gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

על הצדיקים · Al Hatzadikim — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: על הצדיקים · Al Hatzadikim

שבוע: לך לך (2026-10-19)

על הצדיקים · Al Hatzadikim — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ַעַל ַַהַּצּ �ִּד�ּיִקִים‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫אהבת השי"ת‬ ‫מידות טובות‬ ‫פרשת השבוע‬ ‫אלומות אור‬ ‫מרבותינו צדיקי עולם‬ ‫פרשת לך‪-‬לך | תשפ"ז‬ ‫ועל החסידים‬ ‫על שאבותיהם האכילו‬ ‫וכשהיהודי יצא מהחדר מרן הגרא''מ שך‬ ‫אותם ממון גזל‬ ‫הוא התחיל לבכות‪ ,‬התלמיד חכם שסיפר‬ ‫בעל 'שבט הלוי'‬ ‫לי‪ ,‬שאל אותו על מה אתה בוכה‪...‬‬ ‫מרן הגר"ש הלוי ואזנר זצוק"ל‬ ‫הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט"א‬ ‫בעובדות ממרן הגרא"מ שך זצוק"ל‬ ‫התלמיד חכם שסיפר לי‪ ,‬עמד שם‪ ,‬ושאל‬ ‫אותו על מה אתה בוכה‪ ,‬אז הוא אמר‬ ‫לו כך‪ :‬אני למדתי איתו חברותא ואני‬ ‫גם בן תורה ומרביץ תורה וזכיתי ללמוד‬ ‫ְוְ ִִאם ֶֶא ַַּקח ִִמָּכָ ל ֲֲא ֶֶׁשר ָלָ ְך (יד)‬ ‫וללמד‪ ,‬אבל לא זכיתי למה שהוא זכה‪.‬‬ ‫זהירותו המיוחדת בעניינים שבממון‬ ‫אתה רוצה לדעת למה? אני יגיד לך‪.‬‬ ‫של בעל 'שבט הלוי' הגר"ש הלוי ואזנר‬ ‫באחת הפעמים שלמדנו חברותא‪ ,‬זה‬ ‫זצוק"ל קבעו לעצמן פרק של תהילה‪.‬‬ ‫היה בחורף ברוסיה כשהיה קר מאוד‪,‬‬ ‫מרן‪ ,‬היה מקפיד לבל יאחרו חלילה את‬ ‫וזה היה זמן שבישיבות היתה עניות‬ ‫עומדים כמה ימים לפני היארצייט של‬ ‫תשלום שכרם של הפועלים או עובדי‬ ‫גדולה ולא היה מה לאכול‪ ,‬וכשאדם‬ ‫רבינו הגדול הרב שך זכותו יגן עלינו‪.‬‬ ‫הישיבה‪ .‬הוא עמד על כך בכל תוקף‬ ‫רעב‪ ,‬הקור כואב ונושך אותו הרבה יותר‪,‬‬ ‫אני לא יודע אם הציבור יודע‪ ,‬דור אשר‬ ‫והיה מעורר ומזרז את שומעיו על חובת‬ ‫ואחרי שלמדנו כמה שעות בהתמדה‬ ‫לא ידע‪ ,‬גם אני לא יודע ְלְ ָָמה זכה הרב‬ ‫הזהירות בקיום מצות "ביומו תיתן שכרו"‪,‬‬ ‫הרגשתי שאני לא מחזיק מעמד‪ ,‬באו‬ ‫שך‪ ...‬הבריסקער רב אמר עליו שהוא‬ ‫ובאחרית ימיו ציין פעם כי כבר ‪ 63‬שנים‬ ‫מים עד נפש‪ ,‬אז אמרתי להרב שך‪,‬‬ ‫מבין בכל ענין יותר מכל אחד אחר‪,‬‬ ‫מעת הקמת הישיבה שלא איחרו בה את‬ ‫אם מהשמים היו אומרים לנו שאנחנו‬ ‫בעומק העיון בכל מקצועות התורה ממש‪,‬‬ ‫המשכורות לעובדים‪.‬‬ ‫יכולים לבקש בקשה ויתנו לנו‪ ,‬מה היית‬ ‫בדביקות בתורה ובשקיעות בתורה‪ ,‬הוא‬ ‫רגיל היה לחזור על המובא בשם הרה"ק‬ ‫מבקש‪ ,‬אז הוא שאל אותי בחזרה‪ ,‬מה‬ ‫היה שקוע עד כדי מסירות נפש ממש‪.‬‬ ‫רבי מנחם מנדל מרימנוב זי"ע‪ ,‬כי מה שאנו‬ ‫אתה היית מבקש‪ ,‬ואמרתי שאני הייתי‬ ‫אחת מהעובדות שמעתי מתלמיד חכם‬ ‫רואים לפעמים ילדים "המתמידים בלימוד‬ ‫מבקש שיורידו קצת מהדוחק‪ ,‬אמנם‬ ‫שגר בבני ברק‪ ,‬שפעם אחת היה בבית‬ ‫תורתם ומתפללים בכוונה וכו' ומיישרים‬ ‫תורה מתוך הדחק זה דבר נפלא ואני‬ ‫של הרב שך‪ ,‬והגיע מחו"ל ידיד נעורים‬ ‫אורחותיהם‪ ,‬ואחר כך כשמתגדלים‬ ‫לא מוותר על זה‪ ,‬אבל שיהיה קצת יותר‬ ‫שלמד חברותא עם הרב שך בצעירותו‪,‬‬ ‫מתהפכים ח"ו במידות גרועות ומבטלים‬ ‫קל‪ ,‬שיהיה נסבל‪ ,‬שנוכל לעמוד בזה‪,‬‬ ‫מסתמא בתור בחור בסלוצק‪ ,‬אותו יהודי‬ ‫התורה והתפילה וכו'‪ ,‬הוא על שאבותיהם‬ ‫אבל הוא אמר לי‪" ,‬איך וואלט געבעטן‬ ‫שהיה תלמיד חכם ומרביץ תורה בחו"ל‬ ‫האכילו אותם ממון גזל שסיגלו על ידי‬ ‫לערנען און לערנען און לערנען" [אני‬ ‫נכנס לרב שך‪ ,‬וכמובן שהוא קיבל אותו‬ ‫משא ומתן שאינו באמונה"‪...‬‬ ‫הייתי מבקש ללמוד וללמוד וללמוד]‪.‬‬ ‫בשמחה ובטוב לבב וכיבד אותו‪ .‬וכשאותו‬ ‫(הכתבה המלאה בעמוד ‪)>>> 7‬‬ ‫(הכתבה הנרחבת בעמודים ‪)>>> 4,5,6‬‬ ‫יהודי יצא מהחדר הוא התחיל לבכות‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫"מה תפקיד העיניים שלנו?" שאל המשגיח רבי מאיר חדש זצ"ל‬ ‫דממה השתררה בחדר למשך כמה שניות ואז כשהתלמידים‬ ‫הטו אוזן בסקרנות לשמוע‪ ,‬פתח ואמר‪...‬‬ ‫הגה"צ רבי יצחק קולדצקי שליט"א על עינים מאירות‬ ‫לחלל האויר‪ ,‬כדי לאתגרם‪ ,‬ולהשריש בהם נקודה חשובה‪:‬‬ ‫ְוְ ֶֶאֶעֶ ְְׂשָך ְלְ גֹוי ָּגָ דֹול ַוַ ֲֲא ָָב ֶֶרְכְ ָך ַוַ ֲֲאַגַ ְְּדָלָ ה ְְׁש ֶֶמָך ֶוֶ ְְהֵיֵ ה ְְּב ָָרָכָ ה (יב)‬ ‫"מה תפקידן של העיניים שלנו?" – שאל ספונטנית‪ ,‬והחריש‬ ‫המשגיח דישיבת חברון‪ ,‬רבי מאיר חדש זצ"ל‪ ,‬האיר בפסוק‬ ‫לשמוע את המענה שבפיהם‪.‬‬ ‫זה הארה מוסרית חשובה ונפלאה‪ :‬הנה הברכות שבירך‬ ‫חלקם השיבו תשובות שונות‪ ,‬נכונות ואמיתיות‪ ,‬אך עדיין‬ ‫הקדוש ברוך הוא את אברהם אבינו נאמרו כאן בסדר עולה‪,‬‬ ‫לא נחה דעתו של המשגיח‪ ,‬והיה נראה מהבעת‪-‬פניו כי‬ ‫הברכה המאוחרת יותר חשובה יותר; "ואעשך לגוי גדול"‪,‬‬ ‫את מה שביקש לשמוע עדיין לא שמע מאף אחד‪ .‬דממה‬ ‫"ואברכך"‪" ,‬ואגדלה שמך"‪" ,‬והיה ברכה"‪.‬‬ ‫השתררה בחדר למשך כמה שניות‪ ,‬ואז כשהתלמידים הטו‬ ‫ולכאורה יש לשאול‪ ,‬מה יכולה להיות ברכה חשובה ובעלת‬ ‫אוזן בסקרנות לשמוע למה כיוון בשאלתו‪ ,‬פתח ואמר‪:‬‬ ‫ערך גדולה יותר מאשר ברכתו של הקדוש ברוך הוא‬ ‫"בפשטות הקדוש ברוך הוא ברא לנו את העיניים כדי לראות‬ ‫"ואברכך"? ואילו מסדר הברכות נראה אחרת‪ ,‬שדווקא ברכת‬ ‫בהן‪ .‬לשם כך נועדו העיניים‪ .‬אלא שבקטע התפילה 'נשמת‬ ‫"והיה ברכה" גדולה מברכת 'ואברכך'‪ ,‬וגדולה אף מברכת‬ ‫כל חי' אנו אומרים מידי שבת בשבתו בפה מלא‪' :‬ועינינו‬ ‫"ואעשך לגוי גדול – ואגדלה שמך"?‬ ‫מאירות כשמש וכירח'‪ .‬תפקידן של העיניים הוא להאיר‬ ‫אלא‪ ,‬אמר רבי מאיר‪ ,‬בהכרח עלינו להעמיק מה טמון בברכה‬ ‫לאחרים‪ ,‬לא להיות עצובים"‪...‬‬ ‫הזו של "והיה ברכה"‪ ,‬כדי להבין את משמעותה‪ ,‬מדוע היא‬ ‫אדם שמסתובב בין הבריות בעיניים מאירות‪ ,‬בפנים שמחות‪,‬‬ ‫הברכה החשובה ביותר‪.‬‬ ‫הוא מקרין ברכה על כל הסביבה‪ ,‬ובעצמו מהווה מקור של‬ ‫בפשטות הכוונה היא כפירוש רש"י על אתר‪" :‬הברכות נתונות‬ ‫ברכה!‬ ‫בידך"‪ ,‬או "בך חותמין" בברכה הראשונה של שמונה‪-‬עשרה‪.‬‬ ‫וכן גם להיפך‪ ,‬חלילה‪ .‬מסופר על ה'סבא מסלובודקה'‪ ,‬רבי‬ ‫אולם ישנם ראשונים שפירשו אחרת‪ :‬התוספות רי"ד מפרש‪:‬‬ ‫נתן צבי פינקל זצ"ל‪ ,‬שסנט פעם בבחור שהסתובב בפנים‬ ‫"והיה ברכה – שיתנו לאחרים מברכתם וטובתם"‪ .‬וכעין‪-‬זה‬ ‫חמוצות‪" :‬יש לך דין של בור ברשות הרבים!"‪ .‬כלומר‪ ,‬המבט‬ ‫מפרש גם רבי יהודה החסיד "ואדם יש לו להתכוון ולגרום‬ ‫החמוץ והזועף שלך גורם מועקה בלב לכל מי שרואה‬ ‫שאחרים יהנו ממנו על ידו‪ ,‬שנאמר והיה ברכה"‪.‬‬ ‫אותך‪ ,‬ואם‪-‬כך הרי אתה מזיק ומהווה מכשול לרבים‪ .‬רבינו‬ ‫כלומר‪ ,‬הקדוש ברוך הוא בירך את אברהם אבינו שעצם‬ ‫אליעזר ממיץ בעל ספר ה"יראים" (סימן נא) כותב דברים‬ ‫נוכחותו והווייתו תהווה מקור של ברכה לכל הסביבה‪ ,‬וזו‬ ‫מבהילים‪" :‬וכשם שיש אונאה בדברים‪ ,‬יש אונאה בעין רע‪,‬‬ ‫הברכה העליונה והחשובה ביותר מכל הברכות‪.‬‬ ‫שמראה פנים רעים שמסור ללב"‪ .‬משמע מדבריו‪ ,‬כי שורת‬ ‫הוסיף רבי מאיר ואמר‪ ,‬כי זו בעצם הדרישה והציווי שמופנות‬ ‫הדין מחייבת הארת פנים לזולת! אחרת עלולים חס‪-‬ושלום‬ ‫כלפי כל יהודי ויהודי‪" :‬והיה ברכה"! תפקידו של כל אחד‬ ‫להיכשל בלאו של "לא תונו איש את עמיתו"‪.‬‬ ‫מישראל‪ ,‬בכל מקום שהוא‪ ,‬להוות בעצמו מציאות של ברכה‪.‬‬ ‫ידוע‪ ,‬איך ה'סבא מסלובודקה' – רבי נתן צבי פינקל זצ"ל‪,‬‬ ‫מקור של נעימות‪ ,‬של שמחה‪ ,‬של הענקת הרגשה טובה לכל‬ ‫המחיש בשיחותיו בתיאורים חיים את מאמר חז"ל (כתובות‬ ‫הבא במחיצתו! להאיר פנים לזולתו! לקבל את כולם בסבר‬ ‫קיא)‪" :‬אמר רבי יוחנן טוב המלבין שינים לחברו יותר ממשקהו‬ ‫פנים יפות! להביט על כולם בעין טובה! לפרגן לכולם בפה‬ ‫חלב שנאמר 'ולבן שנים מחלב' אל תקרי לבן שינים אלא‬ ‫ובלב! לדון כל אחד לכף זכות!‬ ‫לבון שינים"‪ ,‬כך‪:‬‬ ‫מה תפקידן של העיניים שלנו?‬ ‫משל ליהודי שהיה טורח ומשכים מדי בוקר כדי למזוג חלב‬ ‫מכדו הגדול לכל באי בית‪-‬המדרש‪ .‬אדם זה ללא ספק הביא‬ ‫וסיפרו התלמידים‪ ,‬כי כאשר רבי מאיר הרצה פעם את היסוד‬ ‫תועלת בריאותית לכל באי המקום‪ .‬על ידי החלב המזין הוא‬ ‫הזה בפני תלמידיו שומעי‪-‬לקחו‪ ,‬הוא 'זרק' שאלה מעניינת‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫‪2‬‬ ‫העשיר את תזונתם במנה קבועה של סידן‪ ,‬והוסיף להם כח‬ ‫ושמחה להמשך כל היום‪ ,‬וכל מה שפעלו במשך כל שעות‬ ‫היום מכח זה נזקף לזכותו‪ .‬בפרט בימי שלג וקור‪ ,‬כשהקרה‬ ‫חודרת עד לשד העצמות‪ ,‬הרי כוס החלב‪ ,‬החם והנעים‪,‬‬ ‫חימם את ליבם והחיה את נפשותיהם ממש‪ ,‬ואין לשער‬ ‫את גודל זיכוי הרבים שגרם במעשיו‪ .‬אך עם כל ההערכה‬ ‫לאותו אדם האציל והנעלה‪ ,‬אמר ה'סבא'‪ ,‬הגמרא מאירה‬ ‫את עינינו ומגלה כי יש דרגה גבוהה יותר בחסד מהשקיית‬ ‫המעלה של אלו המשמחים בני‪-‬אדם ומטיבים עמהם‪ ,‬הוא‬ ‫חלב יום‪-‬יומית‪ ,‬והיא‪ :‬להלבין שיניים לחברו‪ .‬מי שמראה‬ ‫גדול לאין שיעור‪.‬‬ ‫פנים שוחקות לחברו‪ ,‬מעניק לו בריאות‪ ,‬שמחה וכח יותר‬ ‫המשגיח דישיבת לייקווד‪ ,‬רבי נתן מאיר וואכטפויגל זצ"ל‪,‬‬ ‫ממה שיפיק מכוס חלב ביום שלג וכפור!‬ ‫רגיל היה לזעוק על כך את דברי דוד המלך בתהילים‪" :‬אדם‬ ‫בכוחה של הארת פנים אחת להפוך יום קודר ועצוב של‬ ‫ביקר בל יבין נמשל כבהמות נדמו" (מט)‪ .‬והסביר כך‪ :‬לכל‬ ‫מקבל ההארה ליום עליז ושמח‪ ,‬להזרים לו בריאות נפשית‬ ‫אדם ואדם מצויים בקרבתו ובהישג ידו אוצרות יקרים השווים‬ ‫ויכולת לשאת את קשיי החיים‪ ,‬ובכך לשנות את מצב רוחו‬ ‫הון רב‪ ,‬אך דומה הוא לבהמה בכך שאינו מודע להם ומכיר‬ ‫מן הקצה אל הקצה‪ .‬כך שמי שמאיר פניו לזולתו ומעניק‬ ‫בהם‪ ,‬וממילא מאבדם בידיים‪.‬‬ ‫לו חיוך – גדולה מעלתו לאין שיעור‪.‬‬ ‫כדוגמא הביא את הענין הזה של הקדמת שלום לזולת‪ .‬הן‬ ‫עכשיו תלך לאכול ארוחת בוקר‬ ‫חז"ל (ברכות יז) מפליגים נשגבות בהנהגה זו‪" :‬מרגלא בפומיה‬ ‫דאביי‪ :‬לעולם יהא אדם ערום ביראה‪ ,‬מענה רך משיב חמה‬ ‫מסופר על רבי יצחק אייזיק שר זצ"ל‪ ,‬שכאשר הקים את‬ ‫ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם‪ ,‬ואפילו עם‬ ‫ישיבת 'סלובודקה' על אדמת ארץ‪-‬הקודש‪ ,‬השתית את‬ ‫נכרי בשוק‪ ,‬כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה‪ ,‬ויהא‬ ‫העבודה הזאת של 'ולבן שיניים מחלב'‪ ,‬כאחת מאבני היסוד‬ ‫מקובל על הבריות‪ .‬אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא‬ ‫של האוירה ששררה בישיבה‪.‬‬ ‫הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק"‪.‬‬ ‫ותיקי תלמידיו של רבי אייזיק החיים איתנו היום – לאורך‬ ‫אמר המשגיח‪ :‬הרי להקדים שלום לכל אדם אינו דבר קשה‪.‬‬ ‫ימים ושנים – מספרים‪ ,‬כי רבי אייזיק הנהיג בישיבה הנהגה‬ ‫זה לא דורש מאמץ עילאי מהאדם‪ .‬להיפך‪ ,‬עם מעט נכונות‬ ‫מיוחדת‪ :‬בכל בוקר לאחר תפילת שחרית כל התלמידים‬ ‫ותשומת‪-‬לב יכול כל אחד לאמץ הנהגה טובה זו ולהטביעה‬ ‫עברו על פני הצוות בישיבה ואיחלו להם ברכת 'צפרא‬ ‫באורח‪-‬חייו עד שתהא היא טבעית ומורגלת אצלו‪ .‬ובשכר‬ ‫טבא' בחיוך ובנעימות‪ .‬אגב‪ ,‬הראשון שעבר על פניו בכל‬ ‫זאת זוכים הן לעולם הבא – כמו שאמרו חז"ל בתענית‪ ,‬והן‬ ‫בוקר היה גיסו ותלמידו רבי משה טיקוצ'ינסקי זצ"ל‪ ,‬המנהל‬ ‫לעולם הזה – להיות אהוב למעלה ומקובל על הבריות‪ .‬אך‬ ‫הרוחני בישיבה‪ .‬הוא היה בא מהקצה השני של ה'מזרח'‪,‬‬ ‫כמה חבל שהאדם הולך בדרכו‪ ,‬ואינו מקדים שלום אפילו‬ ‫בהבעה שכולה כניעה ויראת‪-‬הכבוד‪ ,‬ונעמד מולו כעבדא‬ ‫לחברו ושכינו‪ ,‬ובכך מאבד בידיים הזדמנות זו‪.‬‬ ‫קמיה מריה ממש; שוחה עם ראשו קדימה כשידיו שלובות‬ ‫לזאת התכווין דוד המלך‪ ,‬כמה אוצרות טובים יקרים מפז‬ ‫מול ליבו‪ ,‬וכך איחל לו 'בוקר טוב' בחיוך רחב‪.‬‬ ‫מצויים בהישג יד האדם‪ ,‬ובקלות יכול לזכות בהם‪ .‬אלא‬ ‫רבי אייזיק דאג שכל בחור יחייך‪ .‬פעם היה אחד כזה שעבר‬ ‫שבמקום שיבין את יוקרם ויטרח להשיגם‪ ,‬נוהג כבהמה‬ ‫לפניו לברכת 'בוקר טוב' אך החיוך סר מעל פניו‪ .‬הניח רבי‬ ‫שאינה מבינה ואינה מודעת למעשיה‪ ,‬ומאבדם בידיים‪ .‬הדרך‬ ‫אייזיק ידו על כתפו ועכבו מלהמשיך הלאה‪ ,‬כשבינתיים יתר‬ ‫הטובה והנכונה ביותר להעניק לזולת את התחושה הנכספת‬ ‫התלמידים ממשיכים לחלוף על פניו ולברכו‪ ,‬עד שעבר בחור‬ ‫שמכירים בערכו ובחשיבותו‪ ,‬היא על ידי כך שמעניקים לו‬ ‫שפניו האירו בחיוך מיוחד‪ .‬רבי אייזיק הצביע עליו ואמר‬ ‫יחס חם ולבבי; מקדימים לו שלום‪ ,‬מחייכים אליו‪ ,‬מאירים‬ ‫לבחור העצוב‪" :‬הא! אתה רואה! כך! חיוך כזה אני מצפה‬ ‫לו פנים‪ .‬מראים לו כי הוא לא אויר‪ .‬הוא לא שקוף‪ .‬הוא‬ ‫לראות על פניך"‪ ...‬וכשהבחור החל לחייך אמר לו‪" :‬עכשיו‬ ‫שווה משהו‪ .‬זה מחייה נפשות ממש‪ .‬ולא יפלא איפוא מדוע‬ ‫תלך לאכול ארוחת בוקר"‪...‬‬ ‫חז"ל יחסו לכך חשיבות ומעלה גדולה כל‪-‬כך‪.‬‬ ‫כך דאג רבי אייזיק שהחיוך וההרגשה הטובה תהיה על פני‬ ‫התלמידים לאורך היום כולו‪.‬‬ ‫(מתוך הספר 'לעשות רצונך')‬ ‫‪3‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫אותו יהודי שהיה תלמיד חכם ומרביץ תורה בחו"ל נכנס‬ ‫להרב שך‪ ,‬וכמובן שהוא קיבל אותו בשמחה ובטוב לבב‬ ‫וכשאותו יהודי יצא מהחדר הוא התחיל לבכות‪...‬‬ ‫הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט"א בעובדות ממרן החזו"א ומרן הגרא"מ שך זצוק"ל‬ ‫(ל) "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי"‪ ,‬מה זה מתה אנכי‪,‬‬ ‫וכי היא מאיימת על יעקב אבינו? אלא‪ ,‬זה היה סוג תפילה‬ ‫כזאת‪ ,‬שהיא באה לומר‪ ,‬שאצלה‪ ,‬בלי בנים חייה אינם חיים‪.‬‬ ‫(ואשכחן כוותה בכמה דוכתי)‬ ‫במה דברים אמורים‪ .‬הרי כולנו רוצים לדעת את כל התורה‬ ‫כולה‪ ,‬מודים אנחנו לפניך ששמת חלקינו מיושבי בית המדרש‪,‬‬ ‫כמדומני שאין פה אף אחד שלא רוצה להבין ולהשכיל לשמוע‬ ‫וכו'‪ ,‬ואין אחד שלא מתפלל על זה בכוונה אם זה פעם או‬ ‫כמה פעמים‪ ,‬אבל יש נפקא מינה גדולה באיזה אופן התפילה‪,‬‬ ‫ומה היחס לדבר הזה‪ .‬אם היחס לידיעת התורה‪ ,‬ולכל חלקי‬ ‫ַַאל ִִּת ָיָרא ַַא ְְב ָָרם ָָאֹנִֹכִ י ָָמֵגֵ ן ָלָ ְך ְְׂשָכָ ְְרָך ַַה ְְר ֵֵּבה ְְמֹאֹד‪ַַ ...‬מה ִִּת ֶֶּתן ִלִ י ְוְ ָָאֹנִֹכִ י‬ ‫העבודה‪ ,‬הוא רק‪ ,‬שאני רוצה את זה‪ ,‬וזה דבר מאוד טוב‪,‬‬ ‫יִתי הּוא ַַּד ֶֶּמ ֶֶׂשק ֱֱאִלִ יֶעֶ ֶזֶ ר (בראשית ט)‬ ‫הֹוֵלֵ ְך ֲעֲ ִִר ִיִרי ֶּוֶבן ֶֶמ ֶֶׁשק ֵֵּב ִ‬ ‫נו‪ ...‬אבל‪ ,‬אם זו שאלה של איני זז מכאן עד שאתה נותן‬ ‫לי בקשתי‪ ,‬אם אנחנו יכולים לעמוד לפניו ולומר 'מה תתן‬ ‫קשה מאוד‪ ,‬וכי יש פה ויכוח עם בורא עולם‪ ,‬הקב"ה אומר‬ ‫לי'‪ ,‬שאם אני לא מגיע לאן שצריך להגיע בהבנת התורה‪,‬‬ ‫לו שכרך הרבה מאוד‪ ,‬ואברהם אבינו אומר לו מה תתן לי?!‬ ‫ביגיעת התורה‪ ,‬בהתמדה‪ ,‬בשקידה‪ ,‬בדביקות‪ ,‬ובכל קנייניה‪,‬‬ ‫ומבואר ברש"י בהמשך (טז)‪ ,‬שזה היה תפילה‪ ,‬כששרה אמנו‬ ‫אז חיי אינם חיים‪ ,‬זה 'מתה אנכי'‪ ,‬ואני אומר לבורא עולם‪,‬‬ ‫אמרה לאברהם אבינו "חמסי עליך"‪ ,‬אומר רש"י‪" ,‬כשהתפללת‬ ‫אם אתה לא נותן לי את הדבר הזה‪ ,‬אז‪ ,‬יש הבטחה "לא‬ ‫להקב"ה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי‪ ,‬לא התפללת אלא‬ ‫יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך"‪.‬‬ ‫עליך‪ ,‬והיה לך להתפלל על שנינו"‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים לדעת למה יש כאלו שזוכים‪ ,‬למה רבותינו זכו‬ ‫כתוב כאן‪ ,‬שיש אופן של תפילה‪ ,‬שאדם אומר לבורא עולם‬ ‫לדעת ולהבין בעומק את כל התורה כולה‪ ,‬למה זכו למשנה‬ ‫אצלי הדבר הזה הוא שאלה של חיים‪ ,‬בלי זה שום דבר לא‬ ‫ברורה ולהלכה ברורה‪ ,‬זו התשובה‪ ,‬בגלל ש"אם אתה עושה‬ ‫שווה‪' ,‬מה תתן לי'‪.‬‬ ‫כן מוטב ואם לאו הריני הולך לשאול"‪ ,‬אצלם זה היה כך‪,‬‬ ‫כמדומני שמהמהלך פה היה‪ ,‬שזה היה עת רצון‪ ,‬אברהם אבינו‬ ‫ואם האהבה רבה שלנו היתה נראית כמו האהבה רבה שלהם‪,‬‬ ‫היה אחרי מלחמת המלכים‪ ,‬והקב"ה מבטיח לו הבטחות‪,‬‬ ‫אצלינו זה גם היה כך‪.‬‬ ‫"אל תירא"‪" ,‬שכרך הרבה מאד"‪ ,‬ועת רצון מנצלים לתפילה‪,‬‬ ‫וראה שכל יום הריצפה היתה רטובה בדמעות‬ ‫לכן הוא ניצל את הזמן הזה לתפילה על בנים‪ .‬והאופן של‬ ‫התפילה היה‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬אצלי הענין הזה של בנים‬ ‫שמעתי מאחד שסיפר בשם אביו‪ ,‬שבילדותו ישב במרחק‬ ‫זה שאלה של חיים‪ ,‬שאם אין לי בנים כל העולם כולו לא‬ ‫כמה מקומות מבעל המנחת אלעזר‪ ,‬ובשעה שהמנחת‬ ‫שווה בשבילי‪ ,‬ומיד התפילה הזאת נענתה‪" ,‬כי אם אשר‬ ‫אלעזר היה אומר אהבה רבה‪ ,‬היה מכסה את הראש שלו‬ ‫יצא ממעיך הוא יירשך" (טו‪ ,‬ד)‪ ,‬וזה מה ששרה אמנו תבעה‬ ‫עם הטלית‪ ,‬ובתור ילד הוא נכנס מתחת הכסא שלו‪ ,‬וראה‬ ‫ממנו‪ ,‬כזו תפילה‪ ,‬כבר היית מתפלל גם עלי‪ ,‬וזה גם ודאי‬ ‫שכל יום הריצפה היתה רטובה בדמעות‪[ ,‬וכך זה היה אצל‬ ‫היה מתקבל‪.‬‬ ‫הרבה גדולי ישראל]‪.‬‬ ‫גם אצל רחל אמנו כתוב כך‪ ,‬שרחל אמנו אמרה ליעקב אבינו‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫‪4‬‬ ‫אהבה רבה‪ ,‬אבינו אב הרחמן המרחם‪ ,‬רחם עלינו‪,‬‬ ‫באמת רחמנות‪ ,‬מבקשים רחמים על חולה שיש‬ ‫בו סכנה‪ ,‬כי להבין ולהשכיל זו שאלה של חיים‪,‬‬ ‫בלי זה כמיתה הם חשובים‪ ,‬ואז זוכים תפילה‬ ‫מהדברים העומדים ברומו של עולם‬ ‫בגמ' בברכות (לב‪ ,‬ב)‪" ,‬ת"ר ארבעה צריכין חיזוק‪,‬‬ ‫ואלו הן‪ ,‬תורה ומעשים טובים‪ ,‬תפילה ודרך ארץ"‪,‬‬ ‫וברש"י‪" ,‬צריכים חיזוק‪ ,‬שיתחזק אדם בהן תמיד‬ ‫בכל כחו"‪ ,‬דברים שאדם צריך להתחזק בהם כסדר‬ ‫‪Wikipedia‬‬ ‫כסדר‪ ,‬כנראה שיש מלחמה מיוחדת על ארבעת‬ ‫הדברים האלו‪.‬‬ ‫בתפילה לא פחות‪.‬‬ ‫חז"ל העידו לנו בכמה וכמה מקומות שהתפילה היא מהעבודות‬ ‫גיסו ר' שמואל גריינמן זצ"ל ששימש אותו והיה מאוד קרוב‬ ‫הקשות ממש‪ ,‬הגמ' אומרת בברכות (ו‪ ,‬ב)‪" ,‬מאי כרום זלות‬ ‫אליו‪ ,‬היה צריך פעם לשאול אותו שאלה של פיקוח נפשות‪,‬‬ ‫לבני אדם‪ ,‬אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם‬ ‫והחזון איש עמד באמצע שמונה עשרה‪ ,‬אז הוא שאל אותו‬ ‫מזלזלין בהן"‪ ,‬המציאות היא שבני אדם מזלזלים‪ ,‬אבל תפילה‬ ‫באמצע התפילה כי זה הרי פיקוח נפש‪ ,‬והחזון איש לא שמע‪,‬‬ ‫זה דבר העומד ברומו של עולם‪ ,‬הפשט הוא שזה מהדברים‬ ‫אז הוא נגע בו‪ ,‬ועדיין לא שמע‪ ,‬סיפרו‪ ,‬שהוא הרים אותו‬ ‫הכי חשובים שיש‪.‬‬ ‫באוויר ונענע אותו‪ ,‬עד שהוא הוציא אותו מריכוז המחשבה‬ ‫שמעתי פעם [אני עכשיו לא זוכר מה המקור‪ ,‬אבל שמעתי‬ ‫של תפילה‪ .‬שיהיה לנו קצת שייכות‪.‬‬ ‫את זה מאדם גדול] שהחזו"א אמר על עצמו‪ ,‬שהוא התייגע‬ ‫פשוט השגות על מה מדובר‪ ,‬אנחנו יודעים שיש יגיעה בתורה‪,‬‬ ‫בתפילה לא פחות ממה שהתייגע בתורה‪ .‬אני חושב שמי‬ ‫כך לפחות אבותינו סיפרו לנו ואנחנו כולנו משתוקקים‬ ‫שתופס מה שכתוב במשפט הזה‪...‬‬ ‫להגיע לכך‪ ,‬שכשנלמד נהיה כל כך שקועים עד לא נרגיש‬ ‫מי שרק ראה פעם אחת סעיף קטן אחד בספר חזון איש‪,‬‬ ‫ולא נדע משום דבר ונתרכז לגמרי בדברי התורה‪" ,‬להתדבק‬ ‫אפשר לראות בכל מילה את היגיעה ואת העמל‪ ,‬תיארו לנו‬ ‫בכל כוחותיו לדבר ה' זו הלכה"‪ ,‬כלשון קדשו של הנפש‬ ‫קצת איך נראה לימוד התורה של החזון איש‪ ,‬היגיעה הנוראה‬ ‫החיים (ש"ד‪ ,‬פ"ו)‪ ,‬ואותו דבר יש בתפילה‪.‬‬ ‫עד כלות כוחותיו ממש‪ ,‬בכמות ואיכות‪ ,‬שעות רצופות של‬ ‫ר' יעקב קמינצקי זכר צדיק לברכה היה תלמיד של סלבודקא‪,‬‬ ‫מחשבת מוח בלי היסח הדעת‪ ,‬ועוד פעם ועוד פעם כך‪,‬‬ ‫ופעם ביקשו ממנו שיספר מופת על הסבא מסלבודקא‪ ,‬אז‬ ‫והוא העיד בעצמו שהתייגע בתפילה לא פחות‪.‬‬ ‫הוא סיפר‪ ,‬שבישיבה בסלבודקא היתה נברשת גדולה וכבדה‬ ‫שמעתי מתלמידי חכמים ממשפחת החזון איש‬ ‫מזכוכית‪ ,‬ופעם אחת באמצע שמונה עשרה היא נפלה על‬ ‫הריצפה והתפוצצה בקול רעש גדול וזכוכיות עפו לכל‬ ‫שמעתי מתלמידי חכמים ממשפחת החזון איש‪ ,‬שכשהוא היה‬ ‫הצדדים‪ ,‬והסבא עמד במקום שלו והתפלל‪ .‬אחרי שהוא גמר‬ ‫עושה שלום אחר שמונה עשרה‪ ,‬הוא לא חזר אל הסטנדר‬ ‫שמונה עשרה ועשה שלום הוא שם לב שיש לידו חתיכות‬ ‫אלא התיישב שם‪ ,‬הפשט בזה‪ ,‬שהוא הגיע בכל שמונה‬ ‫זכוכית‪ ,‬אז הוא שאל מה החתיכות זכוכית האלו‪ .‬אמר להם‬ ‫עשרה עד אפיסת הכוחות ממש‪ ,‬שלא היה לו כח לחזור‪.‬‬ ‫ר' יעקב‪ ,‬אתם רוצים מופת‪ ,‬זה מופת‪.‬‬ ‫יש עובדא ידועה שר' מיכל יהודה (ליפקוביץ) סיפר‪ ,‬שמישהו‬ ‫עומדים כמה ימים לפני היארצייט של רבינו הגדול‬ ‫הגיע פעם לבית של החזון איש בלילה וראה אותו שוכב‬ ‫על הריצפה ליד המיטה‪ ,‬כנראה שנפל‪ ,‬הוא הרים אותו‪,‬‬ ‫עומדים כמה ימים לפני היארצייט של רבינו הגדול הרב שך‬ ‫ואחרי זה החזון איש הסביר לו‪ ,‬שכל יום כשהוא לומד הוא‬ ‫זכותו יגן עלינו‪ .‬אני לא יודע אם הציבור יודע‪ ,‬דור אשר‬ ‫משער כמה כח צריך בשביל להגיע מהשולחן למיטה והוא‬ ‫לא ידע‪ ,‬גם אני לא יודע ְלְ ָָמה זכה הרב שך‪ ...‬הבריסקער‬ ‫משאיר לעצמו מספיק כח לזה‪ ,‬והיום טעה במשהו לכן הוא‬ ‫רב אמר עליו שהוא מבין בכל ענין יותר מכל אחד אחר‪,‬‬ ‫לא הצליח להגיע למיטה ונפל‪ .‬והוא העיד בעצמו שהתייגע‬ ‫המשך בעמוד הבא >>>‬ ‫‪5‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫והדבר האחר שרציתי הוא גם דבר כשר‪ ,‬אבל הרב שך‪,‬‬ ‫בעומק העיון בכל מקצועות התורה ממש‪ ,‬בדביקות בתורה‬ ‫אפילו את זה לא ביקש‪ ,‬שום דבר! ולכן הוא זכה למה שזכה‪.‬‬ ‫ובשקיעות בתורה‪ ,‬הוא היה שקוע עד כדי מסירות נפש ממש‪.‬‬ ‫סיפרתי מסתמא הרבה פעמים על הרב שך‬ ‫אחת מהעובדות שמעתי מתלמיד חכם שגר בבני ברק‪ ,‬שפעם‬ ‫אחת היה בבית של הרב שך‪ ,‬והגיע מחו"ל ידיד נעורים‬ ‫סיפרתי מסתמא הרבה פעמים על הרב שך זכר צדיק‬ ‫שלמד חברותא עם הרב שך בצעירותו‪ ,‬מסתמא בתור בחור‬ ‫וקדוש לברכה‪ ,‬שהיה דורש בבין הזמנים של אב בפתיחה‬ ‫בסלוצק‪ ,‬אותו יהודי שהיה תלמיד חכם ומרביץ תורה בחו"ל‬ ‫של הירחי כלה‪ ,‬זה היה דרשה שהגיעו לשמוע אותה הרבה‬ ‫נכנס לרב שך‪ ,‬וכמובן שהוא קיבל אותו בשמחה ובטוב לבב‬ ‫מאוד אנשים‪ ,‬והוא ייחס חשיבות גדולה מאוד לאותה דרשה‪,‬‬ ‫וכיבד אותו‪ .‬וכשאותו יהודי יצא מהחדר הוא התחיל לבכות‪,‬‬ ‫ושלושה ימים לפני כן כבר לא קיבל אנשים‪ ,‬הוא היה אומר‬ ‫התלמיד חכם שסיפר לי‪ ,‬עמד שם‪ ,‬ושאל אותו על מה אתה‬ ‫שהוא צריך להתכונן‪ ,‬והרגיש אחריות גדולה מכך שמגיעים‬ ‫בוכה‪ ,‬אז הוא אמר לו כך‪ :‬אני למדתי איתו חברותא ואני גם‬ ‫ציבור גדול וצריך לדבר מה שצריכים לשמוע‪ ,‬הוא היה‬ ‫בן תורה ומרביץ תורה וזכיתי ללמוד וללמד‪ ,‬אבל לא זכיתי‬ ‫מאוד מוטרד מכך‪.‬‬ ‫למה שהוא זכה‪ .‬אתה רוצה לדעת למה? אני יגיד לך‪ .‬באחת‬ ‫באחת מהשנים‪ ,‬אני יודע מה הוא עשה באותם שלושה ימים‬ ‫הפעמים שלמדנו חברותא‪ ,‬זה היה בחורף ברוסיה כשהיה‬ ‫שהוא לא קיבל קהל‪ ,‬הוא היה טרוד ועסוק עד כלות כוחותיו‬ ‫קר מאוד‪ ,‬וזה היה זמן שבישיבות היתה עניות גדולה ולא‬ ‫ממש בשטיק'ל של ר' חיים בהלכות מעשה הקרבנות‪ ,‬כמו‬ ‫היה מה לאכול‪ ,‬וכשאדם רעב‪ ,‬הקור כואב ונושך אותו הרבה‬ ‫שבני הבית סיפרו‪ ,‬הוא ניגש לארון והוציא ר' חיים ועמד‬ ‫יותר‪ ,‬ואחרי שלמדנו כמה שעות בהתמדה הרגשתי שאני‬ ‫במקומו ליד הארון עם הספר שלוש שעות ברציפות‪.‬‬ ‫לא מחזיק מעמד‪ ,‬באו מים עד נפש‪ ,‬אז אמרתי להרב שך‪,‬‬ ‫אז נשאלת השאלה‪ ,‬מאי שנא‪ ,‬למה לסגור את הדלת ולא‬ ‫אם מהשמים היו אומרים לנו שאנחנו יכולים לבקש בקשה‬ ‫לקבל אנשים‪ ,‬הרי ללמוד אפשר כל השנה‪ ,‬הרי הסיבה שסגר‬ ‫ויתנו לנו‪ ,‬מה היית מבקש‪ ,‬אז הוא שאל אותי בחזרה‪ ,‬מה‬ ‫את הדלת כדי להתכונן לדרשה‪ ,‬אבל מה הוא עושה‪ ,‬הוא‬ ‫אתה היית מבקש‪ ,‬ואמרתי שאני הייתי מבקש שיורידו קצת‬ ‫לומד עכשיו הלכות מעשה הקרבנות‪.‬‬ ‫מהדוחק‪ ,‬אמנם תורה מתוך הדחק זה דבר נפלא ואני לא‬ ‫אלא‪ ,‬אני יאמר לכם את הפשט האמיתי והפשוט‪ ,‬ודאי שהוא‬ ‫מוותר על זה‪ ,‬אבל שיהיה קצת יותר קל‪ ,‬שיהיה נסבל‪,‬‬ ‫סגר את הדלת כי הוא רצה להתכונן‪ ,‬פשוט‪ ,‬הוא תכנן להכין‬ ‫שנוכל לעמוד בזה‪ ,‬אבל הוא אמר לי‪" ,‬איך וואלט געבעטן‬ ‫דרשה‪ ,‬זה צורכי ציבור וזה היה עבודת ה'‪ ,‬אבל ברגע שלא‬ ‫לערנען און לערנען און לערנען" [אני הייתי מבקש ללמוד‬ ‫מפריעים לו‪ ,‬ברגע אחד הוא שוכח מכל דבר‪ ,‬ומיד הוא נכנס‬ ‫וללמוד וללמוד]‪.‬‬ ‫לר' חיים‪ ,‬זה דבר פשוט וכך זה אצל כל רבותינו‪.‬‬ ‫אמר היהודי הזה‪ ,‬האם אני ביקשתי משהו אחר מללמוד? גם‬ ‫פעם אחת נוכחתי אצל רבינו הגדול הרב שך‪ ,‬זה היה אחרי‬ ‫מה שאני ביקשתי היה טוב‪ ,‬אבל היה משהו אחר שרציתי‪,‬‬ ‫שאמר שיחה בענייני אמונה‪ ,‬ירדתי איתו מהישיבה לבית‬ ‫והוא המשיך לדבר על הענין שדיבר בשיחה‪ ,‬זה היה יקר‬ ‫אצלו תמיד לדבר בענייני אמונה‪ ,‬הוא היה מרבה לדבר‬ ‫על אמונה פשוטה עם גדולים ועם קטנים‪ ,‬כלשון הרמב"ם‬ ‫בפירוש המשניות (סוף ברכות)‪" ,‬יקר בעיני ללמד עיקר‬ ‫מעיקרי הדת והאמונה יותר מכל אשר אלמדהו"‪ .‬כשהוא‬ ‫הגיע לבית‪ ,‬התיישב על הכיסא והמשיך לדבר בענייני‬ ‫אמונה‪ ,‬תוך כדי הוא נרדם‪ ,‬אני לא זוכר אם זה היה דקה או‬ ‫דקה וחצי‪ ,‬לא יותר מזה‪ ,‬וכשהרים את הראש הוא המשיך‬ ‫לדבר רשב"א‪ ,‬גם קודם הוא לא דיבר דברים בטלים חלילה‪,‬‬ ‫הוא דיבר עיקרי אמונה‪ ,‬אבל כשהוא נרדם אז הראש עבר‬ ‫ל'אוטומט'‪ ,‬ואוטומטי היה רשב"א‪.‬‬ ‫(קטעים מלוקטים מתוך שיחות 'דרך חיים')‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫‪6‬‬ ‫אחד מהתלמידים ניגש עם צ'ק חתום‪,‬‬ ‫ואמר לרבינו כי מוכן ומזומן הוא לרשום כל סכום שידרש ממנו‬ ‫זהירותו הגדולה בממון של בעל 'שבט הלוי' מרן הגר"ש הלוי ואזנר זצוק"ל‬ ‫לנקוב בסכום מאחר ואיננו יודע את מצבו הכספי‪ .‬ענה‬ ‫התלמיד‪' :‬אף על פי כן'‪ .‬הוסיף רבינו והתריע בו כי "צריך‬ ‫שיהיה כיסוי לצ'ק"‪ ,‬התחכם הלה והשיב כי סמוך ובטוח הוא‬ ‫שרבינו בכוח תורתו ידאג שיהיה לכך כיסוי‪ ,‬והוסיף וסיפר כי‬ ‫מעשה מעין זה ארע אצל הרה"ק מסאטמאר שהבטיח פעם‬ ‫לתלמיד כי באם יתן צדקה יתעשר‪ .‬נהנה רבינו מתשובתו‬ ‫המחוכמת‪ ,‬אך עדיין סרב לנקוב בסכום‪ .‬לבסוף רשם הלה‬ ‫סכום גדול מאוד והגישו לרבינו‪ .‬כעבור תקופה שרתה לפתע‬ ‫ְוְ ִִאם ֶֶא ַַּקח ִִמָּכָ ל ֲֲא ֶֶׁשר ָלָ ְך (יד)‬ ‫הברכה בעסקיו ובאורח פלא הוא זכה לעשירות‪.‬‬ ‫עוד היה מקפיד רבינו שלא ליהנות בשום אופן מכספי הישיבה‬ ‫הנהגותיו המופלאות וזהירותו המיוחדת בעניינים שבממון‬ ‫ומכל דבר השייך לישיבה‪ .‬ואם ארע שהיו זקוקים בביתו‬ ‫של בעל 'שבט הלוי' הגר"ש הלוי ואזנר זצוק"ל קבעו לעצמן‬ ‫לדבר מסוים שהיה שייך לישיבה‪ ,‬משלם היה על אתר את‬ ‫פרק של תהילה‪ .‬מרן‪ ,‬היה מקפיד לבל יאחרו חלילה את‬ ‫מלוא הסכום‪ ,‬כשבדרך כלל נוהג היה להוסיף על התשלום‪.‬‬ ‫תשלום שכרם של הפועלים או עובדי הישיבה‪ .‬הוא עמד‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬לא פעם כאשר עמדה הישיבה במצב של‬ ‫על כך בכל תוקף והיה מעורר ומזרז את שומעיו על חובת‬ ‫גירעון תקציבי וויתר רבינו על משכורתו שלו‪ ,‬אך בה בעת‬ ‫הזהירות בקיום מצות "ביומו תיתן שכרו"‪ ,‬ובאחרית ימיו ציין‬ ‫דאג שמשכורתיהם של יתר אנשי הצוות ישולמו במלואן‪,‬‬ ‫פעם כי כבר ‪ 63‬שנים מעת הקמת הישיבה שלא איחרו בה‬ ‫בעיתן ובזמנן‪.‬‬ ‫את המשכורות לעובדים‪.‬‬ ‫הוא מוותר ומוחל על סכומים נכבדים‬ ‫רגיל היה לחזור על המובא בספר אגרא דפרקא בשם הרה"ק‬ ‫רבי מנחם מנדל מרימנוב זי"ע‪ ,‬כי מה שאנו רואים לפעמים‬ ‫במסמכים שנשתמרו מהימים ההם‪ ,‬מרטיט את מילותיו של‬ ‫ילדים "המתמידים בלימוד תורתם ומתפללים בכוונה וכו'‬ ‫רבינו‪ ,‬בהצהירו כי הוא מוותר ומוחל על סכומים נכבדים‬ ‫ומיישרים אורחותיהם‪ ,‬ואחר כך כשמתגדלים מתהפכים ח"ו‬ ‫שיועדו למשכורתו לאור מצבה הפיננסי העגום של הישיבה‪.‬‬ ‫במידות גרועות ומבטלים התורה והתפילה וכו'‪ ,‬הוא על‬ ‫כך כותב הוא בפתקה מצהיבה הנושאת את התאריך כ"ט‬ ‫שאבותיהם האכילו אותם ממון גזל שסיגלו על ידי משא‬ ‫אלול תשט"ז‪:‬‬ ‫ומתן שאינו באמונה"‪...‬‬ ‫"הריני מאשר בזה היות שהגרעון בישיבתנו יח"ל הוא גדול‬ ‫קפידא מיוחדת היתה לו לרבינו‪ ,‬שבבואו להתרים כספים‬ ‫מאד הריני מותר על סכום אלף שמונה מאות ארבעים וחמשה‬ ‫עבור הישיבה אצל נדיבי העם‪ ,‬מעולם לא נקב בסכום‬ ‫לא"י המגיע לי עוד ממשכורת שלי משנת תשט"ז"‪...‬‬ ‫כלשהו‪ ,‬ככל הנראה חשש שמא לבו של הנותן אינו שלם‬ ‫בפתקה אחרת‪ ,‬מתאריך כ"ד חשון תשי"ח‪ ,‬נכתב‪:‬‬ ‫עם הסכום מכל סיבה שהיא‪ ,‬ונמצא שגורם הוא לכספי‬ ‫"הריני מאשר בזה שהיות ישיבתנו במצב לא טוב בעניינים‬ ‫צדקה להיגבות שלא כדין‪.‬‬ ‫כספיים הריני מותר לעת עתה על אלפיים ומאתיים לא"י‬ ‫מעשה היה באחת הפעמים בהן נסע רבינו לחו"ל‪ ,‬ומלאכת‬ ‫מהגיע לי עוד משנת תשי"ח"‪...‬‬ ‫אסיפת הכספים עלתה במאמצים רבים‪ ,‬כשרבינו עומד לחזור‬ ‫בכלים נדירים אלו בוויתור למען הישיבה‪ ,‬ניווט רבינו את‬ ‫לארץ ישראל עם סכום פעוט למדי‪ .‬אחד מהתלמידים שהבחין‬ ‫ספינת הישיבה מיום הקמתה ועד יומו האחרון‪ ,‬מבלי שידבק‬ ‫בכך ניגש עם צ'ק חתום‪ ,‬ואמר לרבינו כי מוכן ומזומן הוא‬ ‫בו ובממונו רבב קל שבקלים‪.‬‬ ‫לרשום כל סכום שידרש ממנו‪ .‬אמר רבינו כי אינו יכול‬ ‫(מתוך הספר 'אבי ההוראה')‬ ‫‪7‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫לאחר השיעור ניגשו אלי חלק ממשתתפי השיעור‪ ,‬ובקשו לנשק‬ ‫את ידי‪ .‬מיד משכתי את ידי‪ ,‬כשראה זאת רבי שלום שבדרון זצ"ל‪,‬‬ ‫הדבר לא מצא חן בעיניו‬ ‫הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א על אמונה ובטחון בהקב"ה‬ ‫ּוְמ ַַקֶּלֶ ְלְ ָך ָָאֹאֹר (יב)‬ ‫ַוַ ֲֲא ָָב ְְרָכָ ה ְְמ ָָב ְְרֶכֶ יָך ְ‬ ‫ַוַ ְיְ ִִהי ָָר ָָעב ָָּב ָָא ֶֶרץ (יב‪ ,‬י)‬ ‫אברהם אבינו יוצא מחרן במצוות ה'‪ ,‬אשר מברכו בברכות‬ ‫ה"אור החיים" הקדוש הקשה קּושיה עצומה‪ :‬למה שינה‬ ‫גדולות ‪" -‬ואעשך לגוי גדול‪ ,‬ואברכך ואגדלה שמך והיה‬ ‫הכתוב לשונו‪ .‬בעניין הברכה אמר ַוַ ֲֲא ָָב ְְרָכָ ה ְְמ ָָב ְְרֶכֶ יָך הקדים‬ ‫ברכה"‪ ,‬ומגיע אל ארץ כנען‪ .‬והנה‪ ,‬מיד לאחר בואו לשם –‬ ‫ברכתו לברכתם‪ ,‬ואילו בקללה הקדים קללתם לקללתו‬ ‫"ויהי רעב בארץ"‪ ,‬ורש"י במקום אומר‪" :‬באותה ארץ לבדה‪,‬‬ ‫ּוְמ ַַקֶּלֶ ְלְ ָך ָָאֹאֹר? אם בתחילה נאמר ַוַ ֲֲא ָָב ְְרָכָ ה ְְמ ָָב ְְרֶכֶ יָך‪,‬‬ ‫ואמר ְ‬ ‫לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שאמר‬ ‫כלומר הקב"ה יקדים לברך את המברכים את אברהם‪ ,‬אף‬ ‫לו ללכת אל ארץ כנען‪ ,‬ועכשיו משיאו לצאת ממנה"‪.‬‬ ‫לעניין הקללה היה צריך לומר "ואאור מקללך"‪ ,‬ומדוע כתוב‪:‬‬ ‫ולא לבדו היה אברהם‪ ,‬כי אם כל הנפש אשר עשו בחרן‬ ‫ּוְמ ַַקֶּלֶ ְלְ ָך ָָאֹאֹר‪ ,‬היינו‪ :‬שאקלל אותם רק אחרי שהם יקללו?‬ ‫ְ‬ ‫היו עמו! הגרים שגייר‪ ,‬גם הם הגיעו אל ארץ כנען‪ ,‬וגם‬ ‫אלא‪ ,‬אומר ה"אור החיים" הקדוש‪ ,‬הקב"ה הקדים לברך את‬ ‫הם עומדים נוכח הרעב הפתאומי‪ ,‬ועלולים לשאול אותו‪:‬‬ ‫המברכים את אברהם כדי שיהיה לברכתם תוקף‪ ,‬ותפעל‬ ‫'אתה אמרת לנו שנעבוד את האלוקים ונזכה לשכר‪ ,‬והנה‬ ‫את פעולתה‪ .‬לכן נאמר‪ַ :‬וַ ֲֲא ָָב ְְרָכָ ה ְְמ ָָב ְְרֶכֶ יָך – כבר קודם‬ ‫הגענו הנה בציווי ה'‪ ,‬ולא קיבלנו אלא רעב ומחסור? ועוד‪,‬‬ ‫שאחרים בירכו את אברהם‪ ,‬שם הקב"ה את הברכה בפיהם‬ ‫היכן יפה הברכות שבירך אותך הקב"ה? איך ייתכן שתחת‬ ‫כדי שתפעל ותתקיים‪.‬‬ ‫'ואברכך'‪ ,‬פוגע בך הרעב?'‬ ‫לפני למעלה מארבעים שנה הייתי מוסר שיעור לפני ציבור‬ ‫אבל אברהם אינו מהרהר אחר דברי ה'‪ .‬אם הקב"ה הבטיח‬ ‫באחת השכונות בירושלים‪ .‬הייתי אז אברך צעיר‪ ,‬ובשיעורים‬ ‫– הוא ודאי יקיים! מי אמר שהכל מוכרח להיות כאן ועכשיו?‬ ‫השתתפו אנשים מבוגרים‪ ,‬שהייתי יכול להיות הנכד שלהם‪...‬‬ ‫"ֲאִנִ י‬ ‫והנה בהמשך הפרשה הקב"ה נגלה לאברהם ואומר לו‪ֲ :‬‬ ‫באחת ההזדמנויות שסיימנו מסכת‪ ,‬הזמנתי את הדרשן‬ ‫אִתיָך ֵֵמאּור ַּכַ ְְׂש ִִּדים ָלָ ֶֶתת ְלְ ָך ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ ַַהֹּזֹאת‬ ‫הֹוֵצ ִ‬ ‫ה' ֲֲא ֶֶׁשר ֵ‬ ‫הירושלמי‪ ,‬הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל‪ ,‬שהיתי איתו‬ ‫"ַּב ָָּמה ֵֵא ַַדע‬ ‫ְלְ ִִר ְְׁש ָָּתּה" (טו‪ ),‬אך כאן אברהם אבינו לפתע שואל‪ַ :‬‬ ‫בידידות גדולה‪ ,‬שימסור דברי חיזוק והתעוררות‪ .‬בית הכנסת‬ ‫ִּכִ י ִִא ָיָר ֶֶׁשָּנָ ה" (שם ח)‪ .‬ברור מעבר לכל ספק כי אברהם אבינו‬ ‫היה מלא מפה לפה באותו מעמד‪ .‬כשהרב הגיע ‪ -‬שמח‬ ‫לא בא בטרוניות ובשאלות‪ ,‬ונראה‪ ,‬אפוא‪ ,‬לבאר‪ ,‬שאברהם‬ ‫שמחה גדולה לראות כל כך הרבה אנשים שמגיעים לסיום‬ ‫לא ביקש מהקב"ה ראיה לכך שיזכה בארץ‪ ,‬אלא שאל את‬ ‫מסכת‪ ,‬לאחר השיעור ניגשו אלי חלק ממשתתפי השיעור‪,‬‬ ‫הבורא יתברך באיזו זכות הוא קיבל את ארץ ישראל‪.‬‬ ‫ובקשו לנשק את ידי‪ .‬מיד משכתי את ידי ואמרתי להם‪' :‬על‬ ‫אף על פי כן‪" ,‬אין מקרא יוצא מידי פשוטו"‪ ,‬ועל פי פשוטם‬ ‫מה ולמה תנשקו את ידי?!'‪.‬‬ ‫של דברים נראה שאברהם אבינו אכן שאל במה ידע כי‬ ‫כשראה זאת רבי שלום שבדרון זצ"ל‪ ,‬לא מצא חן בעיניו‪.‬‬ ‫יירש את הארץ‪ .‬ולפיכך היה רגיל הגאון רבי שבתי יודלביץ'‬ ‫"מדוע אתה עושה כן?" שאל אותי‪ ,‬הלוא נאמר‪' :‬אל תמנע‬ ‫זצ"ל‪ ,‬כי אברהם אבינו שאל את הקב"ה את השאלה הבאה‪:‬‬ ‫טוב מבעליו' (משלי ג‪ ,‬כז)‪ .‬מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬הנך מונע מעצמך‬ ‫'אמנם אני הולך בדרך ה' ולכן אני ראוי לקבל את ארץ‬ ‫ברכות? כלום אינך יודע מה שה'אור החיים' הקדוש אומר‬ ‫ישראל‪ ,‬אבל מה יקרה אם בני לא ימשיכו בדרכי ולא יהיו‬ ‫בפרשת לך לך על המילים 'ואברכה מברכיך'‪ ,‬שהקב"ה מברך‬ ‫ראויים לנחול את הארץ הקדושה‪ ,‬במה אדע כי המתנה הזו‬ ‫את אותו אדם שבאים לבקש ממנו ברכה קודם שיברך‪ ,‬כדי‬ ‫תימשך לדורות עולם?‬ ‫שברכתו תחול ותפעל‪ .‬ובעניין הגאווה? מה יש להתגאות‬ ‫אִתיָך‬ ‫הֹוֵצ ִ‬ ‫"ֲאִנִ י ה' ֲֲא ֶֶׁשר ֵ‬ ‫אמנם‪ ,‬היות והקב"ה הבטיח לאברהם‪ֲ :‬‬ ‫בזה‪ ,‬עמך ישראל רוצים לקבל ברכה‪ ,‬אל תמנע זאת מהם!"‪.‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫‪8‬‬ ‫זמן הארוחה הגיעה‪ ,‬אך‬ ‫ֵֵמאּור ַּכַ ְְׂש ִִּדים ָלָ ֶֶתת ְלְ ָך ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ ַַהֹּזֹאת ְלְ ִִר ְְׁש ָָּתּה"‪ ,‬לא היה‬ ‫ארוחה – אין‪ .‬אפילו‬ ‫לאברהם לשאול דבר‪ ,‬אלא להבין כי דברי ה' יתקיימו במלואם‪.‬‬ ‫לחם אין בנמצא‪" .‬על כל‬ ‫ולפיכך הוא נענש בבחינה מסוימת ואמר לו הקב"ה‪ָ" :‬יָ ֹד ַַֹע‬ ‫הקושיות שהצבתי בפניך‪,‬‬ ‫ֵֵּת ַַדע ִּכִ י ֵגֵ ר ִיִ ְְהֶיֶ ה ַזַ ְְר ֲֲעָך ְְּב ֶֶא ֶֶרץ ֹלא ָלָ ֶֶהם ַוַ ֲֲע ָָבדּום ְוְ ִִעּנּו ֹא ָָֹתם‬ ‫ענית היטב"‪ ,‬אמר רבי‬ ‫ַַא ְְר ַַּבע ֵֵמאֹות ָָׁשָנָ ה" (טו)‪.‬‬ ‫אליעזר לתלמיד שהגיע‬ ‫מזאת למדים אנו כי כאשר הקב"ה אומר דבר מה‪ ,‬סוגרים‬ ‫מראדין‪ ,‬אך קושיה אחת‬ ‫את הפה ולא מקשים קושיות אפילו במחשבה‪ .‬ואם בכל‬ ‫נותרה לי‪ ,‬שלא תוכל‬ ‫אופן האדם מהרהר ושואל‪ ,‬הדבר עולה לו ביוקר רב והוא‬ ‫לתרץ‪' :‬וכי תאמרו מה‬ ‫נענש על כך‪ ,‬כיון שדברי ה' יתברך מכילים את הכל ואין‬ ‫נאכל?'" עודו מדבר עמו‪,‬‬ ‫להרהר עליהם ולפקפק אחריהם‬ ‫ונקישות נשמעו על הדלת‪ .‬יהודי אחד עמד שם‪ ,‬ובידו שק‬ ‫סוחבים! תשמע‪ ,‬העולם לא קל‬ ‫גדול וכבד‪ ,‬מלא בלחמים טריים ומדיף ריח ניחוח‪" .‬רעייתי‬ ‫חמלה על הבחורים"‪ ,‬סיפר היהודי‪" .‬ודאגה עבורם ללחם‪ .‬היא‬ ‫יש אדם המקבל מידי חודש משכורת עתק בת שלושים‬ ‫השיגה חצי שק קמח‪ ,‬ומהבוקר לשה בצק ואופה לחמים"‪.‬‬ ‫אלף ש"ח בחודש‪ ,‬ובכל אופן כששואלים בשלומו הוא מגיב‬ ‫"ראה נא"‪ ,‬אמר הרב גורדון לתלמיד לאחר שהודה ליהודי‬ ‫באנחה‪" :‬זיפט‪ ,‬סוחבים! תשמע‪ ,‬העולם לא קל!" לעומת זאת‬ ‫הנדיב ושיגר את תודותיו הנרגשות לרעייתו הרחמנית‪" ,‬לא‬ ‫יש אדם אחר הסובל ממחסור ונאלץ ללוות כסף בשביל‬ ‫היתה לי תשובה לקושיה של 'מה תאכלו'‪ ,‬ואף לך לא היתה‬ ‫לקנות לחם לצאצאיו‪ ,‬אך כשמתעניינים במצבו הוא משיב‬ ‫תשובה‪ ,‬אך לקב"ה יש תשובה על כל קושיה‪ .‬בשעה שאני‬ ‫מיד בשמחה ובפנים מאירות‪" :‬ברוך ה'‪ ,‬ישתבח שמו‪ ,‬הכל‬ ‫תהיתי בלבי מה יאכלו הבחורים‪ ,‬כבר היו הלחמים המיועדים‬ ‫מצוין‪ ,‬ברוך הוא וברוך שמו לעד!"‬ ‫עבורם נאפים בתנור!"‬ ‫זוהי מעלתו של תלמיד חכם‪ ,‬בן תורה‪ ,‬שיודע כי הוא קשור‬ ‫לקב"ה יש תשובות! לעיתים עלינו רק לחכות‪ .‬להאמין‪,‬‬ ‫בחוט בל ינתק לקב"ה‪ ,‬שמניע אותו משמים באופן הטוב‬ ‫להתאזר בסבלנות‪ ,‬ולחכות‪.‬‬ ‫ביותר על פי צרכיו והמתאים ביותר לתפקידו בעולם!‬ ‫דומה הדבר לאדם החולם חלום‪ ,‬שעל פי הגמרא בברכות‬ ‫בתקופתו של ה"חפץ חיים" זצ"ל שימש הגאון רבי אליעזר‬ ‫(נז) – סימן לעשירות הוא‪ .‬האם פירוש הדבר שבאותו יום‬ ‫זליג ראובן גורדון זצ"ל כראש ישיבת לומז'ה‪ .‬הוא היה מחדש‬ ‫הוא יזכה בפיס? צאו וראו את חלומותיו של יוסף הצדיק‪...‬‬ ‫עצום‪ ,‬וה"חפץ חיים" היה שולח אליו תלמידים שחפצו‬ ‫עשרים ושתיים שנה חלפו עד שהתגשמו‪ ,‬ולא רק זאת‪ ,‬אלא‬ ‫להעמיק בלימוד סוגיות הגמרא‪.‬‬ ‫שבאותן עשרים ושתיים שנה נראה היה שמציאות החיים‬ ‫בשנת תרע"ד פרצה מלחמת העולם הראשונה‪ .‬רעב גדול‬ ‫הפוכה לגמרי מן החלום!‬ ‫השתרר בכל העולם‪ .‬גם תלמידי ישיבת לומז'ה חשו על‬ ‫שק הלחמים הוא דוגמה אחת מני רבות לתשובות המופלאות‬ ‫בשרם את הרעב הנורא‪ .‬בקושי היו מוצאים פת לחם לחלק‬ ‫שהקב"ה מכין לנו‪ ,‬והאמונה בבורא עולם היא המענה האמיתי‬ ‫לבחורים‪.‬‬ ‫היחיד לקושיות הגדולות שמזמן לנו העולם הזה‪.‬‬ ‫ביום מן הימים התדפק בחור ישיבה על דלתו של רבי‬ ‫ומה היתה התשובה לרעב שפקד את ארץ כנען בדיוק‬ ‫אליעזר גורדון‪ ,‬וביקש ללמוד בישיבתו‪ .‬מנין הוא? מן הישיבה‬ ‫כאשר הגיע אליו אברהם?‬ ‫בראדין‪" .‬שאלתי את ה'חפץ חיים'" ‪ -‬כך סיפר ‪" -‬כיצד אוכל‬ ‫הנה‪ ,‬עוד מעט‪ ,‬מיד בתחילת הפרק הבא‪ ,‬כבר מסופר לנו‪:‬‬ ‫להינצל מן הרעב ושאר הצרות הסובבות בעולם‪ ,‬והוא ענה‬ ‫"ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו‪ ...‬ואברם כבד‬ ‫לי‪' :‬קבל עליך עול תורה'‪ .‬אמרתי לו שרוצה אני לקבלו‪,‬‬ ‫מאוד במקנה בכסף ובזהב" (בראשית יג א‪-‬ב)‪ .‬הבטחתו של‬ ‫והוא שלחני לכאן‪"...‬‬ ‫הקב"ה תתקיים‪ ,‬והעושה את דברו – לא יפסיד‪ .‬אמנם לא‬ ‫"ומה למדתם?" צללו הרב גורדון והבחור הבלתי מוכר‬ ‫תמיד המהלך גלוי והטוב מגיע בצמוד למעשה‪ ,‬אך המאמין‬ ‫לעומקם של דפי הגמרא‪ ,‬מקשים מכאן ומתרצים משם‪,‬‬ ‫האמיתי אינו תולה את אמונתו בתגמול מידי‪.‬‬ ‫מעלים סברות ופורכים אותן – עד שהגיע זמנה של ארוחת‬ ‫הצהריים בישיבה‪.‬‬ ‫(מתוך 'משכני')‬ ‫‪9‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫הדמעות זלגו על פניו הקדושות בזו אחר זו‪ ,‬ונפלו ובאו על הגמרא‬ ‫הפתוחה‪ .‬התפעלות כזו לא ראו על מרן הרב שך זמן רב‪...‬‬ ‫הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א על אמונה מוחשית של גדולי עולם‬ ‫ּוְׁשֹלׁש ֵֵמאֹות (יד)‬ ‫ַוַ ָּיָ ֶֶרק ֶֶאת ֲֲחִנִ יָכָ יו ְיְ ִלִ ֵיֵדי ֵֵביתֹו ְְׁשֹמָֹנָ ה ָעָ ָָׂשר ְ‬ ‫זכות קיומם על פני האדמה? רבי אליהו מבאר זאת בארוכה‪,‬‬ ‫ותמצית הדברים כך הם‪:‬‬ ‫בגמרא (נדרים לב) מובאות שתי דעות מי היו אותם חניכים‬ ‫כאשר עומד האדם מול תאווה או מול חטא וקשה לו‬ ‫של אברהם אבינו‪ .‬לדעת תנא אחד היו אלו שלוש מאות‬ ‫ההתגברות עליה‪ ,‬אין די לו ההכרה והידיעה השכלית על‬ ‫ושמונה עשרה חניכים ממש שגדלו בביתו של אברהם אבינו‬ ‫מציאות הבורא‪ ,‬כדי שאכן יוכל לעמוד כגיבור חסון בשעה‬ ‫כבנים‪ ,‬ולדעת תנא אחר היה זה אליעזר עבדו בלבד‪.‬‬ ‫שהיא מתעוררת בליבו‪ .‬כי אדם אשר התרגל לחיות על פי‬ ‫אם נתבונן בעומק הדברים ניווכח שפעולת הנצחון של‬ ‫מידותיו ותאוותיו‪ ,‬ולא שם ליבו לכבוש משברי היצר‪ ,‬ירוץ‬ ‫אברהם כנגד חמשת המלכים היתה תופעה על טבעית‪,‬‬ ‫אחר התאווה והדמיון‪ ,‬גם אם שכלו יגיד לו שרע ומר יהיה‬ ‫ובבחינת נס גלוי ממש‪ .‬בין אם נאמר שיצא למלחמה עם‬ ‫סופו‪ .‬הוא ילך שובב בדרך ליבו‪ ,‬וישקע לשאול מטה‪.‬‬ ‫שלוש מאות ושמונה עשרה חניכים‪ ,‬ובוודאי ובוודאי אם‬ ‫הדרך היחידה שבאמצעותה יוכל האדם להתגבר על יצרו‪,‬‬ ‫נאמר שיצא עם אליעזר עבדו לבדו‪.‬‬ ‫הוא כאשר ישיב אל ליבו את הידיעה השכלית‪ ,‬וזאת על ידי‬ ‫הלוא העמים שנלחם בהם היו גיבורים עצומים‪ ,‬שהצליחו‬ ‫עבודה תמידית ועקבית‪ .‬בלא עבודה ועמל להשיב אל הלב‬ ‫להפיל את חיתתם על כל העולם כולו‪ .‬ראה ברש"י (דברים‬ ‫לא תועיל לו ידיעת האמת‪ ,‬כאשר בליבו שתולה התאווה על‬ ‫ב) שכתב‪" :‬רפאים ‪ -‬על שם שכל הרואה אותם ידיו מתרפות‪.‬‬ ‫כל אגפיה והיא עלולה לגבור בסוף‪ .‬רק על ידי כך שיוציא‬ ‫אימים ‪ -‬על שם שאימתם מוטלת על הבריות"‪ .‬את הגיבורים‬ ‫אל הפועל את הידיעה‪ ,‬ויעורר את הרגשי הלב‪ ,‬לאחוז באותה‬ ‫הללו הצליחו כדרלעומר והמלכים אשר איתו לנצחם בגבורה‬ ‫הידיעה ולחיות לאורה ועל פיה‪ ,‬יהיו בו כוחות נפש נכונים‬ ‫גדולה‪ ,‬ולבסוף בא אברהם אבינו רק אם חניכי ביתו ונצחם‬ ‫להתגבר על הרצון והתאוה לחטוא‪.‬‬ ‫בקלי קלות‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא חז"ל אומרים (תענית כא)‬ ‫המלכים הללו‪ ,‬מסביר רבי אליהו‪ ,‬הגם שהתפעלו מאוד‬ ‫שנעשו ניסים ונפלאות לאברהם אבינו‪ ,‬כאשר זרק עפר‬ ‫מהניסים הגדולים שנעשו לאברהם ואמנם הוקירוהו על כך‪,‬‬ ‫ואבנים לרוח והם נהפכו לחרבות וחיצים שהרגו באויביהם‪.‬‬ ‫אבל שינוי מהותי בנפש לא נגרם להם‪ ,‬כי לא עשו אתם‬ ‫הרי שכל מלחמתו של אברהם אבינו היתה בדרך נס גלוי‬ ‫כלום‪ .‬הם לא ביקשו להשתנות בגלל אותה התפעלות‪ ,‬ואכן‬ ‫למעלה מדרך הטבע‪ .‬ואכן רוב אומות העולם הכירו בכח‬ ‫היא חלפה עברה כשם שבאה‪ .‬כי התפעלות רגעית מבלי‬ ‫האלוקי העל טבעי שמפעמת בו‪ ,‬וכיבדוהו וקילסוהו בכבוד‬ ‫לעשות על ידה שינוי טוב שישליך על כל מהלך חייו של‬ ‫גדול‪ -( .‬כפי המתואר במדרש רבה כאן)‪.‬‬ ‫המתפעל אין לה כל משמעות‪ ,‬אחרת היא תחלוף כשם שבאה‬ ‫יש לשאול שאלה עצומה‬ ‫ולא תפיק שום תועלת ממשית‪.‬‬ ‫לזאת מדגיש הרמב"ם את כל הפעולות הנפלאות שעשה‬ ‫בהתאם לכל זאת‪ ,‬יש לשאול שאלה עצומה המתבקשת‬ ‫אברהם מיד כאשר הכיר את בוראו‪ .‬לפי שזה הוא העיקר‬ ‫מאליה‪ .‬כך מעורר המשגיח הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל‪,‬‬ ‫הגדול שבעטיו הצליח לשתול את האמונה בליבו‪ .‬מיד‬ ‫במלוא החדות בספרו 'לב אליהו'‪:‬‬ ‫כשהגיע להתפעלות ולראיה בחוש את מציאות הבורא מיד‬ ‫כיצד יתכן שדוקא האומות הללו כסדום ועמורה שראו‬ ‫עשה שינוי למעשה‪ ,‬שיבר פסילים וקרא בשם השם‪ ,‬ולכן‬ ‫בעיניהם את יד ה' המכוונת את פעולותיו של אברהם לא‬ ‫היה לזה קיום מעשי‪.‬‬ ‫השתנה אצלם מאומה? כיצד לא לקחו מוסר לעצמם לאחר‬ ‫לעומתו כל אותם אלפים ורבבות שהאמינו בה' בזכותו‪ ,‬לא‬ ‫ראיית ניסים אלו? הלוא נוכחו בעיני בשר כי יש אדון לעולם‬ ‫היה להם קיום ונכחדו לבסוף‪ ,‬בגלל שלא עשו שינוי מעשי‬ ‫המשלם רע לעושי רעה? וכיצד המשיכו לנהוג באותה‬ ‫מיידי‪ .‬כלומר‪ ,‬את ה'ידעת היום' הם אמנם קיימו‪ ,‬אך את‬ ‫השחתה ובעשיית אותם חטאים כבדים עד אשר איבדו כל‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫‪10‬‬ ‫'השיבות אל לבביך' הם הזניחו‪ ,‬בשונה מאברהם!‬ ‫הגאון רבי יצחק שיינר זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת קמניץ‪ ,‬היה רגיל‬ ‫לומר שיש הבדל בין ה'ידעת היום' ל'השיבות אל לבבך'‪.‬‬ ‫בסדר כתיבתם הם אמנם צמודים זה לזה‪ ,‬אך במציאות הם‬ ‫קיימים במרחק של קילומטרים רבים האחד מן השני‪ ,‬ועל‬ ‫האדם מוטלת עבודה תמידית ורצופה לקרב אותם‪.‬‬ ‫סיפר אחד התלמידים הקרובים עובדה נפלאה‬ ‫סיפר אחד התלמידים הקרובים עובדה נפלאה ומאלפת‬ ‫אודותיו של מרן ראש הישיבה הגרא"מ שך זצ"ל‪ ,‬פעם נסע‬ ‫המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א סיפר‪ ,‬כי פעם קנו בביתו‬ ‫מרן הרב שך לשפת הים לצורך בריאותו‪ .‬כשהוא שב משם‬ ‫של המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל מכשיר 'פרימוס'‬ ‫הוא היה נסער ונרגש‪ .‬תלמיד קרוב שנכנס אליו באותה שעה‬ ‫(מכונת בישול הבוערת על נפט)‪ ,‬ולמכונה נלוותה חוברת‬ ‫וחש כי הרב מחפש מישהו לשפוך לפניו את לבו המלא עד‬ ‫הדרכה מוסברת ומפורטת לפרטי פרטים כיצד יש להשתמש‬ ‫גדותיו‪ ,‬התקרב אליו‪ .‬וכה זכה לשמוע ממנו‪" :‬מי שם גבול‬ ‫במכשיר ובאי אלו אופנים‪ .‬המשגיח שם ליבו לאותה חוברת‬ ‫לים ‪ -‬האומר לים עד פה תבוא?!‪ ...‬מי ברא אלה?!‪ "...‬והמשיך‬ ‫ועלעל בה קלות‪ .‬לאחר מספר רגעים ננער והגיב‪" :‬נו!‬ ‫הרב שך לצייר בפניו במילים פשוטות את מראהו המדהים‬ ‫מכאן ראיה לתורה מן השמים"‪ .‬השתוממו השומעים‪" :‬מה‬ ‫והמרהיב של הים הגדול הצווח בסערות גליו‪ ,‬וקורא בקול‬ ‫הראיה"? והוא הסביר כך‪" :‬הלא אדם רגיל שיתבונן קצת‬ ‫מים רבים אדירים‪' :‬יש מנהיג לבירה'! 'ירעם הים ומלואו'!‬ ‫בעיניו איך להשתמש במכשיר זה‪ ,‬יכול להבין זאת בכוחות‬ ‫– מי מנווט את כל הים הענק הזה?! היש בירה בלא בעל‬ ‫עצמו‪ .‬אין כאן הרבה לומדות‪ ,‬לא טמון כאן עומק מיוחד‪.‬‬ ‫לבירה?!‪' ...‬עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בו'! יש‬ ‫אדרבה צריכים להיות חסרי דעה להיכשל בהפעלת מכשיר‬ ‫בריאה שלימה בים‪ ...‬מי עשה כל זאת? הרי רואים בחוש‬ ‫פשוט זה ‪" -‬ולמרות זאת‪ ,‬כל חברה שמכבדת את עצמה‬ ‫את 'בורא עולם'! הדמעות זלגו על פניו הקדושות בזו אחר‬ ‫כראוי‪ ,‬יודעת שהיא מחוייבת לכתוב הוראות מפורטות‪.‬‬ ‫זו‪ ,‬ונפלו ובאו על הגמרא הפתוחה‪ .‬התפעלות כזו לא ראו‬ ‫משום שהשכל הבריא והפשוט מורה שכאשר מביאים לאדם‬ ‫על מרן הרב שך זמן רב‪ ,‬עד שלפתע התפרץ ואמר בקול‬ ‫חפץ כל שהוא‪ ,‬לא סומכים על הבנתו וחכמתו אלא פשוט‬ ‫רווי השתוקקות‪" :‬אני אומר לך‪ ...‬אם הקדוש ברוך‪-‬הוא‬ ‫מראים לו כיצד להשתמש בחפץ ‪" -‬אם כן? חישבו לרגע!"‬ ‫היה אומר לי תקפוץ לים למען שמי‪ ,‬הייתי קופץ בשמחה‪"...‬‬ ‫המשיך המשגיח במתק דבריו‪" ,‬אם למכשיר כל כך פשוט‬ ‫כך בכל דבר ראה את היצירה הנפלאה של הקדוש ברוך‪-‬הוא!‬ ‫כותבים לו הוראות שימוש‪ ,‬כיצד יתכן שהאדם נזרק לתוך‬ ‫המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א סיפר‬ ‫בריאה גדולה ועצומה שכזו‪ ,‬ולא ינתנו לו הוראות ברורות‬ ‫וחד משמעיות כיצד להשתמש בה?! איך זה יתכן שלא יורו‬ ‫המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל‪ ,‬היה עיקר עסקו‬ ‫לו מה טוב עבורו ומה לו?! מה היא ההנהגה הנכונה לנהוג‬ ‫הרוחני הולך ועוסק סביב האמונה‪ .‬כל ימי חייו היו חטיבה‬ ‫בבריאה ומה מקלקל אותה?! הרי שההגיון הפשוט מורה‬ ‫אחת של עבודה והשתלמות להחדיר בלב את הידיעה הפשוטה‬ ‫שוודאי קיבל האדם הוראות ברורות כיצד לנהוג! "נו‪ ,‬אז‬ ‫ואת עיקרי יסודות האמונה‪ .‬וכבר ידוע שמרן ה'חזון‪-‬איש'‬ ‫יש לנו ראיה פשוטה מה'פרימוס' שתורה מן השמים היא"!‬ ‫זצ"ל הגדירו כמי שממשש את האמונה בידיו! המשגיח היה‬ ‫רק אנשים גדולים‪ ,‬אנשי אמנה‪ ,‬כמו המשגיח זצ"ל‪ ,‬שכל‬ ‫רגיל לומר שאנשים טועים בכך שחושבים שהאמונה כבר‬ ‫חייהם היו שוים לטובה באמונה יוקדת‪ ,‬בהתבוננות מתמדת‬ ‫נמצאת בנו‪ .‬זה איננו נכון כי יתכן שהכל הוא מצד ההרגל‬ ‫על תכליתם‪ ,‬זכו לכך שכאשר מסתכלים על 'פרימוס' קיבלו‬ ‫הדמיון והטבע‪ ,‬ואין ללב כל שייכות אמיתית לאמונה‪.‬‬ ‫חיזוק באמונה‪ .‬כשאדם חי עם אמונה‪ ,‬בכל דבר הוא רואה‬ ‫אלא על האדם מוטלת חובה להשקיע ולעמול ללא הרף‬ ‫אמונה!‬ ‫עד שיעשה בעיניו הכל ְּכְ חּוש! שירגיש את האמונה כדבר‬ ‫(קטעים מלוקטים מתוך 'אוצרותיהם אמלא')‬ ‫מוחש ומציאותי ממש!‬ ‫‪11‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫ישבתי בחקירה במשטרת ירושלים‪ ,‬החוקרים משתמשים שם‬ ‫בכל‪ ,‬להכניס ללחץ‪ ,‬כדי שיתבלבל ויגיד דברים שעדיף לא לומר‬ ‫אותם‪ .‬ואני ישבתי שם ‪ -‬רגוע‪ ,‬מחייך‪ ,‬הם לא הבינו מה קורה‬ ‫הגאון רבי ישעיהו הבר זצ"ל על נסיונות‪ ,‬אמונה ובטחון‬ ‫ָׂשָׂרה ִנִ ְְסיֹונֹות ִנִ ְְתַנַ ָּּסה ַַא ְְב ָָר ָָהם ָָא ִִבינּו ָעָ ָלָ יו ַַהָּׁשׁלֹום‪,‬‬ ‫ֶלֶ ְך ְלְ ָך ֵֵמ ַַא ְְרְצְ ָך (יב) ֲעֲ ָ‬ ‫כלומר לא אותם שהשיגו את העושר בעצמם‪ ,‬אלא שקיבלו‬ ‫הֹוִד ַיַע ַּכָּּמּ ה ִִחָּבּ תֹו ֶׁשׁל ַַא ְְב ָָר ָָהם ָָא ִִבינּו ָעָ ָלָ יו ַַהָּׁשׁלֹום‬ ‫ְוְ ָָע ַַמד ְּבֻּכֻ ָּלּ ם ְלְ ִ‬ ‫את הכל חינם מהורים שלהם‪ ,‬בדרך כלל הם זקוקים לטיפול‬ ‫(אבות פרק ג)‬ ‫פסיכיאטרי‪ ,‬כי אין להם סיפוק בחיים‪ .‬אדם שלא צריך‬ ‫כשאנו בפרשת לך לך ועשרת הנסיונות שהתנסה אברהם‬ ‫להתמודד בחיים‪ ,‬יהיה חסר לו סיפוק‪ ,‬אנחנו‪ ,‬אין לנו את‬ ‫יַע ַּכָּּמּ ה ִִחָּבּ תֹו ֶׁשׁ ל ַַא ְְב ָָר ָָהם ָָא ִִבינּו‬ ‫הֹוִד ַ‬ ‫אבינו וכדברי המשנה 'ְלְ ִ‬ ‫הבעיה הזו‪ ,‬אנחנו בחיים שלנו מאתגרים את עצמינו להגיע‬ ‫ָָעָלָ יו ַַה ָּׁׁשלֹום'‪ ,‬נזכרתי באדם מורם מעם בעל נסיונות לא‬ ‫להשגות רוחניות בלימוד‪ ,‬ביגיעת התורה ובידיעת התורה‪,‬‬ ‫פשוטים שעמד בהם באצילות רבה‪ ,‬וזכה לקדש שם שמים‪.‬‬ ‫ובתפילה‪ ,‬ממילא יש לנו סיפוק ממה שהשגנו‪ ,‬מי שמשקיע‬ ‫וזהו הגאון הרב ישעיהו הבר זצ"ל מקים ארגון 'מתנת חיים'‬ ‫להשיג יותר ברוחניות‪ ,‬יהיה לו יותר סיפוק‪.‬‬ ‫להשתלת כליות‪.‬‬ ‫רק מתוך קושי והתמודדות מגיעים להישגים‪ .‬ישנה מדינה‬ ‫חייו היו התמודדות לא פשוטה‪ ,‬מהמתנה ארוכה לזכות‬ ‫אחת שלא מתמודדת עם שום קושי בעולם‪ ,‬מעולם לא היה‬ ‫לזרעא חיה וקיימא‪ ,‬טיפולי דיאליזה‪ ,‬השתלת כליות‪ ,‬ומעצר‬ ‫שם מלחמה‪ ,‬אף פעם לא היו שם אסונות טבע‪ .‬יש להם‬ ‫קשה בעלילות שוא‪ ,‬מאלה שלא ראו בעין יפה את ההליך‬ ‫משאבי טבע ‪ -‬היא מדינה עשירה‪ ,‬החדשות שם הם ממש‬ ‫ההתנדבותי של השתלת כליות‪ ,‬כשגם מכך יצא ללא רבב‪.‬‬ ‫משעממים‪ ,‬יום אחד של חדשות כאן בארץ הם יותר מעניינים‬ ‫אנו מביאים כאן שיחה מרתקת על אמונה‪ ,‬בטחון‪ ,‬ותפילה‪,‬‬ ‫מכל החדשות של שנה שם‪ .‬המדינה הזו היא שוויץ‪.‬‬ ‫דברים שמעידים על תעצומות הנפש של הרב הבר‪ .‬הדברים‬ ‫מהמדינה הזו לא צמח מעולם שום אדם גדול‪( ,‬אני מדבר‬ ‫נאמרו בועד שמסר לתלמידיו בישיבת 'נתיבות אביעזר' –‬ ‫במושגים של הגויים) לא יצא משם שום מדען בעל שם‬ ‫(וולפסון)‪.‬‬ ‫עולמי‪ ,‬שום אמן‪ ,‬שום מוזיקאי מפורסם‪ ,‬או רופא בכיר‪ ,‬שום‬ ‫'צריכים לדעת שהחיים שלנו מלאים בהמון קשיים‪ ,‬הביטוי‬ ‫דבר שנחשב הישג‪ ,‬לא יצא משם‪ .‬הראיה ‪ -‬שכמעט אף פעם‬ ‫הכי נכון לחיים שלנו בעוה"ז הוא "נווה התלאות"‪ .‬תדעו‬ ‫לא זכו משם לפרס נובל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬העם היהודי שנרדף‬ ‫לכם שעברתי בחיים הרבה‪ ,‬וכמעט שלא מש מפני חיוך‪,‬‬ ‫וסבל במשך כל השנים‪ ,‬זכו לאחוז נכבד מפרסי הנובל‪ ,‬גם‬ ‫להגיד שתמיד הייתי בשמחה אני לא יכול ‪ -‬היו ימים שהייתי‬ ‫מאומות העולם‪ ,‬שאר האומות שהתמודדו עם כל מיני קשיים‪,‬‬ ‫עצוב‪ ,‬והיו ימים שהייתי שבור‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬אף פעם לא הייתי‬ ‫יצאו מהם אנשים גדולים (במושגים שלהם)‪.‬‬ ‫מדוכא‪" .‬נווה התלאות" הוא לא משהו רע ‪ -‬הוא משהו בונה‪.‬‬ ‫הסוד של התפילות לבקוע שערי שמים‬ ‫אני אסביר ‪ -‬בחורים יעשו מסלול הליכה של כמה שעות‪,‬‬ ‫בסוף הם גמורים‪ ,‬למה הם עושים את זה ‪ -‬רוצים לצער את‬ ‫חז"ל אומרים לנו שבפרק כ"ב בתהילים מתוארת תפילתה של‬ ‫עצמם? בשביל האתגר‪ .‬כשאדם מבין שהחיים הוא אתגר‪,‬‬ ‫אסתר המלכה לפני שנכנסה לאחשוורוש‪ .‬כתוב שם‪" :‬הצילה‬ ‫יותר קל לו לעבור את התלאות שבחיים‪ .‬יש קבוצה של‬ ‫מחרב נפשי‪ ,‬מיד כלב יחידתי‪ .‬הושיעני מפי אריה‪ ".‬מבואר‬ ‫תורמי כליה שרצים במרתון‪ ,‬בסוף המרתון הם מאושרים‪,‬‬ ‫בגמ' במגילה שבהתחלה היא כינתה אחשוורוש 'כלב'‪ ,‬והיא‬ ‫כואבים להם הרגליים‪ ,‬השרירים‪ ,‬הכל ‪ -‬והם מאושרים‪ ,‬זאת‬ ‫לא נענתה‪ .‬אחר כך היא כינתה אותו 'אריה'‪ ,‬ואז היא נענתה‪.‬‬ ‫אומרת ‪ -‬אנחנו לא עצובים מסבל וצער‪ ,‬הכל תלוי איך‬ ‫מה ההבדל בין 'כלב' ל'אריה'? דמיין שאתה הולך ברחוב‬ ‫לוקחים אותו‪ ,‬צריכים לקחת את החיים כמסלול של אתגרים‪.‬‬ ‫ומולך מגיע איזה כלב‪ ,‬אתה לוקח ענף או אבן על מנת‬ ‫יותר מזה‪ ,‬מי שעובר את החיים כשהכל מרופד בשבילו‪,‬‬ ‫להבריח אותו‪ .‬כמובן שאתה גם מתפלל להצליח‪ .‬אבל אם‬ ‫בדרך כלל חסר לו שמחת חיים‪ ,‬יש בעולם "בני עשירים"‪,‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫‪12‬‬ ‫אתה הולך‪ ,‬ופתאום רואה מולך אריה‪ ,‬ברור לך שאין מה‬ ‫לעשות‪ .‬אתה מתחנן ומתפלל‪ .‬המאפיין של תפילה זו היא‬ ‫ההכרה ששום דבר לא יכול לעזור‪ ,‬רק הקב"ה יכול לעזור‪.‬‬ ‫כשאסתר הגיעה להכרה ששום דבר לא יכול לעזור חוץ‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬היא פיתחה תלות בה' נענתה‪ .‬תפילה כזו ‪ -‬מנצחת‪.‬‬ ‫שלוש עשרה שנים אחרי שנולד בני‬ ‫שלוש עשרה שנים אחרי שנולד בני‪ ,‬נולדה ב"ה בתי‪ .‬בקידוש‬ ‫שערכנו‪ ,‬הסברתי את המהלך שאנחנו מדברים עליו‪ .‬סיפרתי‬ ‫קרדיט י‪ .‬האוסדורף‬ ‫שם סיפור על רופא יהודי בגרמניה שהיה מאד מסור ליהודי‬ ‫הנפש החיים כתב (שער ג) "ובאמת הוא ענין גדול וסגולה‬ ‫הקהילה שם‪ .‬פעם הגיעה אליו אשה לבקש שימהר לבוא‬ ‫נפלאה‪ ...‬כשהאדם קובע בלבו לאמר‪ ,‬הלא ה' הוא האלוקים‬ ‫לרפא את אביה‪ .‬במקום למהר כדרכו‪ ,‬הוא התמהמה‪ .‬האשה‬ ‫האמיתי‪ ,‬ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם וכל העולמות‬ ‫האיצה בו למהר‪ ,‬והוא התעסק בפרטי הלבוש שלו וכדומה‪.‬‬ ‫כלל‪ ".‬זהו סגולת המנוחת הנפש של הבוטח בהקב"ה‪ .‬הוא יודע‬ ‫עד שראתה שהוא לא ממהר‪ ,‬והיא פנתה להקב"ה ואמרה‪:‬‬ ‫שאף אחד לא יכול להזיק לו‪ ,‬ולא לעזור לו ‪ -‬רק הקב"ה‪.‬‬ ‫"אפילו הרופא לא מגיע לעזור‪ ,‬רק אתה יכול לעזור לי‪".‬‬ ‫אבל אני מדגיש ‪ -‬לא קל להגיע להכרה הזו‪ ,‬שממש מרגישים‬ ‫כשהוא שמע את זה‪ ,‬מיהר לרוץ לטפל בחולה‪ .‬אחר כך הוא‬ ‫שרק ה' יכול לעזור‪ .‬זה דורש עבודה‪ .‬כל אחד צריך לעבוד‬ ‫הסביר את מעשיו לאשה‪ .‬הבנתי מהתיאור שלך על המצב‪,‬‬ ‫על זה לפי סגנונו‪ .‬אי אפשר להגיע ביום אחד להרגשה כזו‪.‬‬ ‫שמצבו של אביך אנוש‪ ,‬ואין דרך טבעית שאוכל לעזור לו‪.‬‬ ‫אני מציע שאדם יחזיק פנקס‪ ,‬ובאותו פנקס ירשום לעצמו‬ ‫ידעתי שאין דרך שינצל אלא על ידי תפילה מתוך הכרה‬ ‫כל מיני אירועים שהוא ראה השגחה בחיים שלו‪ .‬לא חייבים‬ ‫שרק הקב"ה יכול לעזור ואת לא יכולה לתלות תקוות בי‪.‬‬ ‫להיות מקרים דרמטיים‪ ,‬כמו שהוא איחר אוטובוס אשר‬ ‫ברגע ששמעתי כזו תפילה‪ ,‬רצתי לעזור‪ ,‬כי ידעתי שעכשיו‬ ‫נקלע לתאונה או משהו בסדר גודל כזה‪ .‬אלא שירשום את‬ ‫יש לו תקוה‪.‬‬ ‫הדברים הקטנים בחיים‪ ,‬שכשמתבוננים בהם מתוך הבנה‬ ‫רבותי‪ ,‬תזכרו את היסוד הזה לכל החיים‪ .‬רבים יגיעו למצבים‬ ‫שהקב"ה מנהל את החיים שלנו‪ ,‬רואים את יד ה'‪.‬‬ ‫שיצטרכו להשתמש בו‪ .‬כשאדם מגיע למצב שהוא מכיר שאין‬ ‫הבוטח הוא המאושר עלי חלד‪ .‬החיים של הבוטח הם חיים‬ ‫מי שיכול לעזור‪ ,‬רק הקב"ה‪ ,‬זו התפילה העוצמתית ביותר‬ ‫רגועים‪ .‬הוא לא רב עם אנשים‪ .‬אם מישהו רודף אותו הוא‬ ‫שיש‪ .‬כשמגיע אותו רגע ‪ -‬תנצל אותו‪ .‬לא חייב להיות על‬ ‫חושב לעצמו 'האלוקים אמר לו קלל'‪ ,‬הוא מבין שאשתו לא‬ ‫ידי נוסח קבוע שחז"ל תיקנו‪ ,‬יכול להיות במילים שלכם‪.‬‬ ‫היא שמעצבנת אותו‪ ,‬אלא היא שליחה של הקב"ה‪ .‬הלואי‬ ‫פשוט ‪ -‬תדבר עם הריבונו של עולם‪.‬‬ ‫שאדם ירגיש כך כל החיים‪.‬‬ ‫ישבתי בחקירה במשטרת ירושלים‬ ‫כשאדם יצליח להגיע למדריגה זו‪ ,‬הוא מבין אחרת כל‬ ‫התלאות של החיים‪ .‬אבד לו סכום כסף‪ ,‬התפתחה אצלו‬ ‫יצא לי בס"ד לעבור כמה מאורעות בחיים שלי עם היסוד‬ ‫ציפורן חודרנית‪ ,‬הדוד שמש התקלקל ‪ -‬הוא חי בהבנה‬ ‫הזה‪ .‬לימים‪ ,‬נצרכתי לעבור דיאליזה‪ .‬אחר כך הייתי במעצר‬ ‫שהכל מאת ה'‪ .‬הוא מקבל את כל התלאות מתוך רוגע כיון‬ ‫בית‪ ,‬עברתי חקירה משטרתית‪ .‬זה היה ה 'פטנט' שלי ההכרה‬ ‫שהוא יודע שהכל מאת ה'‪ ,‬לרומם אותו או לנסות אותו‬ ‫שאין עוד מלבדו‪ ,‬וכך הצלחתי לעבור את כל זה‪.‬‬ ‫או לסיבה אחרת‪ .‬זו המדרגה שבעל 'חובת הלבבות' מכנה‬ ‫ישבתי בחקירה במשטרת ירושלים במתחם מוריה‪ ,‬החוקרים‬ ‫'מנוחת הנפש של בעל הביטחון'‪.‬‬ ‫משתמשים שם בכל הכלים שעומדים לרשותם להכניס את‬ ‫זה הפיתרון הכי כולל למרבית הכאבים שיש בעולם‪ .‬האדם‬ ‫הנאשם ללחץ‪ ,‬כדי שיתבלבל ויגיד דברים שעדיף לא לומר‬ ‫אמנם יבכה כי כואב לו‪ .‬אבל בנפשו הוא יהיה רגוע‪ .‬מי‬ ‫אותם‪ .‬ואני ישבתי שם ‪ -‬רגוע‪ ,‬מחייך‪ ,‬מדבר איתם בנעימות‪,‬‬ ‫שיעבוד על עצמו בזה‪ ,‬כל החיים שלו נראים אחרת‪.‬‬ ‫מתבדח איתם‪ .‬הם לא הבינו מה קורה איתי‪ .‬איפה הלחץ‪,‬‬ ‫(הדברים מובאים כלשונם כפי שפורסם בחוברת 'בנתיבותם‪ ,‬פסח תשפ"ו)‬ ‫הפחד‪ ,‬המחשבות על מה יהיה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫אני עומד שם על קוצים‪ ,‬והוא ממשיך‪:‬‬ ‫"אתה מצלם? כן? אתה מצלם?"‬ ‫ַחִַּי �ִים‬ ‫מאת‪ :‬חיים שלום סויפער‬ ‫ֵחֵן ָוֶָחֶֶסֶד‬ ‫תּוָּקִנִ ים‬ ‫ְלְ ַַחִּיִ ים טֹוִבִ ים ְּוְמ ָ‬ ‫זה קרה לי בדיוק לפני חודש‪ ,‬יומיים לפני חג הסוכות‪.‬‬ ‫יום לחוץ של ערב חג‪ :‬הסוכה בחצר עוד לא לגמרי גמורה‪ ,‬אתרוג עדיין אין לי‪,‬‬ ‫מהבית קיבלתי רשימת קניות באורך הגלות‪ ,‬והראש מלא בתיכנונים מה עוד‬ ‫צריך להספיק לפני שהחג נכנס‪.‬‬ ‫החלטתי לפתוח את הבוקר בקנייה גדולה באחת הרשתות‪ .‬רצתי מוקדם כדי‬ ‫לגמור עם זה צ'יק‪-‬צ'ק‪ ,‬אבל מתברר שכבר קידמוני החכמים‪ ...‬בלאגן בכניסה‪,‬‬ ‫חניות פקוקות‪ ,‬עגלות נחטפות‪ .‬מזיע ומתנשף‪ ,‬נכנסתי סוף סוף והתחלתי למלא‬ ‫את העגלה‪.‬‬ ‫הגעתי למחלקת החלב‪ ,‬ואיך שאני עומד ליד המקרר – ניגש אלי אחד מעובדי‬ ‫הרשת עם מצלמה ביד‪ ,‬ומבקש‪" :‬סליחה‪ ,‬תוכל לצלם ולהסריט אותי רגע?"‪.‬‬ ‫נו‪ ,‬זה בדיוק מה שהיה חסר לי עכשיו‪ ...‬אבל לא נעים‪ .‬אמרתי לעצמי‪ :‬טוב‪,‬‬ ‫נעשה לו את זה מהר ונמשיך‪ .‬אלא שאז התברר שלא תמונה ולא רגע‪ ...‬נבחרתי‬ ‫על ידו‪ ,‬בלי שום הודעה מוקדמת‪ ,‬להפיק סרט דוקומנטרי של ממש על חייו‬ ‫הקשים בעבודה‪.‬‬ ‫תמונת אילוסטרציה‬ ‫הוא מתחיל להעמיס קרטונים של חלב למקרר‪ ,‬עוד ארגז ועוד ארגז‪ ,‬ומסביר‬ ‫למצלמה כמה שוקל כל ארגז וכמה מהר הוא צריך לעשות את זה‪ ...‬המקרר היה‬ ‫ריק‪ ,‬עוד ארגז ועוד ארגז והוא מתמלא‪.‬‬ ‫מדוע אסור למנות‬ ‫אני עומד שם על קוצים‪ ,‬והוא ממשיך‪" :‬אתה מצלם? כן?! אתה מצלם?"‬ ‫את ישראל‬ ‫נגמרו הקרטונים‪ ,‬עברנו לארגזים עם שקיות חלב‪ .‬שופך עוד ארגז‪ ,‬ועוד ארגז‪ ,‬ואני‬ ‫ֲֲא ֶֶׁשר ִִאם יּוַכַ ל ִִאיׁש ִלִ ְְמנֹות ֶֶאת‬ ‫מרגיש איך הסבלנות שלי פשוט פוקעת‪ .‬עוד צילום ואני לא מאמין לסיטואציה‬ ‫ֲעֲ ַַפר ָָה ָָא ֶֶרץ (י"ג)‬ ‫שנחתה עלי‪ .‬בינתיים עוברים במעבר כמה מכרים‪ ,‬עוצרים להסתכל כאילו משהו‬ ‫הרמ"א (בתורת העולה) כותב‬ ‫קרה לי – מה האברך הזה עומד ומסריט פה עכשיו באמצע הלחץ של ערב חג?!‬ ‫שהובטח לאברהם שזרעו יהיה‬ ‫והוא לא עוצר‪" :‬עכשיו שקיות השוקו! תראו כמה שקיות יש בכל חבילה‪ ...‬תראו‬ ‫כעפר הארץ‪ ,‬וכן ביעקב כתוב‬ ‫כמה אני עובד קשה‪ ...‬אני כבר ‪ 3‬שנים ככה כל היום‪ ,‬כמה אני סוחב!"‪ .‬הנאום‬ ‫ושמתי את זרעך כחול הים אשר‬ ‫נמשך‪ .‬סיימנו עם השוקו‪ ,‬והוא כבר בקופסאות הגבינה‪" :‬אתה מצלם‪ ,‬כן?"‪.‬‬ ‫לא יספר‪ ,‬ואם ישראל נמנים‬ ‫באותו רגע הבנתי שזה עומד להיות סיפור ארוך‪ .‬הגעתי לקצה‪ ,‬וכבר עמדתי‬ ‫מראים שאינם זרע אברהם ויעקב‬ ‫לפתוח את הפה ולהגיד לו‪" :‬תשמע‪ ,‬מחילה‪ ,‬אבל זה ממש לא מתאים לי כרגע‪,‬‬ ‫אשר לא יספר‪ ,‬ועל כן הנגף‬ ‫אני חייב לרוץ"‪.‬‬ ‫שולט במנין‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬בבת אחת‪ ,‬הבזיקה בי מחשבה‪:‬‬ ‫רש"י בתחילת פרשת כי תשא‬ ‫הקב"ה רצה לזכות אותך במצווה של חסד עם אדם מסכן‪ .‬מכל מאות האנשים‬ ‫אומר שהמנין שולט בו עין הרע‪.‬‬ ‫שמסתובבים ורצים עכשיו בחנות – דווקא אתה נבחרת למצווה הזאת! תשמח!‬ ‫המהרי"ט בספרו צפנת פענח‬ ‫אתה יומיים אחרי יום כיפור‪ ,‬מה יותר טוב ממצווה כזאת?!‬ ‫שטעם האיסור שנאסר למנות‬ ‫באותו רגע חל המהפך‪.‬‬ ‫את ישראל הוא שישראל צריך‬ ‫‪"-‬אני נבחרתי ע"י הקב"ה יותר מכולם כאן"‪ ---‬החלטתי לקפוץ על המציאה‬ ‫שיהיה בהם אחדות גמור‪ ,‬והמנין‬ ‫כמוצא שלל רב‪ :‬הסבלנות חזרה ברגע‪ ,‬והמתח נעלם‪ .‬התחלתי לכוון אותו ברצינות‪:‬‬ ‫מורה על הפירוד והחילוק‪ ,‬ולזה‬ ‫"רגע‪ ,‬את זה נעשה שוב‪ ,‬לא יצא טוב"‪ ,‬התחלתי לשחק עם הזום‪ ,‬לתפוס זוויות‬ ‫אמרה תורה כי תשא וכו' ונתנו‬ ‫מחמיאות יותר‪ ,‬וכך הפכתי לצלם מקצועי לעת מצוא‪ .‬נתתי לו את כל הבמה‬ ‫איש כופר נפשו‪ ,‬לפי שבראשונה‬ ‫והלב‪ .‬כשזה נגמר‪ ,‬הצצתי בשעון‪ :‬בדיוק ‪ 6‬דקות‪ .‬זה הכול‪ .‬משימה שבתחילתה‬ ‫היחידים מתקיימים בזכות הרבים‬ ‫נראתה לי כמו נצח בלתי נגמר שמערער אותי לגמרי‪ ,‬ארכה בסך הכל שש‬ ‫אע"פ שיש בהם עוונות‪ ,‬אבל‬ ‫דקות – והסתיימה בשמחה ובסיפוק עצום‪ .‬יצאתי מהחנות בהרגשה מרוממת‪ ,‬עם‬ ‫כשהם מחולקים צריכים כופר נפש‬ ‫מחשבה אחת שלא עוזבת‪ :‬איך דווקא אותי‪ ,‬מתוך כולם‪ ,‬בחר הקב"ה למצווה‬ ‫לכפר עוונותיהם‪ ,‬ולפיכך הכלל‬ ‫הזאת‪.‬‬ ‫אי אפשר להימנות בשום ענין‪.‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫‪14‬‬ ‫מהפכת הלשון שכבשה את הישיבות והכוללים‪:‬‬ ‫מאות ערכות "בין אדם לחבירו"‬ ‫ידי שהמידות יותר מתוקנות כך יזכה יותר לתורה‬ ‫בביקורכם באחת הישיבות הקדושות‪ ,‬בכולל אברכים‪ ,‬או‬ ‫* כיצד יתכן שלפעמים רואים אנשים בני תורה הנזהרים‬ ‫בבית המדרש בשכונתכם‪ ,‬בוודאי הבחנתם בפריט החדש‬ ‫מחטאים‪ ,‬שנכשלים בעונות חמורים של בין אדם לחבירו‬ ‫והצבעוני שתפס מקום של כבוד על לוחות המודעות‬ ‫כגון לבייש את השני או אונאת דברים וכד'‪.‬‬ ‫והעמדות המרכזיות‪ .‬ערכה מרהיבת‪-‬עין המציגה מדי יום‬ ‫* האם לכבד את האחרים זה בכלל מצות ואהבת לרעך כמוך‬ ‫הלכה למעשה ב"בין אדם לחבירו" – קצרה‪ ,‬שווה לכל נפש‪,‬‬ ‫* שכן או חבר בכולל וכד' שעשה 'שמחה'‪ ,‬האם יש חיוב‬ ‫מלווה במקורותיה וחתומים בה דברי חיזוק יומיים המאירים‬ ‫לאחל לו מזל טוב‪.‬‬ ‫את היום באור חדש‪.‬‬ ‫וממילא היו מתבטלים כל התלאות‬ ‫מאחורי המיזם עומדת בשורה של ממש‪ .‬מה שהתחיל כיוזמה‬ ‫נקודתית הפך בחודש אלול האחרון לגל אדיר של זכויות‪:‬‬ ‫כתב באהבת חסד (ח"ב פי"ד)‪' .‬ומה טוב היה‪ ...‬שכולם יזדרזו‬ ‫קרוב לאלף ערכות חולקו ברחבי הארץ‪ ,‬והתגובות לא איחרו‬ ‫למצוה זו‪ ,‬ועי"ז היה נתמלא כל העולם כולו במידת החסד‬ ‫להגיע‪ .‬עוד ועוד פניות מראשי ישיבות‪ ,‬רבנים ומתפללים‬ ‫וממילא היו מתבטלים כל התלאות וכל הצרות מן העולם'‪.‬‬ ‫ממשיכות לזרום מכל קצוות הארץ‪ ,‬מבקשים להבטיח את‬ ‫בא ותסייע להפיץ ולחזק את מידת החסד‪.‬‬ ‫מקומה של הערכה המיוחדת גם בבית המדרש שלהם‪.‬‬ ‫"כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו" המעונין לזכות‬ ‫סוד הצלחתן טמון בנוסחה המנצחת‪ :‬הנגשת ההלכה בצורה‬ ‫בזכות גדולה זו‪ ,‬ולהיות נציג‪ ,‬יכול לקבל ערכות בחינם כדי‬ ‫חיה ונוגעת למעשה‪ ,‬הלכות נתלבנו על ידי חבר תלמידי‬ ‫לתלותם במקומות ציבוריים‪ ,‬מתאים לתלייה בבתי כנסת‬ ‫חכמים מובחר העוסקים בעניינים אלו יומם ולילה‪ .‬המיזם‪,‬‬ ‫בחדר קפה או ליד הברז נטילת ידים וכד'‪ ,‬ובישיבות ניתן‬ ‫שיוצא לאור במסגרת פעילותה הענפה של "אגודת נוצרי‬ ‫לתלות בפנימיות או מול הבית מדרש או ליד טלפון ציבורי‬ ‫לשון" בשיתוף עם "רשת הכוללים חפץ חיים בעיון"‪ ,‬מצליח‬ ‫וכד'‪ .‬מתאים גם לתלייה במעליות בבנינים‪ .‬כמו כן מתאים‬ ‫לעשות את שלא נעשה לפני כן – להפוך את שמירת הלשון‬ ‫גם לחדר מלמדים ולחדר מורות‪.‬‬ ‫והבין אדם לחבירו לחלק חי‪ ,‬יומיומי ומרתק בסדר היום של‬ ‫ניתן לקבל את הערכות בסניפים רבים ברחבי הארץ‪,‬‬ ‫לומדי התורה‪.‬‬ ‫ירושלים – ישיבת מיר ‪ 0533165655‬רמת שלמה ‪025865653‬‬ ‫להלן כמה שאלות לדוגמא‬ ‫רבינו גרשום ‪ 27‬טל ‪ 0533105891‬מודיעין עילית – רח' שדי‬ ‫חמד ‪ 8‬טל' ‪ 089474333‬רח' יהודה הנשיא ‪ 0534108967 12‬רח'‬ ‫* האם מצוות "והלכת בדרכיו" היא לעשות 'פעולות' של‬ ‫נתיבות שלום ‪ 18‬טל ‪ 089113355‬כולל סורצקין ‪0527176634‬‬ ‫הטבה וחסד‪ ,‬או לתקן את מידותיו שיהיה לו 'טבע' רחום וחנון‪.‬‬ ‫בני ברק – רחוב סוקלוב ‪ 6‬טל ‪ 036189607‬רח' הרב קוק‬ ‫‪ 0583289906‬רח' עוזיאל ‪ 54‬טל ‪ 036716948‬גבעת פנחס ‪13‬‬ ‫* האם אדם שנזהר שלא להוציא מפיו שום שקר‪ ,‬או הנזהר‬ ‫‪ 0548500803‬אחיסמך ‪ 0548427897‬בית שמש – ‪028060022‬‬ ‫מאיסור לשון הרע‪ ,‬מקיים מצות והלכת בדרכיו‪.‬‬ ‫ביתר – רח' בן איש חי ‪ 0583204134‬גבעה ה ‪0533104603‬‬ ‫אשדוד ‪( -‬מבצע חורב) ‪ 0583235375‬רכסים ‪0533102750‬‬ ‫* כיצד יקנה האדם בנפשו את המידות הטובות‪.‬‬ ‫נתיבות ‪ 0527184987‬עמנואל ‪0548473888 -‬‬ ‫* האם אדם מקבל שכר על טובות שנגרמו על ידו‪ ,‬כגון‬ ‫הנותן צדקה ובזכות זה בני ביתו של העני למדו יותר תורה‬ ‫אנו זקוקים לתרומות כדי שנוכל להרחיב את ההפצה‪ ,‬ניתן‬ ‫להקדיש יום לע"נ וכד'‪ ,‬המעונין לזכות את הרבים‪ ,‬וכן לבירור‬ ‫* האם יש שייכות בין תיקון המידות ללימוד התורה‪ ,‬שעל‬ ‫פרטים ‪0527176634‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫תשמעו סיפור‪ ,‬אני לא בטוח בכלל שמישהו מהקוראים שמע‬ ‫עליהם בחייו‪ .‬זוהי המלחמה על עשרות מיליארדי דולרים‬ ‫משוק ההון למלחמה ביצר הרע ‪ -‬משווי של ‪ 8‬מילארד דולר ל‪ 50 -‬מילארד דולר!!!‬ ‫על פי דיני הפיקוח על הייצוא בארה"ב‪ ,‬דרום קוריאה‬ ‫ּוֶמֶלֶ ְך ַַא ְְד ָָמה ‪ַ....‬וַ ַּיַ ַעַ ְְרכּו ִִא ָָּתם ִִמְלְ ָָח ָָמה‬ ‫ּוֶמֶלֶ ְך ֲעֲ ֹמ ָָֹרה ֶ‬ ‫ַוַ ֵּיֵ ֵצֵ א ֶֶמֶלֶ ְך ְְסֹדֹם ֶ‬ ‫ְְּבֵעֵ ֶֶמק ַַה ִִּׂש ִִּדים‪ַ.... :‬וַ ָּיָ ֻנֻ סּו ֶֶמֶלֶ ְך ְְסֹדֹם ַוַ ֲעֲ ֹמ ָָֹרה ַוַ ִּיִ ְְּפלּו ָָׁש ָָּמה ְוְ ַַהִּנִ ְְׁש ָָא ִִרים‬ ‫מחויבת לקבל את אישור וסטינגהאוז ואת אישור הממשל‬ ‫ֶֶה ָָרה ָּנָ סּו‬ ‫האמריקאי לפני כל מכירה למדינה שלישית‪.‬‬ ‫הקוריאנים טענו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כי במשך עשורים פיתחו‬ ‫מאת‪ :‬אלחנן נתן ליכטיג‬ ‫גרסאות עצמאיות לחלוטין‪ ,‬החליפו את כל רכיבי הליבה‬ ‫בטכנולוגיה קוריאנית מקורית‪ ,‬ועל כן מדובר במוצר‬ ‫כשאנו לומדים בפרשה על המלחמה העקובה מדם בין‬ ‫קוריאני עצמאי שאינו כפוף למגבלות הייצוא האמריקאיות‪.‬‬ ‫המלכים‪ ,‬זה מביא אותנו לעניין מחלוקות וסכסוכים‪.‬‬ ‫וסטינגהאוז תביעה רשמית בארה"ב נגד קפקו‬ ‫הכתבה הזאת כאן לכאורה לא קשורה בכלל לגליון‬ ‫תורני‪ ,‬אבל מדור זה נועד ללמוד מאירועים בינלאומיים‬ ‫לפני ‪ 4‬שנים הגישה וסטינגהאוז תביעה בארה"ב נגד‬ ‫ושוק ההון‪ ,‬שיכול להיות עבורינו אבני דרך ללמוד‬ ‫קפקו כדי לחסום את הייצוא לפולין ולצ'כיה‪ ,‬והקוריאנים‬ ‫דברים חשובים‪.‬‬ ‫פתחו בהליכי בוררות נגדיים‪.‬‬ ‫תשמעו סיפור‪ ,‬אני לא בטוח בכלל שמישהו מהקוראים‬ ‫הסכסוך החריף כאשר קוריאה זכתה ביתרון מובהק במכרז‬ ‫שמע עליהם בחייו‪ .‬המלחמה על שוק הכורים הגרעיניים‬ ‫להקמת כורים גרעיניים בצ'כיה וסטינגהאוז עירערה על‬ ‫לאספקת אנרגיה‪.‬‬ ‫ההחלטה בפני הרשויות בצ'כיה וטענה כי לקוריאנים‬ ‫התחרות הבינלאומית על הקמת תחנות כוח גרעיניות‬ ‫אין את הזכויות החוקיות לספק את הטכנולוגיה‪ .‬המשבר‬ ‫הגיעה בשנים האחרונות לנקודת רתיחה‪ ,‬ובמרכזה עמד‬ ‫חרג במהירות מגבולותיהן של שתי חברות מסחריות‬ ‫אחד המאבקים המשפטיים והמסחריים הטעונים ביותר‬ ‫והפך לסוגיה דיפלומטית סבוכה בין המדינות‪.‬‬ ‫בתעשייה‪ :‬הסכסוך בין ענקית האנרגיה האמריקאית‬ ‫הסכסוך איים לשתק את שני הצדדים ולפתוח את‬ ‫וסטינגהאוז לבין חברת החשמל הממשלתית של דרום‬ ‫הדלת לרוסיה וסין המתחרים בשוק הגרעין הבינלאומי‪.‬‬ ‫קוריאה‪ -‬קפקו‪.‬‬ ‫לאחר לחצים דיפלומטיים כבדים מצד וושינגטון וסיאול‪,‬‬ ‫בבסיס העימות עמדה שאלה של עשרות מיליארדי‬ ‫וסדרה של פסיקות ביניים של בתי משפט בארה"ב‪,‬‬ ‫דולרים וקניין רוחני‪ :‬למי שייכת הזכות לייצא כורים‬ ‫הגיעו הצדדים להבנה‪ :‬פשרה עסקית עדיפה על מלחמת‬ ‫גרעיניים מדגם מתקדם לשווקים בינלאומיים?‬ ‫התשה משפטית‪ .‬ההבנות שהושגו בין וסטינגהאוז‪ ,‬קפקו‬ ‫ההיסטוריה של תוכנית הגרעין האזרחית של דרום‬ ‫וממשלותיהן עיגנו מתווה פעולה משותף‪:‬‬ ‫קוריאה נשענת על שיתוף פעולה ארוך שנים עם ארצות‬ ‫הוסכם על מנגנון פיצוי ותמלוגים עבור פרויקטים‬ ‫הברית‪ .‬בעבר‪ ,‬סיאול רכשה ידע ותכנונים מווסטינגהאוז‬ ‫בינלאומיים שבהם ייעשה שימוש בטכנולוגיות המשותפות‪.‬‬ ‫(וכן מחברה שנרכשה מאוחר יותר בידי וסטינגהאוז)‪.‬‬ ‫במקום להתחרות חזיתית‪ ,‬החברות הסכימו על שילוב‬ ‫על בסיס טכנולוגיות אלו‪ ,‬פיתחה קפקו הקוריאנית כור‬ ‫כוחות‪.‬‬ ‫כוח מתקדם‪ ,‬שנחשב לאחד המובילים והאמינים בעולם‪.‬‬ ‫משווי של ‪ 8‬מילארד דולר ל ‪ 50‬מילארד דולר!!‬ ‫נקודת השבר ביניהם התרחשה כאשר קפקו הקוראנית‬ ‫החלה להתמודד במכרזי ענק בינלאומיים באירופה‪,‬‬ ‫ההסדר בין וסטינגהאוז לקפקו יצר "ברית גרעינית"‬ ‫בפולין ובצ'כיה‪.‬‬ ‫מערבית מחודשת‪ .‬במקום לכלות את כוחותיהן בבתי‬ ‫החברה האמריקאית טענה כי הכור המתקדם כולל‬ ‫משפט‪ ,‬שתי מעצמות האנרגיה פינו את הדרך לשיתוף‬ ‫רכיבים טכנולוגיים וקניין רוחני מקורי שלה‪ .‬משום כך‪,‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫‪16‬‬ ‫ראשון את החלק המובחר והשופע‪ ,‬ובלבד שלא ישאר‬ ‫פעולה תעשייתי‪ ,‬המאפשר להן להתמודד יחד על חוזי‬ ‫אפילו שמץ של מדון‪.‬‬ ‫ענק גלובליים ולבלום את ההשתלטות הסינית והרוסית‬ ‫אל תוותר על שום שקל‪ ,‬תילחם עד הסוף!"‬ ‫על שוק האנרגיה הגרעינית בעולם‪.‬‬ ‫ההסכם סולל את הדרך לחלוקת עבודה ולחוזים‬ ‫וכאן טמון מוסר השכל אקטואלי לחיינו‪.‬‬ ‫משותפים בהיקף של עשרות עד מאות מיליארדי דולרים‪.‬‬ ‫סכסוכים הם חלק משגרת החיים – שכנים בבניין על‬ ‫ומה קורה עכשיו?‬ ‫הרחבת בנייה‪ ,‬שותפים לשעבר בעסק שהאמון ביניהם‬ ‫שימו לב סיום הסכסוך המשפטי והחתימה על הסדר‬ ‫נסדק והחלו להטיח האשמות‪ ,‬ירושות משפחתיות או‬ ‫שיתוף הפעולה מול הקוריאנים הזניק את שוויה והערכת‬ ‫חברים ותיקים שהשטן ריקד ביניהם‪ .‬בכל אותם מקרים‪,‬‬ ‫השוק של וסטינגהאוז משווי של ‪ 8‬מילארד דולר ל ‪50‬‬ ‫היצר הרע לוחש לאדם‪" :‬אתה הרי צודק ב‪ ,100%-‬אל‬ ‫מילארד דולר!!!‬ ‫תוותר על שום שקל‪ ,‬תילחם עד הסוף!"‬ ‫לפני כמה שנים כשווסטינגהאוז נרכשה על ידי קרן‬ ‫אמר לי פעם מישהו חשוב שפועל כמגש‪ ,‬באנחה של‬ ‫התשתיות ברוקפילד וענקית האורניום הקנדית קמקו‪,‬‬ ‫ניסיון‪ :‬אני מאחל לכל שונאיי שיהיו להם כמה תביעות‬ ‫העסקה בוצעה לפי שווי של כ‪ 8.2-‬מיליארד דולר כולל‬ ‫על אחרים בבית הדין – ושהם גם ינצחו בהן‪"...‬‬ ‫חוב‪ .‬בקרוב עם סיום הסכסוכים חברת וסטינגהאוז יוצאת‬ ‫לכאורה אמירה תמוהה‪ ,‬אך עומק עצום מקופל בה‪ .‬בתי‬ ‫להנפקה ציבורית בבורסה וכבר עכשיו השווי שמעניקים‬ ‫דין ולהבדיל אלף אלפי הבדלות ‪ -‬בתי משפט מלאים‬ ‫להם הוא כ‪ 50 -‬מיליארד דולר‪...‬‬ ‫באנשים שיצאו עם "פסק דין מנצח" ביד‪ ,‬אך שילמו‬ ‫אז מה זה קשור אלינו‪...‬‬ ‫על כך בבריאות הגוף והנפש‪ ,‬בפירוק משפחות‪ ,‬באיבוד‬ ‫שנות חיים‪ ,‬בהוצאות עתק וברעל פנימי שמכלה את‬ ‫בפרשה שלנו‪ ,‬במלחמת ארבעת המלכים את החמישה‬ ‫"ֵאין ַַה ָּּצר‬ ‫הלב‪ .‬אין לך נזק גדול מזה‪ ,‬וכדברי הפסוק‪ֵ :‬‬ ‫אנו רואים מאבק על שליטה‪ ,‬כבוד וממון‪ .‬התוצאה‬ ‫ֹׁשֶׁוֶ ה ְּבֵּנֵ ֶזֶ ק ַַהֶּמֶּלֶ ְך"‪ .‬הניצחון בדין הוא לעיתים קרובות‬ ‫ֶּבֱּאֹרֹת‬ ‫ֶּבֱּאֹרֹת ֱ‬ ‫של מלחמות אלו ידועה – "ְוְ ֵֵע ֶֶמק ַַהִּׂשִּׂדּ ים ֱ‬ ‫אשליה מרה‪.‬‬ ‫ֵֵח ָָמר‪ַ ,‬וַ ָּיֻּנֻ סּו ֶֶמֶלֶ ְך ְְסֹדֹם ַוַ ֲֲעֹמ ָָֹרה ַוַ ִּיּ ְּּפלּו ָׁשָּׁמּ ה"‪ .‬זהו טבעה‬ ‫אך תורת חיים מלמדת אותנו אחרת‪ :‬גם כשאתה צודק‬ ‫של מלחמת כוח‪ :‬גם המנצחים וגם המנוצחים שוקעים‬ ‫לחלוטין – תברח מהמלחמה!‬ ‫בבוץ ובטיט של ההרס‪ ,‬השנאה והאובדן‪ .‬כששני צדדים‬ ‫הגבורה היהודית אינה נמדדת בהנחתת מכות או בכיפוף‬ ‫מתעקשים "להקיז דם" עד הסוף כדי להוכיח מי החזק‬ ‫ידיים של השני‪ ,‬אלא ביכולת לבלום‪ ,‬לוותר להגיע‬ ‫– כולם מפסידים‪ ,‬וסופם ליפול יחד בבארות החימר‪.‬‬ ‫לפשרה‪ ,‬ולסגור את הסכסוך בהסכמה‪.‬‬ ‫ולעומתם – אברהם אבינו‪.‬‬ ‫ברגע שאדם אומר "אני מוכן להפסיד מעט ואולי אפילו‬ ‫ּוֵביֶנֶ יָך‬ ‫ֹאֶמר ַַא ְְב ָָרם ֶֶאל לֹוט ַַאל ָנָ א ְְת ִִהי ְְמ ִִר ָיָבה ֵֵּביִנִ י ֵ‬ ‫ַוַ ֹּי ֶ‬ ‫הרבה ממון כדי להרוויח את השקט הנפשי ואת השלום"‪,‬‬ ‫ּוֵבין ֹר ֶֶֹעיָך ִּכִ י ֲֲאָנָ ִִׁשים ַַא ִִחים ֲֲאָנָ ְְחנּו‪ֲֲ :‬הֹלא ָכָ ל‬ ‫ּוֵבין ֹר ַַֹעי ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫הוא מתחבר למידתו של אברהם אבינו‪ .‬וראה זה פלא‪:‬‬ ‫ָָה ָָא ֶֶרץ ְלְ ָָפֶנֶ יָך ‪..‬‬ ‫מיד לאחר שנפרד לוט מעל אברהם‪ ,‬אומר לו הקדוש‬ ‫כאשר מתעוררת מריבה בין רועי אברהם לרועי לוט על‬ ‫ברוך הוא ‪ָׂ":‬שׂ א ָנָ א ֵֵעיֶנֶ יָך ְּוְר ֵֵאה‪ִּ ...‬כּ י ֶֶאת ָּכּ ל ָָה ָָא ֶֶרץ ֲֲאֶׁשׁ ר‬ ‫רקע חמור ביותר של גזל וערכים‪ ,‬אברהם אבינו אינו‬ ‫ַַאָּתּ ה ֹר ֶֶֹאה ְלְ ָך ֶֶאְּתֶּנֶ ָּנּ ה ּוְלְ ַזַ ְְר ֲֲעָך ַַעד עֹוָלָ ם"‪.‬‬ ‫פותח במסע כיבוש ואינו מתעקש להוכיח את זכויותיו‪.‬‬ ‫אברהם ויתר – ולא רק שלא הפסיד דבר‪ ,‬אלא זכה‬ ‫הוא היה בעל הכוח‪ ,‬המנהיג הרוחני שכל הארץ הובטחה‬ ‫בהכל‪ .‬מי שבורח מן המחלוקת‪ ,‬הקב"ה מפצה אותו‬ ‫"ַאל ָנָ א ְְת ִִהי‬ ‫לו – ובכל זאת הוא פונה בתחנונים ‪ַ -‬‬ ‫בכפלי כפליים‪ ,‬אם בממון ואם בבריאות ובברכת הבית‪.‬‬ ‫יִמָנָ ה‬‫ָּפֶּרד ָנָ א ֵֵמ ָָעָלָ י‪ִִ ,‬אם ַַהְּׂשֹׂמֹאל ְוְ ֵֵא ִ‬ ‫ּוֵביֶנֶ יָך‪ִִ ...‬ה ֶ‬ ‫ְְמ ִִר ָיָבה ֵּבּ יִנִ י ֵ‬ ‫הכוח להגיע להסדר ולסיים סכסוך איננו חולשה – הוא‬ ‫ְׂשְׂמ ִִאיָלָ ה"‪.‬‬ ‫ָּיִּמין ְוְ ַַא ְ‬‫ְוְ ִִאם ַַה ִ‬ ‫תעצומת הנפש הגדולה ביותר‪ ,‬והוא הצינור היחיד‬ ‫אברהם אבינו מלמד אותנו יסוד נצחי‪ :‬השלום שווה יותר‬ ‫שמביא עמו ברכה‪ ,‬שלווה וטוב לכולם‪.‬‬ ‫מלהיות צודק‪ .‬כדי למנוע את הלהבה של המחלוקת‪,‬‬ ‫מוכן אברהם לוותר על חבלי ארץ‪ ,‬לתת ללוט לבחור‬ ‫‪17‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫ַַּׁשַעַר ַלַד'‬ ‫ֶז ֶה ַה � � ׁ‬ ‫בּוַע‬ ‫ַַה ַַּׁש ַַער ְלְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַַה ָָּׁש ַ‬ ‫ַצִַּד�ִיִקִים‬ ‫ָיָֹבֹאּוּ בֹו ֹ‬ ‫הניסיון הקשה של אור כשדים‬ ‫ואמר שהוא לא מבין‪ ,‬שהרי עכשיו‬ ‫לא מוזכר בפירוש בתֹורה‬ ‫היה יום כיפור וכולם היו חזקים‬ ‫הגאון רבי גואל אלקריף שליט"א‬ ‫מרן רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל‬ ‫מרן הגרא"מ שך זללה"ה דיבר פעם בתקופה‬ ‫הזו‪ ,‬כחודש לאחר יום כיפור‪ ,‬בפרשת לך‬ ‫לך‪ ,‬ואמר שהוא לא מבין‪ ,‬שהרי עכשיו היה‬ ‫יום כיפור‪ ,‬ובעשרת ימי תשובה ויום כיפור‬ ‫כולם היו חזקים‪ ,‬ודיבר על עצמו‪ ,‬שהיו‬ ‫מחוזקים‪ ,‬וחשבו כל מיני דרכים ועצות‬ ‫להתחזק‪ ,‬עם קבלות מיוחדות‪ ,‬ועכשיו בזמן‬ ‫‪Wikipedia‬‬ ‫הזה כבר שכחו את הרושם‪ ,‬וכל ההתעוררות‬ ‫הניסיון הקשה של אור כשדים לא מוזכר בפירוש‬ ‫נעלמה‪ ,‬ויש להתבונן מדוע‪ ,‬ומה הסיבה לזה?‬ ‫בתֹורה‪ .‬שום פסוק לא מספר על הוויכוח שהיה‬ ‫ואמר הרב שך‪ ,‬כי הסיבה היא מפני השפעת הסביבה‪ ,‬שנמצאים‬ ‫לאברהם אבינו עם נמרוד‪ ,‬ועל מסירות הנפש של‬ ‫במקום שלא רואים יראת שמים‪ ,‬ואם לא רואים ולא נזכרים ביראת‬ ‫אברהם אבינו שהיה מוכן להיזרק לכבשן האש‪ .‬גם‬ ‫שמים שוכחים את כל ההתעוררות‪ ,‬כי כך הטבע שאדם מושפע‬ ‫על נס ההצלה של אברהם אבינו לא נכתב בתורה‬ ‫מהסביבה‪ ,‬ואמנם הוא גם משפיע על אחרים‪ ,‬אבל הוא גם מושפע‪.‬‬ ‫באופן מפורש‪.‬‬ ‫והביא‪ ,‬שרואים כן אפילו באברהם אבינו‪ ,‬שנאמר לו "לך לך מארצך‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬התורה מאריכה על הניסיון של "לך לך"‪.‬‬ ‫וממולדתך ומבית אביך"‪ ,‬ומה הטעם? כדי להתרחק מעבודה זרה!‬ ‫לכאורה‪ ,‬הניסיון הזה קל הרבה מהניסיון של אור‬ ‫מארצך‪ ,‬וממולדתך‪ ,‬ומבית אביך‪ ,‬להתרחק מחוץ לארץ ולבוא לארץ‬ ‫כשדים‪ .‬לא זו בלבד שאין בו מסירות נפש‪ ,‬אלא‬ ‫ישראל‪ ,‬למרות שכבר היה דבר השם אליו‪ ,‬ואין לתאר גודל מדרגת‬ ‫שהובטחו לאברהם אבינו הבטחות גדולות‪ ,‬ואם כן‪,‬‬ ‫קדושתו והשגתו‪ ,‬אף על פי כן הוא היה זקוק להתרחק מארצך‬ ‫איזה ניסיון יש כאן?‬ ‫וממולדתך ומבית אביך‪ ,‬כי בלי זה יתכן שהיה מושפע‪ ,‬ויהיה חסר‬ ‫הגאון רבי חיים פרידלנדר כותב בספר "שפתי חיים"‬ ‫לו בקדושה‪ ,‬שלא היה יכול להתעלות יותר כמו שהתעלה בארץ‬ ‫יסוד גדול‪ :‬כאשר אין ציווי של הקב"ה‪ ,‬ואדם עושה‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫מעשה בגלל שהוא מבין שכך ראוי וצריך לעשות‪,‬‬ ‫ועוד הביא ממה שכתוב בפרשת לך לך "והשם אמר אל אברם‬ ‫מעורב במעשה הזה חלק מה"אני" של האדם‪ .‬ומאחר‬ ‫אחרי הפרד לוט מעמו"‪ ,‬ופירש רש"י שכל זמן שהרשע עמו היה‬ ‫שהוא מבין בשכלו שכך נכון לעשות‪ ,‬וזו החלטה שלו‪,‬‬ ‫הדיבור פורש ממנו‪ ,‬והיינו כיון שהוא היה יחד עם לוט הרשע‪,‬‬ ‫קל לו יותר לעשות את המעשה‪ .‬קשה יותר לאדם‬ ‫ולוט בתחילה היה צדיק‪ ,‬אבל אחר כך נהיה רשע‪ ,‬וזה השפיע על‬ ‫לעשות מעשה מסוים‪ ,‬כאשר מצווים ָָעליו לעשות את‬ ‫אברהם אבינו ירידה ממדרגתו שלא היה לו השראת השכינה והיה‬ ‫המעשה‪ ,‬ובפרט אם הוא לא מבין את הסיבות שבגללן‬ ‫הדיבור פורש ממנו‪.‬‬ ‫נחוץ המעשה‪ ,‬ולא רואה את התוצאות של המעשה‪.‬‬ ‫ואמר אז הרב שך‪ ,‬כי העצה כנגד השפעת הסביבה היא ללמוד מוסר‪,‬‬ ‫בניסיון של אור כשדים‪ ,‬אברהם אבינו היה מוכן‬ ‫כנגד ההשפעה שמקבלים מהרחוב ומכל הסביבה שלא רואים חיזוק‬ ‫למות על קידוש השם בכבשן האש‪ ,‬אבל לא היה‬ ‫ולא רואים יראת שמים‪ ,‬צריך לחזק את עצמו ולהשפיע על עצמו‬ ‫ציווי על כך‪ ,‬ולכן כתבה התורה את כל עניין אור‬ ‫עם ספרי המוסר! וסיפר כי אצל מרן רבי חיים עוזר היה מונח על‬ ‫כשדים רק ברמז‪.‬‬ ‫השולחן בקביעות ספר מסילת ישרים‪ ,‬רבי חיים עוזר עם כל גאונותו‬ ‫בניסיון של "לך לך" נאמר לאברהם אבינו ציווי‪,‬‬ ‫וקדושתו וצדקתו‪ ,‬החזיק על השולחן מסילת ישרים ולמד בזה‪.‬‬ ‫והוא עשה את דבר ה' בלי להבין סיבות ובלי לדעת‬ ‫ובישיבה יש סדרים קבועים‪ ,‬ובהם גם סדר לימוד המוסר שהוא‬ ‫תוצאות‪ .‬אברהם אבינו עשה את ציווי ה' בלי שום‬ ‫מסדרי הישיבה‪ ,‬והרב שך אמר שמי שלא לומד מוסר בסדרי המוסר‬ ‫חשבונות‪ ,‬ובלי לשאול שום שאלות‪ .‬זו העבודה‬ ‫אינו יודע מה זה "ישיבה"‪ ,‬עד כדי כך‪.‬‬ ‫הקשה ביותר‪ ,‬וזה הניסיון הגדול ביותר‪'( .‬שש באמרתך')‬ ‫(שיחה חשון תשס"ג‪ -‬דרכי החיזוק לך לך תשפה)‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫‪18‬‬ ‫אילו היה אברהם אבינו נותן דעתו על‬ ‫מי שיחשוב על זה‪ ,‬זה מבהיל‬ ‫עצמו‪ ,‬מאיזה אדם נולד (אביו תרח)‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‬ ‫הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א‬ ‫התורה לא מקדימה כמעט‬ ‫מאומה על אברהם אבינו‪.‬‬ ‫מלבד כמה פסוקים בודדים‬ ‫עליו‪ ,‬לא מצאנו שום דבר‬ ‫מפורש בתורה על כל‬ ‫הנסיונות שהיו לו מקודם‬ ‫לכן‪ ,‬מה שהיה לו באור‬ ‫כשדים עם נמרוד‪ ,‬המסירות‬ ‫נפש שקפץ לכבשן האש‪ .‬וגם‬ ‫איך שאברהם אבינו הכיר את‬ ‫‪Wikipedia‬‬ ‫הבורא מכוחו‪ ,‬מכוחו לבדו‪,‬‬ ‫בלי שום מורה‪ ,‬בלי שום‬ ‫ּוְסֹפֹר ַַהּכֹוָכָ ִִבים (טו)‬ ‫ֹאֶמר ַַה ֶֶּבט ָנָ א ַַה ָָּׁש ַַמְיְ ָָמה ְ‬ ‫ַוַ ֹּי ֶ‬ ‫מדריך‪ ,‬גם על זה התורה לא מספרת‪.‬‬ ‫אאמת זהו דבר מבהיל הרעיון למי שמעיין בדבר הזה‪ ,‬יש‬ ‫ביאור נפלא ביאר הגה"צ רבי מאיר שפירא מלובלין‬ ‫ילד‪ ,‬ילד! שמתחיל לחקור ולשאול‪' ,‬תגידו לי‪ ,‬מי הוא זה‬ ‫זצוק"ל (בספרו אמרי דעת) שהרי כל בר דעת מכיר בזה‬ ‫ואיזה הוא שברא את הבריאה הזו‪ .‬וכולם עובדי עבודה‬ ‫שאי אפשר לאדם לספור ולדעת מניין הכוכבים כמה הם‪,‬‬ ‫זרה‪ ,‬מה הוא ינק מאמו? עבודה זרה‪ .‬אבא שלו מה המקצוע‬ ‫ומכל מקום‪ ,‬כאשר שמע אברהם את ציווי הבורא ‪' -‬לספור‬ ‫שלו? בית חרושת לעבודה זרה‪ ,‬הרי בזה עסק תרח‪ ,‬זה היה‬ ‫הכוכבים'‪ ,‬מיד החל לסופרם בלא לחשוב חשבונות שממילא‬ ‫המקצוע שלו‪ ,‬מייצר ומשווק עבודה זרה לכל דצריך‪ .‬אז מה‬ ‫לא יוכל לסופרם ומה לו להתחיל בזה כלל‪ ,‬ועל זה נאמר‬ ‫הוא חינוך אותו? חינוך אותו בחינוך הזה‪ ,‬יש אלוהים כאלה‪,‬‬ ‫לו 'כה יהיה זרעך' ‪ -‬רצוני שכך ינהגו בניך אחריך‪ ,‬שלא‬ ‫ויש אלוהים כאלה‪ ,‬יש עבודה זרה כזו‪ ,‬עבודה זרה כזו‪ ,‬הכל‪,‬‬ ‫יתפעלו ממחשבות יאוש‪ ,‬אלא יקפצו אל תוך העבודה‬ ‫זה מה שהוא רואה אצל אביו‪ .‬כשהוא התעורר והקיץ‪ ,‬פתח‬ ‫את עיניו‪ ,‬מה ראה בבית אביו? ‪ -‬איך מייצרים עבודה זרה‪,‬‬ ‫ויתחילו עשות את המוטל עליהם‪ ,‬ומפורש אמרו חז"ל‬ ‫יום ולילה לא ישבותו‪ .‬ועם כל זה הוא חוקר ודורש‪ ,‬ומברר‪:‬‬ ‫'לא עליך המלאכה לגמור' (אבות ב)‪ ,‬והקב"ה כבר ישלים‬ ‫מי‪ ,‬מי‪ ,‬מי‪ ,‬תגידו לי מי באמת ברא כל אלה‪.‬‬ ‫המלאכה כדכתיב (תהילים נז) 'לא‪-‬ל גומר עלי'‪.‬‬ ‫וזה לא לקח יום אחד של בירור‪ ,‬ומיד הקב"ה נגלה אליו‪.‬‬ ‫וזאת למודעי‪ ,‬כי בשעה שיתחיל האדם לעשות 'פעולה‬ ‫הרמב"ם בהלכות עבודה זרה (פ"א ה"ג) אומר שרק בגיל‬ ‫קטנה' לטוב‪ ,‬משם יקל עליו להמשיך בדרך טוב ‪ -‬לעלות‬ ‫ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו [ויש אומרים ארבעים‬ ‫עוד ועוד‪ ,‬עד שיגיע לתכליתו הנרצית‪.‬‬ ‫ושמונה שנה]‪ ,‬והכוונה שהתחיל לחקור ולדרוש בהיותו ילד‬ ‫ובכלל זה שלא להתפעל מכל אותם 'נפילות' שכבר היו‬ ‫קטן כבן שלוש‪ ,‬ורק בהיותו בן ארבעים השלם את הבירור‬ ‫לו‪ ,‬אלא יתחזק לעשות את המוטל עליו מתוך התחדשות‬ ‫הגדול (כס"מ שם)‪ .‬עשרות שנים היה אברהם אבינו לבדו‬ ‫מבלי להביט לאחוריו‪.‬‬ ‫חוקר ודורש‪ ,‬עד שסוף סוף קנה את כל הדברים הללו‪.‬‬ ‫דברים נפלאים כתב כ"ק אדמו"ר מראחמסטריווקא זי"ע‬ ‫"מסכת עבודה זרה של אברהם אבינו ארבע מאות פרקים‬ ‫בספרו 'אמרות טהורות' (דף ע) בשם הרה"ק ה'זרע קודש'‬ ‫היתה" (ע"ז יד)‪ ,‬כלומר‪ ,‬הרבה שיטות היו בה‪ ,‬הרבה דעות‪,‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬וז"ל‪ -‬דהנה‪ ,‬אילו היה אברהם אבינו נותן דעתו על‬ ‫הרבה מהלכים של עבודה זרה‪ ,‬את כולם היה אברהם אבינו‬ ‫עצמו‪ ,‬מאיזה אדם נולד (אביו תרח) ומאיזה מקום שפל הוא‬ ‫צריך לחקור ולדרוש‪ ,‬והכל עשה מעצמו בלי שום מורה ובלי‬ ‫בא‪ ,‬היה קשה לו מאוד לחשוב שיש לו מציאות ויכולת כלל‬ ‫שום מדריך‪ ,‬ובלי כל סיוע‪ ,‬אלא רק כמו שאומר המדרש‬ ‫לעבוד את השי"ת‪ ,‬כי בכל עת שעלה על זכרונו מאיזה‬ ‫(מדרש תהילים א')‪ :‬נעשו כליותיו של אברהם אבינו כשני‬ ‫מקום שפל הוא בא‪ ,‬אז יחשוב בנפשו – מי אני ומה אני‬ ‫רבנים ונובעות ומלמדות אותו חכמה‪ ,‬היו מלמדים אותו‬ ‫להתבונן‪ ,‬הכל מדיליה‪ ,‬הכל מכוחו‪ ,‬עד שזוכה למה שזוכה‪.‬‬ ‫חשוב שאהיה ראוי לעבוד את השי"ת‪ .‬וכן בכל אדם‪ ,‬כאשר‬ ‫לא לחינם הקב"ה מכתיר אותו (ישעיה מא‪" ),‬אברהם‬ ‫יזדמן לפעמים שהוא נופל קצת‪ ,‬אזי הוא עלול לחשוב כן‬ ‫אוהבי"‪ .‬אשרי ילוד אשה שהקב"ה נותן לו את התואר הזה‬ ‫על נפשו‪ ,‬מה אני חשוב שאוכל לעבוד את ה'‪ .‬ועל זה אמר‬ ‫שאתה אהובי‪ .‬מי שזוכה לדבר הזה שהקב"ה אומר‪ :‬כן‪ ,‬זה‬ ‫זַאכן (עזוב‬ ‫הקב"ה לאברהם לך לך – לאז ִזִ יך אף ֿפֿון די ַ‬ ‫אהוב שלי‪ ,‬אשריו ואשרי חלקו‪ .‬אז זה עבודה של יום ולילה‪,‬‬ ‫עצמך מכל המחשבות הללו) ורק לך לעבוד את השי"ת‪,‬‬ ‫של התאמצות‪ ,‬ואחד היה אברהם‪ ,‬נגד כל הבריאה כולה‪ .‬מי‬ ‫דַארף זיך מחזק זיין (צריך להתחזק)‪.‬‬ ‫מען ַ‬ ‫שיחשוב על זה‪ ,‬זה מבהיל‪.‬‬ ‫('באר הפרשה' לך לך תשפ"ו)‬ ‫(גליון 'מגיד דבריו ליעקב' ‪)36‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫ַצִַּד�ִיק‬ ‫ַּכ ַ� �ָָּתָמָר ִיְפְָרָח‬ ‫תּוָּקִנִ ים‬ ‫צּוִפים ְלְ ַַחִּיִ ים טֹוִבִ ים ְּוְמ ָ‬ ‫ֹנ ֶֶֹפת ִ‬ ‫שלא יצא חילול ד'‬ ‫ביום מן הימים החליט רבי צבי‬ ‫שהוא קיבל ברכה מרב‬ ‫להתפטר מהעבודה בישיבה‬ ‫והיא לא התקיימה‬ ‫הגה"צ רבי יצחק קולדצקי‬ ‫ַוַ ֲֲא ָָב ְְרָכָ ה ְְמ ָָב ְְרֶכֶ יָך‬ ‫שליט"א‪ :‬לאחר פטירתו של‬ ‫(יב)‬ ‫ראש הישיבה הרב שך זצ"ל‪,‬‬ ‫סיפר אחד מחשובי תלמידיו‪,‬‬ ‫רבים העידו‬ ‫רבי חיים מרדכי אוזבנד‬ ‫שהברכות שבירך‬ ‫שליט"א‪ ,‬כיום ראש ישיבת‬ ‫מרן הגאון רבי‬ ‫'עטרת שלמה'‪ ,‬סיפור נפלא‬ ‫שלמה זלמן‬ ‫שהיה ֵֵעד לו בשנות לימודיו‬ ‫אויערבאך‬ ‫בישיבת פוניבז'‪ ,‬איך בחכמה‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬עשו‬ ‫וברגישות כאחת היה הרב שך מועיל ומטיב עם זולתו‪:‬‬ ‫רושם והתקיימו בדיוק נפלא למה שבירך‪.‬‬ ‫אחד העובדים במזכירות הישיבה היה יהודי זקן בשם רבי צבי‪,‬‬ ‫כשדיברו איתו על כך היה אומר שאם זה נכון‪,‬‬ ‫שהיה בערך בן‪-‬גילו של הרב שך‪ ,‬והרב היה נוהג בו כבוד גדול‬ ‫הסיבה היא כי הוא מברך בכל לבו‪ .‬פעם ענה‬ ‫ומקיים איתו יחסי חברות‪ .‬אותו יהודי היה נוהג לגשת אל‬ ‫ששמע מרבו הגרא"ז מלצר שלעיתים הקב"ה‬ ‫הרב שך בכל בוקר לאחר תפילת שחרית כשהיה עושה את‬ ‫מקיים ברכותיו גם אם אינו ראוי‪ ,‬זאת מחמת‬ ‫דרכו אל היציאה מבנין הישיבה‪ ,‬ומגיש לו את מכתבי הדואר‬ ‫המבקש שלא יצא חילול ד' שהוא קיבל ברכה‬ ‫שהתקבלו במשרד עבורו‪ ,‬ובכל פעם מחדש היה הרב מקדם‬ ‫מרב והיא לא התקיימה‪.‬‬ ‫את פניו בסבר פנים יפות‪ .‬פותח איתו שיחה נעימה על דא‬ ‫פעם כשהיתה לו סנדקאות באחד מבתי‬ ‫ועל הא‪ ,‬ואף גולש עימו לפעמים לכדי מילי דבדיחותא‪ ,‬כדי‬ ‫הכנסת הגדולים בירושלים‪ ,‬והראו לו הגבאים‬ ‫לרומם את רוחו ולשמחו‪.‬‬ ‫שטח קרוב ששייך לבית הכנסת שאמורים‬ ‫והנה ביום מן הימים החליט רבי צבי להתפטר מהעבודה‬ ‫לבנות בו לתועלת הרבים וזה מעוכב זמן רב‬ ‫בישיבה‪ .‬היו לו טענות שונות כי העבודה קשה עליו מידי‬ ‫בביורקטיה העירונית‪ ,‬וכל ההשתדלויות שעשו‬ ‫בגילו המתקדם‪ ,‬ושוב כוחותיו אינם עומדים לו עוד להמשיך‬ ‫לא עזרו‪ .‬נענה רבינו ובירכם שיוכלו בקרוב‬ ‫לייגע את גופו בעבודה כבעבר‪ .‬רבים מבין אנשי הצוות בישיבה‬ ‫ממש לממש את חלומם ולקבל את ההיתר‪.‬‬ ‫והתלמידים ששמעו מפיו על החלטתו‪ ,‬ניסו לשכנעו להישאר‬ ‫לא חלפו ימים ספורים והוועדה שדנה בזה‬ ‫בישיבה‪ ,‬ולו בשביל שתהיה לו תעסוקה ופרנסה לעת זקנותו‪.‬‬ ‫התאספה שוב וקיבלה החלטה מיידית לדלג‬ ‫אך זה לא עזר‪.‬‬ ‫על כל המהמורות ולאפשר להם לבנות במקום‪.‬‬ ‫אך אחד היה שנהג עימו בחכמה רבה ובטוב‪-‬לבב‪ ,‬ואכן הצליח‬ ‫לשכנעו למשוך את התפטרותו‪ ,‬היה זה הרב שך‪ .‬הוא ניגש‬ ‫בשנת תשמ"א עלה יחד עם הגרא"ד רוזנטל‬ ‫אליו בחביבות ואמר לו באידיש‪" :‬האמת היא שגם אני חשבתי‬ ‫רב השכונה וציבור המתפללים לגג ביתה של‬ ‫לא פעם לעזוב את הישיבה‪ .‬התבגרתי והזדקנתי וכבר העבודה‬ ‫האלמנה הג' שרה חנה דבורקס ע"ה כדי לברך‬ ‫הזאת לא בשביל הכוחות שלי‪ .‬אלא שאחר‪-‬כך חשבתי לעצמי‬ ‫את ברכת החמה‪ .‬לאחר המעמד נכנס רבינו‬ ‫שלא כדאי לי הדבר‪ ,‬ואני חושב שגם לך לא כדאי‪ .‬הרי אנחנו‬ ‫לביתה (שהיתה אז בת שישים) והודה לה‬ ‫אנשים זקנים‪ ,‬ומי יסתכל עלינו כשנהיה לבד בבית‪ ...‬לכן למרות‬ ‫ובירכה שתזכה לברכת החמה הבאה‪( .‬שנת‬ ‫הכל‪ ,‬למרות הקושי‪ ,‬כדאי להתאמץ ולהישאר‪ .‬זה כדאי לנו"‪...‬‬ ‫תשס"ט בהיותה בת שמונים ושמונה) ברכתו‬ ‫כך בחכמה‪ ,‬רגישות וטוב‪-‬לב השכיל הרב שך להעמיד את‬ ‫התקיימה והיא האריכה ימים וזכתה לכך ואף‬ ‫עצמו באותו מצב כביכול שבו עמד רבי צבי‪ ,‬ובגובה‪-‬העיניים‬ ‫האריכה שתים עשרה שנה מעבר לכך‪.‬‬ ‫השמיע לאוזניו את המילים שנצרכו לו כל‪-‬כך לשמוע‪.‬‬ ‫(מתוך הספר 'גאון ישראל')‬ ‫(מתוך הספר 'לעשות רצונך')‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫‪20‬‬ ‫פעם באתי‪ ,‬אל האדמו"ר‬ ‫מגור בעל ה'בית ישראל'‪,‬‬ ‫בשליחותו של הרב שך‬ ‫הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל‬ ‫והילד התבקש לחזור אחר המלמד‬ ‫פעם באתי‪ ,‬מספר ר'‬ ‫יעקב‪ ,‬אל האדמו"ר‬ ‫ולומר 'כדרלעומר'‬ ‫מגור בעל ה'בית ישראל'‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬בשליחותו‬ ‫‪ְּ...‬כָּד ְְרָלָ ֹע ֶֶֹמר ֶֶמֶלֶ ְך ֵֵעיָלָ ם (יד)‬ ‫ָ‬ ‫ַוַ ְיְ ִִהי ִּבּ ֵיֵמי ַַא ְְמ ָָר ֶֶפל‬ ‫של הרב שך זצוק"ל‪.‬‬ ‫באחת המערכות על ערכי היהדות בארץ הקודש בשעתו‪,‬‬ ‫כיבדני הרבי לשבת‪,‬‬ ‫התלונן אחד בפני מרן הגרי"ז סולובייצ'יק גאב"ד בריסק‬ ‫ולא התיישבתי‪ .‬אמר‬ ‫זצ"ל מדוע הוא דוחה את כל הצעות הפשרה שמציעים‬ ‫לי‪" ,‬הרב שך שלחך‪ ,‬ושלוחו של אדם כמותו‪,‬‬ ‫לו בנושא‪ .‬ענה לו הרב מבריסק‪ :‬אספר לך מעשה‪ .‬היה‬ ‫אני מכבד אותך לשבת"‪ .‬השבתי‪" :‬יצא הרבי ידי‬ ‫פעם מלמד תינוקות שלמד עם ילד‪-‬קטן פרשת לך‪-‬לך‪,‬‬ ‫חובתו‪ ,‬ואני אשאר לעמוד‪"...‬‬ ‫עד שנתקלו במילה 'כדרלעומר'‪ ,‬והילד התבקש לחזור אחר‬ ‫חייך ושאל‪" ,‬ומה בקשתו של הרב שך?"‬ ‫המלמד ולומר 'כדרלעומר'‪ .‬אך הילד התבלבל באותיות ואמר‬ ‫פרטתי לו מהי בקשתו של הרב שך‪ ,‬ואחר עברתי‬ ‫'כלדרעומר'‪ .‬המלמד הורה לו לחזור שוב על המילה‪ ,‬אך‬ ‫לנושא אחר‪" ,‬יש לנו שכנים‪ ,‬ונועצו עמי‪ .‬הציעו‬ ‫הפעם טעה ואמר 'כרלדועומר'‪ ...‬ניסיון נוסף הפיק טעות‬ ‫להם שידוך ממשפחה גוראית‪ ,‬והבטחתי לברר‬ ‫נוספת של המילה ' 'כדרלעומר'‪ .‬הילד צירף שוב ושוב את‬ ‫כל האפשרויות השגויות‪ ,‬רק 'כדרלעומר' תקין אחד הוא‬ ‫עבורם"‪.‬‬ ‫לא אמר‪ ...‬בשלב זה פקעה סבלנות המלמד שגער בו‪ :‬תגיד‬ ‫"וכי מאין שאדע?" שאלני הרבי‪.‬‬ ‫כבר 'כדרלעומר'!‪ ...‬ענה הילד‪ :‬מה אתה מתעקש? הרי כבר‬ ‫"גמרא מפורשת היא‪ ,‬שהרבי יודע!" "איזו גמרא?"‬ ‫אמרתי‪ ,‬הצעתי כל כך הרבה פשרות‪ ,‬ואמרתי את המילה‬ ‫"כתוב שבערב יום הכיפורים היו מעבירים לפני‬ ‫בכל כך הרבה אופנים‪ ,‬והרבי עדיין מתעקש שכל ההצעות‬ ‫הכהן את הקרבנות כדי שיהיה מכיר ורגיל בעבודה‪,‬‬ ‫לא טובות‪...‬‬ ‫ושעירים לא מעבירים‪ .‬מדוע? כיוון שאלו באים‬ ‫הפטיר הרב מבריסק ואמר‪ :‬אותם מציעי פשרות דומים‬ ‫לכפר על חטאי ישראל‪ ,‬ותחלש דעתו‪ .‬אבל אם‬ ‫לאותו ילד‪ ,‬מציעים הם הצעות משובשות ומעוותות‪ ,‬ואילו‬ ‫כן‪ ,‬הרי גם הפר בא לכפר על חטאי הכהנים‪,‬‬ ‫אני בסך הכל מבקש את הדבר האחד הפשוט והנכון‪...‬‬ ‫ומדוע מעבירים אותו? מפני שאם היה יודע על‬ ‫חטא בקרב אחיו הכהנים‪ ,‬היה מחזיר את הכהן‬ ‫בתשובה‪ .‬מכאן‪ ,‬שמנהיג יודע על חטאי בני עדתו‪"...‬‬ ‫אנשים פחדו שלא תיכנס לבתיהם‬ ‫חייך ואמר‪" ,‬ומה ברצונך לדעת?" השבתי‪" :‬על‬ ‫השכן שלי חיתן השבוע את הבן שלו‪ ,‬ב"ה שירבו שמחות‬ ‫אודות יראת השמים של אבי המשפחה"‪.‬‬ ‫בישראל‪ .‬שעה אחרי שחזר ביתה באמצע הלילה‪ ,‬פרצו לו‬ ‫ענהו הרבי‪ :‬וכי אשתו אני‪ ,‬או הריבונו של עולם?‪...‬‬ ‫רכב שקיבל לפני שבוע מהעבודה שלו‪ .‬ניסו לגנוב ולא‬ ‫ומזה למדתי‪ ,‬מסיים ר' יעקב‪ ,‬שרק שניים יודעים‬ ‫הצליחו‪ ,‬אבל הצליחו לעשות נזקים‪ .‬כאב לב‪...‬‬ ‫על יראת השמים של האדם‪ :‬הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫כשעמד ליד הרכב אז אחד אמר לו 'שיהיה רק על עצים‬ ‫ואשתו‪.‬‬ ‫ואבנים'‪ .‬השני אמר 'הביטוח ישלם'‪ ,‬השלישי אמר 'זה בטח‬ ‫ועוד הוכחה לי לכך‪ ,‬מאת חותני היקר‪ ,‬זכר צדיק‬ ‫עין הרע'‪...‬‬ ‫לברכה‪ .‬ואספר על כך מחיי האישיים‪ .‬רבותי‪,‬‬ ‫עין הרע‪ ...‬נזכרתי בסיפור שסיפר מרן הגאון רבי מיכל יהודה‬ ‫לחתונתי לא קיבלתי מחותני דבר‪ .‬אני יודע שהיום‬ ‫ליפקוביץ זצ"ל‪( :‬מתוך הספר 'רבי מיכל יהודה') בוולוז'ין‪,‬‬ ‫דורשים דירות‪ ,‬ונדוניה‪ ,‬וקעסט‪ ,‬אני לא קיבלתי‬ ‫במרחק בתים אחדים מבתינו‪ ,‬התגוררה אשה שבכל מקום‬ ‫שנתנה את עינה‪ -‬היה ניזוק משהו! היה לה 'עין הרע'‪,‬‬ ‫כלום‪ ,‬ולא ביקשתי כלום מה כן קיבלתי? את‬ ‫למרות שלא כיוונה לשום דבר‪ ,‬היה נגרם נזק‪ .‬עד כדי כך‪,‬‬ ‫הדבר החשוב מכל‪ :‬יראת שמים טהורה של בת‬ ‫שאנשים פחדו שלא תיכנס לבתיהם‪.‬‬ ‫זוגי‪ ,‬שעל אף ש"חונכה" תחת המגף הקומוניסטי‬ ‫נו‪ ,‬ואם נשאל מה היא אשמה? כן‪ ,‬היא כן אשמה!‬ ‫הכפרני‪ ,‬הרי שרוחם של הוריה הטביעו בה יראת‬ ‫אילו היתה לומדת מוסר‪ ,‬היתה מהפכת את העין הרעה‬ ‫שמים חזקה מכל רוח סערה בדמות כפירה ורשע‪.‬‬ ‫שלה לעין טובה‪.‬‬ ‫(מתוך הספר 'רבי יעקב אומר')‬ ‫‪21‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫ַהַַּצ�ִַּד�ִיִקִים‬ ‫ַהְַּצְ �ִעִי ִִרים‬ ‫המדור שבו תזכו בעוה"ז והשכר הגדול שמור לעתיד לבוא‬ ‫ַּבּ ִּכּ ָּּתה ֶׁׁשָּלּ נּו ֵיֵׁש ּתֹוָפָָעָ ה ֻֻמ ְְפָלָָאָ ה‪ַַ ,‬הִּלּ ּמ ִּוִדים ַַמ ְְת ִִחיִלִ ים ָּּת ִִמיד‬ ‫יָצִָרי‪ְ ,‬וְ ַַאף ֶאֶָחָ ד‪ֲֲ ,‬אָבָ ל ַַאף ֶאֶָחָ ד – ֹלא ֵֵא ֵֵחר ֵֵמעֹוָלָ ם!‬ ‫ְּבָּׁשָׁעָ ה ‪ְִּ 8:30‬בִּדּיּוק ְׁשֵׁוֵ ִ‬ ‫לּוַמת ַַה'ֹּבֶּקֶ ר טֹוב'‬ ‫'ִׁשְׁמעֹון ַַהַּצּ ִּּדיק' ְוְ ַַת ֲֲע ַ‬ ‫ַַחִּיּ ים ְוְ ַיַ ֲֲעְנְ ִִקי ְְמ ַַסְּפ ִִּרים ַַעל ָהֶָרֶֶּבּ ה ְ‬ ‫אֹוֵהב ִִה ְְתַּפֵּּׁשׁ ט‬ ‫ְּדָּב ֵֵרינּו‪ְ ,‬וְ ִִחּיּוְך ֵֵמ ִִאיר ְוְ ֵ‬ ‫ָׁשַׁמע את ָ‬ ‫ִׁשְׁמעֹון ַ‬ ‫ָָה ֶֶרֶּבּ ה ְ‬ ‫ִִהֵּנּ ה עֹוד ִִסּפּור ְְמ ַַרֵּתּ ק ֵֵמ ַַהִּכָּּתּ ה ֶׁשָּׁלּ נּו‪.‬‬ ‫ַַעל ָּפָּנָ יו‪.‬‬ ‫מּוד‪ּ-‬תֹוָרה‬ ‫ָ‬ ‫ֶׁשֲׁא ִִפיּלּו ְְמַנַ ֵֵהל ַַהַּתְּלְ‬ ‫ּתֹוָפ ָָעה ֻֻמ ְְפָלָ ָָאה ֲ‬ ‫ַּבִּּכָּּתּ ה ֶׁשָּׁלּ נּו ֵיֵ ׁש ָ‬ ‫"ֲאִנִ י ְְמֹאֹד ַַמ ֲֲע ִִריְך‬ ‫ְּבַּרּכּות‪ֲ ,‬‬ ‫תּוִקים ֶׁשִּׁלּ י‪ ",‬הּוא ָָא ַַמר ַ‬ ‫"ְיְ ָלָ ִִדים ְְמ ִ‬ ‫ְּבָּׁשָׁעה ‪8:30‬‬ ‫ָ‬ ‫ָּתִּמיד‬ ‫ִּלּּמּוִדים ַַמ ְְת ִִחיִלִ ים ִ‬ ‫יַח ְלְ ָָה ִִבין‪ַַ :‬ה ִ‬ ‫ֹלא ַַמ ְְצִלִ ַ‬ ‫ּדֹוֲאִגִ ים ִלִ י ִִעם ָּכּ ל ָּכּ ְך‬ ‫ֶׁשַׁאֶּתּ ם ֲ‬ ‫ֶֶאת ֶזֶ ה‪ְְ .‬מ ַַחֵּמּ ם ֶֶאת ַַהֵּלּ ב ִלִ ְְראֹות ַ‬ ‫יָצ ִִרי‪ְ ,‬וְ ַַאף ֶֶא ָָחד‪ֲֲ ,‬א ָָבל ַַאף ֶֶא ָָחד – ֹלא ֵֵא ֵֵחר ֵֵמעֹוָלָ ם!‬ ‫ְּבִּדּיּוק ְׁשֵׁוֵ ָ‬‫ִ‬ ‫ָּדָּבר ֲֲהִכִ י‬‫ַַה ְְרֵּבּ ה ִִמּדֹות טֹובֹות‪ְ .‬יְ ָלָ ִִדים ִִעם ִִמּדֹות טֹובֹות ֶזֶ ה ַַה ָ‬ ‫'ִׁשְׁמעֹון ַַהַּצִּּדּ יק'‪.‬‬‫ִּתְּׁשֲׁאלּו ָלָ ָּמּ ה? ַַהִּסָּּבּ ה ְלְ ָכָ ְך ִִהיא ָָה ֶֶרֶּבּ ה ֶׁשָּׁלּ נּו‪ְ ,‬‬ ‫ֲ‬ ‫טֹוב ָׁשָּׁיּ כֹול ִלִ ְְהיֹות‪ֲֲ ,‬א ָָבל‪ֲֲ ,‬אִנִ י ֲֲאַגַ ֶּלּ ה ָלָ ֶכֶ ם סֹוד‪ֲֲ ...‬אִנִ י ֹלא ֵ‬ ‫עֹוֵמד‬ ‫יַע‬ ‫ְּכָּבר ַַמִּגּ ַ‬ ‫ְּבִּדּיּוק ָָח ֵֵמׁש ַּדּ ּקֹות ִלִ ְְפֵנֵ י ַַהִּצְּלְ צּול‪ָָ ,‬ה ֶֶרֶּבּ ה ָ‬ ‫ֹּבֶּקר‪ִ ,‬‬‫ְּבָּכָ ל ֶ‬ ‫ְּתַּא ֲֲחרּו‪".‬‬ ‫ְּכֵּדי ְלְ ַַהְלְ ִִחיץ ֶֶא ְְתֶכֶ ם אֹו ִלִ ְׁשֹׁמֹר ֶׁשׁ ֹּלא ַ‬ ‫ָׁשׁ ם ֵ‬ ‫אֹוֵמר‬ ‫ַּבַּּׁשַׁער‪ְ .‬לְ ַַתְלְ ִִמיד ֶֶא ָָחד הּוא ֵ‬ ‫ׁשֹוֵמר ַ‬ ‫ְּבֶּפ ַַתח ַַהִּכָּּתּ ה ְּכּ מֹו ֵ‬‫ְוְ ֶנֶ ֱֱע ָָמד ֶ‬ ‫ָׁשַׁאְלְ נּו‪.‬‬ ‫"ָאז ָלָ ָּמּ ה ֵּכּ ן?" ַ‬ ‫ִנִ ְְד ַַה ְְמנּו‪ָ .‬‬ ‫יֹוְד ִִעים‬‫טֹוָבה‪ְ ,‬וְ ָכָ ְך ֻּכָּּלּ ם ְ‬ ‫ְּבִּמָּלּ ה ָ‬ ‫"ֹּבֶּקר טֹוב"‪ַ ,‬לַ ֵּׁשִׁנִ י הּוא ַַמ ְְח ִִמיא ִ‬ ‫ֶ‬ ‫רֹוֶצה‬‫"ֲאִנִ י ָּפּׁשּוט ֶ‬ ‫ּׁשּוָטה ְְמֹאֹד‪ִִ ",‬ה ְְסִּבּ יר ָָה ֶֶרֶּבּ ה‪ֲ .‬‬ ‫"ַהִּסָּּבּ ה ִִהיא ְּפ ָ‬ ‫ַ‬ ‫ְׁשַׁמ ְְרּתֹו‪ְ ,‬וְ ַַאף ֶֶא ָָחד ֹלא ֵֵמ ֵֵעז ְלְ ַַא ֵֵחר‪.‬‬ ‫ַּבֶּּפַּתח ַַעל ִִמ ַ‬ ‫ְּכָּבר ַ‬ ‫ֶׁשָׁה ֶֶרֶּבּ ה ָ‬‫ָ‬ ‫ְּבִּׂשְׂמ ָָחה‪ְ ,‬וְ ֹלא‬ ‫ְ‬ ‫ֶׁשָּׁכּ ל ֶיֶ ֶלֶ ד ַּבִּּכָּּתּ ה ֶׁשָּׁלּ נּו ַיַ ְְת ִִחיל ֶֶאת ַַהּיֹום ֶׁשּׁלֹו‬ ‫יֹום ֶֶא ָָחד‪ַּ ,‬כָּּמּ ה ְיְ ָלָ ִִדים ַוַ ֲֲאִנִ י ְּבּ תֹוָכָ ם ִִה ְְת ַַחְלְ נּו ְלְ ַַר ֵֵחם ַַעל ָָה ֶֶרֶּבּ ה‪.‬‬ ‫ֹּבֶּקר ָָרִגִ יל‬ ‫יֹוְד ִִעים ֵֵאיְך ִנִ ְְר ֶֶאה ֶ‬ ‫ְּכֶּׁשׁ הּוא ָּכּ עּוס אֹו ָָעצּוב‪ַַ .‬אֶּתּ ם ֲֲה ֵֵרי ְ‬ ‫ֹּבֶּקר‬ ‫יַע ֻֻמ ְְקָּדּ ם ָּכּ ל ֶ‬ ‫ַׁשְׁבנּו ְלְ ַַע ְְצ ֵֵמנּו‪ָ :‬לָ ָּמּ ה ֶׁשׁ הּוא ִיִ ְְצ ָָט ֵֵרְך ְלְ ַַהִּגּ ַ‬ ‫ָָח ְ‬ ‫ַּבַּּבִּיִ ת – ֵיֵ ׁש ַלַ ַַחץ ָלָ קּום‪ְ ,‬לְ ִִה ְְת ַַא ְְרֵּגּ ן‪ִ ,‬לִ ְְמֹצֹא ֶֶאת ַַה ְַּגְּרַּבִּיִ ם‪ָ ,‬לָ ַַק ַַחת‬ ‫ַּבְּּזַּמן?‬ ‫יַע ַ‬ ‫ְוְ ַלַ ֲֲעֹמֹד ַַעל ָָה ַַרְגְ ַלַ ִיִ ם ַַרק ֵ‬ ‫ְּכֵּדי ֶׁשַּׁנּ ִּגּ ַ‬ ‫ַּלַּחץ‬‫ָּסָּעה ְוְ ָלָ רּוץ ַלַ ֵֵח ֶיֶדר‪ַַ .‬ה ְְרֵּבּ ה ְּפ ָָּע ִִמים ַַה ַ‬ ‫ֹאֶֹכֶ ל‪ְ ,‬לְ ַַה ְְסִּפּ יק ַלַ ַַה ָ‬ ‫אני אגלה לכם סוד‪...‬‬ ‫גּוִעים‪".‬‬ ‫תּוִחים ְוְ ֹלא ְְר ִ‬ ‫ִּלּּמּוִדים ְְמ ִ‬ ‫ִ‬ ‫יַע ַלַ‬‫ּגֹוֵרם ִלִ יָלָ ִִדים ְלְ ַַהִּגּ ַ‬ ‫ַַהֶּזּ ה ֵ‬ ‫לזה אני אומר 'בוקר טוב'‬ ‫ִּלּּמּוִדים ְוְ ָָא ַַמ ְְרנּו לֹו‪ֶ"ֶ :‬רֶּבּ ה‪ֲֲ ,‬אַנַ ְְחנּו‬ ‫ִנִ ַּגְּׁשׁ נּו ֵֵאָלָ יו ְּבּ סֹוף יֹום ַַה ִ‬ ‫ְּכֵּדי ֶׁשׁ ֹּלא ְנְ ַַא ֵֵחר‪ָָ .‬ר ִִצינּו ְלְ ָָה ֵֵקל‬ ‫ַּבֶּּפַּתח ֵ‬‫עֹוֵמד ַ‬ ‫ֶׁשָׁה ֶֶרֶּבּ ה ֵ‬‫יֹוְד ִִעים ָ‬ ‫ְ‬ ‫ּוִמ ְְסַּתֵּּכּ ל‬ ‫ַּבֶּּפַּתח ִ‬ ‫ַ‬ ‫עֹוֵמד‬‫ָָה ֶֶרֶּבּ ה ָָע ַַצר ְלְ ֶֶרַגַ ע ְוְ ִִה ְְמִׁשׁ יְך‪ָ" :‬לָ ֵכֵ ן ֲֲאִנִ י ֵ‬ ‫ַּבְּּזַּמן‪,‬‬ ‫יַע ַ‬ ‫יִחים ֶׁשְּׁנַּׁשְׁכְ ֵנֵ ַַע ֶֶאת ָּכּ ל ַַהִּכָּּתּ ה ְלְ ַַהִּגּ ַ‬ ‫ָָעֶלֶ יָך – ֲֲאַנַ ְְחנּו ַַמ ְְב ִִט ִ‬ ‫'ֹּבֶּקר טֹוב' ִִעם ִִחּיּוְך‬ ‫אֹוֵמר ֶ‬ ‫ַַעל ָּכּ ל ֶֶא ָָחד ִִמֶּכּ ם ֶׁשִּׁנְּכְ ָנָ ס‪ָ .‬לָ ֶזֶ ה ֲֲאִנִ י ֵ‬ ‫יַע ֻֻמ ְְקָּדּ ם ִלִ ְׁשֹׁמֹר ַּבֶּּדֶּלֶ ת!"‬ ‫נּוַח ְוְ ֹלא ִיִ ְְצ ָָט ֵֵרְך ְלְ ַַהִּגּ ַ‬ ‫ֶׁשָׁה ֶֶרֶּבּ ה ָיָ כֹול ָלָ ַ‬ ‫ָּכּ ְך ָ‬ ‫רֹוֶאה‬ ‫ֶׁשֲׁאִנִ י ֶ‬ ‫יַע אֹותֹו‪ַ ,‬לַ ֵּׁשִׁנִ י ֲֲאִנִ י ֵֵמ ִִאיר ָּפִּנִ ים‪ּ ,‬וְכְ ֲ‬ ‫ְּכֵּדי ְלְ ַַה ְְרִּגּ ַ‬ ‫ָָר ָָחב ֵ‬ ‫עֹוֵצר‪,‬‬ ‫יַע ִִעם ָּפִּנִ ים ְנְ פּולֹות אֹו ָָעצּובֹות‪ֲֲ ,‬אִנִ י ִִמָּיּ ד ֵ‬ ‫ֶיֶ ֶלֶ ד ְׁשִׁלִ יִׁשׁ י ַַמִּגּ ַ‬ ‫ּוַמ ְְצ ִִחיק אֹותֹו ְְק ָָצת‪ָּ ...‬כָּכָ ה‪ָּ ,‬כּ ל ַַהִּכָּּתּ ה ַַמ ְְת ִִחיָלָ ה‬ ‫ׁשֹוֵאל ִּבְּׁשׁ לֹומֹו ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ִּתְּרצּו‪ַּ ,‬גּ ם ַַאֶּתּ ם ְיְ כֹוִלִ ים‬ ‫ֶׁשִׁאם ְ‬ ‫ֶֶאת ַַהּיֹום ְּבּ טֹוב! ְוְ ֵֵת ְְדעּו ָלָ ֶכֶ ם‪ִ ,‬‬ ‫'ֹּבֶּקר טֹוב' ִִעם‬ ‫ַּבֶּּפַּתח‪ַּ .‬תּ ִּגּ ידּו ַלַ ֲֲח ֵֵב ִִרים ֶ‬ ‫ְלְ ַַה ְְקִּדּ ים ְוְ ַלַ ֲֲעֹמֹד ִִאִּתּ י ַ‬ ‫ֹּבֶּקר!"‬ ‫ִִחּיּוְך‪ְ ,‬וְ ִִת ְְראּו ֵֵאיֶזֶ ה ֶֶח ֶֶסד ָָעצּום ַַאֶּתּ ם עֹוִׂשׂ ים ָלָ ֶֶהם ַַעל ַַה ֶ‬ ‫ֶׁשָׁה ֶֶרֶּבּ ה ִנִ ְְמ ָָצא ַּבֶּּדֶּלֶ ת‬ ‫ַׁשְׁבנּו ָ‬ ‫ָּתִּעים ְלְ ַגַ ְְמ ֵֵרי‪ֲֲ .‬אַנַ ְְחנּו ָָח ְ‬ ‫ָָהִיִ ינּו ֻֻמ ְְפ ִ‬ ‫ּוִפ ְְתאֹום ִּגִּּלּ ינּו ִִאיׁש ֲֲעָנָ ק ֶׁשׁ ל ֶֶח ֶֶסד – ָָא ָָדם‬ ‫ֶׁשִּׁנְּפ ַַחד ְלְ ַַא ֵֵחר‪ִ ,‬‬ ‫ְּכֵּדי ְ‬ ‫ֵ‬ ‫ַׂשֵּׂמַּח ֲֲא ֵֵח ִִרים!‬ ‫ַ‬ ‫ֶׁשֻּׁכּּלֹו טֹוב ְוְ ָָרצֹון ְלְ‬ ‫ַּפְּר ֵֵסם ַַמ ֵֵהר ְְמֹאֹד ֵּבּ ין ָּכּ ל‬ ‫ַּכּּמּוָבן ָָעָׂשׂ ה ְּכָּנָ ַַפִיִ ם ְוְ ִִה ְְת ְ‬ ‫ָ‬ ‫ַַהִּסּּפּור ַַהֶּזּ ה‬ ‫ֶׁשָׁה ֶֶרֶּבּ ה‬ ‫ֹּבֶּקר‪ְ ,‬וְ ֵֵה ַַבּנּו ָ‬ ‫ֶּמַּתח ֶׁשׁ ל ַַה ֶ‬ ‫ַיַ ְלְ ֵֵדי ַַהִּכָּּתּ ה‪ְ .‬לְ ֻכֻ ָּלּ ם ָיָ ַַרד ִִמָּיּ ד ַַה ַ‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫‪22‬‬ ‫אֹוֵהב ָּבּ עֹוָלָ ם‪.‬‬ ‫ֶׁשָּׁלּ נּו ַַמָּמּׁש ֹלא ַַמ ְְפ ִִחיד‪ֶֶ ,‬אָּלּ א ָָה ִִאיׁש ֲֲהִכִ י ֵ‬ ‫מבצע 'בוקר טוב' יוצא לדרך‬ ‫ֶׁשֲׁאַנַ ְְחנּו‬ ‫אֹותֹו ֶֶע ֶֶרב‪ֲֲ ,‬אִנִ י ְוְ עֹוד ְׁשֵׁנֵ י ֲֲח ֵֵב ִִרים ֶֶה ְְחַלַ ְְטנּו ֲ‬ ‫יַע‬ ‫ַּכְּמנּו ִּבְּנְ ִִחיׁשּות‪ַ" ,‬נַ ִּגּ ַ‬‫"ָמ ָָחר‪ִִ ",‬ס ְ‬ ‫ִִמ ְְצ ַַט ְְר ִִפים ָלָ ֶֶרֶּבּ ה‪ָ .‬‬ ‫ָׁשָׁעה ֹק ֶֶֹדם! ַנַ ֲֲעֹמֹד ְלְ ַיַ ד ָָה ֶֶרֶּבּ ה ַּבֶּּדֶּלֶ ת‪ְ ,‬נְ ַַחֵּלּ ק‬ ‫ֶֶר ַַבע ָ‬ ‫ַּבֶּח ֶֶסד ַַהֶּזּ ה‪".‬‬ ‫ִִחּיּוִכִ ים ְלְ ָכָ ל ִִמי ֶׁשִּׁנְּכְ ָנָ ס‪ְ ,‬וְ ִנִ ְזְ ֶּכּ ה ַּגּ ם ֲֲאַנַ ְְחנּו ֶ‬ ‫הֹוִרים‬ ‫ַּבֹּּבֶּקר ִִמ ַַה ְְרנּו ַלַ ֵֵח ֶיֶדר‪ִּ .‬בַּּקְּׁשׁ נּו ֵֵמ ַַה ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ְלְ ָָמ ֳֳח ָָרת‬ ‫ֶׁשִּׁנְּהֶיֶ ה‬ ‫ְ‬ ‫טּוִחים‬ ‫ָלָ ֵֵצאת ֻֻמ ְְקָּדּ ם ְוְ ַַר ְְצנּו ַלַ ִּכָּּתּ ה‪ָָ .‬הִיִ ינּו ְּבּ ִ‬ ‫ְׁשַׁאר‬ ‫יַע ֶֶאת ַ‬ ‫ָׁשׁ ם ְלְ ַַבֵּדּ נּו ִִעם ָָה ֶֶרֶּבּ ה‪ ,‬מּוָכָ ִנִ ים ְלְ ַַה ְְפִּתּ ַ‬ ‫ַַהַּתְּלְ ִִמ ִיִדים‪.‬‬ ‫ּוֵמֹרֹב‬‫ַׂשֵּׂמַּח ֶֶאת ֲֲח ֵֵב ֵֵר ֶיֶהם! ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ְּכֵּדי ְלְ‬ ‫יַע ֻֻמ ְְקָּדּ ם ֵ‬ ‫ִִמן ַַהְּכָּלָ ל‪ִִ ,‬מ ֲֲה ָָרה ְלְ ַַהִּגּ ַ‬ ‫ְּבַּת ְְד ֵֵה ָָמה!‬ ‫ָּפַּע ְְרנּו ֶּפּ ה ַ‬‫ֶׁשָּׁפַּת ְְחנּו ֶֶאת ַַהֶּדֶּלֶ ת‪ַ ...‬‬ ‫ֲֲא ָָבל ֵֵאיְך ַ‬ ‫ְׁשַׁאר ְלְ ִִמי‬ ‫'ֹּבֶּקר טֹוב'‪ָּ ,‬פּׁשּוט ֹלא ִנִ ַ‬ ‫ֶׁשֻּׁכָּּלּ ם ָָרצּו ְלְ ַַחֵּלּ ק ַלַ ֲֲא ֵֵח ִִרים ֶ‬ ‫ָּבֵּרר ֶׁשֻּׁכָּּלּ ם‪ְּ ,‬בִּלִ י ְלְ ָָת ֵֵאם‬ ‫ְּכָּבר ָָהְיְ ָָתה ְְמֵלֵ ָָאה! ִִה ְְת ֵ‬ ‫ִּכְּמ ַַעט ָּכּ ל ַַהִּכָּּתּ ה ָ‬ ‫ְ‬ ‫ְלְ ַַחּכֹות‪...‬‬ ‫ְּבִּמ ְְצַוַ ת‬ ‫ָׁשְׁמעּו ֶֶאת ַַהִּסּּפּור‪ָָ ,‬רצּו ַּגּ ם ֵֵהם ִלִ ְזְ ּכֹות ִ‬ ‫ֶֶא ָָחד ִִעם ַַהֵּׁשִׁנִ י‪ְ ,‬‬ ‫ִּמְּסְּדּ רֹון ְוְ ֶֶאת ַַהִּכָּּתּ ה‪,‬‬ ‫ַׁשְׁח ֵֵרר ִִמֵּלּ א ֶֶאת ַַה ְ‬ ‫ּוְמ ְ‬ ‫ָׂשֵׂמ ַַח ְ‬ ‫ֶּפֶּרץ ֶׁשׁ ל ְְצחֹוק ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫"ְמ ִִאיר ָּפִּנִ ים" ְוְ ִִה ְְקִּדּ ימּו ְּבֹּא ֶֶֹפן ְְמֻיֻ ָָחד‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ְוְ ָכָ ְך‪ִִ ,‬עם ִִחּיּוְך ֲֲעָנָ ִִקי ֵֵמֹר ַַֹחב ֵלֵ ב ֲֲה ָָד ִִדי ֶׁשׁ ל ֻּכָּּלּ ם‪ִִ ,‬ה ְְת ַַחְלְ נּו ֶֶאת‬ ‫מחכים בפתח‪ ...‬אבל למי?‬ ‫ַּפַּעם‪.‬‬ ‫ֶׁשָׁהיּו ָלָ נּו ֵֵאי ַ‬ ‫ְׂשֵׂמ ִִחים ָ‬ ‫ִּלּּמּוִדים ֲֲהִכִ י ֵ‬ ‫ְּיֵּמי ַַה ִ‬ ‫ֶֶא ָָחד ִִמ ֵ‬ ‫"ֲאִנִ י‬ ‫ִׁשְׁמעֹון ַַהַּצִּּדּ יק‪ֲ :‬‬ ‫ֶׁשַׁה ְְת ַַחְלְ נּו ִלִ ְלְ ֹמֹד ָָא ַַמר ָלָ נּו ָָה ֶֶרֶּבּ ה ְ‬ ‫ִלִ ְְפֵנֵ י ַ‬ ‫ִׁשְׁמעֹון‬ ‫צֹוֲח ִִקים‪ָָ ,‬ה ֶֶרֶּבּ ה ְ‬ ‫עֹוד ֲֲאַנַ ְְחנּו ִִמ ְְסַּתְּּכִּלִ ים ֶֶא ָָחד ַַעל ַַהֵּׁשִׁנִ י ְוְ ֲ‬ ‫ְּבָּרצֹון‬ ‫רֹוֶאה ֵֵאיְך ַַהֵּלּ ב ֶׁשְּׁלֶּכֶ ם ָָמֵלֵ א ָ‬ ‫ְּכֶּׁשֲׁאִנִ י ֶ‬ ‫ֲ‬ ‫ַַהּיֹום ְְמֹאֹד ְְמ ֻֻא ָּׁׁשר‬ ‫ְּכָּבר‬ ‫ִּכְּמ ַַעט ְְמֵלֵ ָָאה ָ‬ ‫יַע‪ַּ .‬בְּּׁשִׁנִ ָּיּ ה ָָה ִִראׁשֹוָנָ ה ֶׁשׁ הּוא ָָר ָָאה ִּכָּּתּ ה ְ‬ ‫ִִהִּגּ ַ‬ ‫טֹוב ַלַ ֲֲעׂשֹות טֹוב ַלַ ֲֲא ֵֵח ִִרים‪ֵֵ ,‬איְך ָּכּ ל ֶֶא ָָחד ֵֵמ ַַע ְְצמֹו ְּבִּלִ י ְלְ ָָת ֵֵאם‬ ‫ְּבָּׁשָׁעה ‪ַַ ,8:20‬הָּפִּנִ ים ֶׁשּׁלֹו ָָהיּו ֲֲהמּומֹות‪ֲֲ .‬א ָָבל הּוא ִִה ְְת ַַעֵּׁשׁ ת‬ ‫ָ‬ ‫יַע ֻֻמ ְְקָּדּ ם‪ְ ,‬וְ ֻכֻ ְּלֶּכֶ ם ָָהִיִ ֶיֶתם‬ ‫ְוְ ְלְ ַַתְּכֵּנֵ ן ִִעם ִִמיֶׁשׁ הּו ַַא ֵֵחר ֶֶה ְְחִלִ יט ְלְ ַַהִּגּ ַ‬ ‫"ֵאיֶזֶ ה ֹי ִִֹפי‪,‬‬ ‫ָּתַּפס ָָמה ָָק ָָרה ָּכּ אן‪ָָ ,‬ק ַַרן ֵֵמֹאֶֹׁשׁ ר ְוְ ָָא ַַמר‪ֵ :‬‬ ‫ַַמ ֵֵהר ְְמֹאֹד‪ַ ,‬‬ ‫ְׂשָׂר ֵֵאל‪"...‬‬‫ְׁשֵׁריֶכֶ ם ִיִ ָ‬ ‫ָּתִּעים ָּכּ מֹוִנִ י‪ָָ .‬אז ַַא ֵ‬ ‫ֻֻמ ְְפ ִ‬ ‫ַּבֶּּפַּתח ּוְנְ ַַקֵּבּ ל‬ ‫ְיְ ָלָ ִִדים ַַצִּדּ ִיִקים! ִִאם ָּכָּכָ ה‪ּ ,‬בֹואּו ַנַ ֲֲעֹמֹד ַַעְכְ ָׁשׁ יו ֻּכָּּלּ נּו ַ‬ ‫ואני רוצה להוסיף ולספר לכם‬ ‫יַע‪ֶ .‬זֶ ה‬ ‫ֶׁשֲׁע ַַדִיִ ן ְְצ ִִריִכִ ים ְלְ ַַהִּגּ ַ‬ ‫'ֹּבֶּקר טֹוב' ְְמ ַַה ְְד ֵֵהד ֶֶאת ָּכּ ל ֵֵאּלּו ֲ‬ ‫ְּבּ ֶ‬ ‫ַיַ ֲֲעֶׂשׂ ה ָלָ ֶֶהם ֶֶאת ָּכּ ל ַַהּיֹום!"‬ ‫עֹוַר ְְרִּתּ י‬ ‫יֹוְד ִִעים ֵֵמ ַַהִּיָּּכּ ן ִִה ְְת ַ‬ ‫הֹוִסיף ּוְלְ ַַסֵּפּ ר ָלָ ֶכֶ ם‪ַַ ,‬אֶּתּ ם ְ‬ ‫רֹוֶצה ְלְ ִ‬ ‫ַוַ ֲֲאִנִ י ֶ‬ ‫ַּמֲּחֶזֶ ה‪ֶֶ :‬רֶּבּ ה ֶֶא ָָחד‬ ‫ְּתֲּארּו ָלָ ֶכֶ ם ֶֶאת ַַה ֲ‬ ‫ִּמְּסְּדּ רֹון‪ֲ .‬‬ ‫ָיָ ָָצאנּו ֻּכָּּלּ נּו ֶֶאל ַַה ְ‬ ‫ֵּסֶּפר‬ ‫ְּכֶּׁשָּׁלַּמ ְְדִּתּ י ֶֶאת ַַה ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ַַעל ַַה ֲֲחִׁשׁ יבּות ַלַ ֲֲעׂשֹות ֶֶח ֶֶסד? ֶזֶ ה ָָק ָָרה‬ ‫ְּבִּמ ְְסְּדּ רֹון‬ ‫עֹוְמ ִִדים ִ‬ ‫ְׁשַּׁתְּּלִּבים ֶזֶ ה ָּבֶּזֶ ה‪ְ ,‬‬ ‫ִ‬ ‫ְוְ ִכִ ְְמ ַַעט ְׁשׁ לֹוִׁשׁ ים ְיְ ָלָ ִִדים ִִמ‬ ‫ֶׁשִׁחֵּבּ ר‬ ‫יּוָחד ַַעל ֲֲחִׁשׁ יבּות ֲֲעִׂשּׂיּות ֶֶח ֶֶסד‪ְּ ,‬בֵּׁשׁ ם ַ'ַא ֲֲה ַַבת ֶֶח ֶֶסד' ִ‬ ‫ַַהְּמּ ָ‬ ‫ַַה ֵֵח ֶיֶדר מּוָכָ ִנִ ים ְּוְדרּוִכִ ים ְלְ ַזַ ּכֹות ַלַ ֲֲעׂשֹות ֶֶח ֶֶסד ִִעם ַַהִּנְּכְ ָנָ ִִסים‬ ‫ַּבַּעל ַַה ָ'ָח ֵֵפץ ַַחִּיּ ים'‪.‬‬ ‫ָָמ ָָרן ַ‬ ‫ַּבִּּמְּסְּדּ רֹון‪ִִ ,‬ה ְְסַּתְּּכּ לּו‬ ‫מּוד‪ּ-‬תֹוָרה ָָע ְְברּו ְ‬ ‫ָ‬ ‫ְׁשַׁאר ַּתְּלְ ִִמ ֵיֵדי ַַהַּתְּלְ‬ ‫ַלַ ִּכָּּתּ ה‪ַ .‬‬ ‫ּקֹוֵרא‬ ‫ּוִמי ֶׁשׁ ֵ‬ ‫ּתֹוָרה‪ִ ,‬‬ ‫ָּפָּרִׁשּׁיֹות ַַה ָ‬‫ַַעְכְ ָׁשׁ ו ִִה ְְת ַַחְלְ נּו ִלִ ְְקֹרֹא ֵֵמ ָָח ָָדׁש ֶֶאת ָ‬ ‫הּוָמה‪.‬‬ ‫ְּכִּאּלּו ָנָ ַַפְלְ נּו ֵֵמ ַַה ֵָּיֵּר ַַח‪ְ ,‬וְ ֹלא ֵֵה ִִבינּו ַַעל ָָמה ַַהְּמּ ָ‬ ‫ָָעֵלֵ ינּו ִ‬ ‫ָּפָּרִׁשּׁיֹות‬ ‫רֹוֶאה ֵֵאיְך הּוא ַַמ ְְסִּבּ יר ֶֶאת ָּכּ ל ָ‬ ‫ֵּסֶּפר ַ'ַא ֲֲה ַַבת ֶֶח ֶֶסד' ֶ‬ ‫ֶֶאת ַַה ֶ‬ ‫ַוַ ֲֲאַנַ ְְחנּו? ְְמ ַַחִּכּ ים‪.‬‬ ‫ֶׁשַׁהָּקּ דֹוׁש‬ ‫יּוָחד ַ‬ ‫ְּבֶּח ֶֶסד ְְמ ָ‬ ‫ּתֹוָרה ֵֵמ ַַה ַַה ְְת ָָחָלָ ה‪ֵֵ ,‬איְך ַַהֹּכּל ָָמֵלֵ א ֶ‬ ‫ַַה ָ‬ ‫ְׁשָׁמע ַַמ ְְר ִִעיד‬ ‫עֹוְברֹות‪ַַ .8:30 ...8:28 ...8:25 ...‬הִּצְּלְ צּול ִנִ ָ‬ ‫ַַהַּדּ ּקֹות ְ‬ ‫רֹוָאיו‪ַַ ,‬א ְְב ָָר ָָהם ָָא ִִבינּו ְוְ ָָה ָָאבֹות ַַהְּקּ דֹוִׁשׁ ים‬ ‫ָּבּ רּוְך הּוא עֹוֶׂשׂ ה ִִעם ְּבּ ָ‬ ‫ֶֶאת ַַהִּקּ ירֹות‪.‬‬ ‫ּתֹוָרה ֻּכָּּלּ ה‪ְ .‬וְ ַַה ָ'ָח ֵֵפץ ַַחִּיּ ים'‬ ‫ִּכְּמ ַַעט ָּכּ ל ַַה ָ‬ ‫ְּבֶּח ֶֶסד‪ְ ,‬וְ כְך ְ‬ ‫סּוִקים ֶ‬ ‫ֲֲע ִ‬ ‫ְוְ ַַאף ַּתְּלְ ִִמיד ֹלא ָּבּ א!‬ ‫ְּכֵּדי ִׁשׁ ִּי ְְּתּבֹוֵנֵ ן ָָה ָָא ָָדם‬ ‫ּתֹוָרה ְְמֵלֵ ָָאה ֵֵמ ִִעְנְ ְיְ ֵנֵ י ַַה ֶֶח ֶֶסד‪ֵ ,‬‬ ‫ֶׁשַׁה ָ‬ ‫ַַמ ְְסִּבּ יר ַ‬ ‫ּוָמ ַַתח‬ ‫יִציק ָ‬ ‫ָּסָּעה ֵֵמ ַַהְּׁשׁ כּוָנָ ה ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ ה‪ָָ ",‬א ַַמר ִִא ִ‬‫ַּבַּה ָ‬ ‫"ֶּבַּטח ֵיֵ ׁש ִִאחּור ַ‬ ‫ַ‬ ‫ָּבַּרְך‪ְ .‬וְ ָלָ ֶכֶ ן ֻּכָּּלּ נּו‬ ‫ְּבֵּעיֵנֵ י ַַהֵּׁשׁ ם ִיִ ְְת ַ‬ ‫ַּכָּּמּ ה ָיָ ָָקר הּוא ִִעְנְ ַיַ ן ַַה ֶֶח ֶֶסד ֵ‬ ‫יָמה‪.‬‬ ‫ֶֶאת ַַצָּוּ ארֹו ָָק ִִד ָ‬ ‫ָּתִּמיד ַלַ ֲֲעׂשֹות טֹוב ַלַ ֲֲח ֵֵב ִִרים ֶׁשָּׁלּ נּו‪ַ ,‬לַ ֲֲחֹׁשׁב ַַמה ִּנָּּתּ ן‬ ‫ְְצ ִִריִכִ ים ִ‬ ‫לֹוִמי‪.‬‬ ‫יַע ְׁשׁ ִ‬ ‫ַּבַּּמְּד ֵֵרגֹות‪ִִ ",‬הִּצּ ַ‬ ‫"אֹו ֶׁשׁ אּוַלַ י ֵֵהם עֹוִלִ ים ַַעְכְ ָׁשׁ יו ְ‬ ‫יִטיב‪ְ ,‬וְ כְך ִנִ ְזְ ֶּכּ ה ְלְ ִִמ ְְצָוָ ה ְּגּ דֹוָלָ ה ַַעד ְְמֹאֹד‪.‬‬ ‫ְלְ ֵֵה ִ‬ ‫ִׁשְׁמעֹון ִִה ְְסַּתֵּּכּ ל‬ ‫ִּמְּסְּדּ רֹון ִִהְׁשַּׁתֵּּתּ ק‪ָָ .‬ה ֶֶרֶּבּ ה ְ‬ ‫ְּזַּמן ָָע ַַבר‪ְ ,‬וְ ַַה ְ‬ ‫ֲֲא ָָבל ַַה ַ‬ ‫ָָעֵלֵ ינּו‪ַ ,‬וַ ֲֲאַנַ ְְחנּו ִִה ְְסַּתַּּכְּלְ נּו ָָעָלָ יו‪ְ ,‬וְ ָָאז ִִה ְְת ַַחְלְ נּו ְלְ ַַה ְְסַּתֵּּכּ ל ַַעל‬ ‫אֹוֲה ִִבים ֶֶאת‬ ‫ֶּבַּטח ַּגּ ם ַַאֶּתּ ם ְְמ ִִביִנִ ים ָלָ ָּמּ ה ֲֲאַנַ ְְחנּו ָּכּ ל ָּכּ ְך ֲ‬ ‫ַַעְכְ ָׁשׁ ו ַ‬ ‫ָׂשָׂרה‪ְׁ ,‬שׁ לֹוִׁשׁ ים ְיְ ָלָ ִִדים‪.‬‬ ‫ַַע ְְצ ֵֵמנּו‪ֶֶ .‬א ָָחד‪ְׁ ,‬שַׁנַ ִיִ ם‪ֲֲ ,‬ע ָ‬ ‫ָָה ֶֶרֶּבּ ה ֶׁשָּׁלּ נּו‪...‬‬ ‫יֹוֵצא‬ ‫ָּבֵּרר ֶׁשָּׁכּ ל ַַהִּכָּּתּ ה‪ְ ,‬לְ ֹלא ֵ‬ ‫ָּתַּפ ְְסנּו ָָמה ָָק ָָרה ָּכּ אן‪ִִ .‬ה ְְת ֵ‬ ‫ִּפְּתאֹום ַ‬ ‫ְ‬ ‫‪23‬‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫ְלְִסִּיּּוָּמָא ְְּד �ִגְִל ְיֹוָֹנ ָא‬ ‫עורך המדור‪ :‬אלחנן נתן ליכטיג‬ ‫מיד איבד התרנגול את עשתונותיו‪,‬‬ ‫האם אנו מבקשים 'טל ומטר'‬ ‫והחל להשתולל בחמת זעם‬ ‫בגלל שאנו מפחדים שלא יהיה גשם‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‬ ‫מרן רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל‬ ‫‪Wikipedia‬‬ ‫ֹאַמר ֲֲאִנִ י ֶֶה ֱֱע ַַׁש ְְר ִִּתי ֶֶאת ַַא ְְב ָָרם (י"ד)‬ ‫ְוְ ֹל ֹא ֹת ַ‬ ‫בימים אלו התחילו לומר ותן טל ומטר‪ ,‬זו בקשה שירדו‬ ‫גשמים‪ ,‬והסיבה שמבקשים כן‪ ,‬מפני שאין אנו בטוחים‬ ‫כה אמר הגה"צ רבי אליהו דסלר זצ"ל‪ ,‬שהמרבה‬ ‫שירדו גשמים‪ ,‬וצריכים השגחה מיוחדת על זה‪ ,‬כי לא‬ ‫מוכרח להיות גשם‪.‬‬ ‫ב'השתדלות יתירה' דומה לסוחר שכבר פרע את חובו‬ ‫ואילו דברים אחרים כמו השמש והירח‪ ,‬יש להם מהלך‬ ‫לממונים מטעם השלטון על המס‪ ,‬והוא רודף אחריהם‬ ‫קבוע‪ ,‬כמו שכתוב (תהילים קמח) חק נתן ולא יעבור‪ ,‬אבל‬ ‫שברצונו לשלם להם עוד ועוד מיסים‪ ,‬היש לך שוטה‬ ‫גשם לפעמים יש ולפעמים אין‪ ,‬והוא בהשגחה פרטית‪,‬‬ ‫גדול מזה‪ ...‬ואכן‪ ,‬כאשר יחיה באמונה זאת‪ ,‬לא ייצר לו‬ ‫ולכן מבקשים על זה‪ ,‬שיהיה גשם‪ ,‬כי אם לא מבקשים‬ ‫אם יבוא מאן דהוא להשיג גבולו‪ ,‬שהרי את הנקצב לו‬ ‫יכול להיות שלא יהיה‪ ,‬רק כשמבקשים‪ ,‬שמתחננים‬ ‫לא יוכל איש לקחת מעמו ולהחסירו‪ ,‬מעתה‪ ,‬מה איכפת‬ ‫ומבקשים שיהיה גשם‪ ,‬אזי יורדים גשמים‪.‬‬ ‫לו שהלה יקל מעליו את עבודתו הקשה בהשתדלותו‪.‬‬ ‫והיינו כיון שזו השגחה מיוחדת שיהיה גשם‪ ,‬ואין זה‬ ‫אחד מחסידי הרה"ק רבי צבי מליסקא זי"ע התאונן‬ ‫דבר קבוע שמוכרח להיות‪ ,‬הרי זה תלוי בזכויות‪ ,‬ואם יש‬ ‫בפניו על חברו שפתח בסמוך אליו בית מסחר כשלו‪,‬‬ ‫זכויות – יש‪ ,‬ואם אין זכויות – אין‪ ,‬ומי יודע אם יש לנו‬ ‫והריהו מסיג גבול פרנסתו‪ ,‬ענהו הרה"ק מעשה היה‬ ‫זכויות‪ ,‬לכן מבקשים‪ ,‬שאפילו שאין זכויות אבל מבקשים‬ ‫בבעה"ב אשר לו היה תרנגול יחיד ומיוחד‪ ,‬והיה הלה‬ ‫רחמים‪ ,‬ותן טל ומטר לברכה!‬ ‫מספק כל צרכו במאכל ומדור ‪ -‬לא חסר התרנגול‬ ‫ונתבונן האם למעשה אנו מרגישים כך‪ ,‬והאם באמת‬ ‫מאומה‪ .‬ויהי היום‪ ,‬הכניס בעה"ב תרנגול נוסף‪ ,‬מיד‬ ‫חושבים כך‪ ,‬הן אומרים טל ומטר מפני שצריכים לומר‬ ‫איבד זה הראשון עשתונותיו‪ ,‬והחל להשתולל בחמת‬ ‫והוא נוסח התפילה‪ ,‬אבל האם באמת חושבים על זה‬ ‫זעם‪ ,‬מרט את נוצותיו של התרנגול החדש‪ ,‬וכל זה כי‬ ‫שאנו מפחדים שלא יהיה גשם ולכן אנו מבקשים טל‬ ‫חשש שהלה יגזול מעמו מזונו‪ ,‬אך האמת‪ ,‬כי אינו אלא‬ ‫ומטר‪ ,‬וכי כל מי שאומר טל ומטר חושב ודואג ומתחנן‬ ‫שוטה גמור‪ ,‬וכל ה'ריתחא' שלו אך לריק הוא‪ ,‬מדוע‬ ‫ותן טל ומטר‪ ,‬אינני יודע אם המציאות היא כך‪.‬‬ ‫לא יבין שאם הכניסו עוד תרנגול ‪ -‬וודאי שמהיום גם‬ ‫וכשיּורדים גשמים‪ ,‬הרי מכיון שזו השגחה פרטית צריכים‬ ‫יוסיפו להכניס כדי מאכל ומשתה של שני תרנגולים‪ ,‬כי‬ ‫לשמח ולהודות על זה‪ ,‬ויש להתעורר מזה להודאה‬ ‫יש לבעליו די והותר עבור שנים כמו עבור אחד‪ .‬ובזה‬ ‫להקב"ה‪ ,‬משום שאין זה בדרך הטבע אלא בהשגחה‪,‬‬ ‫סיים הרה"ק את דבריו‪ ,‬כל טענותיך כדברי התרנגול‬ ‫וכיון שזו השגחה הרי זה חסד ורחמים וצריכים להודות‬ ‫הנ"ל‪ ,‬כי יושב בשמים ישחק‪ .‬שהוא הזן ומפרנס לכל‪,‬‬ ‫על זה‪ ,‬ולהרגיש את חוב ההודאה‪.‬‬ ‫וכי אין לו די והותר לשלוח פרנסה בהרחבה לך ולחברך‪.‬‬ ‫('באר הפרשה' בראשית תשפ"ז)‬ ‫(משיחה שנאמרה בפרשת לך לך תש"פ‪ ,‬גליון דרכי‬ ‫החיזוק תשפ"ו)‬ ‫‪A950850750@gmail.com‬‬ ‫‪073-345-30-95‬‬ ‫גליון 'על הצדיקים'‬ ‫פרשת ךל‪-‬ךלפ''ז‬ ‫‪24‬‬