נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — לך לך (2026-10-19)

נעימות
הפרשה
מפי מורינו
פה מפיק מרגליות
הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א
פרשת לך לך תשפ"ז
גליון ק"ה
ברכת מזל"ט לידידנו הרב משה ב"ר ישראל לודמיר שליט"א
לרגל שמחת הולדת בנו בכורו למזל"ט
יעזור השי"ת שיזכה להכניסו בבריתו של אברהם אבינו
בעיתו ובזמנו ולגדלו ולחנכו ולחכמו לתורה ולחופה
ולמעשים טובים וכל טוב סלה ברו"ג
ברכת מזל"ט לידידנו הרב יצחק ב"ר אשר גאלדהירש שליט"א
לרגל שמחת ה'חלאקה' לבנו הילד אליעזר ני"ו
יזכה לרוות נחת בקדושה ממנו ומכל יוצ"ח
וכל טוב סלה ברוחניות ובגשמיות
לעילוי נשמת
הגה"ח רבי שמעון הירשלער זצ"ל בן הרב בונם זבולון
שזכה להרביץ תורה בישראל רבות בשנים ,ודבריו היו נשמעים
ועשו פרי למעלה ושורש למטה
נלב"ע אתשקד י' חשון תשפ"ו ת.נ.צ.ב.ה.
ניתן לשמוע השיעורים
077-2110208 הפרשה
השיעורים לשמוענעימות
בקול ניתן
1-518-9311-901
077-2110208 ארה"בהפרשה
מס'נעימות
בקול
יומיים בשלוחה 4 בשלוחה | 1שיעורים
1-518-9311-901 שיעורים שבועיים
מס' ארה"ב
שיעורים שבועיים בשלוחה | 1שיעורים יומיים בשלוחה 4
לתרומות והנצחות
והנצחותיקירכם
לתרומותאו לזכות
לעילוי נשמת
נעימות הפרשה
ע"שיקירכם
פלוס"לזכות ב"נדרים
נשמת או ניתן לתרום
לעילוי
053.414.3747
נעימות הפרשה בפלאפון מס’
פלוס" ע"ש או ב"נדרים
ניתן לתרום
או בפלאפון מס’ 053.414.3747
יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א
יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א
ב
לקבלת הגיליון ולהערות והארות במייל nh987611@gmail.com
נעימות הפרשה • לך לך תשפ"ז
תוכן הענינים
פניני פרשת לך לך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
בדי הזכרת 'מלכות' בברכה טע הליכת לוט ע אברה מידת
הבטחו אהבת ה' שהיה אצל אברה אבינו
שיעור יום שלישי פרשת לך תשפ"ו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
בזמ של קירוב אי די מחאה הדרכי לזכות לשפע יהא זהיר בכבוד
אשתו עשר בשביל שתתעשר הזהירות ממחלוקת הרחקה למע
השלו
יומא דהילולא -הרה"ק מרוז'ין ג' חשון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
דרשה שנאמרה במוצאי שבת ג' חשון פר' נח תשפ"ו -יומא דהילולא רבא של
הסב"ק מרוז'ין זי"ע -בסעודת ההילולא בבית המדרש שטפנשט – חלק ב'
המשכת ישועות ע"י האמונה פועל ישועות לבני ישראל מידת
השמחה היכי דמי בעל תשובה פועל עבור הגאולה
טוב להודות לה' – חלק ב' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כב
שיעור שנמסר ביום כ"ז תשרי תשע"ח }במסגרת ארגון השיעורים "דבש לפי"{
כל יו ויו ת לו מעי הודאותיו חובת הכוונה בברכת מודי לפיכ
אנחנו חייבי
ג
נעימות הפרשה • לך לך תשפ"ז
פניני פרשת לך לך
בדין הזכרת 'מלכות' בברכה
בּרכה )בראשית יב ,ב(
והיה ְ ָ ָ
שׁמך ֶ ְ ֵ
ואגדּלה ְ ֶ ָ
ואברכך ַ ֲ ַ ְ ָ
ואעשׂך ְלגוֹי ָגּדוֹל ַ ֲ ָ ֶ ְ ָ
ְ ֶֶ ְ ָ
ברכת המעריב ערבי ,(אלא שזה יתר רק ופירש רש"י' ,ואעש לגוי גדול זהו
לגבי תפילת שחרית ומעריב ,ועדיי יש שאומרי אלקי אברה ,ואברכ זהו
להבי מה יתר לגבי שמונה עשרה של שאומרי אלקי יצחק ,ואגדלה שמ
תפילת מנחה. זהו שאומרי אלקי יעקב ,יכול יהיו
ויש לומר בדר צחות ,כי הנה בספר חותמי בכול ת"ל 'והיה ברכה' ב
מחזיק ברכה )לרבינו החיד"א( הביא בש חותמי ולא בה.
התוס' יו"ט שמביא בש הירושלמי בגמרא ברכות )ד מ (:אמרו' ,אמר רב
)ברכות ,ריש פרק הרואה( המקור וראיה כל ברכה שאי בה הזכרת הש אינה
שצריכי להזכיר ש ומלכות בברכה, ברכה ,ורבי יוחנ אמר כל ברכה שאי
ממה שנאמר )תהלי קמה ,א( 'ארוממ בה מלכות אינה ברכה' ,והקשו התוס'
אלקי המל ואברכה שמ לעול ועד', )ש ,ד"ה אמר( שהרי בברכות של שמונה
שבשעת הברכה ארוממ שאתה 'אלקי' עשרה אי בה מלכות ,כי מתחילי
ואתה 'המל.' בא"י אלקינו ואלקי אבותינו וכו' ולא
ולפי זה כתב לחדש בביאור הלכה אומרי' מל העול ,'ולגבי כל שאר
)סימ ריד ד"ה ואפילו( שהנה יש נידו הברכות כתבו התוס' דלפי שאינ באי
בפוסקי) אב העוזר ועוד( א אמר 'מל' בפתיחה אי שיי מלכות ,כיו שה
ולא הזכיר 'העול 'א יצא ידי חובתו, ברכה הסמוכה לחברתה ,אבל קשה
וכתב הביאה"ל שלכאורה מהירושלמי מברכת אבות שהיא הברכה הראשונה
משמע שיצא ידי חובתו ,דאיתא הת של שמונה עשרה ואי בה מלכות.
'כל ברכה שאי בה מלכות אינה ברכה' ולפני שנביא תירוצו של התוס' ,יש
והטע משו דכתיב ארוממ אלהי לציי כי יש בזה חידוש גדול 'בפירושי
המל ,הרי דבמל לבד יצא} ,וכתב התפילות' לרבינו יהודה ב"ר יקר זצ"ל,
שיש לדחות דיש לחלק בי מל לחוד שכל ברכות של השמונה עשרה
ובי תיבת המל ,וכתב שכ מצא נחשבי כברכה הסמוכה לחברתה
בשו"ע הגר"ז שכתב ג"כ הכי דיש חילוק לברכות קריאת שמע) ,שמתחילי בש
בי' מל 'ל'המל.{' ומלכות ,בשחרית ברכת יוצר אור ,ובערבית
ה
נעימות הפרשה • פניני פרשת לך לך
'מלכות' ,לפי שאברה אבינו המלי ועל פי זה יש לומר בדר צחות
את הקב"ה על כל העול ,שהודיע שכאשר מקדימי לומר 'אשרי' במנחה
מלכותו בכל העול. קוד שמונה עשרה )וכמבואר בתוס' ריש
ועל פי זה יש מפרשי שזה הכוונה פרק אי עומדי ,(הרי זה כמי שהזכיר
'והיה ברכה' ' ב חותמי ,'שעל ידי מה המלכות.
שאומרי' אלקי אברה ,'מתקיי' והיה אול התוס' מתרצי חידוש עצו,
ברכה' ,שבזה שהוא מזכיר 'אלקי שמה שאומרי' אלקי אברה 'בשמונה
אברה 'הברכה נעשית לברכה. עשרה בתחילת ברכה ראשונה הוי כמו
?.
טעם הליכת לוט עם אברהם
ושׁבעים
שׁנים ְ ִ ְ ִ
חמשׁ ָ ִואברם ֶבּן ָ ֵ
ויּלך ִאתּוֹ לוֹט ְ ַ ְ ָ
אליו ה' ַ ֵ ֶ ְדּבּר ֵ ָ כּאשׁר ִ ֶ אברם ַ ֲ ֶַויּלך ַ ְ ָ
ֵ ְֶ
רכוּשׁם
אחיו ְ ֶואת ָכּל ְ ָ שׂרי ִא ְשׁתּוֹ ְ ֶואת לוֹט ֶבּן ָ ִ אברם ֶאת ָ ַ ויּקּח ַ ְ ָ
מחרןַ ִ ַ :
בּצאתוֹ ֵ ָ ָ שׁנה ְ ֵ
ָָ
בחרן וגו' )בראשית יב ,דה(. אשׁר ָעשׂוּ ְ ָ ָ הנּפשׁ ֲ ֶ
רכשׁוּ ְ ֶואת ַ ֶ ֶ אשׁר ָ ָ ֲ ֶ
ולא נולדו לו בני ,וסמ שכנראה יש להבי למה סמ הפסוק את
שכבר לא יהיו לו בני ונמצא שהוא הליכתו של לוט ,למה שהיה אברה ב
יורשו ,ומשו כ הל עמו. חמש ושבעי שנה.
ועל פי זה יש לבאר עוד מה ומבאר החת סופר ביאור נחמד ,כי
שהפסוק אח"כ מייחס את לוט האמת הוא שלוט לא רצה בעצ ללכת
לאברה שהוא ב אחיו ,ככתוב 'ויקח ע אברה ולהצטר עמו ,שהרי הוא
אבר את שרי אשתו ואת לוט ב אחיו' לא התגייר ,והיה שיי עדיי לארצו
ולמה לא ייחסו לשרי שהוא אחיה )וגיסו ומולדתו ובית אביו של אברה ,וא"כ
של אברה ,(אלא שכא רמז שכל טע צרי להבי למה הל עמו ולא נשאר
הליכתו היתה לפי שהוא 'ב אחיו' של בחר ,אמנ הטע באמת למה הל
אברה והוא עתיד ליורשו ,שהגיע לוט עמו היה לפי שראה שאברה
להצטר בתורת יורש. אבינו הוא כבר עכשיו זק ב ע"ה שנה
?.
ו
נעימות הפרשה • לך לך תשפ"ז
מידת הבטחון
שם.
שנה בצאתו מחר ,היינו כשיצא מחר בספה"ק בת עי מבאר באריכות
יצא ע בחינת בטחו בה' ,שבטחו" שמספר ע"ה בגימטריא בטחו" ,והיינו
גימטריא חמ"ש ושבעי" ,וזהו ואברה שאברה אבינו יצא לדרכו ע מידת
ב חמש ושבעי" שנה ,היינו שהיה אז הבטחו.
בבחינת בטחו" ,וזה גר לו שיצא ואלו דבריו הק':
מחר מבית אביו וממשפחתו'.
'וזהו ואברה ב חמש שני ושבעי
?.
אהבת ה' שהיה אצל אברהם אבינו
הנּראה
מזבּח ַלה' ַ ְִ ֶ
ויּבן ָשׁם ִ ְ ֵ ַ
הזּאת ַ ִ ֶ
הארץ ַ ֹ אתּן ֶאת ָ ָ ֶ
לזרעך ֶ ֵ
ויּאמר ְ ְַ ֲ ָ
אברם ַ ֹ ֶ
ֵַָויּרא ה' ֶאל ַ ְ ָ
אליו )בראשית יב ,ז(. ֵ ָ
אומרו 'ויב מזבח לה' הנראה אליו', מצאנו באור החיי הק' בפסוק זה
כא פירש סיבת שמחתו אשר עליה הפלגה עצומה בגודל המדרגה של
בנה מזבח הוא לצד הראותו יתבר אהבת ה' שהיה לאברה אבינו ,וכ
אליו. כתב ,כוונת הכתוב להודיע הפלגת
חיבת אברה בקונו ,כי ה' נגלה אליו
ומסיי האור החיי הק'' ,וזה אות ובישרו בזרע ובנתינת האר ,והוא לא
לבניו כמה מה אשר הרחיקו חשק הזרע החשיב בשורת ב' מעלות טובות
בער חשק התורה והמצוות ,וצא ולמד לכלו ,בער שמחתו בגילוי שכינתו
מב עזאי בטענתו 'ומה אעשה ונפשי יתבר אליו ,לקיי מה שנאמר )תהלי
חשקה בתורה' )יבמות סג.(: טז ,יא( 'שובע שמחות את פני ,'והוא
?.
ז
נעימות הפרשה • שיעור יום שלישי פרשת לך תשפ"ו
שיעור יום שלישי פרשת לך תשפ"ו
בזמן של קירוב אין דין מחאה
אשׁר
הארץ ֲ ֶ אביך ֶאל ָ ָ ֶ
וּמבּית ָ ִ ָ
וּממּוֹלדתּך ִ ֵ
מארצך ִ ַ ְ ְ ָ לך ֵ ַ ְ ְ ָ לך ְ ָ
אברם ֶ ְ ַויּאמר ה' ֶאל ַ ְ ָ ֹ ֶ
בּרכה )בראשית יב ,אב(.והיה ְ ָ ָ
שׁמך ֶ ְ ֵ
ואגדּלה ְ ֶ ָ
ואברכך ַ ֲ ַ ְ ָ
ואעשׂך ְלגוֹי ָגּדוֹל ַ ֲ ָ ֶ ְ ָ
אראךָּ ְ ֶ ֶ ְ .
ְַ ֶ ָ
ששיבר העבודה זרה ,ואדרבא ,הוא פירש רש"י ,להנאת ולטובת וכו',
קירב את כל העובדי עבודה זרה. ועוד שאודיע טבע בעול.
ומבאר ,שיש חילוק גדול בי אור
מלשו רש"י משמע שהעני של
כשדי לאר כנע ,שש באור כשדי
'ואגדלה שמ ,'שאודיע טבע בעול,
לא שמעו לקולו כלל ולא הועיל בכל
הרי זה חלק מהעני של 'להנאת
תוכחותיו ולא עשה נפש כמו שעשה
ולטובת ,'והקשה החת סופר )שנת
באר ,ולא הי' ש מכיר ה' כי א הוא,
תקפ"ו( ,שהרי אפילו א לא יגדל שמו
על כ השלי נפשו מנגד להפריש
וחלילה יריע לו ש בכל הרעות ,מ"מ
מע"ז כל מה שאפשר ,וא ימיתוהו מה
ההליכה היא הנאתו וטובתו כי כ ציוה
לו בכ.
ה' ורצונו.
א באר ישראל ש קרא בש ה'
ונתגדל שמו וקבלו ממנו רבבות ועשה ומבאר החת סופר יסוד גדול ,וכתב
נפשות הרבה) ,כדברי הרמב" פסוק ב' וח'(, שהנה יש לחקור ,אברה אבינו ע"ה
על כ אי לו רשות למסור נפשו ב'אור כשדי 'מסר נפשו למיתה
להתגרות ע אות שלא שמעו לו ולא והשליכו מנגד ושיבר צלמי נמרוד ועמד
נתגיירו ,כי א ימיתוהו מה יעשו כל נגדו ,עד שהשליכוהו לכבש האש,
אות תלמידי הסמוכי על הוראתו ולמה לא עשה כ ב'אר כנע 'שהיתה
ותורתו ,ואי לומר יסמו על הנס ,אי מלאה גלולי ,ואי ל ע רענ שלא
זה מדת חכמי כי אולי לא יעשה לו היה תחתיו ע"ז וכ הר גבוה וגבעה
נס ומוסר עצמו למיתה ,וזה אי לו נישאה כדאיתא במסכת עבודה זרה )ד
רשות א מפסיד לתלמידי ,ונמצא מה ,(.ולא מצינו ששיבר אליליה,
באר ישראל על ידי שנתגדל שמו אדרבה אנו מוצאי שאברה השתחוה
ונאספו אליו הרבה גרי ,על ידי זה לבני חת ונכנע לה ,וג הכניס לביתו
עבד ה' במנוחה והשקט ,ולא היה צרי את הערבי ,וא שצוה עליה לרחו
להתקוטט ע הרשעי ,אלא השומע רגליה מעבודה זרה ,אבל לא ראינו
ח
נעימות הפרשה • לך לך תשפ"ז
עבור מחאות ,אלא אדרבא ,יש בזה ישמע והחדל יחדל ,נמצא היה זה
משו איסור ,כי על ידי זה יוכל להנאתו וטובתו .שלא נכנס לסכנת
להפסיד את השומעי לו ,ואדרבא, נפשות.
במקו ששומעי בקולו יוסי לקרב
את הרחוקי ,והשומע ישמע והחדל }מבואר בדבריו שבמקו ששיי
יחדל ,וזה חידוש נפלא של מרנא החת לקרב את בני ישראל לתורה וליהדות,
סופר{. ש לא רק שאי חובה למסור נפשו
?.
הדרכים לזכות לשפע
יהא זהיר בכבוד אשתו
וּגמלּים
ואתנת ְ ַ ִ
וּשׁפחת ַ ֲ ֹ ֹ
ועבדים ְ ָ ֹ
וחמרים ַ ֲ ָ ִ
וּבקר ַ ֲ ֹ ִ
ויהי לוֹ ֹצאן ָ ָ
בּעבוּרהּ ַ ְ ִ
היטיב ַ ֲ ָ
וּלאברם ֵ ִ
ְ ַ ְָ
)בראשית יב ,טז(.
מיטיב ע האיש ומשפיע לו שפע גדול )ב"מ נט(. איתא בגמרא פרק הזהב
בפרנסה בזכות אשתו ,וא שבפשטות 'אמר רבי חלבו לעול יהא אד זהיר
הפסוק מדבר בפרעה ,א כל מה ב'כבוד אשתו' ,שאי ברכה מצויה בתו
שפרעה נת לאבר הרי זה משו ביתו של אד אלא בשביל אשתו,
שהשי"ת השפיע עליו ,וממה שבפסוק שנאמר 'ולאבר הטיב בעבורה' ,והיינו
נאמר 'בעבורה' נלמד שזוכי לברכה דאמר להו רבא לבני מחוזא 'אוקירו
בבית בשביל האשה ,ומשו כ לעול לנשייכו כי היכי דתתעתרו' ,היינו
יהא אד זהיר בכבוד אשתו. שמפסוק זה לומדת הגמרא שהשי"ת
?.
ט
נעימות הפרשה • שיעור יום שלישי פרשת לך תשפ"ו
עשר בשביל שתתעשר
א לא אפתח לכ את ארובות השמי מצאנו דר נוספת כיצד לזכות
והריקותי לכ ברכה עד בלי די' ,ואמרו לשפע מרומז בפרשת ,שנאמר )בראשית
בגמרא )תענית ט' (.אשכחיה רבי יוחנ מעלי
הרד ָנא ֵ ָ ָ
לפניֶ ָ ִ
הארֶ ָ ְ
הלא ָכל ָ ָ ֶ
יג ,ט( ֲ ֹ
לינוקא דריש לקיש אמר ליה אימא לי המי
ואִ ָ ַ ואימנה ְ ִ
המאל ְ ֵ ִ ָ ִאֹ ְ ַ
פסוקי אמר ליה עשר תעשר ,אמר ליה ואמאילה .ואמר הרה"ק מאפטא זי"ע ְַ ְ ְ ִ ָ
ומאי עשר תעשר ,אמר ליה עשר )ילקוט אוהב ישראל פר' ראה( רמז בפסוק
בשביל שתתעשר ,אמר ליה מנא ל זה ,שהנה במדרש תנחומא )ראה יח(
אמר ליה זיל נסי ,אמר ליה ומי שרי דרשו 'עשר תעשר ,עשר בשביל
לנסוייה להקדוש ברו הוא והכתיב 'לא שתתעשר ,עשר כדי שלא תתחסר',
תנסו את ה' ,אמר ליה הכי אמר רבי מבואר בדברי חז"ל שכאשר האד נות
הושעיא חו מזו שנאמר 'הביאו את כל מעשר הרי הוא מתעשר ,וא אינו נות
המעשר אל בית האוצר ויהי טר בביתי מעשר הרי הוא מתחסר .ומבואר
ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות א לא בספה"ק שכאשר האד נות מעשר
אפתח לכ את ארובות השמי יזכה לשפע כפול ומכופל עשרת מוני
והריקותי לכ ברכה עד בלי די' ,מבואר מה שהיה לו בשנה זו ,עד שכל הסכו
בגמרא להדיא שמותר לנסות את ה' שהרוויח השנה ,יהיה סכו המעשר של
בהבאת המעשר ,ומחדש הכתב סופר השנה הבעל"ט ,וזה הכוונה בפסוק
שיכול לתת המעשר מראש ,כדי שיזכה 'עשר תעשר את כל תבואת זרע,'
להרוויח את הקר בסכו זה. שעל ידי המעשר ,הרי 'כל תבואת זרע'
וכש שהנות מעשר זוכה השתא יהיה המעשר של השנה
להתעשר ,כ מי שח"ו אינו מפריש הבעל"ט.
מעשר תבואותיו מתמעטי ,וכמו ויש בזה חידוש גדול של הכתב סופר
שהביאו התוספות )תענית ש' ,(מעשה שיש לאד הכח להקדי המעשר
באד אחד שהיה עשיר והיה לו שדה בשביל שיתעשר ,שיאמר לפני השי"ת:
שעשתה אל כור ,והיה אותו עשיר רבונו של עול ,הריני נות עכשיו מאה
נוטל מאה כורי למעשר ומפריש כל אל שקלי לצדקה ,בשביל שאזכה
שנה ושנה ,וכ עשה כל ימיו ,כשחלה לקבל ולהרוויח מיליו שקלי ,וג זה
למות קרא לבנו ואמר לו בני דע ששדה נכלל במה שנאמר )מלאכי ג ,י( 'הביאו את
זו שאני מוריש ל עושה בכל שנה כל המעשר אל בית האוצר ויהי טר
ושנה אל כורי ,הזהר שתפריש מאה בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות
י
נעימות הפרשה • לך לך תשפ"ז
ואשמאילה' .ופירש זאת על פי המעשה כורי כאשר עשיתי ,ומת אותו האיש
הנ"ל שהביאו התוספות בש המדרש, ועמד הב במקומו ,ועשה השדה אל
וזהו שכתוב 'א השמאל' ,א תת כורי כאשר היה עושה בחיי האב,
מעשרות ותקיי מה שנאמר 'ער' והפריש ממנה מאה כורי ,בשנה שניה
בשי" שמאלית ,אז השכר הוא נסתכל וראה הב שמעשר היה דבר
'ואימנה' ' תתער' בשי" ימנית ,וא גדול ,ואמר שלא יפריש ,לשנה אחרת
'הימי 'תחדל מלעשר ותדמה בנפש נתמעט השדה ולא עשה כי א מאה
כי מזה תרוויח ותתער ]בשי" ימנית[, כורי נצטער עליו ושמעו קרוביו שכ
אזי 'ואשמאילה' רק תער ]בשי" מיעט ולא הפריש מעשר ,באו כול
שמאלית[ ,שתוציא שד רק עירית אצלו מלובשי לבני ושמחי ,אמר
ממה שהיתה מוציאה. לה כמדומה לי שאת שמחי
?. בקלקלתי ,אמרו לו נצטער עלי כי
גרמת ל כל הרעה הזאת ,ומפני מה לא
ונתבאר מפסוקי הפרשה כי ישנ שני הפרשת מעשר כראוי היטב ,בא וראה
דרכי לזכות לעושר ,דר אחת היא על כי מתחלה כשבא השדה ליד היית
ידי מה שיכבד את אשתו ,וכמו שנאמר בעל הבית והקב"ה כה ,שהיה המעשר
'ולאבר היטיב בעבורה' ,והעצה השניה חלקו לית לעניי ,ועכשיו שלא
היא המעשר .וישאל השואל ,למה לי הפרשת חלקו לו ,היה הקב"ה בעל
לתת מעשר ,והרי יש לי העצה לכבד הבית ואתה כה ,שאי שד עושה מה
את האשה. שהיה עושה מתחילה אל כורי
והפריש ל מאה כורי ,והיינו דכתיב
ובאמת כבר היה מעשה אצל ה"ב
)במדבר ה( 'ואיש את קדשיו לו יהיו',
איש חי" ,שהגיע אליו אחד וביקש
כלומר כשאינו מפריש כהוג לא יהיה
שית לו 'סגולה לעשירות' .אמר לו:
לו אלא הקדשי ,כלומר המעשר ,ועל
'עשר בשביל שתתעשר' ,תפריש
זה אמרו חכמי המעכב מעשרותיו
מעשרות מהכס שאתה מרוויח
לסו בא שלא יהיה לו אלא אחד
ובעז"ה תתעשר.
מעשר'.
כעבור תקופה ראה אותו יהודי כי
ג חבירו שהיה יהודי פשוט כמוהו, ועל פי זה מבאר הרה"ק האוהב
התעשר בעושר רב .פנה אליו ושאלו: ישראל מאפטא את המדרש פליאה
אמור לי ידידי ,הכיצד התעשרת? השיב 'עשר תעשר ,הדא הוא דכתיב א
הלה :הלכתי למר הב איש חי הימי וא ואימנה השמאל
אי
נעימות הפרשה • שיעור יום שלישי פרשת לך תשפ"ו
)ב"ב יא' ,(.מעשה במונבז המל שבזבז וביקשתי ממנו סגולה לעשירות ,והוא
אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת, נת לי סגולה לעשירות ,הוא אמר לי
וחברו עליו אחיו ובית אביו ואמרו לו 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו'.
אבותי גנזו והוסיפו על של אבות התחלתי לכבד את אשתי ,קניתי לה
ואתה מבזבז ,אמר לה אבותי גנזו שרשרת וג טבעת יהלו ,וב"ה בזכות
למטה ואני גנזתי למעלה ,אבותי גנזו זה התעשרתי.
במקו שהיד שולטת בו ואני גנזתי
הל הראשו להב איש חי
במקו שאי היד שולטת בו ,אבותי
כששאלתו בפיו ,ילמדנו רבינו למה לי
גנזו דבר שאי עושה פירות ואני גנזתי
לער ולהוציא את הכסנתת סגולה ְ ַ ֵ
דבר שעושה פירות ,אבותי גנזו אוצרות
ממני החוצה ,ואילו לחברי נתת סגולה
ממו ואני גנזתי אוצרות נפשות ,אבותי
לכבד את האשה ולקנות לה תכשיטי,
גנזו לאחרי ואני גנזתי לעצמי ,שנאמר
כ ששווי הכס נשאר בי כותלי
'ול תהיה צדקה' ,אבותי גנזו לעול
הבית...
הזה ואני גנזתי לעול הבא ,שנאמר
'והל לפני צדק כבוד ה' יאספ,' אמר לו הב איש חי :שתי הסגולות
וביאר לו הבא"ח את הפסוקי' אל נכונות ,אבל ההסתכלות של מוטעית.
תירא כי יעשיר איש כי ירבה כבוד התכשיטי לא נשארי אית ,אינ
ביתו' ,שהעשיר מחמת שכיבד את לוקח אות אית לעול הבא .א
אשתו – 'ביתו זו אשתו'' ,כי לא במותו המעשרות שהפרשת מכספ ,ה
יקח הכל לא ירד אחריו כבודו' ,שהממו נשארי של לנצח ,וכמו שנאמר
שאס לו לא ילווה אותו בדרכו )תהלי מט ,יח( 'אל תירא כי יעשיר איש
האחרונה ,אבל זה שנות מעשר יזכה כי ירבה כבוד ביתו ,כי לא במותו יקח
שהממו ילווה אותו. הכל לא ירד אחריו כבודו' ,ואמרו חז"ל
?.
בי
נעימות הפרשה • לך לך תשפ"ז
הזהירות ממחלוקת
בּארץ.
ישׁב ָ ָ ֶ
והפּרזּי ָאז ֵ
והכּנעני ְ ַ ְ ִ ִ
מקנה לוֹט ְ ַ ְ ַ ֲ ִאברם ֵוּבין ֵֹרעי ִ ְ ֵ מקנה ַ ְ ָ
ַויהי ִריב ֵבּין ֵֹרעי ִ ְ ֵ
ְִ
אנשׁים
רעיך ִכּי ֲ ָ ִ
וּבינך ֵוּבין ַֹרעי ֵוּבין ֶֹ ָבּיני ֵ ֶ ָ
מריבה ֵ ִ
תהי ְ ִ ָ אברם ֶאל לוֹט ַאל ָנא ְ ִ ַויּאמר ַ ְ ָ
ֹ ֶ
אנחנוּ )בראשית יג ,זח(. אחים ֲ ָ ְַ ִ
תהי מריבה ביני וביני ,'שהוא חושש פתח הכתוב בריב' ,ויהי ריב' ,וסיי
עד מאד שהריב בי הרועי יתמש במריבה' ,אל נא תהי מריבה' ,ומבאר
ויגדל להיות מריבה בינינו{. השל"ה הק' בפרשת :מכא ילמד
האד להרחיק מאוד ממחלוקת ,ובא
והנה בגמרא אמרו )חולי פט' (.אמר חס ושלו מתחיל איזה ריב ,יראה
רבי אילעא אי העול מתקיי אלא לכבות תיכ את אש הריב ,כמו שדרשו
בשביל מי שבול את עצמו בשעת רז"ל )סנהדרי ז (.על הפסוק 'פוטר מי
מריבה ,שנאמר תולה אר על בלימה', ראשית מדו .'וכ עשה אברה אבינו
והנה פשטות הפסוק הוא שהעול שאמר ללוט 'אל נא תהי מריבה בינינו'.
עומד באוויר ,ואינו תולה על מאומה, ושמעתי צחות בתיבת 'מריבה' שאמר
אבל חז"ל דרשו מהפסוק שאי העול בלשו נקיבה ,ולא אמר 'אל נא תהי
מתקיי אלא בשביל מי שבול את ריב' ,משו שהריב כבר התחיל בי
עצמו בשעת מריבה ,ויש להבי היכ הרועי ,לזה אמר אברה אבינו ,למע
נרמז העני בפסוק ,ועוד יש להבי מהו הש יפסיקו דברי הריב ולא יתרבו
'בשעת מריבה'. כדר המחלוקת שתמיד עושה פרי
ומתרבה ,ועל זה אמר 'אל נא תהי
וראיתי לבאר שהנה יותר קל לאד
מריבה' ,לשו נקבה ,כאשה היולדת
לברוח ממחלוקת קוד שמתחילה
ועושה פרי ,ודי בזה שהתחיל ה'ריב'
המריבה ,שהוא בורח מהמחלוקת והוא
ויהיה כזכר שאינו מוליד.
מוותר על שלו ובלבד שלא יבא לידי
מחלוקת ,אבל לאחר שכבר התחיל }ויש להוסי על זה שלפעמי אנו
הריב ,והאחד פוגע בשני ,והראשו רואי מחלוקת בי קהילות ,המתחילה
מחזיר לו ,אז קשה עד מאד להפסיק בי' פשוטי הע ,'עד שהיא מגעת ג
המחלוקת ,מאחר שכבר נכנס לתו בי' הגדולי והטובי ,'וכ מרומז
העני ,ואז בוערת באד תאוות הנצחו בפסוקי אלו ,שבתחילה היתה זו
עד מאד ,כי א יפסיק עכשיו מריבה בי רועי מקנה אבר לבי רועי
מהמחלוקת ,נמצא שהשני יוכרז מקנה לוט ,ואמר לו אברה' ,אל נא
גי
נעימות הפרשה • שיעור יום שלישי פרשת לך תשפ"ו
להמשי המחלוקת ,עליו הכתוב אומר כמנצח ,ודבר זה קשה עד מאד .וזה
'תולה אר על בלימה'{. הכוונה 'בול את עצמו בשעת מריבה',
וראיתי מובא בש הרה"ק רבי יעקב שכבר התחיל במחלוקת ,והוא נמצא
אבוחצירא זצ"ל לרמז העני במה עמוק בתו המחלוקת וע כל זה הוא
שנאמר 'תולה אר על בלימה' ,שהנה בול את עצמו ,הרי זה מדרגה נפלאה
נתבאר בדברי השל"ה הק' שריב לשו ביותר.
זכר ומריבה בלשו נקיבה ,וכאשר יש }וכ אנו רואי שכאשר האד קונה
ריב ,בלא מ' בתחלה וה' בסו ,אי זה רכב חדש )קאר( ,הוא בודק את הבלמי,
מחלוקת הנמשכת ,אבל כשיש מ'ריב'ה, כי א אי הבלמי פועלי כראוי הוא
אזי נמשכת המחלוקת ושורפת ומכלה בסכנה גדולה ,והדר לבדוק את
כל חלקה טובה ,וזהו תולה אר על הבלמי היא בשעת נסיעה מהירה ,אז
בלימ"ה ,היינו 'בלי מ"ה' ,שהוא הופ אפשר לבדוק א פועלי הבלמי .כמו
את המריב"ה ל'ריב' ,ומפסיק את כ כשהאד כבר נכנס למחלוקת ויש
המחלוקת שלא תגדל ותתפשט. לו את הכוחות לבלו פיו ושלא
?.
הרחקה למען השלום
אברם
אחיוָ ְ ַ .
מעל ָ ִ ויּפּרדוּ ִאישׁ ֵ ַ
מקּדם ַ ִ ָ ְ
ויּסּע לוֹט ִ ֶ ֶ היּרדּן ַ ִ ַ
כּכּר ַ ְַ ֵַויּבחר לוֹ לוֹט ֵאת ָכּל ִ ַ ְִ ַ
סדם )בראשית יג ,יאיב(.ויּאהל ַעד ְ ֹ הכּכּר ַ ֶ ֱ ַ
בּערי ַ ִ ָ ישׁב ְ ָ ֵ כּנען ְולוֹט ָ ַ
בּארץ ְ ָ ַ
ישׁב ְ ֶ ֶ
ָ ַ
וכ מצינו אצל אהר הכה שא כתב בעל הטורי' ויפרדו אי'ש מע'ל
שהיה אוהב שלו ורוד שלו ,מכל אחי'ו אבר' ס"ת שלו" ,לומר ל כדי
מקו כשראה אחד שיש לו השפעה לעשות שלו נתפרדו' .מבואר בדבריו,
לא טובה על חבירו היה מרמז לו שא שלכתחילה מעלת השלו היא
להפריד ביניה ,שכ בשביל השלו באופ שיהיה ביחד ע אחיו ,אבל
פעמי שצריכי להפריד בי הצדדי. באופ שיש כל העת מצה ומריבה ,הרי
)וכמאמר האהבת ישראל מוויז'ני זי"ע 'מ'דאר שאז יש להיפרד לש השלו ,ומשו
?.
זיי גוט צו יעדע ,אבער נישט מיט יעדע.(' כ נפרדו זה מזה משו השלו.
די
נעימות הפרשה • לך לך תשפ"ז
יומא דהילולא הרה"ק מרוז'ין ג' חשון
דרשה שנאמרה במוצאי שבת ג' חשון פר' נח תשפ"ו -יומא
דהילולא רבא של הסב"ק מרוז'ין זי"ע -בסעודת ההילולא בבית
המדרש שטפנשט – חלק ב'
המשכת ישועות ע"י האמונה
הסב"ק מרוז'י זי"ע היה מרבה להחדיר האמונה בליבות בני ישראל ,ומובא
בעירי קדישי) החדש( מה שאמר הרה"ק אדמו"ר מבוהוש זי"ע )מתל אביב( ,שפע
נענה הסב"ק מרוז'י ואמר' ,רבונו של עול ,בני ישראל זקוקי לישועות ,וכדי
להיוושע בישועה צריכי לאמונה ,אבל כיצד זה יבואו לידי אמונה כשליבותיה
שבורי ,'ונכנס הסב"ק לדביקות עילאה וכפל ואמר שוב מאמר זה' ,רבונו של
עול ,בני ישראל זקוקי לישועות ,וכדי להיוושע בישועה צריכי לאמונה ,אבל
כיצד זה יבואו לידי אמונה כשליבותיה שבורי ,שכאשר האד טרוד לפי שהוא
צרי לפרוע את שטרי חובותיו ,כיצד יבוא לידי אמונה ,אבל דבר זה הנני מדרי
את בני ,שיהיה לה אמונה בישועות שכבר השפעת לה בעבר ,ואתה תקבל את
האמונה שיש לה בישועות שכבר נשפעו עליה ,ואמונה זו תמשי את הישועה
שה זקוקי לה כעת'.
וזה יסוד גדול ,שכ לכל אחד ואחד היתה בעבר תקופה בה ציפה לישועה,
והשי"ת היה בעזרו והשפיע לו את הישועה ,וא שהישועה באה על ידי שלוחי,
אבל זה ברור לו שהכל מאת ה' ,ומשו כ א שעכשיו מחמת הקשיי קשה לו
להתחזק באמונה על העתיד ,אבל מאחר שעל העבר הוא מאמי ויודע שהכל בא
מאתו יתבר ,בכח אמונה זו ימשי את הישועה על העתיד לבא.
?.
סיפר אדמו"ר הזק מטשורטקוב זי"ע מעשה נורא מחותנו הרה"ק רבי אהר
מטשערנוביל זי"ע ,אחד מחסידי הרה"ק מטשערנוביל היה סוחר גדול בעצי
וביערות ,והיה הול ונכנס בתדירות לתו יערות גדולי ,פע אחת שפ את ליבו
לפני רבו ,דכשהוא נכנס לתו יער גדול נופל עליו פחד גדול אולי יקרה לו איזה
מקרה רע ולא יצא מש ח"ו ,שמע רבו הרה"ק מטשערנוביל ונת לו קמיע וציוה
וט
נעימות הפרשה • יומא דהילולא -הרה"ק מרוז'ין ג' חשון
לו לתלותו על צווארו לפני שהוא נכנס לתו היער ,ואכ מני אז שקיבל היהודי
את הקמיע נעל ממנו הפחד כליל והיה נכנס ויוצא בשלו בלי פחד ומורא ,וכ
עברו עליו שני רבות.
ויהי היו הוצר הסוחר לנסוע מביתו במוצאי שבת ,ומרוב מהירותו ובהילותו
שכח לקחת עמו את הקמיע ,ע היכנסו ליער ,החלה פתאו לנשב רוח סערה
גדולה וחזקה ששיברה ועקרה אילנות ונעשתה הדר מסוכנת ,ואחד מהאילנות
נפל על עגלת הסוחר ופגעה בו רח"ל.
כשפתחו את הקמיע שהשאיר הסוחר בביתו מצאו שנכתב בו :אני משביע אות
הממונה על העצי ועל היערות ,שלא תזיק בשו דבר את נושא הקמיע הזה בזמ
שהוא תחת רשותו ,כ מצווה אהר ב מרדכי.
וסיי אדמו"ר הזק מטשורטקוב ואמר :אבי ז"ל לא היה נות קמיעות ,אלא היה
נות דיבורי במקו קמיעות ,והנה הדיבור אע"פ שהוא נכתב ונרש במוח של
החסיד ,אמנ ג הדיבור יכולי לשכוח אותו כמו שיכולי לשכוח את הקמיע,
אבל הדיבור }הקמיע{ של אבי ז"ל היה רק תיבה אחת שיש בכוחה לשמור את
החסיד בכל מקו שהוא הול ושהוא עומד ,הדיבור הזה הוא ' אמונה'.
שהסב"ק החדיר בבני ישראל האמונה ,ועל ידי כ מתחזקי בני ישראל ונאחזי
בכל המצבי ובכל הזמני.
?.
פועל ישועות לבני ישראל
הרה"ק רבי שלו מקאמינקא זי"ע הגיע פע לפני הסב"ק מרוז'י ,אמר לו
הרה"ק הרוז'ינער ,שמעתי שרבו הרה"ק המהר"ש מבעלזא הוא פועל ישועות ,יאמר
לי מעלתו במה כוחו ,א בקמיעות או בסגולות ורפואות וכדומה ,השיב לו רבי
שלו מקאמינקא ,רבי הקדוש זיכ כל כ את אבריו ,עד שכשנוגע ידו בחולה מיד
נתרפא ,והוא מרומז במאמר דוד המל ע"ה )תהלי קז ,כ( י'שלח ד'ברו ו'ירפא
ראשי תיבות יד"ו .ענה הרה"ק מרוז'י ,הסופי תיבות בפסוק זה ישל'ח דבר'ו
וירפא' ה מו"ח ,לרמז שבמוח לבד יכול הצדיק לפעול ואינו צרי לגעת בידו.
זט
נעימות הפרשה • לך לך תשפ"ז
הסב"ק מרוז'י אמר על עצמו שנשמתו וליבו הוא כס חי )קוועק זילבער(,
שמרגיש כל דבר ,וכשיש ליהודי יסורי אפילו בקצה השני של העול ,הרי הוא
מרגיש הדבר בליבו ,הוא היה מיצר בצער של ישראל.
?.
מידת השמחה
הרה"ק מרוז'י דרוש דרש מהחסידי שלו שתהיה בה מידת השמחה,
ומספרי שפע נכנס אליו אחד מהבני הק' ושאלתו בפיו :שהחסידי העומדי
בחו בקשו שהרבי ית לה דר של חיזוק בעבודת ה' ,ואמר לו' ,אמור לה שיהיו
תמיד בשמחה ,וא אי לה מהיכ לקחת שמחה ,שיהיו בשמחה אפילו פו א
גליי ווערטל') ,ג מדברי צחות ומליצה( ,ובלבד שלא יהיה זה מהוללות וקלות ראש.
עוד אמר הסב"ק ,השמחה הפשוטה ביותר די גרעבסטע שמחה ,ריח קדושה
יש בה ...והעצבות ,אפילו זו שמקורה טהור די איידלסטע עצבות ,די איידלסטע
מרה שחורה ,יש בה ריח מהצד שכנגד הסט"א רח"ל...
חסידי מספרי ,כי בירח האיתני בשנה האחרונה לחיי הרה"ק מרוז'י ,היו
החסידי שרויי באווירה קדורנית מפאת חולשתו של הצדיק ,בשמחת תורה
הופיע הסב"ק בחלו ואמר ,שמחת תורה היו !מדוע אינכ שמחי ?ויענו כל
הע ויאמרו ,אי אפשר לנו להיות בשמחה כשהרבי אינו בשלימות הבריאות .אמר
לה הרוז'ינער זי"ע :כתיב )דברי ח ,יט( 'והיה א שכוח תשכח את ה' אלקי ,'והיה
לשו שמחה ,ומה שיי לשו שמחה א שוכחי את ה' אלוקי .אלא כ הוא
הכוונה' ,והיה א שכוח' א תשכח את מידת השמחה' ,תשכח את ה' אלקי,'
שחסרו השמחה מביא חלילה לשכחת ה' ,ויצו ללכת אל בית היי ולשתות על
חשבונו.
ובאמת כל אחד מישראל יש לו ע מה לשמוח ,וכ הורה לנו הרה"ק הרבי ר'
משה לייב מסאסוב זי"ע ,שכאשר האד משיג את ההבנה בברכת 'שלא עשני גוי',
על ידי דבר זה בעצמו יוכל להיות בשמחה ,וכל שכ א קיי מצוה ,הרי שבודאי
שעליו להיות בשמחה גדולה ,ועל ידי השמחה במצוות ה' יתעלה יותר ויותר.
זי
נעימות הפרשה • יומא דהילולא -הרה"ק מרוז'ין ג' חשון
ואמרו צדיקי' עבדו את ה' בשמחה' ,עצ הדבר שהאד בשמחה הרי זה
עני של עבודת ה'.
?.
היכי דמי בעל תשובה
סיפר אדמו"ר הזק מטשורטקוב זי"ע ,מעשה בבעל תשובה אחד אשר לפני
ששב בתשובה הרשיע מאוד ,ולא הניח עבירה אחת שלא עבר עליה רח"ל ,ובא
לפני הרה"ק המגיד רבי מרדכי מטשערנוביל זי"ע ומסר לפניו קוויטל בו פירט את
כל עוונותיו רח"ל ,וביקש עליה תשובה .כראות המגיד מטשערנוביל את כל
חשבו העבירות כי רב הוא השיב לו ,ה אני כבר זקנתי מלקבל עלי בעל תשובה
קשה כזה לתקנו ,קו סע אל הרה"ק מריז'י ,הוא עודנו צעיר לימי ,והוא יקבל
אות ויושיע ל.
כ עשה אותו בעל תשובה ,נסע לרוז'י נכנס לפני הריז'ינער ומסר לו קוויטל
כנ"ל .לאחר שקרא הריז'ינער את כל הקוויטל ע פירוט כל העבירות הקלות
והחמורות פנה אליו הרבי ואמר ,ראשית כל תקפיד שכל דיבור ודבר שבקדושה
שתאמר ה בתפילה ה ברכת הנהני וברכת המזו ,ואפילו ברכת אשר יצר אל
תאמר בעל פה ,אלא דוקא מתו הסידור ,והדבר השני שצוהו היה שבכל פע
שישב הרה"ק אצל השלח' לא יר עינו ממנו' .כזה היה סדר תשובתו של
הריז'ינער לבעל תשובה קשה כזה .וסיי אדה"ז מטשורטקוב ואמר ,שהוא הכיר
אחר כ את הבעל תשובה הזה ,והיה איש בעל מדריגה שיכול היה לקחת קוויטל,
דכשעשה כל מה שציוה עליו אבי ז"ל ,ידע אח"כ מעצמו כל מה שצרי לעשות
תשובה על כל דבר ודבר.
?.
במעלת אמירת מאה ברכות מתו הכתב ובכוונה כראוי ,יש לומר שהנה חז"ל
אמרו )ע"ז ז (:אמר רבי יוחנ משו רבי שמעו ב יוחאי לא דוד היה ראוי לאותו
מעשה ולא ישראל ראויי לאותו מעשה ,לא דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב ולבי
חלל בקרבי וכו' אלא למה עשו לומר ל שא חטא יחיד אומרי לו כל אצל
יחיד וא חטאו צבור אומרי לה לכו אצל צבור ,ואמרו ש עוד ,והיינו דרבי
חי
נעימות הפרשה • לך לך תשפ"ז
שמואל בר נחמני אמר רבי יונת מאי דכתיב 'נא דוד ב ישי ונאו הגבר הוק
על' ,נאו דוד ב ישי ש'הקי עולה של תשובה'.
והנה מפסוק זה למדו ג את העני של 'מאה ברכות' ,מתיבות 'הוק על' ,ע"ל
בגימטריא מאה ,שעל ידי ה'מאה ברכות' שתיק דוד המל לאמר בכל יו
הפסיקו למות במגפה ,נמצא שבאותו פסוק של 'עולה של תשובה' נרמז ג העני
של 'מאה ברכות' בכל יו ,ומכא סמ ראיה שעל ידי המאה ברכות כראוי יזכה
לתשובה.
?.
פע הגיע חוטא אחד לפני הסב"ק וביקש ממנו 'דר תשובה' ,ואמר ש'הוא
מבקש לשוב בתשובה ואינו יודע כיצד לשוב בתשובה' ,ענה לו הרבי ,ו'כי לחטוא
כ ידעת כיצד' ,ומי לימד אות דעת כיצד לחטוא .ענה האיש ,אמת הדבר שלא
ידעתי כיצד חוטאי ,עשיתי כפי מה שעלה בליבי ,ואח"כ נודע לי שהרי זה דבר
חטא ,אמר לו הסב"ק ,א כ תעשה עכשיו ההיפ ,מעכשיו שוב לא תעשה ככל
אשר תתאוה ,ושמור עצמ ,ובמש הזמ תלמד מהו דר התשובה.
?.
הסב"ק מרוז'י הדרי שברגע אחד יכול האד לעמוד על דר של תשובה ,וכ
אמר הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטי זי"ע בש זקנו הרה"ק מרוז'י ,כתיב )תהלי קג,
יב( כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו ,וביאר ,כש שהמרחק ממזרח
למערב שהוא מרחק רב מקצה עול עד קצהו ,אול מרחק זה הוא לגבי המקו
בעצ ,אמנ אי הדבר אמור לגבי האד ,כי האד כשפונה כא יאמר עליו שפונה
הוא למזרח א כשיסוב פניו לצד האחר תיכ יאמר עליו שפונה למערב ,ועל דר
זה 'הרחיק ממנו את פשעינו' ,שע אנחה אמיתית שיוצאת מלב נשבר של בר
ישראל תיכ מרחיק ה' את פשעיו ממנו לקצה העול ,ובאותה מדה מתקרב הוא
מהקצה אל הקצה.
?.
עוד אמר הסב"ק מרוז'י ,איתא במדרש )דב"ר ב ,לז( על הפסוק 'כל הנשמה תהלל
י"ה' ,על כל נשימה ונשימה שאד מעלה חייב לקלס את בוראו ,ואמר הרה"ק
מרוז'י ,כי הנה בכל רגע ורגע הנשמה רוצה לצאת מהגו ,אלא שהשי"ת אינה
מניחה מלצאת ,ונמצא שבכל רגע נעשה כבריה חדשה ,וזהו חיזוק גדול לאד,
טי
נעימות הפרשה • יומא דהילולא -הרה"ק מרוז'ין ג' חשון
כשהיצר הרע רוצה לדחותו בשעת תפילה ועבודה ,וטוע הלא הנ מלא פשעי
ואי תוכל לעמוד ולפתוח פי לדבר דברי לפני קל גדול ונורא ,ישיב כזאת אל
לבו ,הלא ברגע זה נעשיתי בריה חדשה ועדיי לא חטאתי עוד ברגע זה ,וא"כ יכול
אני לעמוד ולהודות להשי"ת ולעבוד אותו מרגע זה ואיל.
?.
עוד בדרכי ההתחזקות לאחר החטא ,אמר הסב"ק מרוז'י על הפסוק )בראשית ג,
יא( ויאמר מי הגיד ל כי עירו אתה ,וביאר הפסוק על פי סיפור מעשה ,יו אחד
היה ניקולאי צאר הרוסי נוסע בדר ,ויעמידו שומרי על פני כל הגשרי להבטיח
כי הדר פנויה מכל מכשול בעת שיעבור עליו ,חייל יהודי הופקד ג הוא לשמור
על אחד הגשרי ,כיו שעבר הזמ בו היה צרי המל לעבור חשב בלבו כי בוודאי
אירע איזה שינוי בתוכנית המסע ,ושוב לא יעבור היו ,פשט איפוא את בגדיו וירד
לנחל מתחת לגשר לרחו ,והנה בהיותו במי שמע מרחוק שקשוק אופני מרכבת
המל ,מיד קפ ערו למעלה והורה בידו שאפשר להמשי ,כי בלעדיו היו נעצרי,
קראו המל ושאלו כיצד ההי לעמוד לפניו ערו ,השיבו היהודי ,אמנ חטאתי
שעזבתי משמרתי ללא רשות ,וכי בשביל כ אחטא עוד ובגללי יתעכב מסעו של
המל!?
ובכ זה היה תשובת השי"ת לפני אד הראשו ,מי הגיד ל כי עירו אתה עלי
להמשי בעבודה ולא לשקוע הלאה בגלל העירו ,שג א נכשל חלילה בחטא
לא יעצור על מקומו ,אלא ימשי בעבודת הקודש ,ולא ישאר לעמוד בבו הנורא,
כי מאי דהוה הוה ויתחיל מחדש לפי שעכשיו הוא כבריה חדשה ,ולא יקלקל
החדשי.
?.
פועל עבור הגאולה
סיפר הרה"ח ר' ישראל ראזנצוייג ,שהרה"ק מרוז'י נהג לומר" :איל העומד בתו
השדה וענפיו נוטות לאר ,וישראל יושב על גביו ועיניו בוכות" .ובודאי כוונת קדשו
היתה שהוא הוא האילנא דחיי ,וכל בני ישראל ה הענפי המחוברי לשורש ע
החיי ,והוא יושב ובוכה על ישראל ,וכמו שאמר הרה"ק מרוז'י קוד הסתלקותו
כ
נעימות הפרשה • לך לך תשפ"ז
'שלא ינוח בעול העליו עד שיפעל הגאולה עבור כלל ישראל' ,וצדיקי אמרו
הרבה שני אחרי הסתלקותו כי הוא נמצא עדיי בתו מעיי של דמעותיה של
ישראל ואמר שלא יעלה למקו מנוחתו עד שיפעל הגאולה .ונסיי בפסוק :יפרח
בימיו צדיק ורוב שלו עד בלי ירח )תהלי עב ,ז( ,ופירש"י 'יפרח בימיו צדיק
ישראל' ,ואמרו צדיקי שאפשר לומר שהכוונה היא לסב"ק מרוז'י ,בנו של הרה"ק
רבי שלו.
וודאי שכעת הזאת בישיבת חסידי כאחד הרי זה לנייחא עבור הצדיק ,ובודאי
שיפעל עבור כולנו שכל אחד יוושע בגאולה פרטית עד שנוושע כולנו בגאולה
כללית במהרה בימינו ,אמ.
?.
אכ
נעימות הפרשה • טוב להודות לה' – חלק ב'
טוב להודות לה' – חלק ב'
שיעור שנמסר ביום כ"ז תשרי תשע"ח
}במסגרת ארגון השיעורים "דבש לפי"{
על כל נשימה ונשימה נודה ונהלל
מספרי על הרה"ק רבי יצחק חובת ההודאה המוטלת עלינו היא
מנאנאש ז"ל ,שהיה איש קדוש מאד בכל רגע ורגע ,וכמו שנאמר )תהלי קנ,
ועובד ה' באופ מופלג ,והיה מסג ו( 'כל הנשמה תהלל י"ה' ,ודרשו חז"ל
עצמו הרבה ,וספרו עליו שבשעת )ילקו"ש בראשית כ( 'על כל נשימה שאד
אכילתו מעול לא היה מטה את גופו נוש צרי לקלס להקב"ה ,ומה טע
לעבר המאכל ,אלא היה יושב ישר, 'כל הנשמה תהלל י"ה' ,על כל נשימה'.
וכאשר קירב את הכ לעבר פיו היו
שומעי כמה פעמי אי שהוא אומר ואנו רואי שהפעולה הראשונה
הפסוק 'שויתי ה' לנגדי תמיד' ,וכמו כ שהאד עושה בעת השכמתו הרי זה
בכל מעשה שעשה היה זה מתו ההודאה ,שכ תיכ כשהאד עומד
הכוונה שהוא עושה עכשיו רצו הבורא. ממיטתו הרי הוא אומר 'מודה אני לפני
מל חי וקי שהחזרת בי נשמתי
והעיד על עצמו ,שהנה כשהיה הול בחמלה' ,שכ צריכי אנו להודות על
לצדיקי ראה תמיד אי שהצדיקי כל נשימה ונשימה ,אבל הרי אי זה
מריחי טאבאק ,וראה שיש לה איזה דבר קל להלל את השי"ת בכל נשימה
עבודה בעני זה ,אבל מאחר שלא ידע ונשימה ממש ,ומשו כ בתחילת היו
איזה כוונה צריכי לכוו ,לא היה מריח כשהאד נוש את נשימותיו
טאבאק ,לפי שלא עשה שו מעשה הראשוני בעת קומו בבוקר הרי הוא
ללא שיכוו הכוונות ,עכ"פ לפי מדרגתו, תיכ ומיד מודה ומהלל לה' 'מודה אני
לעשות נחת רוח לבורא יתבר שמו, לפני מל חי וקי שהחזרת בי נשמתי
עד שעלה בדעתו שאפשר שהכוונה בחמלה' ,הרי שכל היו נגרר אחר
בעת שהריחו טאבאק היה ,שהיו הודאה זו ,שיהיה על כל נשימה
מכווני' על כל נשימה ונשימה תהלל ונשימה.
?.
י"ה' ,והיינו שמאחר שקשה לכוו בכל
נשימה ממש להודות לה' ,אבל בשעה
בכ
נעימות הפרשה • לך לך תשפ"ז
הלשו ה דטלנ"ת ,ואותיות השיני שהיו מריחי את הטאבאק בנשימה
ה זסשר" ,ויש בתיבת 'ישתבח' אות עמוקה הודו לה' על כל נשימה ,ובערוב
אחת מכל מיני האותיות ,להורות ימיו העיד על עצמו שמאז שהתחיל
שהשי"ת ברא באד ה' מוצאות הפה להריח טאבאק ,לא הריח טאבאק פע
כדי שישתבח שמו ,שמודי לה' בכל אחת ללא הכוונה הראויה של 'על כל
מוצאות הפה. נשימה ונשימה תהלל י"ה.
והנה בישתבח אנו אומרי י"ג
השבחי' ,שיר ושבחה הלל וזמרה וכו',
?.
ואיתא שיש לומר את י"ג השבחי הנה בכל יו אנו אומרי' ברכת
בנשימה אחת ,ומהו העני לומר כל ישתבח' ,ואיתא בספה"ק שבתיבת
השבחי הללו בנשימה אחת ,ושמעתי "ישתבח" יש בו אותיות מכל חמשה
מהרה"ג ר' יעקב רובי שליט"א שבזה מוצאות הפה ,שכ ידוע שיש ה'
אנו באי להראות שעל כל נשימה מוצאות הפה ,אחה"ע שה אותיות
ונשימה צריכי להודות להשי"ת בכל הגרו ,אותיות השפתיי ה בומ",
י"ג השבחי. אותיות החי ה גיכ"ק ,אותיות
?.
כל יום ויום תן לו מעין הודאותיו
ומה שיי לאכול למחרת הקרב הרה"ק הבית ישראל מגור זי"ע אמר
ולהודות על הנס שהיה לו אתמול ,הרי מאמר עמוק בעני ההודאה ,שהנה יש
ג היו קורה לו ניסי ,וכמו שאנו להבי ,שהרי בקרב שלמי זמ
אומרי' ועל נסי שבכל יו עמנו', האכילה הוא לשני ימי ולילה אחד,
ולכ צוה ה' שקרב תודה יאכל רק ליו ולמה בקרב תודה ,שהוא ג כ קרב
ולילה ,לרמז שאמנ הבאת קרב על שלמי ,הוא נאכל א ורק ליו ולילה,
נס מיוחד ,אבל בעצ כל יו שאתה חי ותיר ,דהנה קרב תודה בא על נס,
ונוש ,ג הוא נס והיה שיי להביא שהאד מודה להשי"ת על הנס שעשה
עליו קרב. לו ,והנה בכל יו ויו מתרחשי ניסי,
גכ
נעימות הפרשה • טוב להודות לה' – חלק ב'
יו מזמור לתודה ,כי בכל יו ויו אנו והרי זה כעי מה שאמרו בגמרא
צריכי לית שבח והודיה על ניסי )ברכות ד מ' (.כל יו ויו ת לו מעי
ונפלאות שיש לנו בגלות המר הזה ,ועל ברכותיו' ,כמו כ' כל יו ויו ת לו
כ באמרו מזמור לתודה הוא יוצא ידי מעי הודאותיו'.
חובת הבאת תודה ,כי אי אד מרגיש וראה מה שכתב בספר קב הישר
בניסו בכל יו.' )פרק ח'( 'ועל זה תקנו חז"ל לומר בכל
?.
חובת הכוונה בברכת מודים
בחזרה קרוב הוא שלא יכוי ,א כ לד(: )ד אמרו בגמרא ברכות
למה יחזיר'. 'המתפלל צרי שיכוי את לבו בכול,
ומהו המיוחד בברכת אבות שמעכב וא אינו יכול לכוי בכול יכוי את לבו
הכוונה ,כתוב במשנה ברורה' ,כי הוא באחת ,אמר רבי חייא אמר רב ספרא
סידור שבחו של מקו ,על כ אינו בדי משו חד דבי רבי ,באבות' ,ומבואר
שיהא אז פונה לבבו לדברי אחרי.' בדברי הגמרא שהמתפלל צרי לכוי
לכל הפחות בברכת אבות ,וא אינו
ומוסי המשנה ברורה חידוש גדול, יכול לכוי ,משמע שלא יתפלל.
'ויש פוסקי דג מודי חשוב כאבות
לכתחלה' ,שצריכי לכוי ה בברכת וכ פסק בשולח ערו) סימ קא ס"א(
אבות וג בברכת מודי ,לפי שג 'המתפלל צרי שיכוי בכל הברכות,
ברכת מודי הוא סידור שבחו של וא אינו יכול לכוי בכול ,לפחות יכוי
מקו. באבות ,א לא כיו באבות ,אע"פ
וראה מה שכתב הגאו בעל שכיו בכל השאר ,יחזור ויתפלל' ,וכתב
הקהילות יעקב )ברכות סי' כז אות א(: המשנה ברורה )סק"ג( בדעת המחבר,
מצאתי מרגניתא טבא ב'הרוקח' )שורש שא הוא משער שאפילו באבות לא
עבודת ה' והתפלה( וז"ל ,בפרק אי עומדי יכוי ,לא יתפלל כלל עד שתתיישב
להתפלל צרי שיכוי לבו לשמי, דעתו עליו שיוכל עכ"פ לכוי באבות,
שנאמר תכי לב תקשיב אזני, אבל כתב הרמ"א בש הטור' ,והאידנא
המתפלל צרי שיכוי את לבו בכול, אי חוזרי בשביל חסרו כוונה ,שא
דכ
נעימות הפרשה • לך לך תשפ"ז
הרוקח ,א עדיי אינו מבואר מנל וא אינו יכול לכוי את לבו בכול ,יכוי
דאבות עדי טפי ממודי לגירסת את לבו באחת מה באבות או בהודיות
הרוקח. עכ"ל ,ולפי גירסא זו ,ג כשיכוי
וכתב עוד דבאמת מלשו הברייתא בהודאה היינו במודי יצא ידי חובתו
דקתני 'יכוי באחת מה ,'משמע דאיכא לדעת הרוקח ,וכתב שאמת שהוא
לכל הפחות שני ברכות שהכוונה באחת גירסא חדשה.
מה מהני לצאת ידי חובת תפילה, וכתב הקהילות יעקב שאפשר שכ
ולגירסת הרוקח ניחא. היתה גירסת הסמ"ק שהביא הבית
ומסיי הקהילות יעקב ,ועל כ מי יוס ,שכתב 'א אינו יכול לכוי בכל
שלא כיו באבות ,יזהר מאוד שעכ"פ ברכות י"ח ,יכוי באבות ומודי ,וא
יכוי במודי ,ויהא יוצא בזה לדעת אינו יכול לכוי בשניה יכוי באבות,
הרוקח .והביא עוד שיטות הפוסקי ע"כ ,וכתב על זה הבית יוס' ,וצרי
שסוברי כ ,וכתב' ,מי שלא כיו באבות תלמוד מני לו דעדי מודי טפי
ראוי שיזהר מאוד לכוי לכל הפחות משאר ברכות' ,עכ"ל ,וכתב הקהילות
במודי ,ויוצא לדעת כמה פוסקי.' יעקב ,שאולי ג גרסתו היה כגירסת
?.
לפיכך אנחנו חייבים
ופירש לה הרה"ק את כוונתו של סיפר הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטי
אחיו :כי כאשר נפגשי שני ידידי זי"ע ,חותני זקני הרה"ק רבי אברה
שלא התראו מזה זמ רב ,ואז שואל יעקב מסאדיגורא זללה"ה אמר פע
אחד את השני בשלו חברו ואומר לו: אחת על מאמר חז"ל 'אי ב דוד בא
אמור לי אחי יקירי ,אי הול ל אלא בדור שכולו זכאי או בדור שכולו
בחיי ?ואז ,א הכל הול אצלו חייב'" ,הייתי מרוצה לו משיח היה בא
במישרי ,הוא עונהו ,תודה להשי"ת, בדור שכולו חייב" .והשומעי נתמלאו
אני לא ראוי לכל הטוב שגמלני .א א פליאה ,ופנו אל דודי זקני הרה"ק רבי
המצב הוא ח"ו להיפ ,הוא עונה לו: מנח נחו משטפנשט זי"ע בבקשה
אחי ,אינני יודע מה פשעי ומה חטאתי שיפרש את דברי אחיו מסאדיגורא ,לפי
כפי שכל כ רע לי ורע מצבי .זאת שהיה חסיד מופלג של אחיו.
הכ
נעימות הפרשה • טוב להודות לה' – חלק ב'
'שלו עליכ ,'ובתו כ שאל אותו מה אומרת מסביר הרה"ק משטפנשט
שמ ,שאל אותו היהודי לצור מה אותו אחד שטוב לו מרגיש עצמו 'כולו
את צריכי לדעת את שמי ,הצטער חייב' כלפי שמיא .ואילו משנהו אשר
התולדות הק' לשאלתו וחזר למקומו מצבו בכי רע מרגיש עצמו 'כזכאי' ואינו
בלי לדעת אי קוראי ליהודי הזה, יודע בשל מה הוא נענש ,א אינו בעל
בר אחרי כמה רגעי שהתולדות הק' אמונה גדול .וא כ זהו כוונת דברי
עדיי הרגיש בלבו הטהור תשוקה אחי ,שהוא מאחל לעצמו שיזכה
לדעת את שמו של היהודי ,עמד שוב לראות אצל יהודי רק טוב ,והרבה
ממקומו ושאל אותו עוד הפע לשמו, טוב ,ואז ה ירגישו עצמ' חייב' .כי
והיהודי הזה עדיי עומד בשלו כמקוד, כפי המצב הגרוע שלה כעת ל"ע הרי
הבי התולדות הק' שאי זה סת אלא ה בבחינת 'זכאי' ,וצודקי ה
בוודאי מ השמי היא שהכניסו לו כזה בטענותיה.
השתוקקות לדעת את שמו ,על כ ענה
לאחר מכ הוסי הרה"ק מהוסיאטי
לו התולדות ,איתא בפסוק )תהלי כב(
זצ"ל ואמר :בהגדה של פסח אנו
'ואתה קדוש יושב תהילות ישראל',
אומרי" לפיכ אנחנו חייבי להודות",
ולכאורה הלשו' יושב תהילות ישראל'
ויש להבי ,וכי האד מודה לה' רק
צרי ביאור ,דמה שיי לומר שהקב"ה
משו שחייבונו להודות ,אלא הכוונה
יושב בתהלות ישראל ,אלא אפשר
היא שמאחר שהקב"ה גאלנו ממצרי
לומר שכמו בשפת אידיש אומרי על
ואח"כ גמל לנו את כל הטובות
ב אד שיש לו משכורת חודשית ס
והחסדי ,אנו מרגישי" חייבי ,"כי
מסוי ,שאד הזה 'יושב על משכורת
אנו יודעי כי זכינו בכל הטוב לא לפי
של כ וכ בחודש' ,הוא הדי כא
צדקת מעשינו.
נאמר בפסוק על השי"ת שכביכול
קדושתו בעוה"ז 'יושב על תהילות
ישראל' ,וזה הכוונה 'יושב תהילות
?.
ישראל'. ובדר אגב ,במה שהזכיר העני
שכאשר אחד שואל לשלומו של השני,
הוסי בעל התולדות ואמר ,שאפשר והלה עונה בדברי תודה לה' ,ידוע בזה
לומר שכשנפגשי שני יהודי יחד ,וכל העובדא שהיה אצל הרה"ק התולדות
אחד יודע שמו של חברו נעשה מזה יעקב יוס זי"ע ,שפע אחת נכנס
קירוב לבבות ,ונגר מזה שבפע לבית מדרשו יהודי שהיה נראה כבעל
אחרת כשיפגשו ויתנו שלו עליכ, צורה ,וניגש אליו התולדות הק' לומר
וכ
נעימות הפרשה • לך לך תשפ"ז
התולדות ע מורו ורבו הבעש"ט הק' ית כל אחד הודאה להשי"ת על העבר
זי"ע ,ואמר לו הבעש"ט הק' ,שלו ועל העתיד ,וזה נקרא 'תהילות ישראל',
עליכ' ,ואתה קדוש יושב תהילות שזה מביא נחת רוח להשי"ת ,כיו
ישראל' ,ואל תצטער מזה שהיהודי הל שנתהוה מזה מרכבה להשראת
ממ בלי לומר ל את שמו ,כי היהודי קדושתו בעוה"ז ,ולכ כדאי ל לומר לי
הזה היה אליהו הנביא ,ונשלח מ את שמ.
השמי לעול הזה ,כדי שתאמר לו
מפי קדש הפירוש הזה ,ובכל הפמליא והנה תיכ כשסיי התולדות לומר
של מעלה חוזרי על פירוש הזה את דבריו הק' נעל היהודי כלא היה,
שאמרת. ונצטער התולדות מזה ,לימי נפגש
?.
זכ
