gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קביעותא · Kviyisa — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: קביעותא · Kviyisa

שבוע: לך לך (2026-10-19)

קביעותא · Kviyisa — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫במשנה היומית‪:‬‬ ‫חודש חשון תשפ"ז | גליון מס' ‪657‬‬ ‫סדר טהרות‬ ‫אהלות פרק ט' משנה יא' ‪-‬‬ ‫פרק יז' משנה ב'‬ ‫בהלכה היומית‪:‬‬ ‫שו"ע או"ח‬ ‫סימן רעה' סעיף ג' ‪-‬‬ ‫סימן רצה' סעיף א'‬ ‫גבורה יהודית‬ ‫בפתח השער‬ ‫זה היה בוקר אביבי ושגרתי לחלוטין‪ .‬השמש זרחה בשמיים תכולים‪ ,‬כאשר ר' ראובן פסע לתומו‬ ‫מפיו של ניצול השואה‬ ‫לאורך הרחוב הראשי של העיר‪ ,‬שקוע במחשבותיו הרגילות‪ .‬שום דבר לא הכין אותו לקראת המחזה‬ ‫הסוריאליסטי והבלתי נתפס שלפתע נגלה מול עיניו‪.‬‬ ‫הרב יוסף לבקוביץ' שיחי' – המשך‬ ‫מולו‪ ,‬רוכב במרץ רב על אופניים ישנים‪ ,‬הופיע חברו משכבר הימים‪ ,‬חיימק'ה‪ .‬אך לא היה זה הוא‬ ‫שגרם לראובן לעצור ולשפשף את עיניו‪ .‬על הסבל האחורי של האופניים‪ ,‬ישב לו בנחת‪ ,‬זקוף וגאה‪ ,‬לא‬ ‫פחות ולא יותר מאשר פינגווין חי ונושם‪ ,‬כאילו נשלף הרגע מקרחוני אנטארקטיקה‪...‬‬ ‫המפקד הזה התנהג אליך באנושיות?‬ ‫ר' ראובן‪ ,‬שהיה המום לחלוטין‪ ,‬נופף בידיו‪ ,‬עצר את הרוכב בחריקת בלמים ופנה לחברו בתמיהה‬ ‫"אל דאגה‪ .‬הוא הכה אותי כמה וכמה פעמים‪ .‬הרי הוא היה רוצח‪ ,‬חיית אדם‪ .‬הוא‬ ‫רבתי‪" :‬תגיד‪ ,‬חיימק'ה‪ ,‬יצאת מדעתך?! מה בדיוק עושה פה הפינגווין הזה באמצע הרחוב? קח אותו‬ ‫היה בין הרשעים שלכדתי לאחר המלחמה‪ .‬ציוויתי עליו להרים את ידיו כמו ב'הייל‬ ‫מיד‪ ,‬אבל ברגע זה ממש‪ ,‬לגן החיות העירוני‪ .‬שם מקומו‪ ,‬בין החיות! זה ממש צער בעלי חיים מה שאתה‬ ‫היטלר'‪ ,‬ואז הכיתי אותו בכל כוחי‪ .‬הוא התחנן שאעיד שהתנהג אליי כהוגן‪ .‬צעקתי‬ ‫עושה"‪...‬‬ ‫עליו‪' :‬כן‪ .‬אליי‪ .‬אבל לאלפים ורבבות התנהגת כמו חיית אדם!'‪ .‬הוא סיים את חייו‬ ‫חיימק'ה עצר את אופניו‪,‬‬ ‫בתלייה"‪.‬‬ ‫ניגב את זיעתו‪ ,‬גירד בפדחתו‬ ‫המלחמה עמדה לקראת סיומה‪ ,‬וכעבור חמישה חודשים ומחצה נלקח ר' יוסף‬ ‫בהרהור‪ ,‬הנהן בהסכמה מלאה‬ ‫משם‪ .‬לאחר גלגולים הגיע למחנה במשולש הגבולות של שווייץ‪ ,‬צרפת ואיטליה‪.‬‬ ‫ואמר ברצינות‪" :‬אתה יודע‬ ‫"הוטל עלינו לחצוב בהרים כדי לבנות מנהרות להסתרת כלי נשק‪ .‬כבר לא נותרו בי‬ ‫מה‪ ,‬ראובן? אתה צודק במאת‬ ‫כוחות‪ ,‬עמדתי בקושי על רגליי‪ .‬הייתי עור ועצמות ‪ -‬ואף על פי כן חצבתי וחצבתי‪ .‬אין‬ ‫האחוזים‪ .‬זו הערה ממש במקום‪.‬‬ ‫לי מושג כמה זמן הייתי שם‪ .‬לא ידענו כלום‪ ,‬לא שבת‪ ,‬לא פסח‪ .‬המטרה הייתה רק‬ ‫אני עושה אחורה‪-‬פנה ולוקח‬ ‫לחיות את היום"‪.‬‬ ‫אותו לשם עכשיו!"‪.‬‬ ‫ואז הגיע בוקר מיוחד מאוד‪ .‬כ"ב באייר תש"ה‪ .‬הסירנה שהזעיקה אותם לעבודה‬ ‫למחרת בבוקר‪ ,‬בשעה‬ ‫עם שחר לא שרקה‪" .‬ישבנו מפוחדים‪ ,‬לא יודעים מה יקרה‪ .‬בצהריים הופעלה הסירנה‪,‬‬ ‫דומה‪ ,‬צעד ר' ראובן מיודענו‬ ‫ונאמר לנו להתאסף במרכז המחנה‪ .‬ראש המחנה הכריז שעלינו להיכנס למערות‬ ‫שוב באותו הרחוב בדיוק‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫שחצבנו‪ ,‬כיוון שה'אויבים' מתכוונים להפציץ‪ ,‬והם ‪ -‬מפקדי המחנה ‪ -‬רוצים להציל‬ ‫לתדהמתו המוחלטת ‪ -‬שוב אותו חיימק'ה‪ ,‬שוב אותם אופניים‪ ,‬ושוב הפינגווין ישוב על הסבל מאחור‪...‬‬ ‫את חיינו‪.‬‬ ‫הפינגווין נראה מרוצה מתמיד‪ .‬הוא חבש על ראשו כובע מצחייה צבעוני והרכיב משקפי שמש יוקרתיים‬ ‫"הסתכלנו זה בזה‪ .‬פתאום התגנבה שמועה שהמערות ממולכדות‪ ,‬והגרמנים‬ ‫שהקנו לו מראה של תייר בחופשה‪.‬‬ ‫מתכוונים להרוג את כולנו‪ .‬השינוי באוויר העניק לנו תעוזה‪ ,‬והתחלנו לצעוק יחד‪:‬‬ ‫ר' ראובן רץ אל חיימק'ה‪ ,‬חסם את דרכו ושוב ניסה את כוחו לשכנע את חברו בכך שהוא עובר‬ ‫'לא! לא! לא!'‪ .‬הם התחילו לירות‪ ,‬וכולנו נשכבנו‪ .‬הירי פסק‪ ,‬הרמתי את ראשי וראיתי‬ ‫עבירת צער בעלי חיים‪ ,‬מה גם שהוא הופך את עצמו ללעג וקלס ברחבי השכונה‪" :‬מה נסגר איתך‪ ,‬חבר‪.‬‬ ‫שהבימה ריקה‪ .‬לא היה אפילו איש אס‪-‬אס אחד בסביבה‪ .‬לא הבנו מאומה‪.‬‬ ‫אני פשוט לא מבין‪ .‬לא אמרתי לך אתמול בפירוש שזה צער בעלי חיים להסתובב איתו מחוץ לגן החיות?‬ ‫"ואז ראיתי אותו ‪ -‬קאפו גרמני זקן שזכרתי לו טובה‪ .‬פעם‪ ,‬ביום כיפור‪ ,‬הוא התיר‬ ‫זו ממש התעללות בבעלי חיים לסחוב אותו בחוצות העיר!"‪.‬‬ ‫לנו לא לעבוד‪ .‬ניגשתי אליו ושאלתי אם הוא יודע מה קורה‪ .‬גם הוא לא ידע‪ .‬צעדנו יחד‬ ‫חיימק'ה חייך מאוזן לאוזן‪ ,‬טפח קלות על גבו של חברו המיוזע‪ ,‬והשיב בנחת‪" :‬בטח שלקחתי אותו!‬ ‫לכיוון הגדר החשמלית וגילינו שהחשמל לא זורם בה‪ .‬פתחנו את השער‪ ,‬והוא נפתח‪.‬‬ ‫שמע‪ ,‬אתמול בילינו שעות בגן החיות והיה פשוט תענוג צרוף‪ .‬ביקרנו יחד בכלוב של הקופים‪ ,‬נופפנו‬ ‫הוא קרא לעברי‪' :‬בוא נצא החוצה‪ ,‬נריח את האוויר החופשי'!"‪...‬‬ ‫לשלום לאריות‪ ,‬ומה אגיד לך? נהנינו מכל רגע שם‪ .‬אז היום‪ ,‬היום אנחנו הולכים לפקוד את הגלגל הענק‬ ‫בלונה‪-‬פארק העירוני"‪...‬‬ ‫"חזרנו למחנה‪ ,‬וגילינו שנוצר כאוס‪ .‬האסירים התנפלו על הקאפואים‪ ,‬מחסני‬ ‫***‬ ‫האוכל נפרצו‪ ,‬והמונים הסתערו על האוכל‪ .‬רבים מהם מתו דווקא באותם ימים‪.‬‬ ‫הסיפור המשעשע על חיימק'ה והפינגווין ממחיש בצורה מבריקה את הפער העצום שעשוי להיווצר‬ ‫בין המילים הנאמרות לבין הכוונה האמיתית את שעומדת מאחוריהן‪ .‬ראובן נתן לחיימק'ה הוראה פשוטה‬ ‫הקב"ה עזר לי‪ ,‬והייתי אז חסר תיאבון‪ .‬בצהריים הבחנתי בטנק אמריקאי גדול שפרץ‬ ‫וקצרה‪" :‬קח אותו לגן החיות"‪ .‬חיימק'ה פירש המילים כפשוטן ובאופן מילולי לחלוטין‪ ,‬אך החטיא לגמרי‬ ‫את הגדר‪ .‬קפצתי אליו וצעקתי‪' :‬אני יהודי'‪ .‬החייל ענה לי בשפתי שגם הוא יהודי‪ ,‬ונתן‬ ‫את תכלית ההוראה ‪ -‬מה שהוביל לתוצאה אבסורדית ומגוחכת‪.‬‬ ‫לי מסטיק‪ ...‬זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שראיתי את המאכל הזה"‪.‬‬ ‫ר' יוסף החל להתגלגל בדרכים‪ .‬כשהגיע למקום מגוריו‪ ,‬הבין שאין לו מה לחפש‬ ‫כאן טמון משל עמוק לחשיבותו העצומה של לימוד משניות‪.‬‬ ‫שם‪ .‬הוא החליט לחלץ ילדים יהודים שהוחבאו במנזרים‪" .‬בתחילת המלחמה שמעתי‬ ‫התורה שבכתב מלאה בציוויים‪ ,‬בחוקים ובהוראות קצרות ותמציתיות‪ .‬אדם שניגש אל התורה‬ ‫את אבי אומר שהדבר החשוב ביותר הוא לחלץ את הילדים משם בבוא היום‪ .‬ראיתי‬ ‫שבכתב ומנסה לפרש אותה רק על בסיס הטקסט הגלוי והקריאה השטחית‪ ,‬ללא המסורת שבעל פה‪,‬‬ ‫בדיבורים האלה מעין צוואה‪ .‬בהשגחה פרטית הצלחתי לשכנע את השלטונות לתת לי‬ ‫עלול למצוא את עצמו בדיוק במצבו של חיימק'ה‪ .‬הוא עלול לקיים את ה"מילים"‪ ,‬אך לפספס לחלוטין‬ ‫אישור לחפש ילדים מסוימים‪ .‬כך עברתי מבית יתומים למשנהו‪ ,‬מלווה בכוח צבאי"‪.‬‬ ‫את כוונת התורה‪ ,‬וליישם את המצוות בצורה שגויה‪ ,‬משובשת ואפילו חסרת היגיון‪.‬‬ ‫כיצד זיהית מיהו יהודי?‬ ‫המשנה היא זו שפורטת את ההוראות הכלליות של התורה לפרטי פרטים‪ .‬היא מספקת את ההקשר‪,‬‬ ‫"בסייעתא דשמיא‪ .‬חכמה היא ואינה מלאכה‪ ...‬אלו היו ילדים בני שש עד אחת‬ ‫את ההגדרות המדויקות‪ ,‬את הסייגים ואת אופן היישום המעשי של כל מצווה‪ .‬לימוד משניות הוא‬ ‫למעשה קבלת "הוראות ההפעלה" המלאות‪ ,‬המבטיחות שלא נסתפק רק בשמיעת המילים החלולות‪,‬‬ ‫עשרה‪ .‬הם פחדו מאיתנו‪ ,‬אבל ברוך ה'‪ ,‬הצלחנו להציל שש מאות ילדים יהודיים‪,‬‬ ‫אלא נבין לעומק את רצון המחוקק‪.‬‬ ‫ובשיתוף פעולה עם ארגוני הצלה שלחנו אותם לארץ ישראל"‪.‬‬ ‫מי שאינו לומד משניות ומסתמך רק על הבנתו האישית לטקסט‪ ,‬עלול בטעות לקחת את התורה‬ ‫(מבוסס על 'מרוה לצמא')‬ ‫ל"לונה פארק" של פרשנויות אישיות שגויות; אך מי שלומד ומשנן משניות‪ ,‬ובהמשך אף צולל אל נבכי‬ ‫הגמרא והפוסקים שבעקבותיה ‪ -‬זוכה להבין את האמת לאמיתה וללכת בדרך הישרה‪.‬‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫קבלת עלון המבחנים‬ ‫לשיעורים‬ ‫לע"נ כ"ק מרן הגה"ק‬ ‫ניתן לשלוח בקשה במייל ‪Office@kviuta.org‬‬ ‫במשנה ובהלכה היומית‬ ‫דרך מערכת קביעותא בטלפון ‪ 0722-79-4949‬שלוחה ‪4 > 2‬‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫זי"ע‪| 1‬‬ ‫רבי שמואל ב"ר שרגא פייבוש |‬ ‫כמו"כ ניתן לענות על המבחנים במערכת זו או ב‪kviuta.org :‬‬ ‫בטלפון ‪0722-79-4949‬‬ ‫בעל ה"אמרי שפר" מדאראג‬ ‫וכן דרך עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ‬ ‫וכן ‪kviuta.org‬‬ ‫לקבלת העלון במייל ‪ | Office@kviuta.org‬מפיצים את האור‪ :‬להנצחות ותרומות להצלחה לע"נ יקיריך התקשר‪ 072-272-2200 :‬נלב"ע ט"ו בחשון תרמ"ב‬ ‫גדול‬ ‫האם טומאה עוברת מאהל לאהל?‬ ‫עיון במשנה‬ ‫אמר ר' יוחנן ג' דברים נתנו במתנה לעולם ואלו הן התורה והמאורות‬ ‫והגשמים‪ ...‬גשמים מנין שנאמר (ויקרא כ"ו ד') "ונתתי גשמיכם‬ ‫"קוֹ רוֹ ת ַה ַ ּביִת וְ ָה ֲעלִ ּיָה ׁ ֶש ֵאין ֲעלֵ ֶיהן ַמ ֲעזִיבָ ה וְ ֵהן ְמכֻ ָ ּונוֹ ת‪ֻ ,‬ט ְמ ָאה ַת ַחת‬ ‫בעתם" (ב"ר ו' ז'‪ ,‬שמו"ר מ"א‪ ,‬ב')‪.‬‬ ‫ַא ַחת ֵמ ֶהן‪ַּ ,‬ת ְח ֶּת ָיה ָט ֵמא‪,‬וְ כוּ‪ָ .‬הי ּו ָה ֶעלְ יוֹ נוֹ ת ְּכבֵ ין ַה ַּת ְח ּתוֹ נוֹ ת‪ֻ ,‬ט ְמ ָאה‬ ‫ַת ַחת ַא ַחת ֵמ ֶהן‪ַּ ,‬ת ַחת ֻּכ ָּלם ָט ֵמא‪".‬‬ ‫מפתח גשמים‬ ‫שלושה מפתחות בידו של הקב"ה ולא נמסרו בידי שליח ואלו הן‬ ‫המשנה מיירי בבית ועלייה על גביו‪ ,‬ותקרת הבית ותקרת העלייה עשויות מקורות עץ עם‬ ‫מפתח של גשמים‪ ...‬חיה‪ ...‬ותחיית המתים שנאמר (דברים כ"ח י"ב) "יפתח‬ ‫ה' לך" (תענית ב‪ ,‬א‪ ,‬סנהדרין קיג‪ ,‬א') והטעם‪ :‬כדי לרדות בהם את הבריות שחיי‬ ‫רווחים ביניהן‪ ,1‬ונמצא שאין גג שלם לא בבית ולא בעלייה‪ ,‬ולכן שנינו שאם הקורות של העלייה‬ ‫בני אדם בעולם הזה תלויים בהם (ריטב"א תענית ב‪.).‬‬ ‫מכוונות כנגד הקורות של הבית‪ ,‬ויש טומאה בבית תחת קורה אחת‪ ,‬רק טהרות תחת אותה קורה‬ ‫מהיכן מגיע הגשם?‬ ‫בלבד נטמאות‪ ,‬משום שהאהל מעל המת הוא רק אותה קורה‪[ .‬ואם יש טומאה תחת הרווחים בין‬ ‫דעת רבי אליעזר הגשם שותה ממי האוקיינוס ומתיישב בעננים‪,‬‬ ‫הקורות‪ ,‬הטומאה עולה בין הקורות ויוצאת מעל העלייה‪ ,‬כיון שאין שום קורה מעל הטומאה]‪.‬‬ ‫שנאמר (בראשית ב' ו') "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה‪".‬‬ ‫אמנם כשהקורות של העלייה מכוונות כנגד האויר שבין הקורות של הבית‪ ,‬ו'רוחב העליונות‬ ‫לדעת רבי יהושע ממים העליונים הוא שותה שנאמר (דברים י"א י"א)‬ ‫כשיעור אויר שבין התחתונות' (רש"י סוכה שם)‪ ,‬אם יש טומאה בבית‪ ,‬כל הטהרות שבבית טמאים‪.‬‬ ‫"למטר השמים תשתה מים"‪ ,‬ומה אני מקיים "ואד יעלה מן הארץ" אלא‬ ‫ורבא הוכיח מכאן (סוכה כ"ב א') שאומרים 'חבוט רמי' ‪ -‬השפל והשלך ‪ -‬והיינו שדנים את הקורות‬ ‫שהעננים מתגברים ועולים לרקיע‪ ,‬ופותחים פיהם כנוד ומקבלים מי מטר‬ ‫ומנוקבות הן ככברה ובאות ומזילות מים על גבי קרקע (תענית ט‪ ,‬ב‪.).‬‬ ‫העליונות כאילו ירדו למטה‪ ,‬ונמצא שיש אוהל אחד בגובה של הקורות התחתונות‪ ,‬ולכן אם יש‬ ‫ביאור הענין‪ :‬רבי אליעזר ורבי יהושע אינם חולקים אלא שלפעמים‬ ‫טומאה בבית‪ ,‬הכל טמא‪ ,‬וכן אם יש טומאה בעלייה‪ ,‬הכל טמא‪ ,‬שדנים את הקורות התחתונות‬ ‫המטר יורד מן השמים ממים העליונים‪ ,‬ולפעמים אכן מקורם ממי‬ ‫כאילו עלו‪ ,‬ויש אוהל אחד בגובה של הקורות העליונות (עי' רמב"ם פיהמ"ש‪ ,‬ומים טהורים)‪.‬‬ ‫האוקיינוס שהן המים התחתונים‪ ,‬המים הבאים ממי האוקינוס נקראים‬ ‫האחרונים (עי' פתח האהל כלל ז' סי' ו'‪ ,‬חידושי רבינו חיים הלוי הל' סוכה פ"ה הכ"א) תמהו על מה שהוכיח‬ ‫גשם מלשון גשמיות ודבר גופני‪ ,‬והבאים ממים העליונים נקראים גם‬ ‫רבא ממשנתנו שאומרים חבוט רמי לעשות הכל אהל אחד‪ ,‬שמנין לרבא שהכל נחשב אהל אחד‪,‬‬ ‫בלשון מטר וגם בלשון גשם כדברי הנביא (ישעיה נ"ה י') "כי כאשר ירד‬ ‫הגשם והשלג מן השמים" כמו כן כתוב "למטר השמים תשתה מים" (רבינו‬ ‫הרי אף אם כל קורה נחשבת אהל לעצמה ויש הרבה אהלים חלוקים זה מזה‪ ,‬מכל מקום טומאת‬ ‫בחיי דברים י"א י"ז)‪.‬‬ ‫מת עוברת מאהל לאהל‪ ,‬ששני חדרים בבית אחד‪ ,‬ופתח או חלון פתוח בכותל שביניהם‪ ,‬טומאה‬ ‫גשם – ע"י הבל פיו של האדם‬ ‫מתפשטת מחדר לחדר דרך החלון או הפתח‪ ,‬והטהרות בשני החדרים טמאים‪ ,‬וא"כ כל שכן כאן‬ ‫יש אומרים‪ :‬שהגשמים נעשים גם על ידי הבל פיהם של בני אדם‪ ,‬ואם‬ ‫שאין שום מחיצה כלל בין האהלים אלא הכל פתוח בין קורה לקורה‪ ,‬ודאי הטומאה תעבור בין‬ ‫יש בפיהם דברי איסור ונבלה הרי מעורב בגשם ג"כ טומאה והמאכלים‬ ‫אהל לאהל‪.‬‬ ‫המתהווים מהם מטמאים אוכליהם (חת"ס בדרשות חת"ס ח"ב דף שע"ו‪.).‬‬ ‫והוכיחו מכאן שטומאה אינה עוברת מאהל לאהל‪ ,‬שבקרא נאמר 'כל הבא אל האהל וכל אשר‬ ‫הטעם שהגשם יורד מהשמים ולא ממעיינות התהום שלמטה‬ ‫באהל יטמא שבעת ימים'‪ ,‬וכבר האריך הפני יהושע (תשובות סי' י') להוכיח עיקר דבר זה שטומאה‬ ‫בתחילה היתה הארץ שותה על ידי המים שהיו בבריאה לבד בלי חידוש‬ ‫אינה מתפשטת מאהל לאהל‪ ,‬שדן בשאלה שבאה לפניו בעיר פרנקפורט שהיהודים שם היו‬ ‫הגשם‪ ,‬רק על ידי מנהרות ותעלות שהיו עולים ומציפין את האדמה ורק‬ ‫גרים ברחבה אחת קטנה וארוכה עם שורה של בתים בכל צד‪ ,‬וביב הלך תחת הקרקע לכל אורך‬ ‫לאחר מכן שינה הקב"ה והשקה את האדמה מלמעלה‪ ,‬והטעם לכך‪ ,‬רבי‬ ‫הבתים‪ ,‬והיו שופכים לתוכו את מי השופכים שלהם‪ ,‬והמים יצאו מהביב בסוף השכונה‪ ,‬ואנשי‬ ‫יוחנן מצפורי בשם רבי שמואל בן נחמן אמר מפני ארבעה דברים חזר בו‬ ‫המקום היו נוהגים שכל פעם שהיה מת באחד מן הבתים‪ ,‬כל הכהנים שבאותה שורה היו יוצאים‬ ‫הקב"ה שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלה‪ ,‬וגם רבי חנן דציפורי בשם‬ ‫רבי שמואל בר נחמן אמר מפני ד' דברים חזר בו הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שלא‬ ‫מבתיהם עד שיפונה המת‪ ,‬והיו צריכים למצוא מקום לינה‪ ,‬ואף בשבת ויו"ט לא נכנסו לבתיהם‬ ‫תהא הארץ שותה אלא מלמעלה‪ ,‬מפני בעלי זרוע‪ ,‬ובשביל להדיח טללים‬ ‫כלל‪ ,‬משום שסברו שהטומאה עוברת דרך הביב לכל הבתים‪ ,‬ושאלו הכהנים את הפני יהושע אם‬ ‫הרעים‪ ,‬ושיהא הגבוה שותה כנמוך‪ .‬ועוד‪ ,‬שיהיו הכל תולין עיניהם כלפי‬ ‫יש עצה לתקן את הדבר‪ .‬והשיב להם הפני יהושע שאינו רואה שום בית מיחוש‪ ,‬משום שטומאה‬ ‫מעלה‪ ,‬הדא הוא דכתיב (איוב ה') 'לשום שפלים למרום'‪.‬‬ ‫אינה יוצאת מאותו אהל שהיא נמצאת בו לאהל אחר‪ ,‬עיי"ש שהאריך להוכיח כן‪.‬‬ ‫ביאור הענין‪ :‬אע"ג דהעננים ‪ -‬ממי אוקיינוס הם שותים וגם התהום‬ ‫עולה ומשקה אם כן לא היה צורך כלל שירדו מלמעלה‪ ,‬אלא מפני בעלי‬ ‫ומה שטומאה עוברת דרך חלון או פתח לאהל אחר‪ ,‬כתב הפני יהושע [וכן כתב רבינו חיים‬ ‫זרוע‪ .‬היינו‪ ,‬שיבואו בעלי כח ויגזלו הנהרות המושכות מדאגה שלא ישתו‬ ‫הלוי (שם)] שהוא מדין חבוט רמי‪ ,‬שרואים את הגג בשני החדרים כאילו הם יורדים לגובה של‬ ‫שדותיהם מלמטה‪ ,‬ועוד כי ימשכו השדות לגבולם ולא ימצאו העניים‬ ‫החלון ועל ידי זה נחשב הכל כאהל אחד ותקרה אחת‪ ,‬אבל לעולם טומאה מתפשטת רק בתוך‬ ‫מים לשתות‪ ,‬אבל בראותם שכבר ירדו הגשמים מלמעלה שוב אינם‬ ‫אותו אהל‪ ,‬ואינה עוברת לאהל אחר‪ ,‬אבל בביב שהוא תחת הקרקע לא יועיל דין חבוט רמי לדונו‬ ‫גוזלים שיודעים שאינם צריכים להם‪ ,‬ומפני טללים רעים – היינו שע"י‬ ‫כאהל אחד‪ ,‬משום שהוא בבנין אחר לגמרי‪ ,‬ועוד שאם נאמר חבוט רמי לראות את תקרת הבית‬ ‫הגשם האויר מזדכך‪ .‬ושיהא העליון שותה כנמוך ואילו בא מלמטה היו‬ ‫המקומות הנמוכים שבעים יותר ממקומות הגבוהים‪ .‬ושיהיו הכל תולין‬ ‫כאילו היא יורדת לגובה של פתח הביב‪ ,‬א"כ היא מכסה את פתח הביב‪ ,‬ועדיין אין הבית והביב‬ ‫עיניהם לשמים‪ ,‬מאחר ובתחילה לא ידעו ויבינו אם צריכים לגשמים עד‬ ‫אהל אחד‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ודעת הישועות יעקב (או"ח סי' שמ"ג) כהפני יהושע‪.‬‬ ‫סוף השנה‪ ,‬משא"כ עכשיו ברביעה הראשונה יודעין שצריכים לרחמים‬ ‫אמנם החתם סופר (שו"ת יו"ד סי' ש"מ) האריך לחלוק על הפני יהושע‪ ,‬וסובר שטומאה מתפשטת‬ ‫ובכך יכירו בהשגחה העליונה ויכנעו לפני ה' (בר"ר י"ג)‪.‬‬ ‫מאהל לאהל אף בלא דין חבוט רמי לעשותו אהל אחד‪ ,‬כל שיש מקום פתוח בשיעור טפח על‬ ‫אופן ירידת הגשמים‬ ‫טפח‪[ ,‬או חלון אפילו פחות מטפח על טפח באופנים ששנינו בפרק י"ג]‪ .‬ויש לתמוה על זה ממה‬ ‫אלף אלפי ורבי רבבות מלאכים ממנה הקב"ה על כל טיפה וטיפה‪.‬‬ ‫שאמר רבא שהדין של משנתנו ‪ -‬שהטומאה מתפשטת תחת כל הקורות ‪ -‬הוא רק משום דין‬ ‫מכאן ועד הרקיע מהלך ת"ק שנה והגשמים יורדים ואין טיפה מתערבת‬ ‫חבוט רמי‪ ,‬ולולא דין חבוט רמי לא היתההטומאה מתפשטת‪.‬‬ ‫בחברתה (מדרש רבה פרשת כי תבוא פרשה ז)‪.‬‬ ‫והטעם שאין נוגעת בחברתה כדי שלא תצא ותחריב את העולם (ויקרא‬ ‫והנה גם לדעת הפני יהושע שטומאה עוברת דרך חלון ופתח מדין חבוט רמי‪ ,‬יש להעיר למה‬ ‫רבה) ובגמ' בב"ב (ט"ז) מבואר שאם שתי טיפות תגענה אחת ברעותה לא‬ ‫הוצרך רבא להוכיח דין חבוט רמי ממשנתנו לגבי קורות עליונות ותחתוניות‪ ,‬ולא הוכיח דין חבוט‬ ‫יצמחו הפירות‪.‬‬ ‫רמי מעיקר דין חלון ופתח השנוי בכל מקום שמביאים את הטומאה מאהל לאהל‪.‬‬ ‫ג' חלקים של הגשם‬ ‫ובספר דעת ישראל (סי' ע"ב ענף ג' אות כ"ב) ביאר דרך אמצעי בכל זה‪ ,‬שודאי טומאה אינה עוברת‬ ‫"ונתתי מטר ארצכם בעיתו יורה ומלקוש" (דברים י"א י"ד)‬ ‫מאהל לאהל סתם‪ ,‬וכמו שכתבו האחרונים שבקרא נאמר 'כל הבא אל האהל וכל אשר באהל‬ ‫יורה‪ :‬הגשם הראשון שיורד בעיקר בחודש מר חשון נקרא יורה‪,‬‬ ‫יטמא'‪ ,‬אמנם טומאה עוברת מאהל לאהל על ידי פתח או חלון אף בלא דין חבוט רמי ‪ -‬ומטעם‬ ‫והטעם שנקרא כן‪ :‬לפי שמרוה את האדמה היבשה והצמאה מתקופת‬ ‫זה לא הוכיח רבא דין חבוט רמי מדין חלון ‪ -‬שנתחדש בילפותא של חלון ופתח שבכחם 'להוציא‬ ‫הקיץ החמה (תענית ו'‪ ,‬א')‪.‬‬ ‫את הטומאה' (עי' פ"ג מ"ו‪ ,‬פי"ג מ"א) מבית לבית‪ ,‬משום שיש להם כח לחבר שני האהלים‪ ,‬שמה שאין‬ ‫טעם אחר‪ :‬יורה מלשון שמורה את הבריות להטיח גגותיהן ולהכניס‬ ‫הטומאה עוברת מאהל לאהל כשאין מחיצה כלל בין האהלים והמקום פתוח לגמרי‪ ,‬הוא משום‬ ‫את פירותיהן ולעשות כל צרכיהן (תענית ו'‪ ,‬א'‪).‬‬ ‫שאין כח חיבור בין האהלים‪ ,‬ורק אהל אחד עומד בצד אהל שני‪ ,‬אבל פתח וחלון בתוך מחיצה‬ ‫גשם‪ :‬הגשמים שיורדים בעיקר בחודשי כסליו טבת שבט והם רוב‬ ‫מהותם לחבר את שני האהלים‪ ,‬ולכן יש להם כח להוציא את הטומאה מבית אחד ולהביאה לבית‬ ‫ועיקר הגשמים‪ ,‬והטעם שנקראים כך‪ :‬לפי שהם יורדים מהשמים ממקום‬ ‫רוחני ומתגשמים על הארץ‪.‬‬ ‫השני‪[ .‬ונראה שיש לבאר כן אף בדעת החתם סופר]‪.‬‬ ‫מלקוש‪ :‬הגשם שיורד בחודש אדר‪ ,‬והטעם שנקרא כן‪ :‬מפני שהוא‬ ‫המאוחר והאחרון לגשמים‪.‬‬ ‫‪------------------------------‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ברוב גגות יש גם נסרים רבים סמוכים זה לזה על גבי הקורות‪ ,‬וכן מעזיבה על גבי הנסרים‪.‬‬ ‫שותפים ועורכים‪:‬‬ ‫|‪| 2‬‬ ‫מאמרי בפתח השער‪ ,‬גבורה יהודית‪ ,‬הלכה מסיני ‪ -‬הרב ישראל מאיר סילמן שליט"א‪ .‬לתגובות‪ims0556720989@gmail.com :‬‬ ‫מדור עיון במשנה‪ ,‬הקדמות למשנה ‪ -‬הרב יעקב בקר שליט"א | מדור באור המשנה ‪ -‬הרב אשר שיק שליט"א | מאמר מרכזי עניני דיומא ‪ -‬הרב ישראל שכטר‬ ‫הלכה מסיני‬ ‫יום הגשמים‬ ‫"‪ּ ...‬ו ָ ֵבר ְך ׁ ְשנָ ֵתנ ּו ְּב ַט ְל ֵלי‬ ‫בני ישראל יתחילו בחודש זה להעתיר בתפילתם 'ותן טל ומטר לברכה'‪.‬‬ ‫לפניכם מארג מיוחד על עניני וסגולות הגשמים בדברי חז"ל הקדושים‪ ,‬אופן ירידת הגשמים‪ ,‬זמני‬ ‫ָרצוֹן ְּ ָברכָ ה ּונְ ָד ָבה"‬ ‫ירידתם‪ ,‬תפילות מיוחדות של גדולי וצדיקי הדורות שהתחננו על הגשמים; על תפילות מרגשות של‬ ‫‪ -‬לרגל ז' בחשון ‪-‬‬ ‫אנשי 'עמך' יהודים פשוטים‪ ,‬שבעקבות תפילתם המיוחדת‪ ,‬הזכה‪ ,‬מתוך עמקי לבבם‪ ,‬זכו שתפילתם‬ ‫‪ .1‬בז' בחשוון מתחילים לבקש על הגשמים‪ ,‬בברכת השנים‬ ‫ותחינתם שידדה מערכות‪-‬שמים והביאה רווח והצלה לכל בית ישראל‪ .‬ברוחם ובמשנתם של גאוני‬ ‫שבתפילת שמונה עשרה‪.‬‬ ‫וקדושי ישראל לדורותיהם ‪ -‬ונתתי גשמיכם‬ ‫"ב ֵר ְך‬ ‫‪ .2‬על פי נוסח ספרד‪ ,‬ביום זה מתחילים לומר את הברכה‪ָּ :‬‬ ‫ָעלֵ ינ ּו ה' ֱאל ֵֹקינ ּו ֶאת ַה ּׁ ָשנָ ה ַה ּזֹאת וְ ֶאת ָּכל ִמינֵ י ְּתבו ָּא ָת ּה לְ טוֹ בָ ה‪.‬‬ ‫וְ ֵתן ַטל ו ָּמ ָטר לִ בְ ָרכָ ה ַעל ָּכל ּ ְפנֵ י ָה ֲא ָד ָמה‪ ,‬וְ ַר ֵ ּוה ּ ְפנֵ י ֵּתבֵ ל‪ ,‬וְ שַׂ ַּבע ֶאת‬ ‫כל אימת שהנני זקוק לגשמים‪ ,‬אני יוצא לגינתי‪ ,‬פורש את כפי‬ ‫רעש הגשם‬ ‫ָהעוֹ לָ ם ֻּכלּ וֹ ִמ ּטוּבְ ָך‪ ,‬ו ַּמ ֵּלא יָ ֵדינ ּו ִמ ִּב ְרכוֹ ֶת ָיך ו ֵּמע ׁ ֶֹשר ַמ ְּתנוֹ ת יָ ֶד ָיך‪,‬‬ ‫כלפי מעלה‪ ,‬הנני נושא את עיני השמימה‪ ,‬ואומר‪ :‬רבונו של‬ ‫אמר ר' לוי שלשה דברים קולן הולך מסוף העולם ועד‬ ‫ׁ ָש ְמ ָרה וְ ַה ִ ּצ ָּלה ׁ ָשנָ ה זוֹ ִמ ָּכל דָּ בָ ר ַרע ו ִּמ ָּכל ִמינֵ י ַמ ׁ ְש ִחית ו ִּמ ָּכל ִמינֵ י‬ ‫עולם‪ ,‬אבא רחימאי! זקוק אני לגשמים! ומיד נענה ה' לתפילתי‪,‬‬ ‫סופו והבריות בינתיים ואינם מרגישים ואלו הן היום‪ ,‬הגשמים‬ ‫ּ ֻפ ְר ָענוּת‪ ,‬וַ ֲעשֵׂ ה לָ ּה ִּת ְקוָ ה טוֹ בָ ה וְ ַא ֲח ִרית ׁ ָשלוֹ ם‪ .‬חוּס וְ ַר ֵחם ָעלֶ ָיה‬ ‫והגשמים יורדים‪.‬‬ ‫והנפש בשעה שהיא יוצאת (ב"ר ו' י"ב‪ ,‬שמו"ר ה' י'‪).‬‬ ‫וְ ַעל ָּכל ְּתבו ָּא ָת ּה ו ֵּפרוֹ ֶת ָיה‪ ,‬וּבֵ ְרכָ ּה ְּבגִ ׁ ְש ֵמי ָרצוֹ ן ְּב ָרכָ ה וּנְ ָדבָ ה‪ ,‬ו ְּת ִהי‬ ‫ראה החכם את גודל תמימותו של הכפרי הזה החביבה מאד‬ ‫ַא ֲח ִר ָית ּה ַח ִ ּיים וְ שׂ בַ ע וְ ׁ ָשלוֹ ם ַּכ ּׁ ָשנִ ים ַה ּטוֹ בוֹ ת לִ בְ ָרכָ ה‪ִּ ,‬כי ֵקל טוֹ ב‬ ‫בשמים‪ ,‬ויאמר לו‪" :‬שמא תעשה כן גם עתה?"‬ ‫הזמן הטוב ביותר לירידת הגשמים‬ ‫ו ֵּמ ִטיב ַא ָּתה ו ְּמבָ ֵר ְך ַה ּׁ ָשנִ ים‪ָּ .‬ברו ְּך ַא ָּתה ה' ְמבָ ֵר ְך ַה ּׁ ָשנִ ים"‪.‬‬ ‫פנה לו היהודי לקרן זוית והחל אומר בתפילה‪ :‬רבונו של‬ ‫"ותן טל ומטר לברכה‪ ":‬בתפילת גשם מזכירים שאתה הוא‬ ‫עולם! עמך בני ישראל צריכים גשמים! עודנו עומד בתפילתו‪,‬‬ ‫ה' אלוקינו‪ ...‬לברכה ולא לקללה‪ ,‬וכן בתפילת שמו"ע מבקשים‬ ‫‪ .3‬על פי נוסח אשכנז‪ ,‬ביום זה מתחילים לבקש‪" :‬וְ ֵתן ַטל ו ָּמ ָטר‬ ‫"ותן טל ומטר לברכה" והכוונה שירד בזמן שלא יפריע את‬ ‫לִ בְ ָרכָ ה ַעל ּ ְפנֵ י ָה ֲא ָד ָמה"‪ ,‬במקום הבקשה הנאמרת בימות הקיץ‪:‬‬ ‫והשמים התקדרו בעבים והחלו הגשמים יורדים‪.‬‬ ‫מהלך חיינו‪.‬‬ ‫"וְ ֵתן ְּב ָרכָ ה ַעל ּ ְפנֵ י ָה ֲא ָד ָמה"‪.‬‬ ‫פנה ה"צמח צדק" להאי שד"ר‪ ,‬ויאמר לו‪" :‬הלא תראה‬ ‫עד היכן הגיע כוחו של יהודי פשוט ועם‪-‬הארץ‪ ,‬שבאמונתו‬ ‫‪ .4‬בארץ ישראל עונת הגשמים יכולה להיפתח מיד לאחר חג‬ ‫הפשוטה היה לפטור את כל העולם מן הדין‪ ,‬ולהוציאו אל מחוץ‬ ‫הסוכות‪ ,‬אך תיקנו חכמים להמתין עם בקשת הגשמים עד לז'‬ ‫לדרך הטבע!"‬ ‫גשם בליל רביעי ובליל שבת‬ ‫בחשוון‪.‬‬ ‫ונתתי גשמיכם "בעתם" בליל רביעות ובליל שבתות‪ ,‬שכן‬ ‫‪ .5‬הסיבה לכך היא שבימי בית המקדש היו כל תושבי ארץ‬ ‫מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות‬ ‫ישראל (וכן רבים מחוצה לה) עולים לרגל לירושלים‪ .‬יהודים‬ ‫פיזר את העבים במטפחתו‬ ‫ובלילי שבתות עד שנעשו חיטים ככליות ושעורים כגרעיני‬ ‫שהתגוררו במיקום הכי מרוחק מירושלים היו אלו שהתגוררו על‬ ‫סיפר הגרי"ש אונגר זצ"ל בשם אביו הגה"צ מהרא"צ גאב"ד‬ ‫זיתים ועדשים כדינרי זהב וצררו מהם דוגמא לדורות להודיע‬ ‫גדות נהר פרת‪ ,‬והמסע אל ביתם ארך כשבועיים‪ .‬כדי שגם הגרים‬ ‫קאפאוואר זי"ע (מתוך 'רשומים בשמך')‪:‬‬ ‫כמה החטא גורם וכן מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין‬ ‫במרחקים אלו יוכלו לשוב לביתם בנוחיות‪ ,‬מבלי להתעכב‬ ‫ביהמ"ק והיו יורדין גשמים בלילה‪ ,‬למחר נשבה הרוח ונתפזרו‬ ‫מעשה שהיה אצל רבו הגה"ק מאונסדורף זצ"ל‪ ,‬בליל א' דחג‬ ‫העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן וידעו שמלאכת‬ ‫בדרכים בוציות‪ ,‬התעכבה בקשת הגשמים עד לז' בחשוון‪.‬‬ ‫הסוכות‪ ,‬שהיה "סוף זמן קידוש לבנה" וטרם הספיקו לקדשה‪,‬‬ ‫שמים בידן‪.‬‬ ‫‪ .6‬לומדים מכך לקח מאלף‪ :‬למרות שמדובר רק ביהודים בודדים‬ ‫ובחוץ היה גשם וקור גדול‪.‬‬ ‫והטעם‪ :‬לפי שבזמן זה אין הגשמים מפריעים לבני אדם כיון‬ ‫שהתגוררו בקצה ישראל‪ ,‬כל עם ישראל חיכה ולא התפלל על‬ ‫רבו הק' יצא החוצה‪ ,‬והמתין שיפסקו הגשמים‪ ,‬וחתנו‬ ‫שאין הולכים בדרכים בליל שבת מפני שהוא אסור בעשיית‬ ‫הגשמים עד שהם שבו הביתה בשלום וללא עיכובים! מכך ניתן‬ ‫הגה"צ רבי יהודה הלוי הורוויץ זצ"ל ר"מ באונסדורף בקשו‬ ‫מלאכה (מזרחי על רש"י תענית כ"ג‪ ,‬א')‪.‬‬ ‫ללמוד רבות על חשיבות הדאגה ההדדית זה לזה‪ ,‬והחשיבה על‬ ‫שיכנס הביתה‪ ,‬שהרי כבר היה זקן ותשוש‪ ,‬והוא יקרא לו תיכף‬ ‫הזולת‪.‬‬ ‫לכשתראה הלבנה‪ .‬אך הרב מאונסדורף זצ"ל סירב‪ ,‬ותמה‪:‬‬ ‫הטעם ביום רביעי‪ :‬לפי שאנשים אינם הולכים ברחוב והוא‬ ‫"היתכן?! אנו עומדים לקבל אפי מלכא! ואיככה אכנס לביתי?"‬ ‫על פי מה הגמרא בפסחים (קי"ב‪ ,‬ב') שבזמנים אלו יוצאת אגרת‬ ‫‪ .7‬הבקשה על הגשמים בז' בחשוון היא רק בארץ ישראל‪,‬‬ ‫בת מחלת ושמונה עשרה ריבוא של מלאכי חבלה‪ ,‬וכל אחד‬ ‫הזקוקה לגשם יותר משאר הארצות‪ .‬בחוץ לארץ מוסיפים את‬ ‫והוסיף וסיפר‪ ,‬שבעיר פרעשבורג בימי הגה"ק מהר"ם‬ ‫ואחד יש לו רשות לחבל בפני עצמו (תענית כ"ג‪ ,‬א רש"י‪).‬‬ ‫"ותן טל ומטר לברכה" ‪ 60‬יום לאחר תקופת תשרי‪.‬‬ ‫ברבי זצ"ל נהגו במוצאי יוה"כ לבוא מכל בתי הכנסיות שבעיר‪,‬‬ ‫ולהתכנס בביהכ"נ של המהר"ם ברבי‪ ,‬לקדש את הלבנה ברוב‬ ‫[בגמרא בפסחים (קי"ב‪ ,‬ב') מבואר שמזיק זה יוצאת עם י"ח‬ ‫‪ .8‬ברכת השנים‪ ,‬בה מבקשים על הגשם‪ ,‬תוקנה כשעיקר‬ ‫עם ובהדרת מלך‪ .‬פעם אחת מנעו מהם הגשמים לקדש את‬ ‫אלפי מלאכי חבלה ובכוח כל אחד מהם להזיק ובתחילה היתה‬ ‫פרנסתו של האדם הייתה מן האדמה‪ ,‬שאז עיקר מזונו היה תלוי‬ ‫הלבנה‪.‬‬ ‫מצויה בכל הלילות עד שפגשה ברבי חנינא בן דוסא וגזר עליה‬ ‫בגשם ובהצלחת גידול התבואה‪ .‬כיום מכוונים בברכה זו גם על‬ ‫שלא תצא אלא בליל רביעי וליל שבת‪ ,‬ובהמשך לאחר שפגשה‬ ‫עמד המהר"ם ברבי ואמר‪" :‬רבונו של עולם! הלוא בניך‬ ‫את אביי הפסיקה לגמרי ונתבטלה וא"כ נתבטל ענין של ליל‬ ‫פרנסה שלא על ידי חקלאות‪ .‬כוונה בברכה זו‪ ,‬סגולה מיוחדת‬ ‫מתענים כבר יותר ממעת לעת‪ ,‬וחפצים לקדש הלבנה ברוב עם!‬ ‫לפרנסה מצויה בכוונה בברכה זו‪ ,‬ע"י השרשת ההבנה כי בורא‬ ‫רביעי]‪.‬‬ ‫היתכן שתמנע זאת בעדם?!" ובדברו הוציא מכיסו מטפחת‬ ‫עולם רק הוא מפרנס את האדם‪.‬‬ ‫לבנה‪ ,‬ונפנף בידו‪ ,‬ותיכף נתפזרו העבים‪ ,‬וקידשו את הלבנה‪.‬‬ ‫‪-----------------------‬‬ ‫‪ .9‬מתפלל ששכח לשאול גשמים (לומר "ותן טל ומטר לברכה"‬ ‫אף הרב מאונסדורף בספרו זאת‪ ,‬הוציא מטפחת מכיסו‪,‬‬ ‫זה הזמן בו נמטרים מן השמים גשמי‪-‬ברכה‪ ,‬הריהו לאות‬ ‫לפי נוסח אשכנז‪ ,‬או "ברך עלינו וכו'" לפי נוסח ספרד) בחורף‪:‬‬ ‫והראה כיצד נפנף המהר"ם ברבי זצ"ל‪ ,‬ומיד התפזרו העננים‬ ‫ולמופת לנקיות מן החטא ולמחילת פשעים ועוונות‪ .‬כדברי‬ ‫א‪ .‬אם לא סיים את הברכה ישאל גשמים במקום בו נזכר וימשיך‬ ‫לצדדים‪ ,‬וקידשו את הלבנה‪.‬‬ ‫הגמרא‪ :‬אמר רבי תנחום בר חנילאי‪ :‬אין הגשמים יורדין אלא‬ ‫בתפילתו‪.‬‬ ‫מרן הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע אמר‪ ,‬שכל אנחה שיהודי‬ ‫אם כן נמחלו עוונתיהן של ישראל‪ .‬אף על השפעת וריבוי השפע‬ ‫מתאנח פועלת דברים גדולים ונשגבים למעלה‪.‬‬ ‫מתברכים בני ישראל בירידת הגשמים כדתני רבי יצחק (שם)"‬ ‫ב‪ .‬אם סיים את הברכה ונזכר לפני ברכת שומע תפילה יאמר‬ ‫גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו‪."..‬‬ ‫אחרי המילים "ושמע תפילתנו" בברכת "שומע תפילה"‪" :‬ותן‬ ‫וההוכחה לזה‪ ,‬ממה שאמרו חז"ל על הכהן גדול בעמדו לפני‬ ‫טל ומטר לברכה על פני האדמה" וימשיך בתפילתו‪.‬‬ ‫ולפנים התפלל תפילה קצרה‪" :‬ולא תכנס לפניך תפילת עוברי‬ ‫ג‪ .‬אם נזכר לאחר ברכת שומע תפילה אך לא התחיל בברכת‬ ‫דרכים"‪ ,‬שעוברי דרכים סובלים מהגשם ומבקשים שייעצר‪.‬‬ ‫הכפרי סוחט את מי הגשמים מן השמים‪...‬‬ ‫העבודה חוזר לברכת "שומע תפילה"‪ ,‬ובה מוסיף את בקשת‬ ‫ולכאורה קשה‪ ,‬מדוע עלתה על דעתנו שתפילתם תתקבל‪ ,‬הרי‬ ‫מסופר על הרה"ק ה"צמח צדק" מליובאוויטש זי"ע‪ ,‬שסיפר‬ ‫הגשמים‪.‬‬ ‫ארץ ישראל היא ארץ צמאה למי גשמים‪ ,‬וכמו שעינינו רואות‬ ‫להאי שלוחא‪-‬דרבנן דאתא מארעא דישראל‪:‬‬ ‫אימה נוראה היא עצירת גשמים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אם נזכר לאחר ברכת העבודה יחזור לברכת השנים‪ ,‬יאמר‬ ‫מעשה ביהודי פשוט ועם הארץ‪ ,‬שהיה מתגורר בכפר בארץ‬ ‫אותה כהלכה‪ ,‬וימשיך משם לפי סדר התפילה‪.‬‬ ‫אלא מבואר מזה‪ ,‬שאע"פ שאין צדק בתפילת הולכי‪-‬הדרכים‬ ‫הקודש‪ ,‬ומתפרנס ממכירת ירקות שגידל בגינתו‪ ,‬ובורותו‬ ‫לעצור הגשמים‪ ,‬אלא כשעוברי הדרכים בסבלם י ֵָאנְח ּו מעומק‬ ‫הגיעה עד כדי כך שאף לא ידע להתפלל‪ ,‬ומידי שבוע היה בא‬ ‫ה‪ .‬אם נזכר לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה יחל את תפילתו‬ ‫לבם‪ ,‬אנחה זו יכולה לפעול במרומים לעצור הגשמים‪ ,‬לפיכך‬ ‫העירה לפני חכם אחד שיסדר לו את סדר התפילה‪.‬‬ ‫מחדש‪ ,‬בשל חשיבות הגשם‪.‬‬ ‫הוצרך הכהן הגדול – האיש הקדוש בישראל – ביום המקודש‬ ‫ביותר בשנה‪ ,‬ובמקום המקודש ביותר – להתפלל "ולא תכנס‬ ‫יום אחד בא העירה ויצא אל השוק למכור מרכולתו כדרכו‪,‬‬ ‫‪ .10‬אדם שלאחר ברכת השנים החל להסתפק האם ביקש על‬ ‫לפניך תפילת עוברי דרכים"‪.‬‬ ‫וירא כי אין איש‪ ,‬מפני שהכל היו מכונסים בבית הכנסת להעתיר‬ ‫הגשמים כנדרש‪ ,‬או שמא אמר את הברכה הנאמרת בקיץ‪ ,‬מה‬ ‫לה' על הגשמים שלא ירדו‪ ,‬והוא לא ידע זאת‪ .‬רץ הכפרי אל‬ ‫דינו? כאן נחלקת התשובה ההלכתית לשניים‪ :‬אם הוא עדיין‬ ‫אותו חכם‪ ,‬והתאונן בפניו על שלא סידר לו מראש את סדר‬ ‫בתוך ‪ 30‬יום מתחילת זמן הבקשה על הגשם – הסברה היא‬ ‫התפילה ה'פשוטה' והתמימה שהרקיעה שחקים ומטרות‪-‬‬ ‫תפילת הרבים הראוי ליום הזה‪.‬‬ ‫ששכח לבקש על הגשם‪ .‬אם כבר חלפו ‪ 30‬יום (כלומר החל מז'‬ ‫ענה לו החכם‪ ,‬שבעצם תפילת יום זה לא נשתנית משאר ימי‬ ‫כסלו) – הסברה היא שזכר לבקש על הגשם‪ ,‬כיוון שלאחר ‪30‬‬ ‫עוז מלאו את הארץ‬ ‫החול‪ ,‬אלא שחכמי הדור גזרו תענית על הציבור‪ ,‬כצורך שעה‪,‬‬ ‫יום לשונו הורגלה בנוסח המתאים לחורף‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬לא רק אנשי‪-‬מעלה ומנהיגי האומה זכו כי הודות‬ ‫בשל עצירת הגשמים‪.‬‬ ‫לתפילתם המטיר להם הקב"ה גשמים‪ ,‬אלא גם אנשי 'עמך'‬ ‫עצה מיוחדת לאדם שרוצה להימנע מספק ומברכות לבטלה‪:‬‬ ‫יהודים פשוטים‪ ,‬בעקבות תפילתם המיוחדת‪ ,‬הזכה‪ ,‬מתוך‬ ‫התפלא האיש הכפרי‪ ,‬ולא ידע מה היא "עצירת גשמים"‪.‬‬ ‫רבותינו מציעים שאדם ירגיל את לשונו לומר‪" :‬רופא חולי עמו‬ ‫הסביר לו החכם‪ ,‬שה' עצר את השמים ולא יהיה מטר‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ברך עלינו" לפי נוסח ספרד‪ ,‬או‪" :‬וברך כל מיני תבואתה‬ ‫עמקי לבבם‪ ,‬זכו שתפילתם ותחינתם שידדה מערכות‪-‬שמים‬ ‫לטובה ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" לפי נוסח אשכנז –‬ ‫והביאה רווח והצלה לכל בית ישראל‪.‬‬ ‫אמר אותו איכר עם הארץ‪ :‬אינני מבין בשל מה הרעש הזה‪,‬‬ ‫במשך ‪ 90‬פעמים – לאחר ‪ 90‬פעמים לשונו תתרגל לומר את‬ ‫ומדוע קוראים אתם עצרה ומקדשים צום בעבור זאת‪ ,‬הנה אנכי‬ ‫הנוסח הנדרש‪ ,‬וכך לא ייכנס לספק האם ביקש על הגשם – כיוון‬ ‫שלשונו הורגלה בבקשה הנכונה‪.‬‬ ‫‪ //‬המשך בעמוד ‪// 4‬‬ ‫|‪| 3‬‬ ‫עורך אחראי‪ - :‬הרב ישראל שכטר‬ ‫באור המשנה‬ ‫שבוע לימוד מוקדש‪:‬‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫ה' יוסף בן ר' אהרן יצחק ז"ל‬ ‫מיכאל בן סוליקה ז"ל‬ ‫התפשטות הטומאה ממקום למקום‬ ‫נלב"ע כ"ט תשרי‬ ‫נלב"ע כ"ט תשרי‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫בפרק י"א דיני סדק לכל אורך‬ ‫בתורה נאמר שכל הנמצא באהל‬ ‫מרת לאה אסתר בת ר' אלעזר ע"ה‬ ‫ה' דוד בן לונה ז"ל‬ ‫נלב"ע ט"ז חשון תשע"ד‬ ‫נלב"ע י"ב חשון‬ ‫תקרת הבית או המרפסת‪ ,‬מתי חוצץ‬ ‫המת נטמא שבעת ימים‪ .‬וכבר הזכרנו‬ ‫שלא תעבור הטומאה מצד אל צד‬ ‫שלא רק הנמצאים באהל אחד עם‬ ‫ועוד דינים שונים בהעברת הטומאה‬ ‫המת נטמאים‪ ,‬אלא גם כל הנמצאים‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫ממקום למקום‪ .‬וכגון אדם שהיה‬ ‫במקום שהטומאה מתפשטת לשם‪,‬‬ ‫אברהם בן שמואל ז"ל‬ ‫ר' חנניה בן חביבה ז"ל‬ ‫משקיף מבעד לחלון והאהיל על‬ ‫גם הם טמאים בטומאת מת‪.‬‬ ‫נלב"ע כ"ג חשון‬ ‫נלב"ע י"ח חשון תשכ"ח‬ ‫קוברי המת אם מעביר את הטומאה‬ ‫לבית‪ .‬או כלב שאכל בשר מת‪ ,‬ומת‬ ‫ומאידך גיסא‪ ,‬יש מקרים שאהל‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫הכלב ומוטל על מפתן הבית‪ ,‬האם‬ ‫מציל מטומאת מת‪ ,‬על ידי שחוצץ‪.‬‬ ‫ברכה בת יפת ותמר‬ ‫ה' יעקב בן שם‪-‬טוב ולורה ז"ל‬ ‫נכנסת הטומאה לבית‪.‬‬ ‫(למשפחת גובארי) ע"ה‬ ‫נלב"ע כ"ד חשון תשע"ח‬ ‫בפרטי הדינים האלו עוסקת‬ ‫נלב"ע כ"ח חשון תשע"ד‬ ‫וכן בפרק י"ב דינים שונים לגבי‬ ‫המשנה ברוב פרקי המסכת‪.‬‬ ‫נסרים וקורות‪ ,‬מתי מעבירים טומאה‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ שלמה בן משה וצלחה ז"ל‬ ‫בפרק ח' למדנו‪" :‬יש מביאין את‬ ‫נלב"ע כ"ח חשון‬ ‫ומתי חוצצים‪.‬‬ ‫ה' אלחנן בן משה מאיר ז"ל‬ ‫הטומאה וחוצצין" כלומר אם האהילו‬ ‫נלב"ע כ"ט חשון‬ ‫ולע"נ ה' אורי נהוראי ז"ל בן ניצה ומנשה‬ ‫פרק י"ג דן בחלון או חור שבין חדר‬ ‫נלב"ע י"ח בכסלו‬ ‫על הטומאה ואדם וכלים‪ ,‬מביאין את‬ ‫לחדר‪ ,‬מתי מעביר את הטומאה‪ ,‬ופרק‬ ‫הטומאה על האדם והכלים‪" .‬וחוצצין"‬ ‫לעילוי נשמת האשה הצדקנית גומלת חסדים בכל ליבה‪ ,‬מאודה ונפשה‪ ,‬אשה יראת ה' היא תתהלל‬ ‫י"ד בזיז [בליטה בקיר החיצוני של‬ ‫אם הטומאה תחתיהן מצילין אדם‬ ‫הצנועה והחסודה שעמדה לימין מפעלינו הקדוש יחד עם כל מעשה צדקותה‬ ‫הבית]‪.‬‬ ‫וכלים שעל גבן‪ .‬ויש "מביאין את‬ ‫מרת רות בת משה דוד וטובה ע"ה עובדיה‬ ‫בפרק ט"ו דיני העברת טומאה על‬ ‫הטומאה ולא חוצצין"‪ ,‬וכאלו ש"חוצצין‬ ‫נפטרה ללא זש"ק‬ ‫ולא מביאין"‪ ,‬וכן כאלו ש"לא מביאין‬ ‫ונטמנה בבית העלמין ירקון חלקה ו'‪ 3‬שורה ד' מקום ‪ - 23‬כ"ב בשבט תשפ"ו‬ ‫ידי כלים‪ ,‬טבלאות עץ וחביות‪ .‬וכן‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫אפשרויות חציצה בתוך הבית עצמו‬ ‫ולא חוצצין"‪ .‬והמשנה מפרטת מה הן‪.‬‬ ‫על ידי נסרים או יריעות‪ ,‬או אפילו‬ ‫הלימוד החודש מוקדש לע"נ‬ ‫ע"י עפר או תבן וכן דין חצר הקבר‪.‬‬ ‫ובפרק ט'‪ ,‬העוסק כולו בכוורת‪,‬‬ ‫שהיא כלי גדול המחזיק ארבעים סאה‬ ‫בפרק ט"ז דיני המוצא קבר של מת‪,‬‬ ‫הגה"ח משה‬ ‫מתי ואיך מותר לפנותו‪ ,‬ומתי צריך‬ ‫[שבגודל זה אין הכלי מקבל טומאה]‬ ‫ולע"נ מרת צפורה פייגא‬ ‫ב"ר מרדכי מנשה הלוי זצ"ל‬ ‫– מתי מעבירה את הטומאה ומתי‬ ‫לבדוק בכל סביבתו אם אין שם קברים‬ ‫חוצצת בפני הטומאה‪.‬‬ ‫בת הגה"ח משה הלוי ע"ה‬ ‫נלב"ע ז' חשון‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫נלב"ע ט"ו חשון תש"ע‬ ‫וזוג' מרת חיה אדל‬ ‫זכור אותו האיש לטוב‪ ,‬הגאון הצדיק רבי‬ ‫פרק י' דן בדיני ארובה [חור‬ ‫בת הרב חיים דוד ע"ה‬ ‫דוד שמידל זצ"ל שנפטר לאחרונה‪ ,‬שטרח‬ ‫בתקרת הבית] מתי תעבור הטומאה‬ ‫נלב"ע י"א חשון‬ ‫במסירות נפש להציל את קברי הקדמונים‬ ‫דרכה‪ ,‬ומתי אדרבא תציל על מה‬ ‫בכל רחבי ארץ ישראל‪.‬‬ ‫שנמצא תחתיה או מעליה‪.‬‬ ‫‪ -‬נא לכוון לפני הלימוד ‪-‬‬ ‫‪ //‬גדול יום הגשמים ‪ -‬המשך מעמוד ‪// 3‬‬ ‫הזוכים בהגרלות‪:‬‬ ‫מה נאה להסמיך את מעשה‪-‬רב שאירע בהיכל הקודש של רבנו אור‬ ‫שבעת הימים רבי ישראל בעל‪-‬שם‪-‬טוב זי"ע‪ .‬עובדה מופלאה זו שח וסיפר‬ ‫זוכים בהגרלות מבחנים‬ ‫הצדיק הרה"ק רבי משה מקוז'ניץ‪ ,‬בנו של המגיד מקוז'ניץ זי"ע והביא‬ ‫בספרו "באר משה" (שמיני עצרת‪ ,‬מהדורת תרמ"ג)‪ .‬את מחוז מגוריו של‬ ‫‪535 - 538 , 235 - 238‬‬ ‫הבעש"ט פקדה גזירה‪ ,‬ונעצרו השמים מלהוריד מטר‪ ,‬גזירה זו הביאה את‬ ‫ציבור התושבים להעתיר בתפילה ובתחנונים כמו גם אף צומות ותעניות‬ ‫ובהלכה ‪17‬‬ ‫סידרו הם לעצמם להעביר את רוע הגזירה‪ .‬אך אף בהיות זאת לא נענו‬ ‫על מבוקשם‪.‬‬ ‫ויהי בפתע פתאום – שם בתוככי בית מדרשו של הבעש"ט‪ ,‬שהו‬ ‫המתפללים באמצע התפילה‪ ,‬הבחין רבנו הבעש"ט ביהודי תמים‪ ,‬הנמנה‬ ‫ישראל ‪ -‬בני ברק‬ ‫על פשוטי העם‪ ,‬ועודנו מתפלל בכוונה יתירה‪ .‬בהיות יהודי זה מתפלל‬ ‫וקורא קריאת שמע‪ ,‬היה מגביה את קולו בזעקת‪-‬קול באמירת הפסוק‪:‬‬ ‫שמי חגי ‪ -‬ירושלים‬ ‫"וְ ָעצַ ר ֶאת ַה ּׁ ָש ַמ ִים וְ לֹא ִי ְה ֶיה ָמ ָטר" עיניו זלגו דמעות וישבר ליבו ורוחו גם‬ ‫יחד‪ .‬רבנו הבעל שם טוב הקדוש‪ ,‬אשר כידוע‪ ,‬היה מעריך כל תנועה קנה‬ ‫יהושע רייזמן ‪ -‬בית שמש‬ ‫ותפילה דלה של כל איש אשר נמנה על בית ישראל‪ ,‬באשר הוא‪ ,‬פנה אליו‪,‬‬ ‫מאיר בר ששת ‪ -‬בני ברק‬ ‫איפוא בשאלה‪ :‬אפשר יסביר לי‪ ,‬מר‪ ,‬את כוונתו המעוררת באמירת פסוק‬ ‫זה דווקא בקולי‪-‬קולות‪.‬‬ ‫יהושע שווימער ‪ -‬ירושלים‬ ‫ויען האיש ההוא לאמר‪ :‬באמירת פסוק זה מבקש אני 'ועצר את‬ ‫השמים' – יסחוט נא השם יתברך את השמים מכל אוצרות הגשמים‬ ‫שלום אייזנבאך ‪ -‬אשדוד‬ ‫המצויים בו כדרך 'עצירת' זיתים וענבים; 'ולא יהיה מטר' – עד ששוב לא‬ ‫צבי גנץ ‪ -‬בני ברק‬ ‫ישארו כלל וכלל מטר וגשמים בשמי‪-‬השמים יען כי כל הגשמים ירדו‬ ‫ארצה; זה הפירוש‪ .‬אני מתחנן – ממשיך האיש לאמר – ומבקש אני לפני‬ ‫יצחק בוגרד ‪ -‬מודיעין עילית‬ ‫אבינו שבשמים שבכך ימטיר עלינו גשמים במידה מרובה‪.‬‬ ‫ויהי אחרי כן‪ ,‬תפילתו ו'פירושו' של אותו עם‪-‬הארץ התקבלו ברחמים‬ ‫שולם טויסיג ‪ -‬בני ברק‬ ‫וברצון‪ ,‬ומטרות‪-‬עוז מלאו את הארץ‪ .‬זכותה של תפילה תמימה זו‪ ,‬שיצאה‬ ‫מקירות ליבו בכוונה אמיתית ואיכותית היא שעמדה‪ ,‬גם לאחיו היהודים‬ ‫שלא עלתה על דעתם כלל להתפלל ולבקש בקשה זו באלו תיבות –‬ ‫בדווקא‪ .‬וכפי אשר חותם את דברותיו הצדיק מקוז'ניץ‪" :‬כי הבורא יתברך‬ ‫שמו – רחמנא ליבא בעי‪ ,‬על כן ערבו עליו דברי האיש הזה‪ ,‬יען היותם‬ ‫בגודל כוונת הלב; באמיתיות ובפנימיות לבבו; ויענהו בתפלתו"‪.‬‬ ‫(הרב שמואל צבי גנץ – מוסף תורני 'המודיע')‬ ‫|‪| 4‬‬ ‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 183‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר ח‪-‬ן ‪826-7258‬‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬ ‫נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬ ‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪0722-79-4949 :‬‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 207 .‬בני ברק | דוא"ל‪office@kviuta.org :‬‬