gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: בארה של תורה · Be'ara Shel Torah

שבוע: לך לך (2026-10-19)

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫לך לך‬ ‫דוא"ל להערות‬ ‫בארה של תורה‬ ‫מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א‬ ‫ורשימת תפוצה‪:‬‬ ‫מח"ס "בארה של תורה"‪" ,‬רביד הזהב" על הל' שבת‪ ,‬ו"לפלגות ראובן" על הל' פסח ויו"ט‬ ‫‪rg5740@gmail.com‬‬ ‫‪054-8410805‬‬ ‫העלון יו"ל ע"י מוסדות "דרכי תורה" ‪ -‬רחובות‬ ‫לע"נ יחיאל בן סעדיה שעירי ז"ל | גליה בת עובדיה אהרוני ע"ה‬ ‫גליון ‪957‬‬ ‫אריאלה חיה בת אהובה רוזנפלד ע"ה | אביבה בת שושנה ישראלי ע"ה‬ ‫ולכאורה הדברים תמוהים‪ ,‬שהרי לשון לך לך אין משמעותו הפשוטה להתרחק‬ ‫תא שמע מול תא חזי‪ :‬סוד ההבדל בין השמיעה בבבל‬ ‫אלא ללכת‪ ,‬ואם כן עדיין קשה‪ ,‬הרי כבר הלך מארצו וממולדתו כשיצא מאור‬ ‫לראייה בארץ ישראל‬ ‫כשדים ובא לחרן‪ ,‬ומהו שנאמר לו שוב ללכת מארצו‪.‬‬ ‫בפתח פרשתנו מצווה הקדוש ברוך הוא את אברהם אבינו‪" :‬לך לך מארצך‬ ‫וביאר הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב בספר 'ארץ צבי' יסוד מופלא‪ ,‬על פי מה‬ ‫וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"‪.‬‬ ‫שאמרו בתחילת מסכת שבת‪" :‬האי תנא כל עקירת חפץ ממקומו הוצאה קרי לה"‪.‬‬ ‫וביאר רבנו יוסף חיים זיע"א‪ ,‬בספר 'בן איש חי' (דרוש) על פי מה שחקרו‬ ‫וכתב הרמב"ן בחידושיו‪ ,‬שעיקר גדר מלאכת הוצאה תלוי בעקירת החפץ ממקומו‪.‬‬ ‫המפרשים מדוע בתלמוד הבבלי רגילות הלשון היא לפתוח קושיות וראיות‬ ‫ולכאורה יש להקשות לפי זה‪ ,‬מדוע המוציא חפץ מרשות הרבים לכרמלית פטור‬ ‫במילים "תא שמע"‪ ,‬כלומר בוא ושמע‪ ,‬ואילו ספר הזוהר הקדוש נוקט תמיד‬ ‫מן התורה‪ ,‬והרי אף על פי שההנחה לא היתה במקום חיוב מדאורייתא‪ ,‬מכל מקום‬ ‫בלשון "תא חזי"‪ ,‬כלומר בוא וראה‪.‬‬ ‫העקירה היתה ברשות הרבים שהוא מקום חיוב‪.‬‬ ‫אלא שחכמי התלמוד בבבל היו לומדים את כל ההלכות‪ ,‬הטעמים והמשא ומתן‬ ‫התלמודי בעל פה‪ ,‬שהרי באותם ימים עדיין לא ניתנה רשות לכתוב את התורה‬ ‫ועל כרחך צריך לומר יסוד בהלכות שבת‪ :‬כל זמן שלא הונח החפץ במקום שהוא‬ ‫שבעל פה‪ ,‬ועל כן עיקר הלימוד וההעברה היה דרך האוזן‪ ,‬בלשון תא שמע‪.‬‬ ‫הפכו המוחלט‪ ,‬דהיינו ברשות היחיד שהיא היפך רשות הרבים‪ ,‬אין שם עקירה‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬סודות התורה שבספר הזוהר הקדוש היו נכתבים בספרים מיוחדים‬ ‫חלה על החפץ‪ ,‬ועדיין אינו נחשב כלל כמי שנעקר ממקומו הראשון‪.‬‬ ‫ליחידי סגולה עוד מימי קדם‪ ,‬כפי שמצינו בזוהר שמזכיר כמה ספרים קדמונים‬ ‫ועל פי זה מאיר ומזהיר ענין מסעו של אברהם אבינו‪ .‬ארץ כשדים היא המקום‬ ‫של תורת הסוד‪ ,‬כגון ספרא דחנוך‪ ,‬ספרא דשלמה מלכא‪ ,‬ספרא דרב המנונא‬ ‫המנוגד וההפך הגמור לארץ ישראל‪ .‬על כשדים דרשו חז"ל במסכת סוכה‪ ,‬שהיא‬ ‫סבא‪ ,‬ספרא דרב ייבא סבא‪ ,‬ספרא דרבי כרוספדאי‪ ,‬וספרא דצניעותא‪ .‬וכן‬ ‫מצינו באדרא זוטא שאמר רבי שמעון בר יוחאי‪" :‬רבי אבא יכתוב ואלעזר ברי‬ ‫אחד מארבעה דברים שהקדוש ברוך הוא מתחרט עליהם שבראם‪ ,‬כדכתיב‪:‬‬ ‫ילעי"‪ ,‬וכפי שמעיד רבי אבא בסוף‪" :‬ואנא כתבנא"‪ .‬ומאחר שכל הסודות הללו‬ ‫"הן ארץ כשדים זה העם לא היה"‪ ,‬שאין בה חפץ לקיום העולם‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫היו מונחים בכתב על גבי ספר‪ ,‬שייך היה לומר עליהם תא חזי‪ ,‬בוא והבט בעיניך‬ ‫ארץ ישראל היא תכלית ועיקר רצון הבורא בבריאת עולמו‪ ,‬שהיא מבחר הישוב‬ ‫בספר‪.‬‬ ‫בגשמיות וברוחניות‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬הוסיף הבן איש חי‪ ,‬טעם עמוק יותר‪ :‬ארץ ישראל עניינה הוא בחינת‬ ‫ממילא‪ ,‬כל עוד שהה אברהם אבינו בחרן‪ ,‬שהיא עדיין חלק מאותה סביבה‬ ‫ראייה‪ ,‬ואילו חוץ לארץ עניינה בחינת שמיעה‪ .‬לפיכך בתלמוד הבבלי שחובר‬ ‫בחוץ לארץ נקטו תא שמע‪ ,‬ובזוהר הקדוש שנתחבר בארץ ישראל אמרו תא‬ ‫רוחנית של חוץ לארץ‪ ,‬לא חלה עליו שום עקירה מאור כשדים‪ .‬כשם שבשבת‬ ‫חזי‪.‬‬ ‫אין עקירה בלא הנחה במקום ההפך‪ ,‬כך לא נחשב אברהם כמי שיצא ונעקר מאור‬ ‫וביאר רבנו את כוונתו‪ :‬בחוץ לארץ הנהגת הבורא והניסים שהוא עושה עמנו‬ ‫כשדים עד שנכנס אל ארץ ישראל‪ ,‬שהיא ההפך הגמור ממנה‪ .‬ועל כן אמר לו‬ ‫הם בבחינת אתכסיא‪ ,‬כלומר בהסתר גדול ובלבוש סיבות טבעיות‪ ,‬עד שאין‬ ‫הבורא‪ :‬לך לך מארצך‪ ,‬כי רק על ידי ההגעה לארץ המובטחת תתקיים עקירתו‬ ‫הנס ניכר לעין כל‪ ,‬וצריכים אנו לנביא או לחכם שיבאר ויפקח את עינינו לראות‬ ‫את ההשגחה‪ ,‬ונמצא שאין הדבר מוחש לנו אלא מפי השמועה בלבד‪.‬‬ ‫הגמורה מארצו וממולדתו‪.‬‬ ‫מה שאין כן בארץ ישראל‪ ,‬שם הנהגת ה' והניסים הם בבחינת אתגליא‪ ,‬בעיניים‬ ‫יסוד עצום לימדנו בעל הארץ צבי בעבודת הנפש‪ :‬עזיבת הרע אינה מושלמת‬ ‫גלויות‪ ,‬שכל אדם רואה ומרגיש בחוש את השגחת הבורא‪ ,‬בארץ אשר עיני ה'‬ ‫בעצם הריחוק הפיזי או בהפסקה זמנית של המעשה הלא רצוי‪ .‬אדם יכול לצאת‬ ‫אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה‪.‬‬ ‫ממקומו הראשון‪ ,‬אך אם הוא עוצר באמצע הדרך בבחינת חרן‪ ,‬הרי הוא עדיין‬ ‫ועל פי זה מתבאר היטב דיוק הפסוק‪ :‬לך לך מארצך‪ ,‬שהיא חוץ לארץ‪ ,‬מקום‬ ‫של בחינת שמיעה והסתר פנים‪ ,‬אל הארץ אשר "אראך"‪ ,‬לעלות אל ארץ‬ ‫מחובר לשורשו הקודם ולא נעקר ממנו באמת‪.‬‬ ‫הקודש שכל מהותה היא בחינת ראייה‪ ,‬גילוי שכינה וניסים בפרהסיא‪.‬‬ ‫העקירה השלמה מן השלילי מתרחשת רק כאשר האדם מגיע אל ההפך הגמור‬ ‫שלו‪ ,‬כשהוא נכנס במלוא ישותו אל תוך רשות היחיד של קדושה‪ ,‬תורה ומצוות‪.‬‬ ‫בין כשדים לארץ הצבי‪ :‬סוד העקירה והכניסה לרשות הקדושה‬ ‫הדרך האמיתית להתנתק מן העבר אינה רק לברוח מן החושך‪ ,‬אלא להאיר את‬ ‫החיים באור גמור‪ ,‬לקבוע משכן בטוח בארץ החיים הרוחנית‪ ,‬ומתוך כך להתקדש‬ ‫רש"י פירש‪" :‬מארצך‪ ,‬והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד לחרן‪ ,‬אלא כך אמר‬ ‫ולהידבק בבורא יתברך שמו‪.‬‬ ‫לו הקדוש ברוך הוא‪ ,‬התרחק עוד משם וצא מבית אביך"‪.‬‬ ‫גאולה בת רחל ע"הז"ל‬ ‫אברהם בן ג'ורג'יה סלה ז"ל‬ ‫רחל בת פרי לימואי ע"ה‬ ‫נתן בן יחיא זכריה משה ז"ל‬ ‫חיים בן נעמי ז"ל‬ ‫רבקה בת סתה ע"ה‬ ‫בכורה אסתר בת רחל וצ'ליבי‬ ‫יוסף בן משה טובי ז"ל‬ ‫אסתר בת חנה נינט בן שושן ע"ה‬ ‫אוריה בן אביתר ז"ל‬ ‫חזן ע"ה ז"ל‬ ‫להצלחת‬ ‫ת‬ ‫הגון‬ ‫לזיווג מ‬ ‫מוקדש ש‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫טאוס‬ ‫שלמה בןע י‬ ‫טלעת ש‬ ‫יחיאל קבן ד‬ ‫בנימין בן סלחה‬ ‫מוקדש‬ ‫נאזהל בת תאג’ה‬ ‫מ ו‬ ‫סרח בת רחמה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בארה של תורה‬ ‫לעמוד בגודל התביעה וברוממות היראה התקיפה של יצחק‪ ,‬ומאחר שחסרה להם‬ ‫ההנהגה המקרבת‪ ,‬חזרו לדרכם הקודמת ולא נשארו דבוקים בבית המדרש‪.‬‬ ‫מחיפוש לשמחה‪ :‬המפתח האמיתי לזיכרון הלימוד‬ ‫יסוד גדול ועמוק מונח כאן בדרכי החינוך וההשפעה על הזולת‪ .‬כדי להביא אדם‬ ‫להתקרב לעבודת השם יתברך‪ ,‬זקוקים לכוח החסד והאהבה‪ ,‬למאור פנים ולסבר‬ ‫רבותינו דקדקו במדרש רבה‪ ,‬והביאם רש"י על אתר‪ :‬מדוע לא גילה הקדוש‬ ‫פנים שוחקות‪.‬‬ ‫ברוך הוא לאברהם אבינו מיד לאיזו ארץ עליו ללכת‪ ,‬אלא הותיר את הדבר‬ ‫בהעלם? ומבארים חז"ל שני טעמים‪ :‬כדי לחבבה בעיניו‪ ,‬וכדי ליתן לו שכר על‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬ההמשכיות הרוחנית של כל עובד ה' דורשת בניין פנימי איתן שאינו‬ ‫כל פסיעה ופסיעה‪.‬‬ ‫נשען רק על היחס החיצוני והנעים‪ ,‬אלא על קבלת עול מלכות שמים מתוך יראה‬ ‫להערות‬ ‫דוא"ל‬ ‫באתגרי‬ ‫מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א‬ ‫עצמית וכוח עמידה אמיתי‪ ,‬כדי שהדרך תישמר גם כאשר האדם פוגש‬ ‫לדברי הסטייפלער הרב יעקב ישראל קניבסקי בספר 'ברכת פרץ'‪ ,‬בטעם‬ ‫הראשון – "כדי לחבבה בעיניו"‪ ,‬מונח יסוד עצום בנפש האדם‪ .‬טבעו של עולם‬ ‫ורשימת תפוצה‪:‬‬ ‫ויו"ט‬ ‫הדין‪.‬‬ ‫החייםפסח‬ ‫ובמידת‬ ‫ראובן" על הל'‬ ‫ו"לפלגותלהשתוקק‬ ‫שבת‪,‬לחפש אחריו‪,‬‬‫הל' נדרש‬ ‫הזהב" על‬ ‫כאשר הוא‬ ‫"רביד‬ ‫האדם דווקא‬ ‫תורה"‪ ,‬על‬ ‫הוא של‬ ‫שדבר מתחבב‬ ‫מח"ס "בארה‬ ‫‪rg5740@gmail.com‬‬ ‫אליו ולצפות לו זמן רב קודם השגתו‪ .‬אילו היה הדבר בא לו בהיסח הדעת‪ ,‬ללא‬ ‫תכלית הבריאה‪ :‬מדוע ירד רעב על ארץ שלמה עבור אדם אחד?‬ ‫עמל וללא כיסופים‪ ,‬לא היה מוצא בו כל חביבות ולא היה מעריך את מחירו‪.‬‬ ‫הציפייה והחיפוש הם אלו שבונים בלבו של האדם את כלי הקיבול הראוי‬ ‫בפרשה מסופר על המאורע שפקד את ארץ כנען מיד לאחר בואו של אברהם‬ ‫לקבלת המתנה‪.‬‬ ‫אבינו אליה‪" :‬ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ"‪.‬‬ ‫ופירש רש"י‪" :‬רעב בארץ‪ ,‬באותה הארץ לבדה‪ ,‬לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של‬ ‫ירא‬ ‫שהוא‬ ‫מי‬ ‫ולימודה‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫עסק‬ ‫לעניין‬ ‫גדול‬ ‫עיקר‬ ‫אנו‬ ‫למדים‬ ‫מיסוד זה‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה"‪.‬‬ ‫ומשתדל‬ ‫ויגע‬ ‫דברים‪,‬‬ ‫של‬ ‫אמיתתם‬ ‫את‬ ‫להבין‬ ‫ומאודו‬ ‫נפשו‬ ‫בכל‬ ‫ומשתוקק‬ ‫שמים‬ ‫לחפש אחריהם כפי כוחו לאורך זמן – כאשר זוכה לבסוף והדברים מתבהרים‬ ‫על דברי רש"י הללו מתעוררת תמיהה עצומה‪ ,‬אותה עורר הגאון רבי יחזקאל‬ ‫ומאירים אצלו‪ ,‬הרי הם חביבים ויקרים בעיניו לאין שיעור‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מי‬ ‫אברמסקי בספר חזון יחזקאל (על התורה)‪ :‬כיצד ייתכן שהקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫שאינו משתוקק באמת להשגת עומק הסוגיה‪ ,‬והדברים באים לו בקלות יתרה‬ ‫המשגיח על כל ברואיו ברחמים‪ ,‬מביא רעב כבד וייסורים על ארץ כנען כולה ועל‬ ‫בלא כל יגיעה וחיפוש‪ ,‬חביבות הלימוד מתמעטת אצלו בהרבה‪.‬‬ ‫כל יושביה‪ ,‬אך ורק כדי להעמיד בניסיון אדם יחיד‪ ,‬את אברהם אבינו?‬ ‫והנה ידוע בדרכי הנפש‪ ,‬שדבר שעושה על האדם רושם עז של שמחה‬ ‫וביאר בזה יסוד עמוק‪ ,‬על פי מה שכתב הרמב"ם בהקדמתו המפורסמת לפירוש‬ ‫והתרגשות – נשאר חקוק בזכרונו לימים רבים ולשנים ארוכות‪ .‬אך דבר שלא‬ ‫המשניות‪ .‬הרמב"ם מבאר שם שכל העולם כולו‪ ,‬על כל צבאו וריבוי המוניו‪ ,‬לא‬ ‫השתוקק אליו‪ ,‬והשגתו אינה גורמת לו שמחה פנימית עמוקה‪ ,‬אינו מותיר חותם‬ ‫נברא אלא כדי לשמש את אותם חכמים ויחידי סגולה העובדים את ה' באמת‪.‬‬ ‫בנפשו‪ ,‬ובתוך זמן קצר הוא נשכח מלבו‪ .‬כעין מה שאמרו רבותינו במסכת‬ ‫וכדי להמחיש זאת‪ ,‬הביא הרמב"ם משל נפלא‪ :‬פעמים שעשיר גדול ומרובה‬ ‫שבועות‪" :‬מילתא דלא רמיא עליה דאיניש לאו אדעתיה"‪ ,‬דבר שאינו מוטל על‬ ‫נכסים יצווה על אלפי עבדיו ופועליו לבנות ארמון מפואר כליל יופי‪ ,‬במאמץ של‬ ‫האדם ואינו מעסיק את כל ישותו אינו מונח בדעתו‪.‬‬ ‫שנים ובהון עתק‪ ,‬ולבסוף כל תכלית הבניין אינה אלא עבור איש חסיד אחד‪ ,‬אשר‬ ‫נמצאנו למדים‪ ,‬כי כוח הזיכרון בתורה אינו תלוי רק בכישרון הטבעי‪ ,‬אלא הוא‬ ‫בבוא הימים יחלוף שם בדרך‪ ,‬ויתעכב לנוח בצילו של קיר אחד מקירות הארמון‪.‬‬ ‫נמדד בעיקר לפי ערך רוב התשוקה וההשתדלות שהשקיע הלומד בהשגת‬ ‫נמצא שכל עמל הבונים והבניין כולו לא נברא אלא לשמש את אותו צדיק לרגע‬ ‫הדברים‪ ,‬ולפי גודל השמחה שהציפה את לבו כאשר זכה להבינם‪.‬‬ ‫קט‪.‬‬ ‫מסר תורני‪ :‬פעמים רבות אדם לומד וחש קושי‪ ,‬ערפול או עמל רב שאינו נושא‬ ‫על פי זה מבאר החזון יחזקאל‪ :‬תכלית כל היקום וכל ההתרחשויות שבעולם‬ ‫פרי מיידי‪ ,‬והדבר עלול להביא לידי רפיון חלילה‪ .‬פרשת לך לך מלמדת אותנו‬ ‫אינה נמדדת בכמות ובמספרים‪ ,‬אלא באיכות הרוחנית של הצדיקים העושים‬ ‫שההעלם והחיפוש אינם חיסרון או עונש‪ ,‬אלא הם עצמם התחבולה האלוקית‬ ‫רצון קונם‪ .‬כאשר הקדוש ברוך הוא חפץ לרומם את אברהם אבינו‪ ,‬להעלותו‬ ‫לחבב עלינו את הקניין הרוחני‪.‬‬ ‫במעלות הקדושה על ידי ניסיון ולזכותו בשכר מושלם‪ ,‬כל חוקי הטבע של ארץ‬ ‫היגיעה והציפייה אינן רק אמצעי טכני להגיע אל ההבנה‪ ,‬אלא הן אלו שחוקקות‬ ‫כנען והעמים היושבים בה מקבלים את תפקידם המדויק לשרת מטרה עילאית זו‪.‬‬ ‫את דברי התורה בתוך הלב ומבטיחות שהם יישארו עמנו לעד‪ .‬ככל שנשקיע‬ ‫מציאותם של עמים שלמים הופכת להיות הבמה והכלי שדרכו מתבררת ומתעלה‬ ‫יותר כיסופים‪ ,‬עמל ושמחה בכל חידוש וסוגיה‪ ,‬כך נזכה שהתורה תהיה חביבה‬ ‫עלינו‪ ,‬תאיר את דרכנו ותישמר בקרבנו לאורך ימים‪.‬‬ ‫נשמתו של עובד השם‪.‬‬ ‫יסוד נורא זה נוגע לכל יהודי ויהודי באשר הוא‪ .‬לעיתים אדם מסתכל על העולם‬ ‫בין חסד לגבורה‪ :‬פשר היעלמותם של גרי אברהם אבינו‬ ‫הגדול‪ ,‬רואה אומות עצומות‪ ,‬מעצמות תבל‪ ,‬תהפוכות עולמיות ומאורעות‬ ‫בינלאומיים כבירים‪ ,‬והוא עלול לחשוב לעצמו‪ :‬מה ערכי ומה מקומי הקטן בתוך‬ ‫בפרשתנו נאמר "ואת הנפש אשר עשו בחרן"‪ .‬ודרשו חז"ל במדרש רבה‪,‬‬ ‫שאברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים‪ ,‬ומעלה עליהם הכתוב‬ ‫כל זה‪.‬‬ ‫כאילו עשאום‪.‬‬ ‫אולם התורה מלמדת אותנו את ההפך הגמור‪ :‬כל יהודי הוא עולם מלא‪ ,‬וסביבו‬ ‫והקשה האדמו"ר מסוכטשוב‪ ,‬הרב אברהם בורנשטיין בעל ה"אבני נזר" (הובאו‬ ‫סובב כל גלגל ההיסטוריה‪ .‬הקדוש ברוך הוא משנה סדרי עולם‪ ,‬מוריד שובע או‬ ‫דבריו בארץ צבי מועדים סוכות)‪ :‬לאן נעלמו כל אותם המוני גרים שנתגיירו בימי‬ ‫מביא רעב‪ ,‬מקים ומפיל ממשלות ומשפיע על גוים וארצות רבות‪ ,‬והכל מוכוון‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬ומדוע לא מצאנו להם המשך והשפעה ניכרת בדורות הבאים‪.‬‬ ‫ומושגח בדיוק נפלא בעבור הצמיחה‪ ,‬הניסיון וההתעלות של נפש יהודית אחת‪.‬‬ ‫וביאר‪ ,‬שאברהם אבינו עליו השלום היתה מידתו מידת החסד‪ ,‬ולכן היה פותח‬ ‫כאשר יהודי מבין שכל מאורעות העולם אינם אלא תפאורה שנבראה כדי לסייע‬ ‫את שעריו‪ ,‬מקבל כל אדם בסבר פנים יפות‪ ,‬ומקרב את הבריות מתוך אהבה‬ ‫גדולה ומאור פנים‪ .‬אולם יצחק אבינו עליו השלום היתה דרכו בעבודת הבורא‬ ‫לו לעמוד בניסיונותיו‪ ,‬ללמוד תורה ולדבוק בהשם יתברך‪ ,‬מתמלא לבו באחריות‬ ‫במידת הגבורה והיראה‪ ,‬והיה יושב סגור ומובדל באוהלו הקדוש בקדושה‬ ‫כבירה‪ .‬כל מעשה‪ ,‬כל תפילה וכל התגברות של יהודי יחיד אינם עניין פרטי‬ ‫ופרישות עילאית‪ ,‬ולא הראה להם את אותו קירוב של פנים שוחקות ורוך‪ .‬מתוך‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא הם הם התכלית שלשמה מתקיים כל היקום כולו‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬אותם הגרים שנמשכו בעיקר אחר החסד והחמימות של אברהם‪ ,‬לא יכלו‬ ‫רשימת השיעורים של הרב ראובן גולן שליט"א בביהמ"ד "דרכי תורה"‬ ‫נושאים‬ ‫במגווןנושאים‬ ‫גולןבמגוון‬ ‫ראובןגולן‬ ‫הרבראובן‬ ‫שיעוריהרב‬ ‫שיעורי‬ ‫ימים א|ג |ד ‪ -‬הלכות כשרות המטבח (לאחר ערבית בצאת הכוכבים)‬ ‫‪0733-71-81-56‬‬ ‫בטל'‪0733-71-81-56‬‬ ‫הלשוןבטל'‬ ‫ב"קולהלשון‬ ‫ב"קול‬ ‫יום שלישי| "סמיכת חבר" | הלכות איסור והיתר | ‪20:30-21:30‬‬ ‫יום רביעי| טור בית יוסף הלכה למעשה | הלכות שבת | ‪20:30-21:30‬‬ ‫תורה"!‬ ‫שלתורה"!‬ ‫"בארהשל‬ ‫של"בארה‬ ‫הרביםשל‬ ‫בזיכויהרבים‬ ‫שותפותבזיכוי‬ ‫שותפות‬ ‫יום חמישי | שיחה על פרשת השבוע ‪17:20-18:00‬‬ ‫לברכה‪,‬‬ ‫כולולברכה‪,‬‬ ‫הגיליוןכולו‬ ‫הקדשתהגיליון‬ ‫בלעדית‪:‬הקדשת‬ ‫שבועיתבלעדית‪:‬‬ ‫חסותשבועית‬ ‫חסות‬ ‫שבת קודש | גמרא “מסכת מגילה” |‪16:15-17:00‬‬ ‫ש"ח‪.‬‬ ‫‪250‬ש"ח‪.‬‬‫נשמה‪250‬‬ ‫עילוינשמה‬ ‫לרפואהאואועילוי‬ ‫לרפואה‬ ‫שבת קודש | הלכות שבת| ‪17:00-17:30‬‬ ‫ש"ח‪.‬‬ ‫ייעודית)‪5050:‬ש"ח‪.‬‬ ‫(במסגרתייעודית)‪:‬‬ ‫אישית(במסגרת‬ ‫הקדשהאישית‬ ‫הקדשה‬ ‫שבת קודש | אור החיים הקד' | כ‪ 20-‬דקות לפני צאת השבת‬ ‫‪054-2637798‬‬ ‫‪053-4514677‬‬ ‫לטל‪054-2637798---‬‬ ‫לטל‬‫הודעהלטל‬ ‫הודעה‬ ‫לשלוחהודעה‬ ‫לשלוח‬ ‫אולשלוח‬ ‫להתקשראואו‬ ‫להתקשר‬ ‫ניתןלהתקשר‬ ‫ניתן‬ ‫לפרטיםניתן‬ ‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬ ‫להצלחת‬ ‫מוקדש לזיווג הגון‬ ‫שלמה בן טאוס‬ ‫יחיאל בן טלעת‬ ‫בנימין בן סלחה‬ ‫מוקדש‬ ‫נאזה בת תאג’ה‬ ‫סרח בת רחמה‬ ‫לעילוי נשמת‬