gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משמיע ישועה · Mashmia Yeshua — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: משמיע ישועה · Mashmia Yeshua

שבוע: לך לך (2026-10-19)

משמיע ישועה · Mashmia Yeshua — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ַמ ׁ‪ְ+‬ש ִמ ַיע ְי ‪ׁ+‬שו ָּעה‬ ‫דרושים יקרים ורעיונות‬ ‫נפלאים בפרשת השבוע‬ ‫ובעניינא דיומא‬ ‫מגנזי אוצרותיו הברוכים‬ ‫של כש"ת מורנו הגה"צ‬ ‫רבי יהושע נתן פייפער‬ ‫שליט"א‬ ‫אב"ד קהל‬ ‫ברכת מנחם – קראקא‬ ‫גליון‬ ‫מ"ט‬ ‫פרשת לך לך‪ ,‬תשפ"ז‬ ‫מחמת היותינו בארץ החיים‪ ,‬כי רק בבית הקברות כשכולם כבר באו‬ ‫שלום שלום לרחוק‬ ‫למנוחת עולמים‪ ,‬אפשר לקרוא את שם המקום 'פריעדהויף'‪ ,‬אבל כל‬ ‫אמר ַאבְ ָרם ֶאל לוֹ ט ַאל נָ א ְת ִהי ְמ ִריבָ ה ֵ ּבינִ י וּבֵ ינֶ ָך‪ִ ...‬ה ּ ָפ ֶרד נָ א ֵמ ָעלָ י‬ ‫וַ ּיֹ ֶ‬ ‫זמן שאנו חיים בין אנשים‪ ,‬יש חילוקי דעות והמחלוקת היא מטבע‬ ‫(יג‪ ,‬ח‪-‬ט)‬ ‫הבריאה‪.‬‬ ‫כתב בעל הטורים (פסוק יא) כי סופי תיבות של המילים ויפרד'ו אי'ש‬ ‫מע'ל אחי'ו אבר'ם הן שלו"ם‪ ,‬לומר‪ :‬כדי לעשות שלום נתפרדו‪.‬‬ ‫יחד שבטי ישראל‬ ‫על פי דברים אלו כתב הרה"ק בעל 'דברי ישראל' ממודזיץ זי"ע ('כללי‬ ‫והנה ראיתי לרבן של ישראל מרן ה'חתם סופר' זי"ע שכתב להסביר‬ ‫אורייתא' אות ג) להביא רעיון יפה בשם אביו הרה"ק רבי שמואל אליהו‬ ‫למה יש אצל כלל ישראל כל‪-‬כך הרבה מנהגים של קהילות שונות‬ ‫מזאוולין זי"ע על מאמר חז"ל (ויק"ר ט‪ ,‬ט) "גדול השלום‪ ,‬ששם הגדול‬ ‫ועדות שונות‪ ,‬לעומת אומות העולם להבדיל אא"ה שאצלם לא רואים‬ ‫שנכתב בקדושה אמר הקב"ה ימחה בשביל השלום"‪ ,‬שבפשטות יש‬ ‫להבין באמת איך יתכן שיסכים הקב"ה למחות את שמו הקדוש בשביל‬ ‫שיש כל‪-‬כך הרבה כיתות של מאמינים שזה אומר בכה וזה אומר בכה‪,‬‬ ‫השלום‪ ,‬הרי כמה פעמים נעשה על ידי זה פירוד? אם מתגלה שהאשה‬ ‫כמו שאנו רואים אצל כלל ישראל שלכל עשרה אנשים יש קהילה‬ ‫חטאה והיא מתה‪ ,‬אלא נשמע מכאן שלפעמים דווקא הפירוד הוא‬ ‫נפרדת ומנהגים מיוחדים‪.‬‬ ‫השלום‪ ,‬כי אכן אם חטאה האשה והיא מקבלת את עונשה במיתה על‬ ‫ואמר פה קדוש שזהו סימן טוב ויפה לעדת בני ישראל‪ ,‬שכל אחד‬ ‫ידי המים המאררים‪ ,‬זהו השלום הטוב ביותר‪ ,‬ודברי פי חכם חן‪.‬‬ ‫מהם רוצה באמת לעשות רצון הבורא בלב שלם‪ ,‬לכן כל אחד אומר על‬ ‫כיוצא בזה מובא מהרה"ק בעל 'ייטב לב' מסיגעט זי"ע לרמז בדברי‬ ‫מנהגיו השונים כי אלו הם רצון הבורא ואפילו מוצאים רמז ודרש בתוך‬ ‫חז"ל (קידושין סו‪ ):‬על ברית השלום שקיבל פנחס בשכרו‪ ,‬כדכתיב‬ ‫התורה הקדושה למנהגיהם‪ ,‬והקב"ה חפץ בכל אלו ואלו‪ ,‬כי תוכם רצוף‬ ‫(במדבר כה‪ ,‬יב) "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום"‪ ,‬כשהוא שלם‬ ‫אהבה‪.‬‬ ‫ולא כשהוא חסר‪ ,‬והא שלום כתיב? אמר רב נחמן "וי"ו דשלום קטיעה‬ ‫נמצא גם כאן מעין הנאמר לעיל‪ ,‬שדווקא ההתפרדות של קהילה‬ ‫היא"‪ ,‬שהכוונה בזה כי לפעמים למען השלום צריך לקטוע ולהפריד בין‬ ‫אחת מעל רעותה על ידי דרך אחרת ומנהגים שונים‪ ,‬זהו השלום‬ ‫הדברים‪ ,‬כי לא תמיד האחווה והאהבה הם במקומם‪.‬‬ ‫האמיתי והמתבקש‪ ,‬כי כל זמן שהולכים עם התורה הקדושה ובאמת‬ ‫רוצים לעשות ולקיים רצון הבורא‪ ,‬זהו אכן הפירוד הטוב והנכון שמביא‬ ‫למתים חפשי‬ ‫את השלום‪ ,‬ועל כגון דא נאמר (זכריה ח‪ ,‬יט) "והאמת והשלום אהבו"‪.‬‬ ‫פרפרת נאה ראיתי מכ"ק מרן אדמו"ר מפאפא שליט"א שהיה נוכח‬ ‫פעם באסיפת רבנים חשובים‪ ,‬אשר דנו שם בכובד ראש אודות ענין‬ ‫לכן היה אהרן הכהן אוהב שלום ורודף שלום‪ ,‬אבל בעיקר נאמר עליו‬ ‫מסוים שיכול להועיל למען הכלל והפרט של יהדות ארה"ב‪ ,‬אבל אחד‬ ‫באותה משנה (אבות א‪ ,‬יב) "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"‪ ,‬כי את‬ ‫הרבנים שם הביע חוות דעתו להתנגד להצעה‪ ,‬באמרו שהיות ואין זה‬ ‫השלום האמיתי אפשר לעשות רק אם הולכים בדרך התורה ולקרב את‬ ‫דבר שיכול להתקבל על דעת כולם‪ ,‬הרי שעלולה להיות מזה מחלוקת‬ ‫הבריות אליה‪ ,‬ולא את התורה אל הבריות‪.‬‬ ‫בבית המדרש‪ ,‬שזה יאמר בכה וזה יאמר בכה‪.‬‬ ‫הלא המה דברי החת"ס‪ ,‬שכל זמן שהמנהגים השונים באים רק כדי‬ ‫נענה הגאון הצדיק חכם הרזים רבי ישכר בער הלוי ראטנבערג‬ ‫להביע את הרצון הפנימי לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו‪ ,‬בוודאי‬ ‫זצ"ל אב"ד וואוידיסלאוו (יומא דהילולא י"ב חשון) בצחות לשונו‪" :‬וכי איך‬ ‫שזהו הסימן היפה והטוב ביותר אשר יחד שבטי ישראל‪ ,‬שאפילו שהם‬ ‫אומרים 'בית הקברות' בשפת הדייטש? 'פריעדהויף'‪ ,‬ולמה? כי רק שם‬ ‫חלוקים במנהגיהם הרי תוכם הפנימי טוב ואמיתי‪ .‬לא כן אם חלילה‬ ‫יש שלום"‪ ...‬באמרו‪" :‬אזוי גייט די לעבן‪ ,‬ווילאנג מ'לעבט איז דא חילוקי‬ ‫מבקשים לקרב את התורה אל הבריות‪ ,‬שאז עיקר חסר מן הספר ואין‬ ‫דעות" (כך אנו חיים עלי אדמות‪ ,‬שכל זמן שאנו חיים יש חילוקי דעות)‪...‬‬ ‫שום טעם ויופי לחילוקי הדעות‪.‬‬ ‫למדנו מכאן שעצם ההתפרדות איש מעל אחיו בדעות חלוקות בא‬ ‫‪1‬‬ ‫צריך להיפרד איש מעל אחיו רק כדי שלא תהא מריבה בינו לבינו‪.‬‬ ‫היפרד נא מעלי‬ ‫לעומת זאת לפעמים יש כאלו שמחזרים אחרי השלום בכל מחיר‬ ‫מעתה ניתנה ראש ונשובה ליסוד שלמדנו בדברי בעל הטורים‪,‬‬ ‫וגם עם אנשים שאינם הגונים שמצוה להיפרד מעליהם‪ ,‬ועל אלו נאמר‬ ‫ה'ייטב לב' וה'דברי ישראל'‪ ,‬שלפעמים דווקא הפירוד הוא השלום‬ ‫כי תיבת שלו"ם עולה בגימטריא עש"ו שהוא "על חרבך תחיה"‪.‬‬ ‫הגדול ביותר‪.‬‬ ‫לכן אמר אברהם אבינו ללוט "אל נא תהי מריבה ביני ובינך‪ ,‬היפרד‬ ‫מרן ה'חתם סופר' זי"ע בדרשותיו (לחג השבועות תק"ס) כותב‬ ‫נא מעלי"‪ ,‬כדברי בעל הטורים שבשעה שנפרדו איש מעל אחיו היה‬ ‫שהמילה מחלק"ת בגימטריא שלו"ם ר"ב‪ ,‬והמילה שלו"ם בגימטריא‬ ‫השלום האמיתי‪ ,‬כי תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם‪ ,‬וכבר אמר‬ ‫עש"ו‪ ,‬חושבנא דדין כחושבנא דדין‪ .‬ולהורות נתן שלפעמים עושה‬ ‫הרה"ק ה'אהבת ישראל' מוויזניץ זי"ע בנועם חכמתו‪" :‬מ'דארף זיין גוט‬ ‫התלמיד‪-‬חכם פירוד ומחלוקת מעל אנשי דמים ומרמה‪ ,‬שלאנשים‬ ‫צו יעדער‪ ,‬אבער נישט מיט יעדער" (צריך להיות טוב לכל אחד‪ ,‬אבל לא עם כל‬ ‫כלפי חוץ נראים הדברים כמחלוקת שאינה לשם שמים‪ ,‬אבל האמת‬ ‫אחד)‪ ,‬ואידך פירושא זיל גמור‪.‬‬ ‫היא שדווקא אותה מחלוקת היא "שלום רב"‪ ,‬כי כבר למדנו שלפעמים‬ ‫עושה שלום במרומיו‪:‬‬ ‫חידושו הנפלא של המהרש"א שבעולם הזה אין מציאות למידת השלום‬ ‫באדם כלל ושמו יתברך ב"ה מיקרי שפיר שלום על שם שהוא עושה‬ ‫לגופם של דברים ברעיונו הנהדר של הגה"צ אב"ד וואוידיסלאוו זצ"ל‬ ‫שלום‪ ,‬וכן למידת אמת כיוון שאינה באדם‪ ,‬חותם של הקב"ה נקרא‬ ‫שבית הקברות נקרא 'פריעדהויף' כי רק שם אין חילוקי דעות‪ ,‬יש לציין‬ ‫אמת"‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫את דבריו הנפלאים של רבינו המהרש"א (חא"ג שבת י‪ ):‬למה נקרא שמו‬ ‫למדנו מכאן שבעולם הזה אין מידת השלום שייכת אצל האדם כלל‪,‬‬ ‫של הקב"ה 'שלום'‪ ,‬הרי יש להקב"ה עוד מידות טובות כמו 'רחום וחנון'‬ ‫ולכן הקב"ה נקרא בשם 'שלום' כי רק בשם זה יש בו דבר שאין לאדם‬ ‫וכדומה‪ ,‬למה דווקא שלום הוא שמא דקודשא בריך הוא?‬ ‫עצמו‪ ,‬כפי שאמרו חז"ל (ברכות נח‪ .‬וכן הוא במדרש במדבר רבה כא‪ ,‬ב) "כשם‬ ‫מסביר המהרש"א רעיון נשגב על פי דברי המדרש (בראשית רבה ח‪ ,‬ה)‬ ‫שאין פרצופותיהן דומין זה לזה‪ ,‬כך אין דעתן שווין זה לזה‪ ,‬אלא כל אחד‬ ‫שהקב"ה התייעץ עם הברואים לפני שברא את האדם‪" :‬חסד אומר יברא‬ ‫ואחד יש לו דעה בפני עצמו"‪.‬‬ ‫שהוא גומל חסדים‪ ,‬אמת אומר אל יברא שהוא כולו שקר‪ ,‬צדק אומר‬ ‫לכן היה אהרן הכהן 'אוהב שלום ורודף שלום'‪ ,‬אבל לא נאמר בו‬ ‫יברא שהוא עושה צדקות‪ ,‬שלום אומר אל יברא שהוא כולו קטטה"‪.‬‬ ‫שהיה 'איש השלום'‪ ,‬כי בעולם הזה אי אפשר להיות איש שלום‪ ,‬אלא‬ ‫אמנם כיוון שבכל שאר המידות כגון 'רחום וחנון' יכולים גם בני‬ ‫רק יכול להיות 'רודף שלום'‪ ,‬וזהו כדברי הגה"צ אב"ד וואוידיסלאוו זצ"ל‬ ‫האדם להיות מעין זה‪" ,‬כיוון שהאדם משותף בו לעשות חסד ורחמנות‬ ‫שרק בבית הקברות יש שלום ושלווה בלי חילוקי דעות‪.‬‬ ‫וחנינות‪ ,‬אין שמו של הקב"ה נקרא כן‪ ...‬משא"כ שלום שאין מידה זו‬ ‫י"א חשון‪:‬‬ ‫הרה"ק רבי מנחם נחום‬ ‫ְי ׁשוּע ֹות ַמ ְל ּכ ֹו‬ ‫מטשערנאביל זי"ע‬ ‫בעל 'מאור עיניים'‬ ‫גיצי אש קודש משולחנם הגבוה של גדולי הדור וצדיקי אמת לרגל יומי דהילולא רבה‬ ‫לו את הכלי במתנה‪...‬‬ ‫טובו של ה'מאור עיניים' כלפי כל יציר נוצר‪ ,‬סיפר‬ ‫סיפר כ"ק מרן אדמו"ר מראחמיסטריווקא זי"ע‬ ‫מיד הוליכוהו חזרה לבית ה'מאור עיניים'‬ ‫הרבי מראחמיסטריווקא שפעם בא אליו עני לבקש‬ ‫בעל 'אמרות טהורות'‪ ,‬שזקינו הק' ה'מאור עיניים' זי"ע‬ ‫ושאלוהו האם אכן נתן לו את הכלי במתנה‪ ,‬והשיב‬ ‫נדבה‪ ,‬ונתן לו‪ ,‬אולם אז התרעם העני ואמר‪" :‬וכי מה‬ ‫היה בעל לב טוב באופן נפלא ומצוין במידת אהבת‬ ‫ה'מאור עיניים' כי אכן אמת ונכון הוא‪ ,‬כי ברגע‬ ‫תועיל לי הנדבה הקטנה הזו‪ ,‬הלא אני זקוק לכסף‬ ‫ישראל מופלגת‪ .‬בין השאר היה מכתת את רגליו‬ ‫ששמע שהכלי נגנב‪ ,‬מחל לו ונתנו לו במתנה כדי‬ ‫רב וצריך לחזר על פתחי נדיבי עם‪ ,‬ואין לי בגד‬ ‫לקבץ ממון רב עבור פדיון שבויים‪ ,‬וגם היה שולח‬ ‫שלא יעבור חלילה על איסור 'לא תגנוב'‪ ...‬העז הגנב‬ ‫חשוב שיכבדוני על ידו בנדבות הגונות?" נתן לו‬ ‫כסף הרבה לעניי ארץ ישראל יוצאי מדינת רוסיא‪.‬‬ ‫פניו ואמר‪" :‬אם כן נמצא שביישו אותי לחינם‪,‬‬ ‫ה'מאור עיניים' בגד נאה שיהיה לו להתנאות לפני‬ ‫כל‪-‬כך טוב ומיוחד היה ה'מאור עיניים' להיטיב‬ ‫שרדפו אחריי לעיני קהל ועדה וחשדו אותי לגנב"‪...‬‬ ‫העשירים‪.‬‬ ‫עם הבריות באהבת ישראל טהורה והאמיתית‪,‬‬ ‫הסכים ה'מאור עיניים' לדבריו ואמר לבני ביתו לתת‬ ‫יצא העני את ביתו שמח וטוב לב‪ ,‬אבל לפני‬ ‫שאמר הרה"ק רבי דוד מראחמיסטריווקא זי"ע‪,‬‬ ‫לו עוד מעות לפייסו על בושתו‪...‬‬ ‫צאתו החוצה הבחין בכלי כסף שמונח שם בצד‪,‬‬ ‫שמה שהיו מכנים את הצדיקים מהדורות הקודמים‬ ‫כששמע הרה"ק רבי מרדכי מלעכוויטש זי"ע‬ ‫ולא היה יכול להתאפק‪ ,‬ולקחו אותו עמו‪ .‬כעבור‬ ‫בשם 'גוטע אידן'‪ ,‬התחיל אצל ה'מאור עיניים'‪,‬‬ ‫מעשה זה‪ ,‬התבטא ואמר‪" :‬אזא מעשה קען נאר א‬ ‫זמן קצר הבחינו בני הבית שהכלי חסר והבינו שהוא‬ ‫שמחמת טוב ליבו קראו לו 'גוטער איד' ומזה נמשך‬ ‫גוטער גוטער איד" (כזה מעשה יכול רק אדם טוב במיוחד‬ ‫נגנב זה עתה‪ ,‬ותיכף רדפו אחריו‪ .‬כמובן שאכן‬ ‫אחר כך לכנות כן את כל הצדיקים‪.‬‬ ‫לעשות)‪...‬‬ ‫תפסוהו עם הכלי בידו‪ ,‬אבל העני טען שהרבי נתן‬ ‫כדי לשבר את האוזן עד היכן הגיעה מידת‬ ‫‪2‬‬ ‫וזוכר חסדי אבות‬ ‫ה'מאור עיניים' לקיים את הבטחתו ולהשיג את‬ ‫ברוך פודה ומציל‬ ‫הסכום הנדרש‪ ,‬לקח הפריץ את ה'מאור עיניים'‬ ‫סיפור נפלא זה יש לו כמה וכמה גרסאות‪,‬‬ ‫דרכו של הרה"ק ה'מאור עיניים' זי"ע היתה‬ ‫עצמו והשליכו אל הכלא‪.‬‬ ‫אמנם נציין בזאת מה שסיפר הרה"ק בעל 'מנחת‬ ‫לנסוע ולעבור בין הערים כדי לאסוף כסף‬ ‫אלעזר' ממונקאטש זי"ע שמעשה זה היה עם‬ ‫בית האסורים אליו הושלך הצדיק היה מקום‬ ‫למצוות פדיון שבויים ולהוציא יהודים מן המיצר‪,‬‬ ‫הרה"ק רבי מרדכי המגיד מטשערנאביל זי"ע‬ ‫סגור וחשוך‪ ,‬שבכל הקירות מסביב לא היה שום‬ ‫ובמצוה רבה זו היה עוסק תמידים כסדרם‪.‬‬ ‫חלון‪ .‬ארבע קירות ללא צוהר‪ .‬רק בגג היה חלון‬ ‫סדר הדברים באותם הימים היה‪ ,‬שהפריצים‬ ‫שהושם בבית האסורים ואז באה אליו רחל אמנו‬ ‫קטן אשר משם יכלו להביט לתוך הכלא ולזרוק‬ ‫החזיקו ברשותם הרבה יערות‪ ,‬שדות‪ ,‬בתי ממכר‬ ‫ושאלה אותו בדבר המעשה עם בתו של נחוניא‬ ‫דבר מה לתוכו‪.‬‬ ‫ופונדקאות‪ ,‬וכיוון שלא יכלו לנהל הכל בכוחות‬ ‫חופר שיחין כמובא במסכת בבא קמא (נ‪ ).‬שלא‬ ‫יתכן כי דבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו‬ ‫פעם אחת שמע ה'מאור עיניים' מהחלון‬ ‫עצמם‪ ,‬היו משכירים אותם ליהודים שהיו מנהלים‬ ‫זרעו‪ ,‬א"כ איך יתכן שהוא כבנו של הרה"ק ה'מאור‬ ‫למעלה קול אשה המדברת אליו ושואלת אליו‪:‬‬ ‫את העסקים‪ .‬היה ביניהם הסכם כספי שלא היה‬ ‫עיניים' שמסר נפשו על מצוות פדיון שבויים‪ ,‬ישב‬ ‫"רבי נחומ'ל‪ ,‬היודע אתה למה הינך שרוי בבית‬ ‫לפי אחוזים מהצלחת העסק‪ ,‬אלא היה סכום קבוע‬ ‫עתה בבית האסורים על לא עוול בכפו? ואכן‬ ‫האסורים? כיוון שאתה פועל בענין פדיון שבויים‬ ‫לכל שנה ושנה‪.‬‬ ‫והקב"ה רוצה שתחוש קצת את הרגשתו של‬ ‫בשנה שהמסחר עלה יפה‪ ,‬בוודאי שהכל היה‬ ‫בירכה אותו שיצא לחפשי‪ ,‬ובאותו יום בא אליו‬ ‫היושב בבית האסורים‪ ,‬וזו הסיבה שרבונו של‬ ‫טוב ויפה‪ ,‬שהרי אם באו אורחים רבים אל הפונדק‬ ‫שר בית הסוהר והודיע לו שיכול לילך לביתו‪.‬‬ ‫עולם סיבב כך"‪...‬‬ ‫והשוכר הרוויח הרבה כסף‪ ,‬היה לו מהיכן לשלם‬ ‫בספרו 'שער יששכר' (מאמר חודש תשרי‪,‬‬ ‫כאשר שמע ה'מאור עיניים' את הקול הזה‪,‬‬ ‫לפריץ את דמי השכירות‪ .‬אבל בשנה שלא הצליח‬ ‫מאמר תקע בשופר עמ' פד) כותב הרה"ק ממונקאטש‬ ‫העסק‪ ,‬היה צריך היהודי להשיג כסף להביא אל‬ ‫תמה מאד מי היא אותה אשה? וחשב הרבה מי‬ ‫מנהמת ליבו הטהור לעורר רחמים וחסדים של‬ ‫הפריץ‪ .‬אם לא היה לו די כסף לשלם בזמן‪ ,‬היו‬ ‫היא יכולה להיות‪ ,‬עד שעשה שאלת חלום וגילו‬ ‫ישראל קדושים בדרוש לפני תקיעת שופר‪:‬‬ ‫הפריצים – שהיה בידם כח רב כמו מלכים ורוזנים‬ ‫לו מן השמים שהיתה זו רחל אמנו ע"ה‪.‬‬ ‫"ומעתה רחל אמנו הקדושה‪ ,‬ראי נא‬ ‫– משליכים את היהודי לבורות ולבית כלא‪ ,‬שם‬ ‫כשיצא לחפשי פירש בזה ה'מאור עיניים' את‬ ‫בשפלותינו וצרותינו באחרית ימי גלותינו‪ ,‬ואם‬ ‫היו מענים אותם ואת משפחתם בעינויים קשים‪.‬‬ ‫הפסוק בפרשתינו (בראשית יב‪ ,‬א) "לך לך מארצך‬ ‫בעד צדיק אחד באת מן השמים להצילו מן‬ ‫וממולדתך ומבית אביך"‪ ,‬וברש"י‪" :‬להנאתך‬ ‫לכן היו יהודים טובים משרכים את רגליהם‬ ‫הסוהר בטענה הנ"ל‪ ,‬והרי בניך לאלפים ורבבות‬ ‫ולטובתך"‪ ,‬שיש לומר כי הרי אברהם אבינו ע"ה‬ ‫לאסוף כסף בכל העיירות‪ ,‬כדי לשחד את הפריץ‬ ‫וריבי רבבות נתונים בצרה ובשביה בגלות המר‬ ‫היה מכניס אורחים גדול ונתן לאנשים שנדדו‬ ‫ולשלם לו את התשלום המגיע לו‪ ,‬ותמורתו‬ ‫והארוך הלז‪ ,‬והרי אבותינו ואבות אבותינו הק'‬ ‫בדרכים לאכול ולשתות ולישון אצלו‪ ,‬אמנם‬ ‫ישחרר את היהודי מבית האסורים‪.‬‬ ‫מסרו נפשם מעולם בעד כלל ישראל וקיימו פדיון‬ ‫כדי שיבוא לדרגה שיוכל לקיים את המצוה‬ ‫אחד מאותם 'גוטע אידן' היה הרה"ק ה'מאור‬ ‫שבויים לכלל ישראל‪ ,‬בין בכלל בין בפרטם‪ ,‬בין‬ ‫ביתר שלימות‪ ,‬שירגיש קצת את ההרגשה של‬ ‫עיניים' זי"ע‪ ,‬שהיה מוציא יהודים מבית המעצר‬ ‫בגופם בין לנשמתם‪ ,‬ומדוע דבר שנצטער בו‬ ‫עובר אורח הנודד בדרכים‪ ,‬אמר לו הקב"ה "לך‬ ‫על ידי כספים שהלך ואסף מאנשים טובים‬ ‫אותו צדיק יכשל בו זרעו‪ ,‬הם זרעיהם כלל ישראל‬ ‫לך מארצך"‪ ,‬שגם הוא ינדוד בדרכים ויצטרך‬ ‫ברחבי העיירות והכפרים‪.‬‬ ‫הטבועים בבוץ הגלות והשביה‪ ,‬ומדוע תחשי ח"ו‬ ‫להתארח אצל אחרים ‪,‬שאז יוכל להבין את‬ ‫פעם אחת נתן ה'מאור עיניים' הבטחה לפריץ‬ ‫בטענה זו לפני כסא הכבוד ית"ש להצילם ולגאלם‬ ‫הרגשת עוברי דרכים‪ ,‬וכך יקיים מצוות הכנסת‬ ‫אחד שיתן לו סך מסוים בזמן נקוב תמורת הוצאת‬ ‫במהרה בימינו בשנה זאת"‪.‬‬ ‫אורחים בשלימות יתירה ובהידור רב‪.‬‬ ‫יהודי אחד מבור הכלא‪ ,‬אבל כשלא הצליח‬ ‫ּ ָתבוֹא ֵאם‪ :‬למה דווקא רחל אמנו באה לחזק את ה'מאור עיניים' בבית האסורים?!‬ ‫החלו לקרוא כן לצדיקים אחרים במרוצת הדורות בשם 'גוטע אידן'‪ ,‬וטובים השניים‬ ‫והנה להבין ולהשכיל למה באה רחל אמנו ע"ה דווקא אל הרה"ק ה'מאור עיניים'‬ ‫מן האחד‪.‬‬ ‫וגילתה לו את הסיבה שסובבו מן השמים שישב בבית האסורים‪ ,‬כי הוא היה 'גוטער‬ ‫איד' כפי שהבאנו לעיל את המלצת הצדיקים עליו‪ ,‬והרי רחל היתה ה'גוטער איד'‬ ‫"גם עתה עומדת לטובה"‬ ‫הראשונה שמצאנו בתורה הקדושה‪ ,‬שנתנה את כל מה שהיה לה למען אחרים‪ ,‬גם‬ ‫ראה נא לשונו הזהב של הרה"ק ממונקאטש בשו"ת 'מנחת אלעזר' (ח"ב סי' נג)‪:‬‬ ‫כשידעה מה יעלה בגורלה אחר כך באופן איום ונורא‪.‬‬ ‫"הנה בפרטות קבר רחל אמנו ע"ה‪ ,‬אשר דרשו חז"ל ופירש"י בפרשת ויחי וכן‬ ‫הבה נתבונן כמה גדולים היו מעשיה הטובים של רחל במסירת הסימנים ללאה‬ ‫בפסיקתא רבתי (פסיקתא ג) כשיגלה אותם נבוזראדן כשהם הולכים בדרך באים‬ ‫אחותה הגדולה ממנו‪ ,‬כי הרי לא ידעה רחל שאחר כך יבקש יעקב אבינו לעבוד‬ ‫ומחבקים קבורת רחל והיא עומדת ומבקשת רחמים וכו'‪ ,‬והרי שמסוגל ביחוד‬ ‫עבורה עוד שבע שנים נוספות‪ ,‬אלא מסרה לה את הסימנים מתוך ידיעה שהיא‬ ‫תפילות ישראל על קבר רחל אמנו להושיענו ולהוציאנו מאפילה לאורה‪ ,‬כמו‬ ‫מוותרת בזאת על חלקה להינשא עם יעקב ולהעמיד ממנו את שבטי ישראל‪.‬‬ ‫שכתוב "רחל מבכה על בניה מאנה להינחם על בניה כי איננו"‪ ,‬שגם עתה עומדת‬ ‫ביותר היה גדול ונשגב הוויתור שלה ללאה אחותה במסירת הסימנים‪ ,‬שהרי‬ ‫לטובה לעורר רחמים על בניה"‪.‬‬ ‫כולם ידעו שיש שתי בנות ללבן ושני בנים ליצחק‪ ,‬הגדולה לגדול והקטנה לקטן‪,‬‬ ‫מכאן אנו למדים על כוחה הגדול של רחל אמנו‪ ,‬שאפילו בימינו יש לה כח‬ ‫ולכן היו עיני לאה רכות שלא תעלה בגורלו של עשו חלילה‪.‬‬ ‫לעמוד לטובה ולעורר רחמים על בניה‪ ,‬ולכן כלל ישראל הולכים תמיד להתפלל על‬ ‫אמנם מעתה שנתנה רחל את הסימנים ללאה והיא נישאה ליעקב‪ ,‬הרי נותרה‬ ‫ציון קדשה "ומחבקים קבורת רחל" כלשון חז"ל‪ ,‬כי היא היתה 'גוטע איד' ולכן באה‬ ‫הקטנה לגדול והיתה עלולה ליפול בחלקו של עשו רח"ל‪ ,‬אבל עם כל זה לא עשתה‬ ‫אל ה'מאור עיניים' שהיה גם הוא 'גוטער איד'‪ ,‬ולפלא יש לציין שיומא דהילולא של‬ ‫רחל שום חשבון אישי ופרטי מה יהיה עמה אחרי שתוותר ללאה אחותה‪ ,‬אלא נתנה‬ ‫רחל אמנו הוא באותו יומא דהילולא של הרה"ק ה'מאור עיניים'‪.‬‬ ‫את הסימנים בלב שלם ובעין טובה‪.‬‬ ‫אשרי חלקו של האיש הטוב והמיטיב עם הבריות שהוא 'גוטער איד'‪ ,‬שיכול‬ ‫זו היתה דרכה הטובה והמיוחדת של רחל אמנו ע"ה‪ ,‬שמסרה את נפשה למען‬ ‫לזכות להתגלות רחל אמנו ע"ה גם בימינו ולהיוושע בזכותה בכל מילי דמיטב‪,‬‬ ‫אחרים בלב ובנפש חפצה‪ ,‬בלי לחשוב על טובת עצמה מאומה‪ ,‬ולכן קיבלה רשות‬ ‫אמן ואמן‪.‬‬ ‫מן השמים לירד ולבוא אל הרה"ק ה'מאור עיניים' שהיה ה'גוטער איד' בדורו‪ ,‬שממנו‬ ‫‪3‬‬ ‫ִּב ‪ְ+‬ד ַבר ְי ‪ׁ+‬שו ָּעה‬ ‫פרפראות לחכמה בפרשת השבוע ובעניינא דיומא‬ ‫כנפי השכינה‪ ,‬ועשה נפשות בחרן וגייר את האנשים‪ ,‬וכן‬ ‫אב המון גויים‬ ‫אברהם אבינו היה מתחילה אב לארם‪ ,‬אחר כך נעשה היה מצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד'‪.‬‬ ‫זהו אב!! שאומרים אברהם אבינו‪ ,‬שהיה אב לארם ואב‬ ‫ל'אב המון גוים'‪ ,‬והוא אבינו‪ ,‬אבי האומה הישראלית‪.‬‬ ‫כבר הקשו למה אין אנו קוראים לנח בתואר 'אבינו'‪ ,‬המון גוים‪ ,‬ואבי האומה הישראלית‪.‬‬ ‫והרי היה איש צדיק תמים ורק הוא נשאר מכל אנשי דורו‪,‬‬ ‫וכל העולם כולו מבניו ובני בניו‪ ,‬ולמה אין קורין אבות אלא בני נח‬ ‫כדברים האלו מצינו בס' 'בית יעקב' להרה"ק רבי יעקב‬ ‫לשלשה (ברכות טז‪?):‬‬ ‫אמנם ביארו קדמאי ובתראי‪ ,‬שאכן נח היה איש צדיק מאיזביצא זי"ע שהביא בשם מורו הרה"ק הרבי ר' בונים‬ ‫תמים בדורותיו‪ ,‬אולם יש שדורשים אותו לגנאי‪ ,‬לפי שלא מפרשיסחא זי"ע‪ ,‬ביאור נחמד אף נעים על הפסוק (יהושע‬ ‫הוכיח את בני דורו ולא לימדם דרך ד'‪ .‬גם לא התפלל עליהם כד‪ ,‬ג) "ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר"‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫"ואקח את אביכם את אברהם‪ ,‬שלקח השי"ת ענין שם‬ ‫שישובו ויחזרו בתשובה‪ ,‬לא הפציר באלוקי עולם שיחזור‬ ‫בו ממחשבתו אשר חשב עליהם שלא יבוא המבול מים 'אב' ונתנו לאברהם‪ ,‬כי אנחנו בני ישראל אינם נקראים‬ ‫על הארץ‪ ,‬ולא עשה כלום למנוע את החורבן‪ ,‬אפילו שהיו רק על שמו‪ ,‬אברהם אבינו‪ ,‬ולא אדם אבינו‪ ,‬ולא נח אבינו‪,‬‬ ‫עשרה דורות מאדם ועד נח שהכעיסו את בוראם‪ ,‬מכל כי ממנו יצאו בני ישראל ואנחנו נקראים על שמו‪ ,‬ובפרט‬ ‫מקום למד נח תורה לעצמו ועובד את ד' בינו ובין קונו‪ ,‬ודאג ההולכים בדרכיו ועושין חסד של אמת"‪.‬‬ ‫רק לעצמו ולמשפחתו ולא עשה כלום להשפיע על דורו‪.‬‬ ‫יש להוסיף לפי זה‪ ,‬שהרי אומות העולם שפיר נקראים‬ ‫על כן‪ ,‬בוודאי שהיה נח צדיק תמים‪ ,‬אבל אינו 'אב' של 'בני נח'‪ ,‬והנודר מבני נח מותר בישראל ואסור בשאר אומות‬ ‫הדור ולא 'אב' של האומה‪ ,‬כי 'אב' הוא מי שדואג לבניו (נדרים פ"ג מי"א)‪ ,‬כי הענין שנח לא נקרא 'אבינו' הוא משום‬ ‫ולדורו ולאומתו‪ ,‬ואב הדור נקרא מי שלא עביד לגרמיה שלא דאג לאחרים‪ ,‬וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילו‪,‬‬ ‫כלום‪ ,‬אלא הכל הוא עושה לבני דורו ולפיכך לא נקרא 'נח וכן הענין ממש בבני נח‪ ,‬כמו שביארו חז"ל (בבא בתרא י‪ ):‬על‬ ‫הפסוק (משלי יד‪ ,‬לד) "וחסד לאומים חטאת"‪ ,‬שהגויים אף‬ ‫אבינו'‪.‬‬ ‫לא כן אברהם אבינו שדאג לדורו לכל צרכיהם‪ ,‬הן אם עושים חסד הוא רק לטובת עצמם ואין כוונתם בשביל‬ ‫בגשמיות שנטע אש"ל והאכיל והשקה לכל עובר ושב טובת חבריהם כלל‪ ,‬ולכן נאה להם להיקרא 'בני נח'‪ ,‬בנים‬ ‫והכניסם לאוהלו‪ ,‬ואל הבקר רץ אברהם‪ ,‬ויקח בן בקר רך של נח אביהם‪.‬‬ ‫אבל אנחנו עמך בני בריתך‪ ,‬בני אברהם אוהבך‪ ,‬צריכים‬ ‫וטוב וג' לשונות של חרדל‪ ,‬והצטער צער רב כשלא היה‬ ‫יכול לקבל אורחים‪ .‬כן כשנשבה לוט בן אחיו‪ ,‬חרף את נפשו ללמוד מאבינו איך להתנהג עם אחרים‪ ,‬לקרבם לעבודתו‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬להאכילם ולהשקותם‪ ,‬להלבישם ולכסותם‪,‬‬ ‫להילחם עם מלכים גדולים ועצומים ממנו‪.‬‬ ‫כשהקב"ה גילה לו על ידי המלאכים שהולכים להפוך ולומר‪ :‬מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי‪ ,‬ואבות מכלל דאיכא‬ ‫את סדום‪ ,‬שהיו באמת אנשים רעים וחטאים לד' מאוד‪ ,‬תולדות כיוצא בו‪.‬‬ ‫מכל מקום לא מנע אברהם מלהשתדל בעדם ומיד נעמד‬ ‫ואולי יש להביא ראיה ליסוד האמור מהפסוק‬ ‫אברהם להתפלל ולהרבות והפציר בתחנונים‪ ,‬ואף אמר‪:‬‬ ‫(בראשית מה‪ ,‬ח) "וישימנו לאב לפרעה"‪,‬‬ ‫"חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט"‪.‬‬ ‫ופירש רש"י‪ :‬לחבר ולפטרון‪.‬‬ ‫כמו כן ברוחניות‪ ,‬שהכריז אברהם קבל עולם ומלואו‬ ‫זהו אב‪ ,‬חבר ופטרון‪.‬‬ ‫שא‪-‬ל אחד בראנו והכניס רבים תחת‬ ‫יו"ל ע"י מכון 'משמיע ישועה' • להנצחות ולקבלת הגליון‪ ,‬ניתן לפנות לכתובת ‪ • mashmiayeshuah@gmail.com‬כתיבה ועריכה‪ :‬יוסף מאיר האס‬ ‫בס"ד‬ ‫הופיע!‬ ‫הספר הנפלא "ישועות מלכו"‬ ‫טייערע טאטע‪ ,‬זוכט איר א‬ ‫גוט ווארט נאכצוזאגן ביים‬ ‫שבת טיש?‬ ‫חשוב'ע מלמד‪ ,‬זוכט איר א‬ ‫גוטע יארצייט מעשה צו‬ ‫דערציילן אין קלאס?‬ ‫בעל דרשן‪ ,‬דארפט איר א‬ ‫בליציגער געדאנק אדער‬ ‫פאסיגער ווארט?‬ ‫אין ספר "ישועות מלכו"‬ ‫וועט איר טרעפן אלס‬ ‫וואס איר זוכט מסודר‬ ‫לויט די וואכנדיגע סדרות‬ ‫און ענינא דיומא!‬ ‫אוצר בלום של דברי‬ ‫תורה‪ ,‬אמרות טהורות‬ ‫ופניני חכמה מגדולי‬ ‫וצדיקי הדורות‪ ,‬לפרשיות‬ ‫השבוע וליומי דהילולא‬ ‫נערך מתורתו של הגאון‬ ‫המופלא‪ ,‬פה מפיק מרגליות‪,‬‬ ‫נואם בחסד עליון‪,‬‬ ‫הגה"צ רבי יהושע‬ ‫נתן פייפער‬ ‫שליט"א‬ ‫אבד"ק ברכת מנחם‬ ‫להשיג בחניות הספרים המובחרות‬