gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שלח לחמך · Shlaach Laachmecha — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: שלח לחמך · Shlaach Laachmecha

שבוע: לך לך (2026-10-19)

שלח לחמך · Shlaach Laachmecha — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת לך לך‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫יוצא לאור‬ ‫ע"י מחלקת 'הוצאה לאור'‬ ‫בית הכנסת המרכזי‬ ‫בית מנחם חב״ד ‪ -‬ליובאוויטש‬ ‫'מארינה רושצ׳ה'‪ ,‬מוסקבה רוסיא‬ ‫‪HI‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪:‬‬ ‫‪MTM‬‬ ‫מחלקת הגרפיקה‬ ‫של סוכנות החדשות היהודיות במוסקבה‬ ‫מבשר טוב מוסקבה‬ ‫ג‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫בקשת אות על ירושת הארץ‬ ‫בהשקפה ראשונה נראה שלפי פירושו‬ ‫בין בשורת הלידה לבשורת הארץ‬ ‫הראשון של רש"י‪ ,‬אברהם לא‬ ‫לפני ברית בין הבתרים מסופר בתורה‬ ‫ביקש מהקב"ה אות ומופת על בשורתו‬ ‫על התגלות הקב"ה לאברהם‬ ‫שיהיה לו בן והקב"ה החשיב זאת לזכות‬ ‫אבינו (בראשית פרק טו)‪ ,‬כאשר במענה‬ ‫עבור אברהם בכך שהאמין בה' בלי‬ ‫"הן לִ י לֹא נָ ַת ָּתה זָ ַרע"‪,‬‬ ‫לשאלת אברהם ֵ‬ ‫לבקש אות; אך לעומת זאת בבשורת‬ ‫יך הוּא‬ ‫"א ׁ ֶשר יֵ ֵצא ִמ ֵּמ ֶע ָ‬ ‫הבטיחו הקב"ה ֲ‬ ‫ירושת הארץ ביקש אברהם אות‪ ,‬ודבר זה‬ ‫אמר ַה ֶ ּבט‬ ‫יִ ָיר ׁ ֶש ָך‪ :‬וַ ּיוֹ ֵצא אֹתוֹ ַהחו ָּצה וַ ּי ֹ ֶ‬ ‫לא היה כהוגן‪ ,‬כדאיתא בגמרא (נדרים‬ ‫נָ א ַה ּ ׁ ָש ַמיְ ָמה ו ְּספֹר ַהכּ וֹ ָכ ִבים ִאם ּתו ַּכל‬ ‫לב‪ ,‬א)‪" :‬מפני מה נענש אברהם אבינו‬ ‫אמר לוֹ ּכֹה יִ ְהיֶ ה זַ ְר ֶע ָך"‪,‬‬ ‫לִ ְס ּ ֹפר א ָֹתם וַ ּי ֹ ֶ‬ ‫ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר‬ ‫ומסיים הכתוב "וְ ֶה ֱא ִמן ַ ּבה' וַ ַ ּי ְח ׁ ְש ֶב ָה לּ וֹ‬ ‫שנים‪ ...‬שמואל אמר מפני שהפריז על‬ ‫ְצ ָד ָקה"‪ .‬לאחר מכן הודיעו הקב"ה על‬ ‫מדותיו של הקב"ה‪ ,‬שנאמר‪ :‬במה אדע‬ ‫ירושת הארץ‪" ,‬לָ ֶתת לְ ָך ֶאת ָה ָא ֶרץ ַה ּזֹאת‬ ‫כי אירשנה"‪ ,‬וכמו שפירש"י בנ"ך "אביך‬ ‫"ב ָּמה ֵא ַדע ִּכי‬ ‫לְ ִר ׁ ְש ָּת ּה"‪ ,‬ושאל אברהם ַ ּ‬ ‫הראשון חטא באמרו במה אדע" (עה"פ‬ ‫ִא ָיר ׁ ֶש ָנּה"‪ ,‬ובהמשך לזה כרת עמו הקב"ה‬ ‫ישעיה מג‪ ,‬כז)‪" ,‬תחילה והאמין בה'‪,‬‬ ‫את ברית בין הבתרים‪.‬‬ ‫בסוף נכשל במה אדע" (עה"פ איוב יב‪,‬‬ ‫והנה רש"י פירש (בפסוק ו)‪ְ :‬ו ֶה ֱא ִמן‬ ‫כ)‪.1‬‬ ‫ַּבה' – לֹא ׁ ָש ַאל לוֹ אוֹ ת ַעל זֹאת‬ ‫[על הבטחת הזרע מאת הקב"ה]; ֲא ָבל‬ ‫אך לפי הבנה זו פירוש רש"י מוקשה‬ ‫ַעל יְ ֻר ּ ׁ ַשת ָה ָא ֶרץ ׁ ָש ַאל לוֹ אוֹ ת וְ ָא ַמר לוֹ‬ ‫ביותר‪:‬‬ ‫ַ ּ'ב ָּמה ֵא ַדע'‪ַ .‬ו ַי ְּח ׁ ְש ֶב ָה ּלוֹ ְצ ָד ָקה – ַה ָּק ָ ּב"ה‬ ‫(א) פירוש רש"י זה עוסק בשבחו של‬ ‫לא ְב ָרם לִ זְ כוּת וְ לִ ְצ ָד ָקה ַעל ַה ֲא ָמנָ ה‬ ‫ֲח ׁ ָש ָב ּה ַ‬ ‫אברהם שהאמין בלב בבשורת לידת‬ ‫ׁ ֶש ֶה ֱא ִמין בּ וֹ ‪ .‬דָּ ָבר ַא ֵחר ַ ּ'ב ָּמה ֵא ַדע'‪ ,‬לֹא‬ ‫הבן‪ ,‬ולשם מה נזקק רש"י להקדים את‬ ‫ׁ ָש ַאל לוֹ אוֹ ת ֶא ָּלא ָא ַמר לְ ָפנָ יו‪ ,‬הוֹ ִד ֵ‬ ‫יענִ י‬ ‫המאוחר ולפרש שבבשורת ירושת הארץ‬ ‫ְ ּב ֵאיזֶ ה זְ כוּת יִ ְת ַק ְ ּימ ּו ָ ּבה‪ָ ,‬א ַמר לוֹ ַה ָּק ָ ּב"ה‪,‬‬ ‫(שבפסוקים הבאים) ביקש אברהם אות?‬ ‫ִ ּבזְ כוּת ַה ָּק ְר ָ ּבנוֹ ת‪.‬‬ ‫ועיין לקוטי שיחות ח"ה ע' ‪ 60‬ואילך (בפירוש דברי הרמב"ן על ירידת אברהם למצרים "עוון אשר חטא" ומאמר‬ ‫‪1‬‬ ‫הבעש"ט "תדעו אשר זהו מצד הגוף ואשר גם גוף קדוש בשר הוא")‪ ,‬שאין לפרש לשון חטא אצל האבות כפשוטו‬ ‫ח"ו‪ ,‬אלא רק שמעשי האבות יכולים להתפרש בחיצוניות בתורת חטא‪ ,‬מחמת תכלית העילוי שנעשה ע"י הירידה‪,‬‬ ‫יעו"ש באורך‪.‬‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫ד‬ ‫התורה שום חסרון בבקשת האות של‬ ‫‪ 2‬ובפרט שלאחר שמפרש שאברהם‬ ‫אברהם‪ ,‬ומזה אפשר להבין דס"ל שבדרך‬ ‫שאל אות על ירושת הארץ‪ ,‬מפרש‬ ‫הפשט לא היה פגם של חסרון אמונה‬ ‫רש"י שהקב"ה חשב לאברהם לזכות‬ ‫בבקשת האות מהקב"ה על ירושת הארץ‪,‬‬ ‫על האמונה שהאמין בו‪ ,‬ולכאורה אין‬ ‫אלא שעל לידת בן הייתה נדרשת אמונה‬ ‫זה שייך לבקשת האות שאין בה משום‬ ‫("והאמין בה'") ואילו על ירושת הארץ‬ ‫אמונה יתרה‪.‬‬ ‫היה נדרש בקשת אות‪ .‬ויש להביא ראיה‬ ‫(ב) יתר על כן יש להפליא הפלא ופלא‬ ‫מגוף פירוש רש"י לכך שלשיטתו אין‬ ‫בתוכן הפירוש‪ ,‬כפי שהקשו מפרשים‬ ‫חסרון בבקשת האות‪ ,‬מעצם זה שלאחר‬ ‫רבים‪ :‬איך יתכן ע"פ פשוטו של מקרא‬ ‫שהזכיר זאת המשיך לפרש שהקב"ה‬ ‫שאברהם אבינו האמין בלב שלם בבשורת‬ ‫החשיב אמונת אברהם לזכות ולצדקה‬ ‫לידת הבן‪ ,‬אך היה מסתפק דוקא בבשורת‬ ‫– היינו שאמונת אברהם לא נגרעה בכך‬ ‫ירושת הארץ שהוצרך לאות ולמופת על‬ ‫שביקש אות‪.‬‬ ‫זה – והלא לידת הבן היא פלא עצום‪,‬‬ ‫ועוד יש להוכיח זאת מסגנון הפירוש‬ ‫כמפורש להלן (פרשתנו יז‪ ,‬יז) "הלבן‬ ‫השני שמביא רש"י‪ ,‬שאברהם "לא‬ ‫מאה שנה יוולד ואם שרה הבת תשעים‬ ‫שאל אות"‪ ,‬ומקורו בדברי המדרש (ב"ר‬ ‫שנה תלד"; ואילו ירושת ארץ ישראל היא‬ ‫פמ"ד‪ ,‬יד‪ .)3‬אך במדרש נאמר "במה אדע‬ ‫ענין טבעי כדרך כל אומה ואומה שיורשת‬ ‫– לא כקורא תגר‪ ,‬אלא אמר לו באיזו‬ ‫ארצות וכובשת ארצות‪ ,‬ואם כן "למה לא‬ ‫זכות"‪ ,‬ואילו רש"י משמיט תיבות אלו‬ ‫שאל על הזרע‪ ,‬ושאל על ירושת הארץ"‬ ‫ואינו מזכיר שבקשת האות היא "כקורא‬ ‫(כלשון האברבנאל)?‬ ‫תגר"‪ ,‬וגם מכאן נראה שלפי פירושו אין‬ ‫בבקשת האות משום פגם‪.‬‬ ‫מהות האות שביקש אברהם אבינו‬ ‫ובכדי לבאר מהות שאלת האות של‬ ‫אך באמת יש לדקדק בלשונו הזהב של‬ ‫אברהם בדרך הפשט שאין בה‬ ‫רש"י שנמנע מלהזכיר בפירושו על‬ ‫ואמנם מפרשי רש"י עסקו ליישב קושי זה וכתבו שלשון הכתוב "והאמין בה'" באה להדגיש את מעלת אמונתו‬ ‫‪2‬‬ ‫בבשורת הזרע אע"פ שבבשורת הארץ ביקש אות (עי' רא"ם ועוד)‪ ,‬אך אם כן (נוסף על שאר הקושיות בפנים) אינו‬ ‫מובן מדוע משבח הכתוב את אמונת אברהם אם אכן לאחר מכן ביקש אות‪ .‬אך לפי המבואר בפנים יובן שפיר שאין‬ ‫בקשת האות משום סתירה לאמונתו של אברהם‪.‬‬ ‫ואף שכללות הפירוש הובא גם בש"ס (תענית כז‪ ,‬ב‪ .‬מגילה לא‪ ,‬ב)‪ ,‬אך דרשת הש"ס עוסקת בשאלת אברהם כיצד‬ ‫‪3‬‬ ‫ידע שהקב"ה לא יכלה את ישראל בארצם אם יחטאו‪ ,‬ותשובת הקב"ה היא שהקרבנות יכפרו על עוונותיהם; אך‬ ‫רש"י לא הזכיר כלל סכנת כיליון וכן את ענין הכפרה שבקרבנות‪ ,‬ולכאורה מוכח שאין כוונת פירושו "באיזו זכות‬ ‫יתקיימו בה" לומר שאברהם חשש שמא יגרום החטא שלא ירשו הארץ (כמ"ש המפרשים)‪ ,‬אלא נקט בדוקא לשון‬ ‫המדרש "באיזו זכות" לפי שעוסק בביאור הזכות השייכת לישיבת הארץ כמשי"ת להלן בפנים‪ .‬ובכל אופן מוכרח‬ ‫שמקור רש"י הוא במדרש‪ ,‬שכן כל המשך פירושו על ברית בין הבתרים מיוסד על דברי המדרש‪.‬‬ ‫ה‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫שאכן בכוח ה' לקיים הבטחתו‪.‬‬ ‫פגם‪ ,‬יש להבין מהו הלשון 'אות' שנזכר‬ ‫ברש"י‪ .‬כי הנה המפרשים ביארו שהוא‬ ‫האות שהעניק הקב"ה לאברהם‬ ‫ענין שלילי‪ ,‬כמ"ש מהרש"א (חדא"ג‬ ‫ומעתה יש לבאר מפני מה הביא רש"י‬ ‫תענית כז‪ ,‬ב ע"פ המדרש הנ"ל) ש"קורא‬ ‫פירוש נוסף שאברהם לא ביקש‬ ‫תגר הוא לשאול אות"‪ ,‬וכן הרמב"ן‬ ‫אות‪ .‬והוא לפי שעם היות שהפירוש‬ ‫ביאר כוונת רש"י שהוא כעין לשון‬ ‫הראשון פשוט יותר בלשון הכתוב ששאל‬ ‫"מה אוֹ ת ִּכי יִ ְר ּ ָפא ה' לִ י"‬ ‫חזקיהו המלך ָ‬ ‫אברהם "במה אדע"‪ ,‬היינו שביקש דבר‬ ‫(מלכים־ב כ‪ ,‬ח) שחז"ל הפליגו בחומרתו‬ ‫מה‪ ,‬אך אינו מתיישב בכללות המשך‬ ‫(עיין סנהדרין קד‪ ,‬א‪ .‬וברש"י שם‪ :‬ששאל‬ ‫הכתובים‪ ,‬שהרי לא מצינו שהקב"ה‬ ‫אות מהקב"ה‪ ,‬שעבירה גוררת עבירה)‪,‬‬ ‫הראה לו אות ומופת (כפי שהקשה‬ ‫וכעין זה מצינו במשה רבינו שהקב"ה נתן‬ ‫הרמב"ן ועוד)‪.‬‬ ‫לו אותות להוכיח נבואתו לבני ישראל‪,‬‬ ‫ש"אותה שעה דיבר משה שלא כהוגן"‬ ‫אך מכל מקום יש למצוא רמז בכתובים‬ ‫(רש"י עה"פ שמות ד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫לאות שנתן הקב"ה לאברהם‪ ,‬ויש‬ ‫למצוא כן בכמה אופנים‪:‬‬ ‫אמנם מכיון שרש"י כתב פירושו בדרך‬ ‫פשוטו של מקרא‪ ,‬נראה לומר‬ ‫הואיל ונתבאר שאות זה שביקש אברהם‬ ‫שכוונתו על 'אות' אחר הידוע כבר מן‬ ‫הוא כעין אות קין לצורך קיום‬ ‫המקראות שלפני כן שאין בו כלל ענין‬ ‫הדבר‪ ,‬שמא יש לומר שכשם שאות קין‬ ‫של פגם ח"ו‪ ,‬והיינו כמו שנאמר בקין‬ ‫היה שהקב"ה חקק אות משמו הק' במצחו‬ ‫"וַ ָ ּי ֶ ׂשם ה' לְ ַקיִ ן אוֹ ת לְ ִבלְ ִּתי ַהכּ וֹ ת אֹתוֹ ָּכל‬ ‫(כדפי' רש"י לעיל ד‪ ,‬טו)‪ ,‬כך גם אות של‬ ‫מ ְֹצאוֹ " (לעיל ד‪ ,‬טו)‪ ,‬וכמו שנאמר לאחר‬ ‫אברהם היה מה שהוסיף בו הקב"ה אות‬ ‫אמר ֱאל ֹ ִקים זֹאת אוֹ ת ַה ְ ּב ִרית‬ ‫המבול "וַ ּי ֹ ֶ‬ ‫ה' משמו הגדול‪ ,‬ובאותה שעה הבטיחו‬ ‫יכם וגו'" (לעיל ט‪,‬‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ֲאנִ י נ ֵֹתן ֵ ּבינִ י ו ֵּבינֵ ֶ‬ ‫שוב על ירושת הארץ‪" :‬וְ נָ ַת ִּתי לְ ָך וּלְ זַ ְר ֲע ָך‬ ‫יב)‪ .‬הצד השווה באותות אלו‪ ,‬שענינם‬ ‫יך ֵאת ָּכל ֶא ֶרץ ְּכנַ ַען‬ ‫יך ֵאת ֶא ֶרץ ְמגֻ ֶר ָ‬ ‫ַא ֲח ֶר ָ‬ ‫שהדבר יהיה לו קיום‪ ,‬שקין יוכל לחיות‬ ‫לַ ֲא ֻחזַ ּת עוֹ לָ ם" (יז‪ ,‬ח)‪ .‬והנה אמרו חז"ל‬ ‫ולהתקיים כפי גזירת הקב"ה ושהעולם‬ ‫שאות שחקק הקב"ה לקין הייתה אות ו'‬ ‫יתקיים ולא יבוא מבול שוב לעד‪ .‬ואף כאן‬ ‫משם הוי' (תיקוני זהר תיקון סט)‪ ,‬ומעתה‬ ‫בנדון הבטחת הקב"ה על ירושת הארץ‪,‬‬ ‫יש להמתיק בדרך רמז שנמצא שהעניק‬ ‫הוצרך אברהם לבקש אות שיקיים ירושה‬ ‫הקב"ה בתורת 'אות' את כל אותיות שמו‬ ‫זו (והטעם שהוצרך לבקש זאת יבואר‬ ‫הגדול‪ :‬י – יהושע‪ ,‬ה – אברהם‪ ,‬ו – קין‪,‬‬ ‫להלן)‪ ,‬ואין זה אות בתורת ניסיון להוכיח‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫ו‬ ‫בני ישראל בארצם‪.‬‬ ‫ה – שרה‪.4‬‬ ‫והענין הוא שהבטחות אלו של השי"ת‬ ‫עוד אפשר לומר שהאות הייתה בשעת‬ ‫לאברהם כבר נאמרו לעיל‬ ‫ברית בין הבתרים מיד לאחר מכן‪,‬‬ ‫בפרשתנו‪ ,‬כמ"ש "וְ ֶא ֶע ְ ׂש ָך לְ גוֹ י ָ ּגדוֹ ל ‪. .‬‬ ‫בכך שאברהם בתר את כל הבהמות‪,‬‬ ‫אמר לְ זַ ְר ֲע ָך ֶא ֵּתן ֶאת‬ ‫וַ ֵ ּי ָרא ה' ֶאל ַא ְב ָרם וַ ּי ֹ ֶ‬ ‫"את ַה ִצ ּ ֹפר לֹא ָב ָתר" (טו‪ ,‬י)‪ ,‬ופירש‬ ‫אך ֶ‬ ‫ָה ָא ֶרץ ַה ּזֹאת‪ ,‬וַ ִ ּי ֶבן ׁ ָשם ִמזְ ֵ ּב ַח לַ ה'"‪ ,‬ובמילא‬ ‫רש"י‪ :‬בתר את הבהמות‪ ,‬רמז על האומות‬ ‫מובן מאליו שאברהם האמין מכל וכל‬ ‫שיהיו כלין והולכין‪ ,‬ואת הציפור לא בתר‬ ‫בהבטחת הקב"ה ואף בנה מזבח להודות‬ ‫– רמז שיהיו ישראל קיימין לעולם"‪ ,‬היינו‬ ‫"כי‬‫לה' על זה‪ .‬ושוב הבטיחו לאחר מכן‪ִּ :‬‬ ‫אות על קיום ישראל בארצם‪ .‬ואף שדוחק‬ ‫ֶאת ָּכל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ַא ָּתה ר ֶֹאה לְ ָך ֶא ְּתנֶ ָנּה‬ ‫קצת‪ ,‬כי מעשה זה נעשה בידי אברהם‬ ‫וּלְ זַ ְר ֲע ָך ַעד עוֹ לָ ם‪ :‬וְ ַ ׂש ְמ ִּתי ֶאת זַ ְר ֲע ָך ַּכ ֲע ַפר‬ ‫אבינו עצמו‪ ,‬אך מכל מקום נעשה מעשה‬ ‫יש לִ ְמנוֹ ת ֶאת‬ ‫ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ִאם יו ַּכל ִא ׁ‬ ‫זה בתורת נבואה דהיינו התגלות אלוקית‬ ‫ֲע ַפר ָה ָא ֶרץ ַ ּגם זַ ְר ֲע ָך יִ ָּמנֶ ה‪ :‬קוּם ִה ְת ַה ֵּל ְך‬ ‫במעשי ידיו‪.‬‬ ‫ָ ּב ָא ֶרץ לְ ָא ְר ָּכ ּה וּלְ ָר ְח ָ ּב ּה ִּכי לְ ָך ֶא ְּתנֶ ָנּה"‪.‬‬ ‫נמצא שבודאי האמין אמונה שלמה בלי‬ ‫אמונה לעומת ידיעה‬ ‫ספק בהבטחות הקב"ה עוד קודם לכן‬ ‫אך עדיין צריך להבין את מהות הדברים‪:‬‬ ‫(כמ"ש המפרשים ועי' כלי יקר)‪ ,‬ועל‬ ‫(א) מפני מה מעלה הכתוב על נס‬ ‫כן בהכרח לומר שבדרך הפשט נדרשה‬ ‫את אמונתו של אברהם אבינו בבשורת‬ ‫כעת מאברהם אמונה מיוחדת בבשורת‬ ‫הבן שיוולד לו בתור דבר מופלג ביותר‪,‬‬ ‫הבן יתר על מה שהאמין קודם לכן‪,‬‬ ‫והלא "עשרה נסיונות נתנסה אברהם‬ ‫ואילו בבשורת הארץ נדרשה ממנו ידיעה‬ ‫אבינו ע"ה ועמד בכולם"‪ ,‬ומה החידוש‬ ‫ממשית ולא אמונה בלבד‪.‬‬ ‫שהאמין בהבטחת הקב"ה על זרעו‪.‬‬ ‫והנה ידוע מאמר רז"ל "בני חיי ומזוני‪,‬‬ ‫ובלשון הרמב"ן (ועייג"כ רא"ם וגו"א)‪:‬‬ ‫לאו בזכותא תליא מילתא‪ ,‬אלא‬ ‫"איני מבין מה הזכות הזאת‪ ,‬למה לא‬ ‫במזלא תליא מילתא" (מועד קטן כח‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫יאמין באלהי אמת‪ ,‬והוא הנביא בעצמו‪,‬‬ ‫ונמצא שכללות ענין הילדים תלוי באמונת‬ ‫ולא איש א‪-‬ל ויכזב‪ ,‬ומי שהאמין לשחוט‬ ‫האדם בשפע הנמשך לו מלמעלה ע"י‬ ‫את בנו היחיד האהוב ושאר הנסיונות‬ ‫המזל‪ ,‬ויש לומר שבאופן זה הייתה אמונת‬ ‫איך לא יאמין בבשורה טובה"? (ב) מדוע‬ ‫אברהם אבינו בשעה שהבטיח לו הקב"ה‬ ‫הוצרך אברהם לבקש אות לזה שיתקיימו‬ ‫יהושע – "ויקרא משה להושע בן נון יהושע – התפלל עליו י‪-‬ה יושיעך מעצת מרגלים" (במדבר יג‪ ,‬טז וברש"י)‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אברהם – "ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם" (בראשית יז‪ ,‬ה)‪ .‬קין – כמבואר בפנים‪ .‬שרה – "שרי‬ ‫אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה – שתהא שרה על הכל" (בראשית יז‪ ,‬טו וברש"י)‪.‬‬ ‫ז‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫ואמונה לבין הבטחת הארץ ששייכת‬ ‫מתחילה שיזכה לזרע של קיימא‪ .‬אמנם‬ ‫לאות וידיעה מעשית‪ ,‬בדיוק לשונותיו של‬ ‫בדברי הקב"ה כעת לאברהם נתחדש ענין‬ ‫רש"י כאן‪:‬‬ ‫אמר‬‫עיקרי בזה – "וַ ּיוֹ ֵצא אֹתוֹ ַהחו ָּצה וַ ּי ֹ ֶ‬ ‫רש"י דייק לפרש על "ויחשבה לו צדקה"‪,‬‬ ‫ַה ֶ ּבט נָ א ַה ּ ׁ ָש ַמיְ ָמה"‪ ,‬ואיתא בש"ס (שבת‬ ‫ש"הקב"ה חשבה לאברם לזכות‬ ‫קנו‪ ,‬א)‪" :‬אמר לו‪ :‬צא מאיצטגנינות‬ ‫ולצדקה על האמונה שהאמין בו"‪ .‬ויש‬ ‫שלך (חכמת המזלות‪ .‬רש"י)‪ ,‬שאין מזל‬ ‫לומר שפירוש רש"י על "ויחשבה לו‬ ‫לישראל"‪ .‬ומבואר בדא"ח‪ 5‬שבחי' המזל‬ ‫צדקה" בא בהמשך לכל דבריו קודם לכן‪,‬‬ ‫של ישראל היא 'אין'‪ ,‬דהיינו שהיא למעלה‬ ‫דהיינו שאת אמונת אברהם בבשורת‬ ‫מסדר השתלשלות‪ .‬ולפי זה יובן מפני מה‬ ‫הזרע – חשבה הקב"ה לצדקה‪ ,‬ואילו את‬ ‫גדלה מעלת האמונה של אברהם אבינו‬ ‫זה שאברהם ביקש אות שירושת הארץ‬ ‫בבשורת הזרע‪ ,‬לפי שהיא תלויה במדרגה‬ ‫תתקיים – חשבה הקב"ה לזכות‪ .‬והיינו‬ ‫עליונה ביותר שלמעלה משייכות לעולם‪.‬‬ ‫שבשונה מענין ה'בני' שאינו תלוי בזכות‬ ‫לעומת זאת בשורת ירושת הארץ עוסקת‬ ‫אלא במזל (בבחינת "אין מזל לישראל")‬ ‫בעבודת בני ישראל בארץ ישראל‪,‬‬ ‫ועבורו נדרשת אמונה נעלית‪ ,‬הנה ירושת‬ ‫והרי כל עיקרה של ישיבת ארץ ישראל‬ ‫וישיבת הארץ אכן דורשת זכות‪ ,‬שהיא‬ ‫היא התעסקות בלבושי הטבע‪ ,‬כמבואר‬ ‫אות וקיום מעשי‪.‬‬ ‫בדא"ח בענין טעות המרגלים שרצו‬ ‫ולפי זה יומתק שגם פירושו השני של‬ ‫לחיות במדבר בדרך ניסית ולהתנתק מן‬ ‫רש"י על דברי אברהם "במה אדע‬ ‫הטבע‪ ,‬וטענו ש"אפילו בעל הבית אינו‬ ‫כי אירשנה"‪ ,‬יש בו שינוי רק בפרט מסוים‬ ‫יכול להוציא כליו משם"‪ .6‬ועל כן שאל‬ ‫זה שאברהם לא ביקש אות‪ ,‬אבל גם‬ ‫אברהם אבינו מאת הקב"ה אות שיהיה‬ ‫לפירוש זה בדרך הפשט – הייתה בקשת‬ ‫קיום בישיבת הארץ‪ ,‬כי הבין שלא נדרשת‬ ‫אברהם מה' שירושת הארץ תהיה בדרך‬ ‫בזה אמונה בלבד שלמעלה מעניני העולם‪,‬‬ ‫זכות השייכת לטבע האדם והעולם‪ ,‬ולכן‬ ‫אלא ידיעה ברורה השייכת לכלי השכל‬ ‫נקט רש"י דוקא לשון המדרש 'זכות' ואף‬ ‫ולדרכי הטבע‪.‬‬ ‫הוסיף "באיזו זכות יתקיימו בה"‪.‬‬ ‫נמצא ששני הפירושים ברש"י על בקשת‬ ‫ההבדל בין מזל וזכות‬ ‫אברהם "במה אדע" עוסקים‬ ‫עוד יש להטעים היטב את החילוק האמור‬ ‫באותו ענין של ירושת הארץ בדרך של‬ ‫בין הבטחת הזרע ששייכת למזל‬ ‫לקוטי תורה האזינו עא‪ ,‬ד‪ .‬סה"מ עת"ר ע' קנב‪ .‬ועוד‪ .‬וראה מאמר ד"ה וה' פקד את שרה – ש"פ וירא תשמ"ג‬ ‫‪5‬‬ ‫(סה"מ תשמ"ג ע' ‪ 44‬ואילך)‪ ,‬וש"נ‪.‬‬ ‫ראה לקוטי תורה ר"פ שלח‪ .‬הובא ונתבאר בארוכה בלקוטי שיחות ח"ד ע' ‪ 1041‬ואילך‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫ח‬ ‫הכוחות והחושים והשבתם למילוי רצון‬ ‫זכות‪ ,‬זכות מלשון זיכוך העולם עצמו‪.‬‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫אך יחד עם זאת יש בשני הפירושים גם‬ ‫ומזה יש ללמוד הוראה‪ ,‬שבכדי שיהודי‬ ‫קו של עליה מן העולם‪ ,‬עבודת התשובה‬ ‫יעבוד את ה' וימלא את תפקידו‬ ‫והדבקות בה'‪ :‬בקשת אות מהקב"ה‬ ‫בעולם באופן כזה שיש לו קיום‪ ,‬עליו‬ ‫בדומה לאות קין והמבול מעוררת את‬ ‫לקיים "מזה ומזה אל תנח ידך" – לעסוק‬ ‫עבודת התשובה‪ ,‬שהרי קין עשה תשובה‬ ‫הן בקו האמונה וההתעלות ע"י תשובה‬ ‫(עד שאדם הראשון למד מקין כחה של‬ ‫שלמעלה מעניני העולם‪ ,‬והן בקו הידיעה‬ ‫תשובה – ב"ר פכ"ב‪ ,‬יג) וגם ענינה של‬ ‫וההשכלה בטוב טעם ודעת והעלאת‬ ‫אות הקשת לעורר בתשובה (עי' תורת‬ ‫עניני העולם לקדושה‪ ,‬ועל ידי זה יזכה כל‬ ‫מנחם חכ"ט ע' ‪ 162‬וש"נ)‪ .‬וכן הוראת‬ ‫אחד שיקויים בו "והאמין בה' ויחשבה לו‬ ‫הקב"ה על זכות הקרבנות אף היא שייכת‬ ‫לצדקה" – "לזכות ולצדקה"‪.‬‬ ‫לעבודת התשובה‪ ,‬שהרי קרבן הוא קירוב‬ ‫גיליון זה מוקדש‬ ‫לחיזוק ההתקשרות‬ ‫לרבי נשיא דורנו‬ ‫‪HI‬‬ ‫לזכות‬ ‫מורנו הרב הראשי לרוסיא‬ ‫הגאון רבי שלמה דובער פינחס לאזאר שליט״א‬ ‫‪HI‬‬ ‫לזכות‬ ‫כלל שלוחי הרבי במדינות חבר העמים‬ ‫‪HI‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫האיש היקר שהיה מסור ונאמן למלאכתו הקדושה‬ ‫ר' צבי הירש ב"ר ישראל ע"ה גרז'וי‬ ‫אשר שימש כעשרים שנה שמש בבית הכנסת המרכזי‬ ‫ומסר שיעורי תורה במרכז החסד שערי צדק‬