gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah

שבוע: לך לך (2026-10-19)

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מרחשון תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫מפטיר לָמָ ה ת ֹאמַ ר ַי ֲעקֹב (ישעיה מ) א ס‬ ‫וְ ֶאל ִמי ְתדַ ְמיּו ִני וְ ֶא ְש ֶוה (ישעיה מ) ת‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל‬ ‫בפרשת לך לך ‪ 126‬פסוקים = כמוס‬ ‫הֲ ל ֹא הּוא כָּמֻ ס עמָּ די חָּ תּום בְּ אֹוצְּ ר ָֹּתי‪( .‬דברים לב לד) ח' אומות ניבא ירמיה פורענות עליהם‪( .‬הרוקח)‬ ‫בפרשה מצוות עשה אחת למול כל זכר בן שמונת ימים (ספר החינוך)‬ ‫מצות המילה ‪ -‬משָּ ְּרשֵׁ י מצְּ וָּה זֹו‪ ,‬לְּפי שֶׁ ָּרצָּ ה הַ שֵׁ ם י ְּתבָּ ַרְך ל ְּקבֹעַ בָּ עָּ ם אֲ שֶׁ ר הבְּ דיל ל ְּהיֹות נ ְּק ָּרא עַ ל ְּשמֹו‪ ,‬אֹות ָּקבּועַ בְּ גּו ָּפם‪ ,‬לְּהַ בְּ דילָּם‬ ‫שֹותם‪ ,‬אֲ שֶׁ ר מֹוצָּ ָּאם ּומֹובָּ ָּאם ֵׁאינֶּׁנּו שָּ וֶׁה‪ .‬וְּ נ ְּקבַ ע הַ הֶׁ בְּ דֵׁ ל בְּ גֻלַת הַ זָּהָּ ב‪ ,‬לְּפי‬ ‫צּורת נַפְּ ָּ‬ ‫צּורת ּגּופָּם‪ ,‬כְּ מֹו שֶׁ הֵׁ ם מֻ בְּ דָּ לים מֵׁ הֶׁ ם בְּ ַ‬ ‫מ ְּש ָּאר הָּ עַ מים בְּ ַ‬ ‫צּורת הַ ּגּוף‪ ,‬כְּ מֹו שֶׁ ָּאמַ ְּרנּו‪ .‬וְּ הָּ עָּ ם הַ ּנבְּ חָּ ר חָּ פַץ הַ שֵׁ ם י ְּתבָּ ַרְך לְּהַ ְּשלים ְּתכּונָּתֹו‪ ,‬וְּ ָּרצָּ ה ל ְּהיֹות‬ ‫שֶׁ הּוא סבָּ ה לְּקּיּום הַ מין‪ ,‬מלְּבַ ד שֶׁ ֵּׁיש בֹו ַת ְּשלּום ַ‬ ‫צּורת נַפְּ שֹו בְּ הֶׁ כְּ שֵׁ ר‬ ‫צּורת ּגּופֹו עַ ל יָּדֹו‪ֵׁ ,‬כן בְּ יָּדֹו לְּהַ ְּשלים ַ‬ ‫הַ הַ ְּשלָּמָּ ה עַ ל יְּדֵׁ י הָּ ָּאדָּ ם וְּ ל ֹא ְּב ָּראֹו שָּ לֵׁם מבֶׁ טֶׁ ן‪ ,‬ל ְַּרמֵׁ ז ֵׁאלָּיו כי כַאֲ שֶׁ ר ַת ְּשלּום ַ‬ ‫ֻלֹותיו‪( .‬ספר החינוך)‬ ‫פְּ ע ָּ‬ ‫ש ִמי ִנית‪( .‬הרוקח)‬ ‫מנַת י ִָמים יִמֹול ָלכֶם כׇּל ָזכָר ְל ֹדר ֵֹתיכֶם‪( .‬יז יב) לפי שמילה היא מצוה שמינית‪ ,‬עד עתה ז' מצוות‪ַ ,‬ל ְמנַצֵ חַ עַ ל הַ ְ‬ ‫ּובֶ ן ְש ֹ‬ ‫וַיִּ קַ ח אַ ְב ָרם אֶ ת שָ ַרי ִּא ְשּתֹו וְ אֶ ת לֹוט בֶ ן אָ ִּחיו וְ אֶ ת כָל ְרכּושָ ם אֲשֶ ר ָרכָשּו וְ אֶ ת הַ נֶפֶ ש אֲ שֶ ר עָ שּו ְבחָ ָרן ַוי ְֵּצאּו ָל ֶל ֶכת אַ ְרצָ ה כְ ַנעַן ַויָבֹ אּו אַ ְרצָ ה‬ ‫כְ נָעַ ן‪( .‬יב ה) וְ אֶ ת כָל ְרכּושָ ם אֲ שֶ ר ָרכָשּו מקנה‪ ,‬וכן (יג ו) כִּ י הָ יָה ְרכּושָ ם ָרב‪ .‬וְ אֶ ת הַ נֶפֶ ש עבדים ילידי בית‪ .‬עָ שּו כמו קנו‪.‬‬ ‫וְ אַ ְב ָרם כָבֵּ ד ְמאֹ ד בַ ִּמקְ נֶה בַ כֶסֶ ף ּובַ זָהָ ב‪( .‬יג ב) שיש לו כְּ בּודה רבה‪ ,‬ומי שיש לו כן – תנועתו כבדה‪ .‬הלא תראה‪ ,‬כי 'כבוד' מגזרת כֹ בֶ ד אֶ בֶ ן )משלי‬ ‫כז ב( ו'קלון' מגזרת קַ ל ְב ַרגְ לָיו (שמואל ב ב יח(‪ .‬והוא היה בעל מקנה רב‪ ,‬גם כסף וזהב הרבה היה לו‪( .‬א"ע)‬ ‫שאלה – מנין היה לאברהם גם כן ממון מה היתה מלאכתו ומה סחרותו וירושה מאבותיו לא היה לו כי אביו היה עושה צלמים ומוכרם כבמדרש‬ ‫(ב"ר לח יג) תרח עובד צלמים היה‪ ,‬ובפרט מדבריו של עבד אברהם כשהלך אצל בתואל אמר (כד לה) וַי‪-‬הֹ וָה בֵּ ַרְך אֶ ת אֲ דֹ נִּ י ְמאֹ ד וַיִּ גְ דָ ל וַיִּ ּתֶ ן לֹו‬ ‫ּושפָ חֹ ת ּוגְ מַ לִּ ים ַוחֲמֹ ִּרים‪ .‬והיה מאכיל לכל באי עולם כפי רצונו שכן אמרו (ב"ר נד ו) וַיִּ טַ ע אֵּ שֶ ל ִּב ְבאֵּ ר שָ בַ ע (כא לד)‬ ‫צ ֹאן ּובָ קָ ר וְ כֶסֶ ף וְ זָהָ ב ַועֲבָ ִּדם ְ‬ ‫ַרבִּ י נְּ חֶ ְּמיָה אָ מַ ר אֵ שֶ ל פֻּנְּ דָ ק‪ְּ ,‬שאַ ל מַ ה ִּת ְּשאַ ל‪ ,‬עִּ ּגּולָא‪ ,‬קֹּ פָר‪ ,‬חֲמַ ר‪ ,‬בֵ עִּ ין‪ .‬פירוש בשר יין ירקות אתה רוצה‪ ,‬והיה צריך ממון רב מאין היה לו‬ ‫עַמים וְ אֹ ֵּכלָה שיצחק בא‬ ‫ל אברהם כ"כ ממון‪ .‬ואם היה לו כ"כ ממון למה לא הניח לבנו ליצחק ואליבא דהראב"ע שפירש על פסוק ַועֲשֵּ ה לִּ י מַ ְט ִּ‬ ‫לידי עוני בזקוניו‪.‬‬ ‫תשובה – אברהם אבינו היה תיקון אדם הראשון שמשל על כל העולם כולו אפילו הכסף והזהב היה נכנע לו והיה נגלה לו המוצא שלו‪ ,‬כי לא‬ ‫נברא כל העולם אלא בשביל אברהם שנאמר (ב ד) אֵּ לֶה תֹולְ דֹות הַ שָ מַ יִּ ם וְ הָ אָ ֶרץ ְב ִּהבָ ְראָ ם ודרשו חז"ל (ב"ר יב ח) בה"א בראם או באברהם והיה‬ ‫לוקח ממנו די סיפוקו כדי להאכיל לכל באי עולם כדי שיכירו יחודו של מקום‪ ,‬כי אברהם הוא כמו אדם הראשון והיה יודע מקום הכסף והזהב‪,‬‬ ‫לפי שבתחילה הראם הקב"ה לו כמו שנאמר במדרש על הפסוק (ג א) וְ הַ נָחָ ש הָ יָה עָ רּום‪( .‬שפתי כהן)‬ ‫וַיִּ קְ חּו אֶ ת לֹוט וְ אֶ ת ְרכֻשֹו בֶ ן אֲ ִּחי אַ ְב ָרם ַו ֵּילֵּכּו וְ הּוא יֹ שֵּ ב ִּב ְסדֹ ם‪( .‬יד יב)‬ ‫שאלה – וכי הרכוש הוא בֶ ן אֲ ִּחי אַ ְב ָרם ? הוה ליה למימר וַיִּ קְ חּו אֶ ת לֹוט וְ אֶ ת ְרכֻשֹו‪.‬‬ ‫תשובה – הכתוב בא להשכילנו הראשי תיבות ְרכֻּשֹו בֶ ן אֲ חִּ י שהוא ' ַרבָ א'‪ .‬לפי שכל הסכנות שסיכן אברהם עצמו לרדוף אחר הארבעה מלכים‬ ‫להציל את לוט‪ ,‬כתב הזוהר (ח"א עט א) שזה היה בשביל שצפה ברוח הקודש שעתיד לצאת ממנו מלכות דוד ומשיח‪ ,‬ואז יהיה ְּשמֵ יּה ' ַרבָ א' נמצא‬ ‫עשה אברהם זה בשביל ' ְּשמֵ יּה ַרבָ א'‪( .‬אוצרות השל"ה בשם ליקוטי תורה שער הפסוקים יד)‬ ‫הֹוציא לֶחֶ ם ָויָיִּ ן וְ הּוא כֹ הֵּ ן לְ אֵּ ל עֶלְ יֹון‪( .‬יד יח)‬ ‫ּומַ לְ כִּ י צֶ דֶ ק מֶ לְֶך שָ לֵּם ִּ‬ ‫ּושתּו ְביַיִּ ן‬ ‫מֶ לְֶך שָ לֵם הֹוצִּ יא ר"ת משה ‪ .‬היו מדברים יחד דברים שהם הלכה למשה מסיני‪ .‬לֶחֶ ם ָויָיִּ ן כמו שנאמר (משלי ט ה) לְ כּו ַלחֲמּו ְב ַל ֲח ִּמי ְ‬ ‫מָ סָ כְ ִּּתי‪( .‬רבינו אפרים)‬ ‫שרֹוְך נַעַל וְ ִּאם אֶ קַ ח ִּמכׇּל אֲ שֶ ר לְָך וְ ל ֹא ת ֹאמַ ר אֲ נִּ י הֶ עֱשַ ְר ִּּתי אֶ ת אַ ְב ָרם‪( .‬יד כג)‬ ‫ִּאם ִּמחּוט וְ עַ ד ְ‬ ‫שאלה – מדוע יעלה על הדעת שמלך סדום יטען כן‪ ,‬והרי אברהם זכה בהכל מן ההפקר‪ .‬ובכלל‪ ,‬מה שאומר לו מלך סדום ּתֶ ן לִּ י הַ נֶפֶ ש וְ הָ ְרכֻש‬ ‫קַ ח לְָך וכי הוא צריך רשות לקחת את הרכוש ? והרי כיון שזכה בו מן ההפקר ממילא הוא שלו‪ .‬ועוד אם אברהם לא חשב לקחת את הרכוש מדוע‬ ‫נתן מזה מעשר למַ לְּ כִּ י צֶ דֶ ק מֶ לְֶך שָ לֵם דכתיב (יד יח) וַיִּ ּתֶ ן לֹו מַ עֲשֵּ ר ִּמכֹ ל‪.‬‬ ‫תשובה – אברהם אבינו סבר להשתמש בזה בעצמו ולא להחזירו לסדום‪ ,‬משום שהלכה היא שאין להחזיר אֲבֵ דָ ה לגוי (סנהדרין עו ב)‪ .‬אבל מלך‬ ‫סדום סבר שאין זו אֲבֵ דָ ה רגילה‪ ,‬אלא שאברהם הוא מציל מזוטו של ים‪ ,‬שאמנם יכול לקחת אבל לפנים משורת הדין יחזיר (שו"ע חו"מ רנט ס"ז)‪,‬‬ ‫ולכן אמר ּתֶ ן לִּ י הַ נֶפֶ ש וְ הָ ְרכֻש קַ ח לְָך ‪ ,‬שאני מוחל לך‪ .‬וכששמע את זה אברהם‪ ,‬היה מוכרח להחזיר את הכל‪ ,‬כדי שמלך סדום לא יטען אֲ נִּ י‬ ‫הֶ עֱשַ ְר ִּּתי אֶ ת אַ ְב ָרם ‪ ,‬שיסבור שבלי המחילה שלו לא היה מחזיר ורק מחמת מחילתו הוא מחזיר‪ ,‬ונמצא שהוא גרם לעושר של אברהם‪ ,‬ולכן מיד‬ ‫החזיר את הכל‪( .‬שבענו מטובך) משום שהבטיחו הקב"ה ַואֲ בָ ֶרכְ ָך בממון‪ ,‬לא רצה שיתלה העושר בו‪ ,‬רק בהקב"ה‪( .‬מושב זקנים)‬ ‫יתי הֵּ פַ ר‪( .‬יז יד)‬ ‫וְ עָ ֵּרל ָז ָכר אֲ שֶ ר ל ֹא יִּ מֹול אֶ ת ְבשַ ר ׇּע ְרלָתֹו וְ נִּ כְ ְרתָ ה הַ נֶפֶ ש הַ ִּהוא מֵּ עַ מֶ יהָ אֶ ת ְב ִּר ִּ‬ ‫שאלה – מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה‪.‬‬ ‫תשובה – לפי שאנחנו היינו עבדים לפרעה במצרים‪ ,‬ובו בלילה שיצאנו מעבדות לחירות נעשינו עבדים לו יתברך שמו‪ .‬אם כן היה מקום ע"פ‬ ‫התורה לטבול לשם חירות‪ ,‬וח"ו היינו יוצאים גם מעבדות ה' יתברך‪ ,‬שהוא כביכול הרב שקנה אותנו מיד פרעה‪ ,‬על כן נצטוינו בחצי הלילה‬ ‫הראשון במצות פסח ומילה‪ ,‬ועי"כ נעשי נו עבדים לו יתברך שמו לעבדו בכל מצותיו וחוקותיו כל ימות עולם אנו ובנינו עד עולם‪ .‬ומי שעובר על‬ ‫ב' מצוות ה ללו ח"ו הוא רוצה להעביר מעליו כל חוקי התורה‪ ,‬כי רע בעיניו שקיבלנו על עצמינו בשעת היציאה להיות לו לעבדים‪ .‬ע"כ ב' המצוות‬ ‫הללו הם בעונש כרת תחת אשר הוטב בעיניו להכרית ולהפריד עצמו מעבודתו יתברך‪ ,‬וְ נִּ כְ ְרתָ ה הַ נֶפֶש הַ ִּהוא כיון שבדעתו לחדול לעולם מעבודתו‬ ‫יתברך שמו‪( .‬בני יששכר ניסן מאמר ד ט)‬ ‫‪1‬‬ ‫ּוספֹ ר הַ כֹוכ ִָּבים ִּאם ּתּוכַל לִּ ְספֹ ר אֹ תָ ם ַוי ֹאמֶ ר לֹו כֹ ה יִּ ְהיֶה ז ְַרעֶ ָך‪( .‬טו ה)‬ ‫וַיֹוצֵּ א אֹ תֹו הַ חּוצָ ה ַוי ֹאמֶ ר הַ בֶ ט נָא הַ שָ מַ יְ מָ ה ְ‬ ‫פרש"י – דָ בָ ר אַ חֵ ר‪ :‬הֹוצִּ יאֹו מֵ ֲחלָלֹו שֶ ל עֹולָם וְּ הִּ גְּ בִּ יהֹו לְּ מַ עְּ לָה ִּמן הַ כֹוכָבִּ ים‪ .‬וְּ זֶהּו לְּ שֹון "הַ בָ טָ ה"‪ִּ ,‬מלְּ מַ עְּ לָה לְּ מַ טָ ה (בראשית רבה מד‪,‬יב)‬ ‫שאלה – לאיזה צורך הגביהו למעלה מן הכוכבים‪ ,‬ואפשר לראותם גם מלמטה‪ .‬ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל‪ .‬והרי כבר המשילו לעפר הארץ‬ ‫תשובה – הכוכבים הנראים כבר ספרום והן אלף וכ"ב (‪ )1022‬כדמפרש להרמב"ם יסה"ת פ"ג ה"ח אבל כשעולים למעלה רואים שיש עוד רבבות‬ ‫כוכבים שאינם נראים למטה ואז אי אפשר לסופרם ולכן הגביהו למעלה מהכוכבים שיראה שאין להם מספר ואי אפשר לסופרם‪.‬‬ ‫דמיון הכוכבים לישראל – לפי שגם ישראל אינם קבועים שמוסיפים מעשים טובים‪ ,‬ויש ששוקלים כנגד כמה כמו שמצינו שמשה רבינו שקול‬ ‫כנגד כל ישראל (מכילתא אז ישיר) ויאיר בן מנשה שקול כרובה של סנהדרין (סנהדרין מד‪ ).‬וכן אבישי בן צרויה (ברכות סב‪ ):‬וכן ישעיה הנביא דאמרינן‬ ‫(סנהדרין קג‪ ):‬וְ גַם דָ ם נָקִּ י שָ פַ ְך ְמנַשֶ ה הַ ְרבֵּ ה ְמאֹ ד עַ ד אֲ שֶ ר ִּמלֵּא אֶ ת יְ רּושָ ַל ִּים פֶ ה לָפֶ ה (מ"ב כא) ְּשקּולָה נְּשָ מָ ה שֶ ל צַ ִּדיק אֶ חָ ד כְּ ֶנגֶד כל הָ עֹולָם‬ ‫כּוּלֹו‪ ,‬כְּ מַ אן ְּדאָ מַ ר יְּ שַ עְּ יָה הָ ַרג‪ .‬וכן אמרו (ירושלמי ברכות פ"ח ה"ח) בלוי בן סיסי שהיה חביב ככל העולם‪( .‬טעמא דקרא)‬ ‫ּוספֹ ר הַ כֹוכ ִָּבים – לא בשביל ריבוי הבטיחו כאן שהרי כבר המשיל ריבוי זרעו לעפר הארץ אלא הוסיף כאן שיהיו הרבה אנשי מעלה שיאירו‬ ‫ְ‬ ‫ככוכבים‪ .‬ולא כמו שפחד וירא פן יהיו פחותי ערך‪ִּ .‬אם ּתּוכַל לִּ ְס ֹפר אֹ תָ ם – דאע״ג שיש בכל אוה״ע אנשי מעלה ומאירים לעמם ככוכבים אבל‬ ‫מעט היו אז לפי ערך ההמון‪ .‬משא״כ זרע אברהם יש גדולי מעלה יותר מערך ההמון כמש״כ (דברים ז ז) ל ֹא מֵּ רֻ ְבכֶם ִּמכׇּל הָ עַ ִּמים‪( .‬העמק דבר)‬ ‫אֹותי'‪ ,‬אָ מַ ר לֹו‪ :‬לָאו 'כִּ י ִּאם אֲשֶ ר‬ ‫יֹורש ִּ‬ ‫יתי ֵ‬ ‫ִּמנַיִּ ין שֶ אֵּ ין מַ זָל לְ יִּ ְש ָראֵּ ל? שֶ ֶנאֱמַ ר‪' :‬וַּיֹוצֵ א אֹותֹו הַ חּוצָ ה'‪ ,‬אָ מַ ר אַ בְּ ָרהָ ם לִּ פְּ נֵי הקב"ה‪ :‬רבש"ע‪' ,‬בֶ ן בֵ ִּ‬ ‫יֵצֵ א ִּממֵ עֶיָך'‪ .‬אָ מַ ר לְּ ָפנָיו‪ :‬רבש"ע נִּ ְּסתַ כַלְּ ִּתי בְּ ִּאיצְּ טַ גְּ ִּנינּות שֶ ּלִּ י‪ ,‬וְּ אֵ ינִּי ָראּוי לְּ הֹולִּ יד בֵ ן‪ .‬אָ מַ ר לֹו‪ :‬צֵ א מֵ ִּאיצְּ טַ גְּ נִּ ינּות שֶ ּלְּ ָך‪ ,‬שֶ אֵ ין מַ זָל לְּ יִּ ְּש ָראֵ ל‪(.‬שבת קנו‪).‬‬ ‫שאלה – כיצד טען אבר הם טענה זו המבוססת על מראה חוזי הכוכבים והמזלות בו בזמן שהוא זכה לשמוע הבטחה שיצאה מפי ה' יתברך האומר‬ ‫לו כֹ ה יִּ ְהיֶה ז ְַרעֶ ָך‪ ,‬וכן אמר לו אֲ שֶ ר יֵּצֵּ א ִּממֵּ ֶעיְך‪ ,‬וכי לא האמין בכך ח"ו‪.‬‬ ‫תשובה – א ין כל ספק שהאמין אברהם בתמימות להבטחת ה'‪ .‬ברם על פי ההסתכלות באיצטגנינות הבין שבכדי שתתקיים הבטחת השי"ת זקוק‬ ‫הוא שייעשה נס בעבורו‪ ,‬ואולם בדרך הטבע ברור לו כי אין ההבטחה יכולה להתקיים‪ .‬על כן טען אברהם להקב"ה‪ :‬רואה אני כי איני ראוי בטבעי‬ ‫נְּתי ִּמכֹּל‬ ‫להוליד בן‪ ,‬אם תעשה לי נס הרי יתמעטו זכויותיי כפי שלימדונו חז"ל (שבת לב‪ִּ ).‬אם עֹו ִּשין לֹו נֵס ְּמנַכִּ ין לֹו ִּמ ְּזכֻּיֹותָ יו‪ .‬מַ אי קְּ ָראָ ה? 'קָ טֹּ ִּ‬ ‫ּומכל הָ אֱמֶ ת'‪ .‬פרש"י ‪ -‬נִּ ְּתמַ עֲטּו ְּזכֻּּיֹותַ י עַל יְּ דֵ י הַ חֲסָ דִּ ים וְּ הָ ֱאמֶ ת שֶ ע ִָּשיתָ עִּ ִּמי‪ .‬על כך השיב לו הקב"ה‪ :‬שֶ אֵ ין מַ זָל לְּ יִּ ְּש ָראֵ ל כלומר אברהם‬ ‫הַ חֲסָ דִּ ים ִּ‬ ‫נמצא למעלה מהטבע לגביו שום דבר אינו חשוב בגדר נס‪ ,‬מאחר והמזל הטבעי אינו שולט עליו כלל‪ .‬רק מי שנמצא תחת שליטת הנהגת הטבע‬ ‫הוא זה שראוי לחוש פן ינכו מזכויותיו‪( .‬בניהו – שבת קנו‪).‬‬ ‫א"נ – הכוונה שע"י תפילה וזכות משתנה המזל‪ ,‬והיינו הפירוש 'וַיֹוצֵּ א אֹותֹו הַ חּוצָ ה'– שהוציאו חוץ לאצטגנינות‪ .‬ובמ"ר איתא שאמר אברהם‬ ‫לפני הקב"ה המזל דוחקני ואומר לי אברם אין אתה מוליד‪ ,‬אמר לו הקב"ה‪ ,‬הן כדבריך‪ ,‬אברם אינו מוליד‪ ,‬אברהם מוליד‪ ,‬והנה זה פלא‪ ,‬שהרי‬ ‫ישמעאל נולד לו עוד בהיות שמו אברם‪ ,‬וע' בנמוקי רמב"ן‪ .‬ונראה ע"פ המבואר בקדושין ס"ח ב' ולד שפחה הולד כמותה‪ ,‬כלומר שפחה שילדה מישראל‬ ‫הולד מתיחס אחריה‪ ,‬ולפי"ז היה ישמעאל מתייחס אחר הגר השפחה ולא אחר אברהם‪ ,‬וא"כ י"ל דכוונת אברהם היתה שיוליד בן שיתייחס אחריו‪,‬‬ ‫ומי שהזרע מתייחס אחריו נקרא שיש לו תולדות‪ ,‬משא"כ מי שאין זרעו מתייחס אחריו נקרא שאין לו תולדות‪ ,‬וזה כלול בדברי אברהם שאמר‬ ‫בשם המזל שאינו מוליד – שיתייחס אחריו‪ ,‬דהיינו שיוליד בן משרה‪ ,‬ואמר לו הקב"ה אברם אינו מוליד ביחוס‪ ,‬אברהם מוליד‪( .‬תורה תמימה)‬ ‫וְ הֶ אֱ ִּמן בַ י‪-‬הֹ וָה ַוי ְַח ְשבֶ הָ לֹו ְצדָ קָ ה‪( .‬טו ו) ְצדָ קָ ה בגימטריא מאתיים חסר אחת (‪ )199‬ושנינו במסכת פאה (פ"ח מ"ח) הָ יּו לֹו מָ אתַ יִּ ם חָ סֵ ר ִּדינָר‪ ,‬אֲפִּ ּלּו‬ ‫נֹותנִּ ין לֹו כְּ אַ חַ ת‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה יִּ טֹּל‪ .‬ואברהם אע"פ שהיה כָבֵּ ד ְמאֹ ד בַ ִּמקְ נֶה בַ כֶסֶ ף ּובַ זָהָ ב הואיל והוא חסר בן חשבה כמו צדקה שחסר אחת שנוטל‬ ‫אֶ לֶף ְּ‬ ‫שבֶ הָ לֹו ְצדָ קָ ה בין לאברהם בין להקב"ה‪( .‬שפתי כהן)‬ ‫ואינו בכלל מי שאוכל עולמו בחייו וקיבל שכרו‪ .‬וע"פ זה אפשר לפרש ַוי ְַח ְ‬ ‫ַוי ֹאמַ ר אֲ ‪-‬דֹ נָי י ֱ‪-‬הֹ וִּ ה בַ מָ ה אֵּ דַ ע כִּ י ִּא ָירשֶ נָה‪( .‬טו ח) שאלה – למה שאל אות על הארץ ואילו על הבנים לא שאל אות‪.‬‬ ‫תשובה – לפי שעל הבנים היה מוחזק בעצמו שהיה צדיק וראוי לכך לקיים הבטחתו‪ ,‬ועוד שהוא דבר העתיד לראותה בגופו‪ ,‬אבל ירושת הארץ‬ ‫צריך היה לאו ת לפי שלא היה עתיד לראותה בגופו ועל דבר שאין אדם עתיד לראות צריך אות‪( .‬נימוקי הרי"ד‪ ,‬פני דוד) א"נ אחר ששמע שהבטחה‬ ‫זאת אינה מצד החסד והצדקה רק מצד הזכות‪ ,‬אם כן אין לו לבטח שתתקיים בידו מתנת הארץ רק בעוד יהיה לו זכות לפני ה'‪ ,‬הלא אם אחטא או‬ ‫יחטאו בני תפסק ירושת הארץ‪ ,‬בַ מָ ה אֵּ דַ ע אני מבקש לדעת במה ִּא ָירשֶ נָה‪ ,‬מה הם המעשים שאצטרך לזה להבא‪ ,‬שיאריך הזכות הזה גם לעתיד‬ ‫לבוא‪( .‬מלבי"ם) א"נ בהבטחת הזרע אין צריך מעשה מחודש אלא שינוי המזל‪ ,‬אבל הבטחת הארץ תלויה במעשה שהקב"ה יתן את הארץ לבניו‪,‬‬ ‫ולכן חשש שמא יגרום החטא ותשתנה ההבטחה‪( .‬גור אריה)‬ ‫יִּשמָ עֵאל ְּשֹלש ע ְֶּש ֵרה שָ נִּ ים‪.‬‬ ‫ְבעֶ צֶ ם הַ יֹום הַ זֶה נִּ מֹול אַ ְב ָרהָ ם וְ יִּ ְשמָ עֵּ אל ְבנֹו‪( .‬יז כו) פרש"י – שֶ מָ לְּ אּו לְּ אַ בְּ ָרהָ ם ִּת ְּשעִּ ים וָתֵ שַ ע שָ נָה‪ּ ,‬ולְּ ְּ‬ ‫שנינו (פדר"א פכ"ט) מהו ְבעֶ צֶ ם הַ יֹום הַ זֶה‪ ,‬בגבורת השמש בחצי היום‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אתיא 'עצם' מ'עצם' מיום הכפורים‪ ,‬מה להלן (ויקרא כג‪ ,‬כח) ָכל‬ ‫פּורים הּוא‪ ,‬שביום הכפורים נמול אברהם‪ ,‬ובכל שנה ושנה הקב"ה רואה דם הברית של מילה של‬ ‫ְמלָאכָה ל ֹא תַ עֲשּו ְבעֶ צֶ ם הַ יֹום הַ זֶה כִּ י יֹום כִּ ִּ‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬ומכפר על כל עוונותינו‪ ,‬שנאמר )ויקרא טז‪ ,‬ל( כִּ י בַ יֹום הַ זֶה יְ כַפֵּ ר ֲעלֵּיכֶם לְ טַ הֵּ ר אֶ ְתכֶם‪.‬‬ ‫שאלה – מדוע אברהם לא הזדרז למצוות המילה ומל את עצמו רק בחצי היום‪ ,‬שהרי שנינו (פסחים ד‪ ).‬כָל הַ ּיֹום כּוּלֹו ָכשֵ ר לְּ ִּמילָה‪ ,‬אֶ ּלָא שֶ ז ְִּּריזִּין‬ ‫ימים לְּ ִּמצְּ ֹות‪ ,‬שֶ ֶנ ֱאמַ ר‪ַ ' :‬וי ְַש ֵּכם אַ ְב ָרהָ ם בַ בֹ קֶ ר'‪ .‬וראוי היה למול מיד בבוקר‪.‬‬ ‫מַ קְּ ִּד ִּ‬ ‫תשובה – צריך לומר דכאן מל עצמו במכוון בחצי היום כדי לפרסם הדבר‪ ,‬דבחצי היום כל האנשים נעורים‪ ,‬ויהיה מכאן ראיה דהידור מצוה‬ ‫וכדומה כוונה נאותה באיחור הזמן דוחה מצות זריזין‪ .‬ובמדרש (מ"ר) אמר רבי ברכיה‪( :‬ישעיה מח) ל ֹא מֵּ ר ֹאש בַ סֵּ תֶ ר ִּדבַ ְר ִּּתי‪ ,‬אמר הקב"ה‪ :‬אילו מל‬ ‫אברהם בלילה‪ ,‬היו כל בני דורו אומרים‪ :‬בכך וכך?! אילו היינו רואים אותו‪ ,‬לא היינו מניחים אותו לימול! אלא‪ְ ,‬בעֶ צֶ ם הַ יֹום הַ זֶה‪ ,‬דרגש ליה‪,‬‬ ‫ימלל‪ .‬וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה‪ .‬נמצא שהיתה זו הוראת שעה למול בעיצומו של יום‪( .‬תורה תמימה) א"נ ייתכן שאברהם לא נצטווה‬ ‫ב מצוות מילה רק בחצי היום לכן לא שייך שימול קודם‪ ,‬ומיד שנצטווה בחצי היום מל את עצמו מדין זריזין מקדימים‪( .‬הגהות הרד"ל‪ ,‬תכלת מרדכי –‬ ‫נר מצוה אות ד) א"נ ס"ל דהידור מצווה עדיף מדין זריזין‪ .‬למצווה רבה כזו ששייך רק פעם אחת בחייו ודאי היה צריך לעשות הכנה רבה ולא מל‬ ‫את עצמו ללא הכנה וישוב הדעת‪( .‬קונטרס מעדני אשר תרע"ג)‪ .‬א"נ היה צריך להזדרז במצות המילה של ישמעאל בנו וכל ילידי ביתו ומל אותם‬ ‫בעצמו‪ ,‬שאילו הקדים מילתו היה חולה או מסוכן מפני זקנתו ולא היה יכול להשתדל במילתם‪ ,‬ובאמת היה זריז מיד שנצטוה וגמר למול אנשים‬ ‫רבים של בני ביתו עד חצות היום‪( .‬מכתם לדוד ע"פ הרמב"ן) (פרשה כהלכתה)‬ ‫שאלה – איך מל את עצמו ביום הכיפורים‪ ,‬ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת‪ .‬וכתב‬ ‫הפתחי תשובה (שם ס"ק ו) דהוא הדין ביום טוב‪( .‬פרשה כהלכתה)‬ ‫תשובה – מכיון שהקב"ה ציוה לו למול את עצמו ביום הכיפורים נכון ליבו שלא יקלקל כי שֹומֵּ ר ִּמ ְצוָה ל ֹא יֵּדַ ע דָ בָ ר ָרע (קהלת ח ה)‪.‬‬ ‫א"נ מה שאסור זהו דווקא אם יש מוהל אחר אבל אם אין מוהל אחר ויתבטל המילה לגמרי אז מותר למול אף למי שלא מל מעולם‪( .‬שו"ת מהרי"א רנג)‪.‬‬ ‫א"נ מכיון שעל מילה נצטווה ועל השבת לא נצטווה רק קיים מעצמו‪ ,‬בוודאי נדחה השבת שקיים מדעתו למילה שנצטווה מפי הגבורה‪( .‬מעדני אשר)‬ ‫א"נ שנינו (שבת קלז‪ִּ ).‬מי שֶ הָ יּו לֹו ְּשנֵי ִּתינֹוקֹות‪ ,‬אֶ חָ ד לָמּול אַ חַ ר הַ שַ בָ ת וְּ אֶ חָ ד לָמּול בַ שַ בָ ת‪ ,‬וְּ שָ כַח ּומָ ל אֶ ת שֶ ל אַ חַ ר הַ שַ בָ ת בַ שַ בָ ת‪ַ ,‬רבִּ י יְּהֹושֻּ ַע פֹוטֵ ר‪.‬‬ ‫ּומקְ נַת‬ ‫משום שמל את התינוק הנכון בהיתר בשבת‪ ,‬אם כן השבת נדחתה לעניין מילת התינוק השני‪ .‬היינו דכתיב (יז כז) וְ כׇּל אַ נְ שֵּ י בֵּ יתֹו יְ לִּ יד בָ יִּ ת ִּ‬ ‫כֶסֶ ף מֵּ אֵּ ת בֶ ן ֵּנ ָכר נִּ מֹ לּו ִּאּתֹו ‪ ,‬וכיון שבאותו היום אברהם מל את כל אנשי ביתו בל ימלט שיהיה אחד מהם בן שמונת ימים‪ ,‬והוי 'מילה בזמנה'‬ ‫ומשום כך הותר לאברהם למול אף את עצמו כשיטת רבי יהושע‪.‬‬ ‫א"נ איתא במדרש (ב"ר מט ב) נטל אברהם סכין ואחז בערלתו ורצה לחתוך‪ ,‬והיה מתיירא‪ ,‬מה עשה הקב"ה? שלח ידו ואחז עמו‪ ,‬שנאמר (נחמיה ט)‬ ‫וְ ָכרֹות עִּ מֹו הַ ְב ִּרית ‪ .‬והטעם שהיה מתיירא משום שהיה זה ביום כיפור ואסור למול שלא בזמנו‪ .‬מה עשה הקב"ה? שלח ידו ואחז עמו‪( ,‬שבת צב‪):‬‬ ‫טּורין‪( .‬פנינים עה"ת לרבי יהונתן אייבשיץ – כתבי יד)‬ ‫שהרי ְּש ַניִּם שֶ עֲשָ אּוהָ — פְּ ִּ‬ ‫שבעים פנים לתורה ‪ ,‬לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת‬ ‫התשובות אינם להלכה למעשה ‪ ,‬הערות והארות יתקבלו בברכה‬ ‫לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת ‪ramnadlan018@gmail.com‬‬