א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — לך לך (2026-10-19)

בים
בסיעתא דשמיא הר
כות
גליון פרדס התורה ב לז
תנד
נ
פרשת לך לך תשפ"ז
לשה"ק
מעיין
של חיזוק
מאמר הפרשה • בדרכי רבותינו • טבריא של מעלה
פרנס הגליון
נתנדב לז"נ הרה"ק רבינו יואל
בן הרה"ק רבינו חנני' יו"ט ליפא י"ל ע"י מערכת
זצוקללה"ה מסאטמאר
ע"י הרוצה בעילום שמו הי"ו
'פרדס התורה' לכתיבת
ולזכות ברכה והצלחה בכל ענינים ועריכת שיעורי מורינו
הרב שליט"א
•••
= פרנסי חודש חשון = הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי
ישראל בארץ הקודש ,דייני העדה
יון בלשה"ק
נתנדב גל החרדית ,וגדולי רבני ארה"ב
ע"
ה
י
(ההסכמות במילואם נמצא
נתנדב ע"י בספר 'טבריא של מעלה'
הרה"ח ר' אלחנן חיים שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)
פריינד הי"ו
לזכות ברכה והצלחה •••
בכל הענינים די גליונות קען מען באקומען
ביי די פאלגענדיגע לאקאלן:
ליון באידיש
קרית יואל בארא פארק
נייע נתנדב ביהמ״ד שומרי שבת
קול
חיזוק יומי -צוגא שיעורים פון
כתר דזשודעיקא
ע" גליקליכע ה
אלע וועכנטליכע הגה"צ ר' יודא
שיעורים לעבן שיעורים מאנדעל שליט"א
0 1 2 3 5302 13 Ave.
י
97 Acres Rd.
מנחם משה
נתנדב ע"י
פרדס
לעיקוואד
ביהמ״ד עדת יראים וויען
הרה"ח ר' סדר הש"ס
כתרהתורה 1350 50 St.
עמוד יומי סיפורי צדיקים קברי צדיקים - שיעורים על
פיל מיט חיזוק יארצייט צדיקים שבת קודש
דזשודעיקא
אינעם
מעכטיגן
4
גאלד הי"ו 5 6 7 12 America Ave.
ביהמ״ד הדרת קודש
סוואליווע
זיכוי
הרבים ברכה והצלחה לזכות ביהמ״ד סאטמאר 4801 15 Ave.
718.
אפאראט מלוה הלכה יומי על תורת אוצר הידעות
מלכה שלחן ערוך הנפש בענינים נפלאים
בכל הענינים 405 Forest Ave.
8 9 10 11 וויליאמסבורג
האנדלט אייך איין א זכות
ימים ספרי חובות ענינים על 506.
ביהמ״ד צאנז
קלויזענבורג
בנין בראך למטה
לאקער #405
9694
אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל
בריח" פון תורה עבודה"ק פון טובים חסידות הלבבות הפרשה
000 די שפרודלדיגע
שיעורי מורינו 12
על הטע 13
חיזוק יומי -צוה אשיעורים אלע נייע לעפאון 14 15 25 Havens Ave. Bedford Cor. Park
קול
שיעורים פון
ליין וועכנטליכע
ביהמ״ד בעלזא
אבד"ק פרדס שיעורים גליקליכע לעבן שיעורים הגה"צ ר' יודא
מאנדעל שליט"א
כתר דזשודעיקא
עמודי
התורה שליט"א 0 1 2 3
25 44 Grove Springs
בנין דרך
טאמספרדס
שיעורים לבעלי
החיים
נתנדב ע"י
שמחות
ENGLISH 801 Bedford Ave.
16יואל 17
000 וואס טוען זעטיגן און שטילן
דאס דורשט פון טויזנטער נפשות MAIN MENU Ct. מאורות
הרה"ח ר'
התורה
ישראל הצמאים לדבר ה' ,להתחזק עמוד יומי סיפורי צדיקים קברי צדיקים - שיעורים על
ריווער
באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די
עמוד סדר הש"ס פיל מיט חיזוק יארצייט צדיקים שבת קודש
218 Wallabout St.
רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי
4הי"וברוין 5 6 7
בע"פ אויף קול פרדס התורה און
טעגליכע אימעיל
000 אינעם
מעכטיגן אשריך ואשרי חלקך, צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט ' 'Subscribeצו
ביהמ״ד קהל בני יששכר מאנסי
זיכוי
הרבים
עמודי
זכות הרבים יהא תלוי בך!
צו נעמען א חלק און קויפן א שותפות ברכה והצלחה לזכות
shiurimlishmo@gmail.comמלוה 1767 Whitesville Rd. ביהמ״ד זוועהיל
718.
אפאראט (לע"נ/לזכות וכדו') ,פארבינדט אייך: הלכה יומי על תורת אוצר הידעות
בכל הענינים
מלכה שלחן ערוך הנפש בענינים נפלאים
פלטבוש 101 W Maple Ave.
600 347.570.0413
shiurimlishmo@gmail.com 8 9 10
מען קען אויך הערן די שיעורים פון רב אויף קול נשמותינו: 11
506.
אידיש 718.760.1111 :ענגליש#1 718.760.1111 : MB VINEYARD שיינער'ס שול
עינים ליין 718.977.5554 :במוצשב''ק | #0במשך השבוע 1-2-7-4
האנדלט אייך איין א זכות
ימים ספרי חובות ענינים על 3012 AVE J 18 Forshay Rd.
• • • 9694
אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל
בריח" פון תורה עבודה"ק פון טובים חסידות הלבבות הפרשה
000 די שפרודלדיגע
שיעורי מורינו 12 13 14 15
© קול
אלע נייע חיזוק יומי -צו א וועכנטליכע שיעורים פון
אבד"ק פרדס שיעורים גליקליכע לעבן שיעורים הגה"צ ר' יודא
מאנדעל שליט"א
עמודי
התורה שליט"א 0 1 2 3
25
בנין דרך שיעורים לבעלי
פרדס
החיים שמחות
ENGLISH
16 17
000 וואס טוען זעטיגן און שטילן
דאס דורשט פון טויזנטער נפשות MAIN MENU
התורה
ישראל הצמאים לדבר ה' ,להתחזק
באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די עמוד יומי סיפורי צדיקים קברי צדיקים - שיעורים על
עמוד רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי סדר הש"ס פיל מיט חיזוק יארצייט צדיקים שבת קודש
4 5 6 7
בע"פ אויף קול פרדס התורה און
טעגליכע אימעיל
000 אינעם
מעכטיגן אשריך ואשרי חלקך, צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט ' 'Subscribeצו
להצטרפות קבלת שיעורי מורינו
זיכוי זכות הרבים יהא תלוי בך!
הרבים
עמודי
צו נעמען א חלק און קויפן א שותפות
shiurimlishmo@gmail.comמלוה הרב שליט"א והגליונות באימייל,
718.
אפאראט (לע"נ/לזכות וכדו') ,פארבינדט אייך: הלכה יומי על תורת אוצר הידעות
מלכה שלחן ערוך הנפש בענינים נפלאים
347.570.0413 ניתן לפנות:
600
shiurimlishmo@gmail.com 8 9 10
מען קען אויך הערן די שיעורים פון רב אויף קול נשמותינו: 11 shiurimlishmo@gmail.com
506.
אידיש 718.760.1111 :ענגליש#1 718.760.1111 :
עינים ליין 718.977.5554 :במוצשב''ק | #0במשך השבוע 1-2-7-4
האנדלט אייך איין א זכות
ימים ספרי חובות ענינים על
9694
אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל
בריח" פון תורה עבודה"ק פון טובים חסידות הלבבות הפרשה
000 די שפרודלדיגע 12 13 14 15 להצטרפות קבלת הגליונות לבד
שיעורי מורינו
אבד"ק פרדס באימייל ,ניתן לפנות:
עמודי
התורה שליט"א
25
בנין דרך
החיים
שיעורים לבעלי
שמחות
ENGLISH
pardesgilyones@gmail.com
16 17
000 וואס טוען זעטיגן און שטילן
דאס דורשט פון טויזנטער נפשות
ישראל הצמאים לדבר ה' ,להתחזק
MAIN MENU
באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די
עמוד רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי
בע"פ אויף קול פרדס התורה און
טעגליכע אימעיל
000
אשריך ואשרי חלקך, צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט ' 'Subscribeצו
פ +רדס
פרשת לך לך
תשפ"ז
שיעורי
הרה''ג רבי יששכר יהודה
ה +ת ור+ה
גליון 51 בערקוי שליט''א
אב''ד פרדס התורה
מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי
זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת
אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה
נפטרה ו' ניסן תשפ"ו אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון, לשה''ק
והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת.נ.צ.ב.ה.
מאמר הפרשה
אל תניח את ההתעוררות תלויה באויר...
אינעם גליון: שלש מאות ושמונה עשר. אברהם אבינו משלח את
אליעזר לערוך מלחמה
סודו של אליעזר
3מאמר הפרשה "וַ ִ ּי ְׁש ַמע ַא ְב ָרם ...וַ ָ ּי ֶרק ֶאת ֲחנִ יכָ יו
בא הרה"ק רבי צדוק הכהן
שר ו ְּׁשל ֹׁש ֵמאוֹ ת יְ לִ ֵידי ֵביתוֹ ְׁשמֹנָ ה ָע ָ ׂ
מלובלין זי"ע בספרו 'דברי
5בדרכי רבותינו סופרים' (אות ט"ז) ומבאר בזה
וַ ִ ּי ְר ֹּדף ַעד ָ ּדן" (בראשית יד ,יד).
דבר נפלא. מצינו בפרשת השבוע כי
6טבריא של מעלה לכאורה יש להבין :מהו אברהם אבינו יוצא לערוך מלחמה
הענין אשר רצינו לגלות כאן כנגד המלכים האדירים ביותר .ואת
במנין הגימטריא של השם מי הוא משלח? הוא משלח את
אליעזר? אליעזר ,ראש הישיבה הגדול ,אשר
הוא "דולה ומשקה מתורת רבו
ועם הכולל הריהו במנין שלש אלא יסוד נורא גילה לנו רבי
לאחרים" .ככתוב בפסוק" :וַ ָ ּי ֶרק
מאות ושמונה עשר .אומר רבי צדוק .ידוע כי השונא הגדול ביותר
של האדם הוא האדם עצמו – שרֶאת ֲחנִ יכָ יו יְ לִ ֵידי ֵביתוֹ ְׁשמֹנָ ה ָע ָ ׂ
צדוק ,רצינו לגלות כאן ש'אליעזר' ו ְּׁשל ֹׁש ֵמאוֹ ת" .אברהם אבינו חימש
הוא במנין שלש מאות ושמונה מחשבותיו והרגשותיו של 'יאוש'.
לעתים בא הדבר מחמת שמיעת בכלי זיין שלש מאות ושמונה עשר
עשר ,כדי שתשכיל כי יש עוד
דברי אחרים ,לעתים מחמת הבטה עבדים ,ילידי ביתו" .וַ ִ ּי ְר ּדֹף ַעד ָ ּדן" –
מילה במנין זה ,והיא 'יאוש'.
על העולם החיצוני ,ולעתים האדם רדף אחר המלכים עד דן.
אליעזר נלחם כנגד היאוש ,ועל
כן שלח אברהם אבינו דוקא עצמו מבלבל את דעתו .וכמובן ופירש רש"י בזה שני פשטים:
את אליעזר בעת שיצא להלחם שהיצר הרע והסטרא אחרא עם האחד כפשוטו ,שהיו שם שלש
במלכים העצומים. כלי הנגינה שלהם משחקים בזה, מאות ושמונה עשר יראי שמים
ומפילים את האדם ליאוש נורא אשר סייעו לאברהם אבינו .אולם
ה'סוד' כיצד הצליח אליעזר
באמרם לו" :אין זה בשבילך; רש"י מביא פשט שני מדברי הגמרא
במלחמה זו הוא מחמת שאליעזר
לימוד ,תפלה ומצוות אינם שייכים במסכת נדרים (לב ,ב)" :רבותינו
עבד אברהם הוא הסמל הנלחם
כלל (ח"ו) לסוג שלך" .וזהו היאוש. אמרו אליעזר לבדו היה ,והוא מנין
כנגד היאוש .דוקא אותו משלח
אברהם אבינו להלחם במלכים. אומר רבי צדוק' :יאוש' עולה גימטריא של שמו" .אליעזר לבדו
במנין שלש מאות ושבעה עשר, היה שם ,כי 'אליעזר' עולה במנין
3 פ+רדס ה+תור+ה
"מה שמועה שמע ובא": ומתלהב ,אך לפתע נופל חזרה החלטת אליעזר :מבית נמרוד
לימודו של יתרו למקומו .מדוע? כי לא עשית לבית אברהם אבינו
מאומה עם התלהבותך .כשאדם
אמר הרה"ק מלעכאוויטש זי"ע: מתלהב ,רותח או מתעורר ,עליו נתבונן נא :כיצד זכה אליעזר
יתרו בא אל משה רבנו .למה הוצרך לעשות מיד מעשה. לכח כה גדול לעמוד כנגד היאוש?
יתרו לבוא אל משה רבנו? מדוע נחזור מעט לאחור ...מנין בא
לא די לו להשאר במקומו? רש"י אלו הם דבריו הידועים של
ה'קדושת לוי' זי"ע המביא מהרמב"ן אליעזר? מתי נתגייר? וכיצד הגיע
נתקשה בקושיא זו ,ורש"י מתרץ לאברהם אבינו?
כי יתרו בא לספר לנו את הבעיה "אם על הפסוק בשיר השיריםִ :
ָּת ִעיר ּו וְ ִאם ְּתעוֹ ְרר ּו ֶאת ָה ַא ֲה ָבה איתא בפרקי דרבי אליעזר
שהיתה לו.
ַעד ֶׁש ֶּת ְח ּ ָפץ" .כשאדם מקבל ובעוד ספרים ,כי אליעזר היה
אומר רש"י הקדוש" :מה 'בנו הנחמד' של נמרוד .היה הבן
שמועה שמע ובא"? איזו בשורה התעוררות עצומה מסליחות,
מתקיעת שופר ,ממלכויות זכרונות האהוב על נמרוד ונועד להיות
שמע אשר גרמה לו להחליט כי 'משנה למלך' .נמרוד ,כידוע ,מלך
עליו לבוא? אומר רש"י" :קריעת ים שופרות ,מכל נדרי ,מנעילה,
מד' מינים ,מסוכה ואושפיזין, על העולם כולו והכל השתחוו
סוף ומלחמת עמלק". לו – עד כדי כך ש'עשיו' חמד את
הנה פירש הרה"ק מלעכאוויטש מהושענא רבה ,שמיני עצרת או
בגדי נמרוד .אך כאשר יצא אברהם
זי"ע :יתרו ראה כי זכו ישראל שמחת תורה – בעת שמתעורר
אבינו מכבשן האש ,החליט אליעזר
בעת קריעת ים סוף למדרגת "זה בריקודו בהקפות ,עליו לקבל מיד
באותה שעה כי מוטב לו להיות
קלי ואנוהו" ,וזכו לרל"ו נסים, קבלה ולעשות בזה מעשה .אין
עבד בבית אברהם אבינו ,מאשר
וראו נסים הרבה יותר ממה שראו להניח להתעוררות רק לרתוח בלב
להיות משנה למלך והיורש אשר
ביציאת מצרים .גם זכו בני ישראל לכמה חודשים ,אלא צריך לעשות ינחל את מלכות אביו על העולם
על הים ל"ביזת הים" שהיתה גדולה פעולה למעשה. כולו.
מרכוש מצרים ,ובאותה שעה זכו אומר הרמב"ן ,יש לקחת נעמוד כאן ונתבונן :כיצד הגיע
להשגות גדולות ונשגבות ביותר. "עדאת ההתעוררות והאהבה ַ להחלטה כה כבירה?
ויתירה מזו ,הרי כתיב (שמות טו, ֶׁש ֶּת ְח ּ ָפץ" – לשון 'חפץ' ,דבר
התשובה היא ,שכאשר קיבל
יד)"ָׁ :ש ְמע ּו ַע ִּמים יִ ְר ָ ּגזוּן ִחיל ָא ַחז גשמי ,שצריך להכניסה בתוך 'כלי'
אליעזר התעוררות והתלהבות
י ְֹׁש ֵבי ּ ְפלָ ֶׁשת" ,שכל הגוים והעמים ולעשות דבר מעשי. בראותו את אברהם אבינו צועד
היו אחוזים רעד ופחד .ולאחר זמן, צריך לקבל קבלה כלשהי:
כשבאו פנחס וכלב לרגל ביריחו, לכבשן האש בגאון כזה ,כשהוא
"השנה אלמד חומש רש"י"" ,השנה מלעיג על נמרוד אביו ועל כל
סחה להם רחב" :דעו לכם כי כל
אוסיף שיעור משניות"" ,השנה אומות העולם ב'גאוה דקדושה'
הגוים יראים ורועדים מבני ישראל
אקום בזמן כראוי" ,או "אם כבר אליעזר החליט ובשמחה,
מאז קריעת ים סוף".
קמתי ,אכוון יותר בברכת התורה". להשתמש במפתח שהוא יסוד
ועל כן הקשה יתרו קושיא
מוכרח להיות שינוי לאחר הימים עמידת האדם במלחמת היצר :הוא
עצומה :אם כל העולם כולו רועדים
הקדושים. החליט לעשות 'פעולה למעשה'.
ומתפחדים ,עמלק מנין לו עזות
האדם נפגש במשך השנה לא נשאר בהתעוררות לבדה .לא
פנים וחוצפה לבוא ולהלחם?
בהתעוררויות שונות :לעתים הניח להתלהבות ממסירות נפשו
ופירש רש"י ז"ל" :מה שמועה של אברהם להשאר כרגש בעלמא
שמע ובא" – כלומר ,מה ראה בשבת התוועדות עם קהילתו ,עם
רבו או ראש הישיבה; בבוא חנוכה, לכמה חודשים ,אלא מיד ותיכף
לבוא? "קריעת ים סוף ומלחמת הלך לעשות מעשה.
עמלק" .כי ראה יתרו שמצד אחד פורים או פסח .אדם מתעורר
היתה קריעת ים סוף ,אך מאידך בחתונה ,בחתונת בנו ,או כשנולד
להפוך התעוררות לפעולה
גיסא בא עמלק מיד להלחם .ואם לו בן בשעה טובה ומוצלחת ועורך
ברית או קידוש .יש להזהר מאד
למעשה
"ש ְמע ּו ַע ִּמים יִ ְר ָ ּגזוּן" וכל הגוים ָׁ
יראים ,איך נכנס כאן עמלק? אלא שכל ההתעוררויות הללו לא ישארו יסוד זה אנו פוגשים אצלנו
החליט יתרו כי בשמיעה לבד לא תלויות באויר ...אלא מיד לעשות תדיר בכל ימות השנה .עוברים את
סגי. מעשה. הימים הקדושים ,האדם מתעורר
פ+רדס ה+תור+ה 4
וזהו היסוד איך נלחמים נגד סיכום :המלחמה נגד היאוש ונבאר דברי רש"י" :מה שמועה
היאוש .היסוד הוא ,שכאשר באה על ידי מעשים קטנים שמע" – איזה דבר שמע? "ובא"
לאדם התעוררות ,יעשה מיד איזה – שהחליט שמוכרח הוא לבוא
מעשה ,ואפילו יהיה מעשה קטן. ונחזור לענין אליעזר עבד ולעשות מעשה בפועל? ועל זה
באה לך התעוררות מתוך שמחה, אברהם .אליעזר ראה התעוררות השיב" :קריעת ים סוף ומלחמת
או מתוך שבת ויום טוב מרוממים? נפלאה בשעה שהלך אברהם אבינו עמלק" .ראה יתרו כי השמיעה על
הוסף מיד כונה יתירה בקריאת לכבשן האש ,והלך נגד כל אומות קריעת ים סוף אינה מספקת ,כי
שמע שעל המטה ,עשה מעשה העולם בגאוה דקדושה ובשמחה, אף שנאמר ָׁ"ש ְמע ּו ַע ִּמים יִ ְר ָ ּגזוּן",
קטן ,או כונה יתירה בברכת התורה ונכנס לתוך האש ויצא ממנה שלם. ואמנם כולם שמעו ונבהלו ,מכל
בבוקר שלאחריו – אך ---עשה נתעורר אליעזר התעוררות גדולה מקום נשארו רק בבחינת שמיעה
דבר מה! כך עשה אליעזר ,ובזה מאד ,אך אמר בלבו: ופחד לבד ,ולא עשו שום מעשה
נלחמים נגד היאוש. "לא אשאר בבחינת התעוררות למעשה ,ועל כן בא עמלק .אמר
והשי"ת יעזור שנזכה להלחם לבד ,אלא עלי לעשות מעשה!" יתרו :העצה היא "שמע" – ששומע
ביאוש ,להתעורר ולעשות מעשה לפיכך החליט אליעזר להכנס האדם התעוררות" ,ובא" – שצריך
קטן ,ובשם ה' נעשה ונצליח! לביתו של אברהם אבינו. לבוא ולעשות דבר מה תכליתי.
בדרכי רבותינו
כיצד זוכים להיות גדול הדור מתוך "חמש דקות"?
מעשה ה"חמש דקות" היה מאותם יחידי סגולה אשר גדלותו של הגאון האדיר רבי
הסאטמאר רב זי"ע היה מדבר יונתן שטייף זי"ע
מעשה נורא מסופר הממחיש עמהם בתורת הנסתר .ומפורסם
כיצד זכה רבנו להיות גדול הדור, הגאון האדיר ופוסק הדור רבי
ההספד הנורא שנשא עליו הרבי
ואיך נוכל אנו לילך בדרכיו. יונתן שטייף זי"ע ,היה שר התורה
מסאטמאר ,בו קרא עליו את
היה זה לאחר מלחמת "צר לִ י ָעלֶ ָ
יך, המקרא (שמואל ב א ,כז)ַ : ומרא דכולא תלמודא עוד בארץ
העולם השניה ,כאשר החלו ֲא ִחי יְ הוֹ נָ ָתן". מולדתו באירופה ,בעת שהיה
תלמודי התורה להתייסד מחדש, העולם מלא בדור דעה של גדולי
והתינוקות של בית רבן התחנכו הגאון האדיר ופוסק הדור רבי
משה פיינשטיין זצ"ל ,בספרי עולם וענקי רוח .באותם ימים כיהן
בדרך החינוך של "דער אלטער כראש בית דין בעיר פעסט ,ותפס
היים" .יום אחד הקיץ אחיינו של תשובותיו (שו"ת אגרות משה) ,מכנה
רק יחידים מעטים בתואר "הגאון מקום נכבד בשורה הראשונה של
רבי יונתן משנתו בשעה מאוחרת
הגדול" .הגאון רבי שלמה זלמן פוסקי הדור.
מעט .הלימודים בחדר החלו
בשעה תשע ,והוא איחר את אויערבאך זכה לתואר זה ,ואף רבי ידוע הדבר ,כי ה'מנחת אלעזר'
המועד .מחמת הבושה הגדולה יונתן שטייף זכה לתואר "הגאון בשנותיו זי"ע, ממונקאטש
– שכן באותו דור היתה הבושה הגדול". האחרונות כאשר הורו לו הרופאים
מהרב ומלמד גדולה מאד – לא בני ביתו של רבי משה העידו, שלא יתענה ביום הכיפורים ,לא
רצה לילך לחדר דרך הרחובות כי בכל עת שדיבר רבי יונתן שטייף הסכים לכך אלא אם כן יקבל עליו
הראשיים ,וביקש לעקוף את הדרך. עם רבי משה פיינשטיין באמצעות ראש בית הדין דפעסט ,רבי יונתן,
איתרע מזלו ופגש בדרך את הטלפון ,היה רבי משה נעמד מלוא את אחריות הפסק.
דודתו (אחות רבי יונתן) ,והיא שאלה קומתו לכבודו. כאשר הגיע לארצות הברית,
5 פ+רדס ה+תור+ה
הוא תובע מן האדם יותר מכפי באותן חמש דקות .תחת אשר ישיח אותו למעשיו .בלית ברירה השיב
יכולתו באמת .אם יעשה האדם שיחה בטילה ליד השולחן בהמתנה כי נרדם בשעה מאוחרת .אמרה לו
את המקסימום שביכולתו ,ולאחר להתקררות המאכל ,חטף חמש דודתו" :מחר חפצה אני לראותך
מכן יתפלל וישתוקק לעלות מעלה דקות של לימוד .מאותן חמש דקות כאן בדיוק בשעה תשע ,איני רוצה
בקודש ,מבטיח החובת הלבבות כי צמח ועלה להיות גדול הדור". שתאחר שוב".
הקדוש ברוך הוא יפתח לו שערים כיוצא בזה מספרים על ה'חתם למחרת ,אכן המתינה לו דודתו
ופתחים שהם למעלה מדרך הטבע. סופר' זי"ע ,אשר העיד על עצמו ברחוב לוודא כי הגיע בזמנו ,אך
רבי יונתן שטייף עשה את בפני תלמידיו ואמר" :מאותן דקות באותה שעה סיפרה לו מעשה
המקסימום שביכולתו וניצל כל (של בין הפרקים) נעשיתי גאון". הנשמר לדורות .אמרה לו" :חפצה
אני לספר לך ,אחי רבי יונתן ,כלום
חמש דקות פנויות.
כיצד נעשים גדול הדור יודע אתה כיצד צמח להיות גדול
וכאשר מנצלים כל חמש דקות, הדור כזה? אני אגיד לך" .וכה
אומר הקדוש ברוך הוא" :אני
מ"חמש דקות"?
סיפרה לו:
אפתח לך שערים חדשים!" לכאורה יש להבין :כיצד אפשר "בילדותו ,כאשר הגישה אמו
כל אחד ואחד מאתנו לפי להגיע למדרגת גדול הדור מתוך את סעודת הערב והיה המאכל
מדרגתו ,אם ננצל כל רגע ורגע, חמש דקות בלבד? רותח ,היה רבי יונתן אומר כך:
יפתח לנו הקדוש ברוך הוא שערים התירוץ לכך נמצא בדברי הספר 'אמא ,המאכל חם הוא ,ובחמש
ופתחים חדשים שהם למעלה מכוח 'חובת הלבבות' .כותב החובת הדקות הללו עד שיתקרר המאכל,
טבענו. הלבבות כי אין הקדוש ברוך אלך ללמוד' .היה נוטל ספר ולומד
תולדות העיה"ק 'טבריא של מעלה' ,הצדיקים שהאירו את
הישוב ,וקדושי עליון הטמונים שם
טבריא של מעלה
ה"ים כנרת"
ה'" – שהמקום מלא בברכת ה', בפרקי דרבי אליעזר" :והנחילו הים הנבחר וברכת שבט
שכיון שהקב"ה בחר בו ,הרי הוא לשבט נפתלי" – שהנחיל הבורא נפתלי
מלא ברכה .הן השדות שבחלק את הים הזה לשבט נפתלי ,שנפל
נפתלי מלאים פירות וכרמים ,והן בעזה"י ,הננו עולים כעת לעיר בחלקו בעת חלוקת הארץ.
ים כנרת נתברך בריבוי דגים מכל (ויעויין במה שנתבאר באריכות בפרק הקודש טבריא ,אל "ים כנרת",
המינים ,כפי שנראה לקמן מדברי לראות ולהתבונן בדברים נפלאים "דער חלזון פיש" אודות הסתירה בדברי חז"ל,
הפסיקתא והירושלמי. המובאים בדברי חז"ל מגודל דבמקום אחד משמע שהכנרת היא בחלקו של
נפתלי ,ובמקום אחר איתא שהיא בחלקו של מעלת וקדושת הים הזה.
עוד יש לומר ,ד"ומלא ברכת בפרקי דרבי אליעזר (פרק יח) ,זבולון).
ה'" קאי על מה שידוע שבארה של
"שנאמר" – ככתוב בפסוק וכן במדרש תהלים (מזמור צב),
מרים נגנזה בתוך ים טבריא ,וזהו
אמר התנא הקדוש רבי אליעזר (דברים לג ,כג)" :נפתלי שבע רצון
עומק הפשט "ומלא ברכת ה'".
הגדול בזה הלשון" :שבעה ימים ומלא ברכת ה' ,ים ודרום ירשה".
טעם ראש הלויתן לעתיד ברא הקדוש ברוך הוא" – שבעה וביאר הרד"ל שם ,דמה שנאמר
ימים ברא הבורא יתברך בעולמו" ,נפתלי שבע רצון" היינו שנפתלי
לבוא כטעם דגי ים כנרת
"ומכולם לא בחר אלא ים כנרת" – מרוצה ושמח בחלקו ,שכיון שבחר
מעלת הים הזה גדולה מאד, הרי שהים הזה חביב לפניו יתברך הקב"ה בים כנרת ,ממילא גם הוא
יותר מכל שאר הימים .ומוסיף שם שבע רצון בנחלה זו" .ומלא ברכת עד שבפסיקתא (בבא קמא פ"ח) איתא
פ+רדס ה+תור+ה 6
בדרך מותר להם ללקט עצים סביב אשר ראינו בפרקי דרבי אליעזר שנתברכה הכנרת בריבוי דגים
מקום חנותם ,וכו'. ובמדרש תהלים וכן בתוספתא מופלג .ואמרו שם בפסיקתא
ואמרה הגמרא שהתקנה בבא קמא (פ"ח) ,שם מפורש שלדגי ים טבריא יש טעם מיוחד
הששית היא" :ומתחמין בימה של שהכנרת היא בחלקו של נפתלי. במינו ,וזה לשונם" :נוטל הקדוש
טבריא" – שמותר לכל אדם לצוד וצריך לזכור זאת ,כי לקמן נראה ברוך הוא אורו של לויתן ועושה
דגים בים טבריא (אף שאינו בחלקו). בזוהר הקדוש ובמקומות נוספים סוכה לצדיקים ,ואומר כל מי
ומכאן ראיה שהיה ים טבריא שהכנרת היא בחלקו של זבולון, שעשה מצות יבא ויטול ויאכל
מבורך ומלא בדגים לכל. ובעזה"י נבוא ליישב סתירה זו. מראשו".
אמנם" ,ובלבד שלא יפרוס היינו ,שלעתיד לבוא כשיבא
תקנות יהושע בן נון בים כנרת משיח צדקנו ,יזכו הצדיקים
קלע" – דהיינו שאין לפרוס רשת
העשויה מקנים .והטעם לזה הוא: הנה בגמרא במסכת בבא קמא לישב בסוכה העשויה מעורו של
"ויעמיד את הספינה" – שאם (פא ,ב) איתא שכל הכנרת היתה לויתן ,והקב"ה יאכילם מראשו
ישתמשו ברשת כזו ,היא תעכב מבורכת בדגים ,וכאמור זהו של הלויתן .ומוסיפה הפסיקתא:
את הספינות מלעבור" .אבל צדין פשוטו של מקרא "ומלא ברכת ה'". "וטעמו יהא כטעם ראש של דג
ברשתות ובמכמרות" – אבל מותר ושם בגמרא הובאה הלכה מיוחדת שבים טבריא" – שטעם הלויתן
להשתמש בשאר רשתות ,ואפילו שנקבעה בנוגע לים כנרת. יהיה ממש כטעם הדגים הנמצאים
ב'מכמור' ,שהמלבי"ם פירש אמרו שם בגמרא" :תנו רבנן, בטבריא .נמצא שדגי טבריא
שהיא רשת גדולה מאד; וכיון עשרה תנאים התנה יהושע" – יש להם טעם מעין גן עדן ,עד
שאין הרשתות הללו מעכבות את עשרה תנאים התנה יהושע בן שמעידים עליהם שראש הלויתן
הספינות ,מותר לצוד בהן דגים נון בעת הנחילו את הארץ .וכפי יהיה בטעם זה .וזהו ביאור הכתוב
ככל שיחפוץ. שהביא הרמב"ם (הל' נזקי ממון פ"ה ה"ג), "מלא ברכת ה'".
איתא בגמרא (בבא קמא פא ,א)" :תנו שיהושע ובית דינו התנו עשרה
תנאים כדי שיוכלו בני אדם לדור
ים כנרת מלא בדגים
רבנן ,ימה של טבריא בחלקו של
נפתלי היתה" – היינו שים כנרת זה עם זה בשלום. בירושלמי
(מס' שקלים פ"ו ,ה"ב)
היה בחלקו של שבט נפתלי" .ולא והמפרשים נתקשו מכח מה איתא" :מימיה של טבריא נתברכו
עוד אלא שנטל מלא חבל חרם", יכול היה יהושע להתנות תנאים לגדל דגים הרבה" – שמי טבריא
שקיבל נפתלי גם רצועת קרקע בנחלת השבטים ,ויש בזה שני נתברכו בברכה מיוחדת לגדל
סמוך לים מצד דרום .ופירש מהלכים .ה'עין יעקב' (בפירוש ה'בונה') דגים לאין שיעור .וגם זה בכלל
הראב"ד ,שהיה זה כדי שיוכלו ביאר ,דכיון שנאמר (יהושע יא ,כג): "ומלא ברכת ה'" .וה'בן איש חי'
להשתמש שם במכמורות של "ויקח יהושע את כל הארץ" ,ואחר כתב שברכה זו היא מכח בארה של
דגים; ולפי שהרשתות הן ארוכות כך "ויתנה יהושע לנחלה לישראל מרים הנמצאת שם.
מאד ,צריכין מקום פנוי שיוכלו כמחלקתם לשבטיהם" ,הרי
לפרוס אותן שם ,ומשם להשליכן שיהושע קנה את כל הארץ והוא מהו ביאור הענין?
לים ולמושכן חזרה. היה ה'בעל הבית' עליה ,ועל כן היה אמנם בעצם הדבר ,רב הנסתר
וכל זה הוא "לקיים מה שנאמר", יכול להנחיל לבני ישראל על מנת על הנגלה ,מהו הביאור בזה שמכל
להשלים הברכה שבירך משה כן ובדיוק כפי רצונו. הימים "לא בחר אלא ים כנרת"?
רבינו את נפתלי (דברים לג ,כג): דרך נוספת היא על פי דברי בפשטות הוא מפני שהים הזה
"ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון הרמב"ן (סוף פרשת בחוקותי) ,שיהושע נמצא ב'ארץ ישראל' .אולם מצינו
ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה". היה לו דין 'מלך' ,ולמלך יש כח בדברי הזוהר הקדוש מאמרים
ופירש רש"י בחומש ,שיירש נפתלי לתקן תקנות לטובת העם. רבים המורים שים כנרת מרמז
סיי את הים -הוא ים כנרת -וסיי על השכינה הקדושה ,ועל כינורו
את הדרום ,והוא שפת הים מצד תקנת יהושע בענין דגי טבריא של דוד המלך ,ועל כסא הכבוד,
דרומו. הגמרא מונה שם את כל תקנות ומשום כך יוצא החלזון מהכנרת,
עוד אמרו בגמרא ,דאף שנפתלי יהושע ,כגון שמותר לרעות בהמה כפי שנראה לקמן בדברי הזוהר.
קיבל את טבריא בחלקו ,מכל ביערות ,או ששיירה ההולכת קודם שנמשיך ,עלינו לציין את
7 פ+רדס ה+תור+ה
רמת הגולן ,וזורם ממזרח למערב אומרים שאינו אילת אלא מקום מקום התקין יהושע בן נון שיהא
ונשפך לירדן מדרום לים כנרת. אחר ,שבגירסת הירושלמי הוא כל אדם רשאי לצוד שם דגים.
הנהר השלישי הוא "קרמיון", "ימא דשוליאס".
והרביעי הוא "פיגא". ובספר 'דקדוקי סופרים' הביא שבעה ימים וארבעה נהרות
ולפי המבואר בספר 'הערוך', גירסא דומה" :ימא של שחלת". המקיפים את ארץ ישראל
שני נהרות אלו ,קרמיון ופיגא, ובמדרש שוחר טוב הגירסא היא גרסינן בגמרא במסכת בבא
הם הנהרות 'אמנה' ו'פרפר' "שיריאס" .ויש אומרים שהוא ים בתרא (עד ,ב) כעין היסוד שראינו
המפורסמים הסמוכים לדמשק. הנקרא 'עלטבי' ,הנמצא כמרחק בפרקי דרבי אליעזר :שבעה ימים
והיום נקרא נהר קרמיון בשם כ"ד קילומטר ממזרח לדמשק יש בעולם ,ואחד מהם הוא ים
'באראדי' ,ונהר פיגא נקרא שבסוריא. כנרת .והוסיפה הגמרא שיש עוד
'פידזשי' ,הדומה מאד לשם 'פגא' ונמשיך בלשון הגמרא" :וימה ארבעה נהרות ,והקיפם הקדוש
המוזכר בגמרא. של חילתא" ,והוא הים הרביעי. ברוך הוא לארץ ישראל.
בספר 'מדרש תלפיות' הביא והיכן הוא? יש אומרים שהוא ודבר זה עולה בקנה אחד עם
בשם הרמ"ק ז"ל ,שביאר טעם 'פיאלי ים' ,הנמצא כמרחק י"ז מה שאמרו חז"ל שארץ ישראל
הדבר :מפני מה הקיף הקדוש ברוך קילומטר ממזרח ל'בניאס' ,והיום וירושלים הם 'טבורו של עולם',
הוא את ארץ ישראל בשבעה ימים נקרא 'ברכת רם' ובלשון ערב היינו מרכז העולם ,והגמרא
וארבעה נהרות? ומה היתה הכוונה 'בלדה לחולי' .ויש אומרים שהוא מבארת איך כל הימים והנהרות
בזה? ים 'אנטיוכיא' ,הסמוך לעיר חלב שבעולם מקיפים את ארץ ישראל.
וביאר בשם הרמ"ק ,דהנה חז"ל שבסוריא. ואמרו בגמרא" :כי אתא רב
גזרו טומאה על ארץ העמים, הים החמישי הוא "ימה של דימי" ,כשבא רב דימי מארץ
ובכלל כשבא אדם מארץ העמים סבכי". ישראל לבבל ,אמר בשם רבי יוחנן
ונכנס עתה לארץ הקודש -וכבר הים השישי הוא "ים אספמיא". (שהיה תנא בארץ ישראל ודר בטבריא)" :מאי
אמרו במשנה במסכת כלים שארץ ובירושלמי הגירסא היא "ימא דכתיב" ,מהו שנאמר בכתוב (תהלים
ישראל "מקודשת מכל הארצות" - ה'דקדוקי וכתב דאפמיא". כד ,ב) "כי הוא על ימים יסדה ועל
לכן סיבב הבורא יתברך שמכל צד סופרים' שבכל הגירסאות הישנות נהרות יכוננה"?
שיבוא אדם לארץ ישראל ,ימצא של הגמרא היה כתוב 'אפמיא' היינו שהעמיד הקדוש ברוך
ים או נהר שיוכל לטבול בו ,כדי כבגירסת הירושלמי ,ולכאורה הוא את ארץ ישראל כשהיא
שייכנס לארץ ישראל בקדושה היא הגירסא הנכונה .ואפמיא היא מוקפת ימים ונהרות .ואמרו
ובטהרה. ים בסוריא הסמוך לארץ ישראל, בגמרא" :אלו שבעה ימים וארבעה
ונזכר במשנה בסוף מסכת חלה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל".
הנסים הנפלאים בים כנרת;
כשם עיר שהיה שם ים לפנים .וזה ואלו הם שבעה ימים :הראשון
הנס הראשון -שאין מי הירדן מסתבר יותר מן השם 'אספמיא', והחשוב מכולם הוא "ימה של
והכנרת מתערבים שהרי אמרו בגמרא בבא בתרא (לח, טבריה" .וכפי שראינו בפרקי דרבי
בעזרת ה' יתברך ,נראה עתה א) שאספמיא רחוקה מהלך שנה אליעזר ובמדרש תהלים ,שבחר
נסים נפלאים הנעשים בים כנרת. מארץ ישראל ,וכאן חשיב שבעה הקדוש ברוך הוא בים כנרת מכל
ונפתח במדרש רבה בראשית (ד ,ה). ימים המקיפים את ארץ ישראל הימים שבעולם.
אמר שם המדרש" :אמר רבי יונה" ממש. הים השני הוא "ימה של סדום",
-רבי יונה אמר" :אל תתמה" ,אל עוד אמרו בגמרא שהים והוא "ים המלח" .ונקרא ימה של
תתמה על העננים שהם שואבים השביעי הוא "ים הגדול" .אלו הם סדום על שם העיר סדום שנהפכה
את הלחות מן הים ,ואינם שואבים שבעה ימים המקיפים את ארץ למלח ,הנמצאת סמוך לים זה.
אלא את המים המתוקים ולא ישראל. הים השלישי הוא "ימה של
את המים המלוחים .והאריך שם ואחר כך אמרו בגמרא" :ואלו חילת" .ונחלקו בזה המפרשים מהו
המדרש שדבר זה הוא מעשה נסים הן ארבע נהרות" .הנהר הראשון ים זה .יש אומרים שצריך להחליף
ממש. הוא ה"ירדן" ,הידוע עד היום .השני החי"ת באל"ף ,והוא "אילת",
ואמר רבי יונה :אראך עוד מקום הוא ה"ירמוך" ,הנמצא בגבול דרום הנקרא היום "מפרץ אילת" .ויש
פ+רדס ה+תור+ה 8
הוא בזכות יעקב אבינו. טבריא ,הביא מכמה מאמרי חז"ל בעולם שאין המים המלוחים
בנביאים (יהושע ד ,כב)" :והודעתם וראשונים שמי הכנרת "מימיו והמתוקים מתערבים יחד .ואמר
את בניכם לאמר ביבשה עבר מתוקים" .וכן ב'מסעות של רבי רבי יונה :אל תתמה על מעשה
ישראל את הירדן הזה" ,שיספרו יעקב' (שהיה מאחרוני הראשונים) כתב העננים ,אלא לך וראה את מי
לדורות הבאים שכשנכנסו לארץ וזה לשונו" :המים של הכנרת הירדן הנכנסים לתוך "ימה של
עברו בירדן בנסים גדולים .ואיתא מתוקה מאד ,והם ממש טועמים טבריא" .וכפי שפירש ה'עץ יוסף',
במדרש ש"ישראל" האמור כאן בהם טעם מתיקות שאין בעולם שמי הירדן הם מתוקים ,וים
הוא 'ישראל סבא' ,היינו יעקב כמוהו"). טבריא הוא מלוח (לפי המדרש) ,ואף
אבינו ,שבקע את הירדן בבחינת על פי כן "ולא מתערב בה" -אינם
מעשה אבות סימן לבנים. מעשה אבות סימן לבנים מתערבים זה בזה.
בכתובים (תהלים קיד)" :מה לך הנס השני הנמצא בכנרת הוא ועד היום הזה ניתן לראות פלא
הים כי תנוס" – זהו קריעת ים נס שאינו מפורסם כל כך ,ומקורו זה ,שהמים הנכנסים מצד צפון
סוף" .הירדן תסב לאחור" – זהו במדרש רבה פרשת וישלח (עו ,ה) לדרום בתוך ים טבריא ,נראים
מה שהיה בכניסתם לארץ .ומפרש בשם "רבי יהודה ברבי סימון בשם בבירור כשני גוונים שונים!
הכתוב טעם הדבר" :מלפני אלוק רבי יוחנן". איתא במדרש" :מעשה נסים
יעקב" .ודייק ה'עץ יוסף' שלא על הפסוק (בראשית לב ,יא) שאמר יש בדבר" -והנה יש להתבונן,
נאמר "אלוקי אברהם" או "אלוקי יעקב אבינו" :קטנתי מכל החסדים הלא כל הבריאה כולה מעשה
יצחק" ,אלא דווקא "אלוק יעקב", ומכל האמת אשר עשית את עבדך, נסים היא ,וכל ענין ה'טבע' אינו
לרמז על זכותו של יעקב אבינו כי במקלי עברתי את הירדן הזה אלא הסתר ,וכידוע ש'הטבע'
שבקיעתו את הירדן עמדה לבניו ועתה הייתי לשני מחנות" .והנה בגימטריא 'אלקים' ,שגם הנהגת
אחריו. פשטות הלשון "הירדן הזה" מורה הטבע היא בהשגחת הבורא
על נהר הירדן הידוע ,ולשיטת רבי יתברך אלא שהיא בבחינת הסתר.
הנס השני :יעקב אבינו בחמי יוחנן אמר יעקב אבינו שבקע את אולם כאן נראה חלק הנס בחוש,
טבריא הירדן. בין במה שהירדן נכנס לתוך ימה
כל האמור הוא לשיטת רבי וזהו שאמר יעקב אבינו: של טבריא ,ועל זה אמר רבי יונה
יוחנן שיעקב אבינו עבר את הירדן "רבוש"ע ,ירא אני שמא נתמעטו שמזה יש להבין ענין העננים שאין
ובקעו במקלו .אולם יש דעה שניה זכויותי ,שכבר נעשה לי נס פעם שואבים אלא מים מתוקים ולא
במדרש ,היא דעת רבי לוי ,הסובר אחת ובקעתי את הירדן" .ומתי מים מלוחים.
שמעשה זה של יעקב אבינו היה בקע יעקב את הירדן? בעת שברח נמצא שיש נס נפלא בימה של
בים כנרת ,במקום שנמצאים 'חמי מפני עשו בדרכו לחרן .ואמר רבי טבריא ,שמי הירדן נכנסים בתוכו
טבריא' ,שהם משיורי מי המבול יוחנן ,שמה שבקע יעקב אבינו את ואין המים מתערבים זה בזה ,וניתן
ו'פתחה של גיהנם' ,ועל כן מימיהם הירדן היה בבחינת "מעשה אבות לראות בחוש שני גוונים שונים
רותחים .ונקרא המקום "ירדן" סימן לבנים" לדורות הבאים שגם במים .וזהו הנס הראשון הנראה
לפי שהירדן נשפך לתוך ימה של להם יבקע הירדן. בכנרת.
טבריא ,ושם נעשה הנס ליעקב וזה לשון המדרש" :רבי יהודה (והנה ראוי להעיר במה שהבאנו
אבינו שעבר בשלום. ברבי סימון בשם רבי יוחנן אמר, לעיל מהמדרש שאין מים מלוחים
ומה היה הנס שם? אמר רבי לוי: בתורה ,בנביאים ,בכתובים ,מצינו ומתוקים מתערבים ,והביאו ראיה
"אתר הוא תמן מצווח ירדן בחמי שלא עברו ישראל את הירדן אלא מהירדן וים כנרת .והנה המפרשים
טבריא" – המקום ההוא צועק עד בזכותו של יעקב". על אתר – ובהם בעל 'עץ יוסף'
היום הזה .שבעת כניסת הירדן בתורה" :כי במקלי עברתי ועוד – כתבו שמי הירדן מתוקים
לחמי טבריא נשמע קול רעש גדול את הירדן הזה" .ופירש ה'עץ ומי הכנרת מלוחים.
מפגישת שני סוגי המים. יוסף' שבזה שהזכירה התורה אולם באמת בזוהר הקדוש
ואמר רבי לוי ,כשם שהמקום שבקע יעקב את הירדן ,רמזה לנו מבואר שמי הכנרת מתוקים מאד.
צועק עכשיו ,כך צעק אז .ומעשה שהוא סימן לבנים למה שיארע וכן בספר 'טבור הארץ' להגה"ק
שהיה כך היה" :בבהלה נכנס אבינו כשייכנסו ישראל לארץ ,שהכל רבי משה קליערס זי"ע ,רבה של
9 פ+רדס ה+תור+ה
רבה (לח ,י) איתא שאז יצא אוקיינוס יעקב לשם" – כשברח יעקב מעשו הבאר ,ומימיה אינם מתערבים במי
מגבולו ,ועל כן נקראו "מציעים". נכנס לשם בבהלה" ,ונעל בפניו טבריא.
מכל מקום ,לעתיד לבוא יצאו עשו" – שעמד עשו בדרך באופן
המים מהנחל ויזרמו לים טבריא, הנס הרביעי :לעתיד לבוא שלא יוכל יעקב לעבור .ולא היה לו
לים המלח ולים הגדול. דרך אלא להיכנס לתוך חמי טבריא
עוד נס רביעי יש בים של
הרותחים ,והיתה נשקפת לו סכנה
והקשה הירושלמי :בשלמא לים טבריא ,וכפי שהזכרנו לעיל
עצומה.
הגדול וים המלח צריכים המים שעתידים להיות נסים גדולים בים
להגיע כדי למתקם ,שכתוב בנביא וסיפר המדרש" :וחתר לו כנרת לעתיד לבוא בביאת המשיח.
(יחזקאל מז ,ח) "ונרפאו המים" – שיהיו הקדוש ברוך הוא חתירה במקום
בירושלמי במסכת שקלים (פ"ו
המים מתוקים ולא מלוחים .אך אחר ויצא" .שעשה לו הקב"ה נס
ופתח לו דרך לצאת .ובפירוש ה"ב) הביא נבואת יחזקאל הנביא,
למה צריך הנחל להגיע לים טבריא, 'יפה תואר' כתב שהנס היה על ידי והביאו שם פסוק מזכריה (יד ,ח):
והלא מי טבריא מתוקים הם? (ואגב, שיעקב השתמש במקלו ,ועל ידי "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים
מכאן ראיה לשיטת הזוהר הקדוש ומסעות רבי המקל נעשתה לו דרך חדשה שבה מירושלים" .שלעתיד לבוא יצא
יעקב שים טבריא הוא מים מתוקים ,דלא כהבנת
נחל מבית המקדש ,ודרשו שם נמלט.
העץ יוסף). הפסוקים.
למה צריכים להכניס מי הנחל מסיים המדרש על הפסוק:
וכתיב שם בהמשך הכתוב: "הדא הוא דכתיב (ישעיה מג ,ב) :כי
לטבריא אם כבר מתוקים הם? תעבר במים אתך אני ,ובנהרות "וירדו על הערבה" ,ואמר
ומשני הירושלמי" :לרבות לא ישטפוך" .ביאור הענין ,שבעת הירושלמי" :זה ים של טבריא".
דגתם" – כדי שירבו שם הדגים שתעבור במים אהיה עמך ,פירוש ,שהנחל היוצא מבית
מאד .וכדכתיב בנביא" :למינה והנהרות לא יוכלו לשטוף אותך .המקדש ירד עד ים טבריא" .ובאו
תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה ובתיבת "נהרות" כיוונה התורה הימה" – זה ים המלח ,שהנחל יגיע
מאד" ,שבכנרת יהיו דגים כבים לשני נהרות :ים כנרת ונהר הירדן .גם לים המלח" .אל הים המציעים"
הגדול .וסיים הירושלמי" :למיני ויש לפרש ש"במים" קאי על ים – זה הים הגדול.
מינים תהיה דגתם" – שיתרבו שם ושאלה הגמרא :למה נקראו ים כנרת ,שהוא אחד משבעה ימים,
מינים הרבה. ו"נהרות" קאי על הירדן ,שנספר המלח והים הגדול בשם "מציעים"?
והוסיף הירושלמי ,שכל דבר כנהר .ועל זה הבטיח הקדוש ברוך ומשני" :כנגד שני פעמים שיצאו" –
שיהיה לעתיד לבוא יש דוגמתו הוא שלא יוכלו המים לשטוף בשביל שתי פעמים שיצאו הימים
כבר בעולם הזה .וכדאיתא בגמרא מגבולם .פעם אחת בדור אנוש. אותך.
במסכת שבת שרבי יוחנן הראה והוסיף בעץ יוסף ,דהמשך אנוש היה בן שת בן אדם הראשון,
לתלמידיו שלעתיד לבוא יגדלו הכתוב הוא" :כי תלך במו אש לא ואותו הדור עבדו עבודה זרה
בגדים על האילנות ,והראה להם תכוה ,ולהבה לא תבער בך" – שאם באופן נורא.
"כלי מילת" שגדלים כבר עכשיו. ורש"י הביאו בחומש (בראשית ד, תכנס באש לא תשרף והלהבה לא
ואמר רבן שמעון בן גמליאל: תכוה אותך .וגם זה קאי על אותו כו) .ובגמרא במסכת שבת (קיח ,א)
בעולם הזה כבר נמצא כעין זה, המעשה ,לפי שהמים שעבר בהם אמרו שכל השומר שבת כהלכתה,
"מעשה ששלחתי לציידא והביאו היו חמים כאש ,שהם "חמי טבריא" .אפילו עובד עבודה זרה כדור
לפני יותר משלוש מאות מיני דגים ונמצא לפי המדרש שנעשו שם אנוש ,מוחלים לו .ואז היה עונש
בתמחוי אחד" .להודיע ש"אין כל שעלה אוקיינוס והציף שליש נסים ונפלאות ליעקב אבינו.
חדש תחת השמש" ,וכדאיתא העולם כדפירש רש"י .וזהו טעם
בגמרא שבת (ל ,ב) שכל מה שעתיד אחד שנקרא "מציעים" ,שיצאו הנס השלישי :בארה של
להיות כבר היה או שישנו מעין זה לחוץ. מרים
עתה. ופעם שנית היה בדור הפלגה, דבר שלישי ,נס שנעשה שם
השי"ת יעזרנו שנזכה לכל ונמצא עד היום בים טבריא ,הוא כשבלבל הקדוש ברוך הוא שפתם
הסגולות והנסים של ים כנרת! "בארה של מרים" .ששם נגנזה והפיצם על פני כל הארץ .ובמדרש
פ+רדס ה+תור+ה 10
