בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — לך לך (2026-10-19)

פרשת
לך לך
דוא"ל להערות
בארה של תורה
מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א
ורשימת תפוצה: מח"ס "בארה של תורה"" ,רביד הזהב" על הל' שבת ,ו"לפלגות ראובן" על הל' פסח ויו"ט
rg5740@gmail.com
054-8410805 העלון יו"ל ע"י מוסדות "דרכי תורה" -רחובות
לע"נ יחיאל בן סעדיה שעירי ז"ל | גליה בת עובדיה אהרוני ע"ה
גליון 957 אריאלה חיה בת אהובה רוזנפלד ע"ה | אביבה בת שושנה ישראלי ע"ה
ולכאורה הדברים תמוהים ,שהרי לשון לך לך אין משמעותו הפשוטה להתרחק
תא שמע מול תא חזי :סוד ההבדל בין השמיעה בבבל
אלא ללכת ,ואם כן עדיין קשה ,הרי כבר הלך מארצו וממולדתו כשיצא מאור לראייה בארץ ישראל
כשדים ובא לחרן ,ומהו שנאמר לו שוב ללכת מארצו.
בפתח פרשתנו מצווה הקדוש ברוך הוא את אברהם אבינו" :לך לך מארצך
וביאר הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב בספר 'ארץ צבי' יסוד מופלא ,על פי מה
וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".
שאמרו בתחילת מסכת שבת" :האי תנא כל עקירת חפץ ממקומו הוצאה קרי לה".
וביאר רבנו יוסף חיים זיע"א ,בספר 'בן איש חי' (דרוש) על פי מה שחקרו
וכתב הרמב"ן בחידושיו ,שעיקר גדר מלאכת הוצאה תלוי בעקירת החפץ ממקומו. המפרשים מדוע בתלמוד הבבלי רגילות הלשון היא לפתוח קושיות וראיות
ולכאורה יש להקשות לפי זה ,מדוע המוציא חפץ מרשות הרבים לכרמלית פטור במילים "תא שמע" ,כלומר בוא ושמע ,ואילו ספר הזוהר הקדוש נוקט תמיד
מן התורה ,והרי אף על פי שההנחה לא היתה במקום חיוב מדאורייתא ,מכל מקום בלשון "תא חזי" ,כלומר בוא וראה.
העקירה היתה ברשות הרבים שהוא מקום חיוב. אלא שחכמי התלמוד בבבל היו לומדים את כל ההלכות ,הטעמים והמשא ומתן
התלמודי בעל פה ,שהרי באותם ימים עדיין לא ניתנה רשות לכתוב את התורה
ועל כרחך צריך לומר יסוד בהלכות שבת :כל זמן שלא הונח החפץ במקום שהוא
שבעל פה ,ועל כן עיקר הלימוד וההעברה היה דרך האוזן ,בלשון תא שמע.
הפכו המוחלט ,דהיינו ברשות היחיד שהיא היפך רשות הרבים ,אין שם עקירה
לעומת זאת ,סודות התורה שבספר הזוהר הקדוש היו נכתבים בספרים מיוחדים
חלה על החפץ ,ועדיין אינו נחשב כלל כמי שנעקר ממקומו הראשון.
ליחידי סגולה עוד מימי קדם ,כפי שמצינו בזוהר שמזכיר כמה ספרים קדמונים
ועל פי זה מאיר ומזהיר ענין מסעו של אברהם אבינו .ארץ כשדים היא המקום של תורת הסוד ,כגון ספרא דחנוך ,ספרא דשלמה מלכא ,ספרא דרב המנונא
המנוגד וההפך הגמור לארץ ישראל .על כשדים דרשו חז"ל במסכת סוכה ,שהיא סבא ,ספרא דרב ייבא סבא ,ספרא דרבי כרוספדאי ,וספרא דצניעותא .וכן
מצינו באדרא זוטא שאמר רבי שמעון בר יוחאי" :רבי אבא יכתוב ואלעזר ברי
אחד מארבעה דברים שהקדוש ברוך הוא מתחרט עליהם שבראם ,כדכתיב:
ילעי" ,וכפי שמעיד רבי אבא בסוף" :ואנא כתבנא" .ומאחר שכל הסודות הללו
"הן ארץ כשדים זה העם לא היה" ,שאין בה חפץ לקיום העולם .לעומת זאת, היו מונחים בכתב על גבי ספר ,שייך היה לומר עליהם תא חזי ,בוא והבט בעיניך
ארץ ישראל היא תכלית ועיקר רצון הבורא בבריאת עולמו ,שהיא מבחר הישוב בספר.
בגשמיות וברוחניות. אולם ,הוסיף הבן איש חי ,טעם עמוק יותר :ארץ ישראל עניינה הוא בחינת
ממילא ,כל עוד שהה אברהם אבינו בחרן ,שהיא עדיין חלק מאותה סביבה ראייה ,ואילו חוץ לארץ עניינה בחינת שמיעה .לפיכך בתלמוד הבבלי שחובר
בחוץ לארץ נקטו תא שמע ,ובזוהר הקדוש שנתחבר בארץ ישראל אמרו תא
רוחנית של חוץ לארץ ,לא חלה עליו שום עקירה מאור כשדים .כשם שבשבת
חזי.
אין עקירה בלא הנחה במקום ההפך ,כך לא נחשב אברהם כמי שיצא ונעקר מאור וביאר רבנו את כוונתו :בחוץ לארץ הנהגת הבורא והניסים שהוא עושה עמנו
כשדים עד שנכנס אל ארץ ישראל ,שהיא ההפך הגמור ממנה .ועל כן אמר לו הם בבחינת אתכסיא ,כלומר בהסתר גדול ובלבוש סיבות טבעיות ,עד שאין
הבורא :לך לך מארצך ,כי רק על ידי ההגעה לארץ המובטחת תתקיים עקירתו הנס ניכר לעין כל ,וצריכים אנו לנביא או לחכם שיבאר ויפקח את עינינו לראות
את ההשגחה ,ונמצא שאין הדבר מוחש לנו אלא מפי השמועה בלבד.
הגמורה מארצו וממולדתו.
מה שאין כן בארץ ישראל ,שם הנהגת ה' והניסים הם בבחינת אתגליא ,בעיניים
יסוד עצום לימדנו בעל הארץ צבי בעבודת הנפש :עזיבת הרע אינה מושלמת גלויות ,שכל אדם רואה ומרגיש בחוש את השגחת הבורא ,בארץ אשר עיני ה'
בעצם הריחוק הפיזי או בהפסקה זמנית של המעשה הלא רצוי .אדם יכול לצאת אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.
ממקומו הראשון ,אך אם הוא עוצר באמצע הדרך בבחינת חרן ,הרי הוא עדיין ועל פי זה מתבאר היטב דיוק הפסוק :לך לך מארצך ,שהיא חוץ לארץ ,מקום
של בחינת שמיעה והסתר פנים ,אל הארץ אשר "אראך" ,לעלות אל ארץ
מחובר לשורשו הקודם ולא נעקר ממנו באמת. הקודש שכל מהותה היא בחינת ראייה ,גילוי שכינה וניסים בפרהסיא.
העקירה השלמה מן השלילי מתרחשת רק כאשר האדם מגיע אל ההפך הגמור
שלו ,כשהוא נכנס במלוא ישותו אל תוך רשות היחיד של קדושה ,תורה ומצוות. בין כשדים לארץ הצבי :סוד העקירה והכניסה לרשות הקדושה
הדרך האמיתית להתנתק מן העבר אינה רק לברוח מן החושך ,אלא להאיר את
החיים באור גמור ,לקבוע משכן בטוח בארץ החיים הרוחנית ,ומתוך כך להתקדש רש"י פירש" :מארצך ,והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד לחרן ,אלא כך אמר
ולהידבק בבורא יתברך שמו. לו הקדוש ברוך הוא ,התרחק עוד משם וצא מבית אביך".
גאולה בת רחל ע"הז"ל אברהם בן ג'ורג'יה סלה ז"ל רחל בת פרי לימואי ע"ה נתן בן יחיא זכריה משה ז"ל חיים בן נעמי ז"ל
רבקה בת סתה ע"ה בכורה אסתר בת רחל וצ'ליבי יוסף בן משה טובי ז"ל אסתר בת חנה נינט בן שושן ע"ה אוריה בן אביתר ז"ל
חזן ע"ה ז"ל
להצלחת ת הגון
לזיווג מ
מוקדש ש
נ י ו ל טאוס
שלמה בןע י טלעת ש
יחיאל קבן ד בנימין בן סלחה מוקדש
נאזהל בת תאג’ה מ ו
סרח בת רחמה לעילוי נשמת
בארה של תורה
לעמוד בגודל התביעה וברוממות היראה התקיפה של יצחק ,ומאחר שחסרה להם
ההנהגה המקרבת ,חזרו לדרכם הקודמת ולא נשארו דבוקים בבית המדרש. מחיפוש לשמחה :המפתח האמיתי לזיכרון הלימוד
יסוד גדול ועמוק מונח כאן בדרכי החינוך וההשפעה על הזולת .כדי להביא אדם
להתקרב לעבודת השם יתברך ,זקוקים לכוח החסד והאהבה ,למאור פנים ולסבר רבותינו דקדקו במדרש רבה ,והביאם רש"י על אתר :מדוע לא גילה הקדוש
פנים שוחקות. ברוך הוא לאברהם אבינו מיד לאיזו ארץ עליו ללכת ,אלא הותיר את הדבר
בהעלם? ומבארים חז"ל שני טעמים :כדי לחבבה בעיניו ,וכדי ליתן לו שכר על
יחד עם זאת ,ההמשכיות הרוחנית של כל עובד ה' דורשת בניין פנימי איתן שאינו כל פסיעה ופסיעה.
נשען רק על היחס החיצוני והנעים ,אלא על קבלת עול מלכות שמים מתוך יראה
להערות דוא"ל
באתגרי מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א
עצמית וכוח עמידה אמיתי ,כדי שהדרך תישמר גם כאשר האדם פוגש
לדברי הסטייפלער הרב יעקב ישראל קניבסקי בספר 'ברכת פרץ' ,בטעם
הראשון – "כדי לחבבה בעיניו" ,מונח יסוד עצום בנפש האדם .טבעו של עולם
ורשימת תפוצה: ויו"ט
הדין. החייםפסח
ובמידת ראובן" על הל'
ו"לפלגותלהשתוקק
שבת,לחפש אחריו,הל' נדרש הזהב" על
כאשר הוא "רביד
האדם דווקא תורה" ,על הוא של
שדבר מתחבב מח"ס "בארה
rg5740@gmail.com אליו ולצפות לו זמן רב קודם השגתו .אילו היה הדבר בא לו בהיסח הדעת ,ללא
תכלית הבריאה :מדוע ירד רעב על ארץ שלמה עבור אדם אחד? עמל וללא כיסופים ,לא היה מוצא בו כל חביבות ולא היה מעריך את מחירו.
הציפייה והחיפוש הם אלו שבונים בלבו של האדם את כלי הקיבול הראוי
בפרשה מסופר על המאורע שפקד את ארץ כנען מיד לאחר בואו של אברהם
לקבלת המתנה.
אבינו אליה" :ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ".
ופירש רש"י" :רעב בארץ ,באותה הארץ לבדה ,לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של ירא שהוא מי ולימודה. התורה עסק לעניין גדול עיקר אנו למדים מיסוד זה
הקדוש ברוך הוא ,שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה". ומשתדל ויגע דברים, של אמיתתם את להבין ומאודו נפשו בכל ומשתוקק שמים
לחפש אחריהם כפי כוחו לאורך זמן – כאשר זוכה לבסוף והדברים מתבהרים
על דברי רש"י הללו מתעוררת תמיהה עצומה ,אותה עורר הגאון רבי יחזקאל
ומאירים אצלו ,הרי הם חביבים ויקרים בעיניו לאין שיעור .לעומת זאת ,מי
אברמסקי בספר חזון יחזקאל (על התורה) :כיצד ייתכן שהקדוש ברוך הוא,
שאינו משתוקק באמת להשגת עומק הסוגיה ,והדברים באים לו בקלות יתרה
המשגיח על כל ברואיו ברחמים ,מביא רעב כבד וייסורים על ארץ כנען כולה ועל
בלא כל יגיעה וחיפוש ,חביבות הלימוד מתמעטת אצלו בהרבה.
כל יושביה ,אך ורק כדי להעמיד בניסיון אדם יחיד ,את אברהם אבינו?
והנה ידוע בדרכי הנפש ,שדבר שעושה על האדם רושם עז של שמחה
וביאר בזה יסוד עמוק ,על פי מה שכתב הרמב"ם בהקדמתו המפורסמת לפירוש
והתרגשות – נשאר חקוק בזכרונו לימים רבים ולשנים ארוכות .אך דבר שלא
המשניות .הרמב"ם מבאר שם שכל העולם כולו ,על כל צבאו וריבוי המוניו ,לא
השתוקק אליו ,והשגתו אינה גורמת לו שמחה פנימית עמוקה ,אינו מותיר חותם
נברא אלא כדי לשמש את אותם חכמים ויחידי סגולה העובדים את ה' באמת.
בנפשו ,ובתוך זמן קצר הוא נשכח מלבו .כעין מה שאמרו רבותינו במסכת
וכדי להמחיש זאת ,הביא הרמב"ם משל נפלא :פעמים שעשיר גדול ומרובה שבועות" :מילתא דלא רמיא עליה דאיניש לאו אדעתיה" ,דבר שאינו מוטל על
נכסים יצווה על אלפי עבדיו ופועליו לבנות ארמון מפואר כליל יופי ,במאמץ של האדם ואינו מעסיק את כל ישותו אינו מונח בדעתו.
שנים ובהון עתק ,ולבסוף כל תכלית הבניין אינה אלא עבור איש חסיד אחד ,אשר
נמצאנו למדים ,כי כוח הזיכרון בתורה אינו תלוי רק בכישרון הטבעי ,אלא הוא
בבוא הימים יחלוף שם בדרך ,ויתעכב לנוח בצילו של קיר אחד מקירות הארמון.
נמדד בעיקר לפי ערך רוב התשוקה וההשתדלות שהשקיע הלומד בהשגת
נמצא שכל עמל הבונים והבניין כולו לא נברא אלא לשמש את אותו צדיק לרגע
הדברים ,ולפי גודל השמחה שהציפה את לבו כאשר זכה להבינם.
קט.
מסר תורני :פעמים רבות אדם לומד וחש קושי ,ערפול או עמל רב שאינו נושא
על פי זה מבאר החזון יחזקאל :תכלית כל היקום וכל ההתרחשויות שבעולם פרי מיידי ,והדבר עלול להביא לידי רפיון חלילה .פרשת לך לך מלמדת אותנו
אינה נמדדת בכמות ובמספרים ,אלא באיכות הרוחנית של הצדיקים העושים שההעלם והחיפוש אינם חיסרון או עונש ,אלא הם עצמם התחבולה האלוקית
רצון קונם .כאשר הקדוש ברוך הוא חפץ לרומם את אברהם אבינו ,להעלותו לחבב עלינו את הקניין הרוחני.
במעלות הקדושה על ידי ניסיון ולזכותו בשכר מושלם ,כל חוקי הטבע של ארץ היגיעה והציפייה אינן רק אמצעי טכני להגיע אל ההבנה ,אלא הן אלו שחוקקות
כנען והעמים היושבים בה מקבלים את תפקידם המדויק לשרת מטרה עילאית זו. את דברי התורה בתוך הלב ומבטיחות שהם יישארו עמנו לעד .ככל שנשקיע
מציאותם של עמים שלמים הופכת להיות הבמה והכלי שדרכו מתבררת ומתעלה יותר כיסופים ,עמל ושמחה בכל חידוש וסוגיה ,כך נזכה שהתורה תהיה חביבה
עלינו ,תאיר את דרכנו ותישמר בקרבנו לאורך ימים.
נשמתו של עובד השם.
יסוד נורא זה נוגע לכל יהודי ויהודי באשר הוא .לעיתים אדם מסתכל על העולם בין חסד לגבורה :פשר היעלמותם של גרי אברהם אבינו
הגדול ,רואה אומות עצומות ,מעצמות תבל ,תהפוכות עולמיות ומאורעות
בינלאומיים כבירים ,והוא עלול לחשוב לעצמו :מה ערכי ומה מקומי הקטן בתוך בפרשתנו נאמר "ואת הנפש אשר עשו בחרן" .ודרשו חז"ל במדרש רבה,
שאברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים ,ומעלה עליהם הכתוב
כל זה.
כאילו עשאום.
אולם התורה מלמדת אותנו את ההפך הגמור :כל יהודי הוא עולם מלא ,וסביבו והקשה האדמו"ר מסוכטשוב ,הרב אברהם בורנשטיין בעל ה"אבני נזר" (הובאו
סובב כל גלגל ההיסטוריה .הקדוש ברוך הוא משנה סדרי עולם ,מוריד שובע או דבריו בארץ צבי מועדים סוכות) :לאן נעלמו כל אותם המוני גרים שנתגיירו בימי
מביא רעב ,מקים ומפיל ממשלות ומשפיע על גוים וארצות רבות ,והכל מוכוון אברהם אבינו ,ומדוע לא מצאנו להם המשך והשפעה ניכרת בדורות הבאים.
ומושגח בדיוק נפלא בעבור הצמיחה ,הניסיון וההתעלות של נפש יהודית אחת. וביאר ,שאברהם אבינו עליו השלום היתה מידתו מידת החסד ,ולכן היה פותח
כאשר יהודי מבין שכל מאורעות העולם אינם אלא תפאורה שנבראה כדי לסייע את שעריו ,מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ,ומקרב את הבריות מתוך אהבה
גדולה ומאור פנים .אולם יצחק אבינו עליו השלום היתה דרכו בעבודת הבורא
לו לעמוד בניסיונותיו ,ללמוד תורה ולדבוק בהשם יתברך ,מתמלא לבו באחריות
במידת הגבורה והיראה ,והיה יושב סגור ומובדל באוהלו הקדוש בקדושה
כבירה .כל מעשה ,כל תפילה וכל התגברות של יהודי יחיד אינם עניין פרטי ופרישות עילאית ,ולא הראה להם את אותו קירוב של פנים שוחקות ורוך .מתוך
בלבד ,אלא הם הם התכלית שלשמה מתקיים כל היקום כולו. כך ,אותם הגרים שנמשכו בעיקר אחר החסד והחמימות של אברהם ,לא יכלו
רשימת השיעורים של הרב ראובן גולן שליט"א בביהמ"ד "דרכי תורה" נושאים
במגווןנושאים
גולןבמגוון
ראובןגולן
הרבראובן
שיעוריהרב
שיעורי
ימים א|ג |ד -הלכות כשרות המטבח (לאחר ערבית בצאת הכוכבים) 0733-71-81-56
בטל'0733-71-81-56 הלשוןבטל'
ב"קולהלשון
ב"קול
יום שלישי| "סמיכת חבר" | הלכות איסור והיתר | 20:30-21:30
יום רביעי| טור בית יוסף הלכה למעשה | הלכות שבת | 20:30-21:30 תורה"!
שלתורה"!
"בארהשל
של"בארה
הרביםשל
בזיכויהרבים
שותפותבזיכוי
שותפות
יום חמישי | שיחה על פרשת השבוע 17:20-18:00 לברכה,
כולולברכה,
הגיליוןכולו
הקדשתהגיליון
בלעדית:הקדשת
שבועיתבלעדית:
חסותשבועית
חסות
שבת קודש | גמרא “מסכת מגילה” |16:15-17:00 ש"ח.
250ש"ח.נשמה250
עילוינשמה
לרפואהאואועילוי
לרפואה
שבת קודש | הלכות שבת| 17:00-17:30 ש"ח.
ייעודית)5050:ש"ח.
(במסגרתייעודית):
אישית(במסגרת
הקדשהאישית
הקדשה
שבת קודש | אור החיים הקד' | כ 20-דקות לפני צאת השבת 054-2637798
053-4514677
לטל054-2637798--- לטלהודעהלטל
הודעה
לשלוחהודעה
לשלוח
אולשלוח להתקשראואו
להתקשר
ניתןלהתקשר
ניתן
לפרטיםניתן
לפרטים
לפרטים
להצלחת מוקדש לזיווג הגון שלמה בן טאוס יחיאל בן טלעת בנימין בן סלחה מוקדש
נאזה בת תאג’ה סרח בת רחמה לעילוי נשמת
