בית העירוב · Bees Huaruv — לך לך (2026-10-19)

©
גליון מס 50פרשת לך לך תשפ"ז
"בשביל מה ולמה צריך את זה?"
בין כתלי ולמה צריך את זה?" שאל .אך בנחישות משולבת
ברגישות גדולה ,לא ויתרנו .כשהגיע וראה את
קבוצת האנשים שעמדה בשולי הכביש זרים ושונים היו מהנוף האנושי הרגיל ביישוב .הם עמדו
והתווכחו ביניהם בלהט .אחד עמד עם פלס ביד ,השני עם מטר והשלישי עם מוט טלסקופי .מדי
בית העירוב עובדים האברכים פעם מרימים את הראש כלפי מעלה ,ושוב בודקים למטה ,מתקדמים
לאורך הכביש.
ומזיעים בשמש בלי
שום תמורה ,רק כדי להציל יהודים מחילול שבת ,זה ריגש אותו. מחזה בהחלט לא שגרתי ומוזר .מי אלה ,ומה הם עושים כאן?
בהמשך הוא כבר הסכים ללוות את האברכים ולהראות להם את כל המקום :יישוב לא דתי במרכז הארץ .האנשים :רבני ופעילי בית
תוואי העירוב. העירוב ,כשיחד איתם הרבנים הגאונים רבי משה ברלין ,ורבי ישעיה
בשלב הזה ,כשהאברכים התחילו לגלות את הבעיות ,הם הסבירו לו וינד שליט"א .היה זה השבוע ביום שלישי.
את הדברים .עבר עוד קצת זמן עד שהוא קלט שבעצם אין להם כלל המטרה :כפי שכבר הבנתם ,לתקן את העירוב ביישוב .אלא שהתחלנו
עירוב! אלא שהתיקונים לא היו פשוטים ,הם הצריכו השקעה כספית מהאמצע .תחילתו של הסיפור ,לפני מספר חודשים ,באמצע הקיץ
גדולה ,ובמועצה טענו שאין להם תקציב לכך. שעבר .זה עתה הסתיים עוד מחזור מוצלח של סידרת השיעורים בבית
העירוב בבני ברק ,ובדרבון 'בית העירוב' ,החליטו חלק מהמשתתפים
כאן נכנס לתמונה גם גבאי בית הכנסת במושב .בית כנסת קטן ומשמש
להקדיש מזמנם בכדי לצאת לשטח לבדוק ולתקן עירובין .במחלקת
)לצערנו( רק חלק קטן מהתושבים ,אך הגבאי נמרץ ויר"ש .כשגילה
המתנדבים ,חיברו אותם לכמה מושבים באזור המרכז.
שאין להם עירוב ,הוא לא הרפה מהנושא .לחץ והלחיץ את האחראים
הרבנים בבדיקת המושב העירוב. על לעבור כך הם הגיעו ליישוב במרכז הארץ והתחילו
ביישוב ובמועצה .במקביל גם הגאון רבי ישעיה וינד שליט"א – ראש
התברר שהעירוב בנוי בחלקו הגדול מתעלות המקיפות חלקים
בית העירוב ,הפעיל לחצים בקרב גורמים שונים כדי לקדם את העניין.
נרחבים מהיישוב) ,ראה במדור ההלכתי בגליון זה את הדיון בנושא תעלות(.
ימים מספר לאחר שמחת תורה ,קיבל הרב וינד שיחת טלפון מאחראי העירוב .כאן התהפכו ואכן הבדיקה לא הסתיימה בביקור אחד ,עשרות שעות הקדישו לכך המתנדבים היקרים,
היוצרות" :אל תשאל מה עשיתם .גרמתם להרבה לחצים ,וכעת הודיעו לי במועצה שיש 'קצת מתוך מסירות והקרבה גדולה מצידם .התברר שקטעים ארוכים בתעלה אינם עומדים בתנאים
כסף' לשפר את העירוב .אולי תרצו להגיע שוב ונראה איך מכשירים את העירוב?" .הפעם הוא ההלכתיים הנדרשים .בנוסף גם בחלקים אחרים היו קטעים פרוצים ללא היקף כשר .ולסיכום:
מבקש שנגיע! העירוב ביישוב פסול.
זו הסיבה שהשבוע הגיעו לשם ראשי בית העירוב לראות ולסכם מה התיקונים הנחוצים. יש לציין שבמושב זה יש יהודי מקומי האחראי על העירוב .בשיחה מקדימה טען שיש עירוב
פעם נוספת התברר ,שכאשר אנחנו עושים את שלנו ,מן השמים מסייעים וגומרים בעדנו. כשר ביישוב ,ולא ממש הבין למה בבית העירוב מתעקשים להגיע ולבדוק אותו" .בשביל מה
שאלה ותמונה בצידה
למה נפסק היקף העירוב באמצע השכונה? הרה"ג רבי ישעיה וינד שליט"א
ברש"י שם ביאר שפחות מרוחב זה נוח לפסעו משפתו אל שפתו ,וכן כתב הריטב"א .והביא אחד הדברים המעניינים שראינו ביישוב זה היה ,שלצורך היקף העירוב של היישוב השתמשו
דבריהם במשנ"ב סי' שע"ב ס"ק קיט .בחידושי הגר"ח )שבת פי"ד ה"ט סוף ד"ה ונראה( ביאר דבריהם בתעלות המקיפות חלקים ניכרים מהיישוב .באזור ישנם מספר נחלים המסתעפים לערוצים
שדין זה אינו מעצם דיני מחיצה אלא משום שאם נוח לפסוע ולעבור על החריץ הרי שני החצרות רבים ,שבזמן החורף והגשמים הם מתמלאים מאד .בכדי שלא יציפו את הבתים היה צורך לסלול
נחשבים כחצר אחת ולכן אוסרים זה על זה ויכולים לערב זה עם זה .ובאמרי תעלות בכדי שהמים יזרמו בתוכם ולא יגרמו נזקים.
יושר )ח"א סי' ב'( ביאר דבריהם שהוא מדין מחיצה הנדרסת ,דקיי"ל שמחיצה כלל. פשוט ולא מורכב סיפור המתעסקים בעירובין יודעים שלבדוק תעלות זה
הנדרסת ברגלי בנ"א אין נחשבת כמחיצה. בעיקר כאשר התעלה אינה חפורה לעומק בצורה שהקירות תלולים וישרים כמו
קיר ,אלא עשויה מחפירה בשיפוע ואלכסון.
אבל האבני נזר סי' רע"ב סק"א כתב באופן אחר ,שהוא דין בדיני מחיצות,
שמחיצה נחשבת רק אם היא חוצצת ומשמשת למקום חשוב ,שהוא ד' טפחים. ותלולים, ישרים תמך מקירות העשויה כאן בוא נבוא להרחיב קצת בדיני תעלה
)ראה בגליון 49לענין שימוש במדרון כמחיצה(.
והוכיח כן מדברי רש"י בעירובין דף ה .ד"ה ומאן שכתב "וקיימא לן בכל דוכתא
דמחיצה שאינה ראויה לד' לאו מחיצה היא ,דאין רשות היחיד לפחות מד' • מדרון סביב לעיר •
טפחים .ואע"פ שמוקף מחיצה של עשרה טפחים" .וכן ביאר החזו"א )בגליונות הנה בשו"ת חכם צבי סימן ה' נשאל בדבר העיר האג שבארץ האלאנדיא ,אשר
על הגר"ח שם( .וכתב לתרץ אמאי כתב רש"י בעירובין דף עח הטעם שנוח לפסוע אין לה חומה סביב ,אלא שחריץ עמוק י' טפחים ורחב יותר מד' טפחים מקיפה
עליו ,ולא הביא טעם זה. את העיר סביב .האם נאמר שחריץ זה הוא חומתה ותהא העיר מותר בטלטול
בנתיבות שבת )פט"ז סק"ג( הסתפק מה הדין בדבר המצוי בחריץ ,שלמעלה כדין עיר המוקפת חומה ,או דילמא אינו כחומה.
הוא רחב ד' טפחים ,אך הוא מתקצר והולך ,עד שלמטה בקרקעיתו כבר אינה בקרקע, בור הוא מהם ואחד היחיד, בתשובתו מבאר שישנם כמה סוגי רשות
רחבה ד' .ופשוט שאם הוא פחות מג' טפחים הרי מדין לבוד הרי הם כמחוברים רשות היא הרי טפחים, ד' ורחבה טפחים שמצינו בגמ' דאם החפירה עמוקה י'
היחיד .שעומק החפירה משמשת לה כמחיצות .וכיוון שיש להן דין מחיצות
ואין כאן מחיצה .אבל כשהוא יותר מד' יש לעיין.
בוודאי אפשר לומר עליהן דין גוד אסיק מחיצות .שהרי הלכה למשה מסיני
והיה אפשר לומר שזה הנפק"מ בין ב' הפירושים הנ"ל ,שאם הוא דין מדיני התעלה המקיפה את המושב שאנו אומרים גוד אסיק ,היינו משוך והעלה את המחיצה.
המחיצה צריך שיהא חלל ד' עד למטה .שהרי לכל גבהה צריכה שתהא מחיצה ומאריך שם בתשובתו להוכיח מכמה ראיות מגמ' בעירובין ושבת ועוד ,שדין גוד אסיק לא נאמר
למקום חשוב .אבל אם הטעם הוא רק כדי שלא יוכלו לפסוע עליו ,בזה סגי שרק למעלה על פני רק כשיש לנו מחיצות רגילות העומדות על הקרקע ובנויות לגובה כמו בית וסוכה ,אלא כל שיש
הקרקע רחבה ד' ,ולא איכפת לן מרחבו למטה. לו דין מחיצה יכולים אנו לומר בו דין גוד אסיק .ולכן גם בבור וחריץ אפשר לומר גו"א.
אלא שהשעה"צ בשס"ג ס"ק קז כתב להדיא "שבקרקעיתה לאחר שכלה הי' טפחים ,צריך שיהיה ומשנה מפורשת היא בעירובין דף עח :שני חצרות סמוכות שרצו לערב יחד זה עם זה ,דהדין הוא
שם החריץ רחב ד' טפחים" .זאת אף שבסי' שע"ב הביא המשנ"ב דברי רש"י והריטב"א שהטעם שיכולים לערב רק עם יש להם חיבור ופתח מחצר זו לחצר זו .אבל אם יש מחיצה המפרידה בין
ברחב ד' הוא ,שלא יהיו יכולין לפסוע על החריץ .הרי שלא תליא הא בהא. החצרות בלי פתח ,אין מערבין יחד .וכן אם יש ביניהם חריץ עמוק י' ורחב ד' ,גם כן אין יכולים
לערב יחד ,שהרי זה כמחיצה המפרידה בין שתי החצרות.
• להלכה בתעלה דידן •
נמצא שתעלות מסוג אלה שקיימות ביישוב זה ,יהיו כשרות רק אם יש בעמקן י' טפחים ,וגם יש • הטעם לרוחב ד' •
ברחבן ד' טפחים .ורוחב זה צריך להיות לכל גבהו ,מלמעלה עד למטה בקרקעיתו. והנה זה פשוט שצריך שיהא בעמקו י' טפחים ,דפחות מגובה י' אין לו דין מחיצה ,וגם בתוכו לא
יהא רשות היחיד ,ולכן א"א לומר גו"א .אבל יש לנו לברר הטעם שצריך שיהא החריץ רוחב ד'.
כל הנכתב הינו בדרך ליבון הלכה ,למעשה ישאל כל אחד את רבו. דלכאורה סגי לן שיש לנו מחיצה בעומק י' ,כדי שנוכל לומר בו דין גוד אסיק מחיצות.
* העירוב במשמר הירדן פסול ,ומחכה לך! ניתן לתרום ולהציל יהודים מחילול שבת ,בטלפון 02-5-666-999שלוחה ,4או דרך נדרים פלוס בקופת בית העירוב. לשירות
צורך!שמור בזכרון.
שמור לעת הצ
– 02-5-666-999העירוב':ש
- 022-5הוראה5666
'בית בבית6--9999
עירובחייג:
בענייניררוב
ומידעיינני עעי
הלכתים בבענ
מענהירוררי
אל*ות וב
שאל
לש הציבור !
