עינים מאירות · Eniyim Meherot — לך לך (2026-10-19)

בס"ד
דברי תורה מאת
רבי מנחם מנדל
פומרנץ שליט"א
גיליון נ"ב (פר' לך לך
פרשת לך לך ע úהתורה והמועדים תשפ"ו -ביהמ"ד
באר ישראל)
תשפ"ז
סעודתא דדוד מלכא משיחא
סוד מזיגת היין על ידי רבא • נשמת רבא בסדום • מזיגת היין לסנהדרין
ומזיגת סעודת מלוה מלכה • לך טל ילדותך • ביאור אנגריא בתלמידי חכמים
ואמר על פי משל ,למדינה שהיתה מסובלת מאוד של סעודה זו לקיים את הנצח ,על כן נקראת 'סעודת ארבע סעודות לשבת
במיסים ,ובכל פעם היו פקידי המלך מכבידים את דוד' ,יען כי עליו אנו אומרים אחר קידוש לבנה "דוד
עולם עליה במיסים וארנוניות ,במכסים והיטלים, מלך ישראל חי וקיים" .ואכילת מוצאי שבת היא שבת מלכתא ,נועם הנשמות ועונג הרוחות ועדן
וכמעט שכלתה פרוטה מן הכיס מדוחק העול הכבד. בבחינת אסרו חג לחג ,כשם שבאסרו חג קושרים את הנפשות .ומלבד תענוגים רוחניים אלו ,נצטוו ישראל
קדושת המועד עם כל ימות השנה ,כך בסעודת מוצאי לענג בשבת גם את גופם ,לקדש את החומר ולעשותו
יום אחד באה שמועה כי המלך בכבודו ובעצמו עתיד
שבת ממשיכים את קדושת השבת לימות השבוע, צורה .שלוש סעודות עורכים ישראל בשבת ,וסודות
לעבור דרך מדינתם .הבינו האנשים כי הנה באה
ומן המאכלים הקדושים נהנית הנשמה היתירה ,כדי גדולים ועצומים גנוזים בכל אחת מהן .כנגד האבות
השעה שבה יוכלו לשפוך את שיחם לפני המלך .אמנם
שנזכה בכל שבוע לקדושה עילאה יותר מן הקדושה הקדושים הן מכוונות ,וכנגד העולמות העליונים,
תחילה ערכו לכבודו קבלת פנים ברוב פאר והדר,
שבשבת הקודמת ,ולחבר את האור הנפלא שמקבלים ובשורשן העליון אין לנו כל השגה כלל .אך מלבד
ובשעה זו הבינו כי אין זה מן הראוי לקלקל את שמחת
מקדושת השבת גם לשאר הימים ,להיותנו דבוקים בו שלוש סעודות אלו ,עוד עורכים ישראל סעודה
כבוד המלכות בבקשות פרטיות.
תמיד. רביעית בצאת השבת ,ללוות את המלכה ולקדש
אמנם ,אחר שסיים את כל המעשים אשר לתכליתם בא בקדושתה גם את ימי החול הממשמשים ובאים ,ולבוא
אל המקום ,ביקשוהו האנשים כי מבקשים הם לערוך
מעמד לכבודו גם עתה לאות פרידה .במעמד זה הגישו
מי יתן טהור מטמא אל השבת הבאה מקודשים ועומדים ,כדי להוסיף
הנה כי כן ,במאמרנו זה חפצים אנו לדבר מענין סעודת קדושה על קדושה מדי שבת בשבתו.
למלך מתנה נכבדה ,ועתה ניצלו את ההזדמנות לפנות
אל המלך בדברי בקשה ,וכה אמרו אל המלך" :אדונינו מלוה מלכה ,ולקשר את הדברים עם פרשתנו -פרשת
לך לך.
מצאתי דוד עבדי
המלך ,ידע נא נאמנה כי בכל כוחנו ערכנו לכבודו את
והנה ,בפרשתנו נאמר פסוק הנראה כתכלית הגנאי על אודות הרה"ק רבי משה מפשעווארסק זיע"א
כל הסעודות והתהלוכות ,אך באמת קשה היה עלינו
והרוע; כאשר מבקש לוט לעזוב את אברהם אבינו מסופר ,כי פעם אחת ישב בסעודת מלוה מלכה,
הדבר מאוד ,כי עול המיסים הכביד על צווארנו ותש
וללכת לו לסדום כי כולה משקה ,מודיעה התורה לנו והתגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב .ושאלו רבי
כוחנו ,ומתחננים אנו מאוד מלפני המלך כי יחון אותנו
את מהותם ,ואומרת (בראשית יג יג) “וְאַנׁ ְשֵי סְדֹם רָעִים משה" :ילמדנו רבינו ,הן בספר תהלים (פט כא) נאמר
ברוב רחמיו ויקל מעלינו את הטורח".
וְח ַּטָאִים ל ַה’ מְאֹד”. ְשח ְּתִיו' ,ואמרו חז"ל
ְשמֶן קָדְׁשִי מׁ ַ
'מָצ ָאתִי ּד ָו ִד עַב ְּד ִי ּבׁ ֶ
והמלך בראותו את אהבתם אליו ,ואת מעמד התפארת (בראשית רבה מא ד) 'אמר רבי יצחק' ,מצאתי דוד עבדי',
והכבוד אשר ערכו לכבודו בפרידתו מאיתם -נענה אמנם ,בספר דברי חנה להרה"ק רבי חנה מקאלאשיץ
זיע"א (קונטרס דברי תורה בפרשתנו) ,כתב דווקא בפסוק זה היכן מצאתיו -בסדום' .ומה פשר הדבר".
לבקשתם וויתר להם על חובם.
את הרמז האמור; כי 'סדֹם' ראשית תיבות 'סעודה דדוד נענה האורח והשיב לרבי משה" :אומר לך מה שפירשו
הזמן המסוגל במוצאי שבת מלכא' ו'ר ָעים' היינו 'ר ֵעים' וחברים ,היושבים בסעודת במתיבתא דרקיעא; 'בסדֹם' -ראשי תיבות 'בסעודתא
מרעים לאכול את הסעודה הקדושה .ו'חטאים' מלשון דדוד מלכא' ,בסעודה אשר תיקן דוד המלך עליו
אמר רבי אלעזר מליז’ענסק ,כי כך הוא גם בשבת
קודש .כאשר השבת ממשמשת ובאה ,הכל לובשים קרבן חטאת ,שבזה יזכו לכפר על נפשותיהם 'לה' השלום ,היא סעודת מלוה מלכה .ובזה מצאתי את
מלבושי שבת ומכבדים את המלכה ,ולקראתה עורכים מאוד'. לבבו נאמן לפני".
סעודות בכל מיני מטעמים ומזמרים שירות ותשבחות, בזה דרך בדרכו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א
שאמר כי התורה נכתבה בלא נקודות כדי שנוכל
תחיית המתים -מעצם הלוז
אך אין מבקשים דבר ,כי אסור לו לאדם לשאול צרכיו
לדרוש את תיבותיה גם בניקודים אחרים מן המסורת. והנה נודע מה שאמרו חז”ל (ראה בראשית רבה כח ג; בית
בשבת ,כתקנת חז”ל .אולם כאשר יוצאת השבת ,ידע
האיש המשכיל את אשר לפניו ,אל יטול לו לידו מיד וידוע שכך היתה דרכם בקדוש של רבותינו תלמידי יוסף אורח חיים סימן ש’ בשם שבולי הלקט) כי עצם אחד יש
את כלי החול וירוץ לעבודתו כמי שבורח מלפני המלך רבינו הבעל שם טוב הקדוש זיע"א למצוא רמזים על באדם ושמו ‘נסכוי’ ,אשר לעולם אינו נרקב ואינו
חלילה ,אלא ישב במתינות לסעוד סעודת מלוה מלכה, "כ ִי לֹא דָב ָר ר ֵק הוּ א מ ִּכ ֶם"
אופן זה בפסוקי התורהּ , ניזוק ,אלא קיים לנצח ,ואינו נהנה משום מאכל
ואז הוא הזמן לבקש מאת המלך את כל מה שנצרך לו. (דברים לב מז) ,ואם ריק -הוא מכם (ראה תלמוד ירושלמי שהאדם אוכל ,מלבד מה שיאכל בסעודת מלוה
מסכת סוכה פרק ד הלכה א). מלכה ,זה לבדו נותן בו חיות .ועצם זו עתיד האדם
עננו מגן דוד אם כן ,מבקשים אנו לעמוד על סודם של דברים לחיות בתחיית המתים.
הרה”ק רבי שמואל אברהם ממעז’יבוז’ זיע”א ,בנו של נפלאים אלו אשר שגבו מאיתנו עד מאוד ,בקשר והנה רמז זה אשר עליו סיפרנו כאן ,הובא בכמה
הרה"ק רבי אליעזר חיים מיאמפלא זיע"א ונכדו של שבין דוד המלך ומשיח צדקנו לסדום ,ולסעודת מלוה מן הספרים הקדושים (ראה דרכי חיים אות צ”ו) ,ובהם
רבינו הבעל שם טוב הקדוש זיע"א ,חיבר קונטרס מלכה. בספה”ק מחשבות חרוץ (אות י"ט) ,שם כתב הרה"ק
מיוחד על עניני סעודת מלוה מלכה ושמו 'אמרי א"ש'. רבינו צדוק הכהן מלובלין זיע"א" :ושמעתי בשם אחד
ושם כתב ,כי מי שיטול ידיו לסעודת מלוה מלכה עת לכבד ועת לבקש קדוש דראשי תיבות בסד"ם בסעודתא דדוד מלכא".
וידליק ארבעה נרות בכל מוצאי שבת ,מובטח לו כי בספר 'חמרא טבא' להגה"צ רבי אברהם שמחה ואנו כבר יודעים כי אותו 'אחד קדוש' אליהו הנביא
דוד המלך נמצא איתו ,ולא יסתלק מן העולם בלא מבאראנוב זצ"ל ,מובא דבר נפלא שאמר הרה"ק רבי זכור לטוב הוא.
שיראה את דוד המלך .ואם יצטרך לישועה יבוא דוד אלעזר מליז'ענסק זיע"א ,בנו היושב על כסאו של והוסיף שם רבינו צדוק לתת טעם לשבח בדבר ,לפי
המלך ויעזרנו ,ויוכל לבקש ישועה מן השמים בשם הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זיע"א ,לבאר מפני דברי חז"ל האמורים ,כי מעצם הלוז שבשדרה -היא
דוד המלך שיעזור לו בבקשתו ,כי מחובר הוא עם דוד מה יש כח בסעודת מלוה מלכה לפעול ישועות אפילו ה'נסכוי' -יחיה האדם לתחיית המתים ,ואינה נרקבת,
המלך. יותר מסעודות השבת עצמה. וחיה היא מסעודת מוצאי שבת .נמצא כי יש בכוחה
א
עינים מאירות
על כן ישנן לאותיות 'רבא' בתוך שמו של אברהם ,ולזה במלחמה זו התעסק אברהם אבינו להוציא את ניצוצות למי נאה לברך
נצרכה האות ר'. נשמתן של אביי ורבא ,כפי שכתב רבינו האריז"ל (ספר
אחר שנתבאר לנו גודל מעלת סעודת מלוה מלכה,
בקיאותו של רבא ביין ובמזיגתו
לקוטי תורה בפרשתנו; וראה שער הגלגולים הקדמה ל"ו; ושער
מבקשים אנו להבין את שייכות הענין לסדום.
הפסוקים בפרשתנו) בדרשת הפסוק (בראשית יד יב) "ו ַּיִקְחוּ
ועתה תחזינה עינינו בדבר נפלא ,אשר על ידו נגיע אֶת לוֹט וְאֶת ר ְכׁ ֻשוֹ ּב ֶן ֲאחִי אַבְר ָם ו ַּיֵל ֵכוּ " כי הוא ראשית כדי לבאר את הענין נקדים את דברי הגמרא במסכת
לענין מלוה מלכה. תיבות 'רבא'. פסחים (דף קיט" :):דרש רב עוירא ,זימנין אמר ליה
הנה בכמה מקומות בגמרא מבואר כי רבא היה בקי משמיה דרב ,וזימנין אמר ליה משמיה דרב אסי ,מאי
והנה רבא עצמו הוא הדורש בגמרא (ברכות סג ).את
ומיומן במלאכת מזיגת היין .וכגון הא דאיתא (שבת עז.
דכתיב (בראשית כא ח) 'ויגדל הילד ויגמל' ,עתיד הקדוש
הפסוק (תהלים קיט קכו) "עֵת ל ַ ֲעשׂוֹת ל ַה' הֵפ ֵרוּ ּתוֹרָתֶך ָ", ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו
ועוד)“ :דאמר רבא ,כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא כי בשעה שצריכים לצאת למלחמה כדי לעשות לה',
-לאו חמרא הוא” .כלומר ,ידע רבא שיש למזוג כנגד לזרעו של יצחק .לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו
פעמים שיש להפר את לימוד התורה ולהוציא מבית לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך ,ואומר להן' ,איני
כל חלק של יין שלושה חלקים של מים ,שלא כמנהג המדרש גם את לומדי התורה .כי בשביל התורה שבעל
העולם בזמנו שהיו מוזגין שני חלקי מים על חלק אחד מברך ,שיצא ממני ישמעאל' .אומר לו ליצחק 'טול
פה יצא אברהם למלחמה זו ,כדי להוציא את נשמת וברך' ,אומר להן 'איני מברך ,שיצא ממני עשו' .אומר
של יין [כמבואר שם]. רבא מן השביה. לו ליעקב 'טול וברך' ,אומר להם 'איני מברך ,שנשאתי
וכן מובא בגמרא במסכת עירובין (דף נד ,).כי פעם ומעתה נוכל לפרש כי 'נענש' אין משמעו בפנים של שתי אחיות בחייהן ,שעתידה תורה לאוסרן עלי' .אומר
אחת הוצרך רבא ללכת ולפייס את רב יוסף בערב יום זעם דווקא ,אלא מידה שנוהג בה הקדוש ברוך הוא .כי לו למשה 'טול וברך' ,אומר להם 'איני מברך ,שלא
הכפורים על דבר מה שאירע ביניהם ,ובכדי לפייסו מזג מי שמסר את נפשו בשביל התורה שבעל פה ,והוציא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי' .אומר
לו כוס של יין ,ורב יוסף שהיה סגי נהור הכיר בטעם עמו גם את חניכיו ילידי ביתו מתוך אמונתו ובטחונו לו ליהושע' ,טול וברך' ,אומר להן 'איני מברך ,שלא
היין את מזיגתו של רבא ונתפייס על ידי זה [ונרחיב -ודאי יעשה כן גם בשביל התורה שבכתב ,והוא הוא זכיתי לבן' ,דכתיב (דברי הימים א' ז כז) יהושע בן נון 'נון
במעשה זה להלן]. הראוי שירדו בניו למצרים ,כדי שכאשר יצאו משם בנו יהושע בנו' .אומר לו לדוד 'טול וברך' ,אומר להן,
גם מאמר הגמרא הנודע (מגילה ז" ):מיחייב איניש יעבדון את האלקים על ההר הזה במתן תורה. 'אני אברך ,ולי נאה לברך' ,שנאמר (תהלים קטז כג) 'כוס
לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך ישועות אשא ובשם ה' אקרא'".
מרדכי" ,מאמרו של רבא הוא. בכל דרכיך דעהו פלא הדבר ,כי אם סרבו אבות העולם לברך ,בוודאי טעם
עוד אמרו על רבא (פסחים קז ):כי בכל ערב פסח היה אם נרצה ,נוכל למצוא רמז מה לדברים אלו בגמרא גדול היה בידם ,והנה בא דוד המלך ואמר כי לו נאה
שותה יין במשך כל היום כולו ,כי ריבוי שתיית היין בברכות שם. לברך .ויש להבין ,אמנם הוא הרגל הרביעי במרכבה,
מושך את תאוות האכילה ,ובכדי שיאכל מצה לתיאבון. כי בהמשך הדברים מובא“ :דרש בר קפרא ,איזוהי אך בכל מקום הרי תמיד נהג עצמו בענוה מופלגת ,כמו
עוד איתא במסכת יומא (דף עו" :):דאמר רבא ,חמרא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה ‘ -בכל דרכיך שאמר על עצמו (תהלים כב ז) "וְאָנֹכ ִי תוֹלַעַת וְלֹא א ִׁיש",
וריחני פקחין" ,כלומר ,כי בשתיית היין נעשה האדם דעהו והוא יישר ארחתיך’ (משלי ג ו) .אמר רבא ,אפילו וכן אמר (שם נא ה) "וְח ַּטָאתִי נ ֶג ְּד ִי תָמִיד" ,והיאך זה אמר
פיקח. לדבר עבירה”. כאן 'אני אברך ולי נאה לברך'.
גם במסכת בבא מציעא (דף ס ).מובא מעשה על רבא
בענין היין ,שקנה פעם אחת יין מן החנות ומזג אותו
ומהי אותה עבירה ,פירשו רש"י והראשונים שהוא כגון
אליהו בהר הכרמל ,שהקריב לה' בבמה בשעת איסור
כוסי רויה
לפי דרכו ,ואחר שראה כי אין טעמו טוב בעיניו החזירו במות ,והוראת שעה היתה כדי להפריש את ישראל עוד יש בזה תוספת תימה.
לחנות ,וסמך על כך שמזיגתו ידועה ומיוחדת. מעבודה זרה. כי הנה ,בשיעורה של הכוס אשר עתיד דוד המלך לברך
בספר 'חלב חיטים' ,לאחד קדוש מגדולי חכמי תוניסיה, ודאי לפחותי ערך שכמותנו לא יעלה על הדעת ללכת עליה ,מצינו מאמר מופלא במסכת יומא (דף עו ,).שם
ביאר על דרך זו את המסופר בגמרא (כתובות סה ).שבאה "תַ ֲערֹך ְ לְפ ָנ ַי ׁשֻלְחָן
דרש אביי מן הפסוק (תהלים כג ה) ּ
אשתו של אביי אחר פטירתו לבית דינו של רבא, ֹאשִי ּכוֹסִי ר ְו ָי ָה" ,כי כוסו של ַשמֶן ר ׁ
נ ֶג ֶד צֹרְר ָי ּדׁ ִּשַנ ְּתָ בׁ ּ ֶ
וביקשה שיפסקו לה יין כפי שהיה אביי בעלה נותן "אומר לך מה שפירשו במתיבתא דרקיעא; דוד המלך לעולם הבא מחזיקה מאתים עשרים ואחד
לה ,ולכך סירב רבא ,משום שאמר כי יודע הוא באביי 'בסדֹם' -ראשי תיבות 'בסעודתא דדוד לוג ,כמנין גימטריא של תיבת 'רויה' .וביאר המהרש"א
שלא היה שותה יין .ואילו האשה המשיכה וטענה כי
היה אביי נותן לה יין רב בכוסות גדולים .אך באמת רבא
מלכא' ,בסעודה אשר תיקן דוד המלך עליו בחידושי אגדות שם ,כי כל הפסוק כולו על מלכותו של
דוד הוא נדרש; 'תערוך לפני שלחן' זה המלכות' ,דשנת
הוא זה שהיה עוסק בענין היין ,וידע כי אביי אינו שייך השלום ,היא סעודת מלוה מלכה .ובזה בשמן ראשי' -שנמשח בשמן המשחה על ידי שמואל
לתיקון זה ,לכן אמר שלא היה אביי שותה. מצאתי את לבבו נאמן לפני" הנביא ,ועל זה מסיים הפסוק 'כוסי רויה' ,שיזכה לכוס
של ברכה לעתיד לבוא.
וביאר שם טעם הדבר ,כי הנה אמרו חז"ל (בראשית רבה נא
ח; הובא ברש"י בראשית יט לג) כי כאשר היה לוט במערה עם ודבר זה צריך ביאור ,לשם מה נצרכת כוס גדולה כל
בנותיו נזדמן לו שם יין בדרך נס ,כדי שעל ידי זה יצאו בדרך זו ,כי אין בנו את מאזני השכל לשפוט בדבר, כך ,אשר לפי חשבון מכילה היא לכל הפחות כשבעים
ממנו נשמות רות המואביה ונעמה העמונית .אולם לוט אימתי מוטב לעשות עבירה לשמה .אולם בכל זאת וחמישה ליטרים של יין .אנו יש לנו ברשותנו כוס של
השתכר שלא כראוי (ראה נזיר כג ,).כי ביין יש עבודה וסדר למדנו כאן על עצם המושג ,כי פעמים שיש לפעול אליהו המכילה כליטר יין -בקבוק שלם ,ונראית היא
מיוחד ,ולוט לא היה בקי בזה ,ולא מזג את היין במים גם בדרך שיש בה שמץ עבירה ,כדי לעשות על ידי זה גדולה דיה ,ומפני מה צריך דוד המלך לאחוז בידו כוס
כפי שהיה רבא עושה ,ומשום כך בא לידי חטא. מצוה רבה. המכילה שבעים וחמישה בקבוקים של יין .וודאי לא
וזה היה ענינו של רבא ,שידע את דרך שתיית היין מפני כך מיאנו האבות הקדושים בדבר ,אלא טעמים
ובזה רמז רבא על ענינו שלו עצמו ,שיצא אברהם
הראויה ,ובזה תיקן את מעשיו של לוט .וכן נזכר רבא אחרים נתנו לזה ,אך מהו הביאור בענין זה.
למלחמה באופן שאמרו עליו חז"ל שנענש עליו ,אך
יחד עם בני עירו מחוזא בענין היין שמועיל להם גם אברהם נהג בדרך זו של 'בכל דרכיך דעהו' ,וזכה ניסע נא ונלכה לעניני הפרשה ,ומשם נשוב לביאור
לרפואה ,כדאיתא בשבת (דף קט" :).אמר רבא ,והני בני שיתקיים בו סיפיה דקרא 'והוא יישר אורחותיך', הדבר.
מחוזא ,כיון דמפנקי -אפילו חמרא נמי מסי להו" .כי
מאחר והיו שטופים בשתיית יין ,הוצרך רבא לתקן את
שמילא לו הקדוש ברוך הוא את חפצו והצליח בידו. האנגרייא בחניכי בית אברהם
הדבר דווקא במקומם. אבי נשמת רבא בפרשתנו מתארת התורה הקדושה את יציאת אברהם
למלחמה כדי להציל את לוט בן אחיו ,ובניסים גדולים
תיקון היין והנה בענין גאולת נשמת רבא ,אמר הרה"ק המגיד
ניצח לבדו את כל המלכים הגיבורים.
מקאז'ניץ זיע"א (בספה"ק עבודת ישראל בפרשתנו) רמז נפלא.
על פי הקדמות אלו נבוא להתבונן בדברי הגמרא על אך הנה אמרו חז”ל (נדרים לב“ :).אמר רבי אבהו אמר רבי
כי הנה בסוף הפרשה ,בשעת שינוי שמו של אברהם
כוסו של דוד המלך ,המכילה כמנין ‘רוי”ה’ לוגין ,וכן אלעזר ,מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו
במה שאמר ‘לי נאה לברך’. אבינו ,אמר לו הקדוש ברוך הוא (בראשית יז ה) "וְלֹא י ִּקָר ֵא
למצרים מאתים ועשר שנים ,מפני שעשה אנגרייא
שמְך ָ אַבְרָה ָם ּכ ִי אַב הֲמוֹן ּגוֹי ִם
שמְך ָ אַבְר ָם וְה ָי ָה ׁ ִ
עוֹד אֶת ׁ ִ בתלמידי חכמים ,שנאמר (בראשית יד יד) ‘וירק את חניכיו
כי ראשית כל ,למדנו כאן כי שתיית היין הנעשית באופן נְת ַּתִיך ָ" .ופירשו חז"ל (ברכות יג ,).כי "בתחלה נעשה אב
הראוי ,יש בה משום תיקון לשכרות שאינה ראויה .והרי ילידי ביתו’” .כי אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה
לארם ,ולבסוף נעשה אב לכל העולם כולו" .היינו כי היה ,וחניכיו -תלמידי ישיבתו היו ,ועל שום שלקחם
דוד המלך נמצא בסדום ,ואמה של מלכות היא רות
בישיבתו בארם היה טורח להשיב את כולם בתשובה למלחמה היו זרעו גרים בארץ לא להם ארבע מאות
המואביה אשר יצאה מלוט ובתו על ידי שתיית היין ,וכן
ולקרב את לבבם לקדוש ברוך הוא ,ופרסם בעולם את שנה.
נעמה העמונית יצאה משם ,אשר היא אמו של רחבעם,
האמונה בבורא יתברך .אך מעתה נועד אברהם להיות
שהוא ההמשך למלכות בית דוד .אם כן שייך גם דוד ויש להבין ,אם באמת אסור היה לו לאברהם לקחתם
המלך לתיקון זה שפעל בו רבא במזיגת היין ושתייתו. אב לכל הגויים כולם.
למלחמה ,מה טעם לא חשש לזה.
על כן נאה לו לברך על כוס מלאה וגדושה ביין רב. אך אם כן יש להבין ,מה טיבה של האות ר' שנותרה יש לנו להבין את עומק הדברים ,אף שאין לנו השגה
בשמו ,ולכאורה היה צריך להיות שמו 'אבהם' ,מלשון
מים ויין -פשט וסוד 'אב המון'.
כלל בלשון זו‘ ,נענש אברהם אבינו’.
אך באמת נוכל להעמיק יותר מזה בענין אותה רויה. ומפרש שם על פי דברי רבינו האריז"ל האמורים כאן, עת לעשות לה'
הנה כאמור לעיל ,על אף מנהג העולם ליתן כנגד חלק שבמלחמת המלכים גאל אברהם את נשמתו של רבא, אך הנה כתב המגלה עמוקות (בפרשת נח ובפרשתנו) ,כי
ב
עינים מאירות
דבר זה נרמז במה שאמרו חז”ל (בגמרא סנהדרין הנ”ל וכן ובאמת ,כיצד תועיל הכוס לדבר זה -על ידי המזיגה, אחד של יין שני חלקים של מים ,היה רבא מוזג את
עירובין סה“ ).נכנס יין -יצא סוד” ,היינו כי מכיון ששתה מזיגתו של רבא. היין בשלושה חלקי מים .ויש לעמוד ולהבין מה מונח
אדם הראשון את היין מעץ הדעת -יצא הימנו מנין בעומק הדבר.
סו”ד שנים ,דהיינו שבעים שנה שניתנו לדוד המלך. בתי המקדש ופרד"ס התורה אכן הדבר ברור ,כי אין מים אלא תורה ,שנאמר (ישעיה נה
בדומה לזה יש לבאר את מה שנעשה בלוט ,כי מכיון וסוד הדבר טמון בחילוק שבין מזיגת שני חלקים על א) “הוֹי ּכ ָל צָמֵא ל ְכוּ ל ַּמַי ִם” (ראה בבא קמא יז ,).ואמרו חז”ל
שנכנס בו היין ששתה במערה -יצא סודו של דוד שליש ,או שלושה חלקים על רבע יין. (תענית ז“ :).אמר רבי חנינא בר אידי ,למה נמשלו דברי
המלך ממנו. שני שלישים ושליש -רמז הוא לבית ראשון ושני תורה למים ,דכתיב ‘הוי כל צמא לכו למים’ -לומר לך,
לעומת הבית השלישי אשר מצפים אנו לבניינו בקרוב, מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך ,אף
מראשו לסופו ומסופו לראשו אשר הוא יעמוד לנצח ,כדוגמת חלק היין הרומז לסוד. דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה”.
בזה יש לנו לבאר את דברי רבא שהזכרנו למעלה, אולם בית רביעי לא ייבנה ,על כן לא שייך כאן למזוג לעומת זאת ,היין רומז אל חלק הסוד שבתורה,
בדרשת הפסוק (תהלים קיט קכו) “עֵת ל ַ ֲעשׂוֹת ל ַה’ הֵפ ֵרוּ שלושה חלקים באחד. ומשנכנס יינה של תורה -יצא סודה של תורה (ראה
ּתוֹרָתֶך ָ” ,שאמר (ברכות סג“ :).האי קרא מרישיה לסיפיה בזוהר הקדוש ח”א דף מז.):
מדריש ,מסיפיה לרישיה מדריש” .כלומר ,שאפשר לנו עגלא תילתא בדומה לזה הוא ענין ניסוך המים והיין על גבי המזבח,
לפרש את הפסוק בשני אופנים ,האחד מראשו לסופו והנה ,רב יוסף עצמו אחז בשלושת החלקים הראשונים הרומזים גם הם לחלקי הפשט והסוד שבתורה.
והשני מסופו לראשו. של הפרד”ס ,וכפי שנוכל לדקדק בדבריו הידועים
מראשו לסופו -כי עת היא לעשות לשם ה’ ,והטעם שאמר על עצמו בכל ערב חג השבועות ,שהיה מצוה פיוסו של רבא לרב יוסף
משום שהפרו אחרים את תורתו .וזהו מה שנעשה לבני ביתו להכין לו עגל משולש ,כי אלמלא אותו יום לפי זה נבין את ענין פיוסו של רבא לרב יוסף ,אשר
בתחילה על ידי אדם הראשון ולוט ,אשר הפרו תורה על של מתן תורה שגרם לו להתרומם ,הרי כמה אנשים יש למעלה הזכרנוהו בקצרה ,שהיה משמשו של רב יוסף
ידי היין ,ומשום כך עת היא לעשות לה’ ,וזהו שהתאמץ בשוק ושמם יוסף ,ולא היה עדיף מהם .וכלשון הגמרא עסוק למזוג לו כוס של יין ,וביקש רבא מאיתו להניח
אברהם אבינו כל כך לגאול את נשמתו של רבא. (פסחים סח“ :):רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי לו למזוג לרב יוסף ,ואז הרגיש רב יוסף בטעמו של היין
אך מלבד זה ,מסופו לראשו הוא נדרש ,כי מה טעם אנו עגלא תלתא .אמר ,אי לא האי יומא דקא גרים ,כמה כי מזיגתו של רבא היא ,ואמרו לו כי אכן בא רבא לפניו
עצמנו עושים במידת מה שלא כתורה ויש כאן בחינה יוסף איכא בשוקא”. לפייסו.
שמפירים אותה -משום שעת היא לעשות לה’ .וזהו כי רב יוסף היה אוחז בשלושת רגלי המרכבה המכוונים וכבר הארכנו במקום אחר בענין זה ,כי דרך מזיגתו של
מה שעשה אברהם אנגריא בתלמידי חכמים ,לשם כנגד האבות הקדושים ,אברהם יצחק ויעקב .אולם רבא שנתן שלושה חלקי מים בכוס של יין באה לרמוז
פדיית נשמתו של רבא. רבא היה אוחז ברגל הרביעית שבמרכבה ,רגל דוד לפרד”ס התורה ,שהם שלושה אופנים מלבד דרך הסוד.
והנה ‘הפרו’ נדרש גם מלשון פריה ורביה ,ויתפרש כי המלך -היא רגל תורת הסוד.
נעשה הדבר כדי שיעמיד לוט תולדות אשר מהם תצא ממדבר מתנה
נשמת המשיח העתיד לגאול את ישראל באחרית סוד סעודה רביעית אולם כאן מבקשים אנו לדון בנקודה אחרת העולה
הימים .וזהו ‘מראשו לסופו’ ,כי לעתיד לבוא חותמין סוד זה מצוי לנו בכל שבת ושבת ,שאוכלים שלוש מן הדברים; כי כאשר נודע לרב יוסף כי רבא הוא זה
במידתו של אברהם אבינו (ראה פסחים קיז ,):אשר הנהגתו סעודות כנגד שלושת אבות ,וסעודה רביעית אחר העומד לפניו ,אמר לו שלא ישב על מקומו עד שיפרש
ומסירות נפשו הם המה העומדים לישראל באחרית השבת ,למלוה דמלכה ,כנגד דוד המלך -הרגל לו פסוק אחד מן התורה ,מהו שנאמר (במדבר כא יח-יט)
הימים (ראה במגלה עמוקות פרשת לך לך) .ובכח ה’עת לעשות “וּ מ ִּמִד ְּב ָר מ ַּתָנ ָה :וּ מ ִּמ ַּתָנ ָה נ ַ ֲחל ִיאֵל וּ מ ִּנ ַ ֲחל ִיאֵל ּב ָמוֹת”.
לה’’ ‘ -הפרו תורתך’ -יתרבה הכל ,מלשון ‘פרו ורבו’.
זהו מה שרמז רבא במזיגתו על חד תלת ,ובתוספת
לשם מה נצרכת כוס גדולה כל כך ,אשר פירש רבא ,כי העושה עצמו כמדבר שהוא הפקר לכל,
ניתנת לו התורה במתנה ,ומשניתנה לו במתנה נוחלו
הסעודה הרביעית על שלושת סעודות השבת. לפי חשבון מכילה היא לכל הפחות כשבעים א-ל ,וה’ הוא נחלתו .מתוך כך הוא עולה לגדולה
שלושת טעמי השבת וחמישה ליטרים של יין .אנו יש לנו כ’במות’ .אמנם ,אם הוא מגביה עצמו -הקדוש ברוך
לאור הדברים האלה נוכל להבין את העומק העצום ברשותנו כוס של אליהו המכילה כליטר יין הוא משפילו ,שנאמר (שם פסוק כ) “וּ מ ִּב ָמוֹת ה ַּג ַי ְא”.
קיצורן של דברים ,לצורך לימוד התורה הקדושה
הגנוז בדברי הספה”ק שפת אמת בפרשת בראשית -בקבוק שלם ,ונראית היא גדולה דיה נדרשת מידת הענוה .ולכשתמצי לומר ,זו היא ממש
(תרנ"א). דרכו של דוד המלך ע”ה ,שהענוה היתה מהות חייו.
בדבריו עמד שם על נוסח הקידוש בליל שבת קודש,
בו אומרים "וׁ ְש ַּב ַת קָדְׁשוֹ ּבְאַ ֲהב ָה וּ בְר ָצוֹן ה ִנְחִיל ָנוּ .ז ִּכ ָרוֹן הרביעית שבמרכבה. כוס ישועות אשא
ֵאשִית(ּ .כ ִי הוּ א יוֹם) ּתְח ִּל ָה לְמִקְרָאֵי קֹדֶׁש זֵכ ֶר לְמַ ֲעשֵׂה בְר ׁ כי הנה בגמרא (שבת קיט ):מובא ,כי רבי אבהו היה נוהג אכן דווקא לפי זה תגדל קושייתנו האמורה ,היאך יתכן
ל ִיצ ִיאַת מִצְר ָי ִם(ּ .כ ִי ב ָנוּ בָחַר ְּתָ ו ְאוֹתָנוּ ק ִּדַׁש ְּתָ מ ִּכ ָל הָע ַּמִים) וׁ ְש ַּב ַת שבכל מוצאי שבת היו שוחטים בעבורו עגל ,הגם כי האבות הקדושים מסרבים ליטול לידם כוס של
ְשך ָ ּבְאַ ֲהב ָה וּ בְר ָצוֹן ה ִנְחַל ְּתָנוּ ". קָדׁ ְ שמבשרו לא היה אוכל כי אם כליה אחת .הרי כאן ברכה ,איש איש מטעמו ,ואילו דוד המלך אומר ‘אני
אם ניתן לב נמצא כי יש כאן שלושה טעמים שונים אותו עגל משולש הנזכר לעיל אצל רב יוסף .וכאשר אברך ,ולי נאה לברך’ .הכיצד ראה עצמו ראוי לברך
למצות השבת ,אשר נתן לנו הקדוש ברוך הוא באהבה גדל אבימי בנו ,שאלו לשם מה נצרך הוא לשחוט בכל יותר מענקי הרוח ,בעוד שכל ימיו ראה עצמו כתולעת
וברצון; ראשית אנו אומרים כי השבת היא זכרון מוצאי שבת עגל ,הרי יוכל לאכול לשובע נפשו משיירי ולא איש ,חרפת אדם ובזוי עם.
למעשה בראשית שבו שבת ה' ביום השביעי .לאחר מאכלי השבת ,ואם ירצה יותיר כליה אחת מערב שבת אך האמת תורה דרכה כי היא הנותנת; האבות
מכן מוסיפין כי היא תחילה למקראי קודש ,היינו כי וישמרנה למוצאי שבת .ואכן כך עשו באותו שבוע. הקדושים אשר שלמים היו במעשיהם ,דקדקו בכל
היא תחילת השראת קדושת הזמן בעולם ,אשר לאחר אולם אז בא אריה ואכל את אותה כליה שהותירו .והיה סיג ופגם שהיה בהם ,ולכן לא יכלו לברך .אולם בא
מכן יצאה אל הפועל גם בשאר מועדי ישראל .ולבסוף בזה רמז משמים שלא לנטוש את מנהגם הקודם ,כי דוד המלך ואמר ,כי הוא כשלעצמו -באמת אינו כלום,
אומרים כי היא זכר ליציאת מצרים ,כי היא שורש ראוי הוא להכין ולשחוט במיוחד בעבור סעודה זו. אולם דווקא בגלל זה ‘ -כוס ישועות אשא’ ,היינו שבכח
הקדושה שזכו לה ישראל ביציאת מצרים. ופירש המהרש"א (חידושי אגדות שם) ,כי אף שבאמת די קדושת הכוס ינשא עצמו ויתרומם משפל מדרגתו כפי
אולם לאחר מכן מוסיפין אנו ואומרים 'ושבת קדשך היה לו לרבי אבהו בכליה אחת ,מכל מקום אין זה כבוד שראה את עצמו שרוי בה.
באהבה וברצון הנחלתנו' ,אשר יש להבין מה תוספת המלכה ללוותה בשיריים ,וכבוד הסעודה דורש שיכין האבות בחנו עצמם האם הגיעו למדרגת השלימות
טעם יש כאן. לה בפני עצמה ,וכדברי הגמרא שם שיש לו לאדם שיכלו לבוא אליה ,אולם דוד המלך בגודל ענוותנותו
לסדר שולחנו אף שדי לו בכזית. בטוח היה שאינו שייך לזה כלל ,ומשום כך -לו נאה
סעודה רביעית -באהבה וברצון
אך הנה ,שלושת הטעמים -ברור מיללו ,וכנגדם אנו
חטא עץ הדעת -בגפן ובחיטה לשבח ולברך.
ואכן ,בספרים הקדושים השיאו את דברי הגמרא
סועדים שלוש בשבת ,כנגד שלושת אבות ומכוחם. וכאן זוכים אנו לגלות סוד עצום. לכוונה הפוכה ,כי מה שאמר אברהם שאינו יכול לברך
אולם מלבד זה רומזת השבת ליום שכולו שבת לעתיד הנה נחלקו התנאים (ברכות מ ).מה היה אילן עץ הדעת כי יצא ממנו ישמעאל ,אין הכוונה לומר כי פגם יש
לבוא ,אשר בזה אין לנו השגה עדיין ,כי לא התגלתה שבו נכשל אדם הראשון .רבי מאיר אומר -גפן היה, בו מאברהם מחמת כן ,אלא אדרבה ,כיון שכבר יצא
בפועל ממש .ויתכן שכנגד זה תיקנו את סעודת שסחט אדם הראשון ענבים ושתה מיין המשומר קודם ממנו ישמעאל ונטל עמו את כל הפסולת שבאברהם,
דוד מלכא משיחא במוצאי שבת ,על שם העתיד ,כי זמנו .ורבי יהודה אומר -חיטה היה. ממילא הגיע כבר לתיקון השלם ,ולא יוכל לברך .וכן
לעתיד תתגלה לנו הארה זו[ .ובוודאי כך הוא הדבר ,כי משום כך צריכים הגפן והחיטה לתיקון ,כי על ידם יצחק שאמר כי יצא ממנו עשו ,וכל מה שאמרו שאר
מסעודה זו ניזון עצם הלוז שבשדרה] .וזהו שמוסיפים נגזרה מיתה על האדם ,כפי שהוזהר (בראשית ב יז) ּ
“כ ִי הצדיקים ,יתפרש בדרך זו.
אנו ואומרים ‘ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו’ ,כי ּב ְיוֹם ֲאכָלְך ָ מ ִּמ ֶּנוּ מוֹת ּתָמוּת” ,ויומו של הקדוש ברוך אמנם בפשטות נוכל לפרש כמו שביארנו ,כי אמר דוד
לעתיד לבוא נזכה לנחלה בלי הפסק. הוא אלף שנה .ואכן ראוי היה אדם הראשון לחיות שלאבות ראוי לדקדק האם ראויים הם מחמת פגמים
למדנו מכאן חידוש נפלא ,כי באמירת ‘באהבה וברצון’ כשיעור זה ,אלא שצפה ברוח הקודש כי עתיד דוד קלים שנמצאו בהם ,אך מלבד זה שלמים הם בכל מיני
מכוונים אנו על סעודה רביעית .כי אכן בדרך הטבע המלך לחיות שלוש שעות ,והלך ומסר לו שבעים שנים שלימות ,ואיל אני -כך אמר על עצמו -תועיל לי כוס
אפילו סעודה שלישית קשה לאכול ,וביותר בסעודה מחייו (ראה ילקוט שמעוני רמז מ”א; במדבר רבה יד ,יב). הברכה כדי להתקרב אל השלימות.
ג
עינים מאירות
ִשָא מ ִּגְב ָעוֹת”.
ֹאש הֶהָר ִים ו ְנ ּ ׂ
נ ָכוֹן יִהְי ֶה הַר ּב ֵית ה’ ּבְר ׁ מאת הרה"ק הגאון רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצא רביעית ,אחר שהתענגו במשך כל השבת בכל מיני
כי בכח כוסו הגדולה של דוד המלך נזכה להתרומם זיע"א ,לבאר את חשבון המספר מאתיים עשרים ואחד מעדנים כמצווה עלינו לכבד את השבת ולענגה כראוי.
ולהתעלות. לוגין ,כמנין 'רוי"ה'. על כן בסעודה זו האכילה היא יותר לשם שמים ,מכח
עד כאן פירושו של הצמח צדק. ומפרש הצמח צדק (אור התורה בפרשתנו) ,כי שני שמות אהבה ורצון.
מוצאים אנו בתורה הקדושה לתיאור כלי השתיה - ודבר זה מזכירים אנו כבר בקידוש הלילה ,שבו אנו
תיקון חטא אדם הראשון -בקידוש ליל שבת כוס וגביע .דוד המלך אומר (תהלים קטז יג) ּ
"כוֹס יׁ ְשוּעוֹת מקיימים מצות “ז ָכוֹר א ֶת יוֹם הׁ ַּש ַּב ָת לְק ַּדְׁשוֹ” (שמות כ
ועתה נבוא אל פירושו הגאוני של הרה"ק רבי מאיר "כוֹסִי ר ְו ָי ָה" ,ולעומת זאת אצל יוסף ֶשָא" ,וכן (שם כג ה) ּ א ּׂ ח) ,כדי להמשיך את הנשמה היתירה שזכינו לה בשבת
יחיאל הלוי מאוסטרובצא ,המקשה גם הוא בספרו "גְב ִיעַ ה ַּכֶסֶף" .ויש להבין את הצדיק נזכר (שם מד ב) ּ קודש גם לשאר ימות השבוע .שהרי זמן מוצאי שבת
'מאיר עיני חכמים' (מהדורא תליתאי) את הקושיה חילוק השמות ביניהם. הוא ממוצע בין השבת והחול ,ועל ידי שמקדשים את
הפשוטה האמורה ,היאך יתכן שיבוא דוד ויאמר כי לו ויתבאר על פי מה שנאמר בנביא (ירמיה לה ה) "וָא ֶּתֵן הזמן באכילה לכבוד שבת ,זוכים שיהיו האהבה והרצון
נאה לברך ,כאשר כל האבות הקדושים וצדיקי ישראל לִפ ְנ ֵי ּב ְנ ֵי ב ֵית הָרֵכָב ִים ּגְבִעִים מְלֵאִים י ַי ִן וְכֹסוֹת" ,ופירש לנו לנחלה גם בימים הבאים עלינו לטובה.
מתרחקים ואומרים כי אינם ראויים לברך.
ומבאר שם לפי מה שהבאנו למעלה ,כי לדעת רבי
במצודת דוד שם" :וכוסות -לשפוך בהם יין מהגביעים
לשתות מהם" .נמצא שהגביעים גדולים מן הכוסות, עיני העדה
מאיר עץ שאכל ממנו אדם הראשון -גפן היה ,ומשום ומתוך הגביע -לשון גבעה גבוהה -מקבלים הכוסות ועתה נבאר את השייכות בין דוד המלך והיין ,אשר כבר
ששתה אדם מן היין נגזרה עליו מיתה ,לחיות אלף שנה את השפע. החילונו לראותו.
ולא יותר ,ומתוכן נתן שבעים שנה לדוד המלך. דבר זה תואם למה שנתבאר בתורת הסוד על מידותיהם כבר ביארנו כי סעודה רביעית מכוונת כנגד החלק
והנה מצינו במדרש (ראה לרבינו בחיי בספר שולחן של ארבע הקדושות של יוסף ויהודה .יוסף הוא המשביר ,הוא הרביעי שבפרד”ס ,אשר כנגד זה מזג רבא שלושה
שער א בשם אגדה) כי מן הגפן שאכל אדם הראשון קודם המשפיע הפועל במידת היסוד ,ויהודה אשר ממנו יצא חלקי מים עם חלק אחד של יין.
זמנו ,הוציא תשע מאות עשרים וששה לוגין של יין. דוד -הוא המקבל ,ואוחז במידת המלכות אשר אין לה והנה בספר 'שמע שלמה' להחכם רבי שלמה אלגאזי
משלה כלום והכל היא מקבלת מלמעלה דרך היסוד. זצ"ל (פרשת ויחי) ,הביא את דברי המדרש (בראשית רבה צח
אם כן בא דוד לתקן את חטא אדם הראשון שחטא ביין,
וזהו שגלגל יוסף את הדברים כך שיבוא אל יהודה י) ,שם דרשו את הפסוק האמור בברכת יהודה (בראשית
והיכן תיקנו -בקידוש של ליל שבת.
בתביעה היכן הוא הגביע ,כי ראוי הוא יוסף למזוג מן מט יב) "חַכְל ִיל ִי עֵינ ַי ִם מִ ּי ָי ִן וּ לְב ֶן ׁש ִּנ ַי ִם מֵחָל ָב" ,על
ועתה בא רבינו אל עיר חשבון ,כי הנה דוד המלך חי
הגביע שבידו לכוסו של יהודה. הסנהדרין ,שרובן משל יהודה היו ,שהן יושבין וסודרין
שבעים שנה ,צא מהן י"ג שנים שלא נתחייב במצוות, דברי תורה בשינים עד שהן מוציאין אותן נקיים כחלב.
נמצא כי חמישים ושבע שנים קידש. כאמור לעיל ,יין רומז לפנימיות התורה ,בבחינת
'נכנס יין יצא סוד' ,ויש כאן רמז לתיקון הגדול העתיד והטעם שדרשו כן ,משום שהסנהדרין נקראו (במדבר טו
והנה שיעור קידוש רביעית הלוג הוא ,ולארבע שבתות כד) "עֵינ ֵי הָעֵד ָה" ,והם הרואים טעמי תורה ומסדרים
בחודש צריכים לוג אחד ,י"ב לוגין לשנה .ולחמישים להיעשות בידי יוסף.
בדבר זה נתחבר יוסף לכוחו של יעקב אבינו ,ונעשה אותם לפני העם ,ורובם באו משבט יהודה.
ושבע שנים ,הרי שש מאות שמונים וארבע לוגין .אמנם על כך מציין ה'שמע שלמה' את דברי המדרש בפרשת
ישנן שנים מעוברות ,שבע מתוך כל י"ט ,ולחמישים בבחינה זו כאחד מן האבות ,כי הוא הממוצע ביניהם
ובין השבטים ,והוא המשפיע בגביע מן הגבעה הגבוהה. תולדות (בראשית רבה סג ח) וז"ל" :וכיון שראה שמואל את
ושבע הרי אלו שלושה מחזורים בדיוק ,שיש בהם דוד אדמוני ,דכתיב (שמואל א' טז יב) 'וישלח ויביאהו והוא
עשרים ואחת שנים מעוברות ,הנצרכות לעוד כ"א וכדברי חז"ל (ראש השנה יא .ועוד) כי הרים אלו האבות
אדמוני' ,נתיירא ואמר אף זה שופך דמים כעשו ,אמר
לוגין .תן כ"א על תרפ"ד ,הרי שבע מאות וחמישה לוגין לו הקדוש ברוך הוא 'עם יפה עינים' ,עשו מדעת עצמו
של יין ששתה דוד המלך בקידוש הלילה בכל שנות
חייו. רב יוסף היה אוחז בשלושת רגלי המרכבה הוא הורג אבל זה מדעת סנהדרין הוא הורג".
אם כן' ,עינים' אלו הסנהדרין ,ובהם נועץ דוד המלך
אמנם להשלים למנין תקכ"ו לוגין שנכשל בהם אדם המכוונים כנגד האבות הקדושים ,אברהם כאשר יצא לכל מלחמותיו .ואכן ,לשם מה נועדו
הראשון חסרים עוד רכ"א לוגין ,שעדיין לא השלים
דוד תיקונם .ודבר זה עתיד הוא להשלים לעתיד לבוא,
יצחק ויעקב .אולם רבא היה אוחז ברגל מלחמות אלו ,כדי להכניע את תוקף הסטרא אחרא,
כאשר יברך על כוס ישועות ובה כמנין רוי"ה לוגין יין, הרביעית שבמרכבה ,רגל דוד המלך -היא וכפי שיצא אברהם אבינו למלחמת המלכים כדי
לגאול את נשמתו של רבא ,כך נלחם דוד כדי להציל
על כן לו נאה לברך ולהשלים התיקון. רגל תורת הסוד מפי הטומאה ולתקן תיקונים עליונים ,והכל בעצת
בנוי לתלפיות הסנהדרין ,וכפי שמפורש הדבר בגמרא בברכות (דף ג.):
והנה יין ניתן בשבעים אותיות ,וסנהדרין אינה פחותה
על חשבון נפלא זה נוכל להוסיף עוד נדבך אחד. וגבעות אלו האימהות .וזהו שורש מה שאמר יעקב משבעים זקנים .ובגמרא המשילו את חכמי הסנהדרין
בפסוק נאמר (שיר השירים ד ד) ּ
“כְמִג ְּד ַל ּד ָו ִיד צ ַוּ ָארֵך ְ ּב ָנוּ י "בִרְכֹת אָב ִיך ָ ּגָב ְרוּ אבינו בברכתו ליוסף (בראשית מט כו)ּ : למזיגת היין ,ואמרו (סנהדרין לז" :).אמר רבי אחא בר
לְתַל ְּפ ִ ּיוֹת” .ותיבת ‘תלפיות’ עולה גם היא כחשבון ֹאש יוֹסֵף עַל ּבִרְכֹת הוֹר ַי עַד ּתַאֲו ַת ּגִבְעֹת עוֹל ָם ּתִהְי ֶין ָ לְר ׁ חנינא ,דאמר קרא (שיר השירים ז ג) 'שררך אגן הסהר אל
הנזכר ,תשע מאות עשרים ושש .ואיתא בגמרא במסכת וּ לְקָדְקֹד נ ְז ִיר אֶחָיו" ,כי הכל מאותו שורש של הגבעה יחסר המזג' וגו'' ,שררך' -זו סנהדרין וכו'' ,אל יחסר
פסחים (דף פח ).על בית המקדש השלישי" :לא כאברהם והגביע. המזג' -שאם הוצרך אחד מהם לצאת ,רואין אם יש
שכתוב בו הר וכו' ,ולא כיצחק שכתוב בו שדה וכו' ,אלא לעומת זאת ,דוד המלך אוחז בידו את כוס הישועות עשרים ושלשה כנגד סנהדרי קטנה -יוצא ,ואם לאו
כיעקב שקראו בית" .ואם נחשב את מנין 'הר שדה בית' מלמטה ,כדי לקבל את השפע .ובסופו של דבר ,יבוא -אינו יוצא" .וביארו רש"י והראשונים ,כי דין הוא
יחד ,יעלו גם הם תקכ"ו. משיח בן דוד משבט יהודה ויגאל את ישראל. שלא יחסר מן הסנהדרין לכל הפחות כפי החלק הראוי
מעתה יתפרש הפסוק כך; ידוע שבית המקדש נקרא אמת ,משיח בן יוסף נהרג כדי לסלול את הדרך למשיח למזיגה ,שהוא שליש סנהדרין ,לכן צריכים שיהיו
צוואר ,אשר הוא מקום הנוי והיופי ,ובו תולה אשה בן דוד ,וכאשר יבוא המשיח נראה את מעלתה הגדולה עשרים ושלוש ,כי פחות מזה הוא פחות משליש ממנין
את מיטב תכשיטיה .ובית המקדש נקרא על שמו של של מידת המלכות ,כי למרות שבסדר הספירות עומדת שבעים ואחד.
דוד ,אף כי שלמה המלך בנאו ,ולא נפתחו שערי ההיכל היא למטה מן היסוד ,מכל מקום יהא מלך המשיח כאן נזכרה המזיגה כדרך העולם ,שליש יין על שני
עד שהזכיר שלמה את זכותו של דוד (ראה שבת ל .).אם במעמד גבוה יותר .כי אז יתגלה אותו כלי קיבול נפלא חלקי מים .והטעם ,כי מקום מושב הסנהדרין הוא
כן ,דוד המלך הוא המתקן את ה'תלפיות' -הוא בית אשר נעשה בעבודת בני ישראל בכל משך השנים בלשכת הגזית שבבית המקדש ,ובהנהגה זו כבר נתבאר
המקדש .כי מחמת חטא אדם הראשון ששתה תקכ"ו הרבות .אז יאיר הכלי באור עצום ,ואז יוכל דוד המלך שנחלקת היא לשלושה ,שהרי שלושה בתי מקדש
לוגין של יין -הפסדנו את בית המקדש ,אך לעתיד לומר כי לו נאה לברך .כי דווקא בכח הענוה ,ההרגשה יש ולא ארבעה ,והשלישי הוא כנגד היין ,והוא הסוד
לבוא יבנה אותו משיח בן דוד ,ואז יהיה בנוי לתלפיות שאין לו דבר משל עצמו -תתמלא הכוס בשפע עצום, שלעתיד לבוא.
לעולם. במאתים עשרים ואחד לוג. אולם רבא בא וחידש את סודו של דוד מלכא משיחא,
המשכת תורת השבת לימי המעשה ארך אפיים -מידת הנצחיות
אשר לאחר שלושת סעודות השבת נתחדשה סעודה
רביעית כנגד רגל רביעית שבמרכבה ,על כן היה מוזג
והנה נוכל למצוא ביאור נפלא לענין הכליה שהיה רבי והנה ,מנין זה רומז למידת ‘ארך אפים’ ,כי ‘ארך’ עולה שלושה חלקי מים כנגד חלק רביעי של יין .ועל זה
אבהו אוכל בכל סעודת מלוה מלכה .כי שבת זהו הזמן גם הוא כחשבון מאתים עשרים ואחד .והיא מידת עתיד דוד המלך לומר 'אני אברך ,ולי נאה לברך' ,ולברך
של התורה שבעל פה ,ובא רבי אבהו להמשיך בחינה ‘אריך אנפין’ שתנהג ליום שכולו ארוך ,מידה המורה על כוס הישועות .ואכן ,בסעודת מלוה מלכה נוכל
זו גם למוצאי שבת -זמנו של דוד המלך עליו השלום, על הנצחיות. לטעום קצת מן הישועות שבאותה הכוס המופלאה.
כי מידתו וביטולו הם המידה הראויה וההכנה הנצרכת
ללימוד התורה בכלל ותורה שבעל פה בפרט.
ָמוּשוּ
“כ ִי הֶהָר ִים י ׁ
ָמוּש וּ בְר ִית ׁשְלוֹמִי
על זה נאמר בפסוק (ישעיה נד י) ּ
וְה ַּגְב ָעוֹת ּתְמוּ טֶנ ָה וְחַס ְּד ִי מֵא ִּתֵך ְ לֹא י ׁ גביעים וכוסות
יהי רצון שנזכה ללמוד וללמד להמשיך את קדושת לֹא תָמוּ ט אָמַר מְר ַ ֲחמֵך ְ ה’” .כי לעתיד לבוא כבר לא ועתה נבוא לבאר את פשר ריבוי הכמות בכוסו הגדולה
השבת ,ולזכות לראות בבניין בית המקדש השלישי, תהיה חשיבות להרים ולגבעות -הוא כח המשפיע, של דוד המלך.
אשר הוא השליש הנצחי ,אשר נזכה לזה בביאת מלך אלא העיקר יהא כוס הישועות -כח המקבל ,כוסי רויה. שני ביאורים נביא בדבר; הראשון הוא מדברי הרה"ק
המשיח -רגל רביעי למרכבה ,סוד דוד מלכא משיחא. על אותם הימים נאמר (ישעיה ב ב) “וְה ָי ָה ּבְאַ ֲחר ִית הַ ּיָמִים בעל הצמח צדק זיע"א ,ולאחר מכן נביא חשבון מופלא
לשמיעת השיעורים -קול הלשון | 03-6171077 :לקבלת הגיליון בדוא"לnewsletter.mechubarim@gmail.com :
ד
