קביעותא · Kviyisa — לך לך (2026-10-19)

במשנה היומית:
חודש חשון תשפ"ז | גליון מס' 657
סדר טהרות
אהלות פרק ט' משנה יא' -
פרק יז' משנה ב'
בהלכה היומית:
שו"ע או"ח
סימן רעה' סעיף ג' -
סימן רצה' סעיף א'
גבורה יהודית בפתח השער
זה היה בוקר אביבי ושגרתי לחלוטין .השמש זרחה בשמיים תכולים ,כאשר ר' ראובן פסע לתומו
מפיו של ניצול השואה לאורך הרחוב הראשי של העיר ,שקוע במחשבותיו הרגילות .שום דבר לא הכין אותו לקראת המחזה
הסוריאליסטי והבלתי נתפס שלפתע נגלה מול עיניו.
הרב יוסף לבקוביץ' שיחי' – המשך מולו ,רוכב במרץ רב על אופניים ישנים ,הופיע חברו משכבר הימים ,חיימק'ה .אך לא היה זה הוא
שגרם לראובן לעצור ולשפשף את עיניו .על הסבל האחורי של האופניים ,ישב לו בנחת ,זקוף וגאה ,לא
פחות ולא יותר מאשר פינגווין חי ונושם ,כאילו נשלף הרגע מקרחוני אנטארקטיקה...
המפקד הזה התנהג אליך באנושיות? ר' ראובן ,שהיה המום לחלוטין ,נופף בידיו ,עצר את הרוכב בחריקת בלמים ופנה לחברו בתמיהה
"אל דאגה .הוא הכה אותי כמה וכמה פעמים .הרי הוא היה רוצח ,חיית אדם .הוא רבתי" :תגיד ,חיימק'ה ,יצאת מדעתך?! מה בדיוק עושה פה הפינגווין הזה באמצע הרחוב? קח אותו
היה בין הרשעים שלכדתי לאחר המלחמה .ציוויתי עליו להרים את ידיו כמו ב'הייל מיד ,אבל ברגע זה ממש ,לגן החיות העירוני .שם מקומו ,בין החיות! זה ממש צער בעלי חיים מה שאתה
היטלר' ,ואז הכיתי אותו בכל כוחי .הוא התחנן שאעיד שהתנהג אליי כהוגן .צעקתי עושה"...
עליו' :כן .אליי .אבל לאלפים ורבבות התנהגת כמו חיית אדם!' .הוא סיים את חייו חיימק'ה עצר את אופניו,
בתלייה". ניגב את זיעתו ,גירד בפדחתו
המלחמה עמדה לקראת סיומה ,וכעבור חמישה חודשים ומחצה נלקח ר' יוסף בהרהור ,הנהן בהסכמה מלאה
משם .לאחר גלגולים הגיע למחנה במשולש הגבולות של שווייץ ,צרפת ואיטליה. ואמר ברצינות" :אתה יודע
"הוטל עלינו לחצוב בהרים כדי לבנות מנהרות להסתרת כלי נשק .כבר לא נותרו בי מה ,ראובן? אתה צודק במאת
כוחות ,עמדתי בקושי על רגליי .הייתי עור ועצמות -ואף על פי כן חצבתי וחצבתי .אין האחוזים .זו הערה ממש במקום.
לי מושג כמה זמן הייתי שם .לא ידענו כלום ,לא שבת ,לא פסח .המטרה הייתה רק אני עושה אחורה-פנה ולוקח
לחיות את היום". אותו לשם עכשיו!".
ואז הגיע בוקר מיוחד מאוד .כ"ב באייר תש"ה .הסירנה שהזעיקה אותם לעבודה למחרת בבוקר ,בשעה
עם שחר לא שרקה" .ישבנו מפוחדים ,לא יודעים מה יקרה .בצהריים הופעלה הסירנה, דומה ,צעד ר' ראובן מיודענו
ונאמר לנו להתאסף במרכז המחנה .ראש המחנה הכריז שעלינו להיכנס למערות שוב באותו הרחוב בדיוק .והנה,
שחצבנו ,כיוון שה'אויבים' מתכוונים להפציץ ,והם -מפקדי המחנה -רוצים להציל לתדהמתו המוחלטת -שוב אותו חיימק'ה ,שוב אותם אופניים ,ושוב הפינגווין ישוב על הסבל מאחור...
את חיינו. הפינגווין נראה מרוצה מתמיד .הוא חבש על ראשו כובע מצחייה צבעוני והרכיב משקפי שמש יוקרתיים
"הסתכלנו זה בזה .פתאום התגנבה שמועה שהמערות ממולכדות ,והגרמנים שהקנו לו מראה של תייר בחופשה.
מתכוונים להרוג את כולנו .השינוי באוויר העניק לנו תעוזה ,והתחלנו לצעוק יחד: ר' ראובן רץ אל חיימק'ה ,חסם את דרכו ושוב ניסה את כוחו לשכנע את חברו בכך שהוא עובר
'לא! לא! לא!' .הם התחילו לירות ,וכולנו נשכבנו .הירי פסק ,הרמתי את ראשי וראיתי עבירת צער בעלי חיים ,מה גם שהוא הופך את עצמו ללעג וקלס ברחבי השכונה" :מה נסגר איתך ,חבר.
שהבימה ריקה .לא היה אפילו איש אס-אס אחד בסביבה .לא הבנו מאומה. אני פשוט לא מבין .לא אמרתי לך אתמול בפירוש שזה צער בעלי חיים להסתובב איתו מחוץ לגן החיות?
"ואז ראיתי אותו -קאפו גרמני זקן שזכרתי לו טובה .פעם ,ביום כיפור ,הוא התיר זו ממש התעללות בבעלי חיים לסחוב אותו בחוצות העיר!".
לנו לא לעבוד .ניגשתי אליו ושאלתי אם הוא יודע מה קורה .גם הוא לא ידע .צעדנו יחד חיימק'ה חייך מאוזן לאוזן ,טפח קלות על גבו של חברו המיוזע ,והשיב בנחת" :בטח שלקחתי אותו!
לכיוון הגדר החשמלית וגילינו שהחשמל לא זורם בה .פתחנו את השער ,והוא נפתח. שמע ,אתמול בילינו שעות בגן החיות והיה פשוט תענוג צרוף .ביקרנו יחד בכלוב של הקופים ,נופפנו
הוא קרא לעברי' :בוא נצא החוצה ,נריח את האוויר החופשי'!"... לשלום לאריות ,ומה אגיד לך? נהנינו מכל רגע שם .אז היום ,היום אנחנו הולכים לפקוד את הגלגל הענק
בלונה-פארק העירוני"...
"חזרנו למחנה ,וגילינו שנוצר כאוס .האסירים התנפלו על הקאפואים ,מחסני ***
האוכל נפרצו ,והמונים הסתערו על האוכל .רבים מהם מתו דווקא באותם ימים. הסיפור המשעשע על חיימק'ה והפינגווין ממחיש בצורה מבריקה את הפער העצום שעשוי להיווצר
בין המילים הנאמרות לבין הכוונה האמיתית את שעומדת מאחוריהן .ראובן נתן לחיימק'ה הוראה פשוטה
הקב"ה עזר לי ,והייתי אז חסר תיאבון .בצהריים הבחנתי בטנק אמריקאי גדול שפרץ וקצרה" :קח אותו לגן החיות" .חיימק'ה פירש המילים כפשוטן ובאופן מילולי לחלוטין ,אך החטיא לגמרי
את הגדר .קפצתי אליו וצעקתי' :אני יהודי' .החייל ענה לי בשפתי שגם הוא יהודי ,ונתן את תכלית ההוראה -מה שהוביל לתוצאה אבסורדית ומגוחכת.
לי מסטיק ...זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שראיתי את המאכל הזה".
ר' יוסף החל להתגלגל בדרכים .כשהגיע למקום מגוריו ,הבין שאין לו מה לחפש כאן טמון משל עמוק לחשיבותו העצומה של לימוד משניות.
שם .הוא החליט לחלץ ילדים יהודים שהוחבאו במנזרים" .בתחילת המלחמה שמעתי התורה שבכתב מלאה בציוויים ,בחוקים ובהוראות קצרות ותמציתיות .אדם שניגש אל התורה
את אבי אומר שהדבר החשוב ביותר הוא לחלץ את הילדים משם בבוא היום .ראיתי שבכתב ומנסה לפרש אותה רק על בסיס הטקסט הגלוי והקריאה השטחית ,ללא המסורת שבעל פה,
בדיבורים האלה מעין צוואה .בהשגחה פרטית הצלחתי לשכנע את השלטונות לתת לי עלול למצוא את עצמו בדיוק במצבו של חיימק'ה .הוא עלול לקיים את ה"מילים" ,אך לפספס לחלוטין
אישור לחפש ילדים מסוימים .כך עברתי מבית יתומים למשנהו ,מלווה בכוח צבאי". את כוונת התורה ,וליישם את המצוות בצורה שגויה ,משובשת ואפילו חסרת היגיון.
כיצד זיהית מיהו יהודי? המשנה היא זו שפורטת את ההוראות הכלליות של התורה לפרטי פרטים .היא מספקת את ההקשר,
"בסייעתא דשמיא .חכמה היא ואינה מלאכה ...אלו היו ילדים בני שש עד אחת את ההגדרות המדויקות ,את הסייגים ואת אופן היישום המעשי של כל מצווה .לימוד משניות הוא
למעשה קבלת "הוראות ההפעלה" המלאות ,המבטיחות שלא נסתפק רק בשמיעת המילים החלולות,
עשרה .הם פחדו מאיתנו ,אבל ברוך ה' ,הצלחנו להציל שש מאות ילדים יהודיים, אלא נבין לעומק את רצון המחוקק.
ובשיתוף פעולה עם ארגוני הצלה שלחנו אותם לארץ ישראל". מי שאינו לומד משניות ומסתמך רק על הבנתו האישית לטקסט ,עלול בטעות לקחת את התורה
(מבוסס על 'מרוה לצמא') ל"לונה פארק" של פרשנויות אישיות שגויות; אך מי שלומד ומשנן משניות ,ובהמשך אף צולל אל נבכי
הגמרא והפוסקים שבעקבותיה -זוכה להבין את האמת לאמיתה וללכת בדרך הישרה.
לזכר עולם יהיה צדיק קבלת עלון המבחנים לשיעורים
לע"נ כ"ק מרן הגה"ק ניתן לשלוח בקשה במייל Office@kviuta.org במשנה ובהלכה היומית
דרך מערכת קביעותא בטלפון 0722-79-4949שלוחה 4 > 2 24שעות
זי"ע| 1
רבי שמואל ב"ר שרגא פייבוש | כמו"כ ניתן לענות על המבחנים במערכת זו או בkviuta.org : בטלפון 0722-79-4949
בעל ה"אמרי שפר" מדאראג וכן דרך עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ וכן kviuta.org
לקבלת העלון במייל | Office@kviuta.orgמפיצים את האור :להנצחות ותרומות להצלחה לע"נ יקיריך התקשר 072-272-2200 :נלב"ע ט"ו בחשון תרמ"ב
גדול האם טומאה עוברת מאהל לאהל?
עיון במשנה
אמר ר' יוחנן ג' דברים נתנו במתנה לעולם ואלו הן התורה והמאורות
והגשמים ...גשמים מנין שנאמר (ויקרא כ"ו ד') "ונתתי גשמיכם "קוֹ רוֹ ת ַה ַ ּביִת וְ ָה ֲעלִ ּיָה ׁ ֶש ֵאין ֲעלֵ ֶיהן ַמ ֲעזִיבָ ה וְ ֵהן ְמכֻ ָ ּונוֹ תֻ ,ט ְמ ָאה ַת ַחת
בעתם" (ב"ר ו' ז' ,שמו"ר מ"א ,ב'). ַא ַחת ֵמ ֶהןַּ ,ת ְח ֶּת ָיה ָט ֵמא,וְ כוָּ .הי ּו ָה ֶעלְ יוֹ נוֹ ת ְּכבֵ ין ַה ַּת ְח ּתוֹ נוֹ תֻ ,ט ְמ ָאה
ַת ַחת ַא ַחת ֵמ ֶהןַּ ,ת ַחת ֻּכ ָּלם ָט ֵמא".
מפתח גשמים
שלושה מפתחות בידו של הקב"ה ולא נמסרו בידי שליח ואלו הן המשנה מיירי בבית ועלייה על גביו ,ותקרת הבית ותקרת העלייה עשויות מקורות עץ עם
מפתח של גשמים ...חיה ...ותחיית המתים שנאמר (דברים כ"ח י"ב) "יפתח
ה' לך" (תענית ב ,א ,סנהדרין קיג ,א') והטעם :כדי לרדות בהם את הבריות שחיי רווחים ביניהן ,1ונמצא שאין גג שלם לא בבית ולא בעלייה ,ולכן שנינו שאם הקורות של העלייה
בני אדם בעולם הזה תלויים בהם (ריטב"א תענית ב.). מכוונות כנגד הקורות של הבית ,ויש טומאה בבית תחת קורה אחת ,רק טהרות תחת אותה קורה
מהיכן מגיע הגשם? בלבד נטמאות ,משום שהאהל מעל המת הוא רק אותה קורה[ .ואם יש טומאה תחת הרווחים בין
דעת רבי אליעזר הגשם שותה ממי האוקיינוס ומתיישב בעננים, הקורות ,הטומאה עולה בין הקורות ויוצאת מעל העלייה ,כיון שאין שום קורה מעל הטומאה].
שנאמר (בראשית ב' ו') "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה". אמנם כשהקורות של העלייה מכוונות כנגד האויר שבין הקורות של הבית ,ו'רוחב העליונות
לדעת רבי יהושע ממים העליונים הוא שותה שנאמר (דברים י"א י"א) כשיעור אויר שבין התחתונות' (רש"י סוכה שם) ,אם יש טומאה בבית ,כל הטהרות שבבית טמאים.
"למטר השמים תשתה מים" ,ומה אני מקיים "ואד יעלה מן הארץ" אלא ורבא הוכיח מכאן (סוכה כ"ב א') שאומרים 'חבוט רמי' -השפל והשלך -והיינו שדנים את הקורות
שהעננים מתגברים ועולים לרקיע ,ופותחים פיהם כנוד ומקבלים מי מטר
ומנוקבות הן ככברה ובאות ומזילות מים על גבי קרקע (תענית ט ,ב.). העליונות כאילו ירדו למטה ,ונמצא שיש אוהל אחד בגובה של הקורות התחתונות ,ולכן אם יש
ביאור הענין :רבי אליעזר ורבי יהושע אינם חולקים אלא שלפעמים טומאה בבית ,הכל טמא ,וכן אם יש טומאה בעלייה ,הכל טמא ,שדנים את הקורות התחתונות
המטר יורד מן השמים ממים העליונים ,ולפעמים אכן מקורם ממי כאילו עלו ,ויש אוהל אחד בגובה של הקורות העליונות (עי' רמב"ם פיהמ"ש ,ומים טהורים).
האוקיינוס שהן המים התחתונים ,המים הבאים ממי האוקינוס נקראים האחרונים (עי' פתח האהל כלל ז' סי' ו' ,חידושי רבינו חיים הלוי הל' סוכה פ"ה הכ"א) תמהו על מה שהוכיח
גשם מלשון גשמיות ודבר גופני ,והבאים ממים העליונים נקראים גם רבא ממשנתנו שאומרים חבוט רמי לעשות הכל אהל אחד ,שמנין לרבא שהכל נחשב אהל אחד,
בלשון מטר וגם בלשון גשם כדברי הנביא (ישעיה נ"ה י') "כי כאשר ירד
הגשם והשלג מן השמים" כמו כן כתוב "למטר השמים תשתה מים" (רבינו הרי אף אם כל קורה נחשבת אהל לעצמה ויש הרבה אהלים חלוקים זה מזה ,מכל מקום טומאת
בחיי דברים י"א י"ז). מת עוברת מאהל לאהל ,ששני חדרים בבית אחד ,ופתח או חלון פתוח בכותל שביניהם ,טומאה
גשם – ע"י הבל פיו של האדם מתפשטת מחדר לחדר דרך החלון או הפתח ,והטהרות בשני החדרים טמאים ,וא"כ כל שכן כאן
יש אומרים :שהגשמים נעשים גם על ידי הבל פיהם של בני אדם ,ואם שאין שום מחיצה כלל בין האהלים אלא הכל פתוח בין קורה לקורה ,ודאי הטומאה תעבור בין
יש בפיהם דברי איסור ונבלה הרי מעורב בגשם ג"כ טומאה והמאכלים אהל לאהל.
המתהווים מהם מטמאים אוכליהם (חת"ס בדרשות חת"ס ח"ב דף שע"ו.). והוכיחו מכאן שטומאה אינה עוברת מאהל לאהל ,שבקרא נאמר 'כל הבא אל האהל וכל אשר
הטעם שהגשם יורד מהשמים ולא ממעיינות התהום שלמטה באהל יטמא שבעת ימים' ,וכבר האריך הפני יהושע (תשובות סי' י') להוכיח עיקר דבר זה שטומאה
בתחילה היתה הארץ שותה על ידי המים שהיו בבריאה לבד בלי חידוש אינה מתפשטת מאהל לאהל ,שדן בשאלה שבאה לפניו בעיר פרנקפורט שהיהודים שם היו
הגשם ,רק על ידי מנהרות ותעלות שהיו עולים ומציפין את האדמה ורק גרים ברחבה אחת קטנה וארוכה עם שורה של בתים בכל צד ,וביב הלך תחת הקרקע לכל אורך
לאחר מכן שינה הקב"ה והשקה את האדמה מלמעלה ,והטעם לכך ,רבי הבתים ,והיו שופכים לתוכו את מי השופכים שלהם ,והמים יצאו מהביב בסוף השכונה ,ואנשי
יוחנן מצפורי בשם רבי שמואל בן נחמן אמר מפני ארבעה דברים חזר בו המקום היו נוהגים שכל פעם שהיה מת באחד מן הבתים ,כל הכהנים שבאותה שורה היו יוצאים
הקב"ה שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלה ,וגם רבי חנן דציפורי בשם
רבי שמואל בר נחמן אמר מפני ד' דברים חזר בו הקדוש ברוך הוא ,שלא מבתיהם עד שיפונה המת ,והיו צריכים למצוא מקום לינה ,ואף בשבת ויו"ט לא נכנסו לבתיהם
תהא הארץ שותה אלא מלמעלה ,מפני בעלי זרוע ,ובשביל להדיח טללים כלל ,משום שסברו שהטומאה עוברת דרך הביב לכל הבתים ,ושאלו הכהנים את הפני יהושע אם
הרעים ,ושיהא הגבוה שותה כנמוך .ועוד ,שיהיו הכל תולין עיניהם כלפי יש עצה לתקן את הדבר .והשיב להם הפני יהושע שאינו רואה שום בית מיחוש ,משום שטומאה
מעלה ,הדא הוא דכתיב (איוב ה') 'לשום שפלים למרום'. אינה יוצאת מאותו אהל שהיא נמצאת בו לאהל אחר ,עיי"ש שהאריך להוכיח כן.
ביאור הענין :אע"ג דהעננים -ממי אוקיינוס הם שותים וגם התהום
עולה ומשקה אם כן לא היה צורך כלל שירדו מלמעלה ,אלא מפני בעלי ומה שטומאה עוברת דרך חלון או פתח לאהל אחר ,כתב הפני יהושע [וכן כתב רבינו חיים
זרוע .היינו ,שיבואו בעלי כח ויגזלו הנהרות המושכות מדאגה שלא ישתו הלוי (שם)] שהוא מדין חבוט רמי ,שרואים את הגג בשני החדרים כאילו הם יורדים לגובה של
שדותיהם מלמטה ,ועוד כי ימשכו השדות לגבולם ולא ימצאו העניים החלון ועל ידי זה נחשב הכל כאהל אחד ותקרה אחת ,אבל לעולם טומאה מתפשטת רק בתוך
מים לשתות ,אבל בראותם שכבר ירדו הגשמים מלמעלה שוב אינם אותו אהל ,ואינה עוברת לאהל אחר ,אבל בביב שהוא תחת הקרקע לא יועיל דין חבוט רמי לדונו
גוזלים שיודעים שאינם צריכים להם ,ומפני טללים רעים – היינו שע"י כאהל אחד ,משום שהוא בבנין אחר לגמרי ,ועוד שאם נאמר חבוט רמי לראות את תקרת הבית
הגשם האויר מזדכך .ושיהא העליון שותה כנמוך ואילו בא מלמטה היו
המקומות הנמוכים שבעים יותר ממקומות הגבוהים .ושיהיו הכל תולין כאילו היא יורדת לגובה של פתח הביב ,א"כ היא מכסה את פתח הביב ,ועדיין אין הבית והביב
עיניהם לשמים ,מאחר ובתחילה לא ידעו ויבינו אם צריכים לגשמים עד אהל אחד ,עיי"ש ,ודעת הישועות יעקב (או"ח סי' שמ"ג) כהפני יהושע.
סוף השנה ,משא"כ עכשיו ברביעה הראשונה יודעין שצריכים לרחמים אמנם החתם סופר (שו"ת יו"ד סי' ש"מ) האריך לחלוק על הפני יהושע ,וסובר שטומאה מתפשטת
ובכך יכירו בהשגחה העליונה ויכנעו לפני ה' (בר"ר י"ג).
מאהל לאהל אף בלא דין חבוט רמי לעשותו אהל אחד ,כל שיש מקום פתוח בשיעור טפח על
אופן ירידת הגשמים טפח[ ,או חלון אפילו פחות מטפח על טפח באופנים ששנינו בפרק י"ג] .ויש לתמוה על זה ממה
אלף אלפי ורבי רבבות מלאכים ממנה הקב"ה על כל טיפה וטיפה. שאמר רבא שהדין של משנתנו -שהטומאה מתפשטת תחת כל הקורות -הוא רק משום דין
מכאן ועד הרקיע מהלך ת"ק שנה והגשמים יורדים ואין טיפה מתערבת חבוט רמי ,ולולא דין חבוט רמי לא היתההטומאה מתפשטת.
בחברתה (מדרש רבה פרשת כי תבוא פרשה ז).
והטעם שאין נוגעת בחברתה כדי שלא תצא ותחריב את העולם (ויקרא והנה גם לדעת הפני יהושע שטומאה עוברת דרך חלון ופתח מדין חבוט רמי ,יש להעיר למה
רבה) ובגמ' בב"ב (ט"ז) מבואר שאם שתי טיפות תגענה אחת ברעותה לא הוצרך רבא להוכיח דין חבוט רמי ממשנתנו לגבי קורות עליונות ותחתוניות ,ולא הוכיח דין חבוט
יצמחו הפירות. רמי מעיקר דין חלון ופתח השנוי בכל מקום שמביאים את הטומאה מאהל לאהל.
ג' חלקים של הגשם ובספר דעת ישראל (סי' ע"ב ענף ג' אות כ"ב) ביאר דרך אמצעי בכל זה ,שודאי טומאה אינה עוברת
"ונתתי מטר ארצכם בעיתו יורה ומלקוש" (דברים י"א י"ד) מאהל לאהל סתם ,וכמו שכתבו האחרונים שבקרא נאמר 'כל הבא אל האהל וכל אשר באהל
יורה :הגשם הראשון שיורד בעיקר בחודש מר חשון נקרא יורה, יטמא' ,אמנם טומאה עוברת מאהל לאהל על ידי פתח או חלון אף בלא דין חבוט רמי -ומטעם
והטעם שנקרא כן :לפי שמרוה את האדמה היבשה והצמאה מתקופת זה לא הוכיח רבא דין חבוט רמי מדין חלון -שנתחדש בילפותא של חלון ופתח שבכחם 'להוציא
הקיץ החמה (תענית ו' ,א'). את הטומאה' (עי' פ"ג מ"ו ,פי"ג מ"א) מבית לבית ,משום שיש להם כח לחבר שני האהלים ,שמה שאין
טעם אחר :יורה מלשון שמורה את הבריות להטיח גגותיהן ולהכניס הטומאה עוברת מאהל לאהל כשאין מחיצה כלל בין האהלים והמקום פתוח לגמרי ,הוא משום
את פירותיהן ולעשות כל צרכיהן (תענית ו' ,א').
שאין כח חיבור בין האהלים ,ורק אהל אחד עומד בצד אהל שני ,אבל פתח וחלון בתוך מחיצה
גשם :הגשמים שיורדים בעיקר בחודשי כסליו טבת שבט והם רוב מהותם לחבר את שני האהלים ,ולכן יש להם כח להוציא את הטומאה מבית אחד ולהביאה לבית
ועיקר הגשמים ,והטעם שנקראים כך :לפי שהם יורדים מהשמים ממקום
רוחני ומתגשמים על הארץ. השני[ .ונראה שיש לבאר כן אף בדעת החתם סופר].
מלקוש :הגשם שיורד בחודש אדר ,והטעם שנקרא כן :מפני שהוא
המאוחר והאחרון לגשמים. ------------------------------
1
ברוב גגות יש גם נסרים רבים סמוכים זה לזה על גבי הקורות ,וכן מעזיבה על גבי הנסרים.
שותפים ועורכים: || 2
מאמרי בפתח השער ,גבורה יהודית ,הלכה מסיני -הרב ישראל מאיר סילמן שליט"א .לתגובותims0556720989@gmail.com :
מדור עיון במשנה ,הקדמות למשנה -הרב יעקב בקר שליט"א | מדור באור המשנה -הרב אשר שיק שליט"א | מאמר מרכזי עניני דיומא -הרב ישראל שכטר
הלכה מסיני יום הגשמים
"ּ ...ו ָ ֵבר ְך ׁ ְשנָ ֵתנ ּו ְּב ַט ְל ֵלי בני ישראל יתחילו בחודש זה להעתיר בתפילתם 'ותן טל ומטר לברכה'.
לפניכם מארג מיוחד על עניני וסגולות הגשמים בדברי חז"ל הקדושים ,אופן ירידת הגשמים ,זמני
ָרצוֹן ְּ ָברכָ ה ּונְ ָד ָבה" ירידתם ,תפילות מיוחדות של גדולי וצדיקי הדורות שהתחננו על הגשמים; על תפילות מרגשות של
-לרגל ז' בחשון - אנשי 'עמך' יהודים פשוטים ,שבעקבות תפילתם המיוחדת ,הזכה ,מתוך עמקי לבבם ,זכו שתפילתם
.1בז' בחשוון מתחילים לבקש על הגשמים ,בברכת השנים ותחינתם שידדה מערכות-שמים והביאה רווח והצלה לכל בית ישראל .ברוחם ובמשנתם של גאוני
שבתפילת שמונה עשרה.
וקדושי ישראל לדורותיהם -ונתתי גשמיכם
"ב ֵר ְך
.2על פי נוסח ספרד ,ביום זה מתחילים לומר את הברכהָּ :
ָעלֵ ינ ּו ה' ֱאל ֵֹקינ ּו ֶאת ַה ּׁ ָשנָ ה ַה ּזֹאת וְ ֶאת ָּכל ִמינֵ י ְּתבו ָּא ָת ּה לְ טוֹ בָ ה.
וְ ֵתן ַטל ו ָּמ ָטר לִ בְ ָרכָ ה ַעל ָּכל ּ ְפנֵ י ָה ֲא ָד ָמה ,וְ ַר ֵ ּוה ּ ְפנֵ י ֵּתבֵ ל ,וְ שַׂ ַּבע ֶאת כל אימת שהנני זקוק לגשמים ,אני יוצא לגינתי ,פורש את כפי רעש הגשם
ָהעוֹ לָ ם ֻּכלּ וֹ ִמ ּטוּבְ ָך ,ו ַּמ ֵּלא יָ ֵדינ ּו ִמ ִּב ְרכוֹ ֶת ָיך ו ֵּמע ׁ ֶֹשר ַמ ְּתנוֹ ת יָ ֶד ָיך, כלפי מעלה ,הנני נושא את עיני השמימה ,ואומר :רבונו של אמר ר' לוי שלשה דברים קולן הולך מסוף העולם ועד
ׁ ָש ְמ ָרה וְ ַה ִ ּצ ָּלה ׁ ָשנָ ה זוֹ ִמ ָּכל דָּ בָ ר ַרע ו ִּמ ָּכל ִמינֵ י ַמ ׁ ְש ִחית ו ִּמ ָּכל ִמינֵ י עולם ,אבא רחימאי! זקוק אני לגשמים! ומיד נענה ה' לתפילתי, סופו והבריות בינתיים ואינם מרגישים ואלו הן היום ,הגשמים
ּ ֻפ ְר ָענוּת ,וַ ֲעשֵׂ ה לָ ּה ִּת ְקוָ ה טוֹ בָ ה וְ ַא ֲח ִרית ׁ ָשלוֹ ם .חוּס וְ ַר ֵחם ָעלֶ ָיה והגשמים יורדים. והנפש בשעה שהיא יוצאת (ב"ר ו' י"ב ,שמו"ר ה' י').
וְ ַעל ָּכל ְּתבו ָּא ָת ּה ו ֵּפרוֹ ֶת ָיה ,וּבֵ ְרכָ ּה ְּבגִ ׁ ְש ֵמי ָרצוֹ ן ְּב ָרכָ ה וּנְ ָדבָ ה ,ו ְּת ִהי ראה החכם את גודל תמימותו של הכפרי הזה החביבה מאד
ַא ֲח ִר ָית ּה ַח ִ ּיים וְ שׂ בַ ע וְ ׁ ָשלוֹ ם ַּכ ּׁ ָשנִ ים ַה ּטוֹ בוֹ ת לִ בְ ָרכָ הִּ ,כי ֵקל טוֹ ב בשמים ,ויאמר לו" :שמא תעשה כן גם עתה?" הזמן הטוב ביותר לירידת הגשמים
ו ֵּמ ִטיב ַא ָּתה ו ְּמבָ ֵר ְך ַה ּׁ ָשנִ יםָּ .ברו ְּך ַא ָּתה ה' ְמבָ ֵר ְך ַה ּׁ ָשנִ ים". פנה לו היהודי לקרן זוית והחל אומר בתפילה :רבונו של "ותן טל ומטר לברכה ":בתפילת גשם מזכירים שאתה הוא
עולם! עמך בני ישראל צריכים גשמים! עודנו עומד בתפילתו, ה' אלוקינו ...לברכה ולא לקללה ,וכן בתפילת שמו"ע מבקשים
.3על פי נוסח אשכנז ,ביום זה מתחילים לבקש" :וְ ֵתן ַטל ו ָּמ ָטר "ותן טל ומטר לברכה" והכוונה שירד בזמן שלא יפריע את
לִ בְ ָרכָ ה ַעל ּ ְפנֵ י ָה ֲא ָד ָמה" ,במקום הבקשה הנאמרת בימות הקיץ: והשמים התקדרו בעבים והחלו הגשמים יורדים.
מהלך חיינו.
"וְ ֵתן ְּב ָרכָ ה ַעל ּ ְפנֵ י ָה ֲא ָד ָמה". פנה ה"צמח צדק" להאי שד"ר ,ויאמר לו" :הלא תראה
עד היכן הגיע כוחו של יהודי פשוט ועם-הארץ ,שבאמונתו
.4בארץ ישראל עונת הגשמים יכולה להיפתח מיד לאחר חג הפשוטה היה לפטור את כל העולם מן הדין ,ולהוציאו אל מחוץ
הסוכות ,אך תיקנו חכמים להמתין עם בקשת הגשמים עד לז'
לדרך הטבע!"
גשם בליל רביעי ובליל שבת
בחשוון. ונתתי גשמיכם "בעתם" בליל רביעות ובליל שבתות ,שכן
.5הסיבה לכך היא שבימי בית המקדש היו כל תושבי ארץ מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות
ישראל (וכן רבים מחוצה לה) עולים לרגל לירושלים .יהודים פיזר את העבים במטפחתו ובלילי שבתות עד שנעשו חיטים ככליות ושעורים כגרעיני
שהתגוררו במיקום הכי מרוחק מירושלים היו אלו שהתגוררו על סיפר הגרי"ש אונגר זצ"ל בשם אביו הגה"צ מהרא"צ גאב"ד זיתים ועדשים כדינרי זהב וצררו מהם דוגמא לדורות להודיע
גדות נהר פרת ,והמסע אל ביתם ארך כשבועיים .כדי שגם הגרים קאפאוואר זי"ע (מתוך 'רשומים בשמך'): כמה החטא גורם וכן מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין
במרחקים אלו יוכלו לשוב לביתם בנוחיות ,מבלי להתעכב ביהמ"ק והיו יורדין גשמים בלילה ,למחר נשבה הרוח ונתפזרו
מעשה שהיה אצל רבו הגה"ק מאונסדורף זצ"ל ,בליל א' דחג העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן וידעו שמלאכת
בדרכים בוציות ,התעכבה בקשת הגשמים עד לז' בחשוון. הסוכות ,שהיה "סוף זמן קידוש לבנה" וטרם הספיקו לקדשה, שמים בידן.
.6לומדים מכך לקח מאלף :למרות שמדובר רק ביהודים בודדים ובחוץ היה גשם וקור גדול.
והטעם :לפי שבזמן זה אין הגשמים מפריעים לבני אדם כיון
שהתגוררו בקצה ישראל ,כל עם ישראל חיכה ולא התפלל על רבו הק' יצא החוצה ,והמתין שיפסקו הגשמים ,וחתנו שאין הולכים בדרכים בליל שבת מפני שהוא אסור בעשיית
הגשמים עד שהם שבו הביתה בשלום וללא עיכובים! מכך ניתן הגה"צ רבי יהודה הלוי הורוויץ זצ"ל ר"מ באונסדורף בקשו מלאכה (מזרחי על רש"י תענית כ"ג ,א').
ללמוד רבות על חשיבות הדאגה ההדדית זה לזה ,והחשיבה על שיכנס הביתה ,שהרי כבר היה זקן ותשוש ,והוא יקרא לו תיכף
הזולת. לכשתראה הלבנה .אך הרב מאונסדורף זצ"ל סירב ,ותמה: הטעם ביום רביעי :לפי שאנשים אינם הולכים ברחוב והוא
"היתכן?! אנו עומדים לקבל אפי מלכא! ואיככה אכנס לביתי?" על פי מה הגמרא בפסחים (קי"ב ,ב') שבזמנים אלו יוצאת אגרת
.7הבקשה על הגשמים בז' בחשוון היא רק בארץ ישראל, בת מחלת ושמונה עשרה ריבוא של מלאכי חבלה ,וכל אחד
הזקוקה לגשם יותר משאר הארצות .בחוץ לארץ מוסיפים את והוסיף וסיפר ,שבעיר פרעשבורג בימי הגה"ק מהר"ם ואחד יש לו רשות לחבל בפני עצמו (תענית כ"ג ,א רש"י).
"ותן טל ומטר לברכה" 60יום לאחר תקופת תשרי. ברבי זצ"ל נהגו במוצאי יוה"כ לבוא מכל בתי הכנסיות שבעיר,
ולהתכנס בביהכ"נ של המהר"ם ברבי ,לקדש את הלבנה ברוב [בגמרא בפסחים (קי"ב ,ב') מבואר שמזיק זה יוצאת עם י"ח
.8ברכת השנים ,בה מבקשים על הגשם ,תוקנה כשעיקר עם ובהדרת מלך .פעם אחת מנעו מהם הגשמים לקדש את אלפי מלאכי חבלה ובכוח כל אחד מהם להזיק ובתחילה היתה
פרנסתו של האדם הייתה מן האדמה ,שאז עיקר מזונו היה תלוי הלבנה. מצויה בכל הלילות עד שפגשה ברבי חנינא בן דוסא וגזר עליה
בגשם ובהצלחת גידול התבואה .כיום מכוונים בברכה זו גם על שלא תצא אלא בליל רביעי וליל שבת ,ובהמשך לאחר שפגשה
עמד המהר"ם ברבי ואמר" :רבונו של עולם! הלוא בניך את אביי הפסיקה לגמרי ונתבטלה וא"כ נתבטל ענין של ליל
פרנסה שלא על ידי חקלאות .כוונה בברכה זו ,סגולה מיוחדת מתענים כבר יותר ממעת לעת ,וחפצים לקדש הלבנה ברוב עם!
לפרנסה מצויה בכוונה בברכה זו ,ע"י השרשת ההבנה כי בורא רביעי].
היתכן שתמנע זאת בעדם?!" ובדברו הוציא מכיסו מטפחת
עולם רק הוא מפרנס את האדם. לבנה ,ונפנף בידו ,ותיכף נתפזרו העבים ,וקידשו את הלבנה. -----------------------
.9מתפלל ששכח לשאול גשמים (לומר "ותן טל ומטר לברכה" אף הרב מאונסדורף בספרו זאת ,הוציא מטפחת מכיסו, זה הזמן בו נמטרים מן השמים גשמי-ברכה ,הריהו לאות
לפי נוסח אשכנז ,או "ברך עלינו וכו'" לפי נוסח ספרד) בחורף: והראה כיצד נפנף המהר"ם ברבי זצ"ל ,ומיד התפזרו העננים ולמופת לנקיות מן החטא ולמחילת פשעים ועוונות .כדברי
א .אם לא סיים את הברכה ישאל גשמים במקום בו נזכר וימשיך לצדדים ,וקידשו את הלבנה. הגמרא :אמר רבי תנחום בר חנילאי :אין הגשמים יורדין אלא
בתפילתו. מרן הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע אמר ,שכל אנחה שיהודי אם כן נמחלו עוונתיהן של ישראל .אף על השפעת וריבוי השפע
מתאנח פועלת דברים גדולים ונשגבים למעלה. מתברכים בני ישראל בירידת הגשמים כדתני רבי יצחק (שם)"
ב .אם סיים את הברכה ונזכר לפני ברכת שומע תפילה יאמר גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו."..
אחרי המילים "ושמע תפילתנו" בברכת "שומע תפילה"" :ותן וההוכחה לזה ,ממה שאמרו חז"ל על הכהן גדול בעמדו לפני
טל ומטר לברכה על פני האדמה" וימשיך בתפילתו. ולפנים התפלל תפילה קצרה" :ולא תכנס לפניך תפילת עוברי
ג .אם נזכר לאחר ברכת שומע תפילה אך לא התחיל בברכת דרכים" ,שעוברי דרכים סובלים מהגשם ומבקשים שייעצר. הכפרי סוחט את מי הגשמים מן השמים...
העבודה חוזר לברכת "שומע תפילה" ,ובה מוסיף את בקשת ולכאורה קשה ,מדוע עלתה על דעתנו שתפילתם תתקבל ,הרי מסופר על הרה"ק ה"צמח צדק" מליובאוויטש זי"ע ,שסיפר
הגשמים. ארץ ישראל היא ארץ צמאה למי גשמים ,וכמו שעינינו רואות להאי שלוחא-דרבנן דאתא מארעא דישראל:
אימה נוראה היא עצירת גשמים.
ד .אם נזכר לאחר ברכת העבודה יחזור לברכת השנים ,יאמר מעשה ביהודי פשוט ועם הארץ ,שהיה מתגורר בכפר בארץ
אותה כהלכה ,וימשיך משם לפי סדר התפילה. אלא מבואר מזה ,שאע"פ שאין צדק בתפילת הולכי-הדרכים הקודש ,ומתפרנס ממכירת ירקות שגידל בגינתו ,ובורותו
לעצור הגשמים ,אלא כשעוברי הדרכים בסבלם י ֵָאנְח ּו מעומק הגיעה עד כדי כך שאף לא ידע להתפלל ,ומידי שבוע היה בא
ה .אם נזכר לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה יחל את תפילתו לבם ,אנחה זו יכולה לפעול במרומים לעצור הגשמים ,לפיכך העירה לפני חכם אחד שיסדר לו את סדר התפילה.
מחדש ,בשל חשיבות הגשם. הוצרך הכהן הגדול – האיש הקדוש בישראל – ביום המקודש
ביותר בשנה ,ובמקום המקודש ביותר – להתפלל "ולא תכנס יום אחד בא העירה ויצא אל השוק למכור מרכולתו כדרכו,
.10אדם שלאחר ברכת השנים החל להסתפק האם ביקש על לפניך תפילת עוברי דרכים". וירא כי אין איש ,מפני שהכל היו מכונסים בבית הכנסת להעתיר
הגשמים כנדרש ,או שמא אמר את הברכה הנאמרת בקיץ ,מה לה' על הגשמים שלא ירדו ,והוא לא ידע זאת .רץ הכפרי אל
דינו? כאן נחלקת התשובה ההלכתית לשניים :אם הוא עדיין אותו חכם ,והתאונן בפניו על שלא סידר לו מראש את סדר
בתוך 30יום מתחילת זמן הבקשה על הגשם – הסברה היא התפילה ה'פשוטה' והתמימה שהרקיעה שחקים ומטרות- תפילת הרבים הראוי ליום הזה.
ששכח לבקש על הגשם .אם כבר חלפו 30יום (כלומר החל מז' ענה לו החכם ,שבעצם תפילת יום זה לא נשתנית משאר ימי
כסלו) – הסברה היא שזכר לבקש על הגשם ,כיוון שלאחר 30 עוז מלאו את הארץ החול ,אלא שחכמי הדור גזרו תענית על הציבור ,כצורך שעה,
יום לשונו הורגלה בנוסח המתאים לחורף. זאת ועוד ,לא רק אנשי-מעלה ומנהיגי האומה זכו כי הודות בשל עצירת הגשמים.
לתפילתם המטיר להם הקב"ה גשמים ,אלא גם אנשי 'עמך'
עצה מיוחדת לאדם שרוצה להימנע מספק ומברכות לבטלה: יהודים פשוטים ,בעקבות תפילתם המיוחדת ,הזכה ,מתוך התפלא האיש הכפרי ,ולא ידע מה היא "עצירת גשמים".
רבותינו מציעים שאדם ירגיל את לשונו לומר" :רופא חולי עמו הסביר לו החכם ,שה' עצר את השמים ולא יהיה מטר.
ישראל ,ברך עלינו" לפי נוסח ספרד ,או" :וברך כל מיני תבואתה עמקי לבבם ,זכו שתפילתם ותחינתם שידדה מערכות-שמים
לטובה ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" לפי נוסח אשכנז – והביאה רווח והצלה לכל בית ישראל. אמר אותו איכר עם הארץ :אינני מבין בשל מה הרעש הזה,
במשך 90פעמים – לאחר 90פעמים לשונו תתרגל לומר את ומדוע קוראים אתם עצרה ומקדשים צום בעבור זאת ,הנה אנכי
הנוסח הנדרש ,וכך לא ייכנס לספק האם ביקש על הגשם – כיוון
שלשונו הורגלה בבקשה הנכונה. //המשך בעמוד // 4
|| 3
עורך אחראי - :הרב ישראל שכטר
באור המשנה
שבוע לימוד מוקדש:
לע"נ לע"נ
ה' יוסף בן ר' אהרן יצחק ז"ל מיכאל בן סוליקה ז"ל
התפשטות הטומאה ממקום למקום
נלב"ע כ"ט תשרי נלב"ע כ"ט תשרי
לע"נ לע"נ בפרק י"א דיני סדק לכל אורך בתורה נאמר שכל הנמצא באהל
מרת לאה אסתר בת ר' אלעזר ע"ה ה' דוד בן לונה ז"ל
נלב"ע ט"ז חשון תשע"ד נלב"ע י"ב חשון תקרת הבית או המרפסת ,מתי חוצץ המת נטמא שבעת ימים .וכבר הזכרנו
שלא תעבור הטומאה מצד אל צד שלא רק הנמצאים באהל אחד עם
ועוד דינים שונים בהעברת הטומאה המת נטמאים ,אלא גם כל הנמצאים
לע"נ לע"נ ממקום למקום .וכגון אדם שהיה במקום שהטומאה מתפשטת לשם,
אברהם בן שמואל ז"ל ר' חנניה בן חביבה ז"ל משקיף מבעד לחלון והאהיל על גם הם טמאים בטומאת מת.
נלב"ע כ"ג חשון נלב"ע י"ח חשון תשכ"ח
קוברי המת אם מעביר את הטומאה
לבית .או כלב שאכל בשר מת ,ומת ומאידך גיסא ,יש מקרים שאהל
לע"נ לע"נ הכלב ומוטל על מפתן הבית ,האם מציל מטומאת מת ,על ידי שחוצץ.
ברכה בת יפת ותמר ה' יעקב בן שם-טוב ולורה ז"ל נכנסת הטומאה לבית.
(למשפחת גובארי) ע"ה נלב"ע כ"ד חשון תשע"ח בפרטי הדינים האלו עוסקת
נלב"ע כ"ח חשון תשע"ד וכן בפרק י"ב דינים שונים לגבי המשנה ברוב פרקי המסכת.
נסרים וקורות ,מתי מעבירים טומאה
לע"נ לע"נ שלמה בן משה וצלחה ז"ל בפרק ח' למדנו" :יש מביאין את
נלב"ע כ"ח חשון ומתי חוצצים.
ה' אלחנן בן משה מאיר ז"ל הטומאה וחוצצין" כלומר אם האהילו
נלב"ע כ"ט חשון ולע"נ ה' אורי נהוראי ז"ל בן ניצה ומנשה פרק י"ג דן בחלון או חור שבין חדר
נלב"ע י"ח בכסלו על הטומאה ואדם וכלים ,מביאין את
לחדר ,מתי מעביר את הטומאה ,ופרק הטומאה על האדם והכלים" .וחוצצין"
לעילוי נשמת האשה הצדקנית גומלת חסדים בכל ליבה ,מאודה ונפשה ,אשה יראת ה' היא תתהלל י"ד בזיז [בליטה בקיר החיצוני של אם הטומאה תחתיהן מצילין אדם
הצנועה והחסודה שעמדה לימין מפעלינו הקדוש יחד עם כל מעשה צדקותה הבית]. וכלים שעל גבן .ויש "מביאין את
מרת רות בת משה דוד וטובה ע"ה עובדיה בפרק ט"ו דיני העברת טומאה על הטומאה ולא חוצצין" ,וכאלו ש"חוצצין
נפטרה ללא זש"ק ולא מביאין" ,וכן כאלו ש"לא מביאין
ונטמנה בבית העלמין ירקון חלקה ו' 3שורה ד' מקום - 23כ"ב בשבט תשפ"ו ידי כלים ,טבלאות עץ וחביות .וכן
ת.נ.צ.ב.ה אפשרויות חציצה בתוך הבית עצמו ולא חוצצין" .והמשנה מפרטת מה הן.
על ידי נסרים או יריעות ,או אפילו
הלימוד החודש מוקדש לע"נ ע"י עפר או תבן וכן דין חצר הקבר. ובפרק ט' ,העוסק כולו בכוורת,
שהיא כלי גדול המחזיק ארבעים סאה
בפרק ט"ז דיני המוצא קבר של מת,
הגה"ח משה מתי ואיך מותר לפנותו ,ומתי צריך
[שבגודל זה אין הכלי מקבל טומאה]
ולע"נ מרת צפורה פייגא ב"ר מרדכי מנשה הלוי זצ"ל – מתי מעבירה את הטומאה ומתי
לבדוק בכל סביבתו אם אין שם קברים חוצצת בפני הטומאה.
בת הגה"ח משה הלוי ע"ה נלב"ע ז' חשון נוספים.
נלב"ע ט"ו חשון תש"ע
וזוג' מרת חיה אדל זכור אותו האיש לטוב ,הגאון הצדיק רבי פרק י' דן בדיני ארובה [חור
בת הרב חיים דוד ע"ה דוד שמידל זצ"ל שנפטר לאחרונה ,שטרח בתקרת הבית] מתי תעבור הטומאה
נלב"ע י"א חשון במסירות נפש להציל את קברי הקדמונים דרכה ,ומתי אדרבא תציל על מה
בכל רחבי ארץ ישראל. שנמצא תחתיה או מעליה.
-נא לכוון לפני הלימוד -
//גדול יום הגשמים -המשך מעמוד // 3
הזוכים בהגרלות:
מה נאה להסמיך את מעשה-רב שאירע בהיכל הקודש של רבנו אור
שבעת הימים רבי ישראל בעל-שם-טוב זי"ע .עובדה מופלאה זו שח וסיפר
זוכים בהגרלות מבחנים הצדיק הרה"ק רבי משה מקוז'ניץ ,בנו של המגיד מקוז'ניץ זי"ע והביא
בספרו "באר משה" (שמיני עצרת ,מהדורת תרמ"ג) .את מחוז מגוריו של
535 - 538 , 235 - 238 הבעש"ט פקדה גזירה ,ונעצרו השמים מלהוריד מטר ,גזירה זו הביאה את
ציבור התושבים להעתיר בתפילה ובתחנונים כמו גם אף צומות ותעניות
ובהלכה 17 סידרו הם לעצמם להעביר את רוע הגזירה .אך אף בהיות זאת לא נענו
על מבוקשם.
ויהי בפתע פתאום – שם בתוככי בית מדרשו של הבעש"ט ,שהו
המתפללים באמצע התפילה ,הבחין רבנו הבעש"ט ביהודי תמים ,הנמנה
ישראל -בני ברק על פשוטי העם ,ועודנו מתפלל בכוונה יתירה .בהיות יהודי זה מתפלל
וקורא קריאת שמע ,היה מגביה את קולו בזעקת-קול באמירת הפסוק:
שמי חגי -ירושלים "וְ ָעצַ ר ֶאת ַה ּׁ ָש ַמ ִים וְ לֹא ִי ְה ֶיה ָמ ָטר" עיניו זלגו דמעות וישבר ליבו ורוחו גם
יחד .רבנו הבעל שם טוב הקדוש ,אשר כידוע ,היה מעריך כל תנועה קנה
יהושע רייזמן -בית שמש ותפילה דלה של כל איש אשר נמנה על בית ישראל ,באשר הוא ,פנה אליו,
מאיר בר ששת -בני ברק איפוא בשאלה :אפשר יסביר לי ,מר ,את כוונתו המעוררת באמירת פסוק
זה דווקא בקולי-קולות.
יהושע שווימער -ירושלים ויען האיש ההוא לאמר :באמירת פסוק זה מבקש אני 'ועצר את
השמים' – יסחוט נא השם יתברך את השמים מכל אוצרות הגשמים
שלום אייזנבאך -אשדוד המצויים בו כדרך 'עצירת' זיתים וענבים; 'ולא יהיה מטר' – עד ששוב לא
צבי גנץ -בני ברק ישארו כלל וכלל מטר וגשמים בשמי-השמים יען כי כל הגשמים ירדו
ארצה; זה הפירוש .אני מתחנן – ממשיך האיש לאמר – ומבקש אני לפני
יצחק בוגרד -מודיעין עילית אבינו שבשמים שבכך ימטיר עלינו גשמים במידה מרובה.
ויהי אחרי כן ,תפילתו ו'פירושו' של אותו עם-הארץ התקבלו ברחמים
שולם טויסיג -בני ברק וברצון ,ומטרות-עוז מלאו את הארץ .זכותה של תפילה תמימה זו ,שיצאה
מקירות ליבו בכוונה אמיתית ואיכותית היא שעמדה ,גם לאחיו היהודים
שלא עלתה על דעתם כלל להתפלל ולבקש בקשה זו באלו תיבות –
בדווקא .וכפי אשר חותם את דברותיו הצדיק מקוז'ניץ" :כי הבורא יתברך
שמו – רחמנא ליבא בעי ,על כן ערבו עליו דברי האיש הזה ,יען היותם
בגודל כוונת הלב; באמיתיות ובפנימיות לבבו; ויענהו בתפלתו".
(הרב שמואל צבי גנץ – מוסף תורני 'המודיע')
|| 4
להפקדה בבנק פאג"י סניף 183ח-ן | 548-634להפקדה בבנק הדואר ח-ן 826-7258 "קביעותא" -המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית
נא לשמור על קדושת הגליון ,לא לקרוא בתפילה וקה"ת להנצחת ששת המיליונים | | www.kviuta.orgטלפון072-272-0000 :
שיעורים ומבחנים בטלפון 24שעות0722-79-4949 : פקס | 072-277-2272 :ת.ד 207 .בני ברק | דוא"לoffice@kviuta.org :
