gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

גליון דברי תורה - סטיטשין‎ · Gilyoin Divrai Torah - Stitchin — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: גליון דברי תורה - סטיטשין‎ · Gilyoin Divrai Torah - Stitchin

שבוע: לך לך (2026-10-19)

גליון דברי תורה - סטיטשין‎ · Gilyoin Divrai Torah - Stitchin — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ב "ה‬ ‫גליון‬ ‫מאמר בעניני דיומא ופרשת השבוע‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫גילוי האהבה שבתוך חסד ה'‬ ‫חזרה ס"ג פרשת לך לך תשפ"ו‬ ‫פנינים ופתגמים‬ ‫שב"ק פרשת נח תשפ"ז‬ ‫גליון ו' • פרשת לך לך • שנה כ"א‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫יו״ל ע״י‬ ‫תולדות יהודה‬ ‫סטי‬ ‫ן‬ ‫ט‬ ‫מכו‬ ‫שין‬ ‫כ " <ל ה ו צ את ס פ רי ט "א‬ ‫ק מ ר ן ר ב י נ ו ש <ל י‬ ‫פטרון הגליון‬ ‫מהדורת שמואל אליעזר‬ ‫לזכר נשמת ידידינו הרב החסיד‬ ‫הר"ר שמואל אליעזר ב"ר יחזקאל ע"ה‬ ‫נלב"ע ט"ו סיון תשפ"ד לפ"ק‬ ‫וזוגתו האשה היקרה והחשובה‬ ‫מרת שרה ב"ר אליעזר ע"ה‬ ‫נפטרה י' כסליו תשע"ט לפ"ק‬ ‫•‬ ‫ולזכר נשמת הרב החסיד‬ ‫הר"ר שמואל קלמן ב"ר יעקב דוד ע"ה‬ ‫נלב"ע ביום שמח"ת תשס"ה לפ"ק‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫למכון תולדות יהודה סטיטשין‬ ‫להוצאת ספרי כ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫‪Mailing Address:‬‬ ‫‪1465 61st Street‬‬ ‫‪Brooklyn NY 11219‬‬ ‫‪Tel. 718.438.0032 #3‬‬ ‫‪Fax: 718.228.7466‬‬ ‫‪e-mail: toldosyehuda@thejnet.com‬‬ ‫הרשמה‪:‬‬ ‫לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע ע"י ‪e-mail‬‬ ‫ניתן לפנות למכון‬ ‫מערכת השיעורים‪:‬‬ ‫‪718.536.2347‬‬ ‫אפסטעיט‪ | 845.818.0048 :‬קנדה‪14387711003 :‬‬ ‫ארה"ק‪ | 0723323310 :‬אנגלי’‪03301759024 :‬‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫חזרה ס"ג פרשת לך לך תשפ"ו‬ ‫גילוי האהבה שבתוך חסד ה'‬ ‫‪õøàä ìà êéáà úéáîå êúãìåîîå õøàîá êì êì íøáà ìà 'ä øîàéå‬‬ ‫‪) êàøà øùà‬יב‪ ,‬א(‪ .‬הנה כאן החל הדרך של אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬דכתיב )יח‪,‬‬ ‫יט( 'אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה''‪ ,‬ודרך זו התחילת‬ ‫עתה‪ .‬והוא הנסיון הראשון מנסיונות של אברהם אבינו המפורשים בתורה‪,‬‬ ‫ולכאורה העמיד נסיון זה את מהותו של אברהם אבינו‪ ,‬ונעשה בזה אדם‬ ‫שאפשר לנסותו‪ .‬ואף שזה גופא היה ג"כ נסיון‪ ,‬מ"מ היה כהכנה לכל‬ ‫הנסיונות העתידות‪ ,‬כי בצאתו מאור כשדים נעשה בריה חדשה‪ ,‬ועתה‬ ‫מתחילין לנסותו‪ .‬והנסיון הראשון הוא שילך לארץ ישראל‪ ,‬והיה זה נסיון‬ ‫גדול שהרי במדרש )בר"ר לט‪ ,‬ט( מדמה נסיון זה לנסיון האחרון שהוא נסיון‬ ‫העקידה‪ ,‬ושם מפורש בקרא שהיה נסיון‪ ,‬שכן נאמר )בראשית כב‪ ,‬א( 'והאלקים‬ ‫נסה את אברהם'‪ ,‬ויש לבאר ענין נסיון זה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫דרך צריכה להיות לפי מדת החסד‬ ‫הנה כל דרך שייכת לאברהם אבינו שהוא מדת החסד‪ ,‬שהרי אמרו חז"ל‬ ‫)יומא טו‪ (:‬כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין‪ ,‬וכן הלכות התורה‬ ‫שמכונות 'הליכות עולם' )מגילה כח‪ (:‬משום שהן כמו הליכה בדרך‪ ,‬הרי הן‬ ‫בדרך של חסד‪ ,‬שכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד‪ .‬והיא הדרך של אברהם‬ ‫אבינו שנאמר 'ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט'‪ ,‬וצדקה היא ענין של‬ ‫חסד‪ ,‬ומה שהוסיף 'ומשפט' אינו אלא שהצדקה צריכה להיות במשפט‪,‬‬ ‫שתתאים הצדקה עם הדין‪ ,‬אבל עיקר הדרך היא הצדקה‪.‬‬ ‫ארץ ישראל היא בחי' חסד‬ ‫וכן הליכת אברהם כאן היתה לימין‪ ,‬כנאמר )פסוק ט( 'ויסע אברם הלוך‬ ‫ונסוע הנגבה'‪ ,‬והליכתו היתה לארץ ישראל שבכללות נחשבת כימין‪ ,‬וכמו‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫ב‬ ‫שבנימין שהיה היחיד מן השבטים שנולד בארץ ישראל‪ ,‬נקרא בנימין משום‬ ‫שהיה 'בן ימין' )רש"י בראשית לה‪ ,‬יח(‪ .‬וארץ ישראל מכונה בתורה 'ארץ כנען'‪,‬‬ ‫וכנען הוא הראשון משבעה עממין‪ ,‬ומכוון כנגד החסד‪ .‬וכשיצאו ישראל‬ ‫ממצרים לילך לארץ ישראל‪ ,‬הקיפם הקב"ה בענני הכבוד‪ ,‬שהיו ג"כ שייכים‬ ‫לחסד‪ ,‬וכנאמר )שמות יג‪ ,‬כא( 'וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן' שהוא זמן‬ ‫של חסד‪ ,‬ובזוה"ק )ח"ג קצא‪ (:‬פירשו שהכוונה לחסד שאזיל עם כולהו יומי‪.‬‬ ‫ונמצא שכללות דרך שייך לחסד‪.‬‬ ‫ענין הכנסת אורחים הוא להתחסד עם מי שהוא על הדרך‬ ‫ואברהם אבינו היה לו חסד מיוחד להכניס אורחים‪ ,‬שהוא חסד שמיוחד‬ ‫לאדם שהולך בדרך ואינו בביתו‪ ,‬וכשמכניסים אותו כאורח‪ ,‬פועלים שירגיש‬ ‫כמו בבית אע"פ שהוא עדיין על הדרך‪.‬‬ ‫הדרך לעץ החיים היא בחסד‪ ,‬ועץ החיים היא בחי' אהבה‬ ‫וענין דרך הוא‪ ,‬שהיא מובילה את האדם למחוז חפצו שצריך להגיע‬ ‫אליו‪ ,‬וכמו כן כל אדם יש לו תכלית בעולמו‪ ,‬ובמשך ימי חייו הוא הולך‬ ‫בדרך להגיע אל תכליתו‪ ,‬ודרך זה הוא ג"כ דרך של חסד‪ .‬ותכלית הליכת‬ ‫האדם בעולמו הוא להגיע אל עץ החיים‪ ,‬שכן דרך הראשון שמוזכרת בתורה‬ ‫היא 'דרך עץ החיים' )בראשית ג‪ ,‬כד(‪ ,‬וכאשר הגיע לעץ החיים נחשב שהגיע‬ ‫אל תכליתו‪ ,‬אבל גם כשמגיעים לעץ החיים יש דרך להלוך בה‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫)שהש"ר ו‪ ,‬כא( עץ חיים מהלך חמש מאות שנה‪ ,‬והוא כמו המהלך מן הארץ‬ ‫לשמים )פסחים צד‪ ,(:‬אבל דרך זו שונה מהדרך לעץ החיים‪ ,‬כי הדרך המוליכה‬ ‫לעץ החיים הוא דרך החסד‪ ,‬ואילו הדרך שהולכין בה אחר שהגיעו לעץ‬ ‫החיים היא דרך של אהבה‪ ,‬ששני מדות הן חסד ואהבה‪ ,‬וכשמגיעים לעץ‬ ‫החיים נחשב שהגיעו אל התכלית משום שמעתה עובדים את ה' מאהבה‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬כל דרך צריך להיות לפי מדת החסד‪ ,‬ובפרט הדרך לאר"י‬ ‫שאר"י היא בחי' חסד‪ ,‬והכנסת אורחים היא חסד למי שהולך בדרך‪,‬‬ ‫גם הלכות שנקראות הליכות נקבעות לפי מדת החסד‪ ,‬ועבודת כל‬ ‫אדם בעוה"ז שהיא כדרך להגיע אל התכלית היא במדת החסד‪,‬‬ ‫והתכלית היא עץ החיים‪ ,‬שכשהגיעו מתחיל דרך בעבודה מאהבה‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בירושלים מתגלית האהבה רזא דעץ החיים וצריכים‬ ‫לדרוש אותם ואין עליהם ציווי‬ ‫ואהבה זו מתגלית בירושלים‪ ,‬שהיא התכלית של כל ארץ ישראל ששייכת‬ ‫ג‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫למדת החסד‪ ,‬והולכים בדרך עץ החיים כדי להגיע לירושלים ששם מתגלית‬ ‫האהבה‪ ,‬שהיא הרזא דעץ החיים‪ .‬ואברהם אבינו אכן הלך לצד ירושלים‬ ‫כנאמר 'הלוך ונוסע הנגבה'‪ ,‬שהלך למצוא את ירושלים‪ .‬ואהבה זו היא‬ ‫אהבה שאינה תלויה בדבר‪ ,‬דהיינו אהבה עזה‪ ,‬ומדרגה גדולה בהתקשרות‬ ‫בהקב"ה‪ ,‬שאיננה תלויה בדבר‪ ,‬והיינו שלא מצוים עליה‪ ,‬אלא מגיעים לה‬ ‫ע"י הרגש הלב‪ .‬וכמו שמצינו שאת ירושלים שהיא דרגת האהבה יש לדרוש‬ ‫ולחפש מעצמו‪ ,‬ולא נאמר על זה ציווי‪ ,‬וכמו שכתוב )מלכים א‪ ,‬ח יז( 'ויהי‬ ‫עם לבב דוד אבי לבנות בית לה''‪ ,‬והקב"ה אמר לו 'הטיבות עם לבבך'‪,‬‬ ‫ומפורש בהדיא שלא נצטוה על כך‪ ,‬אלא שכך עלה בלבבו לבנות בית לה'‪.‬‬ ‫וכמו כן הקב"ה לא ציוה לאברהם אבינו לילך לירושלים‪ ,‬אלא הוא עצמו‬ ‫הבין שצריך להגיע לירושלים‪ ,‬והרגיש זאת מחמת גודל אהבתו לה'‪ ,‬וכנאמר‬ ‫)ישעיה מא‪ ,‬ח( 'אברהם אוהבי'‪ ,‬וירושלים הוא מקום שלא מצוים עליה‪.‬‬ ‫התורה מציינת מקומו של שכם אבל לא מקומו של ירושלים‬ ‫ותחילה הגיע אברהם לשכם‪ ,‬כנאמר )פסוק ו( 'ויעבור אברם בארץ עד מקום‬ ‫שכם'‪ ,‬וכבר נתבאר במקו"א שבפרשת ראה הסמיכה תורה שני פרשיות זו‬ ‫לזו‪ ,‬פרשה של שכם ופרשה של ירושלים‪ ,‬ואת שכם סימנה התורה בדיוק‬ ‫היכן היא‪ ,‬וכנאמר )דברים יא‪ ,‬ל( 'אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני היושב‬ ‫בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה'‪ ,‬והיא מדריגה של קיום מצוות שנצטוו‬ ‫עליה‪ ,‬ואילו בפרשה של ירושלים כתבה תורה )שם יב‪ ,‬ה( 'לשכנו תדרשו ובאת‬ ‫שמה'‪ ,‬שצריכים לדרוש ולחקור היכן הוא המקום שבחר ה'‪.‬‬ ‫חובת קיום מצוות מצד הכרת הטוב על החסדים הגדולים‬ ‫ואת המצוות שנצטוו עליהם שזהו ענין שכם מקיימים מצד שכל האנושי‪,‬‬ ‫שכיון שברא הקב"ה את האדם‪ ,‬ו'עולם חסד יבנה' )תהלים פט‪ ,‬ג(‪ ,‬צריך האדם‬ ‫להכיר טובה להקב"ה‪ ,‬ולקיים את הציוויים שלו‪ ,‬וכמו שמאריך בחובות‬ ‫הלבבות לבאר כמה שמחוייב האדם לעבוד את ה' מצד השכל‪ ,‬ובעיקר‬ ‫מצד הכרת הטוב וכדומה‪ ,‬שכל נברא מחוייב אל בוראו‪ ,‬אבל כל זה הוא‬ ‫מבאר בכל השערים שלו‪ ,‬עד שמגיע לשער האהבה שהוא השער האחרון‬ ‫שלו‪ ,‬ששם משנה את סגנון דבריו‪ ,‬כי האהבה איננה מצד חיוב אלא מצד‬ ‫התקשרות הנפש בה'‪ ,‬וזהו ענין ירושלים‪.‬‬ ‫ענין ירושלים הוא להיות בר לבב‬ ‫וההבדל בגימטריא בין שכ"ם לירושלי"ם הוא ב"ר לב"ב‪ ,‬דכתיב )תהלים‬ ‫כד‪ ,‬ג‪-‬ד( 'מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב'‪ ,‬והנה‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫ד‬ ‫נק"י עם ב"פ כ"ף עולה שכ"ם‪ ,‬וכשמוסיפין על זה ב"ר לב"ב עולה‬ ‫ירושלי"ם‪ ,‬ואם נוסיף עליהם עוד כמספר ב"ר לב"ב עולה אר"ץ ישרא"ל‪,‬‬ ‫שאז מעלים את כל ארץ ישראל לדרגת ירושלים‪ ,‬שכן ירושלים תתפשט‬ ‫לכל ארץ ישראל )שהש"ר ז‪ ,‬י(‪ ,‬וזהו ההליכה של אברהם אבינו‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬האהבה שהיא רזא דעץ החיים מתגלה בירושלים ולשם הלך‬ ‫אברהם‪ ,‬ועל ירושלים ודרגת האהבה אין ציווי וצריכים לדרוש אותם‬ ‫מעצמם‪ ,‬וכמו שאת ירושלים לא ציינה תורה היכן היא‪ ,‬ואילו שכם‬ ‫ציינה התורה מקומה‪ ,‬שזהו ענין קיום מצוות שנצטו עליהם ואותם‬ ‫מקיימים מחמת החסד שמשפיע ה'‪ ,‬וירושלים יתירה על שכם ששם‬ ‫זוכים להיות בר לבב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫גוי שנתגייר נתעלה מחסד לאהבה ולכן חייבין לאהוב‬ ‫אותו‬ ‫והעבודה מצד החסד והכרת הטוב להקב"ה‪ ,‬אכן שייכת גם לאומות‬ ‫העולם שגם הם מחוייבים לקיים ציווי ה'‪ ,‬וכל הטעם שנצטוינו )דברים י‪,‬‬ ‫יט( 'ואהבתם את הגר' הרי זה משום שגם הוא נתעלה מבחי' חסד לבחי'‬ ‫אהבה‪ ,‬שכשהיה גוי הכיר את ה' מצד החסד‪ ,‬וכמו אברהם אבינו ע"ה‬ ‫שהכיר בה' ממדת החסד שהקב"ה עושה הכל מגודל חסדו‪ ,‬וכמאמר 'עולם‬ ‫חסד יבנה'‪ ,‬אבל כשנתגייר עבר למדרגה של אהבה‪ ,‬שזהו מהות של ישראל‪,‬‬ ‫וכמו שאומרים 'אהבה רבה אהבתנו'‪ ,‬שהקב"ה אוהב את כלל ישראל‪ ,‬וכן‬ ‫כתיב )שם ג‪ ,‬לז( 'תחת כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעו אחריו'‪ ,‬שישראל‬ ‫נבחרו מכח האהבה שאוהב הקב"ה את האבות הק'‪ .‬ולכן גוי שנעשה‬ ‫ישראל‪ ,‬יש מצוה מיוחדת לאהוב אותו‪.‬‬ ‫כל נסיונות של אברהם אבינו היה להגיע לנסיון האחרון‬ ‫שהיה בירושלים‬ ‫ואברהם אבינו הבין שכדי לזכות למדרגה זו יצטרך לעבור נסיונות רבות‪,‬‬ ‫ולא יספיק לזה נסיון הראשון‪ ,‬אלא יתוספו על זה נסיונות נוספות‪ ,‬ואכן‬ ‫מיד שהגיע לארץ ישראל החל נסיון נוסף של 'ויהי רעב בארץ' והיה צריך‬ ‫לירד למצרים‪ ,‬וחזינן שכשיצאו ישראל ממצרים זכו למתן תורה‪ ,‬שהחל‬ ‫במאמר 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים'‪ ,‬שהוא ענין האהבה‪.‬‬ ‫ואברהם אבינו נתנסה בנסיון אחר נסיון כדי להגיע לתכלית האהבה‪ ,‬וכמו‬ ‫שכתוב )תהלים ס‪ ,‬ו( 'נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה'‪ ,‬היינו להגיע‬ ‫אל האמת שהיא התכלית‪.‬‬ ‫ה‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫וכל זה היה עד שהגיע לנסיון האחרון‪ ,‬שהיה נסיון גדול‪ ,‬ודרגה גדולה‬ ‫ושלימה של נסיון‪ ,‬שמפאת כן כתיב בהדיא בתורה שהיה נסיון כנאמר‬ ‫'והאלקים נסה את אברהם'‪ .‬ולנסיון זה היה צריך להגיע‪ ,‬והעמידה בכל‬ ‫הנסיונות שקדמו לו‪ ,‬היתה תלויה בנסיון זה‪ ,‬וכמו שפירש רש"י )בראשית‬ ‫כב‪ ,‬ב( שבקש הקב"ה מאברהם‪' ,‬עמוד לי בזה הנסיון שלא יאמרו הראשונות‬ ‫לא היה בהן ממש'‪ ,‬והיינו שכל הנסיונות היו רק כהכנה להגיע לנסיון זה‪.‬‬ ‫ונסיון זה אכן היה בירושלים‪ ,‬וכנאמר )שם פסוק יד( ויקרא אברהם שם המקום‬ ‫ההוא 'ה' יראה אשר יאמר בהר ה' יראה'‪ ,‬ואז הגיע אל התכלית ששייך‬ ‫שיגיע אליה האדם‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬גר שנתגייר עלה מחסד לאהבה כי חסד שייך גם לאוה"ע אבל‬ ‫אהבה היא רק בישראל‪ ,‬ולכן צריכים לאהוב את הגר‪ ,‬ואברהם עלה‬ ‫עתה במעלה זו וידע שיצטרך לעבור ע"ז נסיונות וקבלם עליו‪ ,‬והנסיון‬ ‫הראשון היה הירידה למצרים‪ ,‬ובנ"י כשיצאו ממצרים זכו לתורה‪ ,‬ונסיון‬ ‫האחרון של אברהם היה העקידה שהיה בירושלים‪ ,‬וכל הנסיונות היו‬ ‫הכנה לנסיון זה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ירושלים הוא מעין גן עדן ולעתיד יהיה בחי' גן עדן‬ ‫בשלימות‬ ‫וענין ירושלים הוא‪ ,‬שאחר שנתגרש אדם הראשון מגן עדן‪ ,‬עבר ענין‬ ‫הגן עדן לירושלים‪ ,‬שגן עדן הוא באמצע העולם‪ ,‬וירושלים הוא באמצע‬ ‫ישוב העולם )ע"ח של"ב פ"ה(‪ ,‬וכבר ביארנו ענין זה‪ ,‬שקודם החטא היו יכולים‬ ‫ליישב את כל העולם‪ ,‬כיון שלא היו קליפות בעולם‪ ,‬ולא היו קוץ ודרדר‬ ‫שנתהוו רק אחר שנתקלל אדם הראשון מחמת החטא‪ ,‬והמדבריות הן‬ ‫מקומות שאי אפשר ליישב משום שהן מקומות של הסט"א‪ ,‬וכנאמר )דברים‬ ‫ח‪ ,‬טו( 'מקום נחש שרף ועקרב'‪ ,‬והם יתיישבו לעתיד לבוא בביאת משיח‪,‬‬ ‫כמבואר בדברי הנביאים )ישעיה לב‪ ,‬טו ועוד(‪ ,‬ואז יהיה גן עדן באמצע העולם‬ ‫וישוב העולם‪ .‬אבל מצד יתרון בעל תשובה על הצדיק‪ ,‬ומכח היתרון שיצא‬ ‫מהחטא של עץ הדעת‪ ,‬יעבור גם אז הגן עדן לירושלים‪ ,‬שכן כתוב )יואל‬ ‫ד‪ ,‬כ( 'יהודה לעולם תשב וירושלים לדור ודור'‪ ,‬אבל ירושלים תהיה במדרגת‬ ‫גן עדן בשלימות‪.‬‬ ‫הדרך לגן עדן עצמו הוא חברון‬ ‫ולעת עתה הדרך להגיע לגן עדן הוא ירושלים וקודש הקדשים‪ ,‬כי היא‬ ‫מקום של מסירות נפש והעלאת מ"ן‪ ,‬אבל יש הארה ממה שבעתיד יהיה‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫ו‬ ‫גן עדן לגמרי בירושלים‪ ,‬והוא חברון‪ ,‬שמערת המכפלה אשר בו‪ ,‬הוא‬ ‫המעבר לגן עדן בעת הסתלקות מן העולם )זוה"ק ח"א ריט‪ ,(.‬והוא מקום‬ ‫קבורה‪ ,‬שהקבורה היא חסד של אמת‪ ,‬אשר חסד זה קרוב מאוד לאהבה‪,‬‬ ‫שאע"פ שאינו ממש אהבה‪ ,‬אבל קרוב לה‪ .‬וזהו ענין חברון ששם קבורים‬ ‫האבות הק'‪ ,‬שהם תיקנו חטא אדם הראשון‪ ,‬ואדם הראשון עצמו ג"כ‬ ‫קבור שם‪.‬‬ ‫מיתה באר"י שונה מבחו"ל כי מאיר שם הארה‬ ‫מתחיית המתים‬ ‫והוא השורש של המתים בארץ ישראל‪ ,‬שאמרו חז"ל )כתובות קיא‪' (.‬יחיו‬ ‫מתיך נבלתי יקומון' 'יחיו מתיך' מתים שבארץ ישראל‪' ,‬נבלתי יקומון'‬ ‫מתים שבחוץ לארץ‪ .‬ואמרו התם שמיתי חוץ לארץ יצטרכו להתגלגל‬ ‫במחילות עד לארץ ישראל‪ ,‬כי תחיית המתים תהיה רק בארץ ישראל‪,‬‬ ‫ועיקרו בירושלים כמו שנאמר )תהלים עב‪ ,‬טז( 'ויציצו מעיר כעשב הארץ )ראה‬ ‫סנהדרין צ‪ ,(:‬ואין עיר אלא ירושלים )כתובות קיא‪ (:‬ומיתה של ארץ ישראל שונה‬ ‫ממיתה בחו"ל‪ ,‬משום ששם יש הארה מתחיית המתים‪.‬‬ ‫בחסד שעושים עם המתים מכינים אותם לתחיית המתים‬ ‫והחסד שעושים עם המתים שייך ג"כ לזה‪ ,‬שמכינים בה את האדם‬ ‫לתחיית המתים‪ ,‬ומכבדים אותו מחמת זה‪ ,‬כי נתינת כבוד אל הגוף שייך‬ ‫רק משום שעתיד לקום לתחיה‪ ,‬ואין מיתתו כמיתת בהמה‪ .‬וגם אברהם זכה‬ ‫לכבוד בעת קבורת שרה‪ ,‬שאמרו לו )בראשית כג‪ ,‬ו( 'נשיא אלקים אתה בתוכנו‬ ‫וגו' איש ממנו את קברו לא יכלה ממך'‪ ,‬שאז נתגלה כבודו של אברהם‪,‬‬ ‫והוא בחי' של )ישעיה נח‪ ,‬ח( 'כבוד ה' יאספך'‪ ,‬ושרה היא אשה אשר אשתו‬ ‫כגופו )בכורות לה‪ ,(:‬והיא בבחינת גוף‪ .‬אבל התכלית היא להגיע לירושלים‬ ‫וזה הבין אברהם אבינו מעצמו‪ .‬ונידב את לבו לאהבה זו‪ ,‬וכענין דכתיב‬ ‫)הושע יד‪ ,‬ה( 'אוהבם נדבה'‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬אחר שנתגרש אדה"ר מג"ע עבר ענין ג"ע לירושלים‪ ,‬אבל‬ ‫אינו ממש ג"ע כי אינו באמצע העולם אלא באמצע ישוב העולם‪,‬‬ ‫ולעתיד יוכלו ליישב כל העולם‪ ,‬ומ"מ ירושלים לא תתבטל‪ ,‬ותתעלה‬ ‫לבחי' גן עדן בשלימות‪ ,‬בחברון יש הארה מג"ע דלעתיד ולכן היא‬ ‫מקום קבורה‪ ,‬שעולין בה לג"ע‪ ,‬והארה זו יש למתים שבאר"י שתחיית‬ ‫המתים יהיה רק שם‪ ,‬והכבוד שנותנים למת הוא מחמת הארה מתחיית‬ ‫המתים‪ ,‬ואברהם זכה לכבוד בקבורת שרה שהיתה כגופו‪.‬‬ ‫ז‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫ה‪.‬‬ ‫קין לא השיג ענין תחיית המתים והוא שורש כל אומות‬ ‫העולם שהם בחי' מיתה‬ ‫ובזה יבואר גם הנסיון הראשון 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך‬ ‫אל הארץ אשר אראך'‪ .‬דהנה ההבדל של כלל ישראל לאומות העולם החל‬ ‫כבר בקין והבל‪ ,‬במה ששעה ה' אל הבל ואל מנחתו‪ ,‬ואל קין ואל מנחתו‬ ‫לא שעה‪ ,‬כי קין הסתכל על קץ הימים וראה את המיתה )זוה"ק ח"א נד‪,(.‬‬ ‫ולא השיג את הסוד של תחיית המתים‪ ,‬וסבר שאין לאדם חיים נצחיים‪.‬‬ ‫וזה היה השורש של אומות העולם‪ ,‬כי הראש של אומות העולם הוא עמלק‪,‬‬ ‫שנאמר עליו )במדבר כד‪ ,‬כ( 'ואחריתו עדי אובד'‪ ,‬וכמו שאמר עשו 'אנכי‬ ‫הולך למות' )בראשית כה‪ ,‬לב(‪ ,‬ובפורים שמחו את עמלק יצאו ממות לחיים‬ ‫שזהו היפך מעמלק‪ ,‬כי האחרית שעליה נאמר )דברים ח‪ ,‬טז( 'להטיבך‬ ‫באחריתך'‪ ,‬צריכים לראות גם כשעוד עומדים על הדרך‪ ,‬וטעות זה החל‬ ‫בקין‪ ,‬שלא ראה את הטוב שבאחרית‪.‬‬ ‫בדור המבול האיר ה' הארה מתחיית המתים ונח חשב‬ ‫שהוא לנשמה ולא לגוף‬ ‫ומזה נשתלשלו שיטות שונות‪ ,‬כיון שאדם שיש לו רק חיי שעה לא‬ ‫יכול להתקשר עם הקב"ה שהוא נצחי‪ ,‬ונוצרו מזה שיטות דור אנוש ודור‬ ‫המבול ודור הפלגה‪ ,‬וכגון בדור המבול כתיב )בראשית ו‪ ,‬יג( 'קץ כל בשר‬ ‫בא לפני' וביאר בזוה"ק )ח"א נד‪ (.‬שהוא קץ השמאל והיא המיתה‪ ,‬ונח ניצול‬ ‫ע"י שהמשיך הקב"ה ענין של חיים נצחיים‪ ,‬ונח השיג אותו וכמו שכתוב‬ ‫בתקו"ז )כט‪ (.‬על 'נח איש צדיק' שנ"ח עם צ' הם אותיות נצח‪ ,‬אבל לא‬ ‫היה יכול להורידו ממש לגשמיות‪ ,‬והיה בעיניו שתחיית המתים היא רק‬ ‫לנשמה‪ ,‬אבל לא השיג תחיית המתים של העפר ממש‪ ,‬ושגוף הגשמי יקום‬ ‫לתחיה‪ ,‬דכתיב )שם פסוק יא( 'ותשחת הארץ לפני האלקים'‪ ,‬שהארץ לא היתה‬ ‫כתיקונה‪ ,‬והיתה עפר שיש לנחש אחיזה כי נחש עפר לחמו‪ ,‬ואחיזה לנחש‬ ‫היא אחיזה למיתה‪.‬‬ ‫והקב"ה הוריד את ק"כ שנות משה שהן מספר שנות היובל בשיתא‬ ‫אלפי שנה דהוי עלמא )ר"ה לא‪ ,(.‬והם היו הק"כ שנה שבנה נח את התיבה‪,‬‬ ‫ונקרא עולמו של יובל‪ ,‬והוא הנצחיות של הגוף‪ ,‬כי הגוף הוא עבד והוא‬ ‫יוצא לחירות בעולמו של יובל‪ ,‬וזהו שנאמר )שם פסוק ג( 'לא ידון רוחי‬ ‫באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה'‪ ,‬כי 'בשגם'‬ ‫הוא משה )חולין קלט‪ (:‬ששנותיו היו ק"כ שנות יובל‪ ,‬וכמו שנאמר )ישעיה‬ ‫סג‪ ,‬יא( 'ויזכור ימי עולם משה עמו'‪ ,‬ששנותיו הם 'ימי עולם'‪ ,‬והיו לו חיים‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫ח‬ ‫נצחיים‪ ,‬שנאמר בו )דברים לד‪ ,‬ז( 'לא כהתה עינו ולא נס ליחה'‪ ,‬ומדתו היא‬ ‫מדת נצח‪ .‬אבל 'לא ידון רוחי באדם לעולם' שהאדם לא יזכה לעולם זה‪,‬‬ ‫ורק נח השיג ענין חיי נצח אבל רק לנשמה ולא לגוף‪ ,‬ולא היה יכול‬ ‫להמשיכו לדורו‪.‬‬ ‫דור הפלגה חשבו שאדם שייך לארץ והסכימו לקיים רק‬ ‫מצוות שבין אדם לחבירו‬ ‫ושיטת דור הפלגה היתה‪ ,‬שהם אנשים ארציים‪ ,‬ולכן בין השמים והארץ‬ ‫הוי הארץ העיקר‪ ,‬ומצאו בקעה בארץ שנער ואמרו 'לעשות מגדל וראשו‬ ‫בשמים' )בראשית יא‪ ,‬ד(‪ ,‬היינו שיהיה להם קשר מסויים עם השמים‪ ,‬אבל רק‬ ‫כמו בן אדם גשמי‪ ,‬ועיקר המצוות יהיו רק בין אדם לחבירו‪ ,‬שהן מצוות‬ ‫של הארץ‪ ,‬וכידוע )תנחומא תשא טז( ששני הלוחות היו כנגד שמים וארץ‪,‬‬ ‫ובלוח של שמים היו כתובין מצוות בין אדם למקום‪ ,‬ואילו בלוח השני‬ ‫היו כתובין מצוות שבין אדם לחבירו‪ .‬וכן כתיב בהם )שם פסוק א( 'ויהי כל‬ ‫הארץ שפה אחת ודברים אחדים' שקיימו מצוות שבין אדם לחבירו‪ ,‬זהו‬ ‫השיטה של דור הפלגה‪.‬‬ ‫אברהם אבינו סבר שצריך להיות איש שמיימי‬ ‫אבל אברהם אבינו חלק עליהם ואמר שהעיקר הוא השמים‪ ,‬שיש לאדם‬ ‫נשמה שהיא חלק אלוק ממעל‪ ,‬ועולם הבא הוא העיקר‪ ,‬ולכן נקרא אברם‬ ‫משום שהיה אב רם‪ ,‬היינו איש שמיימי‪ ,‬ועל כך היה רגיל לדרוש בכל‬ ‫העולם וקירב עי"ז גרים‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬קין הסתכל על המיתה ולא השיג סוד תחיית המתים‪ ,‬והוא‬ ‫השורש של אוה"ע שראשם עמלק שאחריתו עדי אובד‪ ,‬ואינם יכולים‬ ‫להתקשר עם ה' כיון שאין להם חיים נצחיים‪ ,‬ולכן בדו להם שיטות‬ ‫שונות‪ ,‬ובדור המבול האיר ה' הארה מחיים נצחיים בחי' עולמו של‬ ‫יובל ובחי' משה שחי שנות יובל‪ ,‬ונח השיגו אך רק על הנשמה ולא‬ ‫על הגוף ולא היה יכול להמשיכו אל הדור‪ ,‬דור הפלגה הסתכלו על‬ ‫האדם שהוא חומרי וארצי‪ ,‬ולכן עשו הארץ העיקר ורצו לקבל רק עניני‬ ‫בין אדם לחבירו‪ ,‬אבל אברהם אבינו היה איש שמיימי בחי' אב רם‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫השפעות של עץ החיים יורדות במהירות ואין עליהן‬ ‫דיונים‬ ‫ומה שהיה אברהם אבינו איש שמיימי‪ ,‬היה מחמת שהיה לו קשר‬ ‫לעץ החיים‪ ,‬כי עץ החיים הוא כמו צינור שיורד מן השמים אל הארץ‪,‬‬ ‫ט‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫וכמו שכתוב בזוה"ק )ח"א רב‪ (:‬על מה שנאמר )משלי יג יב( 'תוחלת‬ ‫ממושכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה'‪ ,‬ששפע שיורד בדרך‬ ‫השתלשלות מעולם לעולם‪ ,‬דנים עליו בכל ירידה וירידה אם ראויים‬ ‫לקבלו‪ ,‬ולכן היא 'תוחלת ממושכה'‪ ,‬שעובר זמן רב עד שמגיע למטה‬ ‫לארץ‪ .‬אבל אם השפע יורד בהצינור של עץ חיים‪ ,‬אזי 'תאוה באה'‪,‬‬ ‫שמגיע למטה ברגע קט‪ ,‬כיון שהוא צינור שמקשר הארץ לשמים ואינו‬ ‫עובר את כל הדיונים‪.‬‬ ‫ע"י ישרות של האדם משיגין אמונה בלא חשבונות רבים‬ ‫וכמו כן הקשר של האדם עם ה' ע"י עץ החיים‪ ,‬הוא קשר ישר שאינו‬ ‫צריך לעבור חשבונות של כל העולמות‪ ,‬דכתיב )קהלת ז‪ ,‬כט( 'אשר עשה‬ ‫האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים'‪ ,‬שהקב"ה ברא את‬ ‫האדם באופן שיהיה ישר‪ ,‬אשר מכח ישרותו אינו צריך לעשות חשבונות‬ ‫כדי להשיג אמונה‪ ,‬אלא אמונתו נובעת מכח ישרותו‪ ,‬ומן קשר האהבה‬ ‫להקב"ה שטבוע בו‪ .‬וזהו ענין עץ החיים‪ ,‬חיים של אמונה‪ ,‬כענין 'צדיק‬ ‫באמונתו יחיה' )חבקוק ב‪ ,‬ד(‪ ,‬והיינו שיש לאדם קשר ישר להקב"ה‪ ,‬ואינו‬ ‫צריך לעבור חשבונות רבים עבור האמונה‪ .‬ואילו חשבונות שייכות לעץ‬ ‫הדעת טוב ורע‪ ,‬ועל זה נאמר 'והמה בקשו חשבונות רבים'‪ ,‬וחשבונות אלו‬ ‫גרמו ל'תוחלת ממושכה'‪ ,‬כי אם היה אדם הראשון אוכל מעץ החיים היה‬ ‫תיכף מגיע אל התיקון השלם‪ ,‬והיה יכול אח"כ לאכול גם מעץ הדעת‪,‬‬ ‫משום שהיה רואה רק את הטוב שבו‪ .‬ולפי"ז אין האדם איש ארצי אלא‬ ‫הוא מקושר בקשר ישר אל השמים‪.‬‬ ‫עץ החיים הוא התאוה של האדם לה' ושל הקב"ה לאדם‬ ‫ותכלית כל נשמה היא לזכות לעץ החיים‪ ,‬ועל דרך זו הוא הולך במשך‬ ‫ימי חייו‪ ,‬והוא 'דרך עץ החיים' היינו הדרך להגיע אל עץ החיים‪ ,‬ובעת‬ ‫הסתלקות מן העולם עולים לעץ החיים‪ ,‬ונקרא 'דרך כל הארץ' )מלכים‪-‬א ב‪,‬‬ ‫ב(‪ ,‬אך בעיקר היא הדרך של עץ החיים עצמו‪ ,‬אשר דרך זו הולכת בדרך‬ ‫'תאוה באה'‪ ,‬ואין בה 'תוחלת ממשיכה'‪ ,‬והיא התאוה שיש בהנשמה‬ ‫להקב"ה‪ ,‬וביותר היא התאוה שיש להקב"ה אל הנשמות ולא רק אל‬ ‫הנשמות אלא גם אל הגופים‪ ,‬ואילו חשבונות העולם הם 'תוחלת ממושכה'‬ ‫שכל העולם עובר חשבונות על גבי חשבונות‪ ,‬ושיטות שונות ומשונות‪,‬‬ ‫שיטות שמתבטלות בזו אחר זו עד ימות המשיח‪ ,‬ששיטות אלו הן מבחי'‬ ‫'תוחלת ממושכה'‪ ,‬שגרם חטא עץ הדעת‪.‬‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫י‬ ‫אברהם אבינו עבד ה' בזריזות ובלא חשבונות‬ ‫וזהו ענין 'זריזותיה דאברהם' )חולין טז‪ ,(.‬היינו שהליכתו בדרכו היתה‬ ‫בזריזות‪ ,‬כיון שהלך בדרך עץ החיים שאין עוברים בו בחשבונות רבים‬ ‫שהם 'תוחלת ממושכה'‪ ,‬ובית המקדש היא מקום זריזין )פסחים לו‪ ,(.‬וכהנים‬ ‫זריזין הם )שם(‪ ,‬והיא נבנית מעצמה ובחפזון )שהש"ר א‪ ,‬ה(‪ ,‬שכאילו נבנית‬ ‫מאיליה ובטבעיות‪ ,‬ויש בו קשר טבעי להקב"ה‪ ,‬והיא היפך מדור הפלגה‬ ‫שעשו חשבונות רבים‪ ,‬וכן עשו אבנים לעצמם אבנים שהם מעשה ידי‬ ‫אדם‪ ,‬אבנים שעשו בני אדם ע"י החשבונות שלהם‪ ,‬אבל ירושלים הוא‬ ‫מקום שלמעלה מחשבונות‪ ,‬ובה מאיר הישרות שעשה הקב"ה בהאדם‪ .‬והיא‬ ‫מקום זריזין‪ ,‬מקום שאין בה חמץ‪ ,‬ויכולים ללוש עיסה גדולה ולא תחמיץ‬ ‫)פסחים לז‪ ,(.‬כי חמץ הוא בחי' מצרים ובחי' חשבונות רבים ותוחלת‬ ‫ממושכה‪ ,‬אבל כהנים זריזין הן‪ ,‬ואברהם בצאתו מחרן היה בן ע"ה שנה‬ ‫שעולה כה"ן‪ ,‬ואכן היה כהן‪ ,‬וכמו שדרשו עליו הפסוק )תהלים קי‪ ,‬ד( 'אתה‬ ‫כהן לעולם' )נדרים לב‪ ,‬ב(‪ .‬וזהו זריזותיה דאברהם‪ ,‬שאין בו כל החשבונות‬ ‫שהם 'תוחלת ממושכה'‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬השפעות של עץ החיים יורדות מהר ואינן עוברות הדיונים‬ ‫שיש בכל עולם‪ ,‬וכן הקשר של האדם לה' ע"י עץ החיים הוא קשר‬ ‫ישר‪ ,‬שאין צריך חשבונות רבים שהם בחי' תוחלת ממושכה‪ ,‬ועץ החיים‬ ‫הוא גילוי התאוה של האדם לה' ושל הקב"ה להאדם‪ ,‬ענין זריזותיה‬ ‫דאברהם עבודה בלא חשבונות‪ ,‬כמו ביהמ"ק שהיא מקום זריזים וכהנים‬ ‫זריזין‪ ,‬וכן אברהם היה כהן‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫גם בהדרך לעץ החיים יש הארה ממנו‬ ‫ואף שמתחילה לא זכה אברהם עדיין לעץ החיים‪ ,‬מכל מקום התכלית‬ ‫מאירה גם בהדרך אליה‪ ,‬וכמו שאמר דוד המלך במזמור קלט‪ ,‬שמיירי שם‬ ‫מירידת הנשמה לעולם הזה‪ ,‬ואמר התם )פסוק יא( 'אך חושך ישופני ולילה‬ ‫אור בעדני'‪ ,‬היינו שמכיר האור שבתוך החושך‪ ,‬ומסיים דבריו 'וראה אם‬ ‫דרך עוצב בי ונחני בדרך עולם'‪ ,‬כי גם הדרך שלא נתגלה בה עדיין האור‬ ‫צריכה להיות כמו דרכי ציון שהם דרכים שמחות‪ ,‬כיון שעולים בהם‬ ‫לירושלים לקבל פני רבו‪ ,‬וביארנו במקו"א שהכוונה לרבי שיכול להחיות‬ ‫מתים בחי' עץ החיים‪ ,‬ובעת חורבן בית המקדש כתיב )איכה א‪ ,‬ד( 'דרכי‬ ‫ציון אבלות'‪ ,‬שנפלה אבלות על דרכי ציון‪.‬‬ ‫יא‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫הדרך בעבודת ה' היא עצמה עבודה ולא רק הכשר‬ ‫והיינו שמדגישים שגם הדרך היא מכלל המצוה‪ ,‬ואיננה רק הכשר‬ ‫למצוה‪ ,‬שהדרך עצמה לעץ החיים ג"כ פועלת גדולות ונצורות‪ ,‬ולכן הא‬ ‫דשלוחי מצוה אינם ניזוקים למדים מהעלייה לירושלים )פסחים ח‪ ,(:‬ועל הכנה‬ ‫למצוה לא נאמר ששלוחי מצוה אינן ניזוקין‪ ,‬אלא שהדרך עצמה היא מצוה‪.‬‬ ‫וזהו ענין שכר הליכה כשהולכים לבית המדרש רחוק )ב"מ קז‪ ,(.‬הגם‬ ‫שלכאורה יכולים למהר ההגעה להתכלית אם יפנה לבית המדרש קרובה‪,‬‬ ‫אבל אז יאבד את הדרך‪ .‬והרי לן שהדרך עצמה היא ענין נעלה‪ ,‬וכן מצינו‬ ‫שמשה רבינו כתב את הדרכים‪ ,‬וכנאמר )במדבר לג‪ ,‬ב( 'ויכתוב משה את‬ ‫מוצאיהם למסעיהם על פי ה''‪ ,‬שכתב את כל מ"ב המסעות‪ ,‬כי הדרך עצמה‬ ‫קיימת לעולם‪ ,‬והיא דבר של קיימא‪ ,‬כיון שיש בה ענין בפני עצמו‪ ,‬וחוץ‬ ‫מזה יש להגיע אל התכלית‪.‬‬ ‫בהכנסת אורחים מאירים לאדם שהוא בדרך את‬ ‫התכלית שלו‬ ‫וזהו גם ענין הכנסת אורחים‪ ,‬שאע"פ שהאורח עדיין בדרך‪ ,‬מכניסים‬ ‫אותו לבית‪ ,‬ומראים לו שגם בדרך הוא בבית‪ ,‬משום שבבחינה מסויימת‬ ‫נחשב שכבר הגיע אל התכלית‪ ,‬כיון שלעצם הדרך יש ג"כ תכלית‪ .‬וזהו‬ ‫ענין של 'דרך עץ החיים'‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬בהדרך לעץ החיים מאיר ג"כ הארה ממנו‪ ,‬והיא הכרה באור‬ ‫שבתוך החושך‪ ,‬ולכן הדרך צריכה להיות שמחה כמו דרכי ציון‪ ,‬ומשום‬ ‫זה יש בהדרך עצמה תכלית‪ ,‬שלכן שלוחי מצוה לא ניזוקין בהדרך‪,‬‬ ‫ומשה כתב מ"ב המסעות‪ ,‬וזהו הכנסת אורחים ליתן הרגשה למי שהוא‬ ‫בדרך שכאילו הגיע לבית‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫נסיון 'לך לך' היה לבטל דעתו לה' ולהכיר שהארץ‬ ‫היא העיקר‬ ‫ועכ"פ אברהם אבינו היה איש שמיימי‪ ,‬ודרש בפני כל שהשמים הוא‬ ‫העיקר‪ ,‬אך עתה אמר לו הקב"ה חידוש גדול‪ ,‬שהארץ היא העיקר‪ ,‬וזה‬ ‫היה מסירות נפש גדולה לאברהם אבינו‪ ,‬משום שהיה לו כבר 'את הנפש‬ ‫אשר עשו בחרן'‪ ,‬היינו שומעי לקחו‪ ,‬שקיבלו ממנו שצריך להיות איש‬ ‫שמיימי והעיקר הוא השמים ולא הארץ‪ ,‬ועתה אומר לו הקב"ה שאינו נכון‪,‬‬ ‫ודור הפלגה היו אלו שטענו שהארץ היא העיקר‪ ,‬ועתה אמר לו הקב"ה‬ ‫שסברתם נכונה‪ ,‬אלא שהם לא מבינים את מהות הארץ‪ ,‬וטעו בהבנת הארץ‪,‬‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫יב‬ ‫אבל לא אמרו דבר שקר‪ ,‬רק צריכים לבררו‪ ,‬וזה שאמר לו הקב"ה 'אל‬ ‫הארץ אשר אראך'‪ ,‬היינו שאת הארץ שהם טעו בה‪ ,‬אראה אותך מה היא‪,‬‬ ‫ואז תבין שהארץ היא העיקר‪.‬‬ ‫תורה לא בשמים ובני הארץ קובעים ההלכה‬ ‫וגם עצם הדבר שעמדו דור הפלגה לומר דעות להקב"ה‪ ,‬הרי זה עצמו‬ ‫טעות גדול‪ ,‬שכאילו יכולים להעמיד סדרי עולם‪ ,‬וכן כל הדורות קודם‬ ‫אברהם רצו לקבוע להקב"ה את סדרו של עולם כפי שיטתם‪ ,‬אבל אברהם‬ ‫אבינו אמר‪ ,‬שהכי נוכל לומר להקב"ה דעות‪ ,‬הרי הוא הריבון כל העולמים‪.‬‬ ‫אבל עתה אמר לו הקב"ה שאף שאכן טעו‪ ,‬אבל עצם הענין אינו טעות‪,‬‬ ‫כי 'תורה לא בשמים היא' )דברים ל‪ ,‬יב(‪ ,‬וההלכה נפסקת כפי שקובעים בארץ‬ ‫ולא כפי שסוברים בשמים )ב"מ נט‪ ,(:‬ויש גם ענין של 'צדיק מושל יראת‬ ‫אלקים' )שמואל ב‪ ,‬כג‪ ,‬ג(‪ ,‬שאמרו חז"ל )מו"ק טז‪ ,(:‬מי מושל בי צדיק‪ ,‬רק הם‬ ‫לא הבינו הכוונה בזה‪ ,‬אבל לא היתה הטעות שקר ביסודה‪ ,‬כי אכן יש‬ ‫ענין כזה‪ ,‬ואני אראה אותך עתה ענין זה‪ ,‬ואברהם אבינו היה צריך לשנות‬ ‫עתה את כל מהלך מחשבתו‪ ,‬ואכן 'וילך אברם כאשר דיבר אליו ה''‪.‬‬ ‫עיקר מסירות נפש הוא ביטול הדעת לה'‬ ‫ואברהם אבינו היה צריך כאן לבטל את דעתו‪ ,‬ועיקר ענין מסירות נפש‬ ‫הוא ביטול ומסירת הדעת להקב"ה‪ ,‬וזו היתה גם המסירות נפש של‬ ‫העקידה‪ ,‬שהיה לו בלבול הדעת‪ ,‬כיון שהיה נראה כסתירה‪ ,‬שאתמול אמר‬ ‫לו הקב"ה )שמות כא‪ ,‬יב( 'כי ביצחק יקרא לך זרע'‪ ,‬ועתה אומר לו 'העלהו‬ ‫לעולה' )בר"ר נו‪ ,‬ח(‪ ,‬והיינו שעיקר הנסיון היה בהדעת‪.‬‬ ‫מסירות נפש לתורה היא ביטול הדעת‬ ‫וכבר נתבאר במקו"א‪ ,‬שמה שנאמר )במדבר יט‪ ,‬יד( 'זאת התורה אדם כי‬ ‫ימות באוהל'‪ ,‬ואמרו חז"ל )שבת פג‪ (:‬אין התורה מתקיימת אלא במי שממית‬ ‫עצמו עליה‪ ,‬שהכוונה היא שממית את הדעת שלו עבור דעת תורה‪ ,‬ואמר‬ ‫'כי ימות באוהל' היינו כמו שהמנורה שהיא באוהל‪ ,‬והיא המנורה של ימי‬ ‫חנוכה שאז היה חינוך ומעין של הגאולה העתידה‪ ,‬ויון היה להם דעת‬ ‫שלהם‪ ,‬ולא היו מוסרים נפשם אל דעת הקב"ה‪ ,‬ולא רצו לבטל את דעתם‪,‬‬ ‫ואילו את המנורה הדליקו מאש של המזבח‪ ,‬אשר מזבח הוא ענין מסירות‬ ‫נפש‪ ,‬וממנו הדליקו את המנורה‪ ,‬כיון שעיקר מסירות נפש הוא על השכל‪.‬‬ ‫ואין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמה עליה‪ ,‬משום שדעת התורה‬ ‫יג‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫היא היפך דעת האנושי‪ ,‬והיא אינה מתקיימת אלא במי שמבטל את דעתו‬ ‫לדעת תורה‪ ,‬והוא בטל לדעת הקב"ה‪.‬‬ ‫נסיון הראשון שנאמר בתורה הוא 'לך לך' משום דהיה בו‬ ‫ביטול הדעת‬ ‫ולכן הוי נסיון זה הראשון בתורה‪ ,‬משום שזה היה הנסיון האמיתי‬ ‫הראשון‪ ,‬כי בהנסיון של אור כשדים בחר אברהם אבינו בשמים‪ ,‬ומצד‬ ‫השכל משום שנברא צריך להיות בטל לבורא‪ ,‬וצריך להכיר לו טובה‬ ‫על החסדים שמטיב עמו הקב"ה‪ ,‬אבל העיקר הוא שהדעת תהיה בטל‬ ‫לבורא‪ ,‬ועל האדם לבטל את השכל להקב"ה‪ ,‬זהו מסירות נפש אמיתי‪,‬‬ ‫שנובע מאהבת ה'‪ ,‬וזה היה הנסיון של 'לך לך מארצך וממולדתך ובית‬ ‫אביך'‪ ,‬ובזה היה נסיון זה השורש של 'לך לך אל ארץ המוריה'‪ ,‬ואברהם‬ ‫אבינו ידע שכדי להשיג סוד זה‪ ,‬יצטרך לעבור נסיונות רבים‪ ,‬אבל ביטל‬ ‫עצמו לה'‪ ,‬וקיבל על עצמו לסבול נסיונות‪ ,‬כדי להגיע להשגת הסוד של‬ ‫אהבת ה'‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬בהנסיון של 'לך לך' גילה ה' לאברהם שהארץ היא העיקר‪,‬‬ ‫ודלא כמו שדרש עד עתה שהשמים הוא העיקר‪ ,‬והיה צריך לבטל‬ ‫דעתו‪ ,‬כי דור הפלגה אמרו שהארץ העיקר רק הם לא השיגו ענין‬ ‫הארץ‪ ,‬וגם מה שרצו לקבוע לה' את סדר העולם יש לו שורש בתורה‬ ‫במה שתורה לא בשמים‪ ,‬וצדיק גוזר והקב"ה מקיים‪ ,‬אך צריך בירור‪,‬‬ ‫וביטול הדעת הוא עיקר ענין מסירות נפש‪ ,‬מסירות הדעת‪ ,‬וכן מה‬ ‫שצריך להמית עצמו כדי לזכות לתורה‪ ,‬היינו להמית הדעת לזכות‬ ‫לדעת תורה‪ ,‬ולכן נסיון זה הוא הראשון שמוזכר בתורה‪ ,‬ויש בזה‬ ‫השתוות לנסיון העקידה ששם היה ג"כ עיקר הנסיון בלבול הדעת‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫בכל דבר שבקדושה יש שלימות והוספה על השלימות‬ ‫והענין שהארץ היא העיקר יותר מן השמים‪ ,‬הוא בגדר הוספה על עץ‬ ‫החיים‪ ,‬שענין ההוספה היא כמו בעל תשובה שעבודתו בחילא יתיר )זוה"ק‬ ‫ח"א קכט‪ ,(:‬וכל עבודתו היא עבודה של הוספה‪ ,‬כי במה שעשה אלקים את‬ ‫האדם ישר‪ ,‬היה האדם צדיק‪ ,‬אבל עתה אחר חטא עץ הדעת‪ ,‬קיבל צורה‬ ‫חדשה‪ ,‬היינו צורה של הוספה‪ ,‬וזוהי בחי' יוסף‪ ,‬שיעקב הוא בחי' שלימות‪,‬‬ ‫ואחר זה יש ענין שנקרא יוסף‪ ,‬שהוא שלימות שונה ע"י הוספה‪ .‬וכן‬ ‫ירושלים היא הוספה על קדושת ארץ ישראל‪ ,‬ובכל דבר שבקדושה יש ענין‬ ‫זה‪ ,‬שיש את שלימות ואת ההוספה על השלימות‪ ,‬וכמו שהיתה קריעת י"ס‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫יד‬ ‫אחר יציאת מצרים‪ ,‬שאחר שיצאו ממצרים היתה הוספה של קריעת י"ס‪,‬‬ ‫ואכן הקריעה היתה בזכות יוסף )בר"ר פז‪ ,‬ח(‪ ,‬וגמר הוספה זו היתה במאמר‬ ‫'אנכי ה' אלקיך'‪ ,‬והיא כח התשובה‪ ,‬וכמו שבאו ישראל להר סיני בתשובה‬ ‫)מכילתא בחדש א(‪ ,‬והיינו שהיא כח של הוספה‪.‬‬ ‫תוספת עלייה במדת החסד הוא ענין היחוד שמאחדת‬ ‫שמים וארץ‬ ‫והוספה זו היא התעלות בענין החסד‪ ,‬דהנה המצוה שנצטוה בה אברהם‬ ‫היא מצות מילה‪ ,‬שהמכוון במצוה זו היא‪ ,‬חסד שמקושר עם האהבה‪ ,‬היינו‬ ‫חסד שמבטא קשר של אהבה‪ ,‬שמצד אחד הוא חסד‪ ,‬כיון שנעשית באבר‬ ‫שמשפיע חסד‪ ,‬אבל ההשפעה היא בסוד היחוד‪ ,‬שאת חסד זה משפיעים‬ ‫רק בסוד היחוד‪ ,‬אבל יש גם חסדים שמושפעים שלא בדרך יחוד‪ ,‬והרי זה‬ ‫כמו שבדרך אגב יש גם חסדים נוספים‪ .‬ודומה הדבר לנישואי איש ואשה‪,‬‬ ‫שמקושרים בסוד היחוד‪ ,‬ובנוסף לזה גם מפרנס הבעל את אשתו‪ ,‬אבל‬ ‫אליבא דאמת יש גם בזה יחוד שהוא משפיע לה‪ ,‬והיא מקבלת ממנו‪ ,‬ויחוד‬ ‫זה הוא רזא דאחד‪ ,‬ובזה מתאחדים שמים וארץ כאחד‪ ,‬שאין הארץ נפרדת‬ ‫מן השמים ומקבלת ממנה חסד‪ ,‬אלא שהיא אחד עם השמים‪ ,‬שזהו ענין‬ ‫אהבה ואחדות‪ ,‬והוא ענין 'אנכי ה' אלקיך'‪ ,‬שאיננו כמו הב' של תיבת‬ ‫'בראשית'‪ ,‬שמורה על ב' בחינות של שמים וארץ‪ ,‬ואף שהארץ מקבלת מן‬ ‫השמים‪ ,‬מכל מקום לא נתגלה עדיין ששניהם אחד כסוד היחוד‪ ,‬וזה נתגלה‬ ‫במאמר 'אנכי ה' אלקיך'‪.‬‬ ‫שם אברהם מורה על התעלות מדת החסד לסוד היחוד‬ ‫וזהו מה שנקרא אברם בשם אברהם‪ ,‬כי אברהם נוט' א' ב' ר"ם‪ ,‬היינו‬ ‫שנתעלה הב' להיות אחד‪ ,‬ואות הה' היתירה רומזת על ה' חסדים‪ ,‬שנעשה‬ ‫הוספה ועליית מדריגה בהה' חסדים‪ ,‬שגם החסדים שלא באים בדרך יחוד‬ ‫נתעלו לסוד היחוד‪ ,‬וזוהי ההוספה שנעשה בענין עץ החיים‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬מה שהארץ חשובה מהשמים היא בגדר הוספה על מה שנברא‬ ‫האדם ישר‪ ,‬וכמו הוספה של בעל תשובה על צדיק‪ ,‬ובחי' יוסף שמוסיף‬ ‫על שלימות של יעקב‪ ,‬וירושלים על אר"י‪ ,‬וקריעת י"ס על יציאת‬ ‫מצרים‪ ,‬העלאה במדת החסד היא‪ ,‬שיש חסד שניתן רק בהיחוד‪ ,‬אבל‬ ‫בתיקון החסד מתגלה שכל חסד הוא בחי' יחוד‪ ,‬ולפי"ז השמים והארץ‬ ‫הם אחד ולא שנים שזה נתגלה במתן תורה‪ ,‬ומרומז בשם אברהם‬ ‫שניתוסף לו ה' כי נעשה עלייה להה' חסדים‪.‬‬ ‫טו‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫י‪.‬‬ ‫השפעת החסד של ה' היא בחי' שוב שאחר העליה‬ ‫לשמים חוזרים להארץ‬ ‫וגילוי זה מתגלה דייקא בהדרך‪ ,‬כי דרך עץ החיים הוא ענין של‬ ‫הסתלקות‪ ,‬אבל לא רק הסתלקות‪ ,‬אלא הסתלקות בדרך רצוא ושוב‪ ,‬וכידוע‬ ‫שדר"ך עולה ב"פ יב"ק‪ ,‬שהוא בגימ' הוי"ה אלקים‪ ,‬אשר אלקים הוא דין‪,‬‬ ‫והוא בחי' רצוא מלמטה למעלה‪ ,‬ואח"כ חוזרים להוי"ה בדרך שוב‬ ‫מלמעלה למטה‪ .‬וענין השוב אחר הרצוא‪ ,‬הוא שהעיקר הוא הארץ ולא‬ ‫השמים‪ ,‬ולכן אע"פ שכבר עלו ע"י הרצוא‪ ,‬חוזרים ויורדים מחמת חשיבות‬ ‫השוב על פני הרצוא‪ .‬ואליהו הנביא הוא מלאך הברית‪ ,‬והוא עולה וחוזר‬ ‫ויורד‪ ,‬ולא רק שיורד‪ ,‬אלא הוא גילה את סוד הקרבנות‪ ,‬שענין בית המקדש‬ ‫הוא בכל מקום‪ ,‬כנאמר )מלאכי א‪ ,‬יא( 'ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמי'‪,‬‬ ‫שזהו ענין אליהו בהר הכרמל‪ ,‬ושם אמרו 'הוי"ה הוא האלקים'‪ ,‬שפירש‬ ‫האריז"ל )שעה"כ יו"כ ד( הכוונה‪ ,‬שאלקים ששייך להארץ הוא מדרגה נעלה‬ ‫משם הוי"ה ששייך לשמים‪ ,‬ולכן ההוי"ה יורד למטה בבחי' שוב‪.‬‬ ‫חסד של שוב נעלה מהרצוא כמו שחיות הגוף שקם‬ ‫לתחיה נעלה מחיות הנשמה‬ ‫והטעם שההשפעה של השוב נעלה מהרצוא‪ ,‬יובן מענין תחיית המתים‪,‬‬ ‫כי הנשמה שעולה בדרך רצוא היא מציאות של חיים‪ ,‬אבל הגוף הרי הוא‬ ‫מת‪ ,‬וכשהנשמה חוזרת אל הגוף‪ ,‬ונעשה תחיית המתים‪ ,‬הרי זה בחי' שוב‪,‬‬ ‫ואז חיות הגוף גדול מחיות הנשמה‪ ,‬כיון שהוא מת ונעשה חי‪ ,‬ואילו‬ ‫הנשמה היא מתחילה חיה‪ .‬ונשמה היא כמו צדיק‪ ,‬אבל הגוף הוא בבחי'‬ ‫בעל תשובה‪ ,‬וכמו מעלת דוד המלך שנקרא בר נפלי )סנהדרין צו‪ ,(:‬בחי'‬ ‫מיתה‪ ,‬וקיבל חיים‪ ,‬שזהו כאילו שנעשה תחיית מתים‪ ,‬שהוא כהתהוות יש‬ ‫מאין‪ ,‬היינו חיות חדש‪.‬‬ ‫ע"י השגת השוב מתעלה החסד להיות כאהבה‬ ‫וזהו ענין השוב שאחר הרצוא‪ ,‬כי רצוא הוא בחי' דין‪ ,‬והשוב הוא בחי'‬ ‫חסד‪ ,‬וכשהשוב הוא אחר הרצוא‪ ,‬נעשים מרכבה גם לענין השוב‪ ,‬דהיינו‬ ‫שמבינים גם את השוב ולא רק את הרצוא‪ ,‬ואז מבינים שהקב"ה משפיע‬ ‫חסד להעולם מחמת השוב שענינו הוא שהארץ חשוב יותר מהשמים‪ ,‬שבזה‬ ‫מתעלה החסד להיות מקושר עם האהבה‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬בדרך יש ענין רצוא ושוב כמו אליהו שעלה לשמים וחוזר‪,‬‬ ‫וזהו משום שהארץ היא העיקר‪ ,‬וע"י אליהו אמרו הוי"ה הוא האלקים‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫טז‬ ‫שפירושו שאלקים גדול מהוי"ה‪ ,‬וכן ההשפה ע"י השוב גדול מהרצוא‪,‬‬ ‫כמו בתחיית המתים שהחיות של הגוף נעלה מחיות הנשמה כיון שהחיה‬ ‫את המת‪ ,‬וע"י הכרה בשוב אחר הרצוא נעשים מרכבה לזה ומבינים‬ ‫שהחסד הוא ענין של אהבה להארץ שהיא נעלה מן השמים‪.‬‬ ‫יא‪.‬‬ ‫במסירות נפש של נפילת אפים יורדים למקום שאין‬ ‫שם אהבה‬ ‫וזהו ענין מסירות נפש של נפילת אפים‪ ,‬שמבואר באריז"ל )שעה"כ נפילת‬ ‫אפים ב( שהיא בחי' מיתה אמיתית‪ .‬כי ענין מסירות נפש בפשטות איננה‬ ‫המיתה אלא היא כלות הנפש שמתדבק האדם בבורא‪ ,‬וכיון שהגוף לא יכול‬ ‫לעלות בהתדבקות זו‪ ,‬לכן הוא נשאר למטה‪ ,‬אבל ענין מיתה הוא שהגוף‬ ‫טועם טעם מיתה‪ ,‬ובעצם שייך זה רק לגוים‪ ,‬והוא בחי' 'קץ הימים'‬ ‫שהסתכל עליו קין‪ ,‬ומכל מקום הגוף מת גם בישראל‪ ,‬ואף שיש בחי' של‬ ‫'לא מת'‪ ,‬אבל יש בזה כמה מדריגות‪ ,‬ומה שהגוף מת‪ ,‬הרי זה שהגוף יורד‬ ‫אל המקום שיש בה מיתה‪ ,‬ששם אינו יכול להתקשר אל אהבת ה'‪ ,‬שכן‬ ‫אהבת ה' הוא הסוד של חיי נצח‪ ,‬שמקושר עם הקב"ה שהוא נצחי‪ ,‬ולכן‬ ‫הוא ג"כ נצחי‪ ,‬ואילו עתה אינו בדרגה זו כי הוא במקום המיתה ששם‬ ‫שייך רק חסד ולא אהבה‪.‬‬ ‫הכרת אהבה שבתוך החסד היא כהשפעה מלמטה למעלה‬ ‫אבל אח"כ עולה משם‪ ,‬משום שמכיר בהאהבה שיש גם במקום החסד‪,‬‬ ‫ואהבת ה' היא שהעלה אותו‪ ,‬וזהו ענין תחיית המתים‪ ,‬שלכאורה נראה‬ ‫שהגוף מקבל אז חיות מלמעלה‪ ,‬והוי הגוף רק כמקבל‪ ,‬אבל הלא על זה‬ ‫נאמר )משלי טו‪ ,‬כז( 'שונא מתנות יחיה'‪ ,‬שמקבל אין לו חיים‪ ,‬ואיך הוא קם‬ ‫לתחיית המתים‪ .‬אלא על כרחך שהוא גם משפיע‪ ,‬אבל אינו משפיע כמו‬ ‫הצדיק‪ ,‬שהוא רק משפיע‪ ,‬ועבודתו היא רק השפעה‪ ,‬ואילו מי שאינו צדיק‬ ‫אינו יכול להשפיע ממטה למעלה כמו צדיק‪ ,‬והוא מקבל את חסד ה'‪ ,‬אבל‬ ‫ההשפעה היא ההכרה שהחסד מבטא את אהבת ה'‪ ,‬וכפי כמה שיכול לראות‬ ‫את האהבה הנמצאת תחת הלבוש של החסד‪ ,‬כך הוא מחזיר ג"כ להקב"ה‪.‬‬ ‫בגילוי האהבה שבהחסד מתתקנת מדת החסד בכל הבריאה‬ ‫ובגילוי זה נעשה תיקון לכל הבריאה‪ ,‬כי נתבאר שלכלל ישראל ובארץ‬ ‫ישראל משפיע הקב"ה ע"י מדת האהבה‪ ,‬ואילו להגויים ובחוץ לארץ אין‬ ‫ההשפעה ע"י האהבה אלא ע"י חסד‪ ,‬כי הקב"ה עושה חסד עם כל‬ ‫הנבראים‪ ,‬כנאמר )תהלים קמה‪ ,‬ט( 'ורחמיו על כל מעשיו'‪ ,‬ואפילו שייך שגוי‬ ‫יז‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫יזכה לעולם הבא אם יהיה מחסידי אומות העולם‪ ,‬כמו שכתב הרמב"ם )הל'‬ ‫תשובה פ"ג ה"ה(‪ ,‬אך בפשטות ידונו אותם כבעל חי ובבחי' נברא שמקבל‬ ‫חסד מהבורא‪ ,‬ולא ע"י אהבה שהיא ענין אחדות‪ ,‬כיון שאהבה שייכת רק‬ ‫לכלל ישראל‪ ,‬וגויים שהם חסידי אומות העולם‪ ,‬מקבלים רק חסד‪ .‬אבל‬ ‫כאשר מדת החסד מתוקנת והיא נתעלתה לסוד היחוד‪ ,‬אזי יהיה גם החסד‬ ‫שלהם חסד שמאיר בו האהבה‪ ,‬והיינו שיש גם להם אור מירושלים‪ ,‬וכמו‬ ‫דכתיב )ירמיה ג‪ ,‬יז( 'ונקוו אליה כל הגויים לירושלים'‪ ,‬וכן כתיב )יחזקאל ה‪,‬‬ ‫ה( 'וזאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה'‪ ,‬והיינו שמאיר בהם ג"כ אור‬ ‫מירושלים‪ ,‬ולהלן יתבאר ההגדרה בזה‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬במסירות נפש של נפילת אפים יורדים למקום מיתה ומרגישים‬ ‫טעם מיתה דלא כבמסירות נפש של כלות הנפש‪ ,‬ובמקום מיתה שייך‬ ‫רק חסד ולא אהבה‪ ,‬אבל עולים משם ע"י ההכרה שגם שם יש אהבה‪,‬‬ ‫והכרה זו עושה את המקבל למשפיע‪ ,‬ועי"ז לא נחשב תחיית המתים‬ ‫רק כקבלה‪ ,‬ובזה נתקן החסד של כל העולם‪ ,‬שאף שאוה"ע מקבלים‬ ‫חסד בלא אהבה‪ ,‬אבל יש הארת אהבה גם בחסד שלהם‪.‬‬ ‫יב‪.‬‬ ‫צדיק עובד ה' מחמת קשר נפשי עם ה' ולא צריך פרס‬ ‫ועומק הענין בזה‪ ,‬שלכאורה התכלית של כל אחד הוא להיות צדיק‬ ‫אמת‪ ,‬אבל ענין זה שייך להנסתרות שהם לה' אלוקינו‪ ,‬שהרי צדיקי אמת‬ ‫הם מועטים‪ ,‬ומה יהיה עם כל שאר הנבראים שהיו יכולים להיות צדיקי‬ ‫אמת‪ ,‬אבל לא הגיעו לזה‪ ,‬וכי נאמר שלעולם לא יגיעו אל התכלית‪ ,‬ואכן‬ ‫אי אפשר להסביר ענין זה בשלימות‪ ,‬שהרי שייך אל הנסתרות אשר לה'‬ ‫אלוקינו‪ ,‬אבל יש את הבחי' של 'עמך כולם צדיקים' )ישעיה ס‪ ,‬כא(‪ ,‬שיש‬ ‫בבחינה זו יתרון ומעלה מסויימת גם על פני צדיק אמת‪ ,‬כי עבודתו של‬ ‫צדיק אמת היא עבודה שכולה לשמה‪ ,‬ואין לו כוונה לגרמיה כלל‪ ,‬וקשה‬ ‫להסביר ענין זה‪ ,‬אבל היא דרגה נעלה באהבת ה'‪ ,‬וכענין 'אהבת ציון אל‬ ‫תשכח לנצח' )סליחות(‪ ,‬וכתיב )שה"ש ו‪ ,‬ג( 'אני לדודי ודודי לי'‪ ,‬שיש לו קשר‬ ‫חזק עם הקב"ה ואינו צריך מאומה‪ ,‬וגם הקב"ה כביכול לא משפיע לו‬ ‫חסד רק כדי לבטא את האהבה לכנסת ישראל‪ ,‬וזהו יחוד כנסת ישראל עם‬ ‫דודה‪ ,‬וזהו ענין ירושלים‪ ,‬והוא למעלה מההסבר‪.‬‬ ‫מקבלי חסד מתעלים ע"י הכרת ענין 'שוב'‬ ‫אבל צריכים להעלות גם מדריגות נמוכות שהם מקבלים מחמת חסד‪,‬‬ ‫והגילוי בזה שהקב"ה משפיע למטה משום שהעיקר הוא למטה‪ ,‬והעלאה‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫יח‬ ‫זו שייכת יותר אל השוב‪ ,‬שהרי מה שהאדם נותן להקב"ה בבחי' רצוא‪,‬‬ ‫הוי הנתינה ממטה למעלה‪ ,‬ולפי"ז העיקר הוא למעלה‪ ,‬אבל כשהקב"ה‬ ‫משפיע מלמעלה‪ ,‬הרי הוא מגלה שהעיקר הוא למטה‪ ,‬בבחי' 'אשת חיל‬ ‫עטרת בעלה' )משלי יב‪ ,‬ד(‪ ,‬וכשנעשים מרכבה לזה‪ ,‬נעשים מרכבה לבחי'‬ ‫שוב שמשפיע הקב"ה למטה‪ ,‬ועי"ז מתעלים‪.‬‬ ‫גילוי הלשמה בתוך השלא לשמה נעלה מכוונה לשמה‬ ‫ובבחינה מסויימת הרי זה מדרגה נעלה יותר מאהבה של הצדיק‪ ,‬מחמת‬ ‫כמה טעמים‪ ,‬וטעם האחד הוא כמו ענין של שלא לשמה‪ ,‬שאמרו חז"ל‬ ‫)פסחים נ‪ (:‬שמתוך שלא לשמה בא לשמה‪ ,‬שאין הכוונה שהשלא לשמה‬ ‫עצמה אין בה תועלת‪ ,‬והוא רק מכין להגיע ללשמה‪ ,‬אלא הכוונה שגם‬ ‫השלא לשמה חשוב‪ ,‬משום שהתוכיות של השלא לשמה הוא לשמה‪ ,‬ומה‬ ‫שהגיע אח"כ ללשמה‪ ,‬הרי זה גילוי על למפרע שגם בהשלא לשמה היה‬ ‫תוכיות של לשמה‪ .‬וכמו שאמרו )ר"ה ד‪ (.‬שבר ישראל אע"פ שעושה על‬ ‫מנת לקבל פרס הרי הוא צדיק גמור‪ ,‬והטעם בזה משום שמתכוין ג"כ‬ ‫לשמה‪ ,‬וזה ניכר ממה שאפילו אם לא ימלא לו הקב"ה את בקשתו‪ ,‬עדיין‬ ‫לא יהיה תוהה על הראשונות )ראה תוס' פסחים ח‪ :‬ד"ה שיזכה(‪ ,‬וכל זה משום‬ ‫שבתוכיות מתכוין ללשמה‪ .‬שכשנותן סלע לצדקה על מנת שיחיה בנו‪ ,‬נמצא‬ ‫שעשה למען לקבל חסד‪ ,‬אבל כאשר אינו תוהה כשלא קיבל חסד זה‪ ,‬הרי‬ ‫מוכח שעשאו מכח אהבה‪ ,‬ויש בזה מעלה גדולה‪ ,‬שאע"פ שהיא עדיין‬ ‫בהעולם של שלא לשמה‪ ,‬מכל מקום יש בו נקודה של לשמה‪ ,‬שלא‬ ‫נתבטלה בהשלא לשמה שמסבב את הנקודה‪ ,‬והיינו שרואים את האהבה‬ ‫גם בתוך החסד‪ ,‬ואצל הצדיק לא מתגלה נקודה זו‪.‬‬ ‫חיבור לצדיק מגלה נקודת צדיק גם במי שאינו צדיק‬ ‫וגם ע"י חיבור וקשר לצדיק מתגלה ענין זה‪ ,‬וכמו שהקשה הרבי ר'‬ ‫בונם להיהודי הקדוש שאמר שהמחובר לצדיק הוא צדיק כמותו‪ ,‬כמו‬ ‫שאמרו כל המחובר לטהור טהור )כלים פי"ב מ"ב(‪ ,‬שאיך יהיה טהור רק משום‬ ‫שמחובר לטהור‪ ,‬הרי מצד עצמו אינו טהור‪ .‬ותירץ לו היהודי הקדוש‪,‬‬ ‫שקשה יותר להיות מחובר לטהור מלהיות טהור‪ .‬והטעם בזה שמאחר שהוא‬ ‫עצמו אינו טהור‪ ,‬איך הוא נמשך אחר הטהור ומחובר אליו‪ ,‬ועל כרחך‬ ‫שיש לו נקודה טהורה חזקה שלא מתפעלת ממה שהוא עצמו אינו טהור‪,‬‬ ‫ונקודה זו לא מתהפכת לאינו טהור‪ ,‬אלא נשארת טהורה‪ ,‬ואם כן יש בזה‬ ‫גילוי שמתגלה דייקא מאלו שלא הגיעו עדיין‪.‬‬ ‫יט‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫עליית החסד שמקבלים אוה"ע היא ע"י שמכירים הזכות‬ ‫להיות מרכבה לחסד ה'‬ ‫וכעין זה הוא החסד שמקבלים חסידי אומות העולם‪ ,‬שאע"פ שאינם כמו‬ ‫ישראל שרואים את האהבה‪ ,‬והם משיגים רק חסד‪ ,‬אבל אינו כחסד של‬ ‫אומות העולם‪ ,‬כיון שהם חסידי אומות העולם ויש להם עלייה ע"י כלל‬ ‫ישראל‪ ,‬וההגדרה בזה‪ ,‬שירגישו את הזכיה של להיות מרכבה‪ ,‬שמה‬ ‫שקבלים את חסד ה' זהו זכות אצלם‪ ,‬והוא כמו הזכות לשמש אדם גדול‪,‬‬ ‫והם אכן ישמשו את כלל ישראל‪ ,‬ויתעלו על ידם‪ ,‬וזה יהיה אצלם זכות‪,‬‬ ‫וזהו המדרגה שלהם‪ ,‬הזכות לשמש אל התכלית‪ .‬אבל כלל ישראל עצמם‬ ‫הנה הצדיק אמת הוא כולו תכלית‪ ,‬ומה ש'עמך כולם צדיקים' משום שיש‬ ‫בהם נקודת צדיק‪ ,‬ויגיע העת שיתגלה שכל אחד הוא צדיק‪ ,‬היינו שיהיה‬ ‫מה שהיה צריך להיות בתחילה‪ ,‬שכל אחד צריך להיות צדיק אמת‪ ,‬וזה‬ ‫שייך ל'נסתרות לה' אלוקינו'‪ ,‬שלא יכולים להסביר‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬עבודת צדיק היא כולה לשמה ומאהבה‪ ,‬אבל צריך להעלות‬ ‫גם מי שאינו צדיק שהוא מקבל חסד‪ ,‬וזה נעשה ע"י גילוי האהבה‬ ‫שבתוך החסד‪ ,‬והגילוי הוא גדול יותר משל הצדיק‪ ,‬וכמו כשמתגלה‬ ‫שגם בתוך שלא לשמה יש כוונה לשמה‪ ,‬שאף שרוצה לקבל חסד‪,‬‬ ‫מסכים לעבוד מאהבה‪ ,‬וכן חיבור לצדיק מגלה נקודת צדיק במי שאינו‬ ‫צדיק‪ ,‬שזה גילוי גדול מהצדיק עצמו‪ ,‬גם חסידי אוה"ע שמקבלים חסד‬ ‫ולא שייך אצלם אהבה‪ ,‬מ"מ יכירו בהזכות לקבל חסד מה' ובלשמש‬ ‫לכלל ישראל‪ ,‬שהיא הארה של אהבה‪.‬‬ ‫יג‪.‬‬ ‫התעלות מדת החסד ניכרת בדרך לפני הגעה אל התכלית‬ ‫וזהו החסד שיש בהדרך בעוד שלא נתגלה ש'עמך כולם צדיקים'‪ ,‬והיא‬ ‫העלאה במדת החסד‪ ,‬וזהו בחי' הכנסת אורחים‪ ,‬שמשפיעים חסד למי שהוא‬ ‫עדיין על הדרך ע"י שרואים את התכלית גם בהדרך‪ ,‬והוא הענין שרואים‬ ‫את האהבה גם בתוך החסד גרידא‪.‬‬ ‫גם ימות המשיח נחשבים כדרך אל התכלית‬ ‫וכל זה הוא גם ענין של ימות המשיח שהוא ג"כ כמו שנמצאים עדיין‬ ‫על הדרך בבחינה מסויימת‪ ,‬כיון שאינו עדיין כמו עולם הבא‪ ,‬שבעולם‬ ‫הבא יתעלה יותר‪ ,‬ולשון הרמב"ם )פ"ח ה"ב( הוא שבעולם הבא אין כלל‬ ‫גוף‪ ,‬והראב"ד )שם( חולק עליו‪ ,‬ובפשטות אינו מחלוקת מהותי‪ ,‬אלא‬ ‫המחלוקת היא רק איך מכנים את הגוף שהגיע לעולם הבא‪ ,‬אם מכנים‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫כ‬ ‫אותו כנשמה או כגוף‪ ,‬ואין בזה נפקא מינה‪ ,‬שודאי יהיה בחי' אור וכלי‪,‬‬ ‫והגוף הוא הכלי‪ ,‬ורק איך מכנים אותו בזה נחלקו‪ ,‬אבל בימות המשיח‬ ‫יהיו גופים לכולי עלמא‪ ,‬ויתגלה אהבה בתוך החסד‪.‬‬ ‫מסירות נפש של אברהם אבינו היתה כמו של נפילת‬ ‫אפים‬ ‫ואברהם אבינו פתח דרך זו‪ ,‬שבחי' 'עולם חסד יבנה'‪ ,‬הוא חסד של‬ ‫אמת ושל אהבה‪ ,‬וזהו המסירות של אברהם אבינו‪ ,‬שענינו כמו מסירות‬ ‫נפש של נפילת אפים‪ ,‬אשר הוא מסירות נפש של שמשון הגיבור שאמר‬ ‫'תמות נפשי עם פלשתים' )שופטים טז‪ ,‬ל(‪ ,‬שיורד ומרגיש את המיתה‪ ,‬אבל‬ ‫עדיין אומר 'לישועתך קויתי ה'' )בראשית מט‪ ,‬יח(‪ ,‬שאינה מיתה כמיתת‬ ‫בהמה‪ ,‬אלא היא מיתה שיש בה נקודת חיים‪ ,‬ובתחיית המתים יתעלה‬ ‫החסד‪ ,‬שאף שאינו אהבת ה'‪ ,‬אבל היא אהבת ה' שמלובש בחסד‪ ,‬ובהחסד‬ ‫מאיר אהבת ה'‪.‬‬ ‫בנסיון לך לך זכה לגילוי האחדות בעולם העשיה‬ ‫וזה שאמר הקב"ה לאברהם 'לך לך'‪ ,‬שעולה בגימ' מאה‪ ,‬והיינו שעתה‬ ‫מתחיל להשתלם בענין מאה‪ ,‬כי עד עתה היה ע"ה שנה‪ ,‬וכ"ה מורה על‬ ‫אחדות הבורא‪ ,‬שכן כ"ה אותיות ישנן ביחוד 'שמע ישראל' וגו'' וביחוד‬ ‫'ברוך שם כבוד מלכותו' וכו'‪ ,‬וג"פ כ"ה הם ע"ה כנגד ג' עולמות יצירה‬ ‫בריאה אצילות‪ ,‬שאברהם היה סבור שצריך להתעלות אליהם מעולם העשיה‬ ‫שהוא העולם הזה‪ ,‬אבל עתה נתגלה לו יתרון עולם העשיה‪ ,‬שהוא עולם‬ ‫של גבול‪ ,‬שגם בו יש אחדות הבורא‪ ,‬ונעשה עי"ז ד"פ כ"ה‪ ,‬שביחד הם‬ ‫מאה‪ ,‬כמספר של ל"ך ל"ך‪ ,‬והוא בחינה חדשה‪ ,‬ועכשיו הוא מגיע 'אל‬ ‫הארץ אשר אראך'‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬אהבה שבתוך החסד מתגלה כשנמצאים עדיין על הדרך ולא‬ ‫הגיעו להתכלית‪ ,‬והוא גם החסד של הכנסת אורחים למי שעומד על‬ ‫הדרך‪ ,‬ואברהם אבינו פתח השער לזה‪ ,‬והמסירות נפש שלו היתה‬ ‫כבנפילת אפים‪ ,‬והנסיון של 'לך לך' היה לגלות היחוד שבעולם העשיה‬ ‫כמו בעולמות עליונים‪.‬‬ ‫יד‪.‬‬ ‫האחדות בין הבריות באוה"ע היא עבור שנאת הקדושה‬ ‫ובדרך זה יתבאר גם ענין מלחמת המלכים שהיתה כעין המלחמה‬ ‫האחרונה‪ ,‬והיא על ביטול השיתוף שיש באומות העולם‪ ,‬שאומות העולם‬ ‫כא‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫בדור הפלגה אמרו שיהיו בני אדם טובים שמקיימים מצוות שבין אדם‬ ‫לחבירו‪ ,‬אבל גם זה אינו נכון‪ ,‬כי כל האחדות שלהם היא רק השנאה‬ ‫להקדושה‪ ,‬וכמו שנתבאר במקו"א מה שאמר אחשוורוש 'עד חצי המלכות'‬ ‫)אסתר ה‪ ,‬ג( ואמרו חז"ל )מגילה טו‪ (:‬ולא כל המלכות ומאי ניהו בנין בית‬ ‫המקדש‪ ,‬שפרס היתה מלכות של חסד‪ ,‬אבל עד בנין בית המקדש‪ ,‬ובזה‬ ‫מתגלה השנאה שלהם‪.‬‬ ‫סדום ועמורה נלחמים נגד העלאת החסד לאהבה והיא‬ ‫תהיה מלחמת גוג ומגוג‬ ‫ובסדום ועמורה היה הנשמה של משיח‪ ,‬ומשיח יעלה את כל החסד‬ ‫לאהבה‪ ,‬כי הוא המקבל השלם של אברהם אבינו‪ ,‬שהוא חסד שאזיל עם‬ ‫כולהו יומי‪ ,‬שהאחרון הוא בבחי' מלכות בחי' דוד מלכא משיחא‪,‬‬ ‫וכדכתיב )תהלים יח‪ ,‬נא( 'ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו'‪ ,‬ועל זה לחמו‬ ‫סדום ועמורה‪.‬‬ ‫והוא ענין הושענא רבה‪ ,‬שבכל סוכות יש ענני הכבוד שהם בחי' חסד‪,‬‬ ‫ובהושענא רבה שהוא יום השביעי‪ ,‬ונשלם בו החסד‪ ,‬מתעורר מלחמה‪ ,‬כי‬ ‫הם לוחמים נגד חסד זה ושונאים אותו‪ ,‬והם רוצים להיות כמו מדינת‬ ‫אמעריקע‪ ,‬לקיים רק עניני בין אדם לחבירו ולהיות אנשים טובים זה לזה‪,‬‬ ‫אבל מיד שיתעורר ענין בית המקדש תהיה מלחמת גוג ומגוג‪.‬‬ ‫ענין שכם ירידה למקום מיתה אך יש שם מדת החסד‬ ‫גם אברהם אבינו נלחם עם כללות כל ע' האומות‪ ,‬וע' עם אברה"ם עולה‬ ‫שי"ח‪ ,‬ולכן לקח שי"ח עבדים‪ ,‬ולא נכנס עתה לבאר הרמז בזה באריכות‪,‬‬ ‫ושנים עשר שנה עבדו את כדרלעומר‪ ,‬כי שנים עשר הם השבטים והם‬ ‫בבחי' גבול‪ ,‬והוא בחי' יוסף הצדיק שהוא ראש השבטים‪ ,‬ובחי' שכם שהוא‬ ‫מלשון התחלקות‪ ,‬כהתחלקות י"ב שבטים לעומת האחדות של האבות‪ ,‬והוא‬ ‫מקום קבורת יוסף ולא קבורת האבות‪ ,‬אשר יוסף יורד למצרים‪ ,‬ובפרט‬ ‫במה שנכשל בהעשרה טיפין‪ ,‬שזהו כמו הנשמה שיורדת לפקוד את הגוף‬ ‫אחר מיתה‪ ,‬וכמו נפילת אפים שיורדים למקום המיתה‪ ,‬ושם תירגמו את‬ ‫התורה לע' לשון‪ ,‬וירדו בזה למקום ע' אומות שהיא מקום מיתה‪ ,‬ולכן‬ ‫הוא מקום מיועד לפורעניות )סנהדרין קב‪ ,(.‬אבל מאידך שכם הוא גם מקום‬ ‫של חסד‪ ,‬שהיה שם ר' חנינא בן תרדיון )לקו"ת וישלח(‪ ,‬והוא היה גבאי‬ ‫צדקה‪ ,‬ושייך לפורים שנתחלק לו מעות של צדקה וחילקו לעניים )ע"ז יח‪,(.‬‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫כב‬ ‫ושכ"ם גימ' ה"פ חס"ד‪ ,‬ומורה על מה שיורדים אל מדת החסד‪ ,‬ואברהם‬ ‫אבינו הגיע לשכם‪ ,‬אבל אח"כ חיפש את השורש שהוא ירושלים‪.‬‬ ‫המלכים יצאו ללחום כנגד העלאת החסד לאהבה‬ ‫ולכן שנים עשר שנה עבדו את כדרלעומר‪ ,‬ובשלשה עשר שנה מרדו‪,‬‬ ‫שהם היו בארץ ישראל ששם מתעלה החסד לאהבה‪ ,‬ושנים עשר הוא עדיין‬ ‫בחי' חסד גרידא‪ ,‬אך בשלשה עשר שהוא למעלה מהגבול‪ ,‬ומורה על‬ ‫העלאת החסד לאהבה אז מרדו‪ ,‬ויצא אמרפל ללחום כנגד חסד זה‪ ,‬והוא‬ ‫נמרוד שיעץ עצת דור הפלגה‪ .‬ויוס"ף שמעלה החסד לאהבה‪ ,‬עולה י"ג‬ ‫פעמים י"ב‪ ,‬והוא מקשר האבות אל הבנים‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬האחדות באוה"ע היא רק עבור השנאה לישראל‪ ,‬שכנגד‬ ‫ביהמ"ק ילחמו כולם‪ ,‬כן היה בפרס וכן הוא באמעריקע‪ ,‬ומשיח מקבל‬ ‫החסד מאברהם ומעלהו לאהבה‪ ,‬ונשמתו היתה בסדום‪ ,‬ועבדו את‬ ‫כדרלעומר י"ב שנה שמורה על גבול‪ ,‬ששייך לחסד ולא לאהבה‪ ,‬ובשנה‬ ‫י"ג שהוא נעלה מגבול נלחם כנגדם נמרוד שיעץ עצת דור הפלגה‪,‬‬ ‫שכם שייך ליוסף והוא בחי' גבול‪ ,‬ונקבר בו יוסף בחי' ירידה למיתה‪,‬‬ ‫ולכן מיועד לפורעניות‪ ,‬אבל היה שם גם חסד שכן היה שם רחב"ת‬ ‫שהיה גבאי צדקה‪.‬‬ ‫טו‪.‬‬ ‫אין לאדם לעלות מערך מדרגתו‬ ‫והמורם מכל דברינו למעשה הוא‪ ,‬שהנה מדברים הרבה בענין צדיק‬ ‫אמת‪ ,‬ושאלני אחד מה עלי לעשות כדי להיות צדיק אמת וכי עלי לטפס‬ ‫על גגות והרים וגבעות‪ ,‬ואמרתי לי שבהדיא לא יטפס‪ ,‬כי אסור לעלות‬ ‫יותר ממה שהוא בעצם‪ .‬ושמעתי מהרה"ק מאמשינוו זי"ע‪ ,‬שדברי תורה‬ ‫של הרה"ק ר' מנחם זי"ע עד שנותיו האמצעיים היו סובבים על הענין‬ ‫שלא לעלות יותר מן המדה של האדם‪ ,‬משום שזה גורם שבירות הכלים‪.‬‬ ‫והאדם צריך לעבוד את ה' רק לפי מדת יכלתו‪ ,‬ואין הקב"ה בא בטרוניא‬ ‫עם בריותיו )ע"ז ג‪ ,(.‬אבל לפי ערך הכלים שיש לו יעבוד‪ ,‬ויבטח בה' שהוא‬ ‫יוליכנו על הדרך להגיע אל התכלית שמיועד לו‪ ,‬ויותר מזה לא צריך‬ ‫לדעת כלום‪.‬‬ ‫עיקר העבודה בעיקבתא דמשיחא להשען על אבינו‬ ‫שבשמים‬ ‫ובפרט בזמן הזה נראה שעיקר הדרך בעבודת ה' הוא הבטחון‪ ,‬וכמו‬ ‫שאמרו חז"ל על עיקבתא דמשיחא‪ ,‬שאין לנו אלא להשען על אבינו‬ ‫כג‬ ‫מאמר פרשת לך לך‬ ‫שבשמים )סוטה מט‪ ,(:‬ומסתמא זהו עיקר ההצלחה בדור הזה‪ .‬והגם שאי‬ ‫אפשר לקבוע ממש את הדרך להיות צדיק אמת‪ ,‬וצריכים להשיג ענין זה‬ ‫מעצמו‪ ,‬מכל מקום בכלליות ובמה ששייך לכל הדור‪ ,‬צריך האדם לחזק‬ ‫עצמו תמיד שהקב"ה לא יעזבנו לעולם‪ ,‬ואף שעובר האדם עליות וירידות‪,‬‬ ‫יבטח תמיד בה'‪ ,‬ובטחון הוא שער גדול שפותח את כל השערים‪ ,‬ורבינו‬ ‫זי"ע כותב ביציב פתגם שלו‪' ,‬תקוה ובטחון פותחין כל שערי ישועתך'‪,‬‬ ‫ויעזור השי"ת שתהיה ישועה פרטית והישועה הכללית‪ ,‬והשיב לב בנים על‬ ‫אבות‪ ,‬ולב אבות על בנים בב"א‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬המשתוקק להיות צדיק לא יטפס לגבוהות‪ ,‬ולא יעשה יותר‬ ‫ממה שביכלתו‪ ,‬אלא יעבוד כיכלתו ויבטח בה' שיסבב שיגיע אל‬ ‫התכלית המיועדת לו‪ ,‬ועיקר העבודה בעיקבתא דמשיחא היא הבטחון‪,‬‬ ‫ובטחון פותח שער לכל הישועות‪.‬‬ ‫נדבת ידידינו הרב החסיד‬ ‫רבי יהודה זילבער הי"ו‬ ‫לע"נ זקינו הרה"ג צבי הירש ב"ר משה יהודה ע"ה · נלב"ע ה' אייר תשי"ג לפ"ק‬ ‫וזו' האשה החשובה מרת פייגל סאסיל ב"ר ניסן ע"ה · נפטרה כ"ו כסליו תשע"ב לפ"ק‬ ‫פנינים ופתגמים‬ ‫פרשת נח תשפ"ז‬ ,úéøáä íâôá åàèçù éøéùòä øåã ‫סעודה ליל שבת‬ íäéìò àéáä ïëìå ,åæ úìçåú ä÷ñôð òø ÷ø åáì úåáùçî øöé ìëå (à .íãéáàäå ìåáîä éî úà äðä .(ä ,å úéùàøá) íåéä ìë ,úéøáä íâô äéä éøä ìåáîä øåã àèç ,(:âì úáù) øåãä ïåòá ñôúð ÷éãö éøäå äæ àèç àø÷ð éàîà øéáñäì øùôàå ïéòî ÷éãöäá æçàééù íâ êééùå àåäù ,çðá íâ äéä äæå ,øåãä àèç ìù àåäù ô"òà òùø ìë éë .'òø ÷ø' äæ äéäå ,äðù úåàî ùîç ãéìåä àì äãå÷ðå ,äáåè äãå÷ð åá ùé ïééãò àèåç .åãéìåä àìù ìåáîä øåã àèç ìù ïéòî åîëå ,íéðáä ìöà úåìâúäì äìåëé åæ ,íé÷éãö åãéìåé éìòî àìã éùðéàù éåöîù äéä ìåáîä øåã ìù àèçä ùøåùå ,ãéìåî åðéàù àåä éøä úéøáä íâô ìáà äùò àåäù ,ïåùàøä íãàá äáåè äãå÷ðä äìâúúù íå÷î ïéà ë"àå ìáà ,åàèç ìò äðù ì"÷ äáåùú äðåëî åæ äøéáò ïëìå ,òùøäá äøàùðù íéðù ïúåàáå ,úåáöò íò äúéä äáåùúä äãå÷ð äìâúéù íå÷î äá ïéàù 'òø ÷ø' ,ïéìéìå ïéçåøå ïéãù ãéìåäå åúùàî ùøéô êééù äéáøå äéøô úååöîå .äáåèä íâôá ìåáîä øåã åàèçéù ìùìúùð äæîå éë' åá øîàð äàéøáä ìëá éë ,'áåè'ì (å ÷åñô) áéúë ïëìå ,(à çñô ë"äòù) úéøáä äàéøáá óúåù äùòð íãà øùàëå ,'áåè àèçä ùøåùù íåùî ,'åáì ìà áöòúéå' 'éçá åá ùé àöîð ,äéáøå äéøô é"ò .ïåùàøä íãà ìù úåáöòä äúéä íäìù .åòøæ é"ò äìâúî äæå ,'áåè' ì"åáî äðä ,ì"åáî íù ïéðòá (á åéä çð ãò íãàî úåøåã äøùòå êà ,ä"éåä ô"â äìåò àéáäù ãò ïéàáå ïéñéòëî àåä á"î øùà ,å"ì íò á"îì íé÷ìåçî ,(á"î ä"ô úåáà) ìåáîä éî úà íäéìò ,á"é ô"â äìåò å"ì åìéàå ,ã"é ô"â äøùò úëìåäå úáùçîùë '÷ä äøåúäå íéîòô â"é äåù ïåáùçá íé÷ìåçî àìå ãìåéå' ãçà ìëá äáúë ,åìà úåøåã ç"ñ÷ äìåò á"é íéîòô ã"éå ,â"é íéðá åãéìåäù øçàî éë ,'úåðáå íéðá úåîé 'æá ùéù úåòùä ïåáùç àåäù äìâúéù äå÷ú äéä ïééãò úåðáå ,ìåáîäá äòáù ïéðò åðéöî ïëìå ,òåáùä òéâäùë ìáà ,íäáù äáåè äãå÷ðä ‫כה‬ ‫פנינים ופתגמים‬ é"ðãà ä"éäà ä"éåä åìéàå ,'ãçà 'ä ,ìåáîä ãøéù ãò íéîé äòáù åðéúîäù êåøá' ïéìåò íäá ùéù íéàåìéîä ìëá úçéìùá íéîé äòáù ïéúîä çð íâå äðäå ,'ãòå íìåòì åúåëìî ãåáë íù .çåìéù çåìéù ïéá äðåéä ä"éåä ô"ã åðééäã íäìù ïéèåùôä ô"âå [ä"éåä íùá íéàåìéî 'ã ùéù] â"é äåùá ÷ìåçî äéä íà ìáà ïéìåò [íéàåìéî 'â åá ùéù] í"é÷ìà ,è"ñ÷ äìåò äéä â"é íéîòô ä"éäà ô"â íò ä"éåä ô"ãå ,á"ñù òåáùä úåîéá úôñåðä äòùä àéäå úåáéúá ïéæîåøîå ,á"ìø ïéìåò ,é"ðãàå ìò ìåçî úáù éàöåîá íéôéñåîù ,ä íéøáã) 'íëîò 'ä øáã íéðôá íéðô' ãçà äúà' æà íéøîåà ïëìå ,ùãå÷ä ,á"ñù ïéìåò í"éðôá í"éðô éë ,(ã ,ã"çà íéîòô ã"çà ïëù ,'ãçà êîùå àåä ïëå .á"ìø ïéìåò ä"éåä ø"áã .è"ñ÷ äìåò àøàå úùøô ìù úåðåøçà úåáéúá æîåøî ô"â éøä ,ô"â äæ øôñî áùçðùëå éë ,'äùî ãéá ä"éåä øáã' (çë ,ç úåîù) ì"èå ,ì"è äìåò â"é ä"ùî ã"éá ,á"ìø äìåò ä"éåä ø"áã ,ù"ãåç ù"àø ú"áù äìåò ì"è íéîòô .á"ñù äìåò ë"äò éîé 'æ ,íìåòä ïå÷éú úåéììë àéäù ÷"ãöú ïéìåò á"ìøå á"ñù ãçéáå äî éôì åìéàå .äðùä éùãç á"éå òåáùä ï"åøèèî 'îéâ àåäå íéîòô á"î åðééä ,ì"åáîá íé÷ìçúîù éðá åéä åìà íéëàìî éðù éë ,ï"åôìãðñ åéä àì æàù ,äæ øôñîî 'è øñç ,å"ì ,ï"î úåìòäì ïúåéç íééçá åìòå ,íãà íìùð àìå ,åìà 'è ïéðò êéùîäì íéìåëé ,ï"î úééìò ïä úåðáø÷ä ïéðò ìë ïëå äéä ïëìå ,ùãåç ùàø úáùì øôñîä íòå ,á"ñù ïéìåò ä"éåäì ä"ùà ïëìå çð íéùðà 'è äáéúäá åéäë"òå ,ìåáîä íä éøä åìà úåáéúá íéðååëîù á"ìøä .âåòå íäéúåùðå åéðáå ìë åäæù ï"î úàìòäì æîøîù ,÷"ãöú ‫אחר הבאטע‬ úåáéúå .''äì çåçéð çéø äùà' ïéðò ï"åøèèî íéìåò ç"çéð ç"éø ä"ùà 'ä çøéå 'åâå 'äì çáæî çð ïáéå (â ,ç) 'åâå çåçéðä çéø úà .ï"åôìãðñå ìëá íéøîåàù úåðáø÷ä úùøôá .(àë-ë íøë òèéå äîãàä ùéà çð ìçéå (ã çåçéð çéø äùà' úåáéúá íéðååëî ,íåé (:áë) ùãç øäåæáå .(ë ,è) .(ù"ùø øåãéñ) ä"éåä éåìéî 'ãì ,''äì äùà éë .àöî äùåøâ ïôâù åùøéô íðùéù òåãéù ,äæá æîø óéñåäì øùôàå êúùà' (â ,çë÷) áéúëãë ïôâì äìåùî ä"éåä éë ,÷"áé ïéìåòù úåîù éâåæ éðù äéä òèð àåäù ïôâäå ,'äéøåô ïôâë ä"éäà ä"éåä ïëå ,÷"áé äìåò íé÷ìà äùàù óàå .äùåøâ äùà ìù äðéçá ìëá íé÷ìà ä"éåäå ,÷"áé ïéìåò é"ðãà ìëî ,ïäëì ÷ø äøåñà äðéà äùåøâ åðé÷ìà 'ä ìàøùé òîù' ïéìåò íäéàåìéî ‫פנינים ופתגמים‬ ‫כו‬ ùåøéôù ,ùåã÷ä ø"äåæì æîåø ø"äöù ïëìå ,(ç ,ã ø"áãîá) ïäë äéä çð íå÷î øåà ìò íéøåî íäéðùù ,íäì ãçà .íâô åìöà äæ äéä ,äæ ìò æîø óéñåäì ùéå .øäåæå ÷éäáîù ãéî íéáåúëù ä"îà ì"àå úåáéú éë à"ç) ÷"äåæá ùøéôã ,ïáåé äæî øúåé êà úåàì 'ö úåà ïéáù ìãáää ïéìåò ,ë"çà ,(àé ,å) 'õøàä úçùúå' ÷åñôä (.àñ ,'äáéúì äùòú ø"äö' øîàù äæå ,'æ äãáà àéäå ,úåëìî 'éçá àéä õøàäù åðééä ,'äðìëú ä"îà ì"àå' íðîà äùøéâ éøä äæáå .ä"á÷ä éðéòá äðéç ì"àå' øôñî ø"äö úáéúî úéçôúù úåúéøë èâá åðéöîù åîëå ,ä"á÷ä .ø"äæ øôñîë äìòé æàå ,'ä"îà àöîú àì íà äéäå' (à ,ãë íéøáã) áéúëã ìåáîä øçà äúòù çð áùçå ,'åéðéòá ïç .(íù) äìòîìî äðìëú äîà ìàå (å ä"á÷ä éåä ,õøàä úà ä"á÷ä øéæçäù (ïçìåùä úëéøòá) øáë øàáúð ïôâ òèð àåä íâ ïëìå ,åúùåøâ øéæçîë äîàå ú÷çåù äîà ùéù äæá ïéðòäù .äùåøâ äùà 'éçáá (å ,å úéùàøá) áéúë ìåáîä ìòå ,úáöåò úìòî ìåãâ éë ,ïë åðéà úîàä ìáà ä"á÷ä åì øîà ïëìå ,'åáì ìà áöòúéå' íãàä úà ùãçîù äáåùúä äîà äùòéù åðééä ,'äðìëú äîà ìàå' àèç àì åìéàëå ,äùãç äéøáë äùòðå .úåáöòä ïéðò ï÷úì ú÷çåù úà ä"á÷ä åéìà øéæçî øùàëå ,íìåòî 'éò) ì"æéøàä áúëù ,äæá ãåò øîåì ùéå ììë áùçð àì å÷çéøù øçà íãàä øåñà íøîàî øàáì (á"ô à"ëù ç"ò ùøâúð àì åìéàëù àìà ,åúùåøâ øéæçîë éë ,æ"äåòá ÷åçù åéô àìîéù íãàì ,ìåáîä øçà ïàë äéä ïë åîëå ,íìåòî åìéàå ,ø"åà ô"á 'îéâá äìåò ÷åçù .çð äòè äæáå .ïéôìà 'á øñçå ø"å ô"á äìåò ú"éá ïî úùéå' áéúëãëå çð øëúùð ïëìå àéäå 'á úåàá úìçúî '÷ä äøåúä äðäå çîùîä ïéé ùéù ,'øëùéå ïééä ô"áî ï"éôìà 'á øñçù ú"éá ìò äøåî ìãåâ çð âéùî äéä åìéàå ,øëùîä ïééå ïéàù äøåîå ,÷"åçù 'îéâù ø"åà úà áø÷î ä"á÷ä äîëå ,äáåùúä êøò åéô àìîéù øåñàå åðå÷éúá íìåòä àì åìéàë áùçðù ãò äáåùú ìòáä ä"á÷ä ìéçúä äøåú ïúî åìéàå ,÷"åçù ,çîùîä ïéé äúåù äéä ,íìåòî ÷çøúð éë ,ø"åà ô"á íìùð æàå ,'à úåàá ìáà ,åðéé é"ò úåøëùì ìôåð äéä àìå ó"ìà ô"áå .äàéøáä úð÷úî äøåúä ïéé åðéé éåä àì äæ ïéðòá äòèù ïåéë ,á"öò ïéìåò é"ëðà ô"áå ,ê"øá ïéìåò .'øëùéå' ïëìå çîùîä úà ïéëôäî ï"éôìàäù äæá æîøäå ø"åà ô"á àìîúðù é"ò ,ê"øáì á"öòä .(æè ,å) äáéúì äùòú øäö (ä .÷"åçù äùòðå (ïçìåùä úëéøòá) øáë åðëøàä ‫כז‬ ‫פנינים ופתגמים‬ äîá æîåøî åçéëåä àìù äîù ïëúéå äãáàù (.äô î"á) ì"æç åøîàù äî åäæå ,'ú úåà áåúëì íéëéøö åéäù äøåúá åëøá àìù íåùî õøàä ìàøùé ìë (.ö ïéøãäðñ) ì"æç åøîà äðäã äøåúä é"ò åîøâ àìù äðååëä ,äìéçú äéòùé) øîàðù àáä íìåòì ÷ìç íäì ùé ï"éôìàä åàìîúéù åðééä ,ê"øá äéäéù åùøé íìåòì íé÷éãö íìåë êîòå' (àë ,ñ äéä æàù ,äøåúä úìçúäá íéøñçä íöòá íä ìàøùé ìëù åðééäå .'õøà íúåà åàìéî àìù äúò ìáà ,÷"åçù .àáä íìåòì ÷ìç íäì ùé ïëìå íé÷éãö .õøàä äãáàù á"öò åîøâ äçëåú éøáãî òðîäì íå÷î ïéà æ"éôìå àåä ãçà ìëù ïåéëù ,åìá÷é àìù ùùçî ,'äìòîì äðìëú äîà ìàå' øîàù åäæå åúåà ïéçéëåîùëù éàãå éøä ÷éãö íöòá äîàá æîåøîä 'à óéñåäì åðééä ïéçéëåî àìùëå .äáåùúá áåùéå øøåòúé ,ú÷çåù äîà äéäú æàù ,úéãéçé äæ éøä ,äçëåúä åìá÷é àìù íòèî ïéìåòù ø"åà ô"á éåìéîì íåøâúå ùé ìàøùé ìëù äòéãéä ïåøñç ìò äøåî .æà øøåòúðù úåáöòä úîåòì ,÷"åçù .àáä íìåòì ÷ìç íäì áåúëì äåéöù äîá ä"á÷ä æîøù äæå ‫לפני התפילה‬ ìò äøåî 'ú éë ,à÷ééã 'ú úåà äîá àèç çðù øàåáî ÷"äôñá (æ íé÷éãöä ïéùøåéù ïéôåñëã ïéîìò 'ú .åøåã úà çéëåä àìù íéâéùîùëå ,(.çôø â"ç ÷"äåæ) àáä íìåòá äî ìò (.äð úáù) ì"æç åøîàù øîåì ùéå òðîäì ïéàù ïéòãåé àáä íìåò ïéðò ìò åú úéåúäå' (ã ,è ìà÷æçé) øîàðù æîåø 'ú úåàù øîåì ùé íâ .äçëåúî ìò íé÷ðàðäå íéçðàðä íéùðàä úåçöî ù"÷ ë"äòù) ì"æéøàä áúëù ïéîéð é"úì øîà ,'åâå 'äëåúá úåùòðä úåáòåúä ìë ú"åàâ êìî 'ä' úáéúá ïéæîåøîù (à ïçöî ìò íåùøå êì ìàéøáâì äá÷ä åì ,é"ú äìåò ú"åàâ éë ,(à ,âö íéìäú) 'ùáì íäá åèìùé àìù åéã ìù åéú íé÷éãö ìù ìëù ãéúòì äìâúéù äî àéä 'ä úåàâå åéú íéòùø ìù íçöî ìòå ,äìáç éëàìî ïéà æ"éôì øùà ,íé÷éãö íä ìàøùé ,äìáç éëàìî ïäá åèìùéù éãë íã ìù .äçëåú åìá÷é àìù ùåùçì íå÷î ìù åðåáø ä"á÷ä éðôì ïéãä úãî äøîà çéëåä àì çð íâù øîåì ùé æ"éôìå äì øîà ,åìàî åìà åðúùð äî íìåò àìù øáñù íåùî åøåã úà íéòùø åììäå íéøåîâ íé÷éãö åììä ìò 'ú úåà ïéáúåë äæ ìòù ,åìá÷é íãéá äéä ò"ùáø åéðôì äøîà ,íéøåîâ íä 'ú úåà íò ç"ð ïëàå ,çöîä òåãéå éåìâ äì øîà ,åçéî àìå úåçîì úìä÷) áéúëã äîì æîåøå ,ú"çð úåéúåà ,íäî åìá÷é àì íäá åçéî íàù éðôì åéäù ,'íéòîùð úçðá íéîëç éøáã' (æé ,è íäì éåìâ êéðôì íà ò"ùáø åéðôì äøîà .åìù äçëåú éøáã íéìá÷úî .éåìâ éî ‫פנינים ופתגמים‬ ‫כח‬ ïéà íùù øúñä êåúì àáéù çð øéúñäì äìåò 'úì ç"ð ïéá 'îéâá ìãáääå .äàéøáá ÷ôñ ,í"ùâ 'îéâ ë"äòù á"îù äùòð çéëåä àìù íåùîù äæá æîøäå òø ÷ø åáì úåáùçî øöé ìëå (è .õøàä ìò ìåáîì íùâä òåãé .(ä ,å úéùàøá) íåéä ìë ìëîù (ä"âäá áúëáù äøåúì äîã÷ä ä"ìù) 'éòå .(áé ,æ) õøàä ìò íùâä éäéå (ç ÷ø úåìâä ïîæá ïéâäåð úååöî â"éøú íùâ áåúëù íòèä é"ùøá íéâäåð àì â"îù åìéàå ,úååöî ò"ø íùâ äðäã ,ãåò øîåì ùéå .ìåáî àìå úååöî â"îùù ïëúéå .úéáä ïîæá àìà äàø'î ú"ø ø"èî éë ,øèî íâ àø÷ð íåâôì øùôà éàù êë ìë úåìòð íä åìà ìù éðçåøä ÷ìç àåäå ,çé'ø íò'è úéá ùéùë ÷ø úåâäåð ïä éøäù ,íäá éîùâä ÷ìç àø÷ð íùâ åìéàå ,íùâä ïëà àéäù ìàøùé õøàá ÷øå ,ùã÷îä ìò äøåîù í"ùâ åîùë ,íùâä ìù éîéá íâ ïëìå ,(.é úéðòú 'éò) í"ùâ íå÷î áéúëå .(óåøòé ä"ã åðéæàä ÷"øæ) úåéîùâ íúä éë ,ìàøùé õøà äîùåâ àì ìåáîä íé÷ìà 'ä øéèîä àì éë' (ä ,á úéùàøá) .íâôä òéâä àì úà ãåáòì ïéà íãàå õøàä ìò éë ,'øéèîä' ïåùì è÷ð ,'äîãàä äæéçà ìåáîä øåãì åéä íà äúòîå éðçåøä ÷ìç øéáâäì àéä íãàä úãåáò äéä àì ,úååöîä â"îùá ìáà .íùâ àìå øèî äéäéù íùâä ìù ìáà ,ìàøùé õøàá äéä àìù åîë ìåáîä ,úåéîùâä úà ãåàî åøéáâä ìåáîä øåã åðééä ,'ò"ø ÷ø íáì úåáùçî øöé ìë' ,úååöîä ò"øá ÷ø äæéçà íäì äéä àìù øéôùå ,ìåáî äéäéù äæî êùîð ïëìå úö÷ äæá äéä ìáà .ìåáîä äéä ïëì ìë äéäù ,'õøàä ìò íùâä éäéå' øîà äéäå ,íùâ àåä ìåáîäù ïåéë ,ïå÷éú í"ùâå .ìåáî äùòð ïëìå úåéîùâ åìåë .úåìòðä úååöî â"îùî äëùîäë ç"ðå 'îéâá íâ äæå ,à"ëú ïéìåò ì"åáî äáøäå ,ä"éåä é"ðéòá ï"ç à"öî éëðà äòáù ãåò íéîéì éë (é äìåòù ê"úà äæ äùøôá áåúë íéîòô ùé .(ã ,æ) õøàä ìò øéèîî '÷éãö éúéàø ê"úà éë' ,ì"åáî í"ùâ äáéúä úà äðá çð éë ,äæá ïéðòä øîåì ê"úà éúéøá úà éúåîé÷äå' ïëå ,(à ,æ) ìò äøåî ë"÷å ,(æ ,ì ø"øá) äðù ë"÷ äæå .ãåòå ,(çé ,å) 'ê"úà êéðá éùðå 'åâå ùé ìáåé úåðù ë"÷ ïëù ,ìáåéä úåðù ø"úñà ïéá 'îéâ ìù ÷åìéçä íâ úà çð äðáù íòèäå ,äðù éôìà àúùá ÷ôñ 'éçá ïàë äéä éë ,÷"ìîòì êéùîäì éãë äéä ,äðù ë"÷ äáéúä íò íéëñî éððä' ù"îë ,äàéøáá àîìò äðéáì êééùù ìáåé úåðùî äøàä ìáà ,''åëå ùåðà äî åøîàù íéëàìîä àìå ïå÷éú íäì äéäé æ"éòù ,úåøéçã òéâä àì íù øúñäá éë ,íéðôì æ"ë .ìåáîä äéäé éãë àåä äáéúäå ,ììëá âåøèé÷ä ‫כט‬ ‫פנינים ופתגמים‬ àì ,ìåçä úåîé øçàù úáùä äðäå úåëééù íäì äéä àì ìåáîä øåã íðîà éë ,äàéøáä ìò äôñåä úîøåâ äéä àìå ,äðéáä íìåòì ììë åãáòå åìòô øùà úà äìòî ÷ø àéä òåãé ìáà ,åðîî äøàä êéùîäì êééù úåîé íãå÷ù úáù ìáà ,òåáùä ìëá 'ä 'éçá àåä ìáåéù (.âô÷ á"ç ÷"äåæ) ,úáùä ìù ïéåòøã àåòø 'éçá àéä ,ìåçä äðùá àéäù äèéîù åìéàå äàìéò àáä òåáùä úåîé ìò äòéôùî àéäù ,äàúú 'ä àéä úåëìî 'éçá úéòéáùä óéñåäì çëäù àöîðå ,øúåé ïéìòð åéäéù ,íéîé äòáù ãåò ä"á÷ä ïéúîä ïëìå ïéåòøã àåòø 'éçáî äùòð äàéøáä ìò ,äèéîù 'éçá äàúú 'ä ìò äøåîä æ"éôìå .ìåçä úåîéì úîãå÷ù úáù ìù ïëúé æ"éòù ,äàúú 'ä íäì êùîåéù øçàìù úáùä çë åì äéä çðù àöîð 'äì äàúú 'ää øù÷ì íéìåëé åéäéù ïéåòøã àåòø úâøã úà ìáà ,ìåçä úåîé .ïå÷éú æ"éò íäì äéäé éìåàå ,äàìéò .åì äéä àì äæ ìåçä ìò äôéñåîù ÷éãö ùéà çð çð úåãìåú äìà (àé íéìëåà íãâðëù úåðéçá 'â ùé úáùáå úà åéúåøåãá äéä íéîú åðéøáãìå ,úáùá úåãåòñ 'â æ"å÷úáå .(è ,å) çð êìäúä íé÷ìàä äãåòñ 'éçá àìå úåðéçáä 'á çðì äéä .'àçééð äéáã úáù àã çð' áåúë (:ãð) 'çð çð úåãìåú äìà' øîàù äæå .'â øçàìù úáù ,úåúáù éðù ùéù øîåì ùéå íéæåîøä úáù ìù 'éçá 'á ÷ø çðì äéäù ,ìåçä úåîéì úîãå÷ù úáùå ,ìåçä úåîé øùôà éà íãé ìòù ,çð çð úåáéúá àìîìà (:çé÷ úáù) ì"æç åøîà íäéìòù úà' øîàå øæçå ,ìåçä úåîé ìò óéñåäì .íéìàâð ãéî úåúáù éúù ìàøùé åøîù äéäù é"ùøéôå 'çð êìäúä íé÷ìàä íìåòä úà àøá ä"á÷äù ,äæá ïéðòäå ìò äøåî äæ çð éë ,åëîåúì ãòñ êéøö åôéñåéå ,åúåà åð÷úé íãà éðáù ïôåàá ,åæ äðéçá çðì äéä àìù 'â äãåòñ äî ãáìî ìåáîä øåã åìéàå ,úåîéìù åá äæáå ,åëîåúì ãòñ êéøö äéä äæ úîçîå ãåò úåîéìù åôéñåä àìå åð÷ú àìù êéøö äéä àìù åðîî øúåé íäøáà äéä .àøáðù äî éôëî øúåé åúåà åì÷ì÷ .åëîåúì ãòñ ïëìå ,äàéøáä úà ì÷ì÷ àì çð åìéàå ìáà ,åøåã éðá úîåòì ÷éãöì áùçð äéä úáù ïéðòá éîð àèáúî äæ ÷åìéçå .äàéøáä ìò ïå÷éú óéñåä àì íâ êãéàî çð ìöàù ,íéãòåîä ùøåù ïéðò ìáà ,úáù ïéðò ÷ø åì äéä àì äéä åìéà ,éàðâì åúåà åùøãù äî åäæå çë àåäù íéãòåîì òéôùîä úáù áùçð äéä àì íäøáà ìù åøåãá åì äéä àì äæ úáù ìù äòôùää ïå÷éú äùòå ìòô íäøáà éë ,íåìëì ïéðò åì äéä àìù ,'åúåáùé àì' ù"îë ï÷éú àì çð åìéàå ,äàéøáä ìò ìåãâ àåä íäøáà ë"àùî ,íéãòåîå íéðîæ àìù äîá ÷ø ÷éãö äéäå ,äàéøáä úà ,íéìâø ùìùä ãâðë íäù úåáà 'âî .åøåã éðáë ì÷ì÷ ‫פנינים ופתגמים‬ ‫ל‬ à"ë 'îéâ íâ àåäå ,äëøá ìò äøåî úáù 'éçá ë"â åì äéä àåä éë .ïéìéôúáù úåøëæàä .íéãòåîì òéôùîä äðä .(äë ,è) 'åâå ïòðë øåøà (âé ‫אחר התפילה‬ áéúëå ,õ"÷ äìåò ï"òðë äéäé íéãáò ãáò ïòðë øåøà (áé ÷"äåæáå ,'éðôì àá øùá ìë õ÷' (âé ,å) àúéà .(äë ,è) åéçàì ïéîé õ÷ ,ïéöé÷ 'á ùéù åùøéô (:áñ à"ç) êéøö äìéôúä úòùáù (:äö÷ â"ç) ÷"äåæá ìòù ïéã àåäù ìàîùä õ÷å ,ãñç àåäù ,ãáòë ô"â åîöò úåùòì íãàä ,'êùåçì íù õ÷' (â çë áåéà) øîàð äæ øãéñù øçàå ,äìéôúä éðôìù úåçáùúá êùåçä õ÷ àåä 'éðôì àá øùá ìë õ÷'å .åì êìåäå ììôúäì øîâù øçàå ,åúìôú õ÷ ï÷úì êéøö äéä çðù åðééäå .ù"éò úééùòù ,ê"åøá ïéìåò ã"áò ô"â äðäå .ìåáîä àá åð÷éú àìù ïåéëå ,ìàîùä úåëøá åì úîøåâ ã"áò ô"â åîöò éë ,äæì ïå÷éú úö÷ äéä äáéúáå êôäúé øåøàä íâù íøåâ äæå ,úåáø êøåà 'ù åéä äáéúä úåãî .ê"åøáì õ"÷ ô"á ïéìåòå ,äîå÷ 'ìå áçåø 'ð úàöì éãë ìáà ,'ïòðë øåøà' øîàù äæå ïå÷éú úö÷ äéäù äøåîå ,í"éøöî åîë íéãáò ãáò' àéä äöòä øåøàä ïî .ïéîéä õ÷ì ìàîùä õ÷ øåáéç ìù ô"á ìò äøåî í"éãáò éë ,'åéçàì äéäé ,í"äøáà äìåò õ"÷ íò ç"ð äðäå ô"â íä í"éãáò ã"áòù àöîðå ,ã"áò íéìùäå äæ õ÷ ï÷éú íäøáà éë úà ï÷úé æ"éòù ,ê"åøá ïéìåòù ã"áò í"äøáà ìò óéñåðùëå .çð øéñçäù äî .êåøáì êôäúéå øåøà àåäù äî äøéúé ä÷úîä åäæù ù"áã äìåò ç"ð ïòðë úà çð ììé÷ äæ íòèîù ïëúéå .õ÷ä ïéðòá éë ,åîöò íç úà àìå íç ïá ,ìàîùä õ÷ åðééä õ"÷ äìåòù ï"òðëå íùì ÷ø ãáò úåéäì ìåëé äéä íç íç ìù åðá àåä ïòðë éøäù ãáò úåðéçá 'á ÷ø äéä ë"àå ,úôéìå õ÷' 'éçá ,êùåç ìò äøåîå øåçù äéäù ìáà ,êåøáì êôäúäì ìåëé äéä àìå íåùî ,'ïòðë øåøà' ïëìå ,'êùåçì íù ,úôéå íçå íùì ãáò úåéäì ìåëé ïòðë .ìåáîä úà àéáä åìù õ÷ù í'ù ú"øå .êåøáì êôäúäì ìëåé æ"éòå ,å÷ ô"â 'îéâù ç"éù ïéìåò úô'é í'ç ãìå äì ïéà äø÷ò éøù éäúå (ãé ãáòå ,ïéå÷ 'â 'éçáá äéä ïëà åìà 'âù (ãé ,çì ø"øá) ùøãîáå .(ì ,àé) ç"éùå ,êåøáì øåøàî àéöåî åìà 'âì ì"æéøàá áåúëù øîåì ùé .ãìå äì äåä øåøà ììëî àöé àåäù ø"æòéìà 'îéâ íùì úåîãå÷ä úåéúåàù (áé çñô ë"äòù) äìåò ã"áò íò ç"éù ïëå .êåøá ììëì íäå ,íé÷ìà éðéã úà íé÷éúîî íé÷ìà ïîùù (.çô à"ç ÷"äåæ) òåãéù ,ï"îù ‫לא‬ ‫פנינים ופתגמים‬ äðä 'úåøòé óåùçéå' ,(çé ,áì íéøáã ë"äòå ,ã"ò ïéìåòù í"èãëà úåéúåà 'éì÷ é"òù ,ú"åéøò ïååúà ú"åøòé í"à ìù óåøéö íäá ùéå ,ï"åçèá ïéìåò ä"á÷ä êà ,äãéì éìáç ïéùòð úåéøò úåôìçúî é"äì úåéúåà ÷ø éë ,ì"â äéäù åîë åéäéù úåéøòä úà êôäî úåéúåà øàùå ,ì"â ïéìåò íäå ,è"ãëì åìëéäáå' êéùîäù åäæå ,íéùã÷ä ùãå÷á øîåì ùéå .ù"ééò úåôìçúî àì í"à æ"å÷ú) ì"æ åøîà éë ,'ãåáë øîåà åìåë éë ,äãéì éðéã ÷éúîäì æîø äæá ùéù ,úåéøòã àøèéñî àìà äùåá úéì (:áö .íàä ïî ãìåä éåìéâ ìò äøåî ì"â í"à ãåáë åá ùé åðå÷éúá àåä úåéøòùë ìáà äæå ,ãìå äøùì äúéä åæ ä÷úîä é"òå 'åìëéäáå' øîà ïëìå ,äùåáä êôéä àåäù ïéìåò ã"ìå ä"ì úåáéú éë ,ïàë æîåøî 'ãåáë øîåà åìåë' ,íéùã÷ä ùãå÷á åðééä äåä æ"éò øùà ,ë"äò í"èãëà øôñîë ,äùåá àìå ãåáë 'éçáá íä íù úåéøòäù .ãìå äì 'ä áùéå áùé ìåáîì 'ä' íééñî äæ ìòå úîçî àá éøä ìåáîäù ,'íìåòì êìî úù÷ù ,øîåì ùé úù÷ä ïéðòá (åè ïééãò ,ìåáî äéäù ô"òà íðîà ,úåéøò øîàðù äî ïéðòë àåä äéä íù éë ,äáéúä é"ò íìåòì êìî 'ä éìáçáå ,'äúãìá ù÷úå' (æè ,äì úéùàøá) ùãå÷ ìù úåéøòä ìù ãåáëä øéàî ãâðë (:èîø â"ç ÷"äåæ) ïéì÷ 'ò ùé äãéì .íéùã÷ä àéä ïäìù úììåëä äôéì÷äù ,úåîåà 'ò é"òå ,(åì àî÷ ï"øäî éèå÷ì) úåéøò 'éì÷ éúéøá úà íé÷î éððä éðàå (æè éøä ìåáîä ìëå ,äãéì éìáç ïéùòð úåéøò .(è ,è) 'åâå íëúà àìù ïîéñä ïëìå ,úåéøò úîçî äéä äéøôá ÷åñòì âàåã çð äéäù é"ùøéôå .úù÷ä àåä ìåáî äéäé úçùì àìù ä"á÷ä åçéèáäù ãò äéáøå çð ìùëð äæ íåùîù øîåì ùéå .íìåòä æ"å÷úá åøîàå ,äáéúä êåúá ìåöéð çðå ,ïééä ïî äúùùë úåéøò ïéðòá ë"çà íåé ìù 'éçá äúéäù (:ãð) àìå úåîéîúá 'ä éååéö íéé÷ì åéìò äéäù ìåãâ ïäë ñðëð øåôéë íåéáù ,íéøåôéëä .'ä åçéèáäù ãò âàåãå áùåé úåéäì åéäù íéáåøëä åéä íùå íéðôìå éðôì àåäå ,(åì ,æ à-íéëìî) 'úåéåìå ùéà øòîë' åàùð àì íäù åäéáàå áãðá åðéöî ïëå äéä äæî äøàäå ,åðå÷éúë úåéøò ïéðò ìò äæá åøáòå ,(è ,ë ø"÷éå) íéùð .ìåáîä ïî äìéöä ïëìå ,äáéúä êåúá ,äøæ ùà åáéø÷ä ë"çàå ,'ä éååéö äùà åðéðòù (:æð â"ç) ÷"äåæá øàåáîù (é-è ,èë íéìäú)áåúëä äæá øàáúéå .úåéøò ìù ïéðò ë"â àåäù ,äøæ úåìéà ììåçé 'ä ìå÷' ,ãåáë øîåà åìåë åìëéäáå úåøòé óåùçéå äöø àì çðù ,øîåì ùé øúåé ÷îåòáå éë .'íìåòì êìî 'ä áùéå áùé ìåáîì 'ä ãò åáøå åøô úåöî íéé÷ì é"ùø) äãéì ìò éà÷ éøä 'úåìéà ììåçé' ‫פנינים ופתגמים‬ ‫לב‬ ãò àøáð ìëì äàéøáäá ä"á÷ä ñéðëäù ãåñ àåä úù÷äå ,úéøáä ãåñ âéùéù øîàî àåä ïëìå ,íìåòä úåîé óåñ úù÷ä úà åì äàøäù ë"çàå ,úéøáä êéøö ïéà åæ äëøá ìò éë ,øîàî åðéàå ïåéëå .åáøå åøô úåöî íéé÷ì íéëñä æà äáøãàå ,úùøåôî äøéîàå éååéö àìáå úåîéîúá 'ä éååéö íéé÷ì äöø àìù ,äøéîà íéëéøö æà úåéùå÷ ïéìàåùùë áãð ïëå .úåéøòá ìùëð ïëà ,äâùä øîàéå' éðùä øîàîä øîàð äæ ìòå åáøå åøôî íúòéðîù øîåì ùé åäéáàå åìàùé øùàë ìò éà÷ù ,'øåà éäé íé÷ìà úîàá ïëìå ,úéøáä ãåñ ïéáäì éãë äúéä äøéîà íéëéøö åéäé æàù ,úåéùå÷ ãåñä âéùäì åöøù ,äøæ äùà åáéø÷ä øáë äððéà åæ äòôùä ïëàå ,úùøåôî ïéîéé÷î åéä íà ìáà ,åìùëð ïëìå ,äæá úìéçúá ä"á÷ä ñéðëäù äòôùää åîë àìá èåùô éãåäéë úåèùôá úååöîä ìò (:æë÷ á"ç) ì"æç åøîà ïëå ,äàéøáä .íéìùëð åéä àì äâùä éäéå' øîàð àìå 'øåà éäéå' øîàðù äî íåé÷ äéä àìù ,øçà øåà ÷éôàã ,'ïë úà íé÷ìà àøá úéùàøá (æé ïéàù äøåî äæå ,äìéçú àøáðù øåàäì õøàä úàå íéîùä êéøö äéäù éôëå ïåëðä ïôåàá äòôùää 'åâå øåà éäé íé÷ìà øîàéå 'åâå (.áì ä"ø) ì"æç åøîàå .(â-à ,à úéùàøá) .äàéøáä íöò é"ò úåéäì øîåì ùé .àåä øîàî éîð úéùàøá (íù é"ùøá àáåçî) ì"æç åøîàù åäæå 'ø ÷"äøä 'éô (øäá êìîéìà íòåð) òåãéù àåøáì äáùçîá äìò äìéçúá éëå' (àë-ë ,äë àø÷éå) áåúëä ìò àùåæ ïéàù äàø ïéãä úãîá íìåòä úà ,'åâå úéòéáùä äðùá ìëàð äî åøîàú íéîçøä úãî íéã÷ä íéé÷úî íìåòä äáúëù íòèäù .'íëì éúëøá úà éúéåöå äøåî äáùçî éë ,ïéãä úãîì äôúùå ,øö÷ì äøåúä êøãù óà àéùå÷ä äøåú äæ ìò äéä àìù úéùàøá øîàî ìò äéä äáåùúä ÷ø úøîåà äéä íàå íùù ,äáùçîá ÷ø äéäå ùøåôî øîàî ä"á÷ä éë ,àìéîî àéùå÷ä áùééúî ìåëé äéä ïëìå ,ïåøñç íåù àìå íâô ïéà ìù òôù ìù øåðéö äàéøáä úòá ïéëä íéëéøöùë ìáà ,ïéãä úãîá íéé÷úäì äù÷îå ìàåù íãàùë ÷ø ,ãçà ìë íìåòä ïéàå úåðåøñç íðùé æà øåáéãì ä"á÷ä êéøö æàå ,øåðéöä íúñð úåéùå÷ .íéîçøä úãî óåúéù é"ò àìà íéé÷úî äéä áèåî ïëìå ,úãçåéî äëøá úååöì äúéä æàå 'ìëàð äî' íéìàåù åéä àìù ìò ò"éæ ùèéøæòîî ãéâîä 'éô òåãéå ÷øå ,úéùàøá éîé úùùî äòôùää åäàöîé' (é ,áì íéøáã) ÷åñôä .'éúëøá úà éúéåöå' æà åìàùéùë .øåáéãä ìò éà÷ù ,'øáãî õøàá íâäù äðååëä ùøôì ùé åðéøáãìå íåùî 'á úåàá äøåúä äçúôù òåãéå íå÷î ìëî ,úåðåøñç ñôúð øåáéãáù ,(é ,à ø"øá) äëøá ìò äøåîù ìàøùé éðá éë ,ìàøùé úà àöî ä"á÷ä äëøáä äæá æîåøîù øîåì ùé äæ éôìå ‫לג‬ ‫פנינים ופתגמים‬ 'éçáá é"ììëì åúáäà ìãåâ ä"á÷ä äìéâ ,úåðåøñç ìù íå÷îì ñðëéì íéìåëé .'åéøãç êìîä éðàéáä' .íéîâôä ìë ï÷úìå áöòúéå' 'éçá äéä ìåáîä øåãù åîëå äìéâð åéøãç êìîä éðàéáä (çé äéä äáéúä êåúá ïë ,'åáì ìà éðàéáä' .êá äçîùðå éàååâ éúá 'éçá äéäù ,äæî êåôéäì øãç 'äáéú' ïéðò àéä 'åéøãç êìîä ,'åîå÷îá äåãçå æåò' áéúë íäéìòù èì÷î íå÷î äúéä äáéúä éë ,êìîä åéøãç êìîä éðàéáä' ÷åñôä êùîä åäæå ä"á÷ä äöøù ìàøùé éðá úåîùðì .'åá ä"çîùðå äìéâð Y íù åéäù íâäå ,ìåáîä éîî íìéöäì äðååëä ø÷éò î"î ,'úôé íç íù' íéî' êìîä äîìù øîà åæ äáäà ìòå ,íäî åàöéù ìàøùé éðá úåîùð ìò äúéä úà úåáëì åìëåé àì íéáø úôéîå ,ìàøùé éðá åàöé ïëà íùî éë åàèçù ìåáîä øåã 'éôàù ,'äáäàä ïôåà íç éáâå ,íéøâ åá ùéù ïëúé ïëå ,íéáø íéî åàø÷ðä íéìåãâ íéàèçá åúåà ïéãéøåîù ,êåôéäì àåä áåøé÷ä ,íéáø íéî ìù ùðåò äéä ìåáîä íöò åá ùé ãáòä äùòîì ìáà ,ãáò 'éçáì äáäàä ìãåâ äáéë àì äæ ìë î"î åîöò äæáù àöîð ,ìàøùéë íéðéã äîë ïëìå ,ìàøùé éðá ìò ä"á÷äì ùéù àöîð ô"ëò .é"ììë êåúì åúåà ïéñéðëî äáéúä êåúá åéøãçá íúåà ñéðëä ,ìàøùé éðá úåîùð çðåî äéä íìåëáù .ìåáîä ïî íìéöäì äæáå ,äáéúä êåúá ä"á÷ä ñðë íúåàå ‫ס דר ה ש י ע ו ר י ם‬ ‫פרשת וירא‬ ‫השיעורים הקבועים ביום ד' וה' יתקיימו כרגיל‬ ‫עדכונים והודעות על התפילות שיעורים וטישן‬ 9 - 1 ‫אפשר לשמוע מידי יום ביומו על מערכת השיעורים‬ ‫סדר הזמנים‬ ‫שבת קודש‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫הדלקת הנרות‪5:49...................................‬‬ ‫מנחה וקבלת שבת ‪6:20...........................‬‬ ‫עריכת השולחן ‪10:35...............................‬‬ ‫שחרית ‪9:30................................................‬‬ ‫מנחה ושל"ס‪6:00......................................‬‬ ‫בברכת שבת שלום ומבורך‬ ‫הגבאים‬ ‫יעמדו ע<ל ה‬ ‫ב ר כה‬ ‫ידידינו הנכבדים שלקחו חלק בהוצאות הגליון‬ ‫פרנס השבוע‬ ‫נדבת ידידינו הרב החסיד המפואר‬ ‫מוה"ר יחזקאל ווייס הי"ו‬ ‫אב"י מאנטריאל‬ ‫לרגל נישואי בתו במז"ט‬ ‫עב"ג הבה"ח מרדכי יהודה ני"ו‬ ‫בן מחותנו מוה"ר משה גוטמאן הי"ו‬ ‫ידידינו הרב החסיד המפואר‬ ‫מוה"ר עמרם גאלדבערגער הי"ו‬ ‫אב"י מאנטריאל‬ ‫לרגל הולדת בתו במז"ט‬ ‫זכות התורה תגן בעדם להתברך בכל מילי דמיטב‪ ,‬ויזכו לראות רוב נחת דקדושה מתוך‬ ‫בריות גופא ונהורא מעליא אכי"ר‬ ‫להשתתף בהוצאת הגליון לרגל שמחה או יארצייט וכדו' נא להתקשר ‪845-587-0749‬‬ ‫אנ״ש‬ ‫אנטשלאסן‬ ‫למען ציון‪:‬‬ ‫קופת‬ ‫ארצנו הק׳‬ ‫זכות‬ ‫זכות‬ ‫שבוע‬ ‫זכות‬ ‫קופת ארצנו הק׳ שטייט‬ ‫ווער וויל דען‬ ‫נישט האבן‬ ‫חודש‬ ‫יום‬ ‫בראש פון א ריזן אפעראט‬ ‫‪$3,600‬‬ ‫‪$720‬‬ ‫‪$1,500‬‬ ‫פון תורה‪ ,‬עבודה‪ ,‬חסידות‪,‬‬ ‫גמ״ח‪ ,‬עזר נישואין‪ ,‬עזר‬ ‫לאנ״ש‪ ,‬עזר ליולדות‪ ,‬עזר‬ ‫לחגים‪ ,‬הכנסת אורחים‪ ,‬בתי‬ ‫מדרשים‪ ,‬שיעורים ועוד‪.‬‬ ‫א חלק אין‬ ‫דינער הגדול ﬥמען ציון‪ :‬זונטאג חיי שﬧה באוﬥﬦ בית שﬧה‬ ‫קופת ארצנו הק׳‬ ‫למען ציון‬ ‫א נ ״ ש ב א ר ה ״ב‬ ‫אצינד איז אייער שאנס‬ ‫צו נעמען א חלק דערין‬ ‫ארץ ישראל?‬ ‫יעדער‬ ‫נעמט‪:‬‬ ‫אנ״ש‬ ‫אנטשלאסן‬ ‫למען ציון‪:‬‬ ‫קופת‬ ‫איין וואך‬ ‫ארצנו הק׳‬ ‫למען קופת‬ ‫ארצנו הק׳‬ ‫אנ״ש וועלן זיך אנשליסן מיט א גרייטקייט און נעמען א‬ ‫חלק מיט איין וואך אינעם הייליגן קופת ארצנו הק׳!‬ ‫דער חלום פון אנ״ש‪ :‬א טייל פון קופת ארצנו הק׳!‬ ‫א חלק אין תורת וחסידות של ארץ ישראל!‬ ‫זכות‬ ‫זכות‬ ‫זכות‬ ‫חודש‬ ‫שבוע‬ ‫יום‬ ‫‪$3,600‬‬ ‫‪$720‬‬ ‫‪$1,500‬‬ ‫דינער הגדול ﬥמען ציון‪ :‬זונטאג חיי שﬧה באוﬥﬦ בית שﬧה‬ ‫קופת ארצנו הק׳‬ ‫למען ציון‬ ‫א נ ״ ש ב א ר ה ״ב‬