gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הלימוד השבועי - רבי מאיר סנדר · Halimud Hashvuyi - Rabbi Meir Sander — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: הלימוד השבועי - רבי מאיר סנדר · Halimud Hashvuyi - Rabbi Meir Sander

שבוע: לך לך (2026-10-19)

הלימוד השבועי - רבי מאיר סנדר · Halimud Hashvuyi - Rabbi Meir Sander — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תומר דבורה פרק ז'‪" :‬תפארת" [ד'] ~ נמסר ביום ב' ח' חשון תשפ"ז ~ גיליון מס' ‪49‬‬ ‫עתידים לצאת מהם‪ ,‬והיינו כי הטעם הראשון כבר לא שייך שהרי זה היה ניסוי לראות אם הם יהיו‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫בשלום גם כך‪ ,‬ולכן ע"כ שנשארו בחיים בגלל שיצאו מהם ישראל‪.‬‬ ‫אנחנו עוסקים כבר תקופה ארוכה ב"ה בספה"ק "תומר דבורה" שחיבר המקובל האלוקי ר' משה‬ ‫אתמול הייתי בשמחת בר המצווה לנין הראשון של כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א כאן בירושלים‬ ‫קורדוברו זיע"א העוסק כולו בהליכה שלנו בדרכי ה' יתברך‪ ,‬ונדבר היום כהקדמה על צדיקים שיום‬ ‫בהשתתפות אדמורי"ם רבים שליט"א רבנים וקהל רב והיה שם שמחה יהודית עם תזמורת והמון חוגג‪,‬‬ ‫ההילולא שלהם חל בימים אלו וכן על פרשות השבוע הקודמת והבאה שהם נח – לך לך והקשר שלהם‬ ‫ובנו אב"ד תול דות אהרן טבריה שליט"א הביא בתוך דבריו דבר נפלא על רחל אמנו ע"ה שהשבוע חל‬ ‫להליכ ה בדרכי ה' שהוא נושא הספר‪ ,‬וכן על עניין הענווה ועוד שהם נוגעים לפרק הזה שזה כלול במידת‪:‬‬ ‫היארצייט שלה‪ ,‬וזה גם נוגע למה שאנחנו לומדים כעת ואני מתרגמו מאידיש כפי הבנתי‪ :‬רחל אמנו ע"ה‬ ‫"תפארת"‪:‬‬ ‫נולדו לה בנים אחרי הרבה שנים‪ ,‬ומה היא מודה? אמר הכתוב‪" :‬אסף ה' את חרפתי"‪ ,‬וצריך להבין‪ :‬וכי‬ ‫אתמול ז' חשון היה היארצייט של מרן הגאון ר' מאיר יהודה שפירא זיע"א ר"י "חכמי לובלין" ומיסד‬ ‫ז ה כל השבח שלא יהיו לה בושות? התשובה היא‪ :‬לומדים מכאן יסוד עצום‪ :‬יש לאדם להודות גם על‬ ‫הדברים הקטנים ביותר! ועל הבן פשיטא שהיא הודתה‪ ,‬אבל אפילו על זה שנחסכו לה הבושות היא‬ ‫ה"דף היומי" (נפטר בשנת תרצ"ד – לפני ‪ 93‬שנה)‪ ,‬הוא נפטר בעיר לובלין שבפולין [בה הייתי וביקרתי‬ ‫הודתה! וזה הגדלות! וזה קשור לעניינינו כי אדם שהוא עניו יודע להודות‪ ,‬כי הוא יודע שלא מגיע לו‬ ‫בישיבתו] והועלה לא"י ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים‪ ,‬הוא היה ממש בחינת הספר הזה שהרי‬ ‫כלום!‬ ‫הוא כל ימיו הרביץ תורה בישיבתו והעמיד תלמידים רבים‪ ,‬וכן בזה שהוא ייסד את הדף היומי שבכך‬ ‫הוא זיכה את כל עם ישראל לדורותיו בתורה כל יום‪ ,‬ואיתא בגמרא סוכה (מ"ט‪ ):‬על הפסוק (משלי)‪:‬‬ ‫אם מדברים על הודאה אני יזכיר דבר יפה שראיתי השבוע בעלון "בטחון שבועי" מהגה"צ ר' יהודה מנדל‬ ‫"ותורת חסד על לשונה" – "תורה ללמדה לאחרים זו היא תורה של חסד"‪ ,‬וא"כ בכך שהוא הרביץ כ"כ‬ ‫שליט"א מליקווד (נח תשפ"ז) שמובא שם שאחד ליווה כאן בבית וגן את מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל‬ ‫הרבה תורה ולימדה לאחרים הוא הלך בדרכי הבורא יתברך‪ ,‬וכן ידוע שהוא היה עניו גדול והיה דואג‬ ‫אויערבאך שליט"א כעשר דקות‪ ,‬ועברו ברחוב שלשה רמקולים שמודיעים על שלשה לוויות שונות ל"ע‪,‬‬ ‫לתלמידיו כאב ואם גם יחד‪ ,‬ולא התגאה עליה ם כלל אלא נהג בענווה גדולה‪ ,‬וא"כ זה גם קשור לפרק זה‬ ‫והרב הקשיב לכל אחד מהם בריכוז‪ ,‬ואח"כ אמר‪" :‬מודיעים ברמקולים על כל הצרות‪ ,‬ובאמת יש לעשות‬ ‫העוסק בעניין זה וכמו שלמדנו שלא להתגאות על התלמידים‪ ,‬והוא בחינת‪" :‬תפארת"‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫רמקולים על כל הטובות שה' עושה עמנו וכגון‪ :‬לפלוני נולד בן‪ ,‬לפלוני יש ברית‪ ,‬לפלוני יש פדיון הבן‬ ‫וכדו' ולהודות תמעד לה' על חסדיו"! ומביא שם עוד שאביו מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל קיבל לוח‬ ‫כמו"כ היום ח' חשון חל היארצייט של הרה"ק ר' נחום מהורודנא זיע"א (נפטר בשנת תר"מ – לפני ‪147‬‬ ‫שנה שהיה כתוב בו‪" :‬תכלה שנה וקללותיה" ולא רצה לקבלו באמרו שזה כפיות טובה לקב"ה שיש‬ ‫שנה)‪ ,‬מקובל לומר שהוא היה רבו של מרן ה"חפץ חיים" זיע"א שמסופר עליו שהוא היה מתחבא לראות‬ ‫להודות לו בסוף השנה על כל הטובה שעשה עמנו!‬ ‫אותו לומד‪ ,‬והיה אש סביבותיו‪ ,‬הוא היה הולך כל ימיו בדרכי ה' יתברך והיה עמל בתורה ועוסק‬ ‫בגמילות חסדים בסתר‪ ,‬ודאג לכל יהודי ויהודי‪ ,‬וכן הוא היה עניו מופלג ולא החזיק טובה לעצמו כלל‪,‬‬ ‫מסופר על הרה"ק ר' אורי מסטרעליסק זיע"א "השרף" שנסע פעם בעגלה עם עגלון‪ ,‬ולפתע עמדו‬ ‫ובבחינת‪" :‬תפארת"‪ ,‬ובכך הוא זכה לתורה וכדאיתא בגמרא סוטה (כ"א‪ ):‬על הפסוק‪" :‬והחכמה מאין‬ ‫הסוסים במקומם ‪ ,‬והעגלון יצא לבדוק מה יש שם והוא ראה שם דוב ענק שעומד לפני הסוסים ומרוב‬ ‫תמצא" – אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו"‪ ,‬והוא היה ממש בחינת זה‪,‬‬ ‫בהלה הם נעמדו‪ ,‬הצדיק יצא מן העגלה והסיר את כובעו מעליו וכשראה הדוב את פניו ברח! וזה מה‬ ‫וכנ"ל‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫שקראנו בפרשה שעברה‪" :‬ומוראכם וחתכם יתן ה' על כל חית הארץ"‪ ,‬ואמרו חז"ל שמי שלא משנה את‬ ‫דרכו החיות מפחדות ממנו‪ ,‬ומי שהולך בדרכי ה' וכנ"ל החיות בורחות ממנו מפני הצלם אלוהים שבו‪.‬‬ ‫כמו"כ הלילה ט' חשון חל היארצייט של מרן הגאון ר' שמעון יהודה הכהן שקופ זצוק"ל בעל "שערי יושר"‬ ‫והחידושים (נפטר בשנת ת"ש – לפני ‪ 87‬שנה)‪ ,‬ר' שמעון כפי שנקרא בפי כל תופשי התורה העמיד‬ ‫אמר לי היום ראש הכולל הגאון ר' יוסף מנשה שליט"א דבר נפלא‪ :‬אמרו חז"ל ששם בשביל שהזדרז יותר‬ ‫תלמידים הרבה ודאג להם כאב וכאם וכנ"ל‪ ,‬ויש על זה סיפורים רבים בספר שיצא לתולדותיו‪ ,‬ועליו רמזו‬ ‫מיפת זכה לציצית‪ ,‬וזה מבהיל כמה חשובה היא הזריזות בעבודת ה'! והוסיף לי אח"כ רה"י הגר"ב‬ ‫דברי הגמרא חגיגה על הפסוק‪" :‬כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" –‬ ‫דרייפוס שליט"א‪ :‬יש לדקדק שבזכותו זכו לבגד של ציצית‪ ,‬שזה הופך את הבגד הגשמי לרוחני‪ ,‬ובזכות‬ ‫אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו"‪ ,‬והוא היה בחינה זו‬ ‫אברהם אבינו ע"ה שאמר (לך לך)‪" :‬מחוט ועד שרוך נעל" זכו לציצית עצמה‪.‬‬ ‫ממש במידותיו המופלאות ובעמלו ויגיעתו המתמדת‪ ,‬ובזה הוא הלך בדרכי קונו‪ ,‬וכן ידוע שהוא היה עניו‬ ‫ראיתי דבר נפלא על תיבת נח שאיתא בגמרא זבחים (קי"ג) שהראם ניצל בזה שאפו היה בתוך התיבה‪,‬‬ ‫גדול ו לא התגאה על תלמידיו כלל‪ ,‬וזה בבחינת‪" :‬תפארת" שבה אנחנו עוסקים כעת‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫ומחוץ לתיבה היו מים צוננים‪ ,‬ואמר על זה מרן הגר"ח קריזווירט זצוק"ל (מובא ב"נאה דורש") שידוע‬ ‫אני יאמר עוד דבר נפלא הקשור לעניין זה של ענווה הקשור למידת "תפארת" ששמעתי השבוע בסעודת‬ ‫שהרמז לתיבת נח היום זה הישיבות ובתי המדרש‪ ,‬ורואים כאן שאפילו מי שלא זכה להיות בתוכם עכ"פ‬ ‫מלווה מלכה בראשות האדמו"ר מסקעליא שליט"א מארה"ב שערך כאן בירושלים והוא הביא ווארט‬ ‫אם הוא סמוך להם ונושם את האוויר שלהם‪ ,‬כבר הוא ניצול!‬ ‫נפלא בתוך סיפ ורי הבעש"ט זיע"א שהוא סיפר ואני יתרגמו מאידיש‪ :‬הכתוב אומר‪" :‬אנכי עמד בין ה'‬ ‫כעת נקרא לשונו של רבינו זיע"א‪:‬‬ ‫ובניכם" ואמר הרה"ק ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב זיע"א ה"מגיד" שמשה רבינו ע"ה אומר כאן לישראל‪:‬‬ ‫"אנכי" היינו הגאווה והאנוכיות שיש בלב זה מה שעומד בין ה' ובין עם ישראל! ומתי שאדם מוצאי‬ ‫ארֶת דְַהיְנו‬ ‫תְפ ֶ‬‫ֶל ַה ִ‬ ‫ָּה א‬ ‫שט‬‫תְּקנָּה ולְַק ְ‬ ‫שכִינָה לְ ַ‬ ‫ִּקונֵׂי ְ‬ ‫ֶל ת‬ ‫ֵׂן בְִדבְרֵׂי תוֹרָה לְכַוֵׂן א‬ ‫ֹשא וְנוֹת‬ ‫ְיוֹתוֹ נו ֵׂ‬ ‫עוֹד יְִהיֶה רָגִיל בִה‬ ‫מעצמ ו את הגאווה והאנוכיות הוא זוכה להתחבר לה' יתברך‪ ,‬וכן הוא זוכה לתורה‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬והוא בחינת‪:‬‬ ‫סכִים ֲהלָכָה‬ ‫מיִם‪ ,‬לְַה ְ‬‫שַ‬‫ארֶת ‪ָ -‬‬ ‫תְפ ֶ‬ ‫ֶל ַה ִ‬ ‫ֶד וגְבורָה לָבֹא א‬ ‫חס‬‫מיִם דְַהיְנו ֶ‬ ‫שַ‬ ‫ֵׂם ָ‬ ‫ֶת לְש‬ ‫חלֹק‬‫מְ‬‫ֶת‪ ,‬וְזֶהו ַ‬ ‫אמ‬‫ֶל ָה ֱ‬‫ֲהלָכָה א‬ ‫"תפארת" שלא יתגאה בתורתו‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫שיְִהיֶה‬‫ִּלו ֶ‬ ‫אפ‬‫ֵׂז בַחוץ ֲ‬ ‫ַח‬‫תא‬‫ארֶת לְִה ְ‬ ‫תְפ ֶ‬ ‫ֶּנו כִי לֹא יִרְצֶה ַה ִ‬ ‫מּמ‬‫ַשורָה ַהזֹאת יִבָדֵׂל ִ‬ ‫ִן ה‬ ‫ֶיֵׂצֵׂא מ‬ ‫ֶת ש‬ ‫חלֹק‬ ‫מְ‬ ‫עִּמוֹ‪ .‬וְכָל ַ‬ ‫ֶת‬ ‫חלֹק‬‫מְ‬‫אּלָא ַ‬‫ארֶת ֶ‬ ‫תְפ ֶ‬ ‫שּלֹא יְִפגֹם ַה ִ‬ ‫ֶת ֶ‬ ‫חלֹק‬ ‫מְ‬‫ֵׂין לְךָ ַ‬ ‫ְשלוֹם‪ ,‬וְא‬ ‫ַס ו ָ‬‫ֵׂר סוֹפָּה גֵׂיִהּנֹם ח‬‫ִם הוא לְַקנְט‬ ‫בְדִבְרֵׂי תוֹרָה‪ ,‬א‬ ‫השבוע במוצאי שב"ק נח נסעתי עם ידידי הגאון ר' דוד אילוז שליט"א בעל "מרגלא" על התורה מציון‬ ‫אֲהבָה בְסוֹפָּה‪.‬‬ ‫שלוֹם וְַ‬ ‫ֶיָה ָ‬‫ִיבוֹת‬‫שכָל נְת‬ ‫מיִם‪ֶ ,‬‬‫שַ‬‫ֵׂם ָ‬ ‫ַתוֹרָה לְש‬ ‫ה‬ ‫דוד המלך ע"ה ומה"כותל המערבי" לציון רחל אמנו ע"ה שגם חל השבוע היארצייט שלה בי"א חשון‬ ‫כדאיתא במדרש ודיברנו על הפרשה וזה גם קשור למה שאנחנו לומדים כעת בבחינת‪" :‬תפארת" ונוסיף‬ ‫ֹק בַתוֹרָה‬ ‫שר יֲַעס‬ ‫אֶ‬‫ֶל דִבְרֵׂי חוֹל‪ ,‬וְַכ ֲ‬ ‫ָּה א‬ ‫ִיא ֹקדֶש ומוֹצִיא‬ ‫שה‬‫ּמדָה ַהזֹאת ֶ‬ ‫מדִבְרֵׂי תוֹרָה ּפוֹגֵׂם בַ ִ‬‫ָאוֹכֵׂל ֲהנָאוֹת ִ‬‫וְה‬ ‫לזה עוד ווארטים‪ :‬בפרשת בראשית כתוב‪" :‬את שני המאורות הגדולים" ואיתא בגמרא חולין (ס')‬ ‫ָן‬ ‫מת‬ ‫ָא ו ַ‬ ‫מש‬‫ְּפֵׂש בְַעצְמוֹ ֶדרֶךְ ַ‬ ‫שבָה ולְַפש‬ ‫חָ‬‫ּמ ְ‬ ‫ַן ַה ַ‬‫מְבח‬ ‫ָר ַהכֹל הוא לְצָרֵׂף ַדעְתוֹ בְ ִ‬ ‫חלְקוֹ‪ .‬וְִעּק‬ ‫ַשרֵׂי ֶ‬ ‫ַת גָבוַֹּה א ְ‬‫לֲַהנָא‬ ‫שבתחילה היו גם השמש וגם הירח באותו גודל‪ ,‬והיות ואמרה הלבנה לקב"ה‪" :‬אין שני מלכים שולטים‬ ‫ֶת‪:‬‬‫אמ‬ ‫מדַת ֱ‬ ‫ארֶת ִ‬ ‫תְפ ֶ‬ ‫שם ַה ִ‬ ‫ָצֵׂא ָ‬ ‫שיִּמ‬ ‫ֶת‪ ,‬כְדֵׂי ֶ‬ ‫אמ‬ ‫ַל ָה ֱ‬ ‫חזֹר בוֹ‪ ,‬ולְעוֹלָם יוֹדֶה ע‬‫ֶץ ֶערְוַת דָבָר יֲַ‬‫שמ‬ ‫ָצֵׂא ֵׂ‬ ‫ִם יִּמ‬‫א‬ ‫בכתר אחד" אמר לה הקב"ה‪" :‬לכי ומעטי עצמך"‪ ,‬ובמדרש מובא (ורש"י מביא את זה שם) שהוא פייס‬ ‫ונבאר בס"ד‪:‬‬ ‫אותה בכוכבים שהרבה צבאה‪ ,‬ומשמע שהיא צדקה‪ ,‬וטענתה הייתה נכונה‪ ,‬וא"כ מדוע נענשה? וביאר‪ :‬כי‬ ‫היא אמרה‪" :‬מלכים"‪ ,‬והתגאתה‪ ,‬וכי מי עשה אותה מלך? הלוא היא נבראה לשמש את הבריאה! וזה‬ ‫רבינו זיע"א אומר כאן שיש לנו ללמוד לשם שמים ולכוון לאמת‪ ,‬וע"י כך נעשה תיקון גדול‪ ,‬וזוהי‬ ‫עניין הענווה שאנחנו לומדים כעת‪ ,‬והביא בשם רבינו הגר"א זיע"א שדקדק‪ :‬היכן רמוז בפסוק ששניהם‬ ‫הבחינה של‪" :‬מחלוקת שהיא לשם שמים" שכל אחד חיפש את האמת‪ ,‬וזהו עיקר בחינת‪" :‬תפארת"‪,‬‬ ‫היו באותו גודל? וביאר עפ"י דברי הגמרא יומא (ס"ב‪ ):‬ששני שעירי יום הכיפורים היו שווים בקומה‬ ‫וכמו שמסופר על הרבה מגדולי ישראל האמיתיים שברגע שהקשו להם קושיא על השיעור הם שקלו‬ ‫ובמראה‪ ,‬שנאמר (אחרי)‪" :‬שני"‪ ,‬וא"כ חזינן ש"שני" זה שווים‪ ,‬וכן כאן כתוב‪" :‬שני המאורות"‪ ,‬ואם כבר‬ ‫בדעתם וכשראו שהתלמיד צודק הם אמרו‪" :‬טעיתי"! כי הם רצו ללמוד תורת אמת! וכעת שסיימנו את‬ ‫הזכרתי ממנו נאמר עוד שני ווארטים יפים שדיברנו‪ :‬התרגום יונת ן בן עוזיאל מביא בפרשתנו (נח) שנח‬ ‫הפרק נסכמו בעז"ה‪ :‬א‪ .‬אין לאדם להתגאות בתורתו‪ ,‬ובפרט על התלמידים‪ ,‬ב‪ .‬אין לו להתגאות על‬ ‫הקריב ד' קרבנות‪ ,‬וצריך להבין‪ :‬מדוע הוא הקריב ד'? והיכן זה נרמז? וביארתי בפשטות‪ :‬בפסוק כתוב‬ ‫העניים‪ ,‬ג‪ .‬אין לו להתגאות על עמי הארץ‪ ,‬ד‪ .‬יש לו ללמוד לכוון לאמת‪.‬‬ ‫שהוא לקח עוף ובהמה‪ ,‬ובסוף כתוב בלשון רבים‪" :‬ויעל עלות במזבח"‪ ,‬וא"כ זה ארבע ב' עופות וב'‬ ‫ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות‪" ,‬ישועות מקיפות" לכלל ולפרט‪ ,‬אמן!‬ ‫בהמות‪ ,‬ועוד ביאר ב"שפתי חכמים" שהיות ונשארו ד' זוגות והוא הקריב קרבן תודה הוא הקריב ד'‬ ‫כנגדם‪ ,‬ועוד ביאר הרב שליט"א עפ"י הגמרא ברכות (נ"ד)‪" :‬ארבעה צריכים להודות" וסימנך‪" :‬וכל‬ ‫הוספות לגיליון הקודם (‪ ) 48‬ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי ביום א' ח' חשון‬ ‫החיים" "חיים" ר"ת‪ :‬חבוש‪ ,‬ים‪ ,‬ייסורים‪ ,‬מ דבר‪ ,‬ונח היה חייב להודות מצד ארבעתם שהרי היה "חבוש"‬ ‫תשפ"ז‪ :‬הדברים נפלאים ביותר!‬ ‫בתיבה‪ ,‬וכן היה בים‪ ,‬וכן היה לו ייס ורים שהכישו ארי‪ ,‬וכן היה במדבר שממה שחבר כל העולם‪ ,‬ולכן‬ ‫ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫הקריב ד' קרבנות‪ ,‬והבן‪ ,‬עוד הוא הביא ווארט נפלא על דור ההפלגה שפרש"י שכיון שהם היו באחדות‬ ‫לכן לא הרגם ה' כדור המבול אלא בלבל לשונם‪ ,‬וקשה‪ :‬א"כ מדוע היה העונש לבלבל שפתיו הלוא אז‬ ‫בעניין הערבה שהיא עם הד' מינים – יש לציין למה ששמעתי פעם שעכ"פ כיון שאין לצדיק‬ ‫א‪.‬‬ ‫יהיה ביניהם מחלוקת? וביאר נפלא‪ :‬ה' אמר להם שאין זה חכמה להיות בשלום שכולם באותה דעה‬ ‫להתחבר לגמרי להם שמא ירד מדרגתו לכן מחזיקים את האתרוג בנפרד‪ ,‬ובשעת הנענועים‬ ‫וכמו שאמר הכתוב (נח)‪" :‬שפה אחדה ודברים אחדים"‪ ,‬והיינו שהיו כולם באותה דעה‪ ,‬וכעת שאינם‬ ‫מחברים כולם יחד‪.‬‬ ‫מבינים זה את זה נראה אותם מסתדרים? ובזה מבואר מה שהביא רש"י על הפסוק (האזינו)‪" :‬בהנחל‬ ‫בעניין הדקדוק בגמרא תענית (כ')‪" :‬לעולם יהיה אדם וכו' – עיקר הדקדוק שזה על רוחניות זה‬ ‫ב‪.‬‬ ‫עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל"‪" ,‬בהפרידו בני אדם" = זה בדור‬ ‫הכפילות‪" :‬ואל יהיה קשה כארז"‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ההפלגה‪" - ,‬יצב גבולות עמים" הוא השאירם לפליטה‪ ,‬למה? "למספר בני ישראל" – כי ראה שישראל‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪ ,‬אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬משה (מוי'ס)‪ ,‬יצחק בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו מלכה ואסתר בנות‬ ‫רגי'נה ע"ה‪ ,‬אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪ .‬ולרפואת דב בן רבקה‪ ,‬אולג בן רנה‪ ,‬שרה בת שרח שיחי'‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר הבה"ח בנימין שרגא פלאם שיחי' להצלחתו‪.‬‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אמו העניא מלכה בת ר' שלמה לייב ע"ה נלב"ע כ"ב טבת‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬