לומד‬ ‫ואחד‬ ‫שלא משתדלים בתורה שבעל פה‬ ‫‪ùéå‬‬ ‫התיקוני זוהר 'דאינון חברין לכון'[‪,‬‬ ‫לשמה‪ ,‬ונאמר בהם 'וימררו את‬ ‫והמוכנות לוויתור מתענוגות עולם הזה‪,‬‬ ‫חייהם בעבודה קשה' זה קושיא‪' ,‬בחומר'‬ ‫להקריב ולתת מעצמו‪ ,‬עבור רצון ה'‪,‬‬ ‫זה קל וחומר‪' ,‬ובלבנים' בליבון ההלכות‪,‬‬ ‫זהו תחילת המבחן של לימוד התורה‬ ‫שעליהם נאמר 'ותכן לבנים תתנו'‪' ,‬ובכל‬ ‫לשמה‪] .‬ואין לו לאדם כל הזמן לבחון‬ ‫עבודה בשדה' זה ברייתא‪' ,‬את כל‬ ‫את עצמו האם לומד הוא לשמה‪ ,‬כי‬ ‫עבודתם' זה פיסקא‪' ,‬אשר עבדו בהם‬ ‫עצם העיסוק והבחינה התמידית בזה זה‬ ‫בפרך' זה פירכא‪ ,‬כאשר באים לעומקה‬ ‫גופא "לגרמייהו"[‪.‬‬ ‫של הלכה נאמר בהם אין הלכה כפלוני‪.‬‬ ‫‪ ùéå‬אחרים שמשתדלים בה לשמה‪] ,‬שהם‬ ‫חלק מה'ממית עצמו עליה' הוא‬ ‫בעלי תריסין של בית המדרש[‪,‬‬ ‫היגיעה וההליכה התמידית‬ ‫שנאמר בהם 'אדם כי ימות באהל'‪ ,‬כמו‬ ‫בעבודת ה'‬ ‫שהעמידו זאת בעלי המשנה 'אין התורה‬ ‫‪ áúëå‬השפת אמת )לך לך תרל"ד(‪ ,‬וז"ל‪' :‬סדר‬ ‫מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה'‪,‬‬ ‫איש ישראל‪ ,‬על ידי שמשתוקק‬ ‫ואין מיתה אלא עוני‪ ,‬כמו שהעמידו בזה‬ ‫זוכה‬ ‫יתברך‬ ‫בקולו‬ ‫ולשמוע‬ ‫להשיג‬ ‫'פת במלח תאכל'‪ ,‬ועליהם נאמר 'יחיו‬ ‫לשמוע‪ ,‬ואחר כך צריך להכניס ההשגה‬ ‫מתיך'‪ ,‬אלו שנאמר בהם 'אדם ימות‬ ‫בעומק הלב שתביאהו לתת לב יותר‬ ‫באהל'‪ ,‬שודאי בהם מתקיימת השכינה‪,‬‬ ‫בעומק להיות תשוקתו יותר לשמוע‪ ,‬ויזכה‬ ‫ועתיד הקב"ה להחיות להם בה‪ ,‬כמה‬ ‫פרשת לך לך | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫ו‬ ‫לא מתעייפים מההליכה כל הזמן‪ ,‬ככתוב‬ ‫לשמוע יותר‪ .‬וכן תמיד‪ .‬ואין נייחא‪ ,‬כי‬ ‫'ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא‬ ‫)ישעיה מ לא(‬ ‫אדם לעמל יולד‪ ,‬ומנוחה לצדיק בעולם‬ ‫ייעפו'‪ ,‬מה שאין כן בעולם הזה מתעייפים‬ ‫הבא‪ ,‬ובעולם הזה רק היגיעה ממדריגה‬ ‫ומוכרחים לישן‪ ,‬ו'האומר שבועה שלא‬ ‫למדריגה וכו' כי כן רצונו יתברך שבעולם‬ ‫אישן ג' ימים מלקין אותו וישן לאלתר'‬ ‫הזה יהיה רק יגיעה ולא מנוחה'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫)שבועות כה‪ ,(.‬ועל דרך זה שאר צרכים‬ ‫ועבודה זו של הליכה בעבודת ה' בלי‬ ‫גשמיים הנצרכים לאדם‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫הפסקה זהו חלק מ'ממית עצמו עליה'‪ ,‬כי‬ ‫בעולם הבא‪.‬‬ ‫האדם מצדו רוצה לבוא אל המנוחה ואל‬ ‫הנחלה‪ ,‬לנוח‪ ,‬אבל אין מציאות של מנוחה‬ ‫כן לעתיד לבוא מבואר בגמרא‬ ‫‪åîëå‬‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬אם נח האדם מעבודת ה'‬ ‫)סנהדרין צב‪' (:‬ואם תאמר‪ ,‬אותן שנים‬ ‫הטבע מיד מתחיל לשלוט עליו‪.‬‬ ‫שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדש בהן את‬ ‫עולמו‪ ,‬שנאמר )ישעיה ב יא( 'ונשגב ה' לבדו‬ ‫היא שגם בעולם הבא אין‬ ‫]‪úîàäå‬‬ ‫ביום ההוא' ]ויהיה העולם חרב[‪ ,‬צדיקים‬ ‫ככתוב‬ ‫מההליכה‪,‬‬ ‫הפסקה‬ ‫מה הן עושין‪ .‬הקדוש ברוך הוא עושה‬ ‫)ברכות סד‪' (.‬תלמידי חכמים אין להם מנוחה‬ ‫להם כנפים כנשרים ושטין על פני המים‪,‬‬ ‫לא בעולם הזה ולא בעולם הבא‪ ,‬שנאמר‬ ‫שנאמר )תהלים מו ג( 'על כן לא נירא בהמיר‬ ‫)תהלים פד ח( 'ילכו מחיל אל חיל יראה אל‬ ‫ארץ ובמוט הרים בלב ימים'‪ .‬ושמא תאמר‬ ‫אלקים בציון''‪ ,‬וטעם הדבר כי לעולמות‬ ‫יש להם צער‪ ,‬תלמוד לומר )ישעיה מ שם( 'וקוי‬ ‫השהות‬ ‫וכל‬ ‫קרקע‪,‬‬ ‫אין‬ ‫העליונים‬ ‫ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו‬ ‫וההימצאות בהם הוא רק על ידי הליכה‪,‬‬ ‫ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו''‪ .‬לעתיד לבוא‬ ‫וככל שמתעלים יותר כך יותר אין‬ ‫כל העולם יחרב‪ ,‬יהיה כמקום שכולו מים‪,‬‬ ‫אפשרות להפסיק לילך‪ ,‬ועל דרך השוחה‬ ‫ואפילו תיבת נח לא יהיה‪ ,‬והחיות תהיה‬ ‫במים שאין לו אפשרות כמעט להפסיק‬ ‫על ידי שישוטו כל הזמן‪ ,‬ומי שלא מתרגל‬ ‫מלצוף‪ ,‬ועל דרך ציפור שעפה בשמים‬ ‫ה'‬ ‫עבודת‬ ‫את‬ ‫לחיות‬ ‫הזה‬ ‫בעולם‬ ‫שצריכה לעוף בכנפיה כל הזמן מבלי‬ ‫בתמידיות‪ ,‬שיהיה לו רתיחה פנימית בלב‬ ‫מעצור‪ ,‬וכמו כן כל ההליכה בעולמות‬ ‫בכל עת‪ ,‬ייפול למים[‪.‬‬ ‫בחינת‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫הוא‬ ‫הכל‬ ‫העליונים‬ ‫ה"גדפין" מבלי מעצור‪ .‬וההליכה בכל עת‬ ‫לימוד ללא תכנית מסודרת היא‬ ‫בעולם הזה מלמדת את נפש האדם לילך‬ ‫הקליפה המנגדת ללימוד לשמה‬ ‫מחיל אל חיל בעולם הבא‪.‬‬ ‫מדרגה חדשה בעבודת ה' ישנה‬ ‫‪ìëá‬‬ ‫‪ äîå‬שכתב השפת אמת ש'מנוחה לצדיק‬ ‫וגם‬ ‫אליה‪,‬‬ ‫המתנגדת‬ ‫קליפה‬ ‫בעולם הבא'‪ ,‬היינו‪ ,‬כי בעולם הבא‬ ‫ז‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת לך לך‬ ‫הלימודית‪ ,‬לזכור שעיקר הלימוד הינו‬ ‫לשמה‬ ‫המתחילים לעבוד ללמוד תורה‬ ‫לעשות רצון ה'‪' ,‬לעשות רצונך אלקי‬ ‫ישנה קליפה המתנגדת לעבודה זו‪ ,‬ונצרך‬ ‫חפצתי'‪ ,‬להתחבר לרבש"ע‪.‬‬ ‫להיזהר ממנה‪ .‬כאשר בחור מקבל על‬ ‫עצמו ללמוד לשמה‪ ,‬יכול הוא לחשוב‬ ‫רק בשעת מבחן וניסיון מתנגשים‬ ‫שאם כן אין משנה איזה מסכתא הוא‬ ‫לשמה ושלא לשמה‬ ‫לומד‪ ,‬הולך הוא לארון וספר התורני‬ ‫שאין הבדל בפועל בין הלומד‬ ‫‪èòîëå‬‬ ‫הראשון שהוא מוצא הוא מתחיל ללמוד‬ ‫לשמה‪,‬‬ ‫שלא‬ ‫ללומד‬ ‫לשמה‬ ‫זאת בהתלהבות של לימודו לשמה‪ ,‬אם‬ ‫ששניהם בסופו של דבר לומדים את אותה‬ ‫שכחלוף‬ ‫לו‬ ‫מובטח‬ ‫כן‬ ‫יעשה‬ ‫אכן‬ ‫תכנית לימודית ואותם הספקים וכו'‪,‬‬ ‫שבועיים בלבד כבר ילך בטל מבלי ללמוד‬ ‫שניהם מתכננים לסיים את מסכת בבא‬ ‫מאומה‪ .‬בעולם הזה הנשמה מלובשת‬ ‫קמא או מסכת בבא מציעא‪ ,‬ושוקדים על‬ ‫בגוף‪ ,‬אין נשמות בלי גופים‪ ,‬נשמה‬ ‫תלמודם בעבור כך‪] ,‬וכמבואר בתיקוני‬ ‫ערטילאית אינה שורדת בעולם הזה‪,‬‬ ‫זוהר הנ"ל שהלומדים שלא לשמה הינם‬ ‫ואפילו בבואה בחלום היא באה באיזשהו‬ ‫חברין‬ ‫דאינון‬ ‫מדרשות‬ ‫מארי‬ ‫"כמה‬ ‫התלבשות‪ ,‬וכמו כן כוונת הלימוד לשמה‬ ‫לגבייכון"[‪ ,‬אלא לפעמים בא לאדם שעת‬ ‫הוא נשמה והיא מוכרחת גוף שהוא לימוד‬ ‫הגוף‬ ‫מתנגשים‬ ‫שבו‬ ‫וניסיון‬ ‫מבחן‬ ‫שלא לשמה‪ ,‬וכשם שכל נשמה מוכרחת‬ ‫והנשמה‪ ,‬התכנית הלימודית עם לימוד‬ ‫גוף כמו כן לימוד לשמה מוכרח מעטפת‬ ‫הלשמה‪ ,‬ובו בא לידי ביטוי האם לומד‬ ‫של מסגרת לימודית‪ ,‬תכנית מסודרת של‬ ‫הוא רק עבור התכנית הלימודית וההספק‪,‬‬ ‫לימוד מסכתא מסוימת עם מטרה לדעת‬ ‫או עבור רצון ה'‪.‬‬ ‫את כולה עד סוף השנה‪ ,‬ולהיבחן על‬ ‫עתה לפרשיותיו של אברהם‬ ‫‪åðñðëð‬‬ ‫את‬ ‫ולסכם‬ ‫חבורות‬ ‫ולכתוב‬ ‫הנלמד‬ ‫אבינו‪ ,‬וגם לו בעבודתו היה‬ ‫הסוגיות‪ ,‬זוהי הצורה החיצונית של‬ ‫בחינת גוף ובחינת נשמה‪ ,‬בחינת גוף‬ ‫הלימוד המוכרחת בתכלית‪ ,‬אלא שנצרך‬ ‫שבעבודתו הייתה מדת החסד ובחינת‬ ‫לדעת שכל התכנית היא גוף ומעטפת‬ ‫נשמה שבעבודתו הייתה לעשות את רצון‬ ‫וטפל בלבד ללימוד לשמה שהוא נשמת‬ ‫ה'‪ ,‬ובדרך כלל הגוף והנשמה הלכו יחד‪,‬‬ ‫ועיקר ונקודת הדבר‪ .‬וכשם שנשמה‬ ‫רצון ה' היה שאכן יעבוד אותו במידת‬ ‫המלובשת בגוף אינה נלחמת לצאת מן‬ ‫החסד‪ ,‬אבל ניסיון העקידה בא לברר האם‬ ‫הגוף אלא נלחמת להיות העיקר והגוף‬ ‫עובד הוא את ה' בגוף או בנשמה‪ ,‬שאת‬ ‫טפל ובטל אליה‪ ,‬כמו כן זהו המאבק של‬ ‫ניסיון זה לא היה ביכולתו לעבור עם מדת‬ ‫התכנית‬ ‫עם‬ ‫לשמה‬ ‫התורה‬ ‫לימוד‬ ‫פרשת לך לך | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫ח‬ ‫והלשמה והשלא לשמה הולכים יחדיו‪,‬‬ ‫החסד‪ ,‬עם מדת החסד לא היה יכול לעקוד‬ ‫וכפי שמבואר בספרי חסידות על דברי‬ ‫את בנו יחידו יצחק‪ ,‬ואכן כשעמד בניסיון‬ ‫הגמרא )פסחים נ‪' (:‬לעולם יעסוק אדם בתורה‬ ‫זה נאמר לו 'עתה ידעתי כי ירא אלקים‬ ‫ובמצות אף על פי שלא לשמה‪ ,‬שמתוך‬ ‫אתה' )בראשית כב יב(‪.‬‬ ‫שלא לשמה בא לשמה'‪ ,‬שלעולם אין יכול‬ ‫‪ íéùðàå‬גדולים אכן היו מסוגלים לוותר‬ ‫האדם ללמוד לשמה בלבד‪ ,‬ותמיד צריך‬ ‫על התכנית והמסגרת שקבעו‬ ‫הוא גם את השלא לשמה‪ .‬וכוונתם שישנם‬ ‫לעצמם בשעת ניסיון‪ ,‬מסופר על ה"ר דוד‬ ‫וככל‬ ‫לשמה‪,‬‬ ‫בלימוד‬ ‫רבות‬ ‫דרגות‬ ‫בהר"ן שהתענה משבת לשבת‪ ,‬ופעם ביום‬ ‫שמתעלה האדם ממדרגה למדרגה מדרגת‬ ‫שישי אחר הצהריים התקשה בהבנת דברי‬ ‫הלשמה נעלית יותר ואוחז הוא בשלא‬ ‫התוספות‪ ,‬והרגיש שהתענית מפריעה לו‬ ‫לשמה‪ .‬וממנו ניקח לעניינו שתמיד צריך‬ ‫לכך‪ ,‬אזי הוא שבר כמה שעות לפני עשיית‬ ‫האדם את גוף השלא לשמה שיהיה לבוש‬ ‫קידוש את תעניתו משבת לשבת‪ ,‬אחד‬ ‫ומעטפת לנשמת לימוד הלשמה‪ .‬ורק מי‬ ‫שראה זאת שאל אותו למה אינו יכול‬ ‫שמסיים את המלחמה בין הגוף לנשמה‬ ‫להמתין כמה שעות עד קידוש ולהשלים את‬ ‫ביכולתו לסיים את ה"מלחמה" בין לשמה‬ ‫תענית משבת לשבת‪ ,‬אמר לו הבנת דברי‬ ‫לשלא לשמה‪.‬‬ ‫התוספות חשובה יותר מתענית זו‪ .‬ה"ר דוד‬ ‫בהר"ן לא צם משבת לשבת סתם כך‪ ,‬הוא‬ ‫'אל תעש תפלתך קבע אלא‬ ‫רחמים ותחנונים לפני המקום' ‪-‬‬ ‫הבין שכפי מדרגתו יש לו לעשות כן‪ ,‬אבל‬ ‫עבור השכינה מקומה של עולם‬ ‫אף על פי כן לא שכח שזהו גוף ותכנית‬ ‫בלבד‪ ,‬ויש לו נשמה בתוך זה‪ ,‬אזי בשעת‬ ‫‪,ä"äììæ ãéâîäî éúòîù éë ,äæ ïéáäìå‬‬ ‫מבחן בה לא יכל להבין את דברי התוספות‬ ‫‪) äðùîä øàéáù‬אבות פ"ב מי"ג(‬ ‫מחמת הצום‪ ,‬שבר את הצום מבלי לחשוב‬ ‫'‪òá÷ êúìôú ùòú ìà ììôúî äúàùëå‬‬ ‫שמפספס בכך תענית של שבוע שלם‪ ,‬הוא‬ ‫‪øåáò ,'íå÷îä éðôì íéðåðçúå íéîçø àìà‬‬ ‫תפס מיד מהו רצון ה' ממנו וזה מה שהוא‬ ‫‪úà àéöåäì ,íìåò ìù äîå÷î àéäù äðéëùä‬‬ ‫עשה‪ .‬זהו המבחן לנקודת ה‪-‬לשמה‪.‬‬ ‫‪ .úåìâî äðéëùä‬המגיד מבאר ש'אל תעש‬ ‫לימוד לשמה הוא בחינת‬ ‫תפלתך קבע' היינו שלא יתפלל האדם‬ ‫נשמה הצריכה גוף ומעטפת‬ ‫עבור צרכי עצמו‪' ,‬אלא רחמים ותחנונים‬ ‫לפני המקום' ‪ -‬על השכינה הקדושה‪.‬‬ ‫של שלא לשמה‬ ‫‪ùéà ïéà ,íòä áì ïîùä ,ïéàåø åðà äúòå‬‬ ‫‪ ìáà‬שלא בשעת מבחן‪ ,‬רוב ככל הזמן‪,‬‬ ‫‪åùôð øòöìå ,úàæ úòãì áì ìò íù‬‬ ‫יחדיו‪,‬‬ ‫הולכים‬ ‫והנשמה‬ ‫הגוף‬ ‫ט‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת לך לך‬ ‫‪ ,'ìëá íäøáà‬ודרשו חז"ל בזה '‪äéä úá‬‬ ‫‪äöåøù éî ìë àìù íâä .äðéëùä øåáò‬‬ ‫‪ïååëì ùéå ,'äîù ìëáå ,åðéáà íäøáàì‬‬ ‫‪÷åîò ÷åîò éë ,ìåèéå àåáé íùä úà ìåèéì‬‬ ‫‪ ,íäéøáãá‬לבאר הרמז הפנימי שבזה‬ ‫‪øåáò ììôúäì êéà òãéìå âéùäì ,åðàöîé éî‬‬ ‫שקראו לבתו של אברהם אבינו בכל‪,‬‬ ‫‪ ,äðéëùä úåìâ‬אין כל אחד יכול להיעמד‬ ‫‪) íéðå÷éúáå øäåæá àúéàã‬תיקון ל‪ .‬עד‪ ,‬ב( ‪åùøãù‬‬ ‫להתפלל עבור השכינה‪ ,‬אבל אף על פי כן‬ ‫‪úééø÷úà àøôéö ïéá éäéà ãë' ,äðéëùä ìò‬‬ ‫לא ניתן להתעלם מעבודה זו‪ ,‬כי תכלית‬ ‫‪ïéá ,äðùåù úééø÷úà àáùò ïéá ,àøùð‬‬ ‫כל הבריאה‪ ,‬וכל הקשיים העוברים על כל‬ ‫‪.'åëå 'äðåé àôåò‬‬ ‫אחד ואחד‪ ,‬ועבודת התפלה‪ ,‬היא להתפלל‬ ‫עבור השכינה‪.‬‬ ‫התיקוני זוהר שם‪' :‬אימא עלאה‬ ‫‪ì"æå‬‬ ‫מראה סתימא דלית בה דמיון‪,‬‬ ‫‪ äöòäå‬הוא‪ãéù ãò ,áééç íãà ìë íðîà :‬‬ ‫אימא תתאה מראה באתגלייא דאית בה‬ ‫‪úãåáòá âéùäì ,úòâî åìëù‬‬ ‫'וביד‬ ‫)הושע יב יא(‬ ‫דמיון‪ ,‬ועלה אתמר‬ ‫‪äéðî éåðô øúà úéìã úòãìå ,àøåáä‬‬ ‫הנביאים אדמה'‪' ,‬אדמה' איהי דמיון לכל‬ ‫‪úà äôøé àì æàå ,äìùî ìëá åúåëìîå‬‬ ‫‪ .äãåáòäîå äøåúäî åîöò‬וראשית מה שיד‬ ‫נביאייא‪ ,‬ולכל חד כפום חיליה‪ .‬ובגין‬ ‫שכלנו מגעת בזה‪ ,‬הוא‪ ,‬לדעת ולהכיר‪,‬‬ ‫דאיהי שלטא על כל מרכבות דלתתא‪ ,‬ועל‬ ‫ולהאמין בזה‪ ,‬שהרי האמונה היא הפתח‬ ‫כל כוכבייא ומזלי‪ ,‬ואלנין ודשאין‪ ,‬ועל כל‬ ‫הראשון בכל דבר בעבודת ה'‪ .‬וצריכה‬ ‫עופי שמיא וחיוון )ו(ארעא ונוני ימא‪ ,‬בגין‬ ‫האמונה להיות אמונה חיה‪ ,‬ולא אמונה‬ ‫דא אתקריאת בשמא דכלהו‪ ,‬מסטרא‬ ‫גנובה‪ ,‬אמונה הנמצאת לנגד עיני האדם‪,‬‬ ‫דחיוון אתקריאת ‪ ,äéç‬ומסטרא דעופין‬ ‫שכל הקורה עמנו וכל הקורה בעולם הכל‬ ‫‪ ,øåôö äðåé øùð‬ומסטרא דנונין ‪ ,âãä‬סטרא‬ ‫קשור לשכינה הקדושה‪ ,‬לגילוי כבוד ה'‪,‬‬ ‫בישא בהפוכא ‪ ,äâã‬ומסטרא דעשבין‬ ‫לשכינה בתחתונים‪ .‬וככל שמתעלים יותר‬ ‫אתקריאת שכינתא ‪ ,'äðùåù‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בעבודת ה' יכולים יותר להבחין מה‬ ‫משמעות גילוי כבוד ה' שבכל דבר‪ ,‬אף‬ ‫בחינת אימא העליונה‪ ,‬היא מראה‬ ‫]‪-‬‬ ‫בחינת‬ ‫סתומה שאין בה דמיון‪.‬‬ ‫בפרטי הדברים‪ ,‬ובזה עבודת כל אחד עד‬ ‫השכינה‬ ‫שהיא‬ ‫התחתונה‪,‬‬ ‫אימא‬ ‫כמה שידו מגעת‪.‬‬ ‫הקדושה‪ ,‬היא מראה בהתגלות שיש בה‬ ‫הנביאים‬ ‫'וביד‬ ‫נאמר‬ ‫ועליה‬ ‫דמיון‪,‬‬ ‫הטעם שנקראת השכינה הקדושה‬ ‫אדמה'‪' ,‬אדמה' זהו דמיון לכל הנביאים‪,‬‬ ‫בשם נשר שושנה עוף ויונה וכו'‬ ‫לכל אחד כפי כוחו ומדרגתו‪ .‬ובגלל‬ ‫‪) åùøãå åøøåòúð ì"æøù òãå‬ב"ב טז‪ ,‬ב( ‪ìò‬‬ ‫שהיא שולטת על כל המרכבות שלמטה‪,‬‬ ‫‪) ÷åñô‬בראשית כד‪ ,‬א( '‪úà êøéá 'äå‬‬ ‫פרשת לך לך | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫י‬ ‫בדיוק‪,‬‬ ‫הפוכה‬ ‫היא‬ ‫האמת‬ ‫‪ìáà‬‬ ‫ואילנות‬ ‫ומזלות‪,‬‬ ‫הכוכבים‬ ‫כל‬ ‫ועל‬ ‫ההתרוממות האמתית והכנפיים‬ ‫ודשאים‪ ,‬ועל כל עופות השמים וחיות‬ ‫האמתיים זהו יהודי המתרומם ומתעלה‬ ‫הארץ ודגי הים‪ ,‬בגלל זה נקראת בשם‬ ‫ומתקרב לה' על ידי אהבתו ויראתו‪ ,‬ובכדי‬ ‫של כולם‪ ,‬מצד החיות נקראת חיה‪ ,‬ומצד‬ ‫שיהיה משל גשמי לכך בעבור כך נבראה‬ ‫של העופות נשר יונה צפור‪ ,‬ומצד הדגים‬ ‫היונה‪ ,‬ובעבור כך נבראה בצורה שהיא‬ ‫הדג‪ ,‬צד הרע בהיפוך דגה‪ ,‬ומצד של‬ ‫כנפיה‪.‬‬ ‫הוזזת‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫מתרוממת‬ ‫העשבים נקראת השכינה שושנה[‪.‬‬ ‫מלכתחילה כל מה שיש יונה בעולם הזה‬ ‫הוא בכדי שתסמל ותהיה משל גשמי‬ ‫התשובה לתמיהה שישנה לכל‬ ‫‪åäæå‬‬ ‫לעבודת ה' הניתן להבין ממנה‪.‬‬ ‫אפילו‬ ‫זוהר‬ ‫ללמוד‬ ‫המתחיל‬ ‫בפירוש פשוט ביותר‪ ,‬מה הם שמות‬ ‫הרבים שישנה לשכינה‪ ,‬ים ארץ קרקע‬ ‫רמיזא דחכמתא הנלמד משילוח‬ ‫יונה ציפור וכו'‪ ,‬למה יש לה שמות רבים‬ ‫נח את העורב והיונה‬ ‫כל כך‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬שאלני אחד‪ ,‬מהו‬ ‫‪úåéèøôáå‬‬ ‫פנימיות המעשה בשילוח‬ ‫היונה אחר המבול‪ ,‬ואולי י"ל שזה בא‬ ‫כל הנבראים הגשמיים נבראו‬ ‫ללמדנו אופן עשיית המצוות‪ ,‬שהרי נח‬ ‫מלכתחילה בעבור להיות משלים‬ ‫נכנס לתיבה רק מחמת ציווי ה' ואף יצא‬ ‫לעבודת ה' ולבחינות השכינה‬ ‫מהתיבה רק מחמת ציווי ה'‪ ,‬שאמר לו 'צא‬ ‫ענין זה בעומק יותר‪ ,‬בהשקפה‬ ‫‪øåàéáå‬‬ ‫מן התיבה' )בראשית ח טז(‪ ,‬וכהקדמה לציווי‬ ‫ראשונה נראה‪ ,‬שהשימוש בכל‬ ‫היציאה מן התיבה מבארת התורה את‬ ‫דברי העולם הזה עבור משלים לשכינה‬ ‫המעשה של שילוח העורב והיונה‪ ,‬שממנו‬ ‫ולעבודת ה' זהו מחוסר ברירה‪ .‬ולדוגמא‪,‬‬ ‫נלמד איך לעשות את ציווי ה'‪ ,‬כאשר נח‬ ‫כאשר רוצים לבאר לאדם שהינו צריך‬ ‫שלח את העורב הוא יצא יצוא ושוב‪,‬‬ ‫להתרומם ואת הדרך לעשות זאת‪ ,‬ואין‬ ‫מחמת חשדו בנח שרוצה להרע לו‪ ,‬וכל‬ ‫הוא מבין זאת‪ ,‬מחפשים בבריאה מהו‬ ‫הזמן היה עסוק עם עצמו‪ ,‬וממנו נלמד‬ ‫הדבר שמתרומם ואיך הוא מתרומם‪,‬‬ ‫איך לא לקיים את ציווי ה'‪ .‬אולם כאשר‬ ‫ו"מוצאים" את היונה המתרוממת על ידי‬ ‫שלח נח את היונה היא עשתה את‬ ‫הוזזת שני כנפיה‪ ,‬אזי ממשילים לאדם‬ ‫שליחותה ועפה למרחקים‪ ,‬אולם כאשר‬ ‫את כנפי היונה לאהבה ויראה‪ ,‬ואומרים‬ ‫'לא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב‬ ‫לו שילמד מהיונה להתרומם על ידי‬ ‫אליו אל התבה' )שם פסוק ט(‪ ,‬ולאחר שבעת‬ ‫האהבה והיראה‪.‬‬ ‫יא‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת לך לך‬ ‫אלא זהו כל מהותם של החתול והנמלה‬ ‫ימים שיוסף נח לשלחה מן התיבה‪' ,‬ותבא‬ ‫ושאר בעלי החיים‪ ,‬שיהיו "ציורים"‬ ‫אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף‬ ‫והמחשות גשמיים לדברי התורה‪ .‬ועל דרך‬ ‫בפיה' )שם פסוק יא(‪ ,‬ודיבורי אמונה דברה‬ ‫הינם‬ ‫הגשמיים‬ ‫הנבראים‬ ‫כל‬ ‫זה‬ ‫בכך‪ ,‬כמבואר בגמרא )עירובין יח‪' (:‬אמרה יונה‬ ‫מלכתחילה "ציורים" ומשלים של עבודת‬ ‫לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬רבונו של עולם‪,‬‬ ‫ה'‪ .‬וזהו מה שכל הנבראים הינם בחינות‬ ‫יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך‪,‬‬ ‫של השכינה הקדושה‪.‬‬ ‫ואל יהיו מתוקין כדבש ותלוין ביד בשר‬ ‫ודם'‪ ,‬ולאחר שבעת ימים אחרים 'וישלח‬ ‫מין ומין הדברים שמבטאים את‬ ‫‪ìëáå‬‬ ‫את היונה ולא יספה שוב אליו עוד' )שם‬ ‫השכינה הקדושה ביותר‪ ,‬נקראת‬ ‫פסוק יב(‪.‬‬ ‫בעופי‬ ‫בשמותיהם‪,‬‬ ‫הקדושה‬ ‫השכינה‬ ‫ובצמחים‬ ‫ציפור‪,‬‬ ‫יונה‬ ‫נשר‬ ‫שמיא‬ ‫מעוף היונה על ידי כנפיה רומז‬ ‫‪àìäå‬‬ ‫השושנה שבין החוחים‪ ,‬וכו'‪ .‬והאמת היא‬ ‫הדרך‬ ‫שזהו‬ ‫ויראה‪,‬‬ ‫לאהבה‬ ‫שגם כל מציאות החוחים והקוצים הוא‬ ‫הנכונה לקיום המצוות‪ ,‬מתוך אהבת ה'‬ ‫אך ורק השכינה הקדושה‪ ,‬וזהו סוד‬ ‫והיראה ממנו‪ ,‬ונצרך לדעת שלפעמים‬ ‫'וירא אליו מלאך ה' בלבת אש מתוך‬ ‫משתדלים לקיים את המצוות מתוך אהבת‬ ‫הסנה' )שמות ג ב(‪ ,‬אולם אין מכנים את‬ ‫ויראת ה' אולם לא מצליחים להתנתק‬ ‫השכינה הקדושה בשם סנה‪ ,‬כי למרות‬ ‫מהבלי עולם הזה‪ ,‬כיונה בפעם הראשונה‬ ‫שיש לימודים לעבודת ה' אף מהסנה‪,‬‬ ‫שעפה ולא מצאה מנוח לכף רגלה ושבה‬ ‫העיקרי‬ ‫ללימוד‬ ‫נטפל‬ ‫זה‬ ‫אבל‬ ‫אל התיבה‪ ,‬ולפעמים מצליחים על ידי‬ ‫שמהשושנה שבין החוחים‪ ,‬והחוחים הם‬ ‫השתדלות קיום המצוות על ידי אהבה‬ ‫כחיילותיה של השכינה‪.‬‬ ‫ויראה לזכות לאמונה בהירה שהכי טוב‬ ‫להיות בידי ה' יותר מכל תענוגות עולם‬ ‫עומק ענין 'בוקע חלוני רקיע'‬ ‫הזה‪ ,‬עד שזוכים להתנתק מהבלי העולם‬ ‫ו'פגימת הלבנה' הנראה לעינינו‬ ‫ולהתרומם ולהתעלות בעבודת ה'‪.‬‬ ‫ואין מכוון לדברי בעלי התכונה‬ ‫יובן הרבה מאמרי חז"ל הנראה‬ ‫‪äæáå‬‬ ‫‪ íùëå‬שיונה כל מציאותה למשל לעבודת‬ ‫בהשקפה ראשונה כסותרים את מה‬ ‫ה'‪ ,‬כמו כן כל בעלי החיים‬ ‫ולדוגמא‬ ‫לעינינו‪,‬‬ ‫המציאות‬ ‫שנראה‬ ‫מציאותם עבור כן‪ ,‬ועל דרך המבואר‬ ‫'הפותח בכל יום דלתי שערי מזרח ובוקע‬ ‫בגמרא )עירובין ק‪' (:‬אילמלא לא ניתנה תורה‬ ‫חלוני רקיע' )ברכת 'הכל יודוך' שחרית לשבת(‪ ,‬שנראה‬ ‫היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה'‬ ‫שדברים אלו אינם מכוונים לדברי בעלי‬ ‫וכו'‪ ,‬שאין זה לימוד מהחתול והנמלה‪,‬‬ ‫פרשת לך לך | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫יב‬ ‫לדידן‪ ,‬שאי אפשר ]לנו[ ליהנות אז‬ ‫התכונה שבזמן הזה‪] ,‬שפעם סברו שהארץ‬ ‫מאורה' )שם משמואל תזריע תער"ג(‪ .‬אלא‪ ,‬שמאחר‬ ‫ישרה ואם כן השמש צריכה להיכנס על‬ ‫שכלפינו נראית הלבנה כפגומה‪ ,‬אם כן‬ ‫כיום‬ ‫אבל‬ ‫רקיע‪,‬‬ ‫חלוני‬ ‫בקיעת‬ ‫ידי‬ ‫זהו עיקר מציאותה של הלבנה‪ ,‬שזהו‬ ‫שיודעים שכדור הארץ עגול לכאורה אין‬ ‫הלימוד לעבודת ה' שיש לנו ממנה‪ ,‬בחינת‬ ‫צריכה השמש לבקוע חלונות הרקיע‬ ‫השכינה שבה‪ ,‬וכנ"ל שבכל נברא ונברא‬ ‫בשביל להאיר[‪) ,‬ע' שטמ"ק כתובות יג‪ :‬ד"ה השבתנו‪,‬‬ ‫חלק המשל לעבודת ה' שבו זהו כל סיבתו‬ ‫ושו"ת רב פעלים ח"ב סוד ישרים סי' ג(‪.‬‬ ‫ועיקר מציאותו‪ ,‬ומזה נובע מציאותה‬ ‫הגשמית שלעולם חציה מאיר‪ ,‬ואם כן‬ ‫‪ ìáà‬האמת היא‪ ,‬שאין כל ענין במציאות‬ ‫מבקשים אנו שבחינת השכינה והלימוד‬ ‫הגשמית והפיזית של השמש‪ ,‬האם‬ ‫לעבודת ה' שבלבנה הנראית לעינינו‬ ‫היא בוקעת חלוני רקיע או לא‪ ,‬אלא מאחר‬ ‫כפגומה בתחילת חודש ומלאה באמצע‬ ‫שלאדם נראה בפשטות שהשמש בוקעת‬ ‫החודש‪ ,‬שזה יתמלא‪ ,‬ואזי גם המציאות‬ ‫חלוני רקיע בשביל להאיר‪ ,‬אם כן בעבור‬ ‫הגשמית של הלבנה תהיה בשלימות‪.‬‬ ‫כך נבראה השמש‪ ,‬שילמד האדם מאופן‬ ‫הסתכלותו על השמש‪ ,‬וכל מהלך השמש‬ ‫למה הדבר דומה‪ ,‬לאחד הלומד‬ ‫‪ìùîå‬‬ ‫הגשמי הוא עבור לימוד האדם מאופן‬ ‫בספר עיוני עמוק‪ ,‬ובא אליו חברו‬ ‫ראייתו את מהלך השמש כפי מה שהוא‬ ‫ומראה לו שבעצם האותיות שבספר אינם‬ ‫רואה‪ ,‬אזי באמת בפנימיות מציאות‬ ‫אותיות אמתיות אלא נקודות של דיו‬ ‫השמש היא בבחינת בוקעת חלוני רקיע‪,‬‬ ‫בלבד‪ ,‬וכאשר יעיין היטב מקרוב יראה‬ ‫מאחר שכן נראה הוא לעיני האדם‪,‬‬ ‫שאכן כן הוא נקודות דיו ולא אותיות‪ ,‬ורק‬ ‫והמציאות הגשמית שאינה כן הוא רק‬ ‫ממרחק נראים נקודות אלו לאותיות‪.‬‬ ‫תוצאה וטפלה ללימוד הרוחני שמן‬ ‫שיענה המעיין לחברו‪ ,‬שוטה הנך‪ ,‬כי מה‬ ‫השמש כפי ראות עיני האדם‪.‬‬ ‫נפקא מינה בעבורי אם השכל העמוק‬ ‫כתוב באותיות של ממש או בנקודות של‬ ‫דרך זה‪ ,‬מה שחז"ל מתייחסים‬ ‫‪ìòå‬‬ ‫דיו הנראים ממרחק לאותיות‪ ,‬כך או כך‬ ‫לפגימת הלבנה‪ ,‬ובקידוש לבנה‬ ‫ביכולתי ללמוד את התוכן העיוני העמוק‬ ‫מבקשים אנו יהי רצון מלפניך וכו'‬ ‫הפיזית‬ ‫המציאות‬ ‫כן‬ ‫כמו‬ ‫שבספר‪.‬‬ ‫למלאות פגימת הלבנה‪ ,‬ולכאורה 'הלוא‬ ‫והטכנית של ברואי עולם הזה אינה נוגעת‪,‬‬ ‫הלבנה אינה נפגמת כלל‪ ,‬שלעולם חציה‬ ‫אלא התוכן הפנימי והלימוד לעבודת ה'‬ ‫מאיר‪ ,‬אלא שלפעמים פונה החלק המאיר‬ ‫שבו‪ ,‬שזהו המציאות האמתית‪.‬‬ ‫למעלה‪ ,‬ולא יקרא זה פגימה בלבנה אלא‬ ‫יג‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת לך לך‬ ‫‪ùé ïë åîë ,íìåòá úåìåòôä úå÷ìçúä‬‬ ‫היא‪ ,‬שמאחר והביא ה' לידנו‬ ‫‪úîàäå‬‬ ‫‪,íãà éðá úìòåúì äðéëùä íù úåðúùä‬‬ ‫ידיעה זו שמצד הגשמיות אין‬ ‫‪éôë äâéùäì ïéìåëé íùî øùà‬‬ ‫השמש בוקעת חלוני רקיע ואין הלבנה‬ ‫‪,äáäàä úðéçáá íéîòôì ,úåùáìúää‬‬ ‫פגומה‪ ,‬יש לנו מעתה ללמוד לעבודת ה'‬ ‫‪éøàùá äîåãëå ,äàøéä úåãîá íéîòôì‬‬ ‫אף מידיעה זו‪] ,‬וכך שאין הלבנה פגומה‬ ‫‪åááì ,åðå÷ úòãî åá ùéù éîå .åéúåãî‬‬ ‫רק לעינינו‪ ,‬בא ללמדנו שגם כאשר‬ ‫‪åéìà úîãðå åì úæîøî äðéëùäù êéà ïéáé‬‬ ‫המלכות אינה מאירה‪ ,‬מציאותה קיימת‬ ‫‪] úðáä êøòì ,úåðåù úåðéçáá‬לכאו' צ"ל‪:‬‬ ‫בשלימות‪ ,‬ואכ"מ[‪ ,‬אבל עיקר הלימוד‬ ‫‪.êøáúé åãåçé ùåøãì åáì [úðëä‬‬ ‫הוא מהשמש והירח כפי שנראים לעינינו‪,‬‬ ‫שזהו עיקר מציאותם‪.‬‬ ‫העבודה השייכת אלינו בחיפוש‬ ‫רמיזא דחכמתא‬ ‫‪÷ìçù éî úîàá éë ,ïéðòä úà ïéáäìå‬‬ ‫‪úùâì äöåøå ,äðéáá íé÷ìà åì‬‬ ‫שואלים מה שייכותם לעבודת‬ ‫‪íéáø‬‬ ‫הרמיזא דחכמתא הכתובה בדברי‬ ‫‪ùôðáå íìù áìá äîéðô íé÷ìà úãåáò ìà‬‬ ‫רבינו פעמים רבות‪ ,‬הלא נער צעיר אנכי‪,‬‬ ‫‪ìë ìà ,íãàä åì øåáé êøãä åäæ ,äöôç‬‬ ‫איש פשוט אנכי‪ ,‬ומה לי ולעבודה נשגבה‬ ‫‪éë òîùéå äàøé ìà ,òîåùå äàåøù íå÷î‬‬ ‫זו‪ .‬התשובה היא‪ ,‬שעבודה זו אינה שייכת‬ ‫‪åîöòì ç÷éå ,íù ùáåìîä úå÷ìà íà‬‬ ‫לגיל מקום ואיש מסוים‪ ,‬אלא צריך לכל‬ ‫‪åùôðì úåøøåòúä ïúéì ,àúîëçã àæéîø‬‬ ‫אחד להיות מוכנות לכך‪ ,‬לכל לראש‬ ‫‪øùàëå ,êøáúé åúå÷ìà úîîåøá ÷áãì‬‬ ‫‪ ,äæî øåáéãä åðì íã÷ øáë‬כאשר יש‬ ‫להבין שכל דבר הוא דיבורו של הקב"ה‪,‬‬ ‫לאדם הכרה ואמונה ברורים שכל מה‬ ‫ולהכין את לבו להיות מוכן בקול ה' ככל‬ ‫משל‬ ‫התממשות‬ ‫זהו‬ ‫בבריאה‬ ‫שיש‬ ‫אשר יאמר‪ ,‬ואזי יכול הוא להתחיל לחפש‬ ‫לעבודת ה' זהו הגורם הראשוני שינסה‬ ‫את קול ה' בבריאה‪ .‬ואין שומע אדם את‬ ‫הוא‬ ‫מה‬ ‫בכל דבר‬ ‫להתבונן‬ ‫האדם‬ ‫קול ה' בבריאה בימים מועטים‪ ,‬אלא‬ ‫עבודה גדולה היא‪ ,‬וככל שהאדם עובד‬ ‫"אומר" ו"מלמד" לעבודת ה'‪äìòî æàå ,‬‬ ‫בכך זוכה הוא לשמוע את קול ה'‬ ‫‪úðëåùä ,äðéëùä éøáà åðééäã ,ïéöåöéðä‬‬ ‫‪ ,íúåà äéçîå ìëá‬ומחבר את כל פרטי‬ ‫בפרטיות יותר ובדברים רבים יותר‪.‬‬ ‫הבריאה הנראים נפרדים זה מזה לייעד‬ ‫‪ íåéë‬ישנה תופעה שאנשים יושבים לפני‬ ‫ותכלית אחת‪.‬‬ ‫אדם החד חידות לפניהם‪ ,‬ולפעמים‬ ‫ישנה חידה העורכת זמן רב לפתרה‪,‬‬ ‫‪àøôéö ïéá' íéðå÷éúä úðååë‬‬ ‫‪åäæå‬‬ ‫ויושבים עם תשבצים וכל מיני דברים כדי‬ ‫‪éôë éë ,'åëå 'àøùð úééø÷úà‬‬ ‫פרשת לך לך | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫יד‬ ‫שאותה צריך הוא לבקוע‪ ,‬וימשיך לנסות‬ ‫לפתרה‪ .‬חידת השכינה בבריאה היא חידה‬ ‫ולהתייגע‪ ,‬ויבקש מה' שיעזרהו לעבדו‪,‬‬ ‫גדולה וחשובה הרבה יותר‪ ,‬היא חידה‬ ‫ואזי יתגלה אליו ה'‪.‬‬ ‫נצחית‪ ,‬וזוהי תכלית הבריאה‪ ,‬ועורך זמן‬ ‫רב לפתרה‪ .‬אנו איננו בעולם התיקון שבין‬ ‫'בת היתה לו לאברהם אבינו' ‪-‬‬ ‫רגע נמצא את רמיזי דחכמתא‪ ,‬ולראות‬ ‫הקב"ה בירך את אברהם אבינו‬ ‫את ה' בכל מקום‪ ,‬אלא יש לנו לעבוד על‬ ‫שיהיה לו שייכות עם השכינה‬ ‫כך זמן רב‪ ,‬ישנם חלקים שנזכה להבין מה‬ ‫בבחינת אשה‬ ‫ה' דורש מעמנו בשבוע או שבועיים‪,‬‬ ‫וישנם לפעמים שזוכים להבין רק אחר‬ ‫‪íöåò áåøì ,íåìùä åéìò åðéáà íäøáàáå‬‬ ‫שנה ושנתיים‪.‬‬ ‫‪úåàøì åúåìãúùäå åúøëä‬‬ ‫‪ì"æç åæîø ,äðéëùä úåùáìúä íå÷î ìëá‬‬ ‫‪ úãåáòå‬האדם היא להיות מוכן לשמוע‬ ‫‪ùåøéô ,'åðéáà íäøáàì äúéä úá' íäéøáãá‬‬ ‫את קול ה'‪ ,‬להחדיר לעצמו שוב‬ ‫‪) éëãøîá åùøãù åîë ,åúùà - úá‬מגילה יג‪,‬‬ ‫את האמונה והידיעה שהכל מאת ה'‪,‬‬ ‫א( '‪) 'úáì åì ç÷éå‬ע' אסתר ב ז( ‪.'äùàì' -‬‬ ‫וקולו של ה' בכל הפרטים שבבריאה‪,‬‬ ‫‪íäøáà úà êøéá àåä êåøá ùåã÷ä ,äöøé‬‬ ‫ולרצות ולהשתוקק לזכות לשמוע זאת‪.‬‬ ‫‪.äùàì úáì åì úåéäì ,äðéëùä íò ,åðéáà‬‬ ‫ועבודה זו היא בבחינת לבא לפומא לא‬ ‫ישנם כל מיני סוגי קשרים בין היהודי‬ ‫גליא‪ ,‬ולא ניתן להעביר זאת מאחד‬ ‫לשכינה‪ ,‬ובדרך כלל הקשר הוא בצורה‬ ‫למשנהו‪ ,‬וכל אחד כפי השגתו הרוחנית‬ ‫שהיהודי נחשב בנו של השכינה‪ ,‬אבל‬ ‫זוכה שיפתח לו יותר האפשרות לחיות את‬ ‫לפעמים הקב"ה נותן לאדם קשר כל כך‬ ‫ה' בכל הבריאה‪.‬‬ ‫חזק ועמוק עם השכינה‪ ,‬ברמה כזאת‬ ‫שכביכול השכינה מכונה אשתו‪ ,‬וכביכול‬ ‫עח‪(.‬‬ ‫)ח"א‬ ‫בפרשתנו‬ ‫בזוהר‬ ‫‪øàåáîå‬‬ ‫השכינה הבת שלו‪ ,‬שזהו קשר ושותפות‬ ‫שאברהם אבינו ניסה בכל‬ ‫עם השכינה‪.‬‬ ‫כוחו לדעת היכן הוא ארץ ישראל ולא ידע‬ ‫ולא היה יכול לעמוד על כך‪ ,‬וכיון שראה‬ ‫טעם המנהג לבחון החתן קודם‬ ‫הקב"ה את התעוררותו והשתוקקותו לכך‬ ‫השידוך‬ ‫התגלה אליו ה' והראה לו היכן ארץ‬ ‫‪åúåà äñðúäá íà éë ,åì ïúð àì úîàáå‬‬ ‫ישראל‪ .‬וללמדנו בא‪ ,‬שכאשר נתקל האדם‬ ‫‪ ,úåðåéñð äøùòá‬ורק על ידי‬ ‫בקושי ובחוסר בהירות בעבודת ה'‪,‬‬ ‫עבודתו את ה' בעשרה ניסיונות זכה לכך‬ ‫טיפשות היא להתייאש ולסגת מהעבודה‪,‬‬ ‫שהשכינה תהיה בתו ואשתו‪ .‬ועל פי זה‬ ‫ואדרבה‪ ,‬בתוך ההעלם גנוז הנקודה‬ ‫טו‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת לך לך‬ ‫'‪,'äðùåù úàø÷ð ïéáùò ïéáå ,äðåé àôåò ïéáå‬‬ ‫מחדש רבינו דבר נפלא‪êùîð äæîå ,‬‬ ‫‪éôë äðéëùä ìà íéåðéë úåîùä åìà ìë‬‬ ‫‪,åúá úà êãùì íéöåø íà ,äúò âäðîä‬‬ ‫‪ïéðòä ïáäå ,úåâéøãîä úåéçäì äúåùáìúä‬‬ ‫‪øáã äæéà íò äìçú ïúçä úà ïéñðî‬‬ ‫‪.÷åîò éë‬‬ ‫‪ ,äëìä‬שהמחותן בוחן את החתן לפני‬ ‫שמשדך אותו לבתו‪ ,‬והמקור לכך הוא‬ ‫‪úå÷ìçúä êë ìë åúøëä úåéäìå‬‬ ‫מכך שהקב"ה נתן את השכינה לאשה‬ ‫‪íùá úàø÷ð êéàäå ,äéúåìåòô‬‬ ‫לאברהם אבינו רק על ידי שבחן אותו‬ ‫‪íúæéîø íå÷î ,íéùåã÷ä äéúåîùî‬‬ ‫בעשרה ניסיונות‪,‬‬ ‫‪ìëä øéæçä ,íéðåéìò úåîìåò íùøåùá‬‬ ‫‪ìë íò íéãåçéä íâå ,äîåã÷ä äáùçîì‬‬ ‫רוב ככל המחותנים כבר אינם‬ ‫‪íåéä‬‬ ‫בוחנים את החתן באמת‪ ,‬רק מבחן‬ ‫‪ ,úåéîùâ éëøöî åìéôà ,åéúåãáåò‬כאשר‬ ‫פשוט‪ ,‬מבררים שהוא חתן טוב ותו לא‪,‬‬ ‫יהודי מצליח למצוא את הרבש"ע בכל‬ ‫ויש ללמוד מכך רמיזא דחכמתא‪ ,‬שכיום‬ ‫פרט בבריאה אזי הוא בא לאופן עבודה‬ ‫בשביל חיבור ושייכות לה' אין צריך‬ ‫חדש‪ ,‬שמחזיר את הבריאה למחשבה‬ ‫ניסיונות קשים‪ ,‬ובא בניקל יותר‪.‬‬ ‫הקדומה‪ ,‬ואזי הבריאה מתחילה לפעול‬ ‫נכון‪ .‬משל למה הדבר דומה‪ ,‬לכוח‬ ‫החשמל‪ ,‬שאין די בחוט החיובי המביא‬ ‫'בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל‬ ‫את כוחו‪ ,‬אלא צריך גם את חוט השלילי‬ ‫שמה' ‪ -‬שהשיג את השכינה בכל‬ ‫המחזיר את החשמל‪ ,‬ורק על ידו נעשה‬ ‫מדרגותיה אפילו בארציות‬ ‫מעגל חשמלי ופועל התאורה והמכונה‪.‬‬ ‫‪åðéáà íäøáà úà äñð àåä êåøá ùåã÷äå‬‬ ‫ויש בכך רמיזא דחכמתא לעבודתנו את‬ ‫‪íäá ãîòùëå ,úåðåéñð äøùòá‬‬ ‫ה'‪ ,‬שאין די לגלות את ה' בבריאה‪ ,‬אלא‬ ‫‪) 'íé÷ìà úàøé äùà'á ,äàøéá äëæ‬משלי לא ל(‪,‬‬ ‫נצרך להעלות ולהחזיר את כל הבריאה‬ ‫‪ìë óåñ ãò ,äéúåâéøãî ìëá äúåà âéùäå‬‬ ‫לה'‪ ,‬וזהו ענין היחודים‪ ,‬לייחד את העולם‬ ‫‪ìåëé íìëî ,úåéöøàá åìéôà ,úåâéøãîä‬‬ ‫ולבטלו לה'‪ .‬והזמן המסוגל לכך הוא‬ ‫‪ïî äæéàá ïéáäìå ,äðéëùä íù úåàøì‬‬ ‫בשבת‪ ,‬שבו הכל שב לשרשו‪ ,‬ואזי‬ ‫‪íùá äúåø÷ì ,åéìà äîãð úåîùä‬‬ ‫מעידים אנו על ה' בבריאה‪.‬‬ ‫‪åðéáà íäøáàì äúéä úá' åäæå .äúåùáìúä‬‬ ‫‪ìëáå íå÷î ìëá ,øîåìë ,'äîù ìëáå‬‬ ‫‪äìåãâ åúìòåú ,ì"ðä êøã ìò åúãåáòù éîå‬‬ ‫‪ïéá' íéðå÷éúä éøáãë .äîù ùáåìî íéàåøáä‬‬ ‫‪ïéà ,ììôúäì åãîòá êë øçà ãåàî ãò‬‬ ‫‪,øùð íù äúð÷ ,'øùð úééø÷úà àøôéö‬‬ ‫‪ìëä úåéäì ,åúãåáòî ìèáîå òðåî íåù åì‬‬ ‫‪) áåúëä íù ìò ,íéðåéìò úåøåàì æîåøîä‬שם‬ ‫‪òãåé ,òîåùå äàåøù íå÷î ìëáå ,åéìà äåù‬‬ ‫ל‪ ,‬י( '‪ ,'íéîùá øùðä êøã‬שזהו מושג נעלה‪,‬‬ '‫פרשת לך לך | שיעור בספה"ק 'אור המאיר‬ ‫טז‬ åéðôì íéàáù úåéä íò ,úòîåù ïæåà åì úå÷éáãî ãøôð åðéàå ,íù ùáåìîä úå÷ìà íäéðéðò íéøôñîå ,íãà éðá äîë íéîòôì ‫ וכל מה שמבקש הכל ברוחניות‬,àøåáä ùáåìî íãàäù úîçîå ,éðôåâä íúåëøèöäå .'‫ולהתגלות כבוד ה‬ ùé ,äæì õåç íâå ,íòá áøåòîå øåëòä óåâá ìåëé íà ,àøåáä úãåáòì úìòåú íéîòôì ‫ הייחודיות‬- '‫'אזנים כרית לי‬ êéøö ,'ä ìà íòä éøáã áéùäìå úåìòäì ‫באוזני דוד המלך‬ úà òåîùìå ,ãçà ãçà ìëì äðòî úåðòì (‫ ז‬,‫ )תהלים מ‬øîà íåìùä åéìò êìîä ãåãå àæéîø íäá àéöîäìå ,íéèåùôä íäéøáã ,ì"æ é"ùø ùøéôå ,'éì úéøë íéðæà' åðô íäìù øåáéãá àøå÷ ìå÷å ,àúîëçã éøáã íäá òåîùì íéìåìç íúåà úéùò ‫ )יתרו ד"ה אתם‬øçà íå÷îá øëæåîë ,'ä êøã úà àéöåäù ,äðáä êéøö äøåàëìå .äøåú ‫ ואצל רבינו הפני מנחם ז"ל‬,íù ïééò (‫ראיתם‬ íéìåìç íéðæà åì úåéäì ,ììëä ïî åîöò ‫ שכל אחד שנכנס‬,‫בלט במיוחד עבודה זו‬ åìéôà íãà ìëá íðùé øùà ,åúìåæî øúåé ‫לדבר עמו אפילו במילי דעלמא מיד מצא‬ ‫ הרי כל אחד ואחד אוזניו‬,íéðè÷áù ïè÷ ‫ אחד‬,‫ ולדוגמא‬,‫בזה שייכות לה' ולתורתו‬ ,‫חלולים כאפרכסת ועל ידי זה שומע הוא‬ ,‫נכנס לומר לו שזוכה לעשות פדיון הבן‬ íâå .åúìåæì àìå "éì" úéøë åøîåà äîå ‫אמר לו רבינו ה' יעזור שה' יפדה אותנו‬ ,'äøåú éøáã íäá òåîùì' ùøôì é"ùø àáù ‫ וסיפורים לאין‬,'‫ 'בני בכורי ישראל‬- ‫בניו‬ ‫ וכי היו לו אזנים כרויות רק‬,äðáä ïéà .‫ספור כגון זה‬ ‫ הרי האזנים חלולים‬,‫לשמוע דברי תורה‬ ‫ כל אחד‬,‫וניתן לשמוע בהם מה שרוצים‬ éøåôéñ ,íò ïåîäî åòîåùá åìéôàå .‫כפי בחירתו‬ êéà ,åùôðì úåöò ïúåð ,úåéùòî ‫ לא רק‬,àåä êåøá àøåáä úà ãåáòì ‫לא כל האזנים שוות‬ ‫ אלא אף‬,‫ששומע בכך ידיעה מה ה' עושה‬ ‫ בבריאה‬,äåù ïæåà ìë àì úîàá ,äàøðäå '‫ הוא שומע מה עבודת ה‬,‫יותר מכך‬ ‫ וישנם‬,‫שומעים כל מיני דברים‬ ‫ ועל דרך‬,‫הנדרשת ממנו מחמת כן‬ íãà êì ùé :‫כל מיני מדרגות של שמיעה‬ ‫ שבהיותו‬,‫המעשה מאחד הצדיקים זי"ע‬ òîùðä éøáãáù èåùôä íà éë òîåù åðéàù ,‫בדרך עבר גוי עם עגלה ונהפכה העגלה‬ ú÷éáãî ãøôðå íù òå÷ù øàùðå ,åúìåæî ,‫חיפש הגוי אנשים שיעזרו לו להרימה‬ úåèùôúä êë ìë åì ïéà éë ,åúáùçî ‫ וענה לו שאינו‬,‫וביקש מהצדיק עזרה‬ éøáã åäòøì ùéà éøáãî òåîùì ìëùä ‫ אמר לו הגוי יכול אתה אלא שאינך‬,‫יכול‬ øùà ,íìùäå àøéä ùéà íðîà .äøåú ‫ כששמע זאת לקח מכך רמיזא‬,‫רוצה‬ ùé ,åéðô ìò åúàøéå åáø÷á íé÷ìà úîëç ‫יז‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת לך לך‬ ‫‪ïåøñçå äðéëùä úåìâ øåáò ìëä íúîâî‬‬ ‫דחכמתא לעבודת ה' שיכולים לעבוד את‬ ‫‪ìëå ,íéðåéìò úåîìåò ï÷úì ìëäå ,ïåéìò‬‬ ‫ה' וצריכים רק לעורר את הרצון‪.‬‬ ‫‪äø÷îå éòâôî íéîòôì íúåà íéøå÷ä‬‬ ‫‪äúéä 'ä úàîù íéðéáîå íéòãåé ,íéðîæä‬‬ ‫‪íéðæà' íåìùä åéìò êìîä ãåã æîø äæå‬‬ ‫‪.ïåéìò ïåøñç øåáò ììôúäì ,úàæ‬‬ ‫‪íéðæà êåúá øîåì äöø ,'éì úéøë‬‬ ‫‪,íééðçåø íéðæà ãåò 'éì úéøë' íééîùâä‬‬ ‫כל מידע מהעולם יש להפשיטו‬ ‫‪,íéîùâä éøáã òåîùì úéîùâä ïæåàá‬‬ ‫מהפרשנות הגסה של העיתונות‬ ‫‪.íéðçåøä éøåáéã òåîùì íéðçåøä íéðæàáå‬‬ ‫ולהלבישו ב'כי פקד ה' את עמו'‬ ‫משל למה הדבר דומה‪ ,‬חרש יש לו גם כן‬ ‫אזנים‪ ,‬אבל יש לו רק את האזנים‬ ‫שרגא פייבל מנדלוביץ ז"ל‪ ,‬אמר‬ ‫‪ø"øä‬‬ ‫הבשריות מבלי האזנים הנפשיות‪ ,‬ומרגלא‬ ‫)תהלים קד כא(‬ ‫על דברי דוד המלך‬ ‫בפומיה דאינשי על מי שיש לו חוש‬ ‫'הכפירים שואגים לטרף ולבקש מק‪-‬ל‬ ‫מוזיקלי היודע להבחין בכל כלי הנגינה‬ ‫אכלם'‪ ,‬שכאשר אנו שומעים את שאגת‬ ‫וכדו' "יש לו אזנים טובות"‪ .‬על דרך זה‬ ‫האריה לטרף אנו שומעים שיש אריה‬ ‫דוד המלך אמר 'אזנים כרית לי'‪ ,‬לי ה'‬ ‫באיזור‪ ,‬או שהאריה רעב ומחפש טרף‪,‬‬ ‫כרה אזנים רוחניות‪ ,‬שעל ידי עבודתו‬ ‫אבל דוד המלך שחיפש בכל דבר רמיזא‬ ‫למצוא את ה' בכל מקום‪' ,‬עד אמצא מקום‬ ‫דחכמתא‪ ,‬כאשר הוא שמע את 'הכפירים‬ ‫לה' )תהלים קלב ה(‪ ,‬זכה שיכרה לו ה' אזנים‬ ‫שואגים לטרף' הוא לא שמע את רעבונם‬ ‫אלו‪ .‬ולהיפך שמיעת וקריאת חדשות‬ ‫אלא את שאגה של 'לבקש מק‪-‬ל אוכלם'‪,‬‬ ‫עושה סתימה באזניים‪ ,‬וצריך לשחרר‬ ‫את הבקשה מה' שהכפירים מבקשים‪ .‬זהו‬ ‫ולשטוף אותם‪ ,‬להתחיל מחדש לשמוע‬ ‫האזנים הרוחניות שהיו לדוד המלך‪,‬‬ ‫באזנים רוחניות‪.‬‬ ‫ששמע בהם את כל הקורה בעולם הזה‪.‬‬ ‫ניתן לבאר את דברי המדרש )ויק"ר‬ ‫‪ òîùå‬דוד המלך באזנים אלו ‪äæáå ìå÷ä úà‬‬ ‫)תהלים קיט נט(‬ ‫על הכתוב‬ ‫לה א(‬ ‫‪êøã åðô' íò ïåîä éøåáéãá àøå÷ä‬‬ ‫'חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך'‪,‬‬ ‫‪íéìåìç íúåà úéùò ,é"ùø ùøéô äæìå .''ä‬‬ ‫אמר דוד‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬בכל יום ויום‬ ‫‪éøåáãî åìéôà ,äøåú éøáã íäá òåîùì‬‬ ‫הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית‬ ‫‪úéøë øîà øéôùå ,éîùâä øåôéñå íéúåçôä‬‬ ‫רגלי‬ ‫והיו‬ ‫הולך‪,‬‬ ‫אני‬ ‫פלונית‬ ‫דירה‬ ‫"‪íãà ìë àì éë ,åúìåæì àìå à÷ééã "éì‬‬ ‫ולבתי‬ ‫כנסיות‬ ‫לבתי‬ ‫אותי‬ ‫מביאות‬ ‫‪éãéçé íà éë ,íéìåìç íéðæà åì úåéäì äëåæ‬‬ ‫מדרשות‪ ,‬הדא הוא דכתיב 'ואשיבה רגלי‬ ‫‪íðéàå ,êøáúé åøáã ìà íéãøçäå ,äìåâñ‬‬ ‫אל עדותיך''‪ .‬דוד המלך ישב באסיפה‬ ‫‪íà éë ,íåìë íîöò úåàðäî ïéùéâøî‬‬ ‫פרשת לך לך | שיעור בספה"ק 'אור המאיר'‬ ‫יח‬ ‫כל‬ ‫למרות‬ ‫כן‪,‬‬ ‫גם‬ ‫מואב'‬ ‫'בשדה‬ ‫מלכותית‪ ,‬שדנו שם מה להגיב לרצון‬ ‫הפרשנויות של הבלי המואביים‪.‬‬ ‫מלך פלוני הרוצה לתקוף אותנו‪ ,‬ומה‬ ‫להגיב למלך האחר שרוצה אחרת‪ ,‬וכו'‬ ‫מואב ופרשנויותיו נכנס לתוך‬ ‫‪äãùäå‬‬ ‫וכו'‪ ,‬ודוד המלך שמע בכל זאת רק את‬ ‫ציבור החרדים גם כן‪ ,‬מי שחי‬ ‫הבית מדרש‪ ,‬את קול ה' ודברו‪ ,‬וגם‬ ‫ושקוע בעולם הזה‪ ,‬שומע הוא את הכל‬ ‫בלכתו בגן חיות 'היו רגלי מביאות אותי‬ ‫באזנים גשמיות‪ ,‬שטראמפ הוציא את‬ ‫לבתי כנסיות ולבתי מדרשות'‪.‬‬ ‫החטופים מידי חמאס‪ ,‬והציונים הם‬ ‫המכניסים את לומדי התורה לבית הסוהר‪,‬‬ ‫‪ ,ì"éå‬שזהו ביאור הכתוב על נעמי 'ותשב‬ ‫אבל מי שיש לו אזנים רוחניות שומע הוא‬ ‫משדי מואב כי שמעה בשדה מואב‬ ‫שהרבש"ע מנהל את כל זאת‪ ,‬ומכל דברים‬ ‫כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם' )רות א‬ ‫אלו הוא לומד רמיזא דחכמתא איך לעבוד‬ ‫ו(‪ ,‬שלכאורה אינו מובן מהי האריכות‬ ‫את ה'‪.‬‬ ‫הזאת‪ ,‬במקום 'כי כלה הרעב' נכתב 'כי‬ ‫שמעה בשדה מואב כי פקד ה' את עמו‬ ‫גלות ישראל מהאומות‪ ,‬וגלות‬ ‫לתת להם לחם'‪ ,‬ומה צריך לומר ששמעה‬ ‫תלמידי חכמים מאנשי המוני עם‬ ‫זאת 'בשדה מואב' הרי מבואר לפני זה‬ ‫שהיא הייתה בשדה מואב‪ ,‬ומה צריך‬ ‫בתולדות יעקב יוסף )פר' מסעי(‪,‬‬ ‫‪áúëå‬‬ ‫לכתוב זאת שוב‪ .‬אלא הפירוש הוא‪,‬‬ ‫וז"ל‪' :‬יש ג' מיני גלות‪ ,‬א' גלות‬ ‫שבשדה מואב לא אמרו 'כי פקד ה' את‬ ‫ישראל מהאומות‪ ,‬ב' גלות התלמידי‬ ‫עמו לתת להם לחם'‪ ,‬אלא הביאו ידיעה‬ ‫חכמים מאנשי המוני עם וכו'‪ ,‬ג'‪ ,‬גלות‬ ‫שנגמר הרעב בארץ ישראל כי ירד גשם‪,‬‬ ‫שלומי אמוני ישראל עובדי ה' ]הלומדים‬ ‫ו"הפרשן בחדשות המואביים" פירשן‬ ‫לשמה[‪ ,‬מהלומדים שלא לשמה רק‬ ‫שבגלל שהיה זמן רב של בצורת לכן‬ ‫להתפאר ולכבוד' וכו'‪.‬‬ ‫הגיעו עננים מרוח פלונית ולקחו מים‬ ‫‪ íéàåøå‬אנו את המעבר בין גלות לגלות‪,‬‬ ‫מהים וממילא ירד גשם‪" ,‬ונשיא ארצות‬ ‫בהתחלה לקחו אחינו בני ישראל‬ ‫הברית הביא מים ונשיא רוסיה הביא לחם‪,‬‬ ‫לשבי בין אומות העולם‪ ,‬והיה זה שבי‬ ‫ובכך הסתיים הרעב הישראלי‪ ,"..‬אבל‬ ‫אכזרי שהיו בסכנת מוות כל רגע ורגע‬ ‫נעמי לא שמעה זאת אלא שמעה משהו‬ ‫רח"ל‪ ,‬וכאשר הגיע הרגע זכו באופן ניסי‬ ‫אחר לגמרי‪ ,‬היא שמעה 'כי פקד ה' את‬ ‫ופלאי שיוציאם ה' ממוות לחיים ומאפילה‬ ‫עמו לתת להם לחם'‪ ,‬היו לו את אותם‬ ‫לאורה‪ ,‬וכל מי שיש לו עיניים קצת יותר‬ ‫אזנים רוחניות החלולות לשמוע את דבר‬ ‫מחפשות רוחניות‪ ,‬רואה כמה בולט יד ה'‬ ‫ה'‪ ,‬והחידוש הוא שהיא שמעה את זה‬ ‫יט‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת לך לך‬ ‫הלומדים לשמה בין אלו הלומדים שלא‬ ‫בכך‪ ,‬ששבייתם הייתה בשמחת תורה‬ ‫לשמה‪ .‬אלא‪ ,‬שרצונו לומר‪ ,‬שבגלות‬ ‫ושחרורם שנתיים לאחר מכן בהושענא‬ ‫ישראל מהאומות אין בלבול בסולם‬ ‫רבא‪ ,‬עם כל משמעות הטמונה בכך‪,‬‬ ‫הערכים‪ ,‬יהודים למדו בשואה‪ ,‬וגם כאשר‬ ‫וכמובן לכל בר דעת שיש בכך דברים‬ ‫לא יכלו ללמוד בשואה או ברוסיה‬ ‫פנימיים ונסתרים שאין עינינו רואות‬ ‫הקומוניסטית‪ ,‬ידעו שצריכים ללמוד תורה‬ ‫גלות‬ ‫בירור‬ ‫סיום‬ ‫ולקראת‬ ‫ויודעות‪.‬‬ ‫אלא שלא ניתן לעשות זאת מחמת רשעות‬ ‫הראשונה של ישראל מהאומות‪ ,‬התחילה‬ ‫הנאצי או הקומוניזם‪ ,‬מה שאין כן הגלות‬ ‫'גלות התלמידי חכמים מאנשי המוני עם'‪,‬‬ ‫עובדי ה' בין הלומדים שלא לשמה היא‬ ‫שלוקחים בחורים הרוצים ללמוד תורה‬ ‫הערכים‪,‬‬ ‫סולם‬ ‫את‬ ‫המבלבלת‬ ‫גלות‬ ‫לבית הסוהר‪ ,‬ולמרות שזהו שבי קל יותר‬ ‫מבלבלת את דעת האדם לברור ולבחור‬ ‫בגשמיות ב"ה‪ ,‬שאין סכנת חיים משתקפת‬ ‫את הדרך הנכונה‪] .‬ולפעמים גלות זו אינה‬ ‫להם‪ ,‬ונותנים להם לאכול ולשתות‪ ,‬אבל‬ ‫בין שלומי אמוני ישראל ללומדים שלא‬ ‫גם אחר ניקוי החלק הפוליטי מכך‪ ,‬נוצרה‬ ‫לשמה‪ ,‬אלא היא גלות פנימית בתוככי‬ ‫כאן מציאות של לקיחת בחורים המנסים‬ ‫האדם עצמו‪ ,‬שאינו יודע מהי הדרך שיבור‬ ‫ללמוד תורה לכלא בכדי למנוע זאת מהם‪,‬‬ ‫לו בעבודת ה'[‪.‬‬ ‫והרי זה 'גלות התלמידי חכמים מאנשי‬ ‫המוני עם'‪ ,‬וגם אילו היה זה רק לבחור‬ ‫אחד זהו גלות ושבי נוראים‪ .‬וצריכים‬ ‫אם האדם אינו מכוון בתפלתו על‬ ‫לשמוע את כל הפרשנות של "שדה‬ ‫דרך האמת ככל שמכוון יותר‬ ‫מואב" שבכך באזנים מרוממים יותר‪,‬‬ ‫שואל יותר פרס מרבו‬ ‫שעשה ה' לעמו את כל זאת‪.‬‬ ‫‪ìëå øéöç øùá ìë' ïéðòì øåæçð äúòå‬‬ ‫‪ãñç ìë' - 'äãùä õéöë åãñç‬‬ ‫‪åììôúäá åìéôàå ,ïéãáò åäééîøâì ïéãáòã‬‬ ‫גלות שלומי אמוני ישראל בין‬ ‫‪åúàî ìàåù ÷éîòî àåäù äî ìë ,íéîòôì‬‬ ‫הלומדים שלא לשמה קשה מכולן‬ ‫‪.åáøî ñøô ìàåù åúìôúá ïååëîå ,êøáúé‬‬ ‫התולדות יעקב יוסף )שם( שגלות‬ ‫‪áúëå‬‬ ‫‪) ä"äìæ é"øàäá àúéàã åîëå‬שער המצוות‬ ‫הלומדים לשמה בין הלומדים‬ ‫בהקדמה(‪äìôúä úðååë ïååëî åðéà íãàä íà ,‬‬ ‫שלא לשמה 'זה הגלות קשה מכולם‪,‬‬ ‫‪ìàåù ,øúåé ïååëîù ãåò ìë ,úîàä êøã ìò‬‬ ‫שהיא קשה מכולם'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ולכאורה‬ ‫‪ .øúåé åáøî ñøô‬והוא על דרך מה שאדם‬ ‫דבריו תמוהים מאד‪ ,‬הרי בשואה האיומה‬ ‫יש לו צורך גדול בדבר מה‪ ,‬ושומע שאם‬ ‫היה הרבה יותר קשה ללמוד תורה‪ ,‬והיה‬ ‫מכוונים בתפלה מתמלאת בקשותיה‪ ,‬אזי‬ ‫זה לכאורה קושי גדול הרבה יותר מגלות‬ '‫פרשת לך לך | שיעור בספה"ק 'אור המאיר‬ ‫כ‬ ,íúàðä øåáòá ìëä íúðååëå íîöò ìëù ‫הוא מכוון מאד בתפלה הכל בשביל‬ ãåò ìë ,äø÷îá åìöà äãåáòä éæà '‫ שסוף כל סוף ישמע ה‬,‫שיקבל לגרמיה‬ ,åéìò íéôãåòä ì-÷ éãñçå äáèää ùéâøîù øäåæäå .‫את דבריו וישלח לו את צרכיו‬ íàå ,äàãåäå çáù åì øéæçäì ïë íâ äáøî ïéáìëë ïéçååö' ïúåà àøå÷ (‫ א‬,‫)תיקו"ז תיקון ו כב‬ ïë íâ ú÷ñôð éæà åáåè úåòôùä ú÷ñôð 'äøôëå äçéìñå àðåæî ïì áä ,ééç ïì áä ‫ אלו העובדים‬,‫ ועל דרך זה להיפך‬.åúáäà .åîöò úáåèì ìëä ,äîåãëå ‫את ה' מחמת צרה שפקדה אותם או את‬ ‫ או‬,‫ כאשר נושעו מהצרה‬,‫חבריהם רח"ל‬ ‫ איך אדם לא‬,úòãä ìò äìòé àì êéàå äúéä äæ ïååëì éëå ,‫שואל את עצמו‬ ‫ סוגרים‬,‫לחילופין שמת החולה חלילה‬ íäî ìá÷éù ,ìàøùé ìéáùá äàéøáä úðååë ‫הם את אותה ההתקשרות שהיה להם עם‬ øçà íå÷îá éúøáã øùàëå ,âåðòú úôñåú .‫ה' בתקופת הצרה‬ éäé' (‫ לא‬,‫÷ )תהלים קד‬åñôä ùåøéô (‫ ובכ"מ‬,‫)ר"ה‬ ,úàæ úà ïéáé àì ìéñëå òãé àì øòá ùéàå øîåìë ,'åéùòîá 'ä çîùé íìåòì 'ä ãåáë êøáúé åúåà ãåáòì êéøö øöéîá íâù ìéáùá äéä ,íìåò úàéøáá åãåáë ø÷éò úðéçáå äãîä éôë ,äðéçáä úàæ íò ,íäîò òùòúùéå åéùòîá çîùéù äçîùä ‫ באותו מצב‬,äúò åéìà äîãðù úåùáìúä ìëä íúîâî ìë íàå .øùåé éëøãá íéëìåäá òãåé êøáúé àøåáä éë ,‫הטוב או הלא טוב‬ äçîùä ïë íà ,íééîùâä íîöò éëøö øåáò êì äîãð ïëìå ,êîî øúåé êðéðò ï÷úì ìá÷ì àåä êåøá àøåáä äöøù äùåò äæ äî ‫ שלפעמים ישנם‬,úåìåòôä úå÷ìçúäá ïéàá ,äðô åëøãì ùéàù ïåéë ,íéàøáðäî ‫ שאינו‬,äìôù àîìò éàäì éúà äî ìò ïéáî ‫פעולות וזמנים טובים יותר ולפעמים‬ .‫זוכר בשביל מה נשלח לעולם הזה‬ åéìà úåòåãé úåáéñì ‫ הכל‬,‫טובים פחות‬ íãàì çìåù ïëìå ,åúîëç äøæâ øùàë úáåèì ìëä ,íéðîæä éø÷îî øòö úðéçá ‫מי שכל מגמתו עבור השכינה‬ .äîåãëå åúéøçàá åì áéèäì ,íãàä ‫עבודתו בלי הפסק שאינה תלויה‬ ‫בשום סיבה‬ ‫כאשר האדם עובד את ה' עבור‬ íìåà êøåöî ùéâøé àìù ,åáì ìà ïúé éçäå ‫ עובד הוא את ה' בכל‬,‫צורך גבוה‬ åúîâî ìë íà éë ,íåìë åîöò '‫ בזמנים הטובים מודה הוא לה‬,‫המצבים‬ ïå÷éúå ,äðéëùä øåáò ìëä åú÷åùúå ‫ וזה חיובו כנברא להודות‬,‫על הטובה‬ éúìá äîéìù åúãåáò éæà ,íéðåéìò úåîìåò ‫ ומאידך‬,‫לבורא על הטובות שעושה עמו‬ éë .äáéñ íåùá äéåìú åðéàù ïåéë ,÷ñôä '‫בזמני צרה צריך להתפלל ולבקש מאת ה‬ äìèá øáã ìèá øáãá äéåìúä äáäà ìë' ‫ ואף לדעות שמצוות התפלה‬,‫שייטיב לו‬ íéùðàä ïúåà ïëìå ,(‫' )אבות פ"ה מט"ז‬äáäà ‫כא‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת לך לך‬ ,'åëå ‫' לו צר‬íúøö ìëá' éë ,úåìâá àéäù ‫ בעת צרה לכל הדעות הבקשה‬,‫מדרבנן‬ êéà ,åùôð úà øòöî íâå .‫ויש צער לשכינה‬ ‫ אלא‬,‫מאת ה' מצוות התפלה מדאורייתא‬ äæì äøàä ïúéì êéøö àåä êåøá ùåã÷äù ‫ אינו תולה‬,‫שהעובד את ה' עבור השכינה‬ åàåá úò ãò ,äî ïîæ íù úåäùäìå õåöéðä ‫התקשרותו‬ ‫וחיזוק‬ ‫תפלתו‬ ‫כל‬ ‫את‬ ,úåìâî ïéùéã÷ ïéöåöéðä úåãôì ÷éãö ìù .‫ודביקותו בה' רק כפי התנהגות ה' עמו‬ ‫( 'אמר הקדוש ברוך‬.‫וכאמרם ז"ל )ברכות ח‬ ‫ כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים‬,‫הוא‬ ‫'ויהי כאשר הקריב אברם לבוא‬ ‫ מעלה אני עליו כאילו‬,‫ומתפלל עם הצבור‬ ‫ מיצר ים החכמה‬- '‫מצרימה‬ .'‫פדאני לי ולבני מבין אומות העולם‬ øùàë éäéå' ,ùãå÷ éàø÷î ïáåî äæáå øîàéå ,äîéøöî àåáì íøáà áéø÷ä ,'äàøî úôé äùà' õåöéðä äæ àø÷ð ïëìå àá øùàë ,äöøé .'åëå 'åúùà éøù ìà äàøîî ìá÷îå àá÷åð úðéçá øîåìë ,äîëçä íé øöéîá ,åéùòîá íéîúä ÷éãöä ùîç ïéøäð ïåäáã ïéðååâ ùîç ùé éë ,äðåéìò ,íéðîæä éòâôå éø÷îî ïîæä úçú ìôåðå äøàä ìá÷î ïååâäù ,(‫ ב‬,‫ יט‬.‫ )תיקו"ז ת' ה‬øåà àãåîò àåä äæ ìë íò ,‫שבא למצבי מיצר‬ ‫ יש חמש גוונים‬,ïéðååâäá øéàîä øåà 'äî íâ âéùäì åùôðì úåöò ïúåðå ,àìåëá ó é÷ú '‫'אור‬ ‫תיבות‬ ‫חמש‬ ‫מאירים‬ ‫שבהם‬ ‫ יש לו בחינת 'אזנים‬,úå÷ìà úåùáìúä íù ‫ )ואכ"מ‬,‫הכתובים בתחילת מעשה בראשית‬ ‫כרית לי' לשמוע מה הרבש"ע רוצה ממנו‬ àá÷åð - 'äàøî úôé äùà' åäæå ,(‫לבאר זאת‬ .‫במצב זה‬ .øáåãîë äðåéìòä äàøî úôéî ‫'ויאמר אל שרי אשתו הנה נא‬ - '‫'המצרים לא הורגלו באשה יפה‬ - '‫ידעתי כי אשה יפת מראה את‬ ‫מי שבמיצר הים ואין לו התפשטות‬ ‫איננו מרגיש בצער עצמי אלא‬ ‫השכל אינו מורגל עם השכינה‬ ‫בצער השכינה‬ êúåà åàøé øùàë äéäå' ,áåúëä æîåø ãåòå íùì éåðéë ,'åúùà éøù ìà øîàéå' ùøéôå ,'úàæ åúùà åøîàå íéøöîä ,äøù íéîòôì àø÷ðù ,äðéëùä .äôé äùàá åìâøåä íðéà íéøöîäù é"ùø ''ä úàøé äùà' úàø÷ðå ,ìçø íéîòôìå àåäù éî‫ ש‬,íéîéòðä åéøáãá ïéåëì ùéå äì øîåì [øéàé] (‫ )דברי‬çúôå .íéøôñî òãåðë åðéà ,ìëùä úåèùôúä åì ïéàù ,íé øöéîá éë éúòãé àð äðä' ,‫בהגיעו למצבי מיצר‬ åðééäå ,äùà úàø÷ðù äðéëùä íò ìâøåî ùéâøî åððéà ,øîåìë ,'úà äàøî úôé äùà ,äðéëùä éøáéà úåùáìúä íå÷î ìëá úòãì ,åúòãå åùôð ïúåð íà éë ,åîöò øòöî íäøáàì äúéä úá' ìéòì øëæðù êøã ìòå ,äðéëùì éåðéë 'úà äàøî úôé äùà'ù '‫פרשת לך לך | שיעור בספה"ק 'אור המאיר‬ ‫כב‬ "‫הטעם שאצל אשתו כתוב "זאת‬ íìåòá øáã ìëá‫ ש‬- 'äîù ìëáå åðéáà "‫ואצל אחותי כתוב "את‬ ‫ אבל מי‬,äìåòôä éôë äðéëùä íù ùáåìî íééøöîä ìöà ,àø÷îä éåðéù ïéáú äúòîå ,‫שבמיצר החכמה לא חי את ה' כל הזמן‬ ïéàù ,êøòä éúåçô ìò äøåîä ‫ אלא רק לפעמים‬,‫בכל מקום ובכל מצב‬ åúùà åøîàå áéúë ,ìëùä úåèùôúä íäì ‫ לפעמים‬,'‫מתעורר הוא לעבוד את ה‬ úåîìåòä ìëù òãåð ,úàæ úáéúå ,"úàæ" ïëìå ,‫בשעת התפלה הוא נזכר ברבש"ע‬ ‫ ה' ברא את העולם‬,ú"éá óìàá åàøáð .ïîæä äø÷î úçú ìôåðå åãéá éåôø äãåáòä á"àä úåùáìúä íãå÷å ,'‫באותיות הא' ב‬ úåììë äøåî ,"ú"à" àø÷ð ,ïéðáä éîé 'æá 'æá íúåùáìúä éøçàå ,'ú ãòå 'àî á"àä ‫ שפוגמים‬- '‫'ואמרו אשתו זאת‬ ,äâéøãî øçà äâéøãî íöîéöå ,ïéðáä éîé ‫לומר שאף אצל הצדיק השכינה‬ ,éùåðà çåîá äñéôú íäì àäéù éãëá ‫רק בבחינת איש ואשה ולא‬ ,úåãî 'æá ùáåìî á"àäù ,"úàæ" àø÷ð ‫בבחינת אח ואחות‬ íäì ùéù ,‫שזהו שבעת ימי בראשית‬ åúùà' øîåì íéùã÷á íâô ïúåðù åì ãåòå .úåìåòôä úåðúùä øáåñ ,'úàæ' úàø÷ðù äðéëùä ,'úàæ ,åéùòîá íéîúå íìùä ÷éãöä ìöà íâù åúáäà ,ïîæä úçú àåäù éî àìéîîå ùéà úðéçá åîë ìåëéáë åìöà äðéëùä ,äùàå ùéà úðéçáá åúàøéå ,øáãá éåìú äúáäà úòãåð äùà ,äùàå éáâ áéúë ïëìå ,úéãéîú íúáäà ïéà øùà ‫ בשונה מאח‬,äáäàä äìèá øáã ìèá ,ì"ðä ïååëì ,"úàæ" úáéú "åúùà" úáéú ,‫ואחות שזהו אהבה עצמית ומצד התולדה‬ ‫ אהבה התלויה בדבר‬,‫שזהו אהבה זמנית‬ .‫שאינה תלויה בדבר‬ äøåî "ú"à" áéúë "éúåçà" éáâå ,‫הבטלה‬ úå÷ìçúäî äìòîì àåäù ,äìåòîä åúðéçá éë ,êëá íëç ãéîìú ìù åëøã ïéà úîàáå éîé 'æá á"àä úåùáìúä íãå÷ ,íéðîæä úåéäì àøåáä úãåáòá øçáåî çà åîë éøéãúá àåä äãåáòäå ,ïéðáä ,íìåòá äáéñ íåù éúìá áìá òå÷ú äðåîà :ïéáúå áéèéä ÷åãå .úåçàå .à÷òá ïä åáéèá ïä êøáúé åúåà ãåáòìå éøîà' ,íåìùä åéìò åðéáà íäøáà øîà ïëìå ‫אמת בכמה מקומות בפרשתן‬ úôùäå ,äîéìù åúáäà úåéä äøåî ,'úà éúåçà àð ‫מבאר גם כן ענין זה שהאבות‬ çà åîë íà éë ,ììë äáéñ íåù éúìá ‫ אלא עבדו את‬,‫לא עבדו את ה' תחת הזמן‬ ,íìåòì íúáäà ïéùøôúî àìã ,úåçàå (‫)תרל"א‬ ‫ ובפרשת חיי שרה‬,‫ה' בכל מצב‬ .äáéñá éåìú åðéà äååçàä úðéçá úåéäì ‫כג‬ ‫שיעור בספה"ק 'אור המאיר' | פרשת לך לך‬ ‫של לימוד תורה ועבודת ה' יומיומית‬ ‫האריך בזה עוד יותר‪ ,‬וכתב 'שדרך כל‬ ‫מבלי שינויים‪ ,‬ולאחר מכן נעשו חנוכה‬ ‫אדם כשמרגיש איזה הארה ודבר חדש אז‬ ‫ופורים ביניהם‪ .‬והאמת שכל ב' חודשים‬ ‫נתפעל מעט ואח"כ נתיישן אצלו ואינו‬ ‫יש להם משמעות ובחינה אחרת‪ ,‬ככתוב‬ ‫מתעורר ע"י ידיעה זו עוד וכו'‪ ,‬וזהו‬ ‫בגמרא )ב"מ קו‪' (:‬חצי תשרי מרחשון וחצי‬ ‫שכתוב באברהם אבינו עליו השלום 'זקן‬ ‫כסליו 'זרע'‪ ,‬חצי כסליו טבת וחצי שבט‬ ‫בא בימים' שכל ההארות שהיו לו בכל יום‬ ‫'חורף'‪ ,‬חצי שבט אדר וחצי ניסן 'קור'‬ ‫ויום נתאספו כולם אצלו ביחד'‪ ,‬ע"ש עוד‪.‬‬ ‫וכו'‪ ,‬ופירש רש"י )בראשית ח כב( שהם זמנים‬ ‫מחולקים‪ .‬ובניקל יותר להתחדש בחלוקות‬ ‫‪ øåæòé‬ה'‪ ,‬שננצל את זמן החורף להתרומם‬ ‫אלו‪ ,‬למצוא עוד דרכים חדשים בעבודת‬ ‫ימי‬ ‫עד‬ ‫בעבודתו‪.‬‬ ‫ולהתעלות‬ ‫ה'‪ ,‬להתחדש שוב ושוב בעבודתו‪ ,‬ושנזכה‬ ‫החשמונאים זמן החורף היה רצף אחד‬ ‫לעשות רצונו בלבב שלם‪.‬‬ ‫מבלי חג ומועד בתוכו‪ ,‬והיו כולו מקשה‬