gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk

שבוע: לך לך (2026-10-19)

א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בים‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫הר‬ ‫כות‬ ‫גליון פרדס התורה‬ ‫ב לז‬ ‫תנד‬ ‫נ‬ ‫פרשת לך לך תשפ"ז‬ ‫לשה"ק‬ ‫מעיין‬ ‫של חיזוק‬ ‫מאמר הפרשה • בדרכי רבותינו • טבריא של מעלה‬ ‫פרנס הגליון‬ ‫נתנדב לז"נ הרה"ק רבינו יואל‬ ‫בן הרה"ק רבינו חנני' יו"ט ליפא‬ ‫י"ל ע"י מערכת‬ ‫זצוקללה"ה מסאטמאר‬ ‫ע"י הרוצה בעילום שמו הי"ו‬ ‫'פרדס התורה' לכתיבת‬ ‫ולזכות ברכה והצלחה בכל ענינים‬ ‫ועריכת שיעורי מורינו‬ ‫הרב שליט"א‬ ‫•••‬ ‫= פרנסי חודש חשון =‬ ‫הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי‬ ‫ישראל בארץ הקודש‪ ,‬דייני העדה‬ ‫יון בלשה"ק‬ ‫נתנדב‬ ‫גל‬ ‫החרדית‪ ,‬וגדולי רבני ארה"ב‬ ‫ע"‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫(ההסכמות במילואם נמצא‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫בספר 'טבריא של מעלה'‬ ‫הרה"ח ר' אלחנן חיים‬ ‫שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)‬ ‫פריינד הי"ו‬ ‫לזכות ברכה והצלחה‬ ‫•••‬ ‫בכל הענינים‬ ‫די גליונות קען מען באקומען‬ ‫ביי די פאלגענדיגע לאקאלן‪:‬‬ ‫ליון באידיש‬ ‫קרית יואל‬ ‫בארא פארק‬ ‫נייע נתנדב‬ ‫ביהמ״ד שומרי שבת‬ ‫קול‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צוגא‬ ‫שיעורים פון‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫ע"‬ ‫גליקליכע ה‬ ‫אלע‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫שיעורים‬ ‫לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5302 13 Ave.‬‬ ‫י‬ ‫‪97 Acres Rd.‬‬ ‫מנחם משה‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫פרדס‬ ‫לעיקוואד‬ ‫ביהמ״ד עדת יראים וויען‬ ‫הרה"ח ר' סדר הש"ס‬ ‫כתרהתורה‬ ‫‪1350 50 St.‬‬ ‫עמוד יומי‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫דזשודעיקא‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫‪4‬‬ ‫גאלד הי"ו‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪12 America Ave.‬‬ ‫ביהמ״ד הדרת קודש‬ ‫סוואליווע‬ ‫זיכוי‬ ‫הרבים‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫לזכות‬ ‫ביהמ״ד סאטמאר‬ ‫‪4801 15 Ave.‬‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫מלוה‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫בכל הענינים‬ ‫‪405 Forest Ave.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪506.‬‬ ‫ביהמ״ד צאנז‬ ‫קלויזענבורג‬ ‫בנין בראך למטה‬ ‫לאקער ‪#405‬‬ ‫‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫‪12‬‬ ‫על הטע‬ ‫‪13‬‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צוה אשיעורים אלע נייע לעפאון‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪25 Havens Ave.‬‬ ‫‪Bedford Cor. Park‬‬ ‫קול‬ ‫שיעורים פון‬ ‫ליין‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫ביהמ״ד בעלזא‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫שיעורים‬ ‫גליקליכע לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪44 Grove Springs‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫טאמספרדס‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫החיים‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪801 Bedford Ave.‬‬ ‫‪16‬יואל‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫‪Ct.‬‬ ‫מאורות‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫התורה‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫עמוד יומי‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫ריווער‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד‬ ‫סדר הש"ס‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫‪218 Wallabout St.‬‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫‪ 4‬הי"ו‬‫ברוין‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫ביהמ״ד קהל בני יששכר‬ ‫מאנסי‬ ‫זיכוי‬ ‫הרבים‬ ‫עמודי‬ ‫זכות הרבים יהא תלוי בך!‬ ‫צו נעמען א חלק און קויפן א שותפות‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫לזכות‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬מלוה‬ ‫‪1767 Whitesville Rd.‬‬ ‫ביהמ״ד זוועהיל‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫(לע"נ‪/‬לזכות וכדו')‪ ,‬פארבינדט אייך‪:‬‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫בכל הענינים‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫פלטבוש‬ ‫‪101 W Maple Ave.‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪347.570.0413‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מען קען אויך הערן די שיעורים פון רב אויף קול נשמותינו‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪506.‬‬ ‫אידיש‪ 718.760.1111 :‬ענגליש‪#1 718.760.1111 :‬‬ ‫‪MB VINEYARD‬‬ ‫שיינער'ס שול‬ ‫עינים ליין‪ 718.977.5554 :‬במוצשב''ק ‪ | #0‬במשך השבוע ‪1-2-7-4‬‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪3012 AVE J‬‬ ‫‪18 Forshay Rd.‬‬ ‫• • • ‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫© קול‬ ‫אלע נייע‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צו א‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫שיעורים פון‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫שיעורים‬ ‫גליקליכע לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪25‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫פרדס‬ ‫החיים‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫התורה‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד יומי‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫עמוד‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫סדר הש"ס‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫להצטרפות קבלת שיעורי מורינו‬ ‫זיכוי‬ ‫זכות הרבים יהא תלוי בך!‬ ‫הרבים‬ ‫עמודי‬ ‫צו נעמען א חלק און קויפן א שותפות‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬מלוה‬ ‫הרב שליט"א והגליונות באימייל‪,‬‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫(לע"נ‪/‬לזכות וכדו')‪ ,‬פארבינדט אייך‪:‬‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫‪347.570.0413‬‬ ‫ניתן לפנות‪:‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מען קען אויך הערן די שיעורים פון רב אויף קול נשמותינו‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪506.‬‬ ‫אידיש‪ 718.760.1111 :‬ענגליש‪#1 718.760.1111 :‬‬ ‫עינים ליין‪ 718.977.5554 :‬במוצשב''ק ‪ | #0‬במשך השבוע ‪1-2-7-4‬‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫להצטרפות קבלת הגליונות לבד‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫באימייל‪ ,‬ניתן לפנות‪:‬‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪25‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫החיים‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪pardesgilyones@gmail.com‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫פ ‪+‬רדס‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫תשפ"ז‬ ‫שיעורי‬ ‫הרה''ג רבי יששכר יהודה‬ ‫ה ‪+‬ת ור‪+‬ה‬ ‫גליון ‪51‬‬ ‫בערקוי שליט''א‬ ‫אב''ד פרדס התורה‬ ‫מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי‬ ‫זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת‬ ‫אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה‬ ‫נפטרה ו' ניסן תשפ"ו אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון‪,‬‬ ‫לשה''ק‬ ‫והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫מאמר הפרשה‬ ‫אל תניח את ההתעוררות תלויה באויר‪...‬‬ ‫אינעם גליון‪:‬‬ ‫שלש מאות ושמונה עשר‪.‬‬ ‫אברהם אבינו משלח את‬ ‫אליעזר לערוך מלחמה‬ ‫סודו של אליעזר‬ ‫‪ 3‬מאמר הפרשה‬ ‫"וַ ִ ּי ְׁש ַמע ַא ְב ָרם‪ ...‬וַ ָ ּי ֶרק ֶאת ֲחנִ יכָ יו‬ ‫בא הרה"ק רבי צדוק הכהן‬ ‫שר ו ְּׁשל ֹׁש ֵמאוֹ ת‬ ‫יְ לִ ֵידי ֵביתוֹ ְׁשמֹנָ ה ָע ָ ׂ‬ ‫מלובלין זי"ע בספרו 'דברי‬ ‫‪ 5‬בדרכי רבותינו‬ ‫סופרים' (אות ט"ז) ומבאר בזה‬ ‫וַ ִ ּי ְר ֹּדף ַעד ָ ּדן" (בראשית יד‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫דבר נפלא‪.‬‬ ‫מצינו בפרשת השבוע כי‬ ‫‪ 6‬טבריא של מעלה‬ ‫לכאורה יש להבין‪ :‬מהו‬ ‫אברהם אבינו יוצא לערוך מלחמה‬ ‫הענין אשר רצינו לגלות כאן‬ ‫כנגד המלכים האדירים ביותר‪ .‬ואת‬ ‫במנין הגימטריא של השם‬ ‫מי הוא משלח? הוא משלח את‬ ‫אליעזר?‬ ‫אליעזר‪ ,‬ראש הישיבה הגדול‪ ,‬אשר‬ ‫הוא "דולה ומשקה מתורת רבו‬ ‫ועם הכולל הריהו במנין שלש‬ ‫אלא יסוד נורא גילה לנו רבי‬ ‫לאחרים"‪ .‬ככתוב בפסוק‪" :‬וַ ָ ּי ֶרק‬ ‫מאות ושמונה עשר‪ .‬אומר רבי‬ ‫צדוק‪ .‬ידוע כי השונא הגדול ביותר‬ ‫של האדם הוא האדם עצמו –‬ ‫שר‬‫ֶאת ֲחנִ יכָ יו יְ לִ ֵידי ֵביתוֹ ְׁשמֹנָ ה ָע ָ ׂ‬ ‫צדוק‪ ,‬רצינו לגלות כאן ש'אליעזר'‬ ‫ו ְּׁשל ֹׁש ֵמאוֹ ת"‪ .‬אברהם אבינו חימש‬ ‫הוא במנין שלש מאות ושמונה‬ ‫מחשבותיו והרגשותיו של 'יאוש'‪.‬‬ ‫לעתים בא הדבר מחמת שמיעת‬ ‫בכלי זיין שלש מאות ושמונה עשר‬ ‫עשר‪ ,‬כדי שתשכיל כי יש עוד‬ ‫דברי אחרים‪ ,‬לעתים מחמת הבטה‬ ‫עבדים‪ ,‬ילידי ביתו‪" .‬וַ ִ ּי ְר ּדֹף ַעד ָ ּדן" –‬ ‫מילה במנין זה‪ ,‬והיא 'יאוש'‪.‬‬ ‫על העולם החיצוני‪ ,‬ולעתים האדם‬ ‫רדף אחר המלכים עד דן‪.‬‬ ‫אליעזר נלחם כנגד היאוש‪ ,‬ועל‬ ‫כן שלח אברהם אבינו דוקא‬ ‫עצמו מבלבל את דעתו‪ .‬וכמובן‬ ‫ופירש רש"י בזה שני פשטים‪:‬‬ ‫את אליעזר בעת שיצא להלחם‬ ‫שהיצר הרע והסטרא אחרא עם‬ ‫האחד כפשוטו‪ ,‬שהיו שם שלש‬ ‫במלכים העצומים‪.‬‬ ‫כלי הנגינה שלהם משחקים בזה‪,‬‬ ‫מאות ושמונה עשר יראי שמים‬ ‫ומפילים את האדם ליאוש נורא‬ ‫אשר סייעו לאברהם אבינו‪ .‬אולם‬ ‫ה'סוד' כיצד הצליח אליעזר‬ ‫באמרם לו‪" :‬אין זה בשבילך;‬ ‫רש"י מביא פשט שני מדברי הגמרא‬ ‫במלחמה זו הוא מחמת שאליעזר‬ ‫לימוד‪ ,‬תפלה ומצוות אינם שייכים‬ ‫במסכת נדרים (לב‪ ,‬ב)‪" :‬רבותינו‬ ‫עבד אברהם הוא הסמל הנלחם‬ ‫כלל (ח"ו) לסוג שלך"‪ .‬וזהו היאוש‪.‬‬ ‫אמרו אליעזר לבדו היה‪ ,‬והוא מנין‬ ‫כנגד היאוש‪ .‬דוקא אותו משלח‬ ‫אברהם אבינו להלחם במלכים‪.‬‬ ‫אומר רבי צדוק‪' :‬יאוש' עולה‬ ‫גימטריא של שמו"‪ .‬אליעזר לבדו‬ ‫במנין שלש מאות ושבעה עשר‪,‬‬ ‫היה שם‪ ,‬כי 'אליעזר' עולה במנין‬ ‫‪3‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫"מה שמועה שמע ובא"‪:‬‬ ‫ומתלהב‪ ,‬אך לפתע נופל חזרה‬ ‫החלטת אליעזר‪ :‬מבית נמרוד‬ ‫לימודו של יתרו‬ ‫למקומו‪ .‬מדוע? כי לא עשית‬ ‫לבית אברהם אבינו‬ ‫מאומה עם התלהבותך‪ .‬כשאדם‬ ‫אמר הרה"ק מלעכאוויטש זי"ע‪:‬‬ ‫מתלהב‪ ,‬רותח או מתעורר‪ ,‬עליו‬ ‫נתבונן נא‪ :‬כיצד זכה אליעזר‬ ‫יתרו בא אל משה רבנו‪ .‬למה הוצרך‬ ‫לעשות מיד מעשה‪.‬‬ ‫לכח כה גדול לעמוד כנגד היאוש?‬ ‫יתרו לבוא אל משה רבנו? מדוע‬ ‫נחזור מעט לאחור‪ ...‬מנין בא‬ ‫לא די לו להשאר במקומו? רש"י‬ ‫אלו הם דבריו הידועים של‬ ‫ה'קדושת לוי' זי"ע המביא מהרמב"ן‬ ‫אליעזר? מתי נתגייר? וכיצד הגיע‬ ‫נתקשה בקושיא זו‪ ,‬ורש"י מתרץ‬ ‫לאברהם אבינו?‬ ‫כי יתרו בא לספר לנו את הבעיה‬ ‫"אם‬ ‫על הפסוק בשיר השירים‪ִ :‬‬ ‫ָּת ִעיר ּו וְ ִאם ְּתעוֹ ְרר ּו ֶאת ָה ַא ֲה ָבה‬ ‫איתא בפרקי דרבי אליעזר‬ ‫שהיתה לו‪.‬‬ ‫ַעד ֶׁש ֶּת ְח ּ ָפץ"‪ .‬כשאדם מקבל‬ ‫ובעוד ספרים‪ ,‬כי אליעזר היה‬ ‫אומר רש"י הקדוש‪" :‬מה‬ ‫'בנו הנחמד' של נמרוד‪ .‬היה הבן‬ ‫שמועה שמע ובא"? איזו בשורה‬ ‫התעוררות עצומה מסליחות‪,‬‬ ‫מתקיעת שופר‪ ,‬ממלכויות זכרונות‬ ‫האהוב על נמרוד ונועד להיות‬ ‫שמע אשר גרמה לו להחליט כי‬ ‫'משנה למלך'‪ .‬נמרוד‪ ,‬כידוע‪ ,‬מלך‬ ‫עליו לבוא? אומר רש"י‪" :‬קריעת ים‬ ‫שופרות‪ ,‬מכל נדרי‪ ,‬מנעילה‪,‬‬ ‫מד' מינים‪ ,‬מסוכה ואושפיזין‪,‬‬ ‫על העולם כולו והכל השתחוו‬ ‫סוף ומלחמת עמלק"‪.‬‬ ‫לו – עד כדי כך ש'עשיו' חמד את‬ ‫הנה פירש הרה"ק מלעכאוויטש‬ ‫מהושענא רבה‪ ,‬שמיני עצרת או‬ ‫בגדי נמרוד‪ .‬אך כאשר יצא אברהם‬ ‫זי"ע‪ :‬יתרו ראה כי זכו ישראל‬ ‫שמחת תורה – בעת שמתעורר‬ ‫אבינו מכבשן האש‪ ,‬החליט אליעזר‬ ‫בעת קריעת ים סוף למדרגת "זה‬ ‫בריקודו בהקפות‪ ,‬עליו לקבל מיד‬ ‫באותה שעה כי מוטב לו להיות‬ ‫קלי ואנוהו"‪ ,‬וזכו לרל"ו נסים‪,‬‬ ‫קבלה ולעשות בזה מעשה‪ .‬אין‬ ‫עבד בבית אברהם אבינו‪ ,‬מאשר‬ ‫וראו נסים הרבה יותר ממה שראו‬ ‫להניח להתעוררות רק לרתוח בלב‬ ‫להיות משנה למלך והיורש אשר‬ ‫ביציאת מצרים‪ .‬גם זכו בני ישראל‬ ‫לכמה חודשים‪ ,‬אלא צריך לעשות‬ ‫ינחל את מלכות אביו על העולם‬ ‫על הים ל"ביזת הים" שהיתה גדולה‬ ‫פעולה למעשה‪.‬‬ ‫כולו‪.‬‬ ‫מרכוש מצרים‪ ,‬ובאותה שעה זכו‬ ‫אומר הרמב"ן‪ ,‬יש לקחת‬ ‫נעמוד כאן ונתבונן‪ :‬כיצד הגיע‬ ‫להשגות גדולות ונשגבות ביותר‪.‬‬ ‫"עד‬‫את ההתעוררות והאהבה ַ‬ ‫להחלטה כה כבירה?‬ ‫ויתירה מזו‪ ,‬הרי כתיב (שמות טו‪,‬‬ ‫ֶׁש ֶּת ְח ּ ָפץ" – לשון 'חפץ'‪ ,‬דבר‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שכאשר קיבל‬ ‫יד)‪"ָׁ :‬ש ְמע ּו ַע ִּמים יִ ְר ָ ּגזוּן ִחיל ָא ַחז‬ ‫גשמי‪ ,‬שצריך להכניסה בתוך 'כלי'‬ ‫אליעזר התעוררות והתלהבות‬ ‫י ְֹׁש ֵבי ּ ְפלָ ֶׁשת"‪ ,‬שכל הגוים והעמים‬ ‫ולעשות דבר מעשי‪.‬‬ ‫בראותו את אברהם אבינו צועד‬ ‫היו אחוזים רעד ופחד‪ .‬ולאחר זמן‪,‬‬ ‫צריך לקבל קבלה כלשהי‪:‬‬ ‫כשבאו פנחס וכלב לרגל ביריחו‪,‬‬ ‫לכבשן האש בגאון כזה‪ ,‬כשהוא‬ ‫"השנה אלמד חומש רש"י"‪" ,‬השנה‬ ‫מלעיג על נמרוד אביו ועל כל‬ ‫סחה להם רחב‪" :‬דעו לכם כי כל‬ ‫אוסיף שיעור משניות"‪" ,‬השנה‬ ‫אומות העולם ב'גאוה דקדושה'‬ ‫הגוים יראים ורועדים מבני ישראל‬ ‫אקום בזמן כראוי"‪ ,‬או "אם כבר‬ ‫אליעזר‬ ‫החליט‬ ‫ובשמחה‪,‬‬ ‫מאז קריעת ים סוף"‪.‬‬ ‫קמתי‪ ,‬אכוון יותר בברכת התורה"‪.‬‬ ‫להשתמש במפתח שהוא יסוד‬ ‫ועל כן הקשה יתרו קושיא‬ ‫מוכרח להיות שינוי לאחר הימים‬ ‫עמידת האדם במלחמת היצר‪ :‬הוא‬ ‫עצומה‪ :‬אם כל העולם כולו רועדים‬ ‫הקדושים‪.‬‬ ‫החליט לעשות 'פעולה למעשה'‪.‬‬ ‫ומתפחדים‪ ,‬עמלק מנין לו עזות‬ ‫האדם נפגש במשך השנה‬ ‫לא נשאר בהתעוררות לבדה‪ .‬לא‬ ‫פנים וחוצפה לבוא ולהלחם?‬ ‫בהתעוררויות שונות‪ :‬לעתים‬ ‫הניח להתלהבות ממסירות נפשו‬ ‫ופירש רש"י ז"ל‪" :‬מה שמועה‬ ‫של אברהם להשאר כרגש בעלמא‬ ‫שמע ובא" – כלומר‪ ,‬מה ראה‬ ‫בשבת התוועדות עם קהילתו‪ ,‬עם‬ ‫רבו או ראש הישיבה; בבוא חנוכה‪,‬‬ ‫לכמה חודשים‪ ,‬אלא מיד ותיכף‬ ‫לבוא? "קריעת ים סוף ומלחמת‬ ‫הלך לעשות מעשה‪.‬‬ ‫עמלק"‪ .‬כי ראה יתרו שמצד אחד‬ ‫פורים או פסח‪ .‬אדם מתעורר‬ ‫היתה קריעת ים סוף‪ ,‬אך מאידך‬ ‫בחתונה‪ ,‬בחתונת בנו‪ ,‬או כשנולד‬ ‫להפוך התעוררות לפעולה‬ ‫גיסא בא עמלק מיד להלחם‪ .‬ואם‬ ‫לו בן בשעה טובה ומוצלחת ועורך‬ ‫ברית או קידוש‪ .‬יש להזהר מאד‬ ‫למעשה‬ ‫"ש ְמע ּו ַע ִּמים יִ ְר ָ ּגזוּן" וכל הגוים‬ ‫ָׁ‬ ‫יראים‪ ,‬איך נכנס כאן עמלק? אלא‬ ‫שכל ההתעוררויות הללו לא ישארו‬ ‫יסוד זה אנו פוגשים אצלנו‬ ‫החליט יתרו כי בשמיעה לבד לא‬ ‫תלויות באויר‪ ...‬אלא מיד לעשות‬ ‫תדיר בכל ימות השנה‪ .‬עוברים את‬ ‫סגי‪.‬‬ ‫מעשה‪.‬‬ ‫הימים הקדושים‪ ,‬האדם מתעורר‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪4‬‬ ‫וזהו היסוד איך נלחמים נגד‬ ‫סיכום‪ :‬המלחמה נגד היאוש‬ ‫ונבאר דברי רש"י‪" :‬מה שמועה‬ ‫היאוש‪ .‬היסוד הוא‪ ,‬שכאשר באה‬ ‫על ידי מעשים קטנים‬ ‫שמע" – איזה דבר שמע? "ובא"‬ ‫לאדם התעוררות‪ ,‬יעשה מיד איזה‬ ‫– שהחליט שמוכרח הוא לבוא‬ ‫מעשה‪ ,‬ואפילו יהיה מעשה קטן‪.‬‬ ‫ונחזור לענין אליעזר עבד‬ ‫ולעשות מעשה בפועל? ועל זה‬ ‫באה לך התעוררות מתוך שמחה‪,‬‬ ‫אברהם‪ .‬אליעזר ראה התעוררות‬ ‫השיב‪" :‬קריעת ים סוף ומלחמת‬ ‫או מתוך שבת ויום טוב מרוממים?‬ ‫נפלאה בשעה שהלך אברהם אבינו‬ ‫עמלק"‪ .‬ראה יתרו כי השמיעה על‬ ‫הוסף מיד כונה יתירה בקריאת‬ ‫לכבשן האש‪ ,‬והלך נגד כל אומות‬ ‫קריעת ים סוף אינה מספקת‪ ,‬כי‬ ‫שמע שעל המטה‪ ,‬עשה מעשה‬ ‫העולם בגאוה דקדושה ובשמחה‪,‬‬ ‫אף שנאמר ָׁ"ש ְמע ּו ַע ִּמים יִ ְר ָ ּגזוּן"‪,‬‬ ‫קטן‪ ,‬או כונה יתירה בברכת התורה‬ ‫ונכנס לתוך האש ויצא ממנה שלם‪.‬‬ ‫ואמנם כולם שמעו ונבהלו‪ ,‬מכל‬ ‫בבוקר שלאחריו – אך ‪ ---‬עשה‬ ‫נתעורר אליעזר התעוררות גדולה‬ ‫מקום נשארו רק בבחינת שמיעה‬ ‫דבר מה! כך עשה אליעזר‪ ,‬ובזה‬ ‫מאד‪ ,‬אך אמר בלבו‪:‬‬ ‫ופחד לבד‪ ,‬ולא עשו שום מעשה‬ ‫נלחמים נגד היאוש‪.‬‬ ‫"לא אשאר בבחינת התעוררות‬ ‫למעשה‪ ,‬ועל כן בא עמלק‪ .‬אמר‬ ‫והשי"ת יעזור שנזכה להלחם‬ ‫לבד‪ ,‬אלא עלי לעשות מעשה!"‬ ‫יתרו‪ :‬העצה היא "שמע" – ששומע‬ ‫ביאוש‪ ,‬להתעורר ולעשות מעשה‬ ‫לפיכך החליט אליעזר להכנס‬ ‫האדם התעוררות‪" ,‬ובא" – שצריך‬ ‫קטן‪ ,‬ובשם ה' נעשה ונצליח!‬ ‫לביתו של אברהם אבינו‪.‬‬ ‫לבוא ולעשות דבר מה תכליתי‪.‬‬ ‫בדרכי רבותינו‬ ‫כיצד זוכים להיות גדול הדור מתוך "חמש דקות"?‬ ‫מעשה ה"חמש דקות"‬ ‫היה מאותם יחידי סגולה אשר‬ ‫גדלותו של הגאון האדיר רבי‬ ‫הסאטמאר רב זי"ע היה מדבר‬ ‫יונתן שטייף זי"ע‬ ‫מעשה נורא מסופר הממחיש‬ ‫עמהם בתורת הנסתר‪ .‬ומפורסם‬ ‫כיצד זכה רבנו להיות גדול הדור‪,‬‬ ‫הגאון האדיר ופוסק הדור רבי‬ ‫ההספד הנורא שנשא עליו הרבי‬ ‫ואיך נוכל אנו לילך בדרכיו‪.‬‬ ‫יונתן שטייף זי"ע‪ ,‬היה שר התורה‬ ‫מסאטמאר‪ ,‬בו קרא עליו את‬ ‫היה זה לאחר מלחמת‬ ‫"צר לִ י ָעלֶ ָ‬ ‫יך‪,‬‬ ‫המקרא (שמואל ב א‪ ,‬כז)‪ַ :‬‬ ‫ומרא דכולא תלמודא עוד בארץ‬ ‫העולם השניה‪ ,‬כאשר החלו‬ ‫ֲא ִחי יְ הוֹ נָ ָתן"‪.‬‬ ‫מולדתו באירופה‪ ,‬בעת שהיה‬ ‫תלמודי התורה להתייסד מחדש‪,‬‬ ‫העולם מלא בדור דעה של גדולי‬ ‫והתינוקות של בית רבן התחנכו‬ ‫הגאון האדיר ופוסק הדור רבי‬ ‫משה פיינשטיין זצ"ל‪ ,‬בספרי‬ ‫עולם וענקי רוח‪ .‬באותם ימים כיהן‬ ‫בדרך החינוך של "דער אלטער‬ ‫כראש בית דין בעיר פעסט‪ ,‬ותפס‬ ‫היים"‪ .‬יום אחד הקיץ אחיינו של‬ ‫תשובותיו (שו"ת אגרות משה)‪ ,‬מכנה‬ ‫רק יחידים מעטים בתואר "הגאון‬ ‫מקום נכבד בשורה הראשונה של‬ ‫רבי יונתן משנתו בשעה מאוחרת‬ ‫הגדול"‪ .‬הגאון רבי שלמה זלמן‬ ‫פוסקי הדור‪.‬‬ ‫מעט‪ .‬הלימודים בחדר החלו‬ ‫בשעה תשע‪ ,‬והוא איחר את‬ ‫אויערבאך זכה לתואר זה‪ ,‬ואף רבי‬ ‫ידוע הדבר‪ ,‬כי ה'מנחת אלעזר'‬ ‫המועד‪ .‬מחמת הבושה הגדולה‬ ‫יונתן שטייף זכה לתואר "הגאון‬ ‫בשנותיו‬ ‫זי"ע‪,‬‬ ‫ממונקאטש‬ ‫– שכן באותו דור היתה הבושה‬ ‫הגדול"‪.‬‬ ‫האחרונות כאשר הורו לו הרופאים‬ ‫מהרב ומלמד גדולה מאד – לא‬ ‫בני ביתו של רבי משה העידו‪,‬‬ ‫שלא יתענה ביום הכיפורים‪ ,‬לא‬ ‫רצה לילך לחדר דרך הרחובות‬ ‫כי בכל עת שדיבר רבי יונתן שטייף‬ ‫הסכים לכך אלא אם כן יקבל עליו‬ ‫הראשיים‪ ,‬וביקש לעקוף את הדרך‪.‬‬ ‫עם רבי משה פיינשטיין באמצעות‬ ‫ראש בית הדין דפעסט‪ ,‬רבי יונתן‪,‬‬ ‫איתרע מזלו ופגש בדרך את‬ ‫הטלפון‪ ,‬היה רבי משה נעמד מלוא‬ ‫את אחריות הפסק‪.‬‬ ‫דודתו (אחות רבי יונתן)‪ ,‬והיא שאלה‬ ‫קומתו לכבודו‪.‬‬ ‫כאשר הגיע לארצות הברית‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫הוא תובע מן האדם יותר מכפי‬ ‫באותן חמש דקות‪ .‬תחת אשר ישיח‬ ‫אותו למעשיו‪ .‬בלית ברירה השיב‬ ‫יכולתו באמת‪ .‬אם יעשה האדם‬ ‫שיחה בטילה ליד השולחן בהמתנה‬ ‫כי נרדם בשעה מאוחרת‪ .‬אמרה לו‬ ‫את המקסימום שביכולתו‪ ,‬ולאחר‬ ‫להתקררות המאכל‪ ,‬חטף חמש‬ ‫דודתו‪" :‬מחר חפצה אני לראותך‬ ‫מכן יתפלל וישתוקק לעלות מעלה‬ ‫דקות של לימוד‪ .‬מאותן חמש דקות‬ ‫כאן בדיוק בשעה תשע‪ ,‬איני רוצה‬ ‫בקודש‪ ,‬מבטיח החובת הלבבות כי‬ ‫צמח ועלה להיות גדול הדור"‪.‬‬ ‫שתאחר שוב"‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא יפתח לו שערים‬ ‫כיוצא בזה מספרים על ה'חתם‬ ‫למחרת‪ ,‬אכן המתינה לו דודתו‬ ‫ופתחים שהם למעלה מדרך הטבע‪.‬‬ ‫סופר' זי"ע‪ ,‬אשר העיד על עצמו‬ ‫ברחוב לוודא כי הגיע בזמנו‪ ,‬אך‬ ‫רבי יונתן שטייף עשה את‬ ‫בפני תלמידיו ואמר‪" :‬מאותן דקות‬ ‫באותה שעה סיפרה לו מעשה‬ ‫המקסימום שביכולתו וניצל כל‬ ‫(של בין הפרקים) נעשיתי גאון"‪.‬‬ ‫הנשמר לדורות‪ .‬אמרה לו‪" :‬חפצה‬ ‫אני לספר לך‪ ,‬אחי רבי יונתן‪ ,‬כלום‬ ‫חמש דקות פנויות‪.‬‬ ‫כיצד נעשים גדול הדור‬ ‫יודע אתה כיצד צמח להיות גדול‬ ‫וכאשר מנצלים כל חמש דקות‪,‬‬ ‫הדור כזה? אני אגיד לך"‪ .‬וכה‬ ‫אומר הקדוש ברוך הוא‪" :‬אני‬ ‫מ"חמש דקות"?‬ ‫סיפרה לו‪:‬‬ ‫אפתח לך שערים חדשים!"‬ ‫לכאורה יש להבין‪ :‬כיצד אפשר‬ ‫"בילדותו‪ ,‬כאשר הגישה אמו‬ ‫כל אחד ואחד מאתנו לפי‬ ‫להגיע למדרגת גדול הדור מתוך‬ ‫את סעודת הערב והיה המאכל‬ ‫מדרגתו‪ ,‬אם ננצל כל רגע ורגע‪,‬‬ ‫חמש דקות בלבד?‬ ‫רותח‪ ,‬היה רבי יונתן אומר כך‪:‬‬ ‫יפתח לנו הקדוש ברוך הוא שערים‬ ‫התירוץ לכך נמצא בדברי הספר‬ ‫'אמא‪ ,‬המאכל חם הוא‪ ,‬ובחמש‬ ‫ופתחים חדשים שהם למעלה מכוח‬ ‫'חובת הלבבות'‪ .‬כותב החובת‬ ‫הדקות הללו עד שיתקרר המאכל‪,‬‬ ‫טבענו‪.‬‬ ‫הלבבות כי אין הקדוש ברוך‬ ‫אלך ללמוד'‪ .‬היה נוטל ספר ולומד‬ ‫תולדות העיה"ק 'טבריא של מעלה'‪ ,‬הצדיקים שהאירו את‬ ‫הישוב‪ ,‬וקדושי עליון הטמונים שם‬ ‫טבריא של מעלה‬ ‫ה"ים כנרת"‬ ‫ה'" – שהמקום מלא בברכת ה'‪,‬‬ ‫בפרקי דרבי אליעזר‪" :‬והנחילו‬ ‫הים הנבחר וברכת שבט‬ ‫שכיון שהקב"ה בחר בו‪ ,‬הרי הוא‬ ‫לשבט נפתלי" – שהנחיל הבורא‬ ‫נפתלי‬ ‫מלא ברכה‪ .‬הן השדות שבחלק‬ ‫את הים הזה לשבט נפתלי‪ ,‬שנפל‬ ‫נפתלי מלאים פירות וכרמים‪ ,‬והן‬ ‫בעזה"י‪ ,‬הננו עולים כעת לעיר בחלקו בעת חלוקת הארץ‪.‬‬ ‫ים כנרת נתברך בריבוי דגים מכל‬ ‫(ויעויין במה שנתבאר באריכות בפרק‬ ‫הקודש טבריא‪ ,‬אל "ים כנרת"‪,‬‬ ‫המינים‪ ,‬כפי שנראה לקמן מדברי‬ ‫לראות ולהתבונן בדברים נפלאים "דער חלזון פיש" אודות הסתירה בדברי חז"ל‪,‬‬ ‫הפסיקתא והירושלמי‪.‬‬ ‫המובאים בדברי חז"ל מגודל דבמקום אחד משמע שהכנרת היא בחלקו של‬ ‫נפתלי‪ ,‬ובמקום אחר איתא שהיא בחלקו של‬ ‫מעלת וקדושת הים הזה‪.‬‬ ‫עוד יש לומר‪ ,‬ד"ומלא ברכת‬ ‫בפרקי דרבי אליעזר (פרק יח)‪ ,‬זבולון)‪.‬‬ ‫ה'" קאי על מה שידוע שבארה של‬ ‫"שנאמר" – ככתוב בפסוק‬ ‫וכן במדרש תהלים (מזמור צב)‪,‬‬ ‫מרים נגנזה בתוך ים טבריא‪ ,‬וזהו‬ ‫אמר התנא הקדוש רבי אליעזר (דברים לג‪ ,‬כג)‪" :‬נפתלי שבע רצון‬ ‫עומק הפשט "ומלא ברכת ה'"‪.‬‬ ‫הגדול בזה הלשון‪" :‬שבעה ימים ומלא ברכת ה'‪ ,‬ים ודרום ירשה"‪.‬‬ ‫טעם ראש הלויתן לעתיד‬ ‫ברא הקדוש ברוך הוא" – שבעה וביאר הרד"ל שם‪ ,‬דמה שנאמר‬ ‫ימים ברא הבורא יתברך בעולמו‪" ,‬נפתלי שבע רצון" היינו שנפתלי‬ ‫לבוא כטעם דגי ים כנרת‬ ‫"ומכולם לא בחר אלא ים כנרת" – מרוצה ושמח בחלקו‪ ,‬שכיון שבחר‬ ‫מעלת הים הזה גדולה מאד‪,‬‬ ‫הרי שהים הזה חביב לפניו יתברך הקב"ה בים כנרת‪ ,‬ממילא גם הוא‬ ‫יותר מכל שאר הימים‪ .‬ומוסיף שם שבע רצון בנחלה זו‪" .‬ומלא ברכת עד שבפסיקתא (בבא קמא פ"ח) איתא‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪6‬‬ ‫בדרך מותר להם ללקט עצים סביב‬ ‫אשר ראינו בפרקי דרבי אליעזר‬ ‫שנתברכה הכנרת בריבוי דגים‬ ‫מקום חנותם‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫ובמדרש תהלים וכן בתוספתא‬ ‫מופלג‪ .‬ואמרו שם בפסיקתא‬ ‫ואמרה הגמרא שהתקנה‬ ‫בבא קמא (פ"ח)‪ ,‬שם מפורש‬ ‫שלדגי ים טבריא יש טעם מיוחד‬ ‫הששית היא‪" :‬ומתחמין בימה של‬ ‫שהכנרת היא בחלקו של נפתלי‪.‬‬ ‫במינו‪ ,‬וזה לשונם‪" :‬נוטל הקדוש‬ ‫טבריא" – שמותר לכל אדם לצוד‬ ‫וצריך לזכור זאת‪ ,‬כי לקמן נראה‬ ‫ברוך הוא אורו של לויתן ועושה‬ ‫דגים בים טבריא (אף שאינו בחלקו)‪.‬‬ ‫בזוהר הקדוש ובמקומות נוספים‬ ‫סוכה לצדיקים‪ ,‬ואומר כל מי‬ ‫ומכאן ראיה שהיה ים טבריא‬ ‫שהכנרת היא בחלקו של זבולון‪,‬‬ ‫שעשה מצות יבא ויטול ויאכל‬ ‫מבורך ומלא בדגים לכל‪.‬‬ ‫ובעזה"י נבוא ליישב סתירה זו‪.‬‬ ‫מראשו"‪.‬‬ ‫אמנם‪" ,‬ובלבד שלא יפרוס‬ ‫היינו‪ ,‬שלעתיד לבוא כשיבא‬ ‫תקנות יהושע בן נון בים כנרת‬ ‫משיח צדקנו‪ ,‬יזכו הצדיקים‬ ‫קלע" – דהיינו שאין לפרוס רשת‬ ‫העשויה מקנים‪ .‬והטעם לזה הוא‪:‬‬ ‫הנה בגמרא במסכת בבא קמא‬ ‫לישב בסוכה העשויה מעורו של‬ ‫"ויעמיד את הספינה" – שאם‬ ‫(פא‪ ,‬ב) איתא שכל הכנרת היתה‬ ‫לויתן‪ ,‬והקב"ה יאכילם מראשו‬ ‫ישתמשו ברשת כזו‪ ,‬היא תעכב‬ ‫מבורכת בדגים‪ ,‬וכאמור זהו‬ ‫של הלויתן‪ .‬ומוסיפה הפסיקתא‪:‬‬ ‫את הספינות מלעבור‪" .‬אבל צדין‬ ‫פשוטו של מקרא "ומלא ברכת ה'"‪.‬‬ ‫"וטעמו יהא כטעם ראש של דג‬ ‫ברשתות ובמכמרות" – אבל מותר‬ ‫ושם בגמרא הובאה הלכה מיוחדת‬ ‫שבים טבריא" – שטעם הלויתן‬ ‫להשתמש בשאר רשתות‪ ,‬ואפילו‬ ‫שנקבעה בנוגע לים כנרת‪.‬‬ ‫יהיה ממש כטעם הדגים הנמצאים‬ ‫ב'מכמור'‪ ,‬שהמלבי"ם פירש‬ ‫אמרו שם בגמרא‪" :‬תנו רבנן‪,‬‬ ‫בטבריא‪ .‬נמצא שדגי טבריא‬ ‫שהיא רשת גדולה מאד; וכיון‬ ‫עשרה תנאים התנה יהושע" –‬ ‫יש להם טעם מעין גן עדן‪ ,‬עד‬ ‫שאין הרשתות הללו מעכבות את‬ ‫עשרה תנאים התנה יהושע בן‬ ‫שמעידים עליהם שראש הלויתן‬ ‫הספינות‪ ,‬מותר לצוד בהן דגים‬ ‫נון בעת הנחילו את הארץ‪ .‬וכפי‬ ‫יהיה בטעם זה‪ .‬וזהו ביאור הכתוב‬ ‫ככל שיחפוץ‪.‬‬ ‫שהביא הרמב"ם (הל' נזקי ממון פ"ה ה"ג)‪,‬‬ ‫"מלא ברכת ה'"‪.‬‬ ‫איתא בגמרא (בבא קמא פא‪ ,‬א)‪" :‬תנו‬ ‫שיהושע ובית דינו התנו עשרה‬ ‫תנאים כדי שיוכלו בני אדם לדור‬ ‫ים כנרת מלא בדגים‬ ‫רבנן‪ ,‬ימה של טבריא בחלקו של‬ ‫נפתלי היתה" – היינו שים כנרת‬ ‫זה עם זה בשלום‪.‬‬ ‫בירושלמי‬ ‫(מס' שקלים פ"ו‪ ,‬ה"ב)‬ ‫היה בחלקו של שבט נפתלי‪" .‬ולא‬ ‫והמפרשים נתקשו מכח מה‬ ‫איתא‪" :‬מימיה של טבריא נתברכו‬ ‫עוד אלא שנטל מלא חבל חרם"‪,‬‬ ‫יכול היה יהושע להתנות תנאים‬ ‫לגדל דגים הרבה" – שמי טבריא‬ ‫שקיבל נפתלי גם רצועת קרקע‬ ‫בנחלת השבטים‪ ,‬ויש בזה שני‬ ‫נתברכו בברכה מיוחדת לגדל‬ ‫סמוך לים מצד דרום‪ .‬ופירש‬ ‫מהלכים‪ .‬ה'עין יעקב' (בפירוש ה'בונה')‬ ‫דגים לאין שיעור‪ .‬וגם זה בכלל‬ ‫הראב"ד‪ ,‬שהיה זה כדי שיוכלו‬ ‫ביאר‪ ,‬דכיון שנאמר (יהושע יא‪ ,‬כג)‪:‬‬ ‫"ומלא ברכת ה'"‪ .‬וה'בן איש חי'‬ ‫להשתמש שם במכמורות של‬ ‫"ויקח יהושע את כל הארץ"‪ ,‬ואחר‬ ‫כתב שברכה זו היא מכח בארה של‬ ‫דגים; ולפי שהרשתות הן ארוכות‬ ‫כך "ויתנה יהושע לנחלה לישראל‬ ‫מרים הנמצאת שם‪.‬‬ ‫מאד‪ ,‬צריכין מקום פנוי שיוכלו‬ ‫כמחלקתם לשבטיהם"‪ ,‬הרי‬ ‫לפרוס אותן שם‪ ,‬ומשם להשליכן‬ ‫שיהושע קנה את כל הארץ והוא‬ ‫מהו ביאור הענין?‬ ‫לים ולמושכן חזרה‪.‬‬ ‫היה ה'בעל הבית' עליה‪ ,‬ועל כן היה‬ ‫אמנם בעצם הדבר‪ ,‬רב הנסתר‬ ‫וכל זה הוא "לקיים מה שנאמר"‪,‬‬ ‫יכול להנחיל לבני ישראל על מנת‬ ‫על הנגלה‪ ,‬מהו הביאור בזה שמכל‬ ‫להשלים הברכה שבירך משה‬ ‫כן ובדיוק כפי רצונו‪.‬‬ ‫הימים "לא בחר אלא ים כנרת"?‬ ‫רבינו את נפתלי (דברים לג‪ ,‬כג)‪:‬‬ ‫דרך נוספת היא על פי דברי‬ ‫בפשטות הוא מפני שהים הזה‬ ‫"ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון‬ ‫הרמב"ן (סוף פרשת בחוקותי)‪ ,‬שיהושע‬ ‫נמצא ב'ארץ ישראל'‪ .‬אולם מצינו‬ ‫ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה"‪.‬‬ ‫היה לו דין 'מלך'‪ ,‬ולמלך יש כח‬ ‫בדברי הזוהר הקדוש מאמרים‬ ‫ופירש רש"י בחומש‪ ,‬שיירש נפתלי‬ ‫לתקן תקנות לטובת העם‪.‬‬ ‫רבים המורים שים כנרת מרמז‬ ‫סיי את הים ‪ -‬הוא ים כנרת ‪ -‬וסיי‬ ‫על השכינה הקדושה‪ ,‬ועל כינורו‬ ‫את הדרום‪ ,‬והוא שפת הים מצד‬ ‫תקנת יהושע בענין דגי טבריא‬ ‫של דוד המלך‪ ,‬ועל כסא הכבוד‪,‬‬ ‫דרומו‪.‬‬ ‫הגמרא מונה שם את כל תקנות‬ ‫ומשום כך יוצא החלזון מהכנרת‪,‬‬ ‫עוד אמרו בגמרא‪ ,‬דאף שנפתלי‬ ‫יהושע‪ ,‬כגון שמותר לרעות בהמה‬ ‫כפי שנראה לקמן בדברי הזוהר‪.‬‬ ‫קיבל את טבריא בחלקו‪ ,‬מכל‬ ‫ביערות‪ ,‬או ששיירה ההולכת‬ ‫קודם שנמשיך‪ ,‬עלינו לציין את‬ ‫‪7‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫רמת הגולן‪ ,‬וזורם ממזרח למערב‬ ‫אומרים שאינו אילת אלא מקום‬ ‫מקום התקין יהושע בן נון שיהא‬ ‫ונשפך לירדן מדרום לים כנרת‪.‬‬ ‫אחר‪ ,‬שבגירסת הירושלמי הוא‬ ‫כל אדם רשאי לצוד שם דגים‪.‬‬ ‫הנהר השלישי הוא "קרמיון"‪,‬‬ ‫"ימא דשוליאס"‪.‬‬ ‫והרביעי הוא "פיגא"‪.‬‬ ‫ובספר 'דקדוקי סופרים' הביא‬ ‫שבעה ימים וארבעה נהרות‬ ‫ולפי המבואר בספר 'הערוך'‪,‬‬ ‫גירסא דומה‪" :‬ימא של שחלת"‪.‬‬ ‫המקיפים את ארץ ישראל‬ ‫שני נהרות אלו‪ ,‬קרמיון ופיגא‪,‬‬ ‫ובמדרש שוחר טוב הגירסא היא‬ ‫גרסינן בגמרא במסכת בבא‬ ‫הם הנהרות 'אמנה' ו'פרפר'‬ ‫"שיריאס"‪ .‬ויש אומרים שהוא ים‬ ‫בתרא (עד‪ ,‬ב) כעין היסוד שראינו‬ ‫המפורסמים הסמוכים לדמשק‪.‬‬ ‫הנקרא 'עלטבי'‪ ,‬הנמצא כמרחק‬ ‫בפרקי דרבי אליעזר‪ :‬שבעה ימים‬ ‫והיום נקרא נהר קרמיון בשם‬ ‫כ"ד קילומטר ממזרח לדמשק‬ ‫יש בעולם‪ ,‬ואחד מהם הוא ים‬ ‫'באראדי'‪ ,‬ונהר פיגא נקרא‬ ‫שבסוריא‪.‬‬ ‫כנרת‪ .‬והוסיפה הגמרא שיש עוד‬ ‫'פידזשי'‪ ,‬הדומה מאד לשם 'פגא'‬ ‫ונמשיך בלשון הגמרא‪" :‬וימה‬ ‫ארבעה נהרות‪ ,‬והקיפם הקדוש‬ ‫המוזכר בגמרא‪.‬‬ ‫של חילתא"‪ ,‬והוא הים הרביעי‪.‬‬ ‫ברוך הוא לארץ ישראל‪.‬‬ ‫בספר 'מדרש תלפיות' הביא‬ ‫והיכן הוא? יש אומרים שהוא‬ ‫ודבר זה עולה בקנה אחד עם‬ ‫בשם הרמ"ק ז"ל‪ ,‬שביאר טעם‬ ‫'פיאלי ים'‪ ,‬הנמצא כמרחק י"ז‬ ‫מה שאמרו חז"ל שארץ ישראל‬ ‫הדבר‪ :‬מפני מה הקיף הקדוש ברוך‬ ‫קילומטר ממזרח ל'בניאס'‪ ,‬והיום‬ ‫וירושלים הם 'טבורו של עולם'‪,‬‬ ‫הוא את ארץ ישראל בשבעה ימים‬ ‫נקרא 'ברכת רם' ובלשון ערב‬ ‫היינו מרכז העולם‪ ,‬והגמרא‬ ‫וארבעה נהרות? ומה היתה הכוונה‬ ‫'בלדה לחולי'‪ .‬ויש אומרים שהוא‬ ‫מבארת איך כל הימים והנהרות‬ ‫בזה?‬ ‫ים 'אנטיוכיא'‪ ,‬הסמוך לעיר חלב‬ ‫שבעולם מקיפים את ארץ ישראל‪.‬‬ ‫וביאר בשם הרמ"ק‪ ,‬דהנה חז"ל‬ ‫שבסוריא‪.‬‬ ‫ואמרו בגמרא‪" :‬כי אתא רב‬ ‫גזרו טומאה על ארץ העמים‪,‬‬ ‫הים החמישי הוא "ימה של‬ ‫דימי"‪ ,‬כשבא רב דימי מארץ‬ ‫ובכלל כשבא אדם מארץ העמים‬ ‫סבכי"‪.‬‬ ‫ישראל לבבל‪ ,‬אמר בשם רבי יוחנן‬ ‫ונכנס עתה לארץ הקודש ‪ -‬וכבר‬ ‫הים השישי הוא "ים אספמיא"‪.‬‬ ‫(שהיה תנא בארץ ישראל ודר בטבריא)‪" :‬מאי‬ ‫אמרו במשנה במסכת כלים שארץ‬ ‫ובירושלמי הגירסא היא "ימא‬ ‫דכתיב"‪ ,‬מהו שנאמר בכתוב (תהלים‬ ‫ישראל "מקודשת מכל הארצות" ‪-‬‬ ‫ה'דקדוקי‬ ‫וכתב‬ ‫דאפמיא"‪.‬‬ ‫כד‪ ,‬ב) "כי הוא על ימים יסדה ועל‬ ‫לכן סיבב הבורא יתברך שמכל צד‬ ‫סופרים' שבכל הגירסאות הישנות‬ ‫נהרות יכוננה"?‬ ‫שיבוא אדם לארץ ישראל‪ ,‬ימצא‬ ‫של הגמרא היה כתוב 'אפמיא'‬ ‫היינו שהעמיד הקדוש ברוך‬ ‫ים או נהר שיוכל לטבול בו‪ ,‬כדי‬ ‫כבגירסת הירושלמי‪ ,‬ולכאורה‬ ‫הוא את ארץ ישראל כשהיא‬ ‫שייכנס לארץ ישראל בקדושה‬ ‫היא הגירסא הנכונה‪ .‬ואפמיא היא‬ ‫מוקפת ימים ונהרות‪ .‬ואמרו‬ ‫ובטהרה‪.‬‬ ‫ים בסוריא הסמוך לארץ ישראל‪,‬‬ ‫בגמרא‪" :‬אלו שבעה ימים וארבעה‬ ‫ונזכר במשנה בסוף מסכת חלה‬ ‫נהרות שמקיפין את ארץ ישראל"‪.‬‬ ‫הנסים הנפלאים בים כנרת;‬ ‫כשם עיר שהיה שם ים לפנים‪ .‬וזה‬ ‫ואלו הם שבעה ימים‪ :‬הראשון‬ ‫הנס הראשון ‪ -‬שאין מי הירדן‬ ‫מסתבר יותר מן השם 'אספמיא'‪,‬‬ ‫והחשוב מכולם הוא "ימה של‬ ‫והכנרת מתערבים‬ ‫שהרי אמרו בגמרא בבא בתרא (לח‪,‬‬ ‫טבריה"‪ .‬וכפי שראינו בפרקי דרבי‬ ‫בעזרת ה' יתברך‪ ,‬נראה עתה‬ ‫א) שאספמיא רחוקה מהלך שנה‬ ‫אליעזר ובמדרש תהלים‪ ,‬שבחר‬ ‫נסים נפלאים הנעשים בים כנרת‪.‬‬ ‫מארץ ישראל‪ ,‬וכאן חשיב שבעה‬ ‫הקדוש ברוך הוא בים כנרת מכל‬ ‫ונפתח במדרש רבה בראשית (ד‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫ימים המקיפים את ארץ ישראל‬ ‫הימים שבעולם‪.‬‬ ‫אמר שם המדרש‪" :‬אמר רבי יונה"‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫הים השני הוא "ימה של סדום"‪,‬‬ ‫‪ -‬רבי יונה אמר‪" :‬אל תתמה"‪ ,‬אל‬ ‫עוד אמרו בגמרא שהים‬ ‫והוא "ים המלח"‪ .‬ונקרא ימה של‬ ‫תתמה על העננים שהם שואבים‬ ‫השביעי הוא "ים הגדול"‪ .‬אלו הם‬ ‫סדום על שם העיר סדום שנהפכה‬ ‫את הלחות מן הים‪ ,‬ואינם שואבים‬ ‫שבעה ימים המקיפים את ארץ‬ ‫למלח‪ ,‬הנמצאת סמוך לים זה‪.‬‬ ‫אלא את המים המתוקים ולא‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫הים השלישי הוא "ימה של‬ ‫את המים המלוחים‪ .‬והאריך שם‬ ‫ואחר כך אמרו בגמרא‪" :‬ואלו‬ ‫חילת"‪ .‬ונחלקו בזה המפרשים מהו‬ ‫המדרש שדבר זה הוא מעשה נסים‬ ‫הן ארבע נהרות"‪ .‬הנהר הראשון‬ ‫ים זה‪ .‬יש אומרים שצריך להחליף‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫הוא ה"ירדן"‪ ,‬הידוע עד היום‪ .‬השני‬ ‫החי"ת באל"ף‪ ,‬והוא "אילת"‪,‬‬ ‫ואמר רבי יונה‪ :‬אראך עוד מקום‬ ‫הוא ה"ירמוך"‪ ,‬הנמצא בגבול דרום‬ ‫הנקרא היום "מפרץ אילת"‪ .‬ויש‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪8‬‬ ‫הוא בזכות יעקב אבינו‪.‬‬ ‫טבריא‪ ,‬הביא מכמה מאמרי חז"ל‬ ‫בעולם שאין המים המלוחים‬ ‫בנביאים (יהושע ד‪ ,‬כב)‪" :‬והודעתם‬ ‫וראשונים שמי הכנרת "מימיו‬ ‫והמתוקים מתערבים יחד‪ .‬ואמר‬ ‫את בניכם לאמר ביבשה עבר‬ ‫מתוקים"‪ .‬וכן ב'מסעות של רבי‬ ‫רבי יונה‪ :‬אל תתמה על מעשה‬ ‫ישראל את הירדן הזה"‪ ,‬שיספרו‬ ‫יעקב' (שהיה מאחרוני הראשונים) כתב‬ ‫העננים‪ ,‬אלא לך וראה את מי‬ ‫לדורות הבאים שכשנכנסו לארץ‬ ‫וזה לשונו‪" :‬המים של הכנרת‬ ‫הירדן הנכנסים לתוך "ימה של‬ ‫עברו בירדן בנסים גדולים‪ .‬ואיתא‬ ‫מתוקה מאד‪ ,‬והם ממש טועמים‬ ‫טבריא"‪ .‬וכפי שפירש ה'עץ יוסף'‪,‬‬ ‫במדרש ש"ישראל" האמור כאן‬ ‫בהם טעם מתיקות שאין בעולם‬ ‫שמי הירדן הם מתוקים‪ ,‬וים‬ ‫הוא 'ישראל סבא'‪ ,‬היינו יעקב‬ ‫כמוהו")‪.‬‬ ‫טבריא הוא מלוח (לפי המדרש)‪ ,‬ואף‬ ‫אבינו‪ ,‬שבקע את הירדן בבחינת‬ ‫על פי כן "ולא מתערב בה" ‪ -‬אינם‬ ‫מעשה אבות סימן לבנים‪.‬‬ ‫מעשה אבות סימן לבנים‬ ‫מתערבים זה בזה‪.‬‬ ‫בכתובים (תהלים קיד)‪" :‬מה לך‬ ‫הנס השני הנמצא בכנרת הוא‬ ‫ועד היום הזה ניתן לראות פלא‬ ‫הים כי תנוס" – זהו קריעת ים‬ ‫נס שאינו מפורסם כל כך‪ ,‬ומקורו‬ ‫זה‪ ,‬שהמים הנכנסים מצד צפון‬ ‫סוף‪" .‬הירדן תסב לאחור" – זהו‬ ‫במדרש רבה פרשת וישלח (עו‪ ,‬ה)‬ ‫לדרום בתוך ים טבריא‪ ,‬נראים‬ ‫מה שהיה בכניסתם לארץ‪ .‬ומפרש‬ ‫בשם "רבי יהודה ברבי סימון בשם‬ ‫בבירור כשני גוונים שונים!‬ ‫הכתוב טעם הדבר‪" :‬מלפני אלוק‬ ‫רבי יוחנן"‪.‬‬ ‫איתא במדרש‪" :‬מעשה נסים‬ ‫יעקב"‪ .‬ודייק ה'עץ יוסף' שלא‬ ‫על הפסוק (בראשית לב‪ ,‬יא) שאמר‬ ‫יש בדבר" ‪ -‬והנה יש להתבונן‪,‬‬ ‫נאמר "אלוקי אברהם" או "אלוקי‬ ‫יעקב אבינו‪" :‬קטנתי מכל החסדים‬ ‫הלא כל הבריאה כולה מעשה‬ ‫יצחק"‪ ,‬אלא דווקא "אלוק יעקב"‪,‬‬ ‫ומכל האמת אשר עשית את עבדך‪,‬‬ ‫נסים היא‪ ,‬וכל ענין ה'טבע' אינו‬ ‫לרמז על זכותו של יעקב אבינו‬ ‫כי במקלי עברתי את הירדן הזה‬ ‫אלא הסתר‪ ,‬וכידוע ש'הטבע'‬ ‫שבקיעתו את הירדן עמדה לבניו‬ ‫ועתה הייתי לשני מחנות"‪ .‬והנה‬ ‫בגימטריא 'אלקים'‪ ,‬שגם הנהגת‬ ‫אחריו‪.‬‬ ‫פשטות הלשון "הירדן הזה" מורה‬ ‫הטבע היא בהשגחת הבורא‬ ‫על נהר הירדן הידוע‪ ,‬ולשיטת רבי‬ ‫יתברך אלא שהיא בבחינת הסתר‪.‬‬ ‫הנס השני‪ :‬יעקב אבינו בחמי‬ ‫יוחנן אמר יעקב אבינו שבקע את‬ ‫אולם כאן נראה חלק הנס בחוש‪,‬‬ ‫טבריא‬ ‫הירדן‪.‬‬ ‫בין במה שהירדן נכנס לתוך ימה‬ ‫כל האמור הוא לשיטת רבי‬ ‫וזהו שאמר יעקב אבינו‪:‬‬ ‫של טבריא‪ ,‬ועל זה אמר רבי יונה‬ ‫יוחנן שיעקב אבינו עבר את הירדן‬ ‫"רבוש"ע‪ ,‬ירא אני שמא נתמעטו‬ ‫שמזה יש להבין ענין העננים שאין‬ ‫ובקעו במקלו‪ .‬אולם יש דעה שניה‬ ‫זכויותי‪ ,‬שכבר נעשה לי נס פעם‬ ‫שואבים אלא מים מתוקים ולא‬ ‫במדרש‪ ,‬היא דעת רבי לוי‪ ,‬הסובר‬ ‫אחת ובקעתי את הירדן"‪ .‬ומתי‬ ‫מים מלוחים‪.‬‬ ‫שמעשה זה של יעקב אבינו היה‬ ‫בקע יעקב את הירדן? בעת שברח‬ ‫נמצא שיש נס נפלא בימה של‬ ‫בים כנרת‪ ,‬במקום שנמצאים 'חמי‬ ‫מפני עשו בדרכו לחרן‪ .‬ואמר רבי‬ ‫טבריא‪ ,‬שמי הירדן נכנסים בתוכו‬ ‫טבריא'‪ ,‬שהם משיורי מי המבול‬ ‫יוחנן‪ ,‬שמה שבקע יעקב אבינו את‬ ‫ואין המים מתערבים זה בזה‪ ,‬וניתן‬ ‫ו'פתחה של גיהנם'‪ ,‬ועל כן מימיהם‬ ‫הירדן היה בבחינת "מעשה אבות‬ ‫לראות בחוש שני גוונים שונים‬ ‫רותחים‪ .‬ונקרא המקום "ירדן"‬ ‫סימן לבנים" לדורות הבאים שגם‬ ‫במים‪ .‬וזהו הנס הראשון הנראה‬ ‫לפי שהירדן נשפך לתוך ימה של‬ ‫להם יבקע הירדן‪.‬‬ ‫בכנרת‪.‬‬ ‫טבריא‪ ,‬ושם נעשה הנס ליעקב‬ ‫וזה לשון המדרש‪" :‬רבי יהודה‬ ‫(והנה ראוי להעיר במה שהבאנו‬ ‫אבינו שעבר בשלום‪.‬‬ ‫ברבי סימון בשם רבי יוחנן אמר‪,‬‬ ‫לעיל מהמדרש שאין מים מלוחים‬ ‫ומה היה הנס שם? אמר רבי לוי‪:‬‬ ‫בתורה‪ ,‬בנביאים‪ ,‬בכתובים‪ ,‬מצינו‬ ‫ומתוקים מתערבים‪ ,‬והביאו ראיה‬ ‫"אתר הוא תמן מצווח ירדן בחמי‬ ‫שלא עברו ישראל את הירדן אלא‬ ‫מהירדן וים כנרת‪ .‬והנה המפרשים‬ ‫טבריא" – המקום ההוא צועק עד‬ ‫בזכותו של יעקב"‪.‬‬ ‫על אתר – ובהם בעל 'עץ יוסף'‬ ‫היום הזה‪ .‬שבעת כניסת הירדן‬ ‫בתורה‪" :‬כי במקלי עברתי‬ ‫ועוד – כתבו שמי הירדן מתוקים‬ ‫לחמי טבריא נשמע קול רעש גדול‬ ‫את הירדן הזה"‪ .‬ופירש ה'עץ‬ ‫ומי הכנרת מלוחים‪.‬‬ ‫מפגישת שני סוגי המים‪.‬‬ ‫יוסף' שבזה שהזכירה התורה‬ ‫אולם באמת בזוהר הקדוש‬ ‫ואמר רבי לוי‪ ,‬כשם שהמקום‬ ‫שבקע יעקב את הירדן‪ ,‬רמזה לנו‬ ‫מבואר שמי הכנרת מתוקים מאד‪.‬‬ ‫צועק עכשיו‪ ,‬כך צעק אז‪ .‬ומעשה‬ ‫שהוא סימן לבנים למה שיארע‬ ‫וכן בספר 'טבור הארץ' להגה"ק‬ ‫שהיה כך היה‪" :‬בבהלה נכנס אבינו‬ ‫כשייכנסו ישראל לארץ‪ ,‬שהכל‬ ‫רבי משה קליערס זי"ע‪ ,‬רבה של‬ ‫‪9‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫רבה (לח‪ ,‬י) איתא שאז יצא אוקיינוס‬ ‫יעקב לשם" – כשברח יעקב מעשו הבאר‪ ,‬ומימיה אינם מתערבים במי‬ ‫מגבולו‪ ,‬ועל כן נקראו "מציעים"‪.‬‬ ‫נכנס לשם בבהלה‪" ,‬ונעל בפניו טבריא‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬לעתיד לבוא יצאו‬ ‫עשו" – שעמד עשו בדרך באופן‬ ‫המים מהנחל ויזרמו לים טבריא‪,‬‬ ‫הנס הרביעי‪ :‬לעתיד לבוא‬ ‫שלא יוכל יעקב לעבור‪ .‬ולא היה לו‬ ‫לים המלח ולים הגדול‪.‬‬ ‫דרך אלא להיכנס לתוך חמי טבריא‬ ‫עוד נס רביעי יש בים של‬ ‫הרותחים‪ ,‬והיתה נשקפת לו סכנה‬ ‫והקשה הירושלמי‪ :‬בשלמא לים‬ ‫טבריא‪ ,‬וכפי שהזכרנו לעיל‬ ‫עצומה‪.‬‬ ‫הגדול וים המלח צריכים המים‬ ‫שעתידים להיות נסים גדולים בים‬ ‫להגיע כדי למתקם‪ ,‬שכתוב בנביא‬ ‫וסיפר המדרש‪" :‬וחתר לו כנרת לעתיד לבוא בביאת המשיח‪.‬‬ ‫(יחזקאל מז‪ ,‬ח) "ונרפאו המים" – שיהיו‬ ‫הקדוש ברוך הוא חתירה במקום‬ ‫בירושלמי במסכת שקלים (פ"ו‬ ‫המים מתוקים ולא מלוחים‪ .‬אך‬ ‫אחר ויצא"‪ .‬שעשה לו הקב"ה נס‬ ‫ופתח לו דרך לצאת‪ .‬ובפירוש ה"ב) הביא נבואת יחזקאל הנביא‪,‬‬ ‫למה צריך הנחל להגיע לים טבריא‪,‬‬ ‫'יפה תואר' כתב שהנס היה על ידי והביאו שם פסוק מזכריה (יד‪ ,‬ח)‪:‬‬ ‫והלא מי טבריא מתוקים הם? (ואגב‪,‬‬ ‫שיעקב השתמש במקלו‪ ,‬ועל ידי "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים‬ ‫מכאן ראיה לשיטת הזוהר הקדוש ומסעות רבי‬ ‫המקל נעשתה לו דרך חדשה שבה מירושל‍ים"‪ .‬שלעתיד לבוא יצא‬ ‫יעקב שים טבריא הוא מים מתוקים‪ ,‬דלא כהבנת‬ ‫נחל מבית המקדש‪ ,‬ודרשו שם‬ ‫נמלט‪.‬‬ ‫העץ יוסף)‪.‬‬ ‫הפסוקים‪.‬‬ ‫למה צריכים להכניס מי הנחל‬ ‫מסיים המדרש על הפסוק‪:‬‬ ‫וכתיב שם בהמשך הכתוב‪:‬‬ ‫"הדא הוא דכתיב (ישעיה מג‪ ,‬ב)‪ :‬כי‬ ‫לטבריא אם כבר מתוקים הם?‬ ‫תעבר במים אתך אני‪ ,‬ובנהרות "וירדו על הערבה"‪ ,‬ואמר‬ ‫ומשני הירושלמי‪" :‬לרבות‬ ‫לא ישטפוך"‪ .‬ביאור הענין‪ ,‬שבעת הירושלמי‪" :‬זה ים של טבריא"‪.‬‬ ‫דגתם" – כדי שירבו שם הדגים‬ ‫שתעבור במים אהיה עמך‪ ,‬פירוש‪ ,‬שהנחל היוצא מבית‬ ‫מאד‪ .‬וכדכתיב בנביא‪" :‬למינה‬ ‫והנהרות לא יוכלו לשטוף אותך‪ .‬המקדש ירד עד ים טבריא‪" .‬ובאו‬ ‫תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה‬ ‫ובתיבת "נהרות" כיוונה התורה הימה" – זה ים המלח‪ ,‬שהנחל יגיע‬ ‫מאד"‪ ,‬שבכנרת יהיו דגים כבים‬ ‫לשני נהרות‪ :‬ים כנרת ונהר הירדן‪ .‬גם לים המלח‪" .‬אל הים המציעים"‬ ‫הגדול‪ .‬וסיים הירושלמי‪" :‬למיני‬ ‫ויש לפרש ש"במים" קאי על ים – זה הים הגדול‪.‬‬ ‫מינים תהיה דגתם" – שיתרבו שם‬ ‫ושאלה הגמרא‪ :‬למה נקראו ים‬ ‫כנרת‪ ,‬שהוא אחד משבעה ימים‪,‬‬ ‫מינים הרבה‪.‬‬ ‫ו"נהרות" קאי על הירדן‪ ,‬שנספר המלח והים הגדול בשם "מציעים"?‬ ‫והוסיף הירושלמי‪ ,‬שכל דבר‬ ‫כנהר‪ .‬ועל זה הבטיח הקדוש ברוך ומשני‪" :‬כנגד שני פעמים שיצאו" –‬ ‫שיהיה לעתיד לבוא יש דוגמתו‬ ‫הוא שלא יוכלו המים לשטוף בשביל שתי פעמים שיצאו הימים‬ ‫כבר בעולם הזה‪ .‬וכדאיתא בגמרא‬ ‫מגבולם‪ .‬פעם אחת בדור אנוש‪.‬‬ ‫אותך‪.‬‬ ‫במסכת שבת שרבי יוחנן הראה‬ ‫והוסיף בעץ יוסף‪ ,‬דהמשך אנוש היה בן שת בן אדם הראשון‪,‬‬ ‫לתלמידיו שלעתיד לבוא יגדלו‬ ‫הכתוב הוא‪" :‬כי תלך במו אש לא ואותו הדור עבדו עבודה זרה‬ ‫בגדים על האילנות‪ ,‬והראה להם‬ ‫תכוה‪ ,‬ולהבה לא תבער בך" – שאם באופן נורא‪.‬‬ ‫"כלי מילת" שגדלים כבר עכשיו‪.‬‬ ‫ורש"י הביאו בחומש (בראשית ד‪,‬‬ ‫תכנס באש לא תשרף והלהבה לא‬ ‫ואמר רבן שמעון בן גמליאל‪:‬‬ ‫תכוה אותך‪ .‬וגם זה קאי על אותו כו)‪ .‬ובגמרא במסכת שבת (קיח‪ ,‬א)‬ ‫בעולם הזה כבר נמצא כעין זה‪,‬‬ ‫המעשה‪ ,‬לפי שהמים שעבר בהם אמרו שכל השומר שבת כהלכתה‪,‬‬ ‫"מעשה ששלחתי לציידא והביאו‬ ‫היו חמים כאש‪ ,‬שהם "חמי טבריא"‪ .‬אפילו עובד עבודה זרה כדור‬ ‫לפני יותר משלוש מאות מיני דגים‬ ‫ונמצא לפי המדרש שנעשו שם אנוש‪ ,‬מוחלים לו‪ .‬ואז היה עונש‬ ‫בתמחוי אחד"‪ .‬להודיע ש"אין כל‬ ‫שעלה אוקיינוס והציף שליש‬ ‫נסים ונפלאות ליעקב אבינו‪.‬‬ ‫חדש תחת השמש"‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫העולם כדפירש רש"י‪ .‬וזהו טעם‬ ‫בגמרא שבת (ל‪ ,‬ב) שכל מה שעתיד‬ ‫אחד שנקרא "מציעים"‪ ,‬שיצאו‬ ‫הנס השלישי‪ :‬בארה של‬ ‫להיות כבר היה או שישנו מעין זה‬ ‫לחוץ‪.‬‬ ‫מרים‬ ‫עתה‪.‬‬ ‫ופעם שנית היה בדור הפלגה‪,‬‬ ‫דבר שלישי‪ ,‬נס שנעשה שם‬ ‫השי"ת יעזרנו שנזכה לכל‬ ‫ונמצא עד היום בים טבריא‪ ,‬הוא כשבלבל הקדוש ברוך הוא שפתם‬ ‫הסגולות והנסים של ים כנרת!‬ ‫"בארה של מרים"‪ .‬ששם נגנזה והפיצם על פני כל הארץ‪ .‬ובמדרש‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪10‬‬