gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עדן הנפשות · Eiden Hanifashois — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: עדן הנפשות · Eiden Hanifashois

שבוע: לך לך (2026-10-19)

עדן הנפשות · Eiden Hanifashois — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מפעל להתעדן מתורת הבעש"ט זי"ע באופן הבנה ששוה לכל נפש‬ ‫גליון כ"ח | פרשת לך תשפ"ז‬ ‫עדן השבוע‪ :‬להתעדן בנושא אחד מן המקורות עד העבודה בנפש האדם‬ ‫והמשל לזה הוא כמדינה המחלקת תמיכה‬ ‫א‪ .‬שורש הבריאה – מדוע‬ ‫לנצרכים‪ :‬אם לא תבדוק המדינה בשקידה‬ ‫נצרכת מדת הגבורה כדי‬ ‫ובתוקף למי היא נותנת‪ ,‬יאבדו המעות על דברי‬ ‫שיתקיים החסד?‬ ‫ריק‪ ,‬והעניים האמיתיים ישארו ברעב‪ .‬רק על ידי‬ ‫התנאים והצמצומים הקשים‪ ,‬מגיע החסד לידיים‬ ‫הנה כוונת הבורא יתברך בבריאת העולמות‬ ‫הנכונות‪.‬‬ ‫היתה "עולם חסד יבנה"‪ ,‬כי מחפץ חסדו הגדול‬ ‫רצה להיטיב ולהשפיע טוב לנבראיו‪ ,‬כנודע‬ ‫ובעבודת השם של איש הישראלי בכל יום ויום‪,‬‬ ‫ש"דרך הטוב להיטיב"‪ .‬אולם‪ ,‬אילו היה העולם‬ ‫נראה דבר זה בשני אופנים‪:‬‬ ‫מתנהג אך ורק במדת החסד בלי שום גבול‪ ,‬מדה‬ ‫א) שמירה מ"ריבוי האור"‪ :‬כאשר הנשמה‬ ‫ומשפט‪ ,‬לא היה העולם יכול להתקיים חס‬ ‫מתלהבת בהתעוררות קדושה ודביקות‪ ,‬בבחינת‬ ‫וחלילה‪ .‬כי אז היתה הבר יאה בבחינת הפקרות –‬ ‫"אם רצוא לבך"‪ ,‬מ וטל על האדם להשתמש בכח‬ ‫כפי שהיה בעת דור המבול – שאין איש לוקח‬ ‫הצמצום והגבורה‪ ,‬ולהכניס את ההתלהבות הזו‬ ‫אחריות על מעשיו‪ ,‬ואין תביעה ודין‪ ,‬וממילא‬ ‫בתוך כלים ברורים של מעשה התורה והמצוות‪,‬‬ ‫היתה כל ההשפעה הולכת למקומות החיצונים‬ ‫כדי שלא תצא נשמתו חלילה‪ ,‬והוא ענין "שוב‬ ‫והרעים ולא היתה מגיעה לתכליתה המבוקשת‪.‬‬ ‫לאחד" ו"עד שתחפץ"‪.‬‬ ‫על כן ברא הבורא ברוך הוא את מדת ה"גבורה"‬ ‫ב) התגברות על היצר‪ :‬הגוף נמשך אחר‬ ‫– שהיא ענין הצמצום‪ ,‬הגבולים והמשפט – כדי‬ ‫החומריות והנאות עולם הזה‪ ,‬והיצר הרע אינו‬ ‫לקבוע סייג וסדר נכון‪ .‬נמצא איפוא יסוד עצום‪:‬‬ ‫מניח לו‪ ,‬ש"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום"‪.‬‬ ‫אין הגבורה סתירה למדת החסד‪ ,‬אלא אדרבה‪,‬‬ ‫אם אין באדם מדת גבורה להתאזר כגבור ולערוך‬ ‫היא ה"כלי" והשומר המאפשר לחסד להישאר‬ ‫מלחמה נגד תאוותיו‪ ,‬כמאמרם "לעולם ירגיז אדם‬ ‫חסד אמת ולהגיע אל המקום הראוי לו‪.‬‬ ‫א‬ ‫האומר "אני צודק"‪ ,‬אלא כח הנובע מכך‬ ‫יצר טוב על יצר הרע"‪ ,‬אזי יכבה מהרה שלהבת‬ ‫שהוא יודע כי "הבורא הוא הצודק"‪.‬‬ ‫החסד ועבודת השם שלו‪.‬‬ ‫וביתר ביאור‪:‬‬ ‫ב‪ .‬מדת התפארת – לצאת‬ ‫כפי שנתבאר‪ ,‬ראשית ההשפעה מאת הבורא‬ ‫מן ה"מיצר" העצמי‬ ‫היא במדת החסד‪ ,‬וכל מדה היא שלב נוסף בחסד‬ ‫מדות החסד והגבורה הן הכלים לשתי המדות‬ ‫זה‪ .‬הגבורה באה ומצמצמת את החסד כדי שיהא‬ ‫אהבה ויר אה‪ ,‬ובהן עלול האדם להישאר סגור‬ ‫"חסד גמור" ולא חסד מופלג שאין הנבראים‬ ‫בתוך טבע מדותיו‪ ,‬כפי שכתב בעל התניא‪" :‬יש‬ ‫יכולים להשיגו‪ .‬אחר כך באה התפארת ומסדרת‬ ‫מי שאוהב ויש מי שירא"‪ .‬אם האדם עובד את‬ ‫את ההשפעות באופן מאוזן וראוי לפי ערך‬ ‫השם רק לפי טבעו‪ ,‬הרי הוא עדיין שקוע בישותו‪:‬‬ ‫המקבלים‪ .‬עתה באים הנצח וההוד‪ ,‬שהם כוחות‬ ‫"בעל החסד" מצד טבעו רוצה תמיד להעניק בלי‬ ‫ההשפעה למעשה ובפועל‪ ,‬המורידים את השפע‬ ‫חשבון כי זהו רצונו‪ ,‬ו"בעל הגבורה" מצד טבעו‬ ‫לנבראים‪ .‬כאשר גזר הבורא להשפיע‪ ,‬צריך‬ ‫רוצה תמיד למחות ו לבקר‪ .‬שניהם עדיין מונחים‬ ‫לקבוע כיצד תרד ההשפעה בפועל‪ .‬באים‬ ‫בתוך טבעם האישי‪.‬‬ ‫המקטרגים ואומרים שההשפעה רבה מדי‪ ,‬ואז‬ ‫כאן נכנסת המדה הממוצעת – תפארת! היא‬ ‫משתמש הבורא במדת ה"נצח" ומנצח את כל‬ ‫המלמדת את האדם "לפאר ליוצרו ולא לצורך‬ ‫הסברות המונעות את השפע; אך לעתים "מודה"‬ ‫עצמו"‪ .‬האדם יוצא מתוך ה"קופסא" של טבעו;‬ ‫הוא לטענת המלאכים ומשתמש במדת ה"הוד"‬ ‫אין הוא מחשב מה לבו חפץ‪ ,‬אלא מביט על‬ ‫לצמצם מעט את ההשפעה‪ .‬ודבר זה מתאים מאוד‬ ‫המקבלים ושוקל‪ :‬מהו רצון הבורא בעת הזו?‬ ‫למה שידוע ש יש "קו הימין" הכולל חכמה‪ ,‬חסד‬ ‫פעמים שיש לקרב באהבה‪ ,‬ופעמים שיש להציב‬ ‫ונצח‪ ,‬שהם כוחות המשפיעים (כי הנצח עניינו‬ ‫גבול קשוח‪ .‬כאשר כל המגמה היא רק לעבוד את‬ ‫לנצח המניעות כדי להשפיע)‪ ,‬ו"קו השמאל"‬ ‫הבורא‪ ,‬מתאחדים החסד והגבורה יחד לשלמות‬ ‫הכולל בינה‪ ,‬גבורה והוד‪ ,‬שהם כוחות המצמצמים‬ ‫אחת נאה‪.‬‬ ‫(כי ההוד הוא ההודאה לסברא שההשפעות‬ ‫גדולות מדי)‪ .‬אולם הכל נכלל בבחינת "ה'‬ ‫ג‪ .‬נצח והוד – תחילה‬ ‫חסדים"‪ ,‬כדי להגיע לתכלית המבוקש ת להשפיע‬ ‫קבלת עול ואחר כך נצחון‬ ‫טוב לנבראים‪.‬‬ ‫מהמדות העליונות משתלשלת ההנהגה אל‬ ‫והנה כאשר מגיע הדבר אל האדם‪ ,‬הנמצא‬ ‫הכוחות המעשיים‪ :‬נצח בקו הימין (לנצח‬ ‫למטה‪ ,‬עליו להתחיל בעבודתו במדות התחתונות‬ ‫המניעות ולהשפיע)‪ ,‬והוד בקו השמאל (להודות‬ ‫ולהעלותן מלמטה למעלה‪ ,‬כי לא תעלה‬ ‫ולהסכים לצמצום)‪.‬‬ ‫ב'מעלו ת' על מזבחי‪ ,‬אלא צריך האדם לעבוד‬ ‫אולם אצל האדם‪ ,‬סדר העבודה הוא ממטה‬ ‫ממדרגה למדרגה‪ ,‬ממטה למעלה‪ .‬תחילה פותח‬ ‫למעלה‪:‬‬ ‫במדת המלכות‪ ,‬לקבל עליו עול מלכות שמים‬ ‫● ראשית – מדת ההוד‪ :‬האדם מתחיל בקבלת‬ ‫בבחינת קבלת עול‪ .‬ואחר כך משתמש במדת‬ ‫עול מלכות שמים פשוטה ובהכנעה‪ .‬הוא‬ ‫ההוד‪ ,‬שענינה הודאה‪ .‬שכן העולם הזה נראה‬ ‫מודה על האמת ש"כולא קמיה כלא חשיב"‪,‬‬ ‫כדבר נפרד ויש גמור‪ ,‬אך האדם מקבל עליו עול‬ ‫שהבורא הוא המנהיג את הכל‪ ,‬והאדם עם‬ ‫מלכות שמים תחילה ומודה שהבורא יתברך הוא‬ ‫שכלו וישותו אינו כלום‪.‬‬ ‫"כולא קמיה כלא חשיב" והכל בטל אליו‪ ,‬וזוהי‬ ‫בחינת אמונה‪.‬‬ ‫● ואחר כך – מדת הנצח‪ :‬רק לאחר שביטל‬ ‫דעתו‪ ,‬מגיע הוא לכח ה"נצח דקדושה" –‬ ‫ואחר כך בא לבחינת נצח‪ ,‬דהיינו לאחר שכבר‬ ‫עקשנות קדושה ועזה לנצח את היצר ואת‬ ‫הודה שהבורא הוא הצודק‪ ,‬הרי הוא מנצח את‬ ‫הקשיים‪ .‬אין זו עקשנות של בעל גאוה‬ ‫היצר הרע המתגבר עליו נגד האמת‪ ,‬ומתחזק‬ ‫ב‬ ‫שכן מחמת שהמלכות בנויה מגבורה וצמצום‪ ,‬אין‬ ‫בעבודתו מחמת ש ראה את האמת לאמיתה‪.‬‬ ‫השראת הש כינה נראית בעולם וקשה להפיץ‬ ‫ובאדם הרי הוד הוא בחינת צמצום‪ ,‬שמכניע‬ ‫קדושה ולהתגבר על הקליפות‪.‬‬ ‫ומשעבד דעתו לדעת הבורא‪ ,‬ומדת נצח באה‬ ‫וזהו שכתב הזרע קודש שחסר בחינת תפארת‬ ‫מהמדה ה'גדולה' שנלחם לעשות עבודת השם נגד‬ ‫ודכר‪ ,‬היינו הארת שם הוי"ה וזעיר אנפין‪ ,‬והוא‬ ‫כל כחות הרע‪ .‬וכיון שכל זה בא רק אחר שפלות‬ ‫בחינת שינה ותרדימה‪ .‬והמשל בזה כבעל עסק‬ ‫וביטול‪ ,‬מיושבת היטב הקושיא מהו החילוק בין‬ ‫שאיבד את המוחין והתענוג בניהול עסקיו‪ ,‬שאף‬ ‫נצח והוד דקדושה לנצח והוד הבאים מכח הרע‪,‬‬ ‫שהעסק מתנהל‪ ,‬אין הנהגתו והשגחתו כראוי‪ .‬כך‬ ‫שכן אלו של קדושה באים רק אחר קבלת עול‬ ‫בעולם‪ ,‬כשהשפע בא בלא הארת שם הוי"ה‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬שהבורא צודק ואני בטל אליו‪,‬‬ ‫בתוקף‪ ,‬שוררת חשכות גדולה והקליפות‬ ‫ואינם באים מה"אני" של האדם הסובר שהוא‬ ‫מתגברות בתוקף‪.‬‬ ‫הצודק‪ ,‬אלא דוקא מביטול העצמי שאיני צודק‬ ‫והמתקת הדינים היא על ידי מעשה המצות‪,‬‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫שעל ידי אתערותא דלתתא של האדם‪ ,‬שהוא‬ ‫ד‪ .‬ירידת מצרים – לעורר‬ ‫מרכבה למלכות‪ ,‬מעלה מיין נוקבין ומעורר‬ ‫את הדכר ולא לירא מן‬ ‫הארת מיין דוכרין משם הוי"ה‪ ,‬ונעשית "אשה‬ ‫הדינים‬ ‫יפת מראה"‪ ,‬ונמתקים גבורות המלכות‪ ,‬ומתעורר‬ ‫מדת המלכות (כנסת ישראל‪ ,‬בחינת נוקבא)‬ ‫רצון ותענוג למעלה להשפיע חסדים גלויים‬ ‫היא המ קבלת את השפע‪ .‬וכדי שלא יהיה לכחות‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫החיצונים יניקה מרובה‪ ,‬בנויה המלכות בדרך של‬ ‫ה‪" .‬בעלה נתעטר בה" –‬ ‫גבורה וצמצום‪ ,‬בסוד "מלך במשפט יעמיד ארץ"‪.‬‬ ‫מתי אין להמתיק את הדין‬ ‫אך כאשר אור שם הוי"ה (תפארת‪ ,‬בחינת דכר)‬ ‫כלל ישראל צריכים לילך תמיד בדרך המתקה‬ ‫אינו מאיר בגלוי‪ ,‬שוררת בחינת הסתר פנים‬ ‫– לייחד ה"אני" של האדם עם ה"אין" של הבורא‪,‬‬ ‫ותרדימה‪ ,‬ואז מתעוררת עזות בקליפות למשול‬ ‫שיהיה הכל בטל בחסד‪ .‬אך כלפי רשעים וקליפות‬ ‫– ומזה נתיירא אברה ם אבינו ברדתו מצרימה‪.‬‬ ‫העבודה היא להיפך ממש‪ ,‬ששם אין עושים‬ ‫התיקון לזה הוא על ידי כח המצות ואתערותא‬ ‫פשרות ואין ממתיקים את הדין כלל‪.‬‬ ‫דלתתא‪ ,‬בסוד "אמרי נא אחותי את"‪ .‬כשיהודי‬ ‫וזהו הענין של "בע לה נתעטר בה"‪ ,‬שבעת‬ ‫מקיים מצות מתוך קבלת עול‪ ,‬מעלה הוא מיין‬ ‫שמתקיים "גרש את האמה ואת בנה"‪ ,‬מתעטף‬ ‫נוקבין וממשיך את אור שם הוי"ה ומייחד תפארת‬ ‫התפארת במלבושי דין תקיפים כדי להילחם‬ ‫ומלכות‪ .‬אז נעשית המלכות בחינת "אשה יפת‬ ‫ולבער את הרע‪ .‬שכן קיום העולם תלוי במשפט‪,‬‬ ‫מראה"‪ ,‬והדינים הקשים נמתקים‪ ,‬והבורא יתברך‬ ‫בשכר ועונש ובכליית הרשעה; ובסיכומו של‬ ‫מתמלא תענוג ורצון להשפיע חסדים ורחמים‬ ‫דבר‪ ,‬מפלתם של הרשעים היא החסד המעולה‬ ‫פשוטים‪.‬‬ ‫ביותר לכלל הבריאה‪ ,‬כפי שנאמר "באבוד‬ ‫וביאור הענין בתוספת ביאור‪ :‬הנה כל עולמות‬ ‫רשעים רנה"‪.‬‬ ‫בריאה יצירה ועשיה‪ ,‬שמהם יונקים המדורות‬ ‫ובהרחבת הדברים‪:‬‬ ‫החיצונים והקליפות‪ ,‬יניקתם היא ממדת מלכות‬ ‫דאצילות‪ ,‬ששרה אמנו היתה מרכבה אליה‪ .‬ואילו‬ ‫הנה מדת המלכות מכונה בשם 'אני'‪ ,‬יען כי אין‬ ‫היה בנין המלכות בנוי מחסדים והשפעה בלי‬ ‫רשות לאף נברא לומר 'אני' מלבד המלך‪.‬‬ ‫גבולים‪ ,‬היו הקליפות מקבלים שפע רב ומרגישים‬ ‫ובעומק הדבר יש לפרש‪ ,‬כי בעולמות העליונים‬ ‫עצמם כיש ונפרד גמור והיה להם כח רב‬ ‫כדוגמת עולם האצילות‪ ,‬שולטת בחינת ביטול‬ ‫מה קדושה‪ .‬אך כיון שצינור השפעתם הוא מלכות‬ ‫היש באופן מוחלט‪ ,‬ועל כן הכל שם נחשב כ'אין'‬ ‫הבנויה מגבורה וצמצום‪ ,‬אין מקבלים אלא כדי‬ ‫ואפס‪ .‬אולם ממלכות דאצילות ולמטה‪ ,‬מתחילים‬ ‫חיותם ואין כחם גדול כל כך‪ .‬אמנם יש בזה סכנה‪,‬‬ ‫הנבראים לחוש את עצמם כ'יש'‪ ,‬וכל נברא‬ ‫ג‬ ‫● חמש דברות של 'עשה' – כנגד ה' חסדים‬ ‫מרגיש את עצמו כ'אני'‪ .‬לכן יש צורך להמתיק‬ ‫(בחינת אברהם אבינו)‪.‬‬ ‫בחינה זו ולהתחזק באמונה כי הבורא יתברך הוא‬ ‫● חמש דברות של 'לא תעשה' – כנגד ה'‬ ‫ה'אני' האמתי‪ ,‬וכל מה שחוצה לו בטל ומבוטל‬ ‫גבורות וצמצום (בחינת שרה אמנו)‪.‬‬ ‫אליו‪ ,‬וזוהי המתקת ה'אני' על ידי המשכת מדת‬ ‫התפארת והזכר שהיא בחינת 'אין'‪.‬‬ ‫ובהתחבר שתי אותיות ה' יחד – כאשר אברהם‬ ‫מאיר בחסד ובהשפעה‪ ,‬ושרה מציבה את הגבול‬ ‫אמנם בזמן שצריך לעשות שפטים ברשעים‪,‬‬ ‫ועושה משפט – או אז מתגלה כי שניהם ממקור‬ ‫נעשית ההמתקה בדרך אחרת‪ :‬במקום שה'אני'‬ ‫אחד יצאו‪ ,‬מאות יו"ד של שם הוי"ה‪ ,‬המנהיג את‬ ‫יתבטל ב'אין'‪ ,‬נוטל ה'אין' את ה'אני' ובו הוא‬ ‫כל העולם אל תיקונו הסופי והשלם‪.‬‬ ‫מעניש את הרשעים‪ .‬וביאור הדבר בעומק יתירה‪:‬‬ ‫כי באמת מצד הדעת העליונה נחשב כל העולם‬ ‫וביתר ביאור‪:‬‬ ‫כאילו אינו‪ ,‬ואם יחטא אדם לא יפעל שם מאומה‬ ‫כפי שנתבאר‪ ,‬בכל המדות מצויים חסדים‬ ‫ולא יפגום כלל‪ .‬אך מצד סדר ההשתלשלות‪ ,‬שבו‬ ‫וגבורות‪ ,‬והכל תלוי באופן השימוש בהן‪ .‬כי מדת‬ ‫הקליפות תופסות מקום ומעכבות את אור הוי"ה‬ ‫החסד אם ישתמשו בה ללא גבולים תביא חורבן‪,‬‬ ‫מלהאיר‪ ,‬שם שייכת בחינת כעס ונקמה בעוברים‬ ‫ותהפוך מחסד לגבורה‪ .‬וכן הוא בכל מדה‪ ,‬שאם‬ ‫על רצונו‪ .‬וכאשר עולה ה'אני' אל ה'אין'‪ ,‬הרי הוא‬ ‫תכליתה לטובה הרי היא חסד‪ ,‬ואם תכליתה‬ ‫מגיע למדרגת 'לפני הוי"ה תטהרו'‪ ,‬ובחינת 'טהור‬ ‫לרעה הרי היא גבורה‪ .‬מדת התפארת שאברהם‬ ‫עינים מראות ברע'‪ ,‬ושם הכל מתוקן ונמתקות‬ ‫ה יה מרכבה אליה נבנית בחסדים‪ ,‬והוא בדרך כלל‬ ‫כל הגבורות‪ .‬אך אין זו תכלית הבריאה‪ ,‬שהרי‬ ‫בבחינת משפיע; ושרה שהיא מלכות‪ ,‬בבחינת‬ ‫צריך שיתקיים רצון הוי"ה לדירה בתחתונים‬ ‫'מלך במשפט יעמיד ארץ'‪ ,‬נבנית בגבורות‪.‬‬ ‫בדרך של שכר ועונש‪ .‬ועל כן מסלק כביכול את‬ ‫וצריך לעשות חיבור נכון ביניהם‪ ,‬שאם המשפיע‬ ‫מבט ה'אין' ומתלבש במבט ה'אני'‪ ,‬ואז לכל פגם‬ ‫הוא העיקר הרי נמתקות הגבורות ונעשות‬ ‫יש חשבון‪ ,‬והוא נפרע מן הרשעים על כל‬ ‫רחמים‪ ,‬והקליפות יונקות רק מעט והשפע‬ ‫מעשיהם‪ ,‬וכל האומר הקדוש ברוך הוא וותרן הוא‬ ‫העיקרי הולך למקומות טובי ם‪ .‬אך לעיתים יש‬ ‫‪ -‬הרי זה ענין נורא‪.‬‬ ‫צורך בבחינת 'אשת חיל עטרת בעלה'‪ ,‬והתפארת‬ ‫מתלבשת בה ומשתמשת במדתה לעורר גבורות‬ ‫ו‪ .‬חלוקת אות יו"ד – הכל‬ ‫על הרשעים‪ .‬אך התכלית בסופו של דבר היא‬ ‫אחדות אחת קדושה‬ ‫חסד‪ ,‬ואין רע יורד מן השמים‪ ,‬כי 'באבוד רשעים‬ ‫וזהו הסוד הטמיר שגילו חז"ל‪ ,‬כי אות יו"ד –‬ ‫רנה'‪ ,‬ומפלת הרשעים היא טובה לעולם‪ .‬וזהו‬ ‫שערכה המספרי עשרה – נחלקה לשתי אותיות‬ ‫הרמז העמוק באות יו"ד שהיתה לשרה‪ ,‬שבתחילה‬ ‫ה'‪ :‬ה' אחת ניתנה לאברהם וה' אחת לשרה‪ .‬כי‬ ‫היתה שרה המקבלת לכל הגבורות והחסדים‪,‬‬ ‫אות יו"ד היא השורש לעשרה מאמרות ולעשרת‬ ‫ואחר כך נחלקה האות יו"ד שנטל אברהם את‬ ‫הדברות‪ ,‬הנחלקים על שני לוחות‪:‬‬ ‫החסדים ושרה את הגבורות‪ ,‬וביחד פועלים הם‬ ‫תיקון עולם בשלמות‪.‬‬ ‫ד‬ ‫זרע קודש עם ביאור משולב‬ ‫טבע מזגו – כב על חסד המעניק ללא הבחנה או‬ ‫ויאמר אליו שרה אשתך לא תקרא את כו'‪,‬‬ ‫כבעל גבורה הדוחה הכל – אלא ייצא מגדרי‬ ‫במדרש כתיב אשת חיל עטרת בעלה‪ ,‬א"ר אחא‪:‬‬ ‫עצמו לבחון מהו רצון הבורא ומה נצרך למקבל‪,‬‬ ‫בעלה נתעטר בה והיא לא נתעטרה בבעלה; רבנן‬ ‫ואז יכללו ויתחברו מדת חסד וגבורה‪ ,‬כיון שבכל‬ ‫אמרו‪ :‬בכ"מ האיש גוזר‪ ,‬ברם הכא כל אשר תאמר‬ ‫דרכיו‪ ,‬הן שמתנהג בחסד הן בגבורה‪ ,‬הכל כוונה‬ ‫אליך שרה שמע בקולה; אר"י בן קרחא‪ :‬יו"ד‬ ‫אחת להם‪ :‬לפאר ליוצרו ולעבדו‪ ,‬ולפי הצורך‬ ‫שנטלה משרה נחלקה חציו לשרה וחציו לאברהם‪.‬‬ ‫לעבודתו ית"ש בעת הזאת מתנהג כן אז‪ ,‬ואינו‬ ‫ולבאר כל זה‪ ,‬הנה ית"ש ברא העולם באות ה'‬ ‫מתנהג במדה אחת לבד רק בשניהם לפי הצורך‬ ‫שהוא אתא קלילא מאוד‪ ,‬הבל בלבד בלא כוונת‬ ‫לעבודתו‪.‬‬ ‫הוצאת תנועות אות כמ"ש במ"א‪ ,‬וזה מורה שכל‬ ‫וכן ברא ית"ש מדת נצח‪ ,‬שלפעמים צריך האדם‬ ‫החיות עוה"ז מהבל‪ ,‬כי ברוחו שמים שפרה‪ ,‬וכן‬ ‫לנצח את יצרו והרשעים ולא להודות להם‪ ,‬וכן‬ ‫ויפח באפיו נשמת חיים‪ ,‬נשימה והבל כביכול‪ ,‬וכן‬ ‫בתחילת הבריאה נצח ית"ש את המלאכים שקטרגו‬ ‫האדם צריך שעל כל נשימה ונשימה יהלל יה‪ .‬והנה‬ ‫על הבריאה ‪ ,‬להמשיך את ההשפעה חרף הקטרוג‪.‬‬ ‫אות ה' הוא חמשה לאות יות והוא במספר נחשב‬ ‫אבל ראה ית"ש שלפעמים צריך האדם להודות על‬ ‫לחמשה‪ ,‬זה מורה לנו על חמשה מדות עליונות‬ ‫האמת וברא מדת ההוד ‪ ,‬וסדר עבודת האדם הוא‬ ‫שנברא העולם בהם‪ ,‬והם ה' בחי' שחשב הכתוב‪:‬‬ ‫לעלות ממטה למעלה‪ :‬תחילה במידת ההוד –‬ ‫'לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד'‪,‬‬ ‫לקבל עול מלכות שמים בהכנעה והודאה שהכל‬ ‫והם ה' חסדים עליונים שנשפעים לעוה"ז‪ ,‬כי ית"ש‬ ‫אפס זולתו‪ ,‬ומתוך ביטול זה בא למידת נצח‬ ‫ברא העולם בחסדו ית"ש להטיב לנבראיו בחסדו‬ ‫דקדושה – לעמוד בתוקף כנגד היצר מתוך‬ ‫הגדול‪.‬‬ ‫מסירות לאמת ולא מתוך ישות עצמית‪.‬‬ ‫אבל ראה ית"ש שבחסד לבד אינו טוב‪ ,‬שאם‬ ‫וע"י המדות אלו שיעבוד אותו ית"ש בהם‪,‬‬ ‫הייתה ההנהגה בחסד לבדו בלא משפט וגבול‪ ,‬לא‬ ‫ממשיך חסדים גדולים לבחי' מלכותו ית"ש‪ ,‬בחי'‬ ‫היה קיום לעולם והיה נחרב כדור המבול בלא‬ ‫מלך במשפט יעמיד ארץ‪ ,‬להמתיק הגבורות של‬ ‫תביעת מעשים‪ ,‬כי לפעמים צריך האדם להתנהג‬ ‫מלכות שנקרא כנס"י בחי' נוקבא‪ ,‬ע"י שמיחד את‬ ‫במדת גבורה להתגבר על יצרו ‪ ,‬שלא יכבה כוח‬ ‫בחי' נוקבא הזאת לתפארת בחי' דכר‪.‬‬ ‫החסד מתאוות החומר‪ ,‬וכן להציב כלי וגבול‬ ‫וכן הי' עבודת אברהם אע"ה‪ ,‬וז"ש 'הנה נא ידעתי‬ ‫להשפעה שלא יאבד האור מרוב התפשטותו‪,‬‬ ‫כי אשה יפת מראה את'‪ ,‬פי' שלבחי' אשה (היא‬ ‫ולכעוס על עוברי רצונו ית"ש‪.‬‬ ‫המלכות הנבנית מצמצום וגבורה) צריך ליחד את‬ ‫וכן כתיב בו ית"ש‪ :‬ה' כגבור יצא כאיש מלחמות‬ ‫יופי מדת תפארת‪ .‬והנה עתה ראה אברהם שירד‬ ‫יעיר קנאה יריע אף יצריח על אויביו יתגבר‪ ,‬וזהו‬ ‫למצרים‪ ,‬ורצה יתב"ש כביכול שמדת גבורה‬ ‫עיקר החסד הגדול באבוד רשעים הקמים עלינו‪,‬‬ ‫תתפשט‪ ,‬בחי' מלך במשפט יעמוד ארץ נגד‬ ‫שנמצא שהגבורה והצמצום אינם סתירה לחסד‪,‬‬ ‫המצרים‪ ,‬ונוקבא נתמלא בגבורה ‪ ,‬ואז הייתה שעת‬ ‫אלא הם הכלי המעמיד את החסד שיתקיים‬ ‫הסתר פנים ותרדימת המוחין שבה יכולים‬ ‫בתיקונו‪ ,‬וכן מצינו בגלות מצרים שהי' חסד גדול‬ ‫החיצונים להתגבר‪ ,‬ולכן כל מי שהי' נוגע בשרה‬ ‫לנו נראה ית"ש כבחור חגור כלי זיין במדת גבורה‪.‬‬ ‫הי' נוטל שלו מכות גדולות על דבר שרה‪ ,‬וכתב בס'‬ ‫ולכן ברא ית"ש לצורך חסד הגדול עשה מדת‬ ‫שאמרה אז פ' ציצית שכתיב בה 'אני ה' אלקיכם'‬ ‫גבורה‪.‬‬ ‫ועשתה צירוף 'אלי‪-‬הכם' ופעלה גבורות‪.‬‬ ‫ובין החסד וגבורה עשה מדת ממוצעת אותם הוא‬ ‫וזהו שאמר אברהם כשראה שבחי' נוקבא נתמלא‬ ‫מדת תפארת‪ ,‬זה מורה שיתנהג האדם בכל המדות‬ ‫בגבורה‪' :‬והי' כי יראו אותך המצרים ואמרו אשתו‬ ‫לפאר ליוצר ולא לצורך עצמו ‪ ,‬שלא יפעל רק לפי‬ ‫ה‬ ‫והנה בחי' נוקבא כנס"י נקראת 'אני'‪ ,‬כי הוא מדת‬ ‫זאת' – כי ה מצרים אע"פ שהי' רשעים אבל חכמים‬ ‫מלכות‪ ,‬כי שום אדם אינו יכול לומר אני הוא רק‬ ‫היו והי' מאד גדלה חכמתם‪ ,‬ויבינו את זאת שבחי'‬ ‫המלך אומר תראו מה אני ומלכותי‪ ,‬כמ"ש 'ראו‬ ‫נוקבא נתמלאת בגבורה ושיש התפשטות גבורה‬ ‫עתה כי אני אני הוא' ‪ ,‬שממנה מתחילה תחושת‬ ‫בעולם‪ ,‬ועי"ז יאחזו הם במדת גבורה ויתגברו עלי‬ ‫הישות בעולמות‪ .‬ויש בחי' עליונה שנקראת 'אין'‪,‬‬ ‫והרגו אותי‪ .‬וז"ש והי' כי יראו אותך המצרים ואמרו‬ ‫ששם הביטול הגמור‪ ,‬וצריך להמשיך חסדים‬ ‫אשתו זאת‪ ,‬ולא אמר אשתי את כמ"ש אחותי את‪,‬‬ ‫מבחי' אי ן לבחי' אני להמתיק הגבורות‪ ,‬וזהו רק לנו‬ ‫רק הפי ' כנ"ל על בחי' נוקבא מלכות כנס"י‪ ,‬אשתו‬ ‫בני ישראל‪.‬‬ ‫של הקב"ה כביכול‪ ,‬שכנס"י נקראת אשה לו ית"ש‬ ‫אבל כשרוצים לפעול על אוה"ע‪ ,‬אזי המדה של‬ ‫על שמקבלת השפע מאתו ית'‪ ,‬כי הנוקבא מקבלת‬ ‫אני אינו נמתקת בבחי' דכר ולא נמתקת ממדת אין‪,‬‬ ‫ונקרא 'זאת' כידוע‪ ,‬וירגישו שנתמלאת אשתו‬ ‫כדי שיפעול פעולתה בדינים גדולים לאוה"ע‪,‬‬ ‫ית"ש שנקראת זאת בגבורה ומלך במשפט יעמוד‬ ‫שאין מעלימים עין מן המשפט‪ ,‬אלא דנים אותם‬ ‫ארץ‪ ,‬ועי"ז יתעסקו בגבורתם כשירגישו שיש‬ ‫לפי מעשיהם‪ .‬וז"ש המדרש‪' :‬בעלה נתעטר בה' –‬ ‫התלבשות גבורה ב עולם והרגו אותו‪.‬‬ ‫שגם בעלה נתלבש אז בבחינה לפעול דינים‬ ‫ולכן 'אמרי נא אחותי את' – שיתמתקו הגבורות‬ ‫באוה"ע‪ ,‬שהתפארת מתלבש בגבורת הדין‪' ,‬והיא‬ ‫של בחי' נוקבא ע"י התחברותה בדכר ‪ ,‬לעורר את‬ ‫אינה מתעטרת בבעלה' – שאין נמתקים הגבורות‬ ‫אור שם הוי"ה על ידי אתערותא דלתתא של קיום‬ ‫שבה ע"י המשכה לה מבחי' דכר‪ .‬וז"ש המדרש‪:‬‬ ‫המצוות‪ ,‬כמ"ש 'פתחי לי אחותי רעיתי יונתי כו"‪.‬‬ ‫'בכ"מ האיש גוזר‪ ,‬ברם הכא כל אשר תאמר אליך‬ ‫ואמר אברהם‪' :‬למען ייטב לי בעבורך' – שכל רצונו‬ ‫שרה שמע בקולה' – שזהו נאמר כשאמרה שרה‬ ‫ותשוקתו רק בעבורך‪ ,‬עבור בחי' נוקבא כנס"י‪,‬‬ ‫'גרש את האמה ואת בנה'‪ ,‬שזהו נגד אוה"ע‬ ‫להמשיך לה חסדים עליונים‪ ,‬וכל כוונתי במה שאני‬ ‫והרשעים‪ ,‬בחי' נוקבא גוזרת בדינה בחי' מלך‬ ‫רוצה שיטיב לי אין כוונתי בשביל עצמי רק עבור‬ ‫במשפט יעמיד ארץ‪ ,‬והאיש בחי' דכר מקיים ואינו‬ ‫כנס"י השכינה הקדושה שלא יהי' לה ח"ו צער‬ ‫ממתיק הגבורות נגד אוה"ע‪ ,‬כי ביעור הרע הוא‬ ‫ומניעת השפע ח"ו‪ .‬ואמר‪' :‬וחיתה נפשי בגללך' –‬ ‫עצמו החסד הגדול לקיום העולם‪.‬‬ ‫כל רצוני בחיות נפשי היא ג"כ לא לצורך עצמי רק‬ ‫והנה יש חמשה חסדים עליונים כנ"ל ויש ה' בחי'‬ ‫בגללך‪ ,‬לצורך מלכ ות כנס"י השכינה הקדושה‪,‬‬ ‫גבורות‪ ,‬וזה עשרה מאמרות שנברא העולם‪,‬‬ ‫בכל הטבתי וחיותי הכל כוונתי עבורה‪.‬‬ ‫ועשרת הדברות בשני לוחות‪ :‬בכל לוח ה' דברות‪,‬‬ ‫וכן צריך להיות עבודת כל אדם מישראל‪:‬‬ ‫בלוח אחד מ"ע ה' חסדים‪ ,‬ובלוח אחד מל"ת בחי'‬ ‫לעשות יחוד בין נוקבא הנ"ל בחי' אשה ליחדה‬ ‫גבורות וצמצום‪ ,‬והם בחי' ב' ההי"ן שבשם הוי'‪.‬‬ ‫לתפארת בחי' יופי כנ"ל‪ ,‬שיהי' בחי' כחתן יכהן‬ ‫ובאמת כולם נכללים כל העשרה באחדות א'‬ ‫פאר שרומז למדת תפארת‪ ,‬וככלה תעדה כלי'‬ ‫בהיו"ד שבשם הוי' שרשם‪ ,‬וז"ש שנטל ית"ש היו"ד‬ ‫שנוקבא תהי' כלי לקבל השפעת הרחמים וחסדים‪,‬‬ ‫וחלקה‪ :‬חצי' לשרה (ה' גבורות להעמיד גבול‬ ‫ונלך בעקבות אבותינו שע"ז הי' כל עבודתם‪ .‬וז"ש‪:‬‬ ‫ומשפט) וחצי' לאברהם (ה' חסדים להשפיע‬ ‫'אם לא תדעי לך היפה בנשים' – איך תמשיך בחי'‬ ‫ולהאיר)‪ ,‬כנ"ל שביו"ד נכלל הכל – ה' חסדים וה'‬ ‫יפה מדת תפארת בנשים בחי' נוקבא לעשות יחוד‬ ‫גבורות בחי' אברהם ושרה כנ"ל‪ ,‬שמשורש אחד‬ ‫בין ת"ת ומלכות‪' ,‬צאי לך בעקבי הצאן' – תלך‬ ‫עליון יצאו‪ ,‬לפעול יחד את תיקון הבריאה‪.‬‬ ‫בעקבות אבותינו ובדרכיהם ומעשיהם הטובי'‪,‬‬ ‫ועי"ז תוכל לפעול היחוד הנ"ל‪.‬‬ ‫הערות בענין הג ליון יתקבלו לרצון | להצטרף לקבל הגליון בכל שבוע יפנו למייל‪aidenbesht@gmail. com :‬‬ ‫קורא יקר! במערכת 'עדן הנפשות' מוכנים להאיר לך המושגים הקשים שבספרי חסידות‪ .‬אם יש לך קושי בהבנת אחד מהמושגים שבספרי חסידות‪ ,‬ואתה רוצה לקבל בהירות בענין‪ ,‬פנה נא‬ ‫למערכת‪ ,‬ואי"ה יובהר הענין בין בתרי הגליונות הבאים‪.‬‬ ‫ו‬