הלימוד השבועי - רבי מאיר סנדר · Halimud Hashvuyi - Rabbi Meir Sander — לך לך (2026-10-19)

תומר דבורה פרק ז'" :תפארת" [ד'] ~ נמסר ביום ב' ח' חשון תשפ"ז ~ גיליון מס' 49
עתידים לצאת מהם ,והיינו כי הטעם הראשון כבר לא שייך שהרי זה היה ניסוי לראות אם הם יהיו הקדמה:
בשלום גם כך ,ולכן ע"כ שנשארו בחיים בגלל שיצאו מהם ישראל.
אנחנו עוסקים כבר תקופה ארוכה ב"ה בספה"ק "תומר דבורה" שחיבר המקובל האלוקי ר' משה
אתמול הייתי בשמחת בר המצווה לנין הראשון של כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א כאן בירושלים קורדוברו זיע"א העוסק כולו בהליכה שלנו בדרכי ה' יתברך ,ונדבר היום כהקדמה על צדיקים שיום
בהשתתפות אדמורי"ם רבים שליט"א רבנים וקהל רב והיה שם שמחה יהודית עם תזמורת והמון חוגג, ההילולא שלהם חל בימים אלו וכן על פרשות השבוע הקודמת והבאה שהם נח – לך לך והקשר שלהם
ובנו אב"ד תול דות אהרן טבריה שליט"א הביא בתוך דבריו דבר נפלא על רחל אמנו ע"ה שהשבוע חל להליכ ה בדרכי ה' שהוא נושא הספר ,וכן על עניין הענווה ועוד שהם נוגעים לפרק הזה שזה כלול במידת:
היארצייט שלה ,וזה גם נוגע למה שאנחנו לומדים כעת ואני מתרגמו מאידיש כפי הבנתי :רחל אמנו ע"ה "תפארת":
נולדו לה בנים אחרי הרבה שנים ,ומה היא מודה? אמר הכתוב" :אסף ה' את חרפתי" ,וצריך להבין :וכי
אתמול ז' חשון היה היארצייט של מרן הגאון ר' מאיר יהודה שפירא זיע"א ר"י "חכמי לובלין" ומיסד
ז ה כל השבח שלא יהיו לה בושות? התשובה היא :לומדים מכאן יסוד עצום :יש לאדם להודות גם על
הדברים הקטנים ביותר! ועל הבן פשיטא שהיא הודתה ,אבל אפילו על זה שנחסכו לה הבושות היא ה"דף היומי" (נפטר בשנת תרצ"ד – לפני 93שנה) ,הוא נפטר בעיר לובלין שבפולין [בה הייתי וביקרתי
הודתה! וזה הגדלות! וזה קשור לעניינינו כי אדם שהוא עניו יודע להודות ,כי הוא יודע שלא מגיע לו בישיבתו] והועלה לא"י ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים ,הוא היה ממש בחינת הספר הזה שהרי
כלום! הוא כל ימיו הרביץ תורה בישיבתו והעמיד תלמידים רבים ,וכן בזה שהוא ייסד את הדף היומי שבכך
הוא זיכה את כל עם ישראל לדורותיו בתורה כל יום ,ואיתא בגמרא סוכה (מ"ט ):על הפסוק (משלי):
אם מדברים על הודאה אני יזכיר דבר יפה שראיתי השבוע בעלון "בטחון שבועי" מהגה"צ ר' יהודה מנדל "ותורת חסד על לשונה" – "תורה ללמדה לאחרים זו היא תורה של חסד" ,וא"כ בכך שהוא הרביץ כ"כ
שליט"א מליקווד (נח תשפ"ז) שמובא שם שאחד ליווה כאן בבית וגן את מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל הרבה תורה ולימדה לאחרים הוא הלך בדרכי הבורא יתברך ,וכן ידוע שהוא היה עניו גדול והיה דואג
אויערבאך שליט"א כעשר דקות ,ועברו ברחוב שלשה רמקולים שמודיעים על שלשה לוויות שונות ל"ע, לתלמידיו כאב ואם גם יחד ,ולא התגאה עליה ם כלל אלא נהג בענווה גדולה ,וא"כ זה גם קשור לפרק זה
והרב הקשיב לכל אחד מהם בריכוז ,ואח"כ אמר" :מודיעים ברמקולים על כל הצרות ,ובאמת יש לעשות העוסק בעניין זה וכמו שלמדנו שלא להתגאות על התלמידים ,והוא בחינת" :תפארת" ,זיע"א.
רמקולים על כל הטובות שה' עושה עמנו וכגון :לפלוני נולד בן ,לפלוני יש ברית ,לפלוני יש פדיון הבן
וכדו' ולהודות תמעד לה' על חסדיו"! ומביא שם עוד שאביו מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל קיבל לוח כמו"כ היום ח' חשון חל היארצייט של הרה"ק ר' נחום מהורודנא זיע"א (נפטר בשנת תר"מ – לפני 147
שנה שהיה כתוב בו" :תכלה שנה וקללותיה" ולא רצה לקבלו באמרו שזה כפיות טובה לקב"ה שיש שנה) ,מקובל לומר שהוא היה רבו של מרן ה"חפץ חיים" זיע"א שמסופר עליו שהוא היה מתחבא לראות
להודות לו בסוף השנה על כל הטובה שעשה עמנו! אותו לומד ,והיה אש סביבותיו ,הוא היה הולך כל ימיו בדרכי ה' יתברך והיה עמל בתורה ועוסק
בגמילות חסדים בסתר ,ודאג לכל יהודי ויהודי ,וכן הוא היה עניו מופלג ולא החזיק טובה לעצמו כלל,
מסופר על הרה"ק ר' אורי מסטרעליסק זיע"א "השרף" שנסע פעם בעגלה עם עגלון ,ולפתע עמדו ובבחינת" :תפארת" ,ובכך הוא זכה לתורה וכדאיתא בגמרא סוטה (כ"א ):על הפסוק" :והחכמה מאין
הסוסים במקומם ,והעגלון יצא לבדוק מה יש שם והוא ראה שם דוב ענק שעומד לפני הסוסים ומרוב תמצא" – אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו" ,והוא היה ממש בחינת זה,
בהלה הם נעמדו ,הצדיק יצא מן העגלה והסיר את כובעו מעליו וכשראה הדוב את פניו ברח! וזה מה וכנ"ל ,זיע"א.
שקראנו בפרשה שעברה" :ומוראכם וחתכם יתן ה' על כל חית הארץ" ,ואמרו חז"ל שמי שלא משנה את
דרכו החיות מפחדות ממנו ,ומי שהולך בדרכי ה' וכנ"ל החיות בורחות ממנו מפני הצלם אלוהים שבו. כמו"כ הלילה ט' חשון חל היארצייט של מרן הגאון ר' שמעון יהודה הכהן שקופ זצוק"ל בעל "שערי יושר"
והחידושים (נפטר בשנת ת"ש – לפני 87שנה) ,ר' שמעון כפי שנקרא בפי כל תופשי התורה העמיד
אמר לי היום ראש הכולל הגאון ר' יוסף מנשה שליט"א דבר נפלא :אמרו חז"ל ששם בשביל שהזדרז יותר תלמידים הרבה ודאג להם כאב וכאם וכנ"ל ,ויש על זה סיפורים רבים בספר שיצא לתולדותיו ,ועליו רמזו
מיפת זכה לציצית ,וזה מבהיל כמה חשובה היא הזריזות בעבודת ה'! והוסיף לי אח"כ רה"י הגר"ב דברי הגמרא חגיגה על הפסוק" :כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" –
דרייפוס שליט"א :יש לדקדק שבזכותו זכו לבגד של ציצית ,שזה הופך את הבגד הגשמי לרוחני ,ובזכות אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו" ,והוא היה בחינה זו
אברהם אבינו ע"ה שאמר (לך לך)" :מחוט ועד שרוך נעל" זכו לציצית עצמה. ממש במידותיו המופלאות ובעמלו ויגיעתו המתמדת ,ובזה הוא הלך בדרכי קונו ,וכן ידוע שהוא היה עניו
ראיתי דבר נפלא על תיבת נח שאיתא בגמרא זבחים (קי"ג) שהראם ניצל בזה שאפו היה בתוך התיבה, גדול ו לא התגאה על תלמידיו כלל ,וזה בבחינת" :תפארת" שבה אנחנו עוסקים כעת ,זיע"א.
ומחוץ לתיבה היו מים צוננים ,ואמר על זה מרן הגר"ח קריזווירט זצוק"ל (מובא ב"נאה דורש") שידוע אני יאמר עוד דבר נפלא הקשור לעניין זה של ענווה הקשור למידת "תפארת" ששמעתי השבוע בסעודת
שהרמז לתיבת נח היום זה הישיבות ובתי המדרש ,ורואים כאן שאפילו מי שלא זכה להיות בתוכם עכ"פ מלווה מלכה בראשות האדמו"ר מסקעליא שליט"א מארה"ב שערך כאן בירושלים והוא הביא ווארט
אם הוא סמוך להם ונושם את האוויר שלהם ,כבר הוא ניצול! נפלא בתוך סיפ ורי הבעש"ט זיע"א שהוא סיפר ואני יתרגמו מאידיש :הכתוב אומר" :אנכי עמד בין ה'
כעת נקרא לשונו של רבינו זיע"א: ובניכם" ואמר הרה"ק ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב זיע"א ה"מגיד" שמשה רבינו ע"ה אומר כאן לישראל:
"אנכי" היינו הגאווה והאנוכיות שיש בלב זה מה שעומד בין ה' ובין עם ישראל! ומתי שאדם מוצאי
ארֶת דְַהיְנו
תְפ ֶֶל ַה ִ
ָּה א שטתְּקנָּה ולְַק ְ
שכִינָה לְ ַ
ִּקונֵׂי ְ
ֶל ת ֵׂן בְִדבְרֵׂי תוֹרָה לְכַוֵׂן א
ֹשא וְנוֹת
ְיוֹתוֹ נו ֵׂ
עוֹד יְִהיֶה רָגִיל בִה מעצמ ו את הגאווה והאנוכיות הוא זוכה להתחבר לה' יתברך ,וכן הוא זוכה לתורה ,וכנ"ל ,והוא בחינת:
סכִים ֲהלָכָה מיִם ,לְַה ְשַארֶת ָ - תְפ ֶ
ֶל ַה ִ ֶד וגְבורָה לָבֹא א חסמיִם דְַהיְנו ֶ שַ ֵׂם ָ ֶת לְש חלֹקמְֶת ,וְזֶהו ַ אמֶל ָה ֱֲהלָכָה א "תפארת" שלא יתגאה בתורתו ,וכנ"ל.
שיְִהיֶהִּלו ֶ
אפֵׂז בַחוץ ֲ ַחתאארֶת לְִה ְ תְפ ֶ
ֶּנו כִי לֹא יִרְצֶה ַה ִ
מּמַשורָה ַהזֹאת יִבָדֵׂל ִ ִן ה ֶיֵׂצֵׂא מ
ֶת ש חלֹק
מְ עִּמוֹ .וְכָל ַ
ֶת חלֹקמְאּלָא ַארֶת ֶ תְפ ֶ
שּלֹא יְִפגֹם ַה ִ ֶת ֶ חלֹק
מְֵׂין לְךָ ַ
ְשלוֹם ,וְא ַס ו ֵָׂר סוֹפָּה גֵׂיִהּנֹם חִם הוא לְַקנְט בְדִבְרֵׂי תוֹרָה ,א השבוע במוצאי שב"ק נח נסעתי עם ידידי הגאון ר' דוד אילוז שליט"א בעל "מרגלא" על התורה מציון
אֲהבָה בְסוֹפָּה. שלוֹם וְַ ֶיָה ִָיבוֹתשכָל נְת מיִםֶ ,שֵַׂם ָ ַתוֹרָה לְש ה דוד המלך ע"ה ומה"כותל המערבי" לציון רחל אמנו ע"ה שגם חל השבוע היארצייט שלה בי"א חשון
כדאיתא במדרש ודיברנו על הפרשה וזה גם קשור למה שאנחנו לומדים כעת בבחינת" :תפארת" ונוסיף
ֹק בַתוֹרָה
שר יֲַעס אֶֶל דִבְרֵׂי חוֹל ,וְַכ ֲ
ָּה א ִיא ֹקדֶש ומוֹצִיא שהּמדָה ַהזֹאת ֶ מדִבְרֵׂי תוֹרָה ּפוֹגֵׂם בַ ִָאוֹכֵׂל ֲהנָאוֹת ִוְה לזה עוד ווארטים :בפרשת בראשית כתוב" :את שני המאורות הגדולים" ואיתא בגמרא חולין (ס')
ָן
מת ָא ו ַ
משְּפֵׂש בְַעצְמוֹ ֶדרֶךְ ַ
שבָה ולְַפש חָּמ ְ
ַן ַה ַמְבח
ָר ַהכֹל הוא לְצָרֵׂף ַדעְתוֹ בְ ִ חלְקוֹ .וְִעּק
ַשרֵׂי ֶ
ַת גָבוַֹּה א ְלֲַהנָא שבתחילה היו גם השמש וגם הירח באותו גודל ,והיות ואמרה הלבנה לקב"ה" :אין שני מלכים שולטים
ֶת:אמ מדַת ֱ ארֶת ִ תְפ ֶ
שם ַה ִ ָצֵׂא ָ
שיִּמ
ֶת ,כְדֵׂי ֶ
אמ ַל ָה ֱ
חזֹר בוֹ ,ולְעוֹלָם יוֹדֶה עֶץ ֶערְוַת דָבָר יֲַשמ ָצֵׂא ֵׂ
ִם יִּמא בכתר אחד" אמר לה הקב"ה" :לכי ומעטי עצמך" ,ובמדרש מובא (ורש"י מביא את זה שם) שהוא פייס
ונבאר בס"ד: אותה בכוכבים שהרבה צבאה ,ומשמע שהיא צדקה ,וטענתה הייתה נכונה ,וא"כ מדוע נענשה? וביאר :כי
היא אמרה" :מלכים" ,והתגאתה ,וכי מי עשה אותה מלך? הלוא היא נבראה לשמש את הבריאה! וזה
רבינו זיע"א אומר כאן שיש לנו ללמוד לשם שמים ולכוון לאמת ,וע"י כך נעשה תיקון גדול ,וזוהי עניין הענווה שאנחנו לומדים כעת ,והביא בשם רבינו הגר"א זיע"א שדקדק :היכן רמוז בפסוק ששניהם
הבחינה של" :מחלוקת שהיא לשם שמים" שכל אחד חיפש את האמת ,וזהו עיקר בחינת" :תפארת", היו באותו גודל? וביאר עפ"י דברי הגמרא יומא (ס"ב ):ששני שעירי יום הכיפורים היו שווים בקומה
וכמו שמסופר על הרבה מגדולי ישראל האמיתיים שברגע שהקשו להם קושיא על השיעור הם שקלו ובמראה ,שנאמר (אחרי)" :שני" ,וא"כ חזינן ש"שני" זה שווים ,וכן כאן כתוב" :שני המאורות" ,ואם כבר
בדעתם וכשראו שהתלמיד צודק הם אמרו" :טעיתי"! כי הם רצו ללמוד תורת אמת! וכעת שסיימנו את הזכרתי ממנו נאמר עוד שני ווארטים יפים שדיברנו :התרגום יונת ן בן עוזיאל מביא בפרשתנו (נח) שנח
הפרק נסכמו בעז"ה :א .אין לאדם להתגאות בתורתו ,ובפרט על התלמידים ,ב .אין לו להתגאות על הקריב ד' קרבנות ,וצריך להבין :מדוע הוא הקריב ד'? והיכן זה נרמז? וביארתי בפשטות :בפסוק כתוב
העניים ,ג .אין לו להתגאות על עמי הארץ ,ד .יש לו ללמוד לכוון לאמת. שהוא לקח עוף ובהמה ,ובסוף כתוב בלשון רבים" :ויעל עלות במזבח" ,וא"כ זה ארבע ב' עופות וב'
ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות" ,ישועות מקיפות" לכלל ולפרט ,אמן! בהמות ,ועוד ביאר ב"שפתי חכמים" שהיות ונשארו ד' זוגות והוא הקריב קרבן תודה הוא הקריב ד'
כנגדם ,ועוד ביאר הרב שליט"א עפ"י הגמרא ברכות (נ"ד)" :ארבעה צריכים להודות" וסימנך" :וכל
הוספות לגיליון הקודם ( ) 48ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי ביום א' ח' חשון החיים" "חיים" ר"ת :חבוש ,ים ,ייסורים ,מ דבר ,ונח היה חייב להודות מצד ארבעתם שהרי היה "חבוש"
תשפ"ז :הדברים נפלאים ביותר! בתיבה ,וכן היה בים ,וכן היה לו ייס ורים שהכישו ארי ,וכן היה במדבר שממה שחבר כל העולם ,ולכן
ויש לי להוסיף: הקריב ד' קרבנות ,והבן ,עוד הוא הביא ווארט נפלא על דור ההפלגה שפרש"י שכיון שהם היו באחדות
לכן לא הרגם ה' כדור המבול אלא בלבל לשונם ,וקשה :א"כ מדוע היה העונש לבלבל שפתיו הלוא אז
בעניין הערבה שהיא עם הד' מינים – יש לציין למה ששמעתי פעם שעכ"פ כיון שאין לצדיק א. יהיה ביניהם מחלוקת? וביאר נפלא :ה' אמר להם שאין זה חכמה להיות בשלום שכולם באותה דעה
להתחבר לגמרי להם שמא ירד מדרגתו לכן מחזיקים את האתרוג בנפרד ,ובשעת הנענועים וכמו שאמר הכתוב (נח)" :שפה אחדה ודברים אחדים" ,והיינו שהיו כולם באותה דעה ,וכעת שאינם
מחברים כולם יחד. מבינים זה את זה נראה אותם מסתדרים? ובזה מבואר מה שהביא רש"י על הפסוק (האזינו)" :בהנחל
בעניין הדקדוק בגמרא תענית (כ')" :לעולם יהיה אדם וכו' – עיקר הדקדוק שזה על רוחניות זה ב. עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל"" ,בהפרידו בני אדם" = זה בדור
הכפילות" :ואל יהיה קשה כארז" ,והבן. ההפלגה" - ,יצב גבולות עמים" הוא השאירם לפליטה ,למה? "למספר בני ישראל" – כי ראה שישראל
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל ,אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה ,אחיו חיים ,משה (מוי'ס) ,יצחק בני רג'ינה ז"ל ,אחיותיו מלכה ואסתר בנות
רגי'נה ע"ה ,אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי' ,ת.נ.צ.ב.ה .ולרפואת דב בן רבקה ,אולג בן רנה ,שרה בת שרח שיחי'
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר הבה"ח בנימין שרגא פלאם שיחי' להצלחתו.
הגיליון נודב ע"י ידידינו ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אמו העניא מלכה בת ר' שלמה לייב ע"ה נלב"ע כ"ב טבת ,ת.נ.צ.ב.ה.
