gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov

שבוע: לך לך (2026-10-19)

נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לך לך תשפ"ז‬ ‫רעוא דרעוין פרשת לך לך תשפ"ו‬ ‫צ"ה כוחות בקדושה‬ ‫כנגד צ"ה כוחות בטומאה‬ ‫יבאר כי ישנם בקדושה צ"ה כוחות של קדושה‪ ,‬ולעומתם צ"ה כוחות של טומאה‪ ,‬ודבר זה נרמז‬ ‫בשמה של שרה אמנו העולה בא"ת ב"ש כמנין צ"ה‪ ,‬ולכן נקראת גם יסכ"ה העולה צ"ה‪ ,‬ובכח זה‬ ‫יכולים להמשיך שפע פרנסה וטובה לבני ישראל‬ ‫עוד יבואר בו כי נשמת הרן חזרה ונתגלגלה בנשמת אהרן הכהן‪ ,‬ובכח אהרן הכהן יכולים בני ישראל‬ ‫לבוא לשלימות הדביקות בה'‪ ,‬ולהתגבר על צ"ה כוחות הטומאה‬ ‫'ומדרש אגדה (בר"ר לח יג) יש אומרים‬ ‫אחר שניצל אברהם אבינו מכבשן‬ ‫שעל ידי אביו מת‪ ,‬שקבל תרח על אברם‬ ‫האש נשרף הרן באותו הכבשן‬ ‫בנו לפני נמרוד על שכתת את צלמיו‬ ‫אתה הוא ה' האלקים אשר בחרת באברם‬ ‫והשליכו לכבשן האש‪ ,‬והרן יושב ואומר‬ ‫והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו‬ ‫בלבו אם אברם נוצח אני משלו‪ ,‬ואם‬ ‫אברהם‪ :‬ומצאת את לבבו נאמן לפניך‬ ‫נמרוד נוצח אני משלו‪ ,‬וכשניצל אברם‬ ‫וכרות עמו הברית וגו' (נחמיה ט ז‪-‬ח)‪.‬‬ ‫אמרו לו להרן משל מי אתה‪ ,‬אמר להם‬ ‫הרן משל אברם אני‪ ,‬השליכוהו לכבשן‬ ‫י"ל בזה‪ ,‬בהקדם דברים נפלאים אשר‬ ‫האש ונשרף וזהו 'אור כשדים'‪.‬‬ ‫דבר בקדשו הרה"ק בעל שם משמואל‬ ‫מסוכטשוב זי"ע (פ' נח ר"ח חשון תרע"ג)‪,‬‬ ‫נשמת 'הרן' חזרה ונתגלגלה ב'אהרן'‬ ‫לפרש מקרא שכתוב לעיל בסו"פ נח (יא‬ ‫ופי' בזה ה'שם משמואל'‪ ,‬כי הנה אי'‬ ‫כח) 'וימת הרן על פני תרח אביו בארץ‬ ‫בכתבי רבינו האר"י הק'א אשר היתה‬ ‫מולדתו באור כשדים'‪ ,‬ופרש"י הק'‬ ‫על כן אנחנו לא נדע היכן נמצא דבר זה בכתבי רבינו האר"י‬ ‫א‪ .‬לדאבונינו עדיין לא הדפיסו מחדש את ספה"ק שם‬ ‫הק'‪ ,‬ובעניי לא ראיתי ולא מצאתי כזאת בדבריו הק'‪ ,‬אבל‬ ‫משמואל‪ ,‬ולא האדירוהו כראוי עם מפתחות ומראי‬ ‫מקומות כדבעי‪ ,‬למען נוכל למצוא מקור כל דברי קודשו‪,‬‬ ‫‪-‬ג‪-‬‬ ‫לך לך תשפ"ז‬ ‫לשם 'א'הרן'‪ ,‬אשר היא תרמוז לאלופ"ו‬ ‫ב'הרן' נשמת 'אהרן'‪ ,‬ולכן היה שמותיהם‬ ‫של עולם הבורא ית"ש‪ ,‬ובדבר הזה היה‬ ‫שווים‪ ,‬והוסיף ורמז בזה אביו הק' ה'אבני‬ ‫הפרש וחילוק גדול ביניהם‪ ,‬כי אהרן‬ ‫נזר' זי"ע‪ ,‬כי זהו סוד אוז"ל (הובא בתוס' ע"ז‬ ‫הכהן הלך בכל עת בשלימות הדביקות‬ ‫כב‪ :‬ד"ה רגלא‪ ,‬ועי' שיהש"ר פ"ב עה"פ 'ודגלו‬ ‫בבורא ית'‪ ,‬ולא הסיח דעתו ממנו אפילו‬ ‫עלי אהבה') 'מנין לקורא בתורה שקרא‬ ‫לרגע אחד‪ ,‬ואילו 'הרן' לא זכה לשלימות‬ ‫ל'אהרן' 'הרן' שיוצא שנא' (שיר השירים ב‬ ‫הדביקות בה'‪ ,‬ולא נדבק כ"כ באור‬ ‫ד) 'ודגלו עלי אהבה' [עכ"ל]‪ ,‬כי באמת‬ ‫אלופ"ו של עולם‪ ,‬ולכן נחסרה האות‬ ‫'אהרן' ו'הרן' שווים המה‪ ,‬ולא היה הפרש‬ ‫אל"ף משמו‪.‬‬ ‫וחילוק ביניהם אלא בתוספת האות א'‬ ‫שנוספה לשם 'הרן' כאשר בא בגלגול‬ ‫הרן היה צריך להשרף כדי לברר את‬ ‫בנשמת 'אהרן'‪.‬‬ ‫סיגי הרע שבקרבו‬ ‫הרן זכה שיצאו ממנו כל האמהות הק'‬ ‫ומהאי טעמא נצרך היה הרן להשרף על‬ ‫וגם נשמת דוד מלכא משיחא‬ ‫קידוש שמו ית' באור כשדים‪ ,‬והוא כעין‬ ‫מה שבישר המגיד למרן הבית יוסף זי"ע‪,‬‬ ‫והפנימיות בזה הוא‪ ,‬כי הנה גדולה היתה‬ ‫כי לאחר שיגיע לרום המעלה יזכה‬ ‫מעלת נשמת הרן עד למאוד‪ ,‬כאשר‬ ‫להשרף על קידוש השם‪ ,‬ואז ישאר כעמר‬ ‫תחזינה עינינו שזכה ויצאו ממנו נשמות‬ ‫נקי‪ ,‬וה"נ נצרך הרן להשרף על דבר כבוד‬ ‫כל האמהות הק' שרה רבקה רחל ולאה‪,‬‬ ‫שמו‪ ,‬כדי לזכך ולברר את סיגי הרע אשר‬ ‫וי"א שגם בלהה וזלפה היו בנות לבן‬ ‫בקרבו‪ ,‬אשר מחמתם לא זכה לבוא‬ ‫ונמצא כי גם הם היו מיוצאי חלציו‪ ,‬ולא‬ ‫לשלימות הדביקות בו ית'‪ ,‬וע"י הזיכוך‬ ‫עוד אלא גם נשמת משיח צדקנו שיצאה‬ ‫שזכה אליה בעת השריפה‪ ,‬היה ביכלתו‬ ‫מרות המואביה אשר מזרע לוט היתה‬ ‫אח"כ להתגלגל ולבוא בנשמת אהרן‬ ‫מיוצאי חלציו‪ ,‬ובוודאי לא לחנם זכה‬ ‫הכהן ולבוא לשלימות הדביקות בו ית'‪.‬‬ ‫למעלה עליונה כזו‪ ,‬אלא גדולה היתה‬ ‫מעלת נשמתו עד למאוד‪.‬‬ ‫בדורו של הרן היה עירוב טוב ורע‬ ‫ולכן נתערבו אצלו הרבה חלקי הרע‬ ‫בשם א'הרן נוספה אות א' כי הוא זכה‬ ‫שנצרכו לבירור‬ ‫לבוא לשלימות הדביקות באלופ"ו של‬ ‫עולם‬ ‫וביאור הדבר הוא‪ ,‬כי בדורו של הרן היה‬ ‫ערבוב גדול של חלקי הטוב ברע‪ ,‬ובדבר‬ ‫אמנם עיקר ההפרש והחילוק בין 'הרן'‬ ‫הזה היתה עיקר התגברות טומאת דור‬ ‫ל'אהרן' היה באות אל"ף אשר נוספה‬ ‫נאמנים עלינו דבריו הק' שבוודאי ראה דבר זה בכתבי‬ ‫רבינו האר"י הק'‪.‬‬ ‫‪-‬ד‪-‬‬ ‫לך לך תשפ"ז‬ ‫בעולם למפרע‪ ,‬וכל זאת נפעל ונעשה‬ ‫הפלגה שעשו עירוב טו"ר‪ ,‬כמבואר‬ ‫בכח מסירות נפשו של הרן להשרף על‬ ‫במדרשי רז"ל (ראה בר"ר לח ועוד) שהיה‬ ‫דבר כבוד שמו‪ ,‬ולכן גדלה מעלתו ונזכך‬ ‫חטאם מעין חטא אדה"ר בעה"ד טו"ר‪,‬‬ ‫במסי"נ זו‪ ,‬ונעשה לו ליבון שנכלה חלק‬ ‫ועי"ז היה העלם והסתר גדול לאור אלופו‬ ‫הרע אשר בקרבו ונשאר כעמר נקי‪ ,‬עד‬ ‫של עולם ב"ה‪ ,‬ונחשך ונעלם אור ה'‬ ‫שהיה ביכלתו לחזור ולהתגלגל ולבוא‬ ‫בעולם‪ ,‬ולא היה בכח הנבראים לבוא‬ ‫בנשמת אהרן הכהן‪ ,‬והאיר בו אור אלופ"ו‬ ‫לשלימות הדביקות בו ית'‪ ,‬ולכן נצרך‬ ‫של עולם‪.‬‬ ‫היה הרן להכנס במסי"נ לכבשן האש‬ ‫כל אדם צריך מתחילה לברר את‬ ‫ולהשרף על דבר כבוד שמו ית'‪ ,‬ורק עי"ז‬ ‫היה בכחו לברר את חלקי הטוב מן הרע‬ ‫חלקי הרע אשר בקרבו ורק אח"כ‬ ‫כראוי‪ ,‬עד שנזדכך בשלימות הראוי ויכול‬ ‫יוכל לבוא לשלימות הדביקות בה'‬ ‫היה לחזור ולהתגלגל בנשמת א'הרן‪,‬‬ ‫ודבר זה הוא לימוד לכל איש ישראל‬ ‫ולבוא לשלימות הדביקות באור אלופ"ו‬ ‫לדורות עולם‪ ,‬כי בתחילה בעת שעדיין‬ ‫של עולם‪.‬‬ ‫נשרשים בקרבו חלקי הרע‪ ,‬אין ביכולת‬ ‫ע"י הרן נתברר למפרע שאברהם‬ ‫שיאיר בקרבו אור אלופ"ו של עולם ואור‬ ‫אבינו לא ניצל ע"י כישוף‬ ‫יחודו ית'‪ ,‬ולא יוכל האדם לבוא לדביקות‬ ‫תמידית בהשי"ת בלא הפסק‪ ,‬מאחר‬ ‫ואף שהרן לא מסר את נפשו בשלימות‬ ‫שחלקי הרע אשר בקרבו מפסיקים בעדו‬ ‫לה'‪ ,‬כי סבור היה להנצל כאשר ניצל‬ ‫מלבוא לשלימות הדביקות‪' ,‬וזוהי‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬וכבר אמרו רז"ל (תו"כ‬ ‫תשובה למתאוננים על מה שאינם יכולין‬ ‫ויקרא כב לב) שכל המוסר עצמו על מנת‬ ‫להשאר תמיד בבחינה אחת‪ ,‬כמו שהיו‬ ‫שיעשו לו נס אין עושין לו נס‪ ,‬מ"מ בכח‬ ‫בעת התפלה או אחר ימים טובים‬ ‫מסירות נפשו נתקדש שמו ית' בעולם עד‬ ‫ושבתות כמו אז‪ ,‬כי חלקי הרע שעודם בו‬ ‫למאוד‪ ,‬כמבואר בתרגום יונתן (לעיל יא‬ ‫מפסיקים כנ"ל'‪.‬‬ ‫כח) כי בשעה שניצל אברהם אבינו‬ ‫מכבשן האש‪ ,‬אמרו כל האומות בלבם‬ ‫עיקר האופן ללבן ולברר את חלקי‬ ‫'הלא הרן אחיו של אברהם מלא בכל מיני‬ ‫הרע הוא ע"י לימוד התורה הק'‬ ‫כישוף וקסמים‪ ,‬ובוודאי לחש על האש‬ ‫וכדי לברר וללבן את חלקי הרע אשר‬ ‫ועשה בכשפיו שלא תשלוט האש באחיו‬ ‫בקרבו‪ ,‬נצרך האדם לבוא לידי ליבון באש‬ ‫אברהם'‪ ,‬ורק אחר שהרן בעצמו נשרף‬ ‫כדרך שהיה אצל הרן כנ"ל‪ ,‬ולכן העצה‬ ‫באותה האש‪ ,‬או אז חזרו והאמינו כל‬ ‫היעוצה לאדם היא שיעסוק בתורה הק'‪,‬‬ ‫האומות שניצל אברהם אבינו מכבשן‬ ‫אשר עליה נאמר (ירמיה כג כט) 'הלא כה‬ ‫האש בדרך נס ופלא‪ ,‬ונתקדש שמו ית'‬ ‫‪-‬ה‪-‬‬ ‫לך לך תשפ"ז‬ ‫ישנם צ"ה כוחות בקדושה ולעומתם‬ ‫דברי כאש נאום ה''‪ ,‬ובכח זה הליבון‬ ‫צ"ה כוחות בטומאה‬ ‫באשא דאורייתא יזכה לברר את חלקי‬ ‫הרע אשר בקרבו‪ ,‬ואחר יזדכך ויטהר‬ ‫והנה אי' בספר ילקוט הראובני (פ' נח אות‬ ‫מטומאתו יוכל לחזור ולבוא לשלימות‬ ‫קצא) בשם המקובלים‪ ,‬לפרש מקרא‬ ‫הדביקות התמידית בה' יתברך‪.‬‬ ‫שכתוב לעיל בסו"פ נח (יא כט) 'ויקח‬ ‫אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם‬ ‫שרי ושם אשר נחור מלכה בת הרן אבי‬ ‫בכח קדושת השבת יזכה ג"כ האדם‬ ‫מלכה ואבי יסכה'‪ ,‬כי הנה ישנם צ"ה מיני‬ ‫ללבן את חלקי הרע שבקרבו אולם‬ ‫כוחות של קדושה‪ ,‬כנגד ע"א דיינים‬ ‫כדי לזכות לקדושת השבת צריך‬ ‫שישנם בסנהדריה גדולה וכ"ג דיינים‬ ‫להזדכך בקדושת התורה‬ ‫שבסנהדריה קטנה ועם תוספת א' כנגד‬ ‫השכינה הק' הנצבת עמהם בדין‪,‬‬ ‫ומוסיף ה'שם משמואל' ומבאר‪ ,‬כי באמת‬ ‫ולעומתה ישנם גם צ"ה מיני כוחות של‬ ‫ישנה עצה נוספת ביד האדם‪ ,‬והיא‬ ‫טומאה הרמוז בתיבת מאדי"ם שעולה‬ ‫להתקדש בקדושת השבת קודש‪ ,‬אשר‬ ‫צ"ה‪ ,‬כאשר נודע שמזל מאדים רומז על‬ ‫רב כחה וסגולתה לזכך ולקדש את‬ ‫רציחה ושפיכות דמים והתגברות כוחות‬ ‫האדם‪ ,‬ולברר ולהוציא מקרבו את כל‬ ‫הטומאה והרע‪.‬‬ ‫חלקי הרע‪ ,‬כי הרי בשב"ק גזרו רז"ל‬ ‫שאסור להשתמש באילן‪ ,‬ופנימיות הדבר‬ ‫'שרה' בא"ת ב"ש עולה כמנין צ"ה‬ ‫נתבאר בזוה"ק שאסור להשתמש בשבת‬ ‫והוא כמנין 'אבי מלכ"ה ואבי יסכ"ה'‬ ‫קודש בע"ץ הדעת טוב ורע‪ ,‬כי ביום‬ ‫וזהו סוד הכתוב 'שם אשת אברם שרי'‪ ,‬כי‬ ‫השב"ק מתבררים ועולים כל חלקי הטוב‬ ‫כאשר נחשוב אותיות 'שרה' בא"ת ב"ש‬ ‫מן הרע‪ ,‬וזוכין לבוא לשלימות הדביקות‬ ‫יהיו אותיות ב' ג' צ' העולים למנין צ"ה‪,‬‬ ‫בעץ החיים שהוא 'רזא דאחד' כנודע‪,‬‬ ‫ועל זה סיים הכתוב כי הרן היה 'אבי‬ ‫ועי"ז יכול ג"כ האדם להתקדש ולהטהר‬ ‫מלכ"ה ואבי יסכ"ה' אשר שתי השמות‬ ‫בקדושה עליונה ולבוא לשלימות‬ ‫הללו עולים ג"כ צ"ה‪ ,‬לרמוז לאלו צ"ה‬ ‫הדביקות בה'‪' ,‬אך מי הוא שיזכה לשבת‬ ‫הכוחות שישנם בקדושה ולעומתם‬ ‫בשלימות בעוד מצואתו לא רחץ‪ ,‬וגם‬ ‫בטומאה‪.‬‬ ‫לזה העצה רק ליבון באשא דאורייתא‪,‬‬ ‫ולעומת הליבון באשא דאורייתא זוכה‬ ‫'יבוא המל"ך' עולה צ"ה ו'המ"ן' עולה‬ ‫לשבת‪ ,‬ושניהם כאחד טובים'‪ ,‬עכתו"ד‬ ‫גם הוא צ"ה‬ ‫הק' בתוספת ביאור והרחבה‪.‬‬ ‫ובזה יבואר עוד סוד דברי אסתר המלכה‬ ‫(אסתר ה ד) 'יבוא המלך והמן היום אל‬ ‫‪-‬ו‪-‬‬ ‫לך לך תשפ"ז‬ ‫יהי"ה עם שם הק' אדנ"י העולה כמנין‬ ‫המשתה'‪ ,‬כי כבר נודע בשערים אשר כל‬ ‫יפ"ה‪ ,‬ולפי המבואר מדברי ה'ילקוט‬ ‫מקום שנזכר 'המלך' במגילה ירמוז אל‬ ‫הראובני' באר יתבאר ביתר שאת כי מנין‬ ‫המלך מלכי המלכים הקב"ה‪ ,‬וזאת רמזה‬ ‫זה של 'יפ"ה' ירמוז לכללות כוחות‬ ‫אסתר המלכה באמרה 'יבוא המל"ך' הוא‬ ‫הקדושה העומדים כנגד צ"ה כוחות‬ ‫מלכו של עולם מצד הקדושה עם צ"ה‬ ‫הטומאה להכניעם ולבטלם כליל בעת‬ ‫כוחות הקדושה כמנין 'המל"ך'‪ ,‬ולעומתו‬ ‫קץ‪.‬‬ ‫יבוא גם 'המן' העולה ג"כ צ"ה כנגד צ"ה‬ ‫עיקר הכח להתגבר על צ"ה כוחות‬ ‫הכוחות של הטומאה‪ ,‬ויחדיו יבואו 'אל‬ ‫המשתה'‪ ,‬ובזה יכניעו כוחות הקדושה‬ ‫הטומאה הוא ע"י כח האמונה‬ ‫את כוחות הטומאה בשלימות‪ ,‬ויזכו בני‬ ‫והנה עיקר האופן להכניע את כוחות‬ ‫ישראל להנצל מכל צריהם‪ ,‬עכתו"ד הק'‪.‬‬ ‫הטומאה הוא ע"י התגברות כח האמונה‬ ‫לעת"ל יתחלף שם הוי"ה ב"ה להיות‬ ‫בקרב עם בני ישראל‪ ,‬ולכן בשעה שבא‬ ‫פרעה הרשע ורדף אחר בני ישראל‬ ‫שם 'יהי"ה'‬ ‫בעמדם על הים בים סוף‪ ,‬וביקש להכניס‬ ‫ויש להוסיף עוד רמיזא דחכמתא בהאי‬ ‫בקרבם את טומאתם ולהביאם לידי‬ ‫עניינא‪ ,‬כי הנה נודע מה שכתב רבינו‬ ‫כפירה בה' חלילה‪ ,‬אזי נצרכו לעומתם‬ ‫האר"י הק' (לקו"ת זכריה יד) בסוד מאה"כ‬ ‫בני ישראל להגביר בקרבם את כח‬ ‫(זכריה יד ט) 'והיה הוי"ה למלך על כל‬ ‫האמונה בה'‪ ,‬ואכן נאמר בהם באותה‬ ‫הארץ ביום ההוא יהיה הוי"ה אחד ושמו‬ ‫השעה (שמות יד לא) 'ויאמינו בה' ובמשה‬ ‫אחד'‪ ,‬כי בזמן הזה היחוד העליון נרמז‬ ‫עבדו'‪ ,‬ועי"ז יכלו להכניע ולהגביר את‬ ‫ביחוד שם הוי"ה ב"ה עם צירוף שם אדנ"י‬ ‫כוחות הטומאה של פרעה ולנצחו‪.‬‬ ‫הק'‪ ,‬ואילו לעת"ל שם 'הוי"ה' ב"ה יתהפך‬ ‫מנין התיבות 'ויאמינו בהוי"ה' (עה"א)‬ ‫להיות שם 'יהי"ה' והוא יתייחד עם שם‬ ‫הק' אדנ"י [עכתו"ד]‪.‬‬ ‫עם תוספת מנין צ"ה עולה כמנין‬ ‫'באהרן'‬ ‫מברכין שיעלה הזיווג יפ"ה כמנין יחוד‬ ‫'יהי"ה אדנ"י' והוא מנין צ"ה כוחות‬ ‫ומאחר שנתבאר כי עיקר כח האמונה‬ ‫נמשכה ובאה בכוחו של אהרן הכהן‪ ,‬על‬ ‫הקדושה‬ ‫כן תמצא ותראה כי כאשר נבואה חשבון‬ ‫ונודע מה שפי' בזה הרה"ק מראפשיץ‬ ‫ונמנה את התיבות 'ויאמינו בהוי"ה'‬ ‫זי"ע את נוסח הברכה אשר מברכין בעת‬ ‫(עה"א) ונצרף אליהם מנין צ"ה כוחות‬ ‫יחוד חתן וכלה 'שיעלה הזיווג יפ"ה'‪,‬‬ ‫הקדושה הנצרכים לביטול כוחות‬ ‫היינו שכבר נזכה במהרה לבוא לשלימות‬ ‫הטומאה‪ ,‬יעלה המנין במכוון כמנין‬ ‫היחוד דלעת"ל שהוא סוד יחוד שם הק'‬ ‫‪-‬ז‪-‬‬ ‫לך לך תשפ"ז‬ ‫מר"ת 'פ'ותח א'ת י'דך' שהוא מסוגל‬ ‫תיבת 'באהרן'‪ ,‬כי בכח אהרן הכהן‬ ‫לפרנסה‪ ,‬והוא גם כמנין שם הק' סא"ל‬ ‫נמשכה בליבות בני ישראל כח האמונה‬ ‫המסוגל לפרנסה‪ ,‬וכך מבאר ומפרש‬ ‫והדביקות באלופ"ו של עולם‪ ,‬ועי"ז יכלו‬ ‫איזה כוונה יכוין בכל שם מן השמות הק'‬ ‫להתגבר על כל כוחות הטומאה של‬ ‫אשר במזמור זה‪.‬‬ ‫פרעה הרשע ולנצחו‪.‬‬ ‫שמות הק' א'"ל אדנ"י העולים צ"ה‬ ‫אמירת 'לדוד מזמור' בר"ה וביוה"כ‬ ‫מסוגלים לפרנסה‬ ‫מסוגל לפרנסה‬ ‫ובתו"ד מביא לכוין בא' משמות הוי"ה‬ ‫ומידי דברי בו זכור אזכיר דבר נפלא אשר‬ ‫בניקוד 'שב"א סגו"ל שב"א' אשר‬ ‫ראיתי בסידור האר"י הק'‪ ,‬אודות אמירת‬ ‫בתוספת מנין שם הוי"ה ב"ה עולה כמנין‬ ‫מזמור 'לה' הארץ ומלואה' בראש השנה‪,‬‬ ‫השמות הק' 'א"ל אדנ"י' (עה"כ) אשר הם‬ ‫וז"ל 'קודם קדיש בתרא יאמר זה‬ ‫עולים צ"ה‪ ,‬ושמות הק' הללו שולטים‬ ‫המזמור‪ ,‬והוא טוב למזונות שלא יחסרו‬ ‫בעולם העשיה‪ ,‬ומהם נמשכים שפע‬ ‫לו כל השנה‪ ,‬ויאמר אותו בלילה של ראש‬ ‫הפרנסה‪.‬‬ ‫השנה [אחר תפילת ערבית]‪ ,‬ואחר קריאת‬ ‫צ"ה כוחות הקלי' מבקשין לבטל‬ ‫הגבר ויש ס"א שגרסו קודם קריאת‬ ‫הגברב‪ ,‬ובליל יום הכיפורים‪.‬‬ ‫וליקח את שפע הפרנסה מאת בני‬ ‫ישראל‬ ‫ישנם כמה מיני כוונות בשמות הק'‬ ‫במזמור זה המסוגלים לפרנסה‬ ‫ואלו הדברים עולים בקנה אחד עם מה‬ ‫שנתבאר לעיל מדברי הילקוט הראובני‪,‬‬ ‫וממשיך האר"י הק' ומבאר את הכוונת‬ ‫כי ישנם צ"ה כוחות של קלי' המבקשים‬ ‫שיש לכוון באמירת שמות הקודש שבזה‬ ‫לחמוס וליקח את שפע הפרנסה מאת‬ ‫המזמור‪ ,‬כגון 'לדוד מזמור להוי"ה הארץ‬ ‫בני ישראל‪ ,‬הנשפעים משמות הק' א"ל‬ ‫ומלואה'‪ ,‬יש לכוין את שם הוי"ה בניקוד‬ ‫אדנ"י העולה צ"ה‪ ,‬ולכן נקראת הקלי'‬ ‫'שב"א סגו"ל וחול"ם' אשר בתוספת מנין‬ ‫'מלאכ"ה' העולה כמנין צ"ה (עה"כ)‪ ,‬לפי‬ ‫שם הוי"ה יעלה המנין לשם אלקים‪,‬‬ ‫שכל חפצה ומגמתה הוא לקלל ולגזול‬ ‫ואח"כ בשם הוי"ה השני יכוין בניקוד‬ ‫מלאכת ופרנסת בני ישראל‪ ,‬וצריכין אנו‬ ‫'שב"א סגו"ל קמ"ץ' העולה כמנין שם‬ ‫להתפלל להשי"ת שבכח שרה אמנו אשר‬ ‫אדנ"י (עה"כ)‪ ,‬ועם תוספת מנין שם הוי"ה‬ ‫מנין שמה עולה בא"ת ב"ש צ"ה כנ"ל‪,‬‬ ‫ב"ה עולה כמנין שם הק' פא"י היוצא‬ ‫ב‪ .‬ויש נוהגים לצאת ידי שני הגרסאות‪ ,‬שביום אחד‬ ‫אומרים אותו קודם עלות השחר‪ ,‬וביום אחר אומרים אותו‬ ‫אחר עלות השחר‪.‬‬ ‫‪-‬ח ‪-‬‬ ‫לך לך תשפ"ז‬ ‫לקצץ ולפגוע בפרנסת עמלי התורה‪ ,‬לפי‬ ‫נזכה להכניע את כל צ"ה כוחות הקלי'‪,‬‬ ‫שיודעת כח הקליפה ששליטתם על‬ ‫ובזה יהיה נשפע שפע פרנסה לכל בני‬ ‫התורה תהא רק דרך הפגיעה בפרנסת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בני התורה‪.‬‬ ‫בכח שרה אמנו נעשה 'סימא בביתא'‬ ‫הרשעים מציעין כביכול ליתן פרנסה‬ ‫ובאה הברכה לבני ישראל‬ ‫לבני ישראל אבל אין אנו חפצים‬ ‫ויש לרמוז את הדברים במאמר רז"ל‬ ‫לקבל מהם חלילה‬ ‫(ערכין יט‪ ).‬דאמרי אינשי סבא בביתא‬ ‫ועל דרך זה הם גם פושטים טלפיהם‬ ‫פאחא בביתא‪ ,‬סבתא בביתא סימא‬ ‫ומציעים לנו‪ ,‬כי המבקש פרנסה יוכל‬ ‫בביתא [עכ"ל]‪ ,‬כי בכח שרה אמנו שהיא‬ ‫לבוא אליהם להתפרנס בלימוד מקצוע‬ ‫'סבתא בביתא' באה 'סימא בביתא' ובאה‬ ‫ברווח גדול‪ ,‬אך אנו איננו מבקשים מהם‬ ‫הברכה לבתינו‪ ,‬כי בכחה יכולים להכניע‬ ‫את פרנסתנו‪ ,‬ונאמר עליהם כי יכלו הם‬ ‫את כל כוחות הטומאה ולבטלם‪ ,‬ועי"ז‬ ‫וכספם יחד‪ ,‬שיאבדו ויכלו מן העולם‪ ,‬כי‬ ‫ימשך שפע הפרנסה והברכה לעולם‪,‬‬ ‫אנו מבקשים ושואלים את פרנסתינו רק‬ ‫ותהיה פרנסה ברווח ובשפע לכל בני‬ ‫מאת השי"ת בכבודו ובעצמו‪ ,‬שיתן לנו‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫השי"ת פרנסה כדבעי בשפע וכל טוב‬ ‫כל הרשעים בימינו מבקשין להתגבר‬ ‫וטוב‪ ,‬לאורך ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫וליקח את הפרנסה מבני ישראל‬ ‫ויעזור השי"ת שיושפע שפע טובה‬ ‫וברכה לבני ישראל בזכות אברהם אבינו‬ ‫וכן רואים בחוש‪ ,‬כי הרשעים שבימינו‬ ‫ע"ה ושרה אמנו ע"ה‪ ,‬ונזכה במהרה‬ ‫המבקשים להכות בלומדי התורה הק'‪,‬‬ ‫לקדם פני משיח צדקנו בב"א‪.‬‬ ‫אינם מצליחים בשום דרך אחרת‪ ,‬כי אם‬ ‫***‬ ‫‪-‬ט‪-‬‬ ‫לך לך תשפ"ז‬ ‫~ הילולא דצדיקאי ~‬ ‫י"א ֶח ְׁשוָ ן‬ ‫ערנַ אבִ יל נלב"ע בִ ְׁשנַ ת תקנ"ח‪.‬‬ ‫וער ְׁס ִקי ִמ ְׁט ֶש ְׁ‬ ‫ַה ְׁ'מאֹור ֵעינַ יִ ם' הרה"ק ַרבִ י ְׁמנַ ֵחם נַ חּום ב"ר ְׁצבִ י ְׁטוֶ ְׁ‬ ‫בֹודה' ִמ ְׁסלַ אנִ ים הרה"ק ַרבִ י ַאבְׁ ָר ָהם בהג"ר יִ ְׁצ ָחק ַמ ִת ְׁתיָ הּו‪ .‬נִ פְׁ ַטר בִ ְׁשנַ ת תרמ"ד‪.‬‬ ‫ַה'יְׁ סֹוד ָה ֲע ָ‬ ‫י"ב ֶח ְׁשוָ ן‬ ‫ַרבִ י וָ ואלְׁ ף ִק ֶיצעס הרה"ק ַרבִ י זְׁ ֵאב וָ ואלְׁ ף ב"ר ַאבְׁ ָר ָהם‪ִ ,‬מגְׁ דֹולֵ י ַתלְׁ ִמ ֵידי ַהבַ ַעל ֵשם טֹוב ַה ָקדֹוש‪ ,‬נלב"ע בִ ְׁשנַ ת תקמ"ח‪.‬‬ ‫יֹוסף נלב"ע בִ ְׁשנַ ת תרי"ב‪.‬‬ ‫אמינְׁ ָקא הרה"ק ַרבִ י ָשלֹום בהג"ר יַ ֲעקֹב ֵ‬ ‫ַרבִ י ָשלֹום ִמ ָק ִ‬ ‫י"ד ֶח ְׁשוָ ן‬ ‫ָה ַרבָ נִ ית ַה ִצ ְׁד ָקנִ ית ָמ ַרת‬ ‫ֶא ְׁס ֵתר בַ ת הרה"ק ַרבִ י ֲחנַ נְׁ יָ ה יֹום טֹוב זִ ַיע''א‬ ‫הֹורה ֶשל ַרבֵ ינּו ַה ָקדֹוש ַרבִ י ַחּנּוְך העניך ְׁמ ַסאסֹוב קערצקי זיע"א‬ ‫ַמ ְׁחבַ ְׁרתֹו ַה ְׁט ָ‬ ‫"ּדֹומה לְׁ ַא ַחת ָה ִא ָמהֹות" נלב"ע בִ ְׁשנַ ת תרפ''ה‬ ‫ַעל ַמ ֵצבָ ָתּה נִ כְׁ ַתב ָ‬ ‫אט ַמאר ע"ה‪.‬‬‫יֹואל ְׁמ ַס ְׁ‬ ‫ָה ַרבָ נִ ית ַה ִצ ְׁד ָקנִ ית ָמ ַרת ַחיָ ה רֹויזַ א בַ ת הרה"ק ַרבִ י ֵ‬ ‫הֹורה בזיו"ר ֶשל ַרבֵ ינּו ַה ָקדֹוש ָמ ָרן בַ ַעל ַה ִמנְׁ ָחת יו"ט זיע"א‪ .‬נלב"ע בִ ְׁשנַ ת תשי''ד‬ ‫ַמ ְׁחבַ ְׁרתֹו ַה ְׁט ָ‬ ‫ָע ְׁש ָתה כָ ל ַחיֶ ָיה ֶח ֶסד ִעם כְׁ לַ ל יִ ְׁש ָר ֵאל‬ ‫יסה ַת ַחת ַה ֻח ָפה ֵמאֹות ֲח ָתנִ ים וְׁ כַ ּלֹות‪.‬‬ ‫וְׁ ִהכְׁ נִ ָ‬ ‫ֹלא ִה ְׁש ִא ָירה ַא ֲח ֶר ָיה זש"ק‪.‬‬ ‫ט"ו ֶח ְׁשוָ ן‬ ‫יֹוסף ָק ֵרלִ יץ נלב"ע בִ ְׁשנַ ת תשי"ד‬ ‫ָמ ָרן ַה ֲ'חזֹון ִאיש' הגה"ק ַרבִ י ַאבְׁ ָר ָהם יְׁ ַש ְׁעיָ הּו ב"ר ְׁש ַמ ְׁריָ ה ֵ‬ ‫דּוע ְּׁומ ֻפ ְׁר ָסם ִספּור‬ ‫לּומא ע''ה ִעם ָמ ָרן ַה ֲחזּו''א זִ ַיע''א‪ .‬וְׁ יָ ַ‬ ‫ֶק ֶשר ְׁמיֻ ָחד ָהיָ ה לְׁ ִא ָמּה ֶשל ַמלְׁ כּות ָה ַרבָ נִ ית ַה ִצ ְׁד ָקנִ ית ָמ ַרת בְׁ ָ‬ ‫ַה ֲחלִ ָיצה כְׁ ִפי ֶש ִספְׁ ָרּה ליבלחטו''א כ''ק ָמ ָרן ֲא ָדמֹו''ר עט''ר שליט''א וְׁ ַה ְּׁדבָ ִרים ֻפ ְׁר ְׁסמּו בְׁ גִ לְׁ יֹון נ ַֹעם ֲא ָמ ִרים ָפ ָר ַשת‬ ‫ִמ ְׁש ָפ ִטים תשפ''ג גִ ּלָ יֹון תקכ''ג‬ ‫ט"ז ֶח ְׁשוָ ן‬ ‫יסן בֶ ן הרה"ק ַרבִ י ָּדוִ ד מ ֶֹשה זיע"א‪.‬‬ ‫עט ְׁשנִ יף ִק ְׁריַ ת גַ ת הרה"ק ַרבִ י יִ ְׁש ָר ֵאל נִ ָ‬ ‫ָה ַא ְׁדמֹו"ר ִמ ֶק ֶר ְׁ‬ ‫יט"א‪ ,‬נלב"ע בִ ְׁשנַ ת תש"פ‪.‬‬ ‫גִ יסֹו ֶשל יבלחטו"א כ"ק ָמ ָרן ַא ְׁדמֹו"ר ְׁשלִ ָ‬ ‫י"ז ֶח ְׁשוָ ן‬ ‫אפיל ִמ ַקאסֹוב נלב"ע בִ ְׁשנַ ת תקפ"ו‪.‬‬ ‫ַה ַ'א ֲהבַ ת ָשלֹום' הרה"ק ַרבִ י ְׁמנַ ֵחם ֶמנְׁ ְּׁדל בהרה"ק ר' יַ ֲעקֹב ָק ִ‬ ‫‪-‬י‪-‬‬