gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: תורה שבכתב · Torha Shebechtav

שבוע: לך לך (2026-10-19)

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסייעתא דשמיא‬ ‫יו"ל ע"י קרן תרי"ג לזיכוי הרבים‬ ‫לטובת נשמת הרבני הנגיד הנכבד‬ ‫הפצת ועידוד לימוד התורה הקדושה עם פירוש רש"י‬ ‫הרה"ח ר' אריה (לייבל)‬ ‫בהרה"ח ר' יונה רובין ז"ל‬ ‫גיליון קמ"א (שנה ד') | מרחשוון תשפ"ז‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫עונג שבת בעומק‬ ‫פירוש רש"י‬ ‫לְ ִה ְת ֲע ֵמק ְבּ ַת ֲענוּגִ ים‬ ‫ְנִסיֹונֹות לְ ַאבְ ָר ָהם ַוְהּבְ ִריתֹות ֶׁשּכָ ַרת ה' ִעּמֹו‬ ‫יש לי אח עני‬ ‫מבט‬ ‫תוכן‬ ‫בּורְך ָוְחי ְָתה נַפְ ִׁשי ּבִ גְ לָ לֵ ְך‬ ‫ִיטב לִ י בַ ֲע ֵ‬ ‫ִא ְמ ִרי נָא ֲאח ִֹתי ָא ְּת לְ ַמ ַען י ַ‬ ‫ְּבסוֹ ף ּ ָפ ָר ׁ ַשת נ ַֹח לָ ַמ ְדנ ּו ַעל ֻה ֶ ּל ֶדת ַאבְ ָר ָהם וַ ֲהלִ יכָ תוֹ ִעם ָאבִ יו‬ ‫(בראשית יב‪ ,‬יג)‬ ‫סיכום הברכות וההבטחות לאברהם על הליכתו לארץ‬ ‫ֵמאוּר ַּכ ְ ׂש ִ ּדים לְ ָח ָרן‪ְּ ,‬בפָ ָר ׁ ָש ֵתנ ּו ָאנ ּו ַמ ְמ ׁ ִשיכִ ים לִ לְ מֹד ַּכ ָּמה‬ ‫ִיטב לִ י בַ עֲ בוּרֵ ְך ‪ -‬י ְִּתנ ּו לִ י מַ ּ ָתנוֹ ת‪.‬‬ ‫רש"י‪ :‬לְ מַ ַען י ַ‬ ‫זהו שאומרים 'אלקי אברהם'‬ ‫בארץ תזכה לבנים ואעשה‬ ‫וְ ֶא ֶעשְׂ ָך‬ ‫ּ ְפ ָר ִקים ֵמ ַח ָ ּייו ׁ ֶשל ַאבְ ָר ָהם ָאבִ ינוּ‪ ,‬וְ ֵחלֶ ק ֵמ ַה ִ ּנ ְסיוֹ נוֹ ת ׁ ֶש ִ ּנ ָּסה ה'‬ ‫אותך לאומה גדולה‬ ‫לְ גוֹ י ָ ּגדוֹ ל‬ ‫אוֹ תוֹ ‪ ,‬וְ כֵ ן נִ לְ ַמד ַעל ְּ'ב ִרית ֵּבין ַה ְּב ָת ִרים' וְ ַעל ִמצְ וַ ת ְּ'ב ִרית ִמילָ ה'‪.‬‬ ‫רבים מהמפרשים תמהים על דברי רש"י אלו‪ :‬איך יתכן שאברהם‬ ‫זהו שאומרים 'ואלקי יצחק'‬ ‫אברכך בממון‬ ‫וַ ֲאבָ ֶרכְ ָך‬ ‫אבינו רצה שיתנו לו מתנות‪ ,‬והלא 'שׂ וֹ נֵ א ַמ ָּתנֹת יִ ְחיֶ ה' (משלי‬ ‫נושאים‬ ‫טו‪ ,‬כז)‪ ,‬ומה גם שהרי מצאנו בהמשך הפרשה (יד‪ ,‬כג) שאברהם‬ ‫אגדיל וארחיב את‬ ‫זהו‬ ‫אפרסם בעולם את‬ ‫ֲהלִ יכַ ת ַאבְ ָר ָהם לְ ֶא ֶרץ ְּכנַ ַען | ַהבְ ָט ַחת ָה ָא ֶרץ וְ ַה ָּבנִ ים | ָה ָר ָעב‬ ‫אבינו לא רצה לקבל ממלך סדום שום מתנה מחוט ועד שרוך נעל‪,‬‬ ‫הטבע שאומרים שמך 'אברם' בתוספת‬ ‫וַ ֲאגַ דְּ לָ ה‬ ‫שמך ואודיע את‬ ‫'ואלקי האות ה'‪ ,‬שיהיה שמך‬ ‫ׁ ְש ֶמ ָך‬ ‫וִ ִיר ַידת ַאבְ ָר ָהם לְ ִמצְ ַריִם | ִריב ָהרוֹ ִעים וְ ִה ּ ָפ ְרדוּת ִמ ּלוֹ ט | ִמלְ ֶח ֶמת‬ ‫ואיך יתכן שיאמר כאן 'לְ ַמ ַען יִ ַיטב לִ י בַ ֲעבו ֵּר ְך ‪ -‬יִ ְּתנ ּו לִ י ַמ ָּתנוֹ ת'‪.‬‬ ‫יעקב' 'אברהם'‪.‬‬ ‫והמהות שלך‬ ‫ַה ְּמלָ כִ ים וְ ַה ָ ּצלַ ת לוֹ ט | ְּב ִרית ֵּבין ַה ְּב ָת ִרים | ְּב ִר ַיחת ָהגָ ר | ֻה ֶ ּל ֶדת‬ ‫רבינו דוד הלוי זי"ע‪ ,‬ה'ט"ז'‪ ,‬בחיבורו 'דברי דוד' על רש"י מאיר‬ ‫וַ ֲאבָ ֲרכָ ה‬ ‫י ׁ ְִש ָמ ֵעאל | ׁ ִש ּנוּי ַה ּׁ ֵשמוֹ ת לְ ַאבְ ָר ָהם וְ ָ ׂש ָרה | ִמ ַ ּלת ַאבְ ָר ָהם‪.‬‬ ‫את עינינו במהלך משובב נפש בדברי רש"י אלו‪ :‬הנה אברהם‬ ‫ְמבָ ְרכֶ ָ‬ ‫יך‬ ‫אברך את כל מי שיברך אותך‪ .‬כל מי שיקלל אותך‪ ,‬אני אקלל אותו‬ ‫רצה שתאמר שרה 'אחי הוא'‪ ,‬אולם דבר זה שייך רק אם ישאלו‬ ‫ו ְּמ ַק ֶ ּללְ ָך‬ ‫זמן‬ ‫אותה אם בעלך הוא‪ ,‬אז תשיב ותאמר 'לא‪ ,‬אין הוא בעלי‪ ,‬אלא‬ ‫ָאאֹר‬ ‫ּ ָפ ָר ׁ ָש ֵתנ ּו ַמ ִ ּקיפָ ה ְּתק ּופָ ה ַּבת ‪ָ ׁ 30‬שנָ ה‪ֵ ,‬מ ָאז ְּב ִרית ֵּבין ַה ְּב ָת ִרים‬ ‫אחי הוא'‪ ,‬אבל מה תעשה אם לא ישאלו אותה שום שאלה‪ ,‬הרי‬ ‫עד עכשיו היו הברכות מסורות בידי‬ ‫רק בך אברהם יחתמו‬ ‫ה ה ּבר ה בלבד ובירכתי את אדם הראשון ואת‬ ‫ׁ ֶש ִה ְת ַק ּי ְָמה ְּכ ׁ ֶש ָהיָ ה ַאבְ ָר ָהם ֶּבן ‪ָ ׁ 70‬שנָ ה (רש"י שמות יב‪ ,‬מ)‪.‬‬ ‫במקרה כזה אם היא מעצמה תתחיל ותאמר 'אחי הוא'‪ ,‬הדבר‬ ‫את הברכה‪ ,‬ולא‬ ‫נח‪ ,‬מעתה הברכות מסורות בידך‬ ‫וֶ ְ יֵ ְ ָ כָ‬ ‫יְצִ ָיאתוֹ לְ ֶא ֶרץ ְּכנַ ַען – ַּכ ֲעבֹר ‪ָ ׁ 5‬שנִ ים ִּב ְהיוֹ תוֹ ֶּבן ‪ָ ׁ 75‬שנָ ה‪ .‬נִ ּ ׂשו ֵּאי‬ ‫יעורר חשד‪ ,‬כי מי בקש זאת ממנה להגיד אם הוא אחיה או בעלה‪,‬‬ ‫ביצחק ויעקב‬ ‫לברך את אשר תחפוץ‬ ‫ָהגָ ר ִּב ְהיוֹ תוֹ ֶּבן ‪ ,85‬וְ ֻה ֶ ּל ֶדת י ׁ ְִש ָמ ֵעאל ִּב ְהיוֹ תוֹ ֶּבן ‪ְּ .86‬ב ִריתוֹ ׁ ֶשל‬ ‫ויחשדו שהיא מסתירה דבר מה‪.‬‬ ‫וְ נִ בְ ְרכ ּו‬ ‫ַאבְ ָר ָהם ַּכ ֲעבֹר ‪ָ ׁ 13‬שנָ ה ְּכ ׁ ֶש ָהיָ ה ַאבְ ָר ָהם ֶּבן ‪.99‬‬ ‫על כן היה אברהם ירא שמא לא ישאלו אותה שום שאלה‪ ,‬אלא‬ ‫כל אדם ממשפחות האדמה כשירצה לברך‬ ‫בְ ָך כּ ֹל‬ ‫מיד יחליטו שהוא בעלה ויהרגו אותו‪ ,‬על כן אמר לה אברהם‪ :‬הנה‬ ‫את בנו יאמר 'תהיה כמו אברהם!'‬ ‫ִמ ׁ ְש ּ ְפחֹת‬ ‫מקום‬ ‫ָה ֲא ָד ָמה‬ ‫אם יבואו אנשים‪ ,‬עוד בטרם ישאלו שאלות‪ַ ,‬א ְּת תתחילי ותאמרי‬ ‫ְּבפָ ָר ׁ ָש ֵתנ ּו ָאנ ּו עוֹ בְ ִרים ַעל ּ ְפנֵ י ְמקוֹ מוֹ ת ַר ִּבים‪ֵ .‬מאוּר ַּכ ְ ׂש ִ ּדים ‪-‬‬ ‫להם‪' :‬הנה יש לי כאן אח עני‪ ,‬ואני מבקשת שתתנו לו מתנות'‪ ,‬כך‬ ‫ׁ ָשם ָהי ְָתה ְּב ִרית ֵּבין ַה ְּב ָת ִרים‪ .‬יְצִ ַיאת ַאבְ ָר ָהם ֵמ ָח ָרן לְ ֶא ֶרץ ְּכנַ ַען‪,‬‬ ‫תוכלי להודיע שאני אחיך בלי לעורר חשד‪.‬‬ ‫ית‪-‬אל‪ַּ .‬ב ֶה ְמ ׁ ֵש ְך יָ ַרד לְ ִמצְ ַריִם‪ּ ,‬ובַ ֲחזָ ָרתוֹ לָ ָא ֶרץ ִה ְתגּוֹ ֵרר ׁשוּב לִ פְ נֵ י ֵּבית ֵא‪-‬ל וְ ַא ַחר ָּכ ְך ְּב ֶחבְ רוֹ ן‪ִ .‬מלְ ֶח ֶמת ַה ְּמלָ כִ ים‬ ‫ׁ ָשם ִה ְתגּוֹ ֵרר ִּב ׁ ְשכֶ ם וְ לִ פְ נֵ י ֵּב ֵ‬ ‫זהו פירוש הכתוב‪ִ :‬א ְמ ִרי נָ א – מעצמך ובלי שישאלו אותך ‪-‬‬ ‫ִה ְת ַק ּי ְָמה ִּב ְסדוֹ ם ּובְ עוֹ ד ַּכ ָּמה ָע ִרים‪ַּ .‬ב ֶה ְמ ׁ ֵש ְך ָאנ ּו לוֹ ְמ ִדים ַעל ְּב ִר ַיחת ָהגָ ר לַ ִּמ ְד ָּבר ְּב ֶד ֶר ְך ׁ'שוֹ ר'‪.‬‬ ‫ֲאח ִֹתי ָא ְּת ‪ -‬ומדוע? ‪ -‬לְ ַמ ַען יִ ַיטב לִ י בַ ֲעבו ֵּר ְך ‪ -‬יִ ְּתנ ּו לִ י ַמ ָּתנוֹ ת‬ ‫‪ -‬כלומר‪ ,‬הסיבה שתתחילי לומר מעצמך שאחותי את‪ ,‬היא כדי‬ ‫שתבקשי מתנות עבורי‪ ,‬אבל איני מתכוון לעצם קבלת המתנות‪,‬‬ ‫תמצית 'הלימוד היומי' לפרשת לך לך‪:‬‬ ‫כי איני חפץ במתנות‪ ,‬אלה המטרה היא רק ‪ -‬וְ ָחיְ ָתה נַ ְפ ׁ ִשי ִ ּבגְ לָ לֵ ְך‪,‬‬ ‫אל המלחמה היכו ארבעת המלכים עוד כמה אומות שניצבו בדרכם‪.‬‬ ‫יום ראשון‪ ,‬ז' במרחשוון‬ ‫שתוכלי לומר שאני אחיך ולא יהרגוני‪.‬‬ ‫כששמע אברהם שנשבה לוט‪ ,‬הוא יצא בליל פסח יחד עם אליעזר‬ ‫עבדו ושאר עבדיו להילחם בארבעת המלכים‪ ,‬הוא הכה אותם וחילץ‬ ‫הליכת אברהם לארץ כנען‬ ‫בהיותו בן ‪ 75‬שנה‪ ,‬כאשר אברהם (שנקרא עדיין בשם 'אברם')‬ ‫למה לא הוציא בשר?‬ ‫מהשבי את לוט ואת שאר השבויים‪ .‬בחזרתו מהמלחמה יצא שם בן‬ ‫נח‪ ,‬מלך ירושלים‪ ,‬לקראת אברהם ובירכו‪ ,‬ואברהם נתן לו מעשר מכל‬ ‫התגורר עם אביו בחרן‪ ,‬ציוה לו ה' לעזוב את בית אביו וללכת לארץ‬ ‫רכושו‪ .‬גם מלך סדום יצא לקראת אברהם להודות לו‪.‬‬ ‫כנען לטובתו ולהנאתו‪ .‬אברהם אכן יצא לדרך עם שיירה הכוללת‬ ‫הֹוציא לֶ ֶחם וָ ָייִן (בראשית יד‪ ,‬יח)‬ ‫ּומלְ ּכִ י ֶצ ֶדק ֶמלֶ ְך ָׁשלֵ ם ִ‬ ‫ַ‬ ‫עבדים וגרים שהוא גייר‪ .‬בבואו לארץ הוא עבר בשכם‪ ,‬שם התגלה‬ ‫רש"י‪ :‬ו ִּמדְ רָ שׁ אַ ָּגדָה‪ ,‬רָ מַ ז לוֹ עַ ל הַ ְּמנָחוֹ ת וְ עַ ל הַ ּנְסָ כִ ים ֶׁשיּ ְַקרִ יב ּו ָׁשם ָ ּבנָיו‪.‬‬ ‫יום חמישי‪ ,‬י"א במרחשוון‬ ‫ה' אליו והבטיחו שיזכה לבנים שיירשו את הארץ‪ .‬כהודאה לה' על‬ ‫רש"י מבאר כאן שכאשר הגיע אברהם אבינו לירושלים‪ ,‬הגיע‬ ‫חלוקת שלל המלחמה | הבטחות לאברהם‬ ‫הבשורה‪ ,‬בנה שם אברהם מזבח‪ .‬לאחר מכן הוא קבע את מגוריו בין‬ ‫מלכי צדק‪ ,‬הוא שם בן נח‪ ,‬שהיה מלך בירושלים‪ ,‬והוציא לקראתו‬ ‫לאחר שמלך סדום הציע לתת לאברהם את השלל‪ ,‬סירב אברהם לקחת‬ ‫העיר 'בית אל' ובין העיר 'עי'‪ ,‬ובנה שם מזבח‪ .‬בהמשך הוא נדד ממקום‬ ‫לחם ויין‪ ,‬לרמז לאברהם אבינו שבניו עתידים להקריב שם‬ ‫מאומה‪ ,‬רק לנערים שלחמו או שמרו על הכלים נתן מהשלל‪ .‬אחר‬ ‫למקום מצפון לדרום‪ ,‬כאשר מגמתו להתקרב לכיוון ירושלים‪ .‬כעבור‬ ‫בירושלים 'מנחות ונסכים'‪ ,‬דהיינו שהלחם – רומז לקרבן מנחה‬ ‫המלחמה אמר ה' לאברהם שלא ידאג מעונש על הריגת נפשות ולא‬ ‫תקופה ניסה ה' את אברהם ורעב פקד את הארץ‪ ,‬בעקבות כך הוא‬ ‫העשוי סולת‪ ,‬והיין – רומז ליין שהיו מנסכים במזבח‪.‬‬ ‫ידאג ממיעוט שכרו‪ .‬לבקשת אברהם שהקב"ה יתן לו זרע‪ ,‬הוציאו‬ ‫ירד למצרים‪ ,‬כשהוא מבקש משרה (שנקראה עדיין 'שרי') לומר שהיא‬ ‫הקב"ה מחלל העולם אל מעל הכוכבים‪ ,‬והבטיח שיהיו לו צאצאים‬ ‫אחותו כדי שהמצרים לא יהרגוהו‪.‬‬ ‫יש לשאול על דברי רש"י אלו‪ :‬מדוע לא הוציא מלכי צדק לקראת‬ ‫רבים ככוכבים‪ ,‬ואברהם האמין בה'‪.‬‬ ‫אברהם אבינו גם בשר‪ ,‬לרמז על רוב הקרבנות שהקריבו בשר‬ ‫יום שני‪ ,‬ח' במרחשוון‬ ‫בהמות ועופות‪ ,‬ומדוע רמז רק על מנחות ונסכים?‬ ‫יום שישי‪ ,‬י"ב במרחשוון‬ ‫לקיחת שרה אל פרעה | חזרת אברהם לארץ‬ ‫ביאור נפלא בעומק רש"י כותב רבינו דוד הלוי זי"ע‪ ,‬בעל ה'ט"ז'‪,‬‬ ‫ברית בין הבתרים | הגר וישמעאל | ברית אברהם‬ ‫בכניסה למצרים גילו את שרה‪ ,‬שאברהם הטמין אותה בתיבה‪ ,‬והיא‬ ‫הקב"ה כרת עם אברהם ברית‪ ,‬במהלכה אמר לאברהם לחתוך תשע‬ ‫נלקחה לבית פרעה שנתן לאברהם מתנות רבות‪ .‬כאשר ה' הביא על‬ ‫בחיבורו 'דברי דוד' על רש"י‪ :‬מבואר בגמרא (זבחים קיח‪ ,‬א)‬ ‫בהמות לשני חלקים‪ ,‬ואז ראה מראה של תנור מלא עשן ולפיד‬ ‫פרעה ואנשי ביתו נגעים גדולים‪ ,‬קרא פרעה לאברהם והחזיר את שרה‬ ‫שלפני בנין בית המקדש בירושלים‪ ,‬כאשר הקריבו ישראל‬ ‫העוברים בין הבתרים בשליחות הבורא כדרך כורתי ברית‪ .‬במעמד זה‬ ‫ואמר לו לעזוב את הארץ‪ ,‬כשהוא שולח מאנשיו לשמור עליו בדרך‪.‬‬ ‫קרבנות בבמה‪ ,‬הקריבו רק קרבנות של בשר‪ ,‬ולא הקריבו מנחות‬ ‫הודיע ה' לאברהם על גלות מצרים וירושת הארץ‪ ,‬ובישר לו שהוא‬ ‫אברהם חזר לארץ כנען טעון משא כבד‪ ,‬וקבע שוב את מגוריו בין בית‪-‬‬ ‫ונסכים‪ .‬זהו שדקדק רש"י מאד בלשונו‪ָ :‬ר ַמז לוֹ ַעל ַה ְּמנָ חוֹ ת‬ ‫ימות בשיבה טובה‪.‬‬ ‫אל ובין העי‪.‬‬ ‫''שם'' ָ ּבנָ יו‪ .‬כלומר‪ ,‬שם בבית המקדש‬ ‫וְ ַעל ַה ְּנ ָסכִ ים ׁ ֶש ַ ּי ְק ִריב ּו ׁ ָ‬ ‫שרה שעדיין לא נפקדה בבנים‪ ,‬הציעה לאברהם לקחת את הגר‬ ‫בירושלים‪ ,‬התחדשו הקרבנות של נסכים ויין‪ ,‬אבל בשר כבר‬ ‫יום שלישי‪ ,‬ט' במרחשוון‬ ‫שפחתה לאשה‪ ,‬אך כאשר הגר זלזלה בשרה‪ ,‬החלה שרה לענות אותה‪,‬‬ ‫הקריבו קודם לכן בבמה‪.‬‬ ‫והיא ברחה למדבר‪ .‬מלאך בא ואמר לה לשוב ולהתענות תחת שרה‪,‬‬ ‫היפרדות מלוט | הבטחות לאברהם‬ ‫ובישר לה על הולדת ישמעאל‪ .‬כשהיה אברהם בן ‪ 99‬אמר ה' לאברהם‬ ‫ריב פרץ בין רועי אברהם לרועי לוט‪ ,‬לאחר שרועי לוט היו רועים את‬ ‫מהלך אחר כותב רבינו המהר"ל מפראג ב'גור אריה'‪ :‬בכוונה‬ ‫הבהמות בשדות לא להם‪ ,‬ורועי אברהם גערו בהם על כך‪ .‬אברהם‬ ‫תחילה לא הוציא מלכי צדק בשר לרמז על הקרבנות‪ ,‬משום‬ ‫שיתן את בריתו עמו ושינה את שמו מ'אברם' ל'אברהם'‪ ,‬והבטיח לתת‬ ‫לזרעו את הארץ ולהיות להם לאלקים‪.‬‬ ‫הציע ללוט להיפרד זה מזה‪ ,‬תוך הבטחה לעמוד לימינו‪ ,‬ולוט בחר לגור‬ ‫שבהוצאת בשר יש חשש שנראה כאילו מקדיש קדשים ואוכל‬ ‫במישור הירדן עד סדום‪ ,‬סמוך לאנשים רשעים‪ .‬לאחר מכן התגלה‬ ‫אותם מחוץ למקדש (כעין מה שכתבו הפוסקים שהקונה בשר‬ ‫יום שבת קודש‪ ,‬י"ג במרחשוון‬ ‫ה' לאברהם והבטיח לתת לו את הארץ ולהרבות זרעו‪ .‬אברהם עבר‬ ‫לחג הפסח לא יאמר שזה הבשר הוא לפסח‪ ,‬שנראה כמקדיש‬ ‫הבטחות לאברהם | מילת אברהם‬ ‫לאלוני ממרא בחברון ובנה שם מזבח‪.‬‬ ‫קדשים ואוכלם בחוץ)‪ ,‬אבל בלחם ויין לא הוי דומה כמקדיש‬ ‫ה' ציוה לאברהם למול את בשר הערלה של כל זכר בן שמונת ימים‪,‬‬ ‫וכן את ערלת עבדיו הכנעניים‪ .‬גם שינה ה' את השם 'שרי' ל'שרה'‪,‬‬ ‫יום רביעי‪ ,‬י' במרחשוון‬ ‫קדשים‪ ,‬משום שכבר כתב רש"י בפירוש הראשון שכן דרך‬ ‫לעשות ליגיעי המלחמה להוציא לחם ויין‪ ,‬והרואה אותו מוציא‬ ‫והבטיח שהיא תלד בן‪ .‬אברהם צחק מרוב שמחה ואמונה‪ ,‬וביקש‬ ‫מלחמת המלכים‬ ‫לחם ויין אינו סובר שמקדיש קדשים‪ ,‬אלא סובר שעושה כאן‬ ‫שישמעאל יחיה ביראת ה'‪ ,‬וה' אמר לו שיקרא לבנו הנולד בשם יצחק‪.‬‬ ‫ארבעה מלכים גיבורים‪ ,‬בראשותו של כדרלעומר‪ ,‬נלחמו מול חמשה‬ ‫כדרך שעושים ליגיעי מלחמה‪.‬‬ ‫באותו היום בו הצטווה למול‪ ,‬מל אברהם את עצמו ואת ישמעאל ואת‬ ‫מלכים וביניהם גם מלך סדום‪ ,‬לאחר שהחמשה מרדו בארבעה‪.‬‬ ‫כל עבדיו אנשי ביתו‪.‬‬ ‫במלחמה זו לקחו ארבעת המלכים את לוט בשבי מסדום‪ .‬בדרכם‬ ‫(ארחות חיים להרא"ש‪ ,‬אות ל"ז)‬ ‫'למד פרשיותיך עם הצבור‪ ,‬שנים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬ופירוש רש"י ז"ל‪ ,‬ותדקדק בו כאשר תוכל'‪ .‬‬ ‫תדקדק בו כאשר תוכל |‬ ‫הפרשה ולקחה מאוצרם‬ ‫של גדולי הדורות‬ ‫בדרך התורה‬ ‫כח הוויתור‬ ‫יסוד עצום וסגולה נפלאה למדים אנו כאן בפסוק זה עם פירוש‬ ‫ֹאמר שָׂ ַרי ֶאל ַאבְ ָרם הִ ּנֵה נָא ֲע ָצ ַרנִי ה' ִמ ֶ ּל ֶדת‬ ‫וַ ּת ֶ‬ ‫הכרת והבנת‬ ‫מושג בתורה‬ ‫לב לדעת‬ ‫רש"י‪ :‬לפעמים כאשר אדם זקוק לישועה גדולה‪ ,‬העצה היא‬ ‫בּ ֹא נָא ֶאל ׁ ִשפְ ָח ִתי אוּלַ י ִא ָ ּבנֶה ִמ ֶּמ ּנָה (בראשית טז‪ ,‬ב)‬ ‫שיעביר על מידותיו ויתחזק במידת הוותרנות והסלחנות‪ ,‬כמו‬ ‫רש"י‪ּ ִ :‬בזְכוּת ׁ ֶשאַ כְ נִיס צָרָ ִתי לְ תוֹ ְך ּב ִ‬ ‫וְ הוּא ׁשֹכֵ ן ְ ּב ֵאל ֹנֵי ַמ ְמ ֵרא ָה ֱאמ ִֹרי ֲא ִחי‬ ‫ָענֵ ר ֶא ׁ ְש ּכֹל‬ ‫שאמרה שרה אמנו שבזכות שתכניס לביתה 'צרה' דבר הכרוך‬ ‫ֵיתי‬ ‫ֶא ׁ ְשכּ ֹל וַ ֲא ִחי ָענֵר וְ ֵהם ַ ּב ֲעלֵ י בְ ִרית ַאבְ ָרם‬ ‫ו ַּמ ְמ ֵרא‬ ‫רבות בעבודת המידות‪ ,‬בזכות זאת תזכה לבנים‪.‬‬ ‫(בראשית יד‪ ,‬יג)‬ ‫ענר אשכול וממרא היו שלשה גוים אמוריים שאברהם כרת עמהם‬ ‫הצלה ממוות – בזכות מה?‬ ‫הבן היחיד – בזכות מה?‬ ‫ברית‪ ,‬והם נתנו לו עצה על המילה (רש"י כא)‪ .‬בשעה שיצא אברהם‬ ‫גאב"ד אנטוורפן‪ ,‬הגאון רבי חיים קרייזווירט זי"ע סיפר‬ ‫נער צעיר לימים היה הגאון רבי יעקב יצחק וייס זי"ע‪ ,‬בעל‬ ‫למלחמת המלכים‪ ,‬שמרו הם על הכלים‪ ,‬ואברהם אמר אחרי‬ ‫על עצמו‪ ,‬שבימי בחרותו בלימודו בישיבה‪ ,‬היה עליו‬ ‫'מנחת יצחק' וגאב"ד העדה החרדית בירושלים‪ ,‬כאשר הוצע‬ ‫המלחמה למלך סדום שיתן להם חלק בשלל (להלן פסוק כד)‪.‬‬ ‫ללכת מדי יום מרחק עצום מהישיבה עד לאכסניה שם‬ ‫עבורו שידוך‪ ,‬בת ישראל כשרה וצנועה המתגוררת בעיירה‬ ‫נחלקו המדרשים האם היו צדיקים‪ ,‬במדרש רבה (נח‪ ,‬ד) מובא‪:‬‬ ‫מרוחקת‪ .‬ברוח אותם הימים‪ ,‬נסגר השידוך לפני ששני‬ ‫'למה הוא קורא אותה קרית ארבע‪ ,‬שדרו בה ארבעה צדיקים‪ ,‬ענר‪,‬‬ ‫היה לן‪ ,‬כך נמשך הדבר במשך שנה וחצי‪ ,‬עד שנמצא‬ ‫אשכול‪ ,‬וממרא‪ ,‬אברהם'‪ .‬אולם במדרש אחר (שם מב‪ ,‬ח; מדרש‬ ‫עבורו מקום להניח מיטה בסמוך בסמוך לישיבה‪ ,‬והיה‬ ‫הצדדים התראו‪ ,‬כל משפחה ישבה במקום מושבה‪ ,‬ודרך‬ ‫תנחומא וירא ג‪ ,‬וכן הביא בילקוט מעם לועז) מבואר שענר ואשכול‬ ‫אותו היום בשבילו כיום טוב וחג שמעכשיו לא יזדקק‬ ‫שליחים ומכתבים נסגר השידוך ואף קבעו מועד לחתונה‪.‬‬ ‫היו רשעים והם אמרו לאברהם שלא ימול עצמו‪ ,‬ורק ממרא לבדו‬ ‫לכתת את רגליו ולבזבז זמן יקר בכל לילה‪.‬‬ ‫בהגיע מועד החתונה‪ ,‬כאשר משפחת החתן הגיעו ופגשו‬ ‫אמר לו למול עצמו‪ ,‬ולכן נגלה הקב"ה לאברהם רק בחלקו של‬ ‫אך בלילה הראשון כשהלך לישון על המיטה החדשה‪ ,‬הוא‬ ‫לראשונה את הכלה‪ ,‬גילתה אמו שהכלה היא בעלת מום‪,‬‬ ‫ממרא ולא בחלקם של ענר ואשכול‪.‬‬ ‫פגש בחור עיוור שבור ורצוץ ששאל את רבי חיים‪ :‬היכן‬ ‫והשדכנים הסתירו זאת מידיעתם‪ֵ .‬אם החתן דרשה לבטל‬ ‫המיטה שלי נמצאת? מתוך השאלה הבין רבי חיים כי אין‬ ‫לאלתר את השידוך בטענה שמדובר במקח טעות‪ ,‬אלא‬ ‫שכאן הפתיע החתן עצמו‪ ,‬רבי יעקב יצחק‪ ,‬ואמר בגבורת‬ ‫הבנת מילה‬ ‫אחת בתורה‬ ‫עיניים לראות‬ ‫לו מיטה לישון‪ .‬התגבר רבי חיים והעניק לו את המיטה‬ ‫נפש‪ :‬וכי איך אבייש נערה בישראל? הלא היא כבר הכינה‬ ‫החדשה שלו‪ ,‬והמשיך לכתת את רגליו עד לאכסניה‬ ‫עצמה לנישואיה‪ ,‬ואיך אשאיר אותה נכלמת ובושה?‪ ...‬הוא‬ ‫יְהי ִריב ֵ ּבין ר ֵֹעי ִמ ְקנֵה ַאבְ ָרם (יג‪ ,‬ז)‬ ‫וַ ִ‬ ‫ִריב‬ ‫המרוחקת‪...‬‬ ‫במחלוקת וחוסר הסכמה בין אנשים‪ ,‬יש חמשה סוגים‪ ,‬ונסביר את‬ ‫הוסיף ואמר לאמו שאם ייווכח בהמשך החיים שיצטרך‬ ‫עברה תקופה ופרצה השואה איומה‪ .‬באחד הימים נכנסו‬ ‫לגרשה הוא יעשה זאת בלית ברירה לאחר נישואיהם‪ ,‬אבל‬ ‫ההבדל ביניהם כפי שמבארים רבותינו המפרשים בעלי הדקדוק‪:‬‬ ‫הנאצים הצוררים ימש"ו לישיבה ורח"ל טבחו בכל‬ ‫כעת אינו רוצה לבייש אותה ולבזותה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מדון ‪ -‬אין ממנו תועלת‪ ,‬אלא חיפוש על מה להתקוטט ולעורר‬ ‫הלומדים ללא רחם‪ ,‬הם תפסו בחור אחר בחור וירו בו‬ ‫מדנים‪ ,‬ולכן תמיד נזכר לגנאי כמו (משלי ו‪ ,‬יט)‪' :‬יָ פִ ַיח ְּכזָבִ ים ֵעד‬ ‫שנה לאחר נישואיהם‪ ,‬זכו להיפקד בבן זכר‪ ,‬שהיה למעשה‬ ‫ׁ ָש ֶקר ו ְּמ ׁ ַש ֵ ּל ַח ְמ ָדנִ ים ֵּבין ַא ִחים'‪.‬‬ ‫וזרקו אותו מהחלון‪ .‬כשהגיע התור של רבי חיים‪ ,‬הוא‬ ‫בנו יחידו של המנחת יצחק‪ ,‬הלא הוא הרה"ג רבי בעריש וייס‬ ‫ב‪ .‬מצה (משורש נצה) ‪ -‬מחלוקת מופלגת המתפשטת לשנאה עד‬ ‫הסתובב לקיר ולחש תפילה‪ :‬ריבונו של עולם! אתה לבדך‬ ‫זצ"ל‪.‬‬ ‫שיפגעו זה בזה בגידופים שאינם מיסוד המחלוקת‪ ,‬ולכן בדרך כלל‬ ‫יודע כמה קשה היה עלי לוותר על המיטה לטובת אותו‬ ‫לאחר שנים מועטות‪ ,‬פרצה מלחמת העולם השניה‪ ,‬ואשתו‬ ‫מגיעים מכות אחרי מצה‪ .‬כמו בעת שמשה ראה שני אנשים נצים‪,‬‬ ‫עיוור‪ ,‬אנא ה' בזכות הוויתור הזה תרחם עלי שהנאצי‬ ‫של המנחת יצחק נספתה על קידוש ה'‪ .‬לאחד המלחמה‬ ‫ושאל 'למה תכה רעך'‪ ,‬או 'וכי ינצו אנשים'‪ ,‬ומכאן לשורש 'נאץ'‪.‬‬ ‫ימ"ש יוותר גם לי! ואכן‪ ,‬כשהנאצי תפס אותו וכבר כיוון‬ ‫נישא המנחת יצחק עוד שתי פעמים‪ ,‬אך משני זיווגים אלו‬ ‫ג‪ .‬קטטה ‪ -‬כאשר המטרה לצער את השני ולהקניטו‪ ,‬ולכן השתבח‬ ‫עליו את הנשק שלו‪ ,‬הוא התחנן לפניו שירחם עליו‪,‬‬ ‫לא זכה להיפקד בזרע של קיימא‪ ,‬ולא נותר לו אלא בנו‬ ‫דוד 'ובתקוממיך אתקוטט'‪.‬‬ ‫והנה למרבה הפלא הוא נשא חן בעיניו של הנאצי שלחש‬ ‫ד‪ .‬עשׂ ק ‪ -‬מחלוקת קלה וקלושה‪ ,‬שאינה אלא ויכוח דברים ִּ(כי‬ ‫יחידו‪ ,‬רבי בעריש‪ ,‬שנולד מהזיווג הראשון‪.‬‬ ‫באוזנו‪ :‬אני יורה על הקיר‪ ,‬תעשה את עצמך נופל כמת‪,‬‬ ‫ִה ְת ַע ּ ְ ׂשק ּו ִע ּמוֹ )‪.‬‬ ‫סיפר המנחת יצחק‪ ,‬שלימים התברר שבדרך הטבע לא היתה‬ ‫ה‪ .‬ריב ‪ -‬מחלוקת שנוגעת לתועלת לתיקון העולם‪ ,‬זה סובר האמת‬ ‫ואז אני אזרוק אותך מהחלון‪...‬‬ ‫מציאות שהם יזכו לזרע של קיימא‪ ,‬והיה צריך להישאר‬ ‫כך וזה סובר האמת אחרת‪ .‬ועל זה נאמר 'דברי ריבות בשעריך'‪ ,‬זה‬ ‫כך היה‪ .‬לאחר ש'כאילו' ירה בו והרג אותו‪ ,‬הוא זרק אותו‬ ‫ערירי כל ימיו‪ ,‬ואין לו כל ספק שזכה לבן אחד מזיווגו‬ ‫אוסר וזה מתיר‪.‬‬ ‫מהחלון‪ ,‬וכך בחסדי ה' יתברך הוא ניצל‪ .‬כל ימיו היה רבי‬ ‫הראשון‪ ,‬למעלה מדרך הטבע‪ ,‬וממנו יצאו דורות שלמים‪,‬‬ ‫ומכאן לחידוש המיוחס בשם השל"ה ועוד‪ :‬יש הבדל בין 'ריב'‬ ‫חיים מספר לשומעי לקחו סיפור זה‪ ,‬לידע עד כמה כוחו‬ ‫רק כשכר על זה שהעביר על מידותיו ולא גרם בושה לנערה‬ ‫ל'מריבה'‪ ,‬כי ה'ריב' הוא ענייני לגופו של עניין‪ ,‬הרי ש'מריבה' בלשון‬ ‫של וויתור!‬ ‫מישראל!‬ ‫נקבה‪ ,‬אופייה הוא להפרות את הריב ולא לסיים אותו‪ ,‬ולכן ביקש‬ ‫אברהם 'אל נא תהי מריבה'‪ ,‬אף שכבר יש ריב‪ ,‬אלא שה'ריב' אינו‬ ‫פרה ורבה‪ ,‬וכעת מבקש שלא יתהפך למריבה המתפתחת‪.‬‬ ‫מרגליות בפרשה‬ ‫נשגבות‪ ...‬אבל אבי הרי אדם פשוט‪ ,‬וכיצד ייתבע ממני‬ ‫היכן מפורש בתורה 'שעבודא דאורייתא'?!‬ ‫כללי רש״י הק׳‬ ‫בדקדוק הלשון‬ ‫אזניים לשמוע‬ ‫להיות כמשה?!‬ ‫וְ ֶאת ַה ֶנ ֶּפ ׁש ֲא ׁ ֶשר ָעשׂ ּו ְב ָח ָרן (בראשית יב‪ ,‬ה)‬ ‫ַה ְּלבֶ ן ֵמ ָאה ׁ ָשנָה יִ ָ ּולֵ ד (בראשית‬ ‫ְּת ִמיהוֹ ת ׁ ֶשהֵ ן‬ ‫לכן אומרים לאדם "תהא כאברהם"! הרי אביו של אברהם‬ ‫יז‪ ,‬יז)‬ ‫ַק ָ ּימוֹ ת‬ ‫היה תרח עובד עבודה זרה‪ ,‬ואף על פי כן הכיר אברהם את‬ ‫הגאון רבי ישראל יהושע טרונק מקוטנא זי"ע‪ ,‬בעל 'ישועות‬ ‫מתווך הנדל"ן הציע לר' יעקב דירה להשקעה‪ ,‬והבטיח שרכישת‬ ‫בוראו‪ .‬ללמדנו‪ ,‬שהתורה אינה ירושה מאבות‪ ,‬ואף מאבא‬ ‫מלכו'‪ ,‬שאל פעם אברך‪ :‬היכן מוזכר לראשונה בתורה עניין‬ ‫הנכס תניב לו רווחים נאים‪ ,‬וניתן למצוא בקלות שוכרים שיכסו את‬ ‫פשוט יכול לצמוח בן כאברהם!‬ ‫'שעבודא דאורייתא'?‬ ‫גובה המשכנתא‪.‬‬ ‫האברך החל לצטט סוגיות‬ ‫ר' יעקב תמה על ידיעה זו‪" ,‬וכי באזור כזה ניתן בקלות למצוא‬ ‫חסד עם גבולות ברורים‬ ‫בש"ס העוסקות בעניין שעבודא‬ ‫שוכרים הגונים?!"‪ - .‬זו דוגמא של שאלת תמיהה הבאה להטיל‬ ‫ינֶיך וגו'‪,‬‬‫ַאל נָא ְת ִהי ְמ ִר ָיבה ֵ ּבינִי ו ֵּב ָ‬ ‫היעוד שלך‬ ‫ספק ולשלול את מה שנאמר קודם לכן‪.‬‬ ‫דאורייתא‪ ...‬אך הגאון מקוטנא‬ ‫ִה ּ ָפ ֶרד נָא ֵמ ָעלָ י (בראשית יג‪ ,‬ח‪-‬ט)‬ ‫לֶ ְך לְ ָך (בראשית יב‪ ,‬א)‬ ‫אך כעבור חודש‪ ,‬לאחר שיעקב השתכנע וחתם על החוזה‪ ,‬הוא‬ ‫הפתיע ואמר לו בדרך צחות‬ ‫התחרט ושאל אל עצמו‪' :‬זה אמת? האומנם אני עשיתי את הטעות‬ ‫הרה"ק בעל 'אמרי חיים' מויז'ניץ‬ ‫כל אדם נשלח לעולם הזה‬ ‫שעניין זה מפורש בפסוק שלנו!‬ ‫לעבודה מסוימת בתיקון‬ ‫הזו?' – זו דוגמא של שאלת תמיהה שאינה באה להטיל ספק‬ ‫זי"ע ניחן באהבת ישראל עצומה‪,‬‬ ‫כפי שמתרגם כאן אונקלוס‪" :‬וְ יָ ת‬ ‫במציאות‪ ,‬אלא באה להעצים את החידוש והפלא שבדבר‪.‬‬ ‫אך בד בבד הקים 'שיכון' נפרד כדי‬ ‫המידות‪ ,‬ואינו יכול לתקן את‬ ‫מה שעל חברו לתקן‪.‬‬ ‫נַ ְפ ׁ ָש ָתא ְ ּד ׁ ַש ֲעבִ יד ּו לְ אוֹ ַר ָיְתא"‪.‬‬ ‫כאשר אברהם אבינו אמר ַ'ה ְּלבֶ ן ֵמ ָאה ׁ ָשנָ ה יִ ָ ּולֵ ד' מבאר רש"י‬ ‫להתבדל ולהתרחק מהשפעות‬ ‫ֶ'לְך לְ ָך' – אל הייעוד שלך‪ ,‬אל‬ ‫שבוודאי לא יעלה על הדעת שאברהם יתמה ויפקפק בהבטחת ה'‬ ‫הרחוב הקלוקל‪ .‬הוא הבהיר שאין‬ ‫התיקון שמוטל אך ורק עליך‪.‬‬ ‫למה דווקא 'תהא כאברהם'?!‬ ‫שיוולד לו בן בגיל מאה‪ ,‬אלא‪" :‬יֵ ׁש ְּת ִמיהוֹ ת ׁ ֶש ֵהן ַק ָ ּימוֹ ת‪ ,‬וְ כָ ְך ָא ַמר‬ ‫בכך כל סתירה‪ ,‬שכן כך נהג כבר‬ ‫(נתיבות שלום)‬ ‫וְ ְנִב ְרכ ּו ְב ָך ֹּכל ִמ ׁ ְש ּ ְפחֹת ָה ֲא ָד ָמה‬ ‫ְּבלִ בּ וֹ ‪ֲ :‬הנַ ֲע ֶ ׂשה ֶח ֶסד זֶה לְ ַא ֵחר‪ַ ,‬מה ּׁ ֶש ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָּברו ְּך הוּא עוֹ ֶ ׂשה לִ י?"‬ ‫אברהם אבינו‪.‬‬ ‫כאן אנו לומדים את הכלל של 'תמיהה של קיום'‪ ,‬לעומת 'תמיהה‬ ‫(בראשית יב‪ ,‬ג)‬ ‫אברהם עמוד החסד ראה שרועי‬ ‫שוללת'‪ .‬פעמים שאדם שואל שאלה להעצים את החידוש‪ ,‬כמו‬ ‫"ה ּ ָפ ֶרד‬ ‫"א ָדם אוֹ ֵמר לִ בְ נוֹ ְּת ֵהא ְּכ ַאבְ ָר ָהם"‪ .‬לכאורה יש‬ ‫מפרש רש"י‪ָ :‬‬ ‫שרש"י מוכיח מהפסוק שאמר איש האלוקים לעלי‪'ֲ ,‬הנִ גְ לֹה נִ גְ לֵ ִיתי‬ ‫לוט מתנהגים בצביעות וגוזלים‪ ,‬ופסק בתקיפות ִ‬ ‫נָ א ֵמ ָעלָ י" – הבה נהיה מחולקים‪ .‬אך בשעה שלוט נקלע‬ ‫ולא‬ ‫כאברהם‪,‬‬ ‫דווקא‬ ‫שיהיה‬ ‫בנו‬ ‫את‬ ‫אדם‬ ‫יברך‬ ‫לדקדק‪ :‬מדוע‬ ‫ֶאל ֵּבית ָאבִ ָיך' (שמואל א' ב‪ ,‬כז)‪ ,‬וכוונתו‪ ,‬הרי כבר נגלה ה' לאבותינו‬ ‫ּ‬ ‫לסכנה‪ ,‬מיד "וַ ָי ֶרק ֶאת ֲחנִ יכָ יו" ורץ במסירות נפש להצילו‪.‬‬ ‫כאהרן?‬ ‫או‬ ‫כמשה רבינו‬ ‫במצרים‪ ,‬וכמו שאמר דוד המלך לצדוק הכהן‪'ֲ ,‬הרוֹ ֶאה ַא ָּתה' (שמואל‬ ‫את‬ ‫מברך‬ ‫האב‬ ‫היה‬ ‫ו‬‫ּ‬ ‫ל‬ ‫זי"ע‪:‬‬ ‫גשטטנר‬ ‫נתן‬ ‫רבי‬ ‫הגאון‬ ‫מבאר‬ ‫ב' טו‪ ,‬כז)‪.‬‬ ‫את אותה דרך נקט אברהם גם כלפי אורחיו כשחשב שהם‬ ‫דוגמא נוספת יש בפרשתנו‪ ,‬בדברי הגר ֲ'הגַ ם ֲהלֹם ָר ִא ִיתי'‪ ,‬תמהה‬ ‫ערביים‪ .‬הוא אירח אותם כיד המלך‪ ,‬אבל הציב להם גבול‬ ‫בלבו‪:‬‬ ‫יאמר‬ ‫שהילד‬ ‫לפעמים‬ ‫יתכן‬ ‫רבינו‪,‬‬ ‫כמשה‬ ‫שיהיה‬ ‫בנו‬ ‫על כך שראתה מלאכים‪ ,‬אך לא התכחשה‪ .‬אף כאן‪ ,‬תמיהתו של‬ ‫מראש ואמר "וְ ַא ַחר ַּת ֲעבֹרוּ" – לאחר שתסעדו לבכם לכו‬ ‫הרי אביו של משה היה עמרם‪ ,‬שהיה מגדולי הדור ומת רק‬ ‫אברהם אינה שוללת‪ ,‬אלא נחשבת כתמיהה קיימת‪ ,‬איך ייתכן‬ ‫לשלום‪ ,‬כי איני רוצה להיות עמכם במחיצה אחת‪.‬‬ ‫בעטיו של נחש‪ ,‬ומשום כך מובן שמשה הגיע למדרגות‬ ‫שנעשה לי נס שכזה‪.‬‬ ‫אור חדש‬ ‫בעומקו של רש"י‬ ‫והאר עינינו‬ ‫אוצר שבועי ופולמוס‬ ‫אודות נושא בפרשה‬ ‫דעת תורה‬ ‫ִל ְלמוֹ ד‬ ‫בראשית יז‪ ,‬יח‪:‬‬ ‫שלוש ארצות שעדיין לא קיבלנו‬ ‫ֹאמר ַאבְ ָר ָהם ֶאל ָה ֱאל ִֹקים ל ּו יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל יִ ְחיֶ ה לְ ָפנֶ ָ‬ ‫יך‪.‬‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫מי הן האומות 'קיני קניזי קדמוני'? והיכן נמצאות שלש‬ ‫ֶיך ‪ -‬י ְִחיֶה ְ ּביִרְ אָ ְת ָך‪ּ ְ ,‬כמוֹ (לעיל פסוק א) ִה ְתהַ ּל ְֵך לִ ְפנֵי‪ְּ ,‬פלַ ח קֳ דָמַ י‪.‬‬ ‫רש"י‪ :‬י ְִחיֶה לְ פָ נ ָ‬ ‫הארצות שהקב"ה הבטיח לתת לנו לעתיד לבוא ועדיין לא‬ ‫ירשנו אותם?‬ ‫ְל ָה ִבין‬ ‫ג‪ .‬כבר תמה הרמב"ן על רש"י‪ ,‬שהרי הקב"ה אמר‬ ‫שאלות להתבוננות‪:‬‬ ‫היא חצי האי ערב‪' ,‬שלמייה' ‪ -‬היא‬ ‫בפרשתנו נאמר (טו‪ ,‬יט‪-‬כא) שה'‬ ‫יִש ָמ ֵעאל ׁ ְש ַמ ְע ִּת ָיך'‪,‬‬ ‫לאברהם (להלן פסוק כ') 'וּלְ ׁ ְ‬ ‫ארץ הקיני‪ ,‬ו'נוטייה' ‪ -‬היא ארצם‬ ‫הבטיח לאברהם אבינו כי זרעו יירש‬ ‫הבה נתעמק יחדיו בעומק הפשט בפירוש רש"י על‬ ‫דהיינו שתפילתו של אברהם התקבלה‪ ,‬ואם אברהם‬ ‫של השבטים הנוודים שבירתם היא‬ ‫את ארץ ישראל מידיהם של עשרה‬ ‫פסוק זה‪ ,‬ונחקור ונדרוש בכמה עיונים ושאלות שיש‬ ‫התפלל שישמעאל יחיה ביראת ה'‪ ,‬נמצא שתפילתו‬ ‫פטרה שבירדן‪.‬‬ ‫עמים‪'ֶ :‬את ַה ֵ ּקינִ י וְ ֶאת ַה ְ ּקנִ ִ ּזי וְ ֵאת‬ ‫לתת לב עליהם בדברי רש"י אלו‪:‬‬ ‫לא התקבלה‪ ,‬שהרי ישמעאל לא היה ירא ה'‪ ,‬ואכן‬ ‫'יִחיֶ ה לְ ָפ ָ‬ ‫לדעת רשב"י ארצות אלו בצפונה‬ ‫ַה ַ ּק ְדמֹנִ י‪ .‬וְ ֶאת ַה ִח ִּתי וְ ֶאת ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי וְ ֶאת‬ ‫מחמת קושיא זו חולק הרמב"ן על רש"י‪ ,‬וכותב‬ ‫נֶיך ‪ְ -‬יִחיֶ ה‬ ‫ְ‬ ‫הכתוב‬ ‫א‪ .‬מה ההכרח של רש"י לפרש‬ ‫ָה ְר ָפ ִאים‪ .‬וְ ֶאת ָה ֱאמ ִֹרי וְ ֶאת ַה ְּכנַ ֲענִ י‬ ‫ְ ּב ְיִר ָא ְת ָך'‪ ,‬ולא כמו הפירוש הפשוט שישמעאל יחיה‬ ‫של ארץ ישראל‪' ,‬דרמוסקוס' ‪ -‬היא‬ ‫שכוונת הכתוב כפשוטו שאברהם התפלל שישמעאל‬ ‫דמשק שבסוריה‪' ,‬אסייא' ‪ -‬בערוך‬ ‫וְ ֶאת ַה ִ ּג ְר ָ ּג ׁ ִשי וְ ֶאת ַהיְ בו ִּסי'‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫יחיה וגם יתקיים זרעו כל ימי עולם‪ ,‬עכ"ד הרמב"ן‪.‬‬ ‫חיים ארוכים בעולם הזה‪.‬‬ ‫בכניסה לארץ ישראל מוצאים אנו‬ ‫(ערך אסיא‪ ,‬ע"פ המדרש בר"ר לז‪,‬‬ ‫ומוטלת עלינו החובה והזכות ליישב את דעת רש"י‪,‬‬ ‫ב‪ .‬האם כוונת רש"י שאברהם התפלל אך ורק שישמעאל‬ ‫רק ארץ שבעה עמים (דברים ז‪ ,‬א)‪:‬‬ ‫א) כתב שהיא אשכנז‪ ,‬אכן במפרשי‬ ‫יִש ָמ ֵעאל‬ ‫מה יענה על תמיהת הרמב"ן‪ ,‬שהרי נאמר ' ּולְ ׁ ְ‬ ‫יחיה ְ ּ'ב ְיִר ָא ְת ָך'‪ ,‬או שמא בנוסף על התפילה שיחיה‬ ‫יך ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר‬ ‫ִּ'כי יְ בִ ֲיא ָך ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫ׁ ְש ַמ ְע ִּת ָיך'! והיכן התקבלה תפילה זו של אברהם?‬ ‫חיים כפשוטו‪ ,‬ביקש גם שיחיה ביראת ה'‪.‬‬ ‫המדרש יש שייחסו זאת לאסיא‬ ‫הקטנה שנמצאת כיום במדינת‬ ‫ַא ָּתה בָ א ׁ ָש ָּמה לְ ִר ׁ ְש ָּת ּה וְ נָ ׁ ַשל גּ וֹ יִ ם‬ ‫ַר ִּבים ִמ ּ ָפנֶ ָ‬ ‫יך ַה ִח ִּתי וְ ַה ִ ּג ְר ָ ּג ׁ ִשי וְ ָה ֱאמ ִֹרי‬ ‫טורקיה‪ ,‬ו'אספמייא' ‪ -‬היא מדינת‬ ‫ש ִּכיל‬ ‫ְל ַה ְ ׂ‬ ‫ספרד‪.‬‬ ‫וְ ַה ְּכנַ ֲענִ י וְ ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי וְ ַה ִח ִ ּוי וְ ַהיְ בו ִּסי ׁ ִשבְ ָעה‬ ‫גוֹ יִ ם ַר ִּבים וַ ֲעצו ִּמים ִמ ֶּמ ָּך'‪ .‬והשאלה‬ ‫לצאת לתרבות רעה לא רצה לבשרו על הרעה‪.‬‬ ‫נפתח נא את ספרי מפרשי רש"י‪ ,‬אשר התייגעו ועמלו‬ ‫לרבי אליעזר בן יעקב‪' ,‬אסיא' כדעת‬ ‫העולה מעצמה‪ :‬היכן נעלמו ארצות‬ ‫להבין את כוונת רש"י כאן‪ ,‬ונראה כיצד דבריהם‬ ‫רשב"י‪' ,‬תרקי' ‪ -‬היא אזור ה'תרקי'‬ ‫שלשה עמים בכניסה לארץ?‬ ‫הטעם והסיבה לחיים‬ ‫שופכים אור חדש ובהיר על דברי רש"י‪ ,‬לסלק כל‬ ‫הכולל את הקצה הצפון מזרחי של‬ ‫רש"י כאן מתייחס מיד לשאלה זו‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬רבינו המהר"ל בגור אריה‪ ,‬וכן רבינו מאיר‬ ‫תמיהה ולהפוך את העקוב למישור‪.‬‬ ‫טורקיה‪ ,‬מרכז ודרום בולגריה‪ ,‬והקצה‬ ‫"ע ֶ ׂשר ֻא ּמוֹ ת יֵ ׁש ָּכאן‪ ,‬וְ לֹא נָ ַתן‬ ‫וכותב‪ֶ :‬‬ ‫בנימין באנון בספרו 'באר בשדה' כותבים מהלך אחר‪,‬‬ ‫הצפון מזרחי של יון‪ ,‬ו'קרטגינה' ‪ -‬יש‬ ‫לשה ֱאדוֹ ם‬ ‫לָ ֶהם ֶא ָ ּלא ׁ ִשבְ ָעה גוֹ יִ ם‪ ,‬וְ ַה ּׁ ְש ׁ ָ‬ ‫ליישב את תמיהת הרמב"ן על רש"י‪ ,‬שמה שכתב‬ ‫תיבת 'לפניך' מיותרת?‬ ‫המזהים אותה כאזור בצפון אפריקה‬ ‫וּמוֹ ָאב וְ ַע ּמוֹ ן‪ ,‬וְ ֵהם ֵקינִ י ְקנִ ִ ּזי וְ ַק ְדּ מוֹ נִ י‪,‬‬ ‫רש"י 'יחיה ביראתך'‪ ,‬אין כוונת רש"י שאברהם התפלל‬ ‫פתח דברינו יאירו בדבריו של רבינו אליהו מזרחי ‪-‬‬ ‫המגביל ליוון‪.‬‬ ‫ֲע ִת ִידים לִ ְהיוֹ ת יְ ֻר ּׁ ָשה לֶ ָע ִתיד"‪.‬‬ ‫שישמעאל יהיה ירא שמים‪ ,‬שהרי הכל בידי שמים חוץ‬ ‫הרא"ם‪ ,‬המבאר ומיישב את דברי רש"י בטוב טעם‪:‬‬ ‫לדעת רבנן מדובר במדינות בגבול‬ ‫מיראת שמים‪ ,‬אלא הפירוש שהוא שאברהם התפלל‬ ‫תחילה הוא מבאר‪ ,‬שלרש"י היה קשה ייתור הלשון‪,‬‬ ‫המזרחי של ארץ ישראל‪' ,‬אדום'‬ ‫ממשפחות כנען?‬ ‫רק שישמעאל יחיה כפשוטו‪ ,‬אלא שאברהם פירש‬ ‫יך' היא‬ ‫שאם הכוונה לחיים ממש‪ ,‬הרי תיבת 'לְ ָפנֶ ָ‬ ‫בדרום‪ ,‬וצפונה יותר 'מואב' ו'עמון'‪.‬‬ ‫מחלוקת ענפה יש בין הראשונים‬ ‫והסביר את טעם בקשתו‪ ,‬מדוע אני מבקש שהוא יחיה‪,‬‬ ‫מיותרת‪ ,‬והיה די שיאמר 'ל ּו יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל יִ ְחיֶ ה'‪ ,‬ומדוע‬ ‫וכפי שכתב בחזקוני בפרשתנו (טו‪,‬‬ ‫ומקורה בתלמוד‪ ,‬מי הן שלשת‬ ‫כי שיהיה עובד לך וירא ממך‪ ,‬אבל התפילה והבקשה‬ ‫יך'? אלא מכאן‬ ‫הוסיף אברהם וביקש תיבת 'לְ ָפנֶ ָ‬ ‫יט)‪" :‬את הקיני הוא עמון‪ ,‬ואת‬ ‫העמים 'קיני קניזי קדמוני' שעדיין‬ ‫היתה רק על החיים‪ ,‬ותפילה זו אכן התקבלה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ההכרח שאברהם התפלל 'יִ ְחיֶ ה ְ ּביִ ְר ָא ְתך'‪ ,‬וזו הכוונה‬ ‫הקניזי הוא מואב‪ ,‬ואת הקדמוני‬ ‫לא ירשנו את ארצם?‬ ‫יך' דהיינו לעמוד ביראת שמים לפני ה'‪,‬‬ ‫בתיבת 'לְ ָפנֶ ָ‬ ‫הוא אדום"‪ .‬ורבינו מיוחס ביאר את‬ ‫תנאי בתפילה‬ ‫ישנם שתי שיטות מרכזיות בין‬ ‫כשם שאמר הקב"ה לאברהם לעיל (פסוק א) ִה ְת ַה ֵ ּל ְך‬ ‫החלוקה באופן שונה במקצת‪.‬‬ ‫הראשונים בשאלה זו‪ :‬דעה ראשונה‬ ‫כעין זה כותב רבינו יעקב סולניק ב'נחלת יעקב'‪,‬‬ ‫לְ ָפנַ י‪ ,‬ותרגם שם אונקלוס ּ ְ'פלַ ח ֳק ָד ַמי'‪ ,‬כך גם האמור‬ ‫סוברת שהן אינן מבני כנען‪ ,‬וכפי‬ ‫שמעולם לא עלתה על דעת רש"י שאברהם ביקש‬ ‫יך' היינו 'ביראתך'‪.‬‬‫כאן 'לְ ָפנֶ ָ‬ ‫לקחום מבני כנען‬ ‫שרש"י המובא לעיל כותב כי הן‬ ‫שישמעאל יהיה צדיק‪ ,‬שהרי הכל בידי שמים חוץ‬ ‫לדעת רבנן‪ ,‬שרש"י נקט כדעתם‪,‬‬ ‫מיראת שמים‪ ,‬ועוד שבקשה זו אין לה שייכות כעת‬ ‫'יהיה' או 'יחיה'‬ ‫אדום עמון ומואב‪ .‬דעה שניה סוברת‬ ‫לכאורה אין מדובר בארצות בני‬ ‫שהן מבני כנען‪.‬‬ ‫עם בשורת הבנים משרה‪ ,‬אלא אברהם ביקש רק‬ ‫אולם‪ ,‬מוסיף הרא"ם‪ ,‬אין הכוונה שאברהם התפלל אך‬ ‫כנען‪ ,‬כך גם כותב בכפתור ופרח‬ ‫שישמעאל יחיה‪ ,‬רק הוסיף אברהם תנאי בתפילה –‬ ‫ורק על יראת שמים לישמעאל‪ ,‬כי אם כן לא היה צריך‬ ‫לדעה השניה שהן מבני כנען‪ ,‬אף‬ ‫לומר 'יִ ְחיֶ ה לְ ָפנֶ ָ‬ ‫(פ"י)‪" :‬ורבי אברהם פירש וכו' מבני‬ ‫ְ ּ'ביִ ְר ָא ְת ָך'‪ ,‬כלומר‪ ,‬אני מבקש שיחיה רק בתנאי אם‬ ‫יך'‪ ,‬אלא היה לו לומר 'יהיה לפניך'‪,‬‬ ‫כנען ויש להם שתי שמות‪ .‬ולרש"י‬ ‫ששמות אלו 'קיני קניזי קדמוני'‬ ‫יהיה צדיק‪ ,‬אבל אם יהיה רשע אינני מליץ על הרשעים‬ ‫וכיון שהזכיר בתפילתו תיבת 'יִ ְחיֶ ה'‪ ,‬בוודאי הכוונה‬ ‫לא הוזכרו בפרשת נח בין צאצאי‬ ‫[הסובר שאינם מבני כנען] שומעין‬ ‫נח‪ ,‬צריך לומר‪ ,‬שבתחילה בימי נח‬ ‫ואיני רוצה שיחיה‪.‬‬ ‫שאברהם התפלל על ישמעאל שתי תפילות‪ :‬א‪' .‬יִ ְחיֶ ה'‬ ‫– כפשוטו‪ ,‬ב‪' .‬לְ ָפנֶ ָ‬ ‫‪ -‬שאמר כהלכה"‪ .‬אולם לדעות‬ ‫קראו להן בשמות המנויים בפרשת‬ ‫יך'– ביראת ה'‪.‬‬ ‫התפילה התקבלה‬ ‫האחרות המובאות במדרש‪ ,‬סברו‬ ‫נח‪ ,‬ובהמשך הדורות נשתנו שמם‬ ‫ואילו רבינו הט"ז בדברי דוד‪ ,‬נוקט בדעת רש"י‪,‬‬ ‫שתי תפילות ושמיעה אחת‬ ‫הרבה כי המדובר הוא בארצות בני‬ ‫לשמות שונים‪ .‬וכפי שכתב האבן‬ ‫שאברהם אכן התפלל שישמעאל יחיה ביראת ה'‪,‬‬ ‫מעתה‪ ,‬מוסיף הרא"ם‪ ,‬מיושבת תמיהת הרמב"ן‪ ,‬כי‬ ‫כנען‪ ,‬היות ובני כנען עברו לשם‪.‬‬ ‫עזרא בפרשתנו (טו‪ ,‬יט) לגבי קיני‬ ‫יך'‪ ,‬כי באמת גם‬ ‫וגם על כך נאמר 'וּלְ יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל ׁ ְש ַמ ְע ִּת ָ‬ ‫ֹאמר‬ ‫הנה בתשובתו של הקב"ה לאברהם נאמר‪' :‬וַ ּי ֶ‬ ‫חידוש נפלא מחדש הגר"א‪ ,‬לדעת‬ ‫קניזי וקדמוני‪" :‬מבני כנען‪ ,‬ויש להם‬ ‫תפילה זו התקבלה‪ ,‬שהרי עשה ישמעאל תשובה בסוף‬ ‫את ֶאת ׁ ְשמוֹ‬ ‫ֱאל ִֹקים ֲאבָ ל שָׂ ָרה ִא ׁ ְש ְּת ָך יֹלֶ ֶדת לְ ָך ֵּבן וְ ָק ָר ָ‬ ‫רבנן (אדרת אליהו‪ ,‬תליתאה במדבר‬ ‫שני שמות"‪.‬‬ ‫ימיו (רש"י להלן כה‪ ,‬ט)‪ ,‬כך שבסוף ימיו חי חיים של‬ ‫יִ ְצ ָחק וַ ֲה ִקמ ִֹתי ֶאת ְּב ִר ִיתי ִא ּתוֹ לִ בְ ִרית עוֹ לָ ם לְ זַ ְרעוֹ‬ ‫כב‪ ,‬ה) כי הקיני קניזי קדמוני הן‬ ‫זאת ועוד כותב האבן עזרא (פסוק‬ ‫יראת שמים‪.‬‬ ‫יך וגו'‪ ,‬הרי שקשר את‬ ‫ַא ֲח ָריו‪ ,‬וּלְ יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל ׁ ְש ַמ ְע ִּת ָ‬ ‫מארצות כנען‪ ,‬ואדום עמון ומואב‬ ‫כ) שארץ כנען‪ ,‬כוללת גם הארץ‬ ‫יך'‪ ,‬שלכאורה‬ ‫'ש ַמ ְע ִּת ָ‬ ‫מוסיף הט"ז‪ ,‬שזה מרומז בתיבת ׁ ְ‬ ‫בשורת הבנים לשרה עם קבלת התפילה על ישמעאל‪,‬‬ ‫לקחום מהם‪ ,‬לכך נקראות ארצות‬ ‫המובטחת‪ ,‬וכלשונו‪" :‬ועשתי עשר‬ ‫מיותר הוא‪ ,‬שהרי כבר נאמר בהמשך הפסוק ִ'ה ֵּנה‬ ‫ומעתה יש לומר‪ ,‬שאכן אברהם ביקש שתי בקשות‪,‬‬ ‫אלו גם כעת על שמם‪ .‬בכך מתיישבת‬ ‫בנים היו לכנען‪ .‬ואחר שהזכיר הששה‬ ‫ֵ ּב ַרכְ ִּתי אוֹ תוֹ '‪ ,‬אלא שהמשך הכתוב מדבר על קבלת‬ ‫שישמעאל יחיה וגם יהיה ירא ה'‪ ,‬אבל כאשר הקב"ה‬ ‫גם דעת רש"י עם דעת האחרים‪.‬‬ ‫יאמר הכנעני על הנשארים"‪.‬‬ ‫התפילה לחיים כפשוטו‪ ,‬ובתחילת הכתוב 'וּלְ יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל‬ ‫יך'‪ ,‬קיבל ושמע רק את‬ ‫השיב לו ' ּולְ יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל ׁ ְש ַמ ְע ִּת ָ‬ ‫יך' רמז לו שקיבל תפילה שישמעאל יחיה‬ ‫ׁ ְש ַמ ְע ִּת ָ‬ ‫הבקשה הראשונה‪ ,‬דהיינו שישמעאל 'יִ ְחיֶ ה' כפשוטו‪ ,‬כי‬ ‫מתנה שנדחתה‬ ‫היכן הארצות?‬ ‫ביראת ה'‪ ,‬אך לא אמרו בפירוש אלא ברמז‪ ,‬לפי‬ ‫לתפילה זו יש שייכות עם בשורת הבנים משרה‪ ,‬דהיינו‬ ‫עוד מחדש הגר"א (אדרת אליהו‬ ‫בגמרא (בבא בתרא נו‪ ,‬א) ובירושלמי‬ ‫שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים‪ ,‬ע"כ אין להזכירו‬ ‫שהיא תוליד עוד בן וגם הבן של הגר יחיה‪ ,‬אבל הבקשה‬ ‫דברים א‪ ,‬ז)‪ ,‬כי עד לחטא המרגלים‬ ‫(קידושין פ"א ה"ח) ובמדרש (ב"ר‬ ‫בפירוש‪ ,‬כי עדיין הבחירה ביד ישמעאל‪ ,‬אלא שהקב"ה‬ ‫השנית‪ ,‬שאין לה שייכות עם בשורת הבנים משרה‪ ,‬על‬ ‫היו בני ישראל צריכים לרשתם מיד‬ ‫מד‪ ,‬כג) הובאה מחלוקת אמוראים‬ ‫הודיע לו ברמז שאכן בסוף ימיו יבחר ישמעאל בטוב‪.‬‬ ‫כך לא השיב לו‪ ,‬כי באמת ידע הקב"ה שעתיד ישמעאל‬ ‫בכניסה לארץ ישראל‪ ,‬אולם בחטא‬ ‫מי הן אומות הללו‪ ,‬ונביא את לשון‬ ‫המרגלים נדחתה המתנה לימות‬ ‫המדרש‪" :‬רבי אומר‪ ,‬ערביה שלמייה‪,‬‬ ‫המשיח‪ ,‬ולכך לא הורשינו לרשת‬ ‫נוטייה‪ .‬רבי שמעון בן יוחאי אומר‪,‬‬ ‫ְל ִה ְתבּ וֹ נֵ ן‬ ‫את ארצות אדום עמון ומואב בכניסה‬ ‫דרמוסקוס‪ ,‬ואסייא‪ ,‬ואספמייא‪ .‬רבי‬ ‫מבואר בדברי דוד שהקב"ה קיבל תפילת אברהם שישמעאל יעשה תשובה בסוף ימיו‪ ,‬ויש‬ ‫לארץ‪.‬‬ ‫אליעזר בן יעקב אמר‪ ,‬אסיא ותרקי‬ ‫לעיין‪ ,‬שהרי דבר זה כבר הובטח לאברהם לפני שנים רבות‪ ,‬עוד בטרם התפלל תפילה זו‪ ,‬כפי‬ ‫נקודה למחשבה‬ ‫ומה שנאמר בתורה כי כבשו ישראל‬ ‫וקרטגינה‪ .‬רבנן אמרי‪ ,‬אדום ומואב‪,‬‬ ‫שלמדנו לעיל בפרשה שכבר בברית בין הבתרים אמר הקב"ה לאברהם (בראשית טו‪ ,‬טו)‬ ‫ותוספת עיון‬ ‫את עמון ומואב‪ ,‬מיישבים הראשונים‬ ‫וראשית בני עמון"‪.‬‬ ‫ִּת ָ ּקבֵ ר ְּב ֵ ׂשיבָ ה טוֹ בָ ה‪ ,‬ופירש רש"י‪'ִּ :‬ב ּ ְ ׂשרוֹ ׁ ֶש ַ ּי ֲע ֶ ׂשה יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל ְּת ׁש ּובָ ה ְּביָ ָמיו'‪ ,‬ע"כ‪ .‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫(רמב"ן‪ ,‬ריטב"א‪ ,‬ר"ן ב"ב נו‪ ,‬א)‬ ‫בביאור שמות האומות כתבו מפרשי‬ ‫ּ ֹ‬ ‫כי בני ישראל כבשו רק חלק קטן‬ ‫המדרש (הסתייענו במדרש רבה‬ ‫ִתבונ ֵן'‬‫לה ְ‬ ‫את התשובות על שאלת ' ְ‬ ‫מבחן חדש‬ ‫מארצות אלו שטוהרו בסיחון אך את‬ ‫מהדורת ארטסקרול)‪ :‬לדעת רבי‬ ‫ניתן להשיב בקו 'קול התורה'‪ ,‬או בנדרים‪+‬‬ ‫עיקר ארץ בני עמון ומואב עדיין לא‬ ‫מדובר בארצות המצויות מזרחית‬ ‫ומתן שכרה בצידה – הגרלות‬ ‫ומיוחד לקוראי‬ ‫כבשו והן עתידות לנו לימות המשיח‪.‬‬ ‫דרומית לארץ ישראל‪' ,‬ערביה' ‪-‬‬ ‫שבועיות בין המשיבים כהלכה‬ ‫הגיליון השבועי‪:‬‬ ‫פרי עטם של‬ ‫לומדי תורה שבכתב‬ ‫אהבת תורה‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫פרפראות וחידודים על פרשת השבוע‬ ‫ילדים יודעים‪ ,‬ואני לא?!‬ ‫תשובות למדורי 'תורתך שעשועי' ניתן לשלוח דרך קו 'קול התורה' או נדרים‪+‬‬ ‫לכבוד מערכת תורה שבכתב! בדרך כלל בחורי ישיבות יש להם פחות זמן (או‬ ‫שהם חושבים שיש להם פחות זמן‪ )...‬להשקיע בלימוד הפרשה עם רש"י‪,‬‬ ‫ָק ָטן ַה ּיוֹ ֵד ַע‬ ‫חקירה למדנית‬ ‫בפרשת השבוע‬ ‫ֲֲחֹקֹר ָּד�ָ ָָבר‬ ‫אבל מאז שהתחלתי לקרוא את הגיליונות שלכם‪ ,‬ראיתי וגיליתי כמה מושגים‬ ‫סוּקי ַה ָּפ ָר ׁ ָשה‬ ‫ִחדּ ִוּדים ְבּ ֵתבוֹ ת ו ְּפ ֵ‬ ‫חיוב המילה‪ ,‬על הבן או על האב?‬ ‫פשוטים שיש ילדים בגיל שבע שיודעים אותם‪ ,‬ואני בחור בישיבה לא ידעתי‬ ‫בפרשת השבוע נאמר (בראשית יז‪ ,‬יב) וּבֶ ן ׁ ְשמֹנַ ת יָ ִמים ּיִמוֹ ל לָ כֶ ם ָּכל זָ כָ ר‪.‬‬ ‫ויש לחקור בגדר חיוב האב למול את בנו‪:‬‬ ‫עליהם עד היום‪ ,‬החלטתי שאני חייב להשתנות‪ ,‬ובאמת באותו שבוע קבעתי‬ ‫נֶיך ִמ ְס ּ ַפר ׁ ְש ֵאלוֹ ת ִמ ּתוֹ ְך לְ ׁשוֹ נוֹ ׁ ֶשל ַר ׁ ִש"י‬ ‫לְ ָפ ָ‬ ‫האם עיקר החיוב הוא רק על האב (ומה שהבן צריך למול עצמו כשהגדיל‬ ‫לימוד עם חברותא‪ ,‬כל יום אחרי מנחה אנחנו יושבים יחד ולומדים את העלייה‬ ‫ְ ּב ָפ ָר ׁ ַשת ַה ׁ ּ ָשבו ַּע‪.‬‬ ‫אם האב לא מל אותו‪ ,‬זה חיוב חדש שהתחדש בגדלותו)‪ ,‬או שמא‪ ,‬גם‬ ‫של אותו היום עם רש"י‪ ,‬וב"ה לימוד זה כבר מחזיק מעמד שנה וחצי‪ ,‬ועל כך‬ ‫ַה ְּת ׁשוּבָ ה לְ כָ ל ׁ ְש ֵאלָ ה ַמ ְת ִחילָ ה ְּבאוֹ ת ְמ ֻס ֶ ּי ֶמת ַ(ה ּמוֹ ִפ ָיעה‬ ‫בתינוק בן שמונה ימים עיקר החיוב מוטל על הבן‪ ,‬אלא שמאחר והוא קטן‬ ‫אני רוצה להודות לכם מקרב לב‪ ,‬המשיכו במפעלכם הגדול!‬ ‫אשוֹ נוֹ ת‬‫ְּב ֵפרו ּׁש ַר ׁ ִש"י)‪ַּ .‬כ ֲא ׁ ֶשר ַּת ְר ִּכיב יַ ַחד ֶאת ָהאוֹ ִת ּיוֹ ת ָה ִר ׁ‬ ‫ואינו יכול למול עצמו‪ ,‬וגם עדיין אינו חייב במצוות‪ ,‬אזי האב מל אותו‬ ‫ׁ ֶשל ָּכל ְּת ׁשוּבָ ה ִּת ְמ ָצא ִמ ָ ּלה ַה ּמוֹ ִפ ָיעה ַּב ּ ָפ ָר ׁ ָשה‪:‬‬ ‫במקומו אבל לעולם האב מל את הבן במקומו?‬ ‫י‪ .‬מישיבת עטרת שלמה‬ ‫כן יש לחקור‪ :‬כאשר האב לא מל את בנו בקטנותו‪ ,‬שהבן צריך למול עצמו‬ ‫מבחנים בשדה התעופה‬ ‫א‪ַ .‬מדּ ו ַּע לֹא ִ ּג ָ ּלה הקב"ה לְ ַאבְ ָר ָהם ֶאת ָה ָא ֶרץ ִמ ָ ּיד?‬ ‫בגדלותו (קידושין כט‪ ,‬א)‪ ,‬האם החיוב כעת מוטל רק על הבן ופקע חיוב‬ ‫האב‪ ,‬או שמא גם בגדלותו חייב אביו למולו?‬ ‫שלום וברכה! בתקופה זו מסתיימת שנה מאז שזכיתי להצטרף ללגיונו של‬ ‫ב‪ .‬לְ ִפי ִמ ְד ַר ׁש ַא ָ ּג ָדה‪ָ ,‬מה ַה ּ ֵפרו ּׁש ֲ'אנָ ׁ ִשים ַא ִחים'?‬ ‫מלך‪ ,‬ולהיבחן במבחנים שעל ידי המפעל העולמי תורה שבכתב‪ .‬למיטב‬ ‫י‪-‬צ ֶדק לֶ ֶחם וְ יַ יִן?‬‫ג‪ .‬לְ ִפי ִמ ְד ַר ׁש ַא ָ ּג ָדה‪ַ ,‬מדּ ו ַּע הוֹ ִציא ַמלְ כֵ ֶ‬ ‫בקיאות בחמשה‬ ‫חומשי תורה‬ ‫יֹוֹ ְְד ִִעים ֶֶאת ַַהּתֹּוֹ ָָרה‬ ‫ידיעתי‪ ,‬מאז לא פספסתי אף מבחן בלימוד היומי בפרשת השבוע‪ .‬האמת‬ ‫את'?‬ ‫ד‪ַ .‬מדּ ו ַּע ׁ ָש ַאל ַה ַּמלְ ָא ְך ֵ'אי ִמ ֶ ּזה ָּב ָ‬ ‫יִש ָמ ֵעאל ִּכי‬ ‫א‪ .‬בפרשת השבוע נאמר (בראשית טז‪ ,‬יא) וְ ָק ָראת ׁ ְשמוֹ ׁ ְ‬ ‫שלימוד חומש ורש"י אינו חדש בשבילי‪ ,‬וכבר לפני יותר משלושים שנה‪,‬‬ ‫ה‪ָ .‬מה אוֹ ֵמר ָמ ׁ ָשל ַה ֶה ְדיוֹ ט ַעל ַ'ה ָ ּנ ָהר ַה ָ ּגדוֹ ל'?‬ ‫ׁ ָש ַמע ה' ֶאל ָענְ יֵ ְך‪.‬‬ ‫כשלמדתי בישיבה קטנה‪ ,‬הייתי מעמיק מאד בלימוד זה‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬שצוות‬ ‫ו‪ .‬לְ ֵא ּל ּו ׁ ְשל ׁ ָֹשה ְדּ בָ ִרים גּוֹ ֶר ֶמת ַה ֶדּ ֶר ְך?‬ ‫'ש ַמע ה''?‬ ‫‪ .1‬היכן עוד בחמשה חומשי תורה נזכר הלשון ׁ ָ‬ ‫הישיבה היו ניגשים אלי לפעמים לפלפל בדברי הרש"י והמפרשים‪ .‬בשבוע‬ ‫‪ .2‬והיכן נזכר הלשון 'וְ ל ֹא ׁ ָש ַמע ה''?‬ ‫ז‪ .‬לָ ָּמה נִ ְק ָרא ֶמלֶ ְך ְסדוֹ ם ַּב ּׁ ֵשם ְּ'ב ַרע'?‬ ‫'ש ַמע ה''?‬ ‫‪ .3‬והיכן נזכר לשון תפילה ׁ ְ‬ ‫שעעל"ט הייתי בחו"ל לרגל שמחה משפחתית‪ ,‬ואף מרחוק לא וויתרתי על‬ ‫המבחנים‪ ,‬כולל בתוך שדות תעופה במקומות נידחים‪ ,‬ועל המטוס בשחקים‪,‬‬ ‫ַמ ִהי ַה ִּמ ָ ּלה?‬ ‫ב‪ .‬בפרשת השבוע נאמר (בראשית טו‪ ,‬ט) וְ ַאיִל ְמ ׁ ֻש ָ ּל ׁש וְ תֹר וְ גוֹ זָ ל‪.‬‬ ‫היכן עוד בחמשה חומשי תורה מוזכר המושג 'גוֹ זָ ל'?‬ ‫ואולי זכיתי להיות הראשון לעשות זאת במקומות אלו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בפרשת השבוע נאמר (בראשית טו‪ ,‬יז) וְ ִה ֵ ּנה ַת ּנוּר ָע ׁ ָשן וְ לַ ּ ִפיד ֵא ׁש‪.‬‬ ‫ש‪.‬א‪.‬ר‪ .‬ירושלים‬ ‫היכן עוד בחמשה חומשי תורה מוזכר המושג 'לפיד'?‬ ‫ֶאת ַה ּ ִפ ְתרוֹ ן יֵ ׁש לְ ָהזִ ין ְּב ַמ ֲע ֶרכֶ ת ּ'תוֹ ָרה ׁ ֶש ִּבכְ ָתב' (לָ ְר ׁשו ִּמים ִּבלְ בַ ד)‬ ‫שאלות בפרשת‬ ‫השבוע‬ ‫ְְמ ֻֻחָּד�ָ ִִדים‬ ‫שִׂ ימ ּו לֵ ב ‪ִ -‬מבְ ָצע ְמ ָיֻחד וְ נוֹ שֵׂ א ּ ְפ ָר ִסים ְיִק ֵרי ֵע ֶר ְך‪ ,‬לַ ּפוֹ ְת ִרים‬ ‫שמות הזוכים בהגרלות‬ ‫בפרשת וזאת הברכה‬ ‫בזכות התורה‬ ‫ֶאת ַה ִח ָידה יַ ַחד ִעם ְ ּבנֵי ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפ ָחה ְ ּב ׁ ֻשלְ ַחן ַה ּׁ ַש ָ ּבת!‬ ‫א‪ .‬מי רצה לעוף ולקפוץ?‬ ‫ב‪ .‬ומי יצא מחוץ לחלל העולם?‬ ‫פתרון המילה השבועית פרשת בראשית ‪ -‬מתושלח‬ ‫ג‪ .‬ומי נמשל לעוף הפורח על הנבלות?‬ ‫זוכים בהגרלות אברכים ותלמידי ישיבות גדולות‬ ‫ד‪ .‬ומי הם שנמשלו לעננים הפורחים וכָ לים?‬ ‫סיכום יומי ‪ :₪ 200 -‬הרב מרדכי אנגלס ‪ -‬ירושלים‪ ,‬בית ישראל | הרב יצחק מרדכי‬ ‫יחיאל ‪ -‬בני ברק‪ ,‬פונוביז' | הרב חיים יצחק צבי ברזל ‪ -‬עמנואל‪ ,‬כלל חסידי |‬ ‫הבה"ח אשר מאיר סגל ‪ -‬אשדוד‪ ,‬סדיגורא | הרב יהודה ווייל ‪ -‬כרמיאל | הרב יצחק‬ ‫שחר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬הר המור | הרב יאיר זיגדון ‪ -‬אשדוד | הרב נתן שפירא ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫ב‪ .‬כן יש להוכיח מלשון הכתוב ביום הרביעי עצמו‪ ,‬שהרי כתוב "את‬ ‫המאור הקטון לממשלת הלילה"‪ ,‬דהיינו שזה הלילה‪ ,‬ורק אח"כ כתוב‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫פתרונות‬ ‫צדקה וחסד | הבה"ח שי כהן ‪ -‬אלעד‪ ,‬אוהל יוסף | הרב אברהם בוצקובסקי ‪-‬‬ ‫"ואת הכוכבים"‪ ,‬מבואר שהכוכבים אינם מציאות הלילה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יש לפשוט ספק זה מלשון הגמרא במסכת ברכת (ב‪ ,‬ב‪' ):‬סימן לדבר‬ ‫משיב כהלכה‬ ‫מודיעין עילית‪ ,‬רצופות | הבה"ח יעקב צבי ארנטרוי ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מגדל עוז | הרב‬ ‫חנניה כהן ‪ -‬חצור הגלילית‪ ,‬גור | הרב חיים הרץ ‪ -‬בני ברק | הרב אלחנן קורניק‬ ‫צאת הכוכבים'‪ ,‬הרי שהכוכבים הם רק סימן ללילה ולא מציאות‬ ‫תמצית חלק נבחר מתשובות אלפי הלומדים‪ ,‬מעט מזעיר למדור 'חקור‬ ‫‪ -‬חיפה‪ ,‬פני מנחם | הבה"ח יוסף הלפרין ‪ -‬פתח תקווה | הרב יצחק ביר ‪ -‬אלעד‪,‬‬ ‫הלילה‪.‬‬ ‫דבר' – פרשת בראשית‬ ‫פוניבז' | הרב חיים שטרן ‪ -‬אשדוד‪ ,‬אמרי חיים | הבה"ח יהודה קסטיקה ‪ -‬מודיעין‬ ‫החקירה‪ :‬הכוכבים – סימן או סיבה?‬ ‫עילית‪ ,‬בית שמעיה | הבה"ח ראובן כהן ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬כתר תורה | הרב אלימלך‬ ‫ד‪ .‬לכאורה נראה דהכוכבים הם רק סימן דהרי מבואר במסכת שבת (לה‪,‬‬ ‫קופשיץ ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬ובחרת בחיים | הרב מנחם שבזמן ‪ -‬ירושלים | הרב חיים‬ ‫א) ובשו"ע (או"ח סימן רל"ה וסימן רצ"ג) דשלשה כוכבים גדולים‬ ‫בפרשת בראשית נאמר (בראשית א‪ ,‬יד) ִיְהי ְמ ֹארֹת ִּב ְר ִק ַיע ַה ּׁ ָש ַמיִם לְ ַהבְ ִדּ יל‬ ‫נאמי ‪ -‬בני ברק‪ ,‬יודעי תורתך | הרב דב אבא שאול ‪ -‬מודיעין עילית | הרב אהרן‬ ‫הנראים ביום אינם לילה‪ ,‬ומוכח שזה רק סימן‪ ,‬וכוכבים הגדולים‬ ‫ֵּבין ַה ּיוֹ ם וּבֵ ין ַה ָ ּליְלָ ה‪ ,‬ואמרו בתחילת מסכת ברכות שהלילה מתחיל בצאת‬ ‫הרשברג ‪ -‬אשדוד‪" ,‬בית ישראל " | הבה"ח אלעזר יצחקי ‪ -‬בני ברק‪ ,‬קרית מלך‬ ‫הנראים באור אינם סימן טוב‪ ,‬אבל אם הכוכבים הם סיבה מה יש לחלק‬ ‫הכוכבים‪ .‬ויש לחקור‪ :‬האם המציאות של הלילה הוא החושך‪ ,‬והכוכבים‬ ‫| הרב מנחם בן אבו ‪ -‬נתיבות‪ ,‬רב פעלים | הרב יוסף חיים פריד ‪ -‬אשדוד | הרב‬ ‫בין גדולים לקטנים‪ ,‬ודוחק לומר שרק הבינונים הם מציאות של לילה‪,‬‬ ‫הנראים הם רק 'סימן' שנעשה לילה‪ .‬או שמא הופעת הכוכבים‪ ,‬זאת היא‬ ‫יצחק מנשה רוזנפלד ‪ -‬ירושלים‪ ,‬פינסק קרלין | מבחן שבועי ‪ :₪ 500‬הרב מרדכי‬ ‫המציאות של הלילה‪ ,‬כך שאם נעשה חושך ואין נראים כוכבים‪ ,‬חסר‬ ‫פודרביניק ‪ -‬בית שמש‪ ,‬היכל התורה | הרב יוסף שלום רביע ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬בני‬ ‫ואגב‪ ,‬ראה שם בביאור הלכה (רצ"ג ד"ה שלשה) כתב ואין לנו "סימן"‬ ‫משה | הרב שמעון בטיסט ‪ -‬בני ברק‪ ,‬מעלות התורה | הבה"ח שלמה זלמן קניג ‪-‬‬ ‫אחר לילה זולת בכוכבים‪.‬‬ ‫במציאות של הלילה‪ ,‬ולא חסר רק ב'סימן' שנעשה לילה?‬ ‫ביתר עילית‪ ,‬סלבודקא | יוסיף דעת ‪ :₪ 100 -‬הרב יואב דהן ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬בית‬ ‫ה‪ .‬יש לתלות זאת בחקירת הקדמונים אם הלילה הוא רק העדר אור או‬ ‫נפקא‪-‬מינא‪:‬‬ ‫יוסף ברכת יצחק | הרב שלמה זיאת ‪ -‬ירושלים‪ ,‬נזר מרדכי | חידוד בפרשה ‪:₪ 100 -‬‬ ‫שהיא מציאות לעצמו‪ ,‬שאם הלילה אינה מציאות רק העדר אור היום‪,‬‬ ‫א‪ .‬בקובץ שיעורים ריש מס' פסחים דן בחקירה זו‪ ,‬וכתב שיהיה בזה‬ ‫הרב מרדכי אליהו איגל ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬ראחמיסטריווקא | הבה"ח שמעון ונדרולדה‬ ‫‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬בית מדרש עליון | מבחן גמרא ‪ -‬ש"ס ובלכתך בדרך‪ :‬הבה"ח‬ ‫מסתמא גם הכוכבים אינם מציאות של לילה רק סימן שהגיע הזמן של‬ ‫נפק"מ כאשר שלשה כתי עדים באים להעיד על צאת הכוכבים‪ ,‬וכל‬ ‫שלמה איטח ‪ -‬ירושלים‪ ,‬נתיב הדעת | כמונח בקופסא ‪ :₪ 150 -‬הרב שמואל גדליה‬ ‫העדר אור‪ ,‬אבל אם הלילה הוא מציאות של חושך אזי הכוכבים יכולים‬ ‫כת העידה רק על כוכב אחד‪ ,‬האם נחשב 'חצי דבר' ואין מצטרפים‪,‬‬ ‫גרינבוים ‪ -‬בני ברק‪ ,‬מורשה ודעת | הרב מאיר טוקצינסקי ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬מגדל‬ ‫להיות מציאות של לילה‪.‬‬ ‫שהרי מבואר בבבא בתרא (דף נז‪ ,‬ב) ששני כתי עדים על שתי שערות‬ ‫עוז | מבחן הפטרה ‪ -‬סט נ"ך‪ :‬הרב ישראל קניג ‪ -‬בית שמש | נבחנים קבועים ‪100 -‬‬ ‫כי שהשערות אינם סימן אלא עצם הגדלות‪ ,‬הוי חצי דבר‪ ,‬אבל עדי‬ ‫‪ :₪‬הרב נחמן זיגלמן ‪ -‬אשדוד‪ ,‬בעלזא | הרב שמואל נויפלד ‪ -‬ירושלים‪ ,‬בית הכרם‬ ‫יודעים את התורה‬ ‫חזקה שהם עדות רק על הסימן‪ ,‬אין בזה דין של חצי דבר‪.‬‬ ‫| הרב חיים מאיר פולק ‪ -‬בית שמש‬ ‫א‪ .‬היכן עוד בחמשה חומשי תורה מוזכר 'כינור'?‬ ‫ב‪ .‬בפשטות יש בזה נפק"מ‪ ,‬כאשר החשיך הלילה במוצ"ש ואין רואים‬ ‫זוכים בהגרלות תלמידי ישיבות קטנות וילדים‬ ‫ב‪ .‬היכן עוד בחמשה חומשי תורה אשה בשם ָ'ע ָדה'?‬ ‫כוכבים כלל‪ ,‬בגלל שהוא יום המעונן וכדו'‪ ,‬שאם הוא רק סימן‪ ,‬אזי‬ ‫סיכום יומי ‪ :₪ 50 -‬הבה"ח יחיאל חיים שטערן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬דרכי חיים | יניק וחכים‬ ‫ג‪ .‬היכן עוד בחמשה חומשי תורה מצאנו הלשון 'מקוה' על מים?‬ ‫כאשר אנו יודעים בבירור שעכשיו שעת הלילה אין בזה חסרון בלילה‪,‬‬ ‫כמר אברהם סופר ‪ -‬בית שמש‪ | ,‬הבה"ח יאיר בנשק ‪ -‬בית שמש‪ | ,‬הבה"ח אליהו‬ ‫(‪ 2‬תשובות)‬ ‫אבל אם הכוכבים הם סיבה‪ ,‬אזי כשאין רואים עושים לא נעשה לילה‪.‬‬ ‫היילברון ‪ -‬ירושלים‪ ,‬אמרי משה | הבה"ח אלעזר מנחם בלוי ‪ -‬ירושלים‪ ,‬קמניץ | יניק‬ ‫תשובות‪:‬‬ ‫אבל זה דוחק לומר שאם לא יראו עד למחרת את הכוכבים יהיה שבת‬ ‫וחכים כמר אברהם כהן ‪ -‬ירושלים‪ | ,‬הבה"ח ברוך זומר ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬הליכות‬ ‫משה | הבה"ח יהושע וולמן ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬עטרת יוסף שלום | הבה"ח אריה יהודה‬ ‫א‪ .‬בפרשת ויצא (בראשית לא‪ ,‬כז) וָ ֲא ׁ ַש ֵ ּל ֲח ָך ְּב ִ ׂש ְמ ָחה וּבְ ׁ ִש ִרים ְּבתֹף וּבְ כִ נּוֹ ר‪.‬‬ ‫עד למחרת‪.‬‬ ‫מאיר ‪ -‬בני ברק‪ ,‬סלבודקה | יניק וחכים כמר מרדכי שלמה ברייאר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬חכמת‬ ‫נָשיו ִמ ְּבנוֹ ת ְּכ ַנָען ֶאת‬ ‫ב‪ .‬בפרשת וישלח (בראשית לו‪ ,‬ב) ֵע ָ ׂשו לָ ַקח ֶאת ׁ ָ‬ ‫ג‪ .‬כן יש לומר נפק"מ להיפך‪ ,‬כשרואים את הכוכבים ביום‪ ,‬שאם הוא‬ ‫שלמה חסידי | יניק וחכים כמר בן ציון יצחק דייטש ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬אור עולם | יניק‬ ‫ָע ָדה‪.‬‬ ‫סימן‪ ,‬הרי יש לנו סימן שהתחיל כבר לילה (וזה דבר דחוק לומר‬ ‫וחכים כמר חיים הלל מינצברג ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬מעשי חייא | יניק וחכים כמר יצחק‬ ‫שכאשר עדיין אור הרי זה לילה)‪ ,‬אבל אם הוא סיבה הרי סיבה זו היא‬ ‫זאב מינצר ‪ -‬בני ברק‪ ,‬קרלין סטולין | יניק וחכים כמר אלחנן נוביק ‪ -‬בני ברק‪ ,‬חדרי‬ ‫ג‪ .1 .‬שמות ז‪ ,‬יט‪ַ :‬על יְ א ֵֹר ֶיהם וְ ַעל ַאגְ ֵמ ֶיהם וְ ַעל ָּכל ִמ ְקוֵ ה ֵמ ֵימ ֶיהם‪ .2 .‬ויקרא‬ ‫תורה | יניק וחכים כמר חיים וייל ‪ -‬אבטליון‪ ,‬תשב"ר | יניק וחכים כמר נריה חיזקיה‬ ‫יא‪ ,‬לו‪ַ :‬א ְך ַמ ְעיָן וּבוֹ ר ִמ ְקוֵ ה ַמיִם ְיִהיֶה ָטהוֹ ר‪.‬‬ ‫רק בהצטרפות החושך‪ ,‬ואם חסר חלק מהסיבה אין זה לילה‪.‬‬ ‫‪ -‬צפת‪ ,‬אלקבץ | יניק וחכים כמר דב מילגרום ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬ערלוי | יניק וחכים‬ ‫מחודדים‬ ‫ראיות והוכחות‪:‬‬ ‫כמר יעקב ורסנו ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬תורת חיים | יניק וחכים כמר יעקב חיים אורלנציק ‪-‬‬ ‫א‪ .‬בקובץ שיעורים שם כתב לפשוט ספק זה ממעשה בראשית שהרי‬ ‫מודיעין עילית‪ ,‬ברסלב | יניק וחכים כמר יעקב זלמן בלוי ‪ -‬בית שמש‪ ,‬נודע בשערים‬ ‫א‪ .‬אימתי יאכלו הצדיקים דג מלוח?‬ ‫| יניק וחכים כמר יהושע לודמיר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬ברכת אברהם | סיכום יומי ‪ :₪ 50 -‬יניק‬ ‫הכוכבים נבראו רק ביום‪ ,‬הרביעי‪ ,‬וכבר ביום הראשון כתוב 'ויהי ערב'‪,‬‬ ‫ב‪ .‬היכן מצאנו תבלינים מסוכנים‪ ,‬שאינם לאכילה?‬ ‫הרי שאפשר להיות לילה בלי כוכבים‪.‬‬ ‫וחכים כמר ברוך קפלן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬קמניץ | יניק וחכים כמר אשר לוריא ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫תורת העמק | חידוד בפרשה ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים כמר אברהם ישעיהו זלוטניק ‪-‬‬ ‫ג‪ .‬האם אנשים אוכלים עשבים?‬ ‫אך בחידושי הגר"ש היימן (מכתב י"ט) דחה דבריו דאף אם קודם‬ ‫ירושלים‪ ,‬תורת העמק | כמונח בקופסא ‪ :₪ 50 -‬הבה"ח דוד וולך ‪ -‬בני ברק‪ ,‬דברי‬ ‫תשובות‪:‬‬ ‫בריאת הכוכבים היה גם כן לילה בלי כוכבים‪ ,‬מכל מקום אחר שנבראו‬ ‫מרדכי נבחנים קבועים ‪ :₪ 50 -‬הבה"ח אפרים גולומבק ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬שערי דעת |‬ ‫א‪ .‬רש"י בראשית א‪ ,‬כא‪ :‬והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא‪.‬‬ ‫לא יהא לילה בלא כוכבים‪ .‬דכי היכי דסריס הוי גדול בלא ב' שערות‪,‬‬ ‫הבה"ח משה פנחס שוורץ ‪ -‬ירושלים‪ ,‬בעלזא‬ ‫ב‪ .‬רש"י בראשית ד‪ ,‬כב‪ :‬תובל אומנתו של קין‪ .‬תובל לשון תבלין‪ ,‬תיבל‬ ‫ה"נ בלילה שקודם בריאת הכוכבים הוי לילה בלא כוכבים‪.‬‬ ‫שימו לב ‪ -‬החל משבוע הבא יחלו להתפרסם בעז"ה‬ ‫והתקין אומנתו של קין לעשות כלי זיין לרוצחים‪.‬‬ ‫עוד יש להקשות על דברי הקוב"ש‪ ,‬שהרי החמה נבראה רק ביום‬ ‫הזוכים בתמהיל ההגרלות החדש עם כל השינויים‬ ‫ג‪ .‬רש"י בראשית א‪ ,‬כט‪ :‬ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכול‬ ‫הרביעי‪ ,‬ובכל זאת כתוב שהיה בוקר כבר ביום הראשון‪ ,‬אף שזריחת‬ ‫והתוספות שהחלו מפרשת בראשית בס"ד‬ ‫בשר‪ ,‬אך כל ירק עשב יאכלו יחד כלם‪.‬‬ ‫החמה בבוקר בוודאי אינו סימן אלא סיבה‪.‬‬ ‫לרישום והצטרפות ל'תורה שבכתב'‪:‬‬ ‫בקשה חשובה!‬ ‫‪02-500-2018‬‬ ‫שלום רב לאוהבי התורה שבכתב והמוני לומדיה עיניכם הרואות את המאמצים המרובים שנעשו כדי‬ ‫לסייע למאות אלפי לומדי התורה שבכתב בכל אתר ואתר עם התחלת התורה מ'בראשית'‪ ,‬ע"י הפצת‬ ‫החומש המבואר 'אור התורה' שבס"ד האיר עיניהם של רבבות אלפי ישראל בהבנה בהירה וידיעה נעימה‪.‬‬ ‫אמנם כבר אמרו חז"ל כי אי אפשר לו לבר בלא תבן‪ ,‬אי לכך בקשתנו שטוחה בפני המוני הלומדים‬ ‫והמתענגים על הפירוש 'אור הבהיר'‪ ,‬באם נמצא איזה טעות‪ ,‬הערה או הארה‪ ,‬תוספת או ענין הצריך‬ ‫מארה"ב‪ | 1518-9881-351 :‬מאנגליה‪4433-0613-0131 :‬‬ ‫ביאור וליבון‪ ,‬חסרון בפשט וכדו'‪ ,‬להביא הדבר לידיעתנו בהקדם על מנת שנוכל ללמוד מתשועה ברוב‬ ‫יועץ ולהוציא תח''י בס''ד דבר נאה ומתוקן‪.‬‬ ‫מכון הוצאה לאור | אגף 'שיעורי תורה' | קו 'קול התורה' | מבחר שיעורים במגוון שפות‬ ‫וסגנונות | סיכומים ומבחנים | שעשועי תורה | הגרלות ופרסים | גיליון שבועי | ניוזלטר יומי‬ ‫את ההערות וכו' ניתן לשלוח בדוא"ל‪ TB6707871@gmail.com :‬או בפקס‪077-6707871 :‬‬ ‫לפניות‪ ,‬תגובות והערות‪ts025002018@gmail.com :‬‬ ‫בברכת התורה – מכון 'תורה ברורה' עיה"ק ירושת"ו‬ ‫ִ ּ ׁב ְשבִ ילְ ָך‪,‬‬ ‫בס"ד‬ ‫בס"ד‬ ‫אתה דבק בתורה?‬ ‫בס"ד‬ ‫זה ִ ּ ׁב ְשבִ ילְָך!‬ ‫ַלְה ָּנאָ ְתָך‬ ‫וּלְטוֹבָ ְתָך!‬ ‫שים לב‪:‬‬ ‫המסלול החדש ליודעי התורה והוגיה‪:‬‬ ‫חבורת 'דבקים בתורה'‬ ‫יוצאת לדרך!‬ ‫החל מהשבוע הבעל"ט‬ ‫דקות מת‬ ‫המבחן יהיה פתוח לזכאים בלבד!‬ ‫וקו‬ ‫הנבששביל‬ ‫ת ביום‬ ‫‪10‬‬ ‫רוצה להימנות על חבורת יודעי התורה?‬ ‫מה?‬ ‫של מה‬ ‫מהות התוכנית והמבחן‬ ‫ך!‬ ‫בני חבורת יודעי ומשנני התורה שבכתב‪,‬‬ ‫כבר שנים אתה שואף לדעת את התורה‪.‬‬ ‫יוכלו להשתתף במערך מבחנים בסגנון שבועי‬ ‫מצטבר ומאתגר‪ ,‬לשינון וידיעת כל חמשה‬ ‫‪ 4‬צעדים קטנים‬ ‫במיוחד ִ ּבׁ ְשבִ ילְ ָך!‬ ‫חומשי תורה על בוריים‪.‬‬ ‫איך?‬ ‫מבנה המבחן‬ ‫בכל שבוע ייערך מבחן עם שאלה חדשה על‬ ‫פר' השבוע‪ ,‬המתווסף לפרשות הקודמות‪.‬‬ ‫קביעות יומית‬ ‫‪1‬‬ ‫סדר לימוד יומי מתוק וקבוע‪ ,‬של כרבע‬ ‫למי?‬ ‫שעה מדי יום ביומו‪ ,‬עם חברותא או לבד‪,‬‬ ‫שמקנה לכם אוצרות של אור וקדושה‬ ‫הצטרפות לחבורת 'דבקים בתורה'‬ ‫‪2‬‬ ‫החבורה מיועדת עבור משנני ויודעי התורה‬ ‫הדבקים בתורה כפשוטו וכמשמעו‪ ,‬ועל כן‬ ‫ההשתתפות בו מוגבלת ללומדים והנבחנים‬ ‫מבדק יומי ושבועי‬ ‫הקבועים‪( .‬מיועד לאברכים ותלמידי ישיבה גדולה בלבד)‬ ‫מבחן סיכום יומי לשינון הנלמד‪,‬‬ ‫מי?‬ ‫עם חזרה על יום האתמול‪,‬‬ ‫ועוד מגוון מבחנים שבועיים ותקופתיים‬ ‫זכאות להשתתפות במבחנים‬ ‫לשמירת האוצר‬ ‫• לימוד פר' השבוע עם פירש"י בקביעות‬ ‫• ביצוע של לכה"פ ‪ 5‬מבחנים יומיים ‪ +‬מבחן‬ ‫שבועי אחד באותו שבוע ‪ -‬בהצלחה‪.‬‬ ‫• חובת רציפות בעריכת מבחני דבקים בתורה‪,‬‬ ‫עזרי לימוד‬ ‫‪3‬‬ ‫כתנאי להשתתפות‪.‬‬ ‫גיליון שבועי וניוזלטר יומי‪,‬‬ ‫לצד חומרי עזר ללימוד וסיוע בהבנת דברי‬ ‫כמה?‬ ‫התורה בשפה ברורה וידיעה נעימה‬ ‫‪4‬‬ ‫תכנית מלגות ופרסים‬ ‫עד כ‪₪ 500-‬‬ ‫לכל אחד מבני החבורה!‬ ‫מתן שכרה בצדה‪...‬‬ ‫עיקבו אחר פרטי המלגות‬ ‫מערכת הגרלות ומלגות המעניקה למעלה‬ ‫וכללי ההשתתפות‬ ‫מ‪ ₪ 56,000-‬מדי חודש למאות זוכים‪ ,‬לצד‬ ‫זכיה‬ ‫מענקים‬ ‫ישירה‬ ‫ומתנות תקופתיות ללומדים‬ ‫ללא‬ ‫הגרלה!‬