מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz — לך לך (2026-10-19)

בעזהשי”ת
שיעור בספה”ק
פרי הארץ
מפי הגה”ח
רבי אברהם מרדכי אלתר שליט”א
פרשת לך לך
‘יסדר שבחו של מקום ואחר כך יתפלל’
ההשגה היא הכנה לאמונה התמימה
לקבלת הגליון בדוא''ל ולכל שאלה /
הערה על השיעורים ולענייני הפצה
ו/או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח
רא''מ אלתר שליט"א בחסידות ודרכי
העבודה
ניתן לשלוח לכתובת המערכת
de422144@gmail.com
או בפקס 077-3181588 -
חדש! ניתן לשמוע את השיעורים
השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה
בשלוחה 3
ארץ ישראל ( *5265 -או (02-5011430
ארה"ב 518-329-9186
זכות הפצת תורה ויראה שבגליון זה
אירופה 44-3303-9004-84
לרגל שמחת נישואי בן ידידנו הנכבד
איש טוב ומטיב בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר
הרה"ח ברוך משה פינקוסביץ שיחי' שיעורי הרב שליט"א בספרי תורת המגיד,
עם בת מחותנו הרה"ח ר' שלמה דז'לדוב שיחי' תומר דבורה ,שער היחוד והאמונה,
בורא עולם בקנין השלם זה הבנין
ושיעורים נוספים למועדים ונושאים
יעלה הזיווג יפה יפה ויזכה לרוות רוב נחת דקדושה
מכל יוצ"ח שונים
מאחלים באהבה וברכה
מוקירי ותלמידי מו' הרב שליט"א
----------------
שמחת הנישואין תתקיים אי"ה ביום ד' י"ב חשון
באולמי 'גוטניק' רח' בית הדפוס 11ירושלים
עימוד ועיצוב:
"ואנוהו"
05331.05646
א שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | תוכ ן הﬠנינים
תוכ ן הﬠנינים
מלכותא דארעא משתלשלת ממלכותא דרקיעא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב
הנבראים תלויים ומקושרים בהקב"ה על ידי מדת המלכות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
סיפור שבחו של מקום -המשכת והתגלות מדותיו יתברך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
התפארות השכינה הק' לפני הקב"ה 'חזי במאי ברא אתינא לקמך' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
דביקות האמונה למעלה מן השכל וההשגה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
ההשגה והשכל פועלים התחזקות האמונה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
תוספת שבחו של מקום מגדילה את האמונה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
ההפרש בין נח לאברהם אבינו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
התענוג העולה למעלה ע"י האמונה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
כל מה שאצל ה' ישנו 'דרך הטוב להיטיב' הוא רק מחמת שעלה ברצונו כך . . . . . . . . . . . .יד
אין שייך שום השגה כלל ברצונו של השי"ת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
הרמב"ם כיון בדבריו על פי נגלה ,לטמעים על פי פנימיות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
התענוג שיש בראשית הוא מכח התקשרות העולמות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
ב 'יסדר שבחו של מקום ואחר כך יתפלל' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
פ רשת לך לך
נאמר בישיבה גדולה "פני מנחם" בﬠיה"ק ירושלים תובב"א
'יסדר שבחו של מקום ואחר כך יתפלל' -ההשגה היא הכנה לאמונה התמימה
באים לבקש מלפני מלך בשר ודם בקשה אמרו רבותינו ז"ל )שבת קח' (.מילה
כל שהיא ,מקדימים לשבח אותו בשבחים באותו מקום מנין ,שנאמר
המתאימים לאותה הבקשה ,ואחר כך "המול לכם כל זכר" )יז ,י( מקום
מבקשים זאת ממנו .כגון כאשר באים שהוא זכר' וכו' .הענין הוא על דרך
לבקש שהמלך יתן איזה דבר ,מקדימים הפסוק "והאמין בה' ויחשבה לו
ואומרים לפניו כמה הוא מלך גדול רם צדקה" )טו ,ו( .וכדרכו של רבינו המקשר
ונשא ,וכמה שהוא מטיב ונותן בריבוי גדול את הכל עם ענין האמונה ,יבא לקשר גם
בכל עת ,ואחר כך מציעים לפניו את ענין זה אל האמונה ,כאשר יתבאר בהמשך
הבקשה .או כאשר באים לבקש ממנו לנהוג הדברים בעז"ה.
בגבורה על איזה ענין ,מקדימים ומשבחים
מלכותא דארﬠא משתלשלת ממלכותא
דרקיﬠא
אותו על גבורתו הנפלאה ,ואז מבקשים כי
יעשה מעשה גבורה פלוני .ומזה יש לנו
ללמוד אשר זה הוא הסדר הראוי גם והוא על דרך אמירת רבותינו ז"ל
במלכותא דרקיעא ,כאשר האדם בא )ע"ז ז' (:לעולם יסדר אדם שבחו
לשטוח את בקשותיו לפני הקב"ה ,שצריך של מקום ואחר כך יתפלל' .לפני
הוא להקדים להם את שבחו של מקום. שיבקש האדם את צרכיו מאת ה' בתפלתו,
צריך הוא להקדים את סידור 'שבחו של
אכן באמת אמרו כי ענין זה אינו מתחיל מקום' לפני כן .ואפשר להבין את הדבר על
במלכותא דארעא ,ומשם לומדים פי הנוהג שבעולם ,שהרי 'מלכותא דארעא
מלכותא כלפי הראויה להנהגה זאת כעין מלכותא דרקיעא' )ברכות נח ,(.וכאשר
ג שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת לך לך
אשר הלכה זו גם כן אין עניינה מיוסד על דרקיעא .אלא אדרבה ,הטעם הפנימי לכך
דרכי המלכים בעולם הזה ומתחיל שם, שדבר זה נוהג במלכותא דארעא ,הוא רק
אלא מהנהגתם אנו לומדים ויודעים שענין מפני היות הדבר הזה מתאים על פי האמת
זה קיים בעולמות העליונים .ובזה יכולים וכך הוא נוהג במלכותא דרקיעא .כי כל
להבין אף בפשטות איך היא בבחי' יותר סדרי העולם הזה וענייניו באים בדרך
פנימית ,כי המלבושים הם ענין לבושי בעולמות משרשיהם השתלשלות
הנפש דהיינו כל המחשבות והמדות וכו', העליונים ,וכל דבר הנראה בעולם הזה,
לפני ולנקותם לתקנם צריכים אשר הרי זה תוצאה והשתלשלות מן הדברים
שמתעלים בדביקות בה' בשעת התפלה. כמות שהם בעולמות העליונים .ולכן
וכמו שכתב בסידורו של שבת )שורש א ענף ג( כאשר אנו רואים הנהגה של סידור שבחיו
בענין הטבילה בערב שב"ק ,כי מי שטובל של מלך בשר ודם בעולם הזה ,אין לומדים
בפועל ואינו מטביל את נפשו באופן מזה שראוי לחדש הנהגה כזאת גם כלפי
המבואר שם ,הוא כטובל ושרץ בידו, מלך מלכי המלכים הקב"ה ,אלא רואים
עיי"ש .כי כשם שצריך אדם לרחוץ ולנקות בסדר הזה הנוהג אצל המלך בעוה"ז ,שזה
את עצמו לפני שהוא נכנס אל המלך ,כך הוא הסדר הנוהג ודאי גם בעולמות
צריכים לטבול ולנקות את נשמותינו לפני העליונים ,ולכן צריכים אנו להתנהג באופן
כניסת שבת המלכה ,ולהפשיט את לבוש זה בסדר התפלה .וכמובן כי הסדרים
השק של העוונות והפגמים אשר עלינו, הנוהגים בעולמות העליונים ,הם על פי
"כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק" טעמים עמוקים רוחניים ופנימיים ,אכן מן
)אסתר ד ,ב( .ואלו הם דוגמאות להסתכלות הנוהג שבעולם רואים את מציאות הדברים
פנימית על ענייני העולם ,המורים לנו את כאשר הם.
דרכי העבודה הרוחנית[.
]וזה הוא הכלל בכל הדברים שלומדים
בהם את דרך ההנהגה בעבודת
הנבראים תלויים ומקושרים בהקב"ה ﬠל מלכו של עולם מן הנוהג שבעולם ,שאין
ידי מדת המלכות מקור הנהגות אלו בעולם הזה ,אלא זו היא
כי השכינה היא הנקראת תפלה )זוה"ק הדרך שלנו לדעת ולהבין מה הוא אופן
ח"א כד ,(.שהוא הדבקות האמתי ההנהגה הראויה על פי סדרי העולמות
ברצון העליון על ידי האמונה בלי העליונים .כגון מה שצריכים לסדר לפני
שום טעם .בעשרה מאמרות נברא העולם התפלה את המלבושים כמו שמסדרים
)אבות פ"ה מ"א( ,שהם כנגד עשר הספירות אותם כאשר נכנסים לפני מלך בשר ודם,
ד 'יסדר שבחו של מקום ואחר כך יתפלל' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
עלינו ומאמינים בו ,ומתייראים ממנו על שבהם ברא הקב"ה את כל העולמות .ומדת
דרך מורא מלכות .ומפני שעל ידי מדת המלכות היא הספירה האחרונה מכולם,
המלכות מתקשרים הנבראים בהקב"ה ,לכן ולכן כתוב "ומלכותו בכל משלה" ,שכל
עבודת התפלה היא בחי' השראת השכינה העולמות מלמעלה עד למטה מקבלים את
ומדת המלכות ,כי ענין התפלה הוא חיותם מספירת המלכות ,והיא נחשבת
התחברות זו של הנבראים בהקב"ה ,כמו השורש שממנה יונקים כולם .כי היא הינה
אלקים "נפתולי עה"פ רש"י שכתב סוף ההארות העליונות שהקב"ה גילה
נפתלתי" שהוא לשון של התחברות ולשון מאמיתת מציאותו ,ולכן ממנה מתחילים
תפלה ,והוא לפי שהתפלה היא התחברות כל הנבראים ,ומקבלים את השפעתם דרכה
והתדבקות בהקב"ה .ולכן התפלה היא והיא נשמת הנבראים .וכך גם בפרטיות
חלק עיקרי מן העבודות אשר מצד מדת יותר ,לגבי כלל ישראל שהם תכלית ושורש
המלכות ,כאשר בה מתעלים הנבראים מציאות הבריאה כולה שנבראה בשביל
ומתקשרים בשורש חיותם. ישראל ,הרי מקור וכלליות החיות של
נשמות ישראל ,היא מדת המלכות המכונה
סיפור שבחו של מקום -המשכת
'כנסת ישראל' .ולכן נקראת מדת המלכות
והתגלות מדותיו יתברך
בשם 'שכינה' ,על שם שהיא שוכנת
בעולמות התחתונים ומחיה אותם.
ודקות הענין יתבאר בהמשך
הדברים ,כמאמר "כל שסדר המציאות ודרך המשכת וכשם
הנחלים הולכים אל הים והים איננו החיות מן הספירות העליונות אל
מלא ,אל מקום שהנחלים הולכים העולמות התחתונים ,עוברת דרך מדת
שם הם שבים ללכת" )קהלת א ,ז( .וגם המלכות דוקא .כך גם סדר ודרך התקשרות
דבר גשמי זה ,שהנחלים הולכים אל הים הנבראים בהקב"ה ,בנתיב העבודה העולה
והים איננו מתמלא ,והמים חוזרים משם מן העולם הזה אל העולמות העליונים ,הרי
אל הנחלים ,יש בו עומק בפנימיות היא עוברת דרך מדת המלכות .ולכן
הדברים .והוא ,כי השכינה לית לה התחלת עבודת ה' ויסודה הוא תמיד
מגרמה כלום ,כי אם הנמשך אליה בדברים המקושרים למדת המלכות ,כמו
דרך המדות .כל האור שיש לשכינה הק' מצות האמונה )כמו שנתבאר במאמר לפר' ויקהל -
להאיר על הארץ ,אינו אור עצמי משלה פרה( וכך גם עבודת היראה והתפלה .שהרי
בכלל ,כי אין לה מעצמה כלום .אלא כל מצד מדת המלכות מתגלה הקב"ה עלינו
אורה נחשב כמו אור הלבנה )הרומזת על מדת כמלך העולם ,ואנו מקבלים את מלכותו
ה שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת לך לך
במדת החסד הרי הוא מעורר שמדת החסד המלכות( המאיר על הארץ ,אשר אין לה כלל
תאיר במדת המלכות ,בני ישראל הינם אור עצמי ,והיא גם כן בבחי' 'לית לה
איברי השכינה ,וביכולתם לעורר את מגרמה כלום' ,אבל כל כוחה הוא רק על
השפעת מדותיו יתברך אל השכינה הק' על ידי שמביאה ומאירה את אור השמש שהיא
ידי שבחיהם. ָ
מראה לאור זה .וכמו כן מקבלת ,והיא כמו
השכינה הק' הינה כמו ראי ,והיא מעבירה
וכן כתב בקדושת לוי )פר' בהעלותך( בשם אלינו את האור שהיא מקבלת מאת ששת
המגיד ,וז"ל' :לעולם יספר אדם המדות אשר מעליה המאירים אליה ,מדת
בשבחו של הקדוש ברוך הוא ואח"כ אהבה ומדת החסד ,מדת הגבורה ,מדת
יתפלל ,שמעתי מאדמו"ר ז"ל הפירוש ,כי התפארת וכו' ,אשר הם משתקפים בה וזה
הנה ענין השירות והתשבחות וזמירות הוא מה שהיא מאירה בנו ,ואכן לולא
הנאמרים לכבוד הבורא יתברך שמו ,אין המדות העליונות 'לית לה מגרמה כלום'.
הענין המכוון לרצות אותו בהם חס
ושלום ,כמו במלך בשר ודם כאשר שהם המדות העליונות ,הם 'שבחו של
משבחים אותו אזי הוא מתפעל מזה מקום' כידוע )זוה"ק ח"ב ריח .(:כאשר
התענוג ומתענג מתוך קילוסו ,כי בבורא אדם משבח את הרבונו של עולם ,ומדבר
יתברך לא יצויר שום שינוי רצון ח"ו על גדלות הבורא ,הרי הוא עסוק במדת
כנודע] ,והבורא אינו צריך לבריותיו ה'חסד' של הקב"ה ,הוא משבח את גדלות
כמבואר בשיר היחוד[ ,אבל הכוונה בהם הבורא ,שברוב טובו וחסדיו מאיר לארץ
שיתמשך ויתלבש רצון וכח עילת העילות ולדרים עליה ,ושאר גדלות וחסדי ה'
ב"ה במדותיו הקדושות הנאלצות ,והם שמשפיע בעולם ,הרי הוא משבח את מדת
כמו חסד ורחמים וחמלה וחנינה ,היינו החסד של ה' .וכאשר האדם משבח את ה'
במה שמשבחים אותו במדות הנ"ל ,כמו על שהוא בעל הכוחות כולם וכוחו
רחום וחנון ה' ארך אפים וגדל חסד וגבורתו מלא עולם ,הרי הוא משבח את
וכמוהם ,ובזה אנו ממשיכים התלבשות מדת ה'גבורה' של ה' .ועל דרך זה כל שאר
רצונו הפשוט באלו המדות ,ואח"כ אחר השבחים משתייכים לאחד מששת המדות
הכנה זו אנו מתפללים וממשיכים השפע העליונים ,כל ברכות השחר ופסוקי דזמרה
מהבורא ברוך הוא על ידי מדותיו הנ"ל כולם הם עיסוק בשבחו של מקום בששת
עלינו ,וזהו יספר בשבחו של מקום ,לשון מדותיו .וכאשר האדם עוסק בהם ,הרי הוא
ספיר גזרתו ,לשון בהירות התלבשותו, באמת מעורר את הנהגתם ,אדם העוסק
ו 'יסדר שבחו של מקום ואחר כך יתפלל' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
אומרת 'חזי במאי ברא אתינא ובהירותו במדות אשר אנו משבחים אותו
לקמך' )זוה"ק ח"ג יג .(.למרות שגם השכינה בם ,ואח"כ יתפלל להמשיך להם השפע
היא אחת ממדותיו של הקב"ה בעצמו, משם ,כנ"ל'.
שאר כלפי מתנהלת השכינה אעפ"כ
וכבר נתבאר בשיעורי תומר דבורה )שיעור
המדות בצורה של 'יחוד קוב"ה ושכינתיה',
א( שנחלקו בספה"ק אם די בהזכרת
כבחי' של מדה העומדת כביכול בפני
י"ג מדות הרחמים בשביל לעוררם ,או
במדות ומתדבקת ומתאחדת עצמה,
שצריך האדם להתנהג בדוגמתם .אבל
העליונות .וזהו שהשכינה אומרת לקב"ה
בשעת התפלה ,בוודאי שהאדם מעורר את
'ראה במה בניך כלל ישראל באים לפניך,
המדות העליונות בעצם סיפור שבחו של
בנך הביא שבחך' ,כאשר יהודי מספר
מקום .ובספה"ק מבואר על הכתוב "זכר
שבחו של מקום השכינה מביאה זאת אל
עשה לנפלאותיו" ,שע"י הזכרת מעשה
הקב"ה .והיינו אשר על ידי סיפור שבחיו
ניסים שעשה ה' בעבר ,מעוררים זכירה
של מקום ,שזה מעורר את ההשפעה אל
והשפעה מחודשת בבחי' אותם הניסים ,כי
השכינה הק' כנ"ל ,הרי על ידי זה חוזרת
על ידי שבחו של מקום על אותם ניסים,
השכינה ומתפארת לפני הקב"ה ,כי עכשיו
נפתח אותו הפתח של זה הנס ,ונמשכת
כבר יש לה במה להתפאר ,וזה גורם את
מדה זו.
ההתקרבות להקב"ה בשעת התפלה ,וזהו
התפארות השכינה הק' לפני הקב"ה 'חזי
סדר הדברים של סידור שבחיו של הקב"ה
במאי ברא אתינא לקמך'
ואחר כך תפלה.
המגיד )אבות( הרחיב את ענין ובתורת לכן כשהאדם חפץ לדבקה בו
עבודה זו ,לא רק כלפי סיפור יתברך ,אי אפשר כי אם על
שבחו של מקום ,אלא לגבי כל עבודת ה', ידי תפלה ,שהיא השכינה ,שהיא
שכן הוא גם במה שהאדם מחדש חידושי היראה' ,בזאת יבא אל הקדש' ,מדת
תורה ובורא בזה שמים חדשים ,כי כל המלכות נקראת זאת ,ובה יבוא האדם אל
חידוש תורה שמחדש האדם בעולם הזה, הקודש ,על ידי יראה ואמונה השייכים
השכינה הקדושה מביאה זאת לפני הקב"ה למדת המלכות יכול האדם לבוא לחיבור
ואומרת 'חזי במאי ברא אתינא לקמך'. לה' ,ל'נפתולי אלקים נפתלתי' ,אבל
מדלית לה מגרמה כלום ,צריך
מאידך האור המאיר מחמיר מאד אכן תחלה לסדר שבחו של מקום כנ"ל
בהגדרת עבודה זו ,איך גורמים בכדי לעורר אליה השפעה ,והשכינה
ז שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת לך לך
כביכול היא בסוד אלמת ,ואין לה דבורים התעוררות התפארות השכינה 'חזי במאי
במה להתפאר. ברא אתינא לקמך' ]וכדרכו של בעל האור
המאיר שאינו נותן לחיות בשלוות תרדמת
ובזה אפשר לרמוז בפסוק בראשית )ב ,ה(
הזמן ,והוא גוער בנו על תרדמתנו ,ולכן
'וכל שיח השדה טרם יהיה וגו' כי בקאצק חיבבו מאד את ספרו[ ,וז"ל )פר'
לא המטיר ה' אלקים על הארץ ואדם אין שמות בפסוק ותתצב אחותו(' :שמעתי מהמגיד ז"ל
לעבוד את האדמה' ,ירצה ,השכינה נקרא
שהיה אומר פירוש המשנה )אבות פ"ב מי"ג(
'שדה' חקל תפוחין קדישין ,ומלת 'שיח'
'וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע
משמעו לשון דבור ,ורומז הכתוב 'וכל
אלא רחמים ותחנונים לפני המקום',
שיח השדה' היינו דבורים של השכינה,
וביאר ,בכאן אזהרה לצדיק כשרוצה
'טרם יהיה' עדיין לא היה לה דבורים
להתפלל אל יעשה תפלתו קבע' ,תפלתו'
להתפאר ,ולמה זה' ,ואדם אין לעבוד את
דייקא ,להתפלל עבור צורך עצמו מה
האדמה' דייקא ,שאין איש צדיק בארץ
שהוא חסור ,כי תפלה כזו אינה נחשבת
לעבוד את השכינה לעשות לה קישוטין
למאומה לפעול עמה כלום בעולמות
ותיקונים ,כי אם איש לדרכו פנה ,הכל
עליונים .כי אם כל עצמו ומגמתו של
עבור צרכי גופו ,ואין איש שם על לב
הצדיק בעומדו להתפלל ,היא רק עבור
אשר בעשותו ככה אזי השכינה כביכול
השכינה ,שהיא מקומה של עולם ,וזהו
היא בסוד אלמת וכו' .ואחר כך כשבאים
'אלא רחמים ותחנונים לפני המקום'.
הצדיקים השלמים והתמימים ,אשר כל
ואיש אשר אלה לו להתפלל רק עבור
מגמתם והתאמצם בתורתם ותפלתם הכל
צורך גבוה ,אזי גורם דבורים להשכינה
עבור השכינה לעשות לה קישוטין ,אזי
להתפאר אתו עמו ,לומר 'חזי במאי ברא
גורמים זיווג השכינה על ידי מעשיהם
אתינא לקמך' .כי זהו כלל גדול ,אשר
הטובים ,שהיא נתעלה למעלה ומתיחדת
עיקר עבודת האדם זו תפלה שבלב ,לא
עם בעלה לומר חזי במה ברא אתינא
תקנו אנשי כנסת הגדולה רק לצורך
לקמך' ,עכ"ל.
רפואה ופרנסה ומפלת שונאים וכדומה,
כותב בחריפות מרובה שתפלה והוא כנראה מי"ב ברכות אמצעיות ,כי אם הכל
שהיא לצורך עצמו 'תפלה כזו לצורך גבוה תיקוני עולמות כידוע למביני
אינה נחשבת למאומה לפעול עמה כלום', מדע .ואם כל עצמו של אדם ומגמתו
]ובמ"א )שיעור פרי הארץ פר' אמור( הרחבנו בזה[, בהשפך שיחו לפניו יתברך רק למלאות די
אנו לא במדרגה זו ,אבל צריך לכל הפחות והשכינה כלום, פועל אינו חסרונו,
ח 'יסדר שבחו של מקום ואחר כך יתפלל' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
מכסים' .ואנו צריכים לעורר את זאת להשתמש בעצת הבני יששכר -שיהיה 'כל
בעבודתנו ,עוד בחור שיחדש חידושי זה אכניס' בתוך התפלה ,ויאמר האדם לפני
תורה ,עוד בחור שישקיע יותר בחיבור הקב"ה' :האמת היא שהייתי צריך להתפלל
בתפלה ,עוד בחור שיוסיף בעבודת ה', אך ורק עבור צער השכינה ,אבל מה אעשה
במשנה זהירות בסור מרע ,באמירת מלה ואיני אוחז במדרגה זו ,ולכן הנני מבקש
טובה לחברים בישיבה ,כל פעולה קטנה מהקב"ה שאצליח לבוא למדרגה זו,
כזאת השכינה הקדושה מביאה לקב"ה להשתחרר מהמבט הצר שבו אני חי' .הרי
ואומרת 'חזי במאי ברא אתינא לקמך'. ראש השנה לא היה לפני עשר שנים ...עוד
שפוותיה', מרחשוון ב'רחושי אוחזים
דביקות האמונה למﬠלה מן השכל וההשגה ובחודש תשרי עסקנו באמת בבקשת 'וידע
ומבאר להלן שהאמונה בלי טעם ודעת כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יציר כי
היא האמונה הגבוהה והאמתית אתה יצרתו' וכו' ,ובודאי שפעלנו בתפלתנו
ביותר .יש ששואלים איך ניתן להאמין זאת .ואם חלק ההסתר בא בהתגלות כזאת
בלי ידיעה ,אבל האמת היא שהאמונה רח"ל ]המאורעות של שמחת תורה תשפ"ד
היא מובנת והבלתי נתפסת הבלתי רח"ל[ ,בוודאי כי מן היושר לבקש שימשך
האמונה הכי גבוהה ,כי היא נקודת חיבור גם חלק הגילוי בהתגלות ממש ,שהרי "זה
שלמעלה מן הידיעה ,על ידי ידיעה לעומת זה עשה האלקים" ,ההסתר והגילוי
מגיעים לדביקות בה' ,ועל ידי אמונה הולכים יחד ,וההתגלות מביאה עמה גם
מגיעים לחיבור הנעלה יותר מדביקות, את הישועות הגשמיות גם כן.
והוא האמונה ,שהיא הדביקות הכי נעלית
המחבלים ימ"ש מריעים על ידי הרי
ואמיתית ברצון העליון.
מחילות שחפרו בקרקע ,והרי 'קרקע
וכשמגיע אל הדבקות ,כשאדם כבר עולם' היא השכינה הקדושה ,ויש לנו
של לנקודה באמת מגיע ללמוד מזה שחבלתם היא בכך שעושים
דביקות ,יבין את זאת באמונתו ,כי חללים בתוך השכינה הקדושה כביכול.
עדיין לא השיג לא טעם ולא הריח והעצה להילחם עמם ,היא למלאות את כל
בהשגה שמץ מנהו ואפס קצהו ,ולא חללי וחסרונות השכינה הקדושה ,בתורה
נכנס בה כלל ,וכבודו הוא אמונתו ובתפלה ,ואזי יתמלאו כל מחילותיהם
לבד ,להתדבק בו יתברך על ידי במים ושאר מרעין בישין כיד ה' הטובה.
האמונה ,אחר כל העיונית והשכלים במקום חסרון וחלל בארץ ,יהיה ומלאה
שהשיג ,שכל השגותיו אינם יכולים הארץ' ,ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים
ט שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת לך לך
פשוטה ,וזהו 'ישמח משה במתנת חלקו' בו יתברך ,שהרי הוא אין סוף ברוך
מפני שאחר כל מה שהשיג ,עדיין 'כי עבד הוא .גם האדם שלמד והשיג כל ימי חייו
נאמן קראת לו' ,ואת זה ביקש משה רבינו כל תורת הנגלה וכל תורת הנסתר וכל
בעבודתו בקודש. תורת החסידות לכל סוגיה וכל תורת
המוסר לכל סוגיה ,וכל התורות ששייכים
ההשגה והשכל פוﬠלים התחזקות האמונה ממעלה עד מטה ,עדיין לא הגיע לאפס
השאלה ,אם כך למה באמת ונשאלת קצהו של השגה כל שהיא בבורא יתברך,
צריך את עבודת 'דע את אלוקי כי כל ההשגות הינם בתוך הגבול ובתוך
אביך ועבדהו' ,הרי אחרי כל ההשגות השכל ,ואילו הבורא ית' הוא אין סוף.
חוזרים לאמונה פשוטה שיש לילד קטן הפשוטה האמונה את צריכים ולכך
המאמין שיש בורא עולם ,ולמה אמרו במציאות ה' שהיא למעלה מכל השגה,
חז"ל )ספרי עקב מט( 'רצונך להכיר את מי ודוקא אמונה זו היא תפיסה והתדבקות
שאמר והיה העולם למוד הגדה' דהיינו באמיתת מציאותו האין סופית.
סודות התורה ,הרי גם אחר כל ההשגות
ובבית אברהם )פר' נשא( כתב שהבעל שם
לא יבוא לאפס קצהו בהכרת מי שאמר
טוב זי"ע אמר 'אחר כל המדרגות
והיה העולם.
וההשגות הנני יהודי פשוט' ,והוא ניגש
התשובה על כך :אבל כל השגותיו לכל דבר עם הפשטות כמו יהודי פשוט.
פעולת רק אינם והגם שכתוב 'דע את אלוקי אביך ועבדהו',
התחזקות האמונה ,דבר זה הוא ענין ובלי ידיעה חסר בעבודת ה' ,ואי אפשר
עמוק הצריך ביאור רב .בעל התניא לעבוד את ה' בלי ידיעתו .היינו מפני
במאמריו )פר' כי תשא( כתב בענין 'שכן שצריך להשקיע כל הכוחות ,את כל המח
ארץ ורעה אמונה' ,אשר דברי שכל והלב בעבודתו יתברך ,והכנסת המח
עמוקים ביותר ,שהפילוסופים חוקרים לעבודת ה' היא על ידי שממלאים אותו
עליהם הרבה מאד ואינם מצליחים לבוא בהשגות וידיעות אלקות .אבל העבודה
לחקר עומקם ,הינם יסוד פשוט וכלל עצמה היא למעלה מכל המושג ,רק
מונח בלב כל איש בבית ישראל בקרב באמונה פשוטה .וזו היתה עבודת משה
איש ולב עמוק ,עד שכל הרוחות בעולם רבינו ,שאף ש"תמונת ה' יביט" ו"פה אל
]וכפי כלום מזה אותו מזיזות אין פה אדבר בו" ,שהיתה לו תכלית ההשגה
שרואים שגם יהודים הרחוקים מאד, השייכת בבורא כביכול .עם כל זה עמד
נמצא בתוכם כח וניצוץ האמונה ,וכאשר לפניו יתברך כעבד העובד את רבו באמונה
י 'יסדר שבחו של מקום ואחר כך יתפלל' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
קארלינער זי"ע תשפ"ג( ,שהאמונה היא אכן חייהם בסכנה הרי הם צועקים "שמע
למעלה מההשגה ,אכן ההשגה צריכה ישראל ה' אלקינו ה' אחד" ,כי נקודת
להגיע עד לאמונה .שהרי תינוק קטן משיג האמונה הנמצאת בעומק לבבם פורצת
בהשגתו ידיעה קלושה בלבד בגדלות ה', ובוערת[ ,וכח האמונה נמשך משורש
שהוא יודע שיש בורא לעולם ותו לא .ואם הנשמה הגבוה מכל ההשגות ,כמאמר
לא ירחיב את השגותיו בידיעת הבורא רז"ל 'אף על גב דאיהו לא חזי מזליה
במשך החיים ,ומאידך ירחיב את המוח חזי' .אלא שאע"פ שמנקודה זו הנעלית
וימלא אותו בכל מיני ידיעות אחרות, מן ההשגה היא שורש הנשמה ,עדיין
נמצא שכל הידיעות האחרות יהיו חוצצות צריך את חלק ההשגה בשביל שהאמונה
בין השכל וההשגה אל האמונה שלמעלה תפרוץ ותתגלה באדם .והוא על דרך מה
מההשגה ,כי ההשגה הקטנה שיש לו בענין שתינוק קטן לומד לזחול ,ולאחר מכן
הבורא ית' מאז ילדותו ,מכוסה בחציצה ללכת ,שבוודאי יש בו מכבר בכוחות
של ידיעות גדולות ורחבות יותר אצל נפשו גם את כח הזחילה וכח ההילוך,
האדם ,ובמקום מרוחק הרבה ממנו נמצאת את אצלו לגלות נצרך עדיין אבל
אמונתו הנעלית מכל ידיעותיו ושכלו ,כי כוחותיו ,ואם יקשרו את התינוק או
ידיעת הבורא היא אחת מן הקטנות שישאירו אותו כל הזמן בעריסתו מבלי
והפשוטות שבידיעותיו ,והאמונה נמצאת לגרות אותו לזחול ולילך ,לא יצליח
מעל כל השכל שלו המלא בידיעות גדולות הנמצאים האלו הכוחות את לגלות
אחרות .ולכן צריך האדם להכניס את כל בתוכו .ועל דרך זה הוא ענין האמונה,
חלק וכח ההשגה שיש לו בהשגת ידיעת כי אפילו שהיא נמצאת בכח הנפש
הבורא ,ולא זו בלבד ,אלא גם כל שאר ועוטפת את האדם ,אמנם נצרך להרחיב
הידיעות שהוא שומע ולומד ,ירתום גם את הידיעה בגדלות ה' בשביל שהאמונה
אותם ויחברם לעבודת ה' ,עד שכל מוחו תתפשט ,וזהו שכתב רבינו שהידיעה
יהיה מלא בידיעות המקושרות להשגת נועדה לחזק את האמונה שלמעלה מן
הבורא ית' .ואז אין חייץ בין חלק ההשגה התפשטות הוא זה וחיזוק ההשגה,
לאמונה ,וזהו ענין 'יחוד קוב"ה ושכינתיה' והתגלות האמונה בהשגת האדם.
המקיף בין החיבור האדם, בעבודת
תלושה ההשגה תהיה שלא לפנימי, לבאר זאת בעוד אופן ,וכמו וניתן
ומנותקת מן האמונה. שביארנו במ"א )יא"צ הרה"ק ר' שלמה
יא שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת לך לך
אבל בט"ו לחודש שהיא בגדלותה ,ניתן תוספת שבחו של מקום מגדילה את
לילך לאורה כשנמצאים במקום חושך .וכן האמונה
הוא כך במחשך עולם הזה ,הארת מקצת וחוזק האמונה מגדיל מנהיר ומזהיר
שבחו של מקום אין בכוחה עדיין להאיר סידור שבחו יתברך יותר,
לנו את ההליכה בהאי עלמא ,אבל ככל שהרי לית לה מגרמה כלום ,וגדולת
שמשתבחת הארת סידור שבחו של מקום, סידור שבחו של מקום במופלא ממנו
ניתן לילך לאורה בתוך עולם הזה. יותר ,מביאו אל הדביקות ותפלה
יתירה .שבחו של מקום מחזק את
"והארץ לעולם עומדת" )קהלת א ,ד(,
האמונה ,ואזי הדביקות בבורא נעלית יותר,
שהיא אמונה בלי שום
ואזי סיפור שבחו של מקום נעלה ומשובח
השגה בו יתברך" ,והאמין בה'"
יותר ,ומתעלה ומשתבח גם חלק האמונה.
כנ"ל ,וכן הוא לעולם ,סידור שבחו של
ככל שהאדם מברך ברכות השחר ופסוקי
מקום אינו חד פעמי ,אלא משתבח עוד
דזמרה וברכות ק"ש ברמה נעלית יותר ,אזי
ועוד ,וזהו 'לעולם' יסדר אדם שבחו
האמונה מאירה בו יותר .דוגמא פשוטה
של מקום ,וזהו "כל הנחלים הולכים
לכך היא ,אדם שבתחילה בירך ברכת זוקף
אל הים וכו' אל מקום שהנחלים
כפופים בכוונת פירוש המלות ,ולאחר מכן
הולכים שם הם שבים ללכת" כנ"ל,
שמע והבין איך האדם עומד ,ואת החכמה
ים היא מדת המלכות כמבואר בזוהר ,וכל
הנפלאה שיש בשיווי המשקל וכו' אזי
המדות שהם הנחלים באים למדת המלכות
למחרת הוא מברך ברכת זוקף כפופים
שהיא האמונה ,והים איננו מלא ,תמיד
באופן נעלה ומשובח יותר ,ואם חלילה לא
צריך שישובו הנחלים המדות וסיפור שבחו
הצליח להתרומם והוא נצרך לילך לדרוש
של מקום עוד ועוד לים.
לרופאים ,אזי ברכת זוקף כפופים מקבלת
וכן כתב בשארית ישראל )שער התקשרות ריש הוא שכן וחומר וקל תוקף. משנה
דרוש ה( :כל אחד הרוצה לכנוס ברוחניות ,ככל שהאדם משיג יותר שבחו
בעבודת ה' ,צריך להתחיל ולהתבונן תמיד של מקום ,כך האמונה והדביקות נעשים
בשפלות עצמו ולהחזיק עצמו בבחינת וככל יותר. נעלה ובאופן עמוקים
מום זר ,ואחר כך יכול להגיע לבחינת היא הרי יותר, משובחת שהאמונה
תלמיד חכם לעבוד ה' בבחינת השגה משפיעה ומאירה יותר אל האדם .ועל דרך
וידיעה ולהתבונן ברוממות ה' יתברך הלבנה ,שבתחילת החודש בקטנותה אורה
בכוונות ויחודים ,ואחר כך צריך להגיע קלוש ,ואינה מועילה לאדם ההולך בחושך.
יב 'יסדר שבחו של מקום ואחר כך יתפלל' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
ואחר כך לומר כל התפלה רק תיבות לבחינת העבודה האמיתית ולהשיג איך
ואותיות לבד בלי שום כוונה ,כי הוא שאינו בבחינת ידיעה כלל ,פירוש שאינו
מופשט לגמרי מחושי גופו בביטול עצום בגדר וערך שום ידיעה ,וכמאמרם תכלית
לאין סוף יתברך בלי שום מהות עצמו הידיעה שלא נדע ,ולא אמר שלא ידע כי
וד"ל ,רק דלאו כל מוחא סביל דא ,ולכל אם שלא נדע ,היינו שאי אפשר לבוא
הפחות יכין עצמו קודם התפלה לפי ערכו ולכנוס בבחינת ידיעה וכו'.
וכל ההבנה שלו בגדולת הבורא יהיה רק
כללא דמלתא ,שדרך העבודה האמיתית
בהכנה ועצם התפלה עם פירוש המלות
להתחיל באמונה פשוטה שלמטה
יהיה רק בהתקשרות לאלופו של עולם אין
ופחיתותו שפלותו ולהרגיש מהדעת,
סוף יתברך ,בבחינת תכלית הידיעה שלא
בתשובה והכנעה ,ואחר כך צריך גם כן
נדע כנ"ל ,למעלה משום שכל והבנה.
בחינת ידיעה כל חד וחד לפום מה
ברוך ר' הקדוש בשם ושמעתי
דמשער בליביה בהבנת רוממות וגדלות
]ממעז'יבוז'[ ,שפירוש המלות בפשוט
הבורא ,ודלא כיש שמרחיקין את הידיעה
גבוה מכל הכוונות כמו ברוך אתה ה'
לגמרי ,כי גם בלא דעת נפש לא טוב ,כי
"גילויבט ביסטו גאט".
ודאי צריך להיות הידיעה גם כן כמו
שכתוב 'דע את אלקי אביך' וכו' ,אבל
וגם בלימוד התורה הנגלית ,העצה הוא
מכל מקום גם כן העיקר שלא להיות
לחשוב הלימוד קודם מתחילה
נשאר רק בידיעה ,כי העיקר אחר הידיעה
בשפלות עצמו ולהכניע עצמו בתשובה,
צריך עוד לבוא לבחינת אמונה שלמעלה
וכן באמצע לימודו יפסיק קצת להתבונן
מהשכל ,וכמאמר אסף 'ואני בער ולא
עצמו לבא לידי תשובה ,ויעמיק בפשט
אדע בהמות הייתי עמך' וכו'.
ההוא שלומד כפי יכלתו ,כי על ידי הפשט
הכח הוא להפשיט אותו מבחינת הקליפות וכן הוא בתפלה ,העיקר הוא שצריך
הסובבים אותו ואחר כך לחזור הענין השעה קודם התפלה הן התבוננות
ההוא בדיבור לבד בלי עיון .וכן היה בשפלות עצמו והן בהתבוננות בגדולת
הדרך של הקדוש רבי יעקב יצחק ]החוזה[ הבורא הוא רק הכנה קודם התפלה ,ועצם
מלובלין ,כשהיה לומד גמרא היה לומד התפלה צריך לצמצם את עצמו בתיבות
דף בעיון ואחר כך היה חוזר אותו הדף הסדורות שסדרו אנשי כנסת הגדולה ,ויש
בדיבור לבד והיה מחבב הדבור של בזה כמה אופנים גבוה מעל גבוה ,יש מי
הגמרא בלי עיון' ,עכ"ל. שיוכל להכין כל ההכנות קודם התפלה
יג שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת לך לך
על פי עיון והתבוננות ,הרה"ק ר' מנחם ההפ רש בין נח לאברהם אבינו
)מנחם ציון הגש"פ ד"ה מענדל מרימנוב זי"ע )ב"ר ל ,יא בשינוי(
והנה איתא במדרש
מתחילה( אמר' :אמרו חז"ל )נדרים לב (.בן ג' החילוק שבין נח לאברהם
שנים הכיר את בוראו ,ובמקום אחר אמרו הוא על פי משל ,נח דומה לאוהבו
בן מ"ח שנה )ב"ר צה ,ג( ,ואלו ואלו דברי של מלך שיושב באפילה והמלך בא
ע"ז עבד שמתחילה חיים, אלקים ומאיר לו ,ואברהם דומה לאוהב
וכשנעשה בן ג' שנה הבין שאין בה ממש, שבא להאיר למלך ,ואמר המלך עד
אמר אין בירה בלא מנהיג ,והתחיל
שאתה מאיר באפילה תלך ותאיר
לחשוב על צבא השמים ולא היה יכול
במקום אור ,עיין שם הלשון צח,
להגיע לנקודת האמת ,עד שרצה הקדוש
]אולי רבינו עצמו אמר לעיין שם ,דאם לא
ברוך הוא את מחשבתו הטובה ודעתו
כן ,היה לו למסדר הספר להעתיק לשון
הרצוייה' ,עכ"ל.
המדרש[ ,וז"ל המדרש :משל לאוהבו של
והיה הולך וגדל בדעה בינה והשכל, מלך שהיה משתקע בטיט עבה ,הציץ
ובזוה"ק )לך לך( מבואר שאברהם המלך וראה אותו ,אמר ליה עד שאתה
אבינו השיג בעומק חכמתו את כל סדר משתקע בטיט הלך עמי ,הדא הוא דכתיב
המלאכים ושרי האומות של כל ארץ וארץ, 'את האלקים התהלך נח' .ולמה אברהם
ובהגיעו לארץ ישראל השיג שהיא מקור דומה לאוהבו של מלך שראה את המלך
הכל ,אבל לא השיג מי הוא השר של ארץ מהלך במבואות האפלים ,הציץ אוהבו
ישראל ,ואזי התגלה הקב"ה אליו ,ואחר והתחיל מאיר עליו דרך החלון ,הציץ
כל זה היתה לו אמונה פשוטה ,והיה המלך וראה אותו ,אמר לו עד שאתה
תמים במעשיו שהיא האמונה לבד, מאיר לי דרך חלון בא והאיר לפני ,כך
כמאמר )בראשית יז ,א( "התהלך לפני" אמר הקב"ה לאברהם עד שתהא מאיר לי
שהוא למעלה מן המדות "והיה מאספוטמיא ומחברותיה בא והאיר לפני
תמים" אחר כך ,כי ההשגה בו בארץ ישראל' ,וזהו שאמר 'לך לך'.
יתברך הוא אין סוף ,וההתקשרות
והדביקות האמתי בו ית' הוא על ידי והענין הוא ,כי נח היה צדיק
אמונה זו לבד .וכן ראו אצל גדולי באמונתו בלי שום השגה
ישראל בכל הדורות ,שמצד אחד היה להם עיונית ,והיה תמים במעשיו ,והשם
אמונה פשוטה ותמימה ממש כילד קטן, יתברך האיר לו .אבל אברהם 'בן
ומאידך היו להם גדלות ההשגה ביותר, שלש שנים הכיר את בוראו' )נדרים לב(.
יד 'יסדר שבחו של מקום ואחר כך יתפלל' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
'אבינו מלכנו' הוא מעורר נחת רוח ותענוג ובאמת שניהם הולכים יחד ,והא בלא הא
נפלא אצלו ,כבן קטן הקורא לאביו אבא, לא קיימא.
תענוג מעוררת מלכנו אבינו אמירת
ע"ד משל התקשרות כל העולמות זה
ורחמים וחסדים ,וזהו כל שעשועיו
בזה ,המה גם כן על ידי אמונה,
יתברך כמאמר )פסחים קיב (.יותר ממה
ואפילו בעולם השפל ,דהיינו על ידי
שהעגל רוצה לינק פרה רוצה
מדת המלכות ,וכידוע מענין 'כתר מלכות',
להניק ,ענין 'דרך הטוב להיטיב' ,וזהו
שסוף כל עולם היא מדת המלכות ,והיא גם
ההתקשרות שבין כל עולם לעולם,
הפתח והמקשר את העולם שתחתיו,
שכל הגדול מחבירו רוצה להשפיע
ובלשון המקובלים היינו מלכות דאין סוף,
לשתחתיו ,ובהשפעתו מקבל תענוג
שעליה נאמר 'ומלכותו בכל משלה' ,והיא
יותר מהתחתון בקבלתו ,תענוג מדת
עוברת דרך כל העולמות עד עולם הזה
המלכות המשפעת לעולם שתחתיה ,נעלה
התחתון ,ומקשרת כל העולמות זה לזה.
יותר מתענוג העולם שמקבל ממנה .וגם
התﬠנוג הﬠולה למﬠלה ﬠ"י האמונה
אצל הנבראים ,מי שלומד עם חברותא
תענוג יתר לו יש עליו, שמשפיע
מהחברותא שמקבל השפעתו ממנו. דרך משל ,אדם יש לו נחת רוח
כשבנו הקטן מכיר שהוא
כל מה שאצל ה' ישנו 'דרך הטוב להיטיב' אביו ,בטרם שידע הנער שום שכל,
הוא רק מחמת שﬠלה ברצונו כך אף על פי כן יש לו נחת .לאב יש
אבל אין המשל דומה לנמשל כלל, תענוג מקריאת בנו הקטן לעברו 'אבא' ,אף
שהרי כל אלה נבראו באופן שהבן אינו יודע כלל מה היא קריאה זו,
וסדר זה ,וטבע הבריאה היא ומה פירוש זה שהוא אביו ,אבל זה מעורר
התקשרות זה .מה שאין כן הוא תענוג אצל האב .כמו כן ההתקשרות של
יתברך עילת כל העילות אין סוף יהודי לה' באופן של אמונה מבלי השגה
ברוך הוא ,הבורא את הכל וגם טבע והבנה ,גורמת לו ית' נחת רוח ,ומעוררת
הבריאה הנ"ל ,אין שייך בו שום אצלו כביכול תענוג וחיבה .וכן על דרך
תענוג והתקשרות הנ"ל כלל ,שהרי זה היתה בריאת העולמות כולם
הוא ברא הטבע ומקיים אותה בכל כמאמר )פס"ז בראשית א ,א( 'בראשית ברא'
רגע ,כי בלתי חפץ קיומה בכל רגע בשביל ישראל שנקראו ראשית,
ברצונו יתברך כאילו לא היתה שידעו לפאר ליוצרם ויקראו לפניו
וממילא בטילה ,א"כ מה הוא אבינו מלכנו ,כשיהודי אומר להקב"ה
טו שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת לך לך
אינו נתפס בשום השגה ,לא בהשגת אדם ההתקשרות מאתו יתברך להשפיע,
אנושי ומגושם ,וגם לא בהשגת נבראים זה אינו כי אם חפץ ורצון פשוט .רבינו
עליונים ,מלאכים שרפים חיות ואופני מבאר שהקב"ה מהוה את כל הבריאה עם
הקודש ,כי האדם מוגבל בהגבלה גשמית כל טבעיה ,ובודאי אין שייך לומר כי מפני
והם מוגבלים בהגבלה רוחנית ,לולא הטבע של התענוג להשפיע ברא אותה,
ההגבלה אין להם שום מציאות עצמאית, שהרי את הטבע הזה עצמו ברא הקב"ה.
ולכן אין ביכולתם להשיג כלל את מהות אלא ודאי שאין הבריאה אלא מחמת 'חפץ
רצון הבורא הבלתי בעל גבול ואין סוף. ורצון פשוט' מאת השי"ת ,רצון נעלה שאין
לנו השגה בו כלל .ובאמת כך צריך להדגיש
ישנם כאלו שאוהבים לבאר דברים ,כגון
גם על כל שאר טעמי הבריאה ,כענין מה
למה היו כעת הריגות כאלו בארץ
שנתאוה כביכול להיות לו דירה בתחתונים
ישראל ,שכל כך הרבה נשמות ישראל
וכו' ,שהרי כל טעם שיהיה הוא איזה שהוא
נרצחו רח"ל .ומבארים בזה כמה ביאורים,
הגבלה וכלל ,וה' אינו מוכרח במאומה .כל
כגון שהיו גלגולים וכו' .ובאמת אכן מצאנו
מערכת 'דרך הטוב להיטיב' היא מערכת
שהאר"י הק' ביאר ע"פ סוד הגלגולים כל
מושגים שה' ברא ,לולא הבריאה אין 'דרך'
מיני הריגות שהיו ,וגם הבעש"ט הקדוש.
ואין 'הטוב' ואין 'להיטיב' .א"כ כל מה
אבל גם בזה צריך לדעת שזהו סך הכל אך
שנאמר אצל הבורא יתברך 'דרך הטוב
ורק בחלק ההשגה ,כי בחלק האמונה אי
להיטיב' הוא רק מחמת שרצה בכך ,והוא
אפשר לדעת כלל' ,בהדי כבשי דרחמנא
רק כדי שיהיה לנו איזשהו אחיזה בו גם
למה לך'' ,שתוק כך עלה במחשבה לפני'.
בחלק ההשגה והידיעה ,אבל האמת היא
וצריכים להכיר בכך אשר כל דבר הנתפס
שכל זה הוא רק מצד שעלה ברצונו כך.
בחלק הידיעה הוא לא עצם הדבר ,כי עצם
]ובזה מובן היטב כמה נצרך חלק האמונה,
הדבר הוא רק באמונה פשוטה שלמעלה
ואין די בחלק ההשגה[ .כמאמר )עץ חיים
מכל הסבר ,ובלתי נתפס.
בפתיחה( 'כשעלה ברצונו יתברך'
ומאחר וכל ענין חלק הידיעה הוא רק המוזכר ,ברצונו ברא תחילה וברצונו
בשביל לבוא על ידי זה לאחיזה מקיים ומשפיע תמיד ומתענג.
וחיזוק באמונה פשוטה כמו שנתבאר ,אם כן
אל לו לאדם להתעסק בחלקי הידיעה שאינם אין שייך שום השגה כלל ברצונו
מביאים ומחברים אותו לאמונה ,וזהו כמו של השי"ת
מי שלומד ספר שאינו לפי השגתו כלל ,אשר יכולה אין שום השגה אבל
לימוד זה רק מבלבל אותו .כל הידיעה של ההתקשרות זה .רצונו יתברך
טז 'יסדר שבחו של מקום ואחר כך יתפלל' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
עולם ,אף על פי שלא כיון בהם .דבר 'דע את אלוקי אביך' הוא רק בשביל לבוא
זה הוא לא רק במצוות מילה אלא בהרבה ל'ועבדהו' ,לחיבור לאמונה ,כל הלימוד
דברים ,והמקובל הרה"ק ר' אשר זעליג בספר פרי הארץ ושאר ספה"ק הוא כדי
על שלם ספר חיבר זצ"ל מרגליות לבוא לאמונה וחיבור אליו יתברך ,שנוכל
ההשוואות שבין תורת הרמב"ם לדברי להיאחז באמונה בכל כוחותינו .הרה"ק
הזוהר הקדוש ,ואע"פ שהרמב"ם לא למד מרוז'ין זי"ע אמר שלפני ביאת המשיח כל
)שער הגלגולים( קבלה ,וכמ"ש האר"י הק' העולם יהיה מטולטל ,ויצטרכו להחזיק
שהרמב"ן למד קבלה והרמב"ם לא ,מפני בחבל שיהיה תלוי בין שמים וארץ ,שהוא
שהרמב"ן היה מצד ימין והרמב"ם היה חבל האמונה .כשם שהוא בגשמיות באדם
אמונים בשומר ובאמת שמאל. מצד התלוי בין שמים וארץ וכל הצלתו היא רק
הקדמון כתב שבסוף ימיו למד הרמב"ם על ידי אחיזה בחבל ההצלה ,אשר הוא אוחז
קבלה ,שכתב במכתב בסוף ימיו שבא אליו בחבל זה בכל כוחו ,וקושר את ידיו ואת
זקן אחד ולימדו דברים המתיישבים על רגליו ואת כל מה שביכולתו לחבל זה .כמו
הלב ,וזהו מעשה מרכבה .אכן ודאי שאת כן אנו צריכים לקשור את כל עצמנו לאמונה
הספר מורה נבוכים ושאר ספריו כתב לפני בו יתברך ,והאחיזה החזקה באמונה הוא
סוף ימיו ,כאשר לא ידע עדיין חכמה זו .וכן ע"י שממלאים את ההשגה בהשגה בו
נראה מדברי רבינו כאן 'שלא כיון בהם', יתברך ,ולא בהשגת הבלי העולם.
אבל אעפ"כ 'הוציא מפיו קדוש דברים
אמתיים העומדים ברומו של עולם'. הרמב"ם כיון בדבריו ﬠל פי נגלה ,לטמﬠים
ﬠל פי פנימיות
הדבר ,איך זכה הרמב"ם לכוין וטעם והנה הרמב"ם ז"ל )מורה נבוכים ח"ג פמ"ט(
לדברים אמיתיים ,כאשר לא כיון מילה, כתב טעם למצות
בהם .יש לומר שהוא מפני שכאשר אדם להתיש כח המתאוה .המילה שייכת
מחובר באמת לרוחניות ,גם אם אינו יודע למדת היסוד שהיא ההתקשרות ,וכח תאוות
איך זה נקרא בשמות ספרי הקבלה ,אבל האדם נמצא בכח ההתקשרות ,שהתאוות
יש לו את פנימיות הענין המדובר ומוגדר ממשיכות אותו להתקשר בענייני העולם
בספרי הקבלה .ועל דרך משל ,שיש מי הזה ,ולכן כאשר האדם נימול ומגלה את
שמדבר על דבר מאכל מסויים ומגדירו כח ההתקשרות להקב"ה ,על ידי זה נהיים
ומסבירו ,ויש מי שאוכל אותו מבלי לדעת כל תאוותיו מוכחשים וחלשים יותר.
איך הוא נקרא וכל חקרי הטבע שבו .והנה והאמת כי הוא ז"ל הוציא מפיו קדוש
זה המדבר על המאכל בלבד ישאר רעב, דברים אמתים העומדים ברומו של
יז שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת לך לך
הראשית אל שלאחריו וממנו אל ואילו האוכלו מכניס בקרבו את המאכל .כמו
שלאחריו נקרא הוא ראשית ,וכן כן הוא ברוחניות ,ישנם כאלו שמדברים את
לעולם ,כל נקודת התחלת עולם מחוברת כל שפת הקבלה ,כל הספירות וכל העולמות
אל העולם שמעליו ,בסוד 'כתר מלכות' וכו' ,אבל הם מבחוץ .ואילו הרמב"ם ,אף
וכנ"ל ,ולכן יש בזה תענוג הנובע מן הכתר על פי שלא ידע את כל שמות הספירות וכל
והרצון ,וזה מתגלה גם בעולם הזה בכך שמות העולמות ,אבל מרוב קדושתו ויגיעתו
שבכל ראשית דבר יש תענוג וחביבות. בעבודת ה' ,הוא היה בכל העולמות
אבל עיקר העבודה וההתקשרות בו והספירות מבלי לדעת שמותם ,ולכן כיון
ית' ,להשיג הדביקות האמתי שאחר בכל הדברים העומדים ברומו של עולם.
כל השגות ,שאין ההתקשרות השגה
בו יתברך ,שהרי הוא יתברך חוץ התﬠנוג שיש בראשית הוא מכח
מכל הנבראים וחוץ מכל החביבות התקשרות הﬠולמות
והאהבות וחוץ מטבע ההתקשרות וכמו שהכוונה והטעם בחיתוך ערלת
הנ"ל ,שהרי הוא הבורא את הכל, המילה ,כן הוא בכרם ערלה
אבל הדביקות בו הוא באמונה לבד תחלה ומצות בכורים ,גם בכרם יש
בלי שום טעם אהבה חיבה ותאוה. בתחילה ג' שנות ערלה ,וגם לאחר מכן יש
בכל שנה מצות ביכורים ,שהוא דומה לענין
וע"פ יסוד זה מבאר רבינו ביאור חדש
הערלה ,כי עניינם הוא לפרוש מן הפירות
בדברי הרמב"ם :וזהו שכתב
הראשונים .והענין כמאמר
)ישעיה כח ,ד(
הרמב"ם שמצות מילה עניינה להתיש
"כבכורה בטרם קיץ וכו' בעודו בכפו
כח המתאוה ,כי מצות מילה שאנו
יבלענה" ,יש תענוג מיוחד בראשית היבול,
חתומים בה באבר המוליד ומוציא
גם בזמנינו מי שמוציא ספר ,הספר הראשון
נשמות ,שהוא הדביקות ,צריכה
היוצא ממכבש הדפוס חביב מאד ,כי
להיות להתיש כח המתאוה ,כי אם
הראשית והתחלה הוא דבר חביב.
על ידי האמונה לבד ,והיינו שנצרך
להתיש את כח המתאוה גם ברוחניות, והחביבות הוא רק מפני היותו
שלמרות שצריך אהבת ה' ודביקות ועיסוק ראשית לבד ,שכן דרך
בשבחו של מקום ובחלק ההשגה וכו', לכל ראשית להיותו חביב ואהוב
ובלעדיהם אי אפשר להגיע לאמונה ,אבל מאד ,וטעם הדבר מפני השורש שבזה
צריך לזכור שבסופו של דבר נצרך להגיע בעולמות העליונים ,שהוא התענוג
לאמונה פשוטה שמעל הכל ,ובמצות וההתקשרות שבין עולם לעולם מן
יח 'יסדר שבחו של מקום ואחר כך יתפלל' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
המשפיעים מקבלים בהשפעתם מילה שהתיש כח המתאוה ,חותמו
התענוג היותם משפיעים כטבע אמת ואמונה בו יתברך ,לדבקה בו
הבריאה ,מה שאין כן הוא יתברך בלי שום השגת טעם כדרך
אדון הטבע אינו מקבל כלל רק ההתקשרות כל העולמות מעילה
משפיע] .המשך המאמר בפנים הספר א[. לעלול מחמת טבע תענוג ההשפעה
כנ"ל ,שהרי אין סוף הוא יתברך
ונתבשר שנשמע יעזור יתברך וה' אדון הטבע ולא שייך בו טבע תענוג
בשורות טובות ,הן בנוגע לשבי הנ"ל ,אבל הדביקות וההתקשרות
הגשמי ,והן בנוגע לשבי הרוחני ,שיצאו השפעתו יתברך מאתו אינו כי אם
חלקים רבים מהשביה הרוחנית ,והשכינה האמונה ברצונו הפשוט להשפיע בלי
תוכל לומר לפני הקב"ה 'חזי בהאי ברא שום טעם .וזהו החילוק שבינו יתברך
אתינא לקמך'. לכל הנבראים המשפיעים ,שהרי כל
א .וזהו שאמרו המול לכם כל זכר ,ממקום שהוא זכר ,רק משפיע ואינו מקבל כלל ,בהתיש
כח המתאוה ותענוג ההשפעה כלל בלי שום טעם כלל ,ובזה הוא מתקשר בחכמה עליונה
שהיא יו"ד )ת"ז ת' יח לב ע"א( .וכמאמר )איוב כח ,יב( החכמה מאין תמצא ,שהוא מאין ואפס בלי
שום טעם .ומילת זכרים כזה הם חותמו אמת ואמונה.
וזהו שאמר "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" שכל האמונה שהשיג ,אחר כל העיונים
והשכלים ,לא חשב לשום השגה ,כי אם למדריגה התחתונה שהוא אמונה צדקה ,שהרי כל
ההשגות בטלים כנגדו ית' .ומה שהשיג אח"כ הוא שאמר )בראשית יח כז( ואנכי עפר ואפר ,שהוא
התקשרות בחכמה עליונה ,שהוא השפלות כאפס ואין ,כמאמר והחכמה מאין תמצא .והשגת
אמונה גדולה כזו ,שאחר כל השכלים והעיונית והשגות הדביקות שמשיג ,יאמין באמת ואמונה
מחמת שפלות עצמו להיותו בעיניו עפר ואפר ,בודאי כל השגותיו אין בו לא טעם ולא ריח
ולא שום דביקות כלל ,ובאמונתו יחיה לדבקה בו ית' ,אמונה זו היא הנקראת "אמנה אחותי
בת אבי היא אך לא בת אמי" )שם כ יב( ,כי אמונה זו אינה נשפעת כי אם מאתו ית' בעצמו,
בלי שום עולמות אמצעים שמקבלים תענוג בהשפעתם ,כמאמר יותר ממה שהעגל רוצה כנ"ל,
והמבין יבין .ולכן באמונה זו הוא הדביקות בו ית' .ולכן מוזכרים בתורה המדריגות כסדר,
תחלה פסוק "ויחשבה לו צדקה" ,ואח"כ "אנכי עפר ואפר" ,ואח"כ פסוק "וגם אמנה אחותי
בת אבי היא" עיי"ש.
