gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am

שבוע: לך לך (2026-10-19)

קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫סעודה שלישית‬ ‫פרשת לך לך שנת תשע"ז לפ"ק‬ ‫בביהמ"ד הגדול קרית יואל יצ"ו‬ ‫גליון ל"ט שנה ב' ‪ -‬לך לך תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ם"יבבושה ימי תארקל תוררועתהו ןישוביכ ירבד‬ ‫דברי כיבושין והתעוררות לקראת ימי השובבי"ם‬ ‫פתחו לי פתח כחודו של מחט – זהו התפלה שהאדם‬ ‫םדאהש הלפתה והז – טחמ לש ודוחכ חתפ יל וחתפ‬ ‫יוצא לאור ע"י‪:‬‬ ‫לחזות בנועם‬ ‫רוהטה ןחלש תעוכמישרלעונילכזצשא שדוק תורבד‬ ‫עריכת שלחן הטהור‬ ‫כל הזכיות שמורות‬ ‫ק”א"פלטיול”פ‬ ‫ערב יום הקדוש שנת תשפ”ו לפ”ק‬ ‫‪.‬‬ ‫שליט"א‬ ‫של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ק"פל ו"פשת תנש יחיו תשרפ ס"לש‬ ‫מען קען הערן די דברות קודש אויף‬ ‫בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו‬ ‫ו"צי גרובסמאיליוו לודגה ד"מהיבב‬ ‫ששק"תהגתנהשונישבורד ןקרהמםוקי"בכרמע‬ ‫קול סאטמאר ‪1605-615-7777‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול קרית יואל‬ ‫לאוי תירק לודגה ד"מהיב‬ ‫ביי די ספעציעלע לחזות בנועם אפטיילונג‬ ‫הגה"ק‬ ‫‪ 4/2/6‬פון די מעין מעניו‬ ‫שזכינו לשמוע‬ ‫~~~‬ ‫צו באקומען די דברות קודש יעדע וואך שיקט אן‬ ‫אימעיל צו ‪lachzosbnoam@gmail.com‬‬ ‫רבינו‬ ‫דברות קודש אצל‬ ‫~~~‬ ‫צו נעמען א חלק אין די זיכוי הרבים‬ ‫ביטע ווענדט אייך צום מערכת‬ ‫מרן‬ ‫וזכות הרבים תלוי בך‬ ‫‪.‬‬ ‫מכ"ק‬ ‫הקונטרס הנוכחי יוצא לאור בסיוע‬ ‫ועד להוצאת ספרי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלימה מעם ה'‬ ‫עריכה ומראי מקומות ע"י‪:‬‬ ‫ב‪ .‬וו‪845-738-4665 .‬‬ ‫פתחו לי פתח כחודו של מחט – זהו התפלה שהאדם‬ ‫ביהמ"ד הגדול קרית יואל‬ ‫של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו‬ ‫שליט"א‬ ‫לפ”ק‬ ‫תשפ”ו‬‫הגה"ק‬‫רבינושנת‬‫הקדוש‬‫יוםמרן‬‫מכ"ק‬ ‫ערב‬ ‫תשע"זהטהור‬ ‫השובבי"ם‬ ‫לפ"ק‬ ‫שלחן‬ ‫ימי‬ ‫לקראת‬‫עריכת‬ ‫שנת‬ ‫לשמוע‬ ‫אצל‬‫קודשלך‬ ‫והתעוררות‬ ‫לך‬ ‫שזכינו‬ ‫פרשת‬ ‫דברות‬ ‫כיבושין‬ ‫של"ס‬‫דברי‬ ‫השובבי"ם‬ ‫ימיהטהור‬ ‫לקראת‬ ‫שלחן‬ ‫עריכת‬ ‫לשמוע‬ ‫יואל יצ"ו‬ ‫והתעוררות‬ ‫קרית‬ ‫כיבושיןקודש‬ ‫בביהמ"דאצל‬ ‫שזכינו‬ ‫הגדול‬ ‫דברי דברות‬ ‫לפ”ק‬ ‫תשפ”ו‬ ‫שליט"א‬ ‫הגה"ק‬‫רבינושנת‬‫הקדוש‬‫יוםמרן‬ ‫ערב‬ ‫מכ"ק‬ ‫בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו‬ ‫של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ביהמ"ד הגדול קרית יואל‬ ‫בכח שירות ותשבחות ופסוקי דזמרה בשבת‬ ‫קודש פותחים שערי תשובה‬ ‫פתחו לי פתח כחודו של מחט – זהו התפלה שהאדם‬ ‫ונשובהובחסדו‬ ‫והעתיד אחד‪,‬‬ ‫ה' אליך‬‫וההוה‬ ‫העבר‬ ‫השיבנו‬ ‫הקב”ה רואה‬ ‫מתפלל‬ ‫מצרף את הטוב העתיד‪ ,‬ועי”ז זוכים בדין‬ ‫(י”ב ב')‬ ‫'ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך'‬ ‫געפון מיר די וואך אין די סדרה‪ ,‬השי”ת האט גערעדט צו אברהם אבינו‪' ,‬לך לך מארצך‬ ‫אתכם‬ ‫שמך'‪.‬‬ ‫ואברכךיקרא‬ ‫ואגדלה‬ ‫לכם את אשר‬ ‫ואגידה‬ ‫אשר האספו‬ ‫אלבניו‪ ,‬ויאמר‬ ‫ומביתיעקב אל‬ ‫וממולדתךויקרא‬ ‫גדולהקב”ה איז‬ ‫בדיןלגויווייל‬ ‫ואעשך‬ ‫אראך‪,‬זכאי‬ ‫הארץגייט ארויס‬ ‫אביךישראל‬ ‫כלל‬ ‫באחרית הימים (מ"ט א')‬ ‫עתידליה' אברהם אבינו האט‬ ‫פונעםא 'אמר‬ ‫טובים‬ ‫רבה ל”ט י”א)‬ ‫מעשים‬ ‫(בראשית‬ ‫אלעמדרש‬ ‫א) 'ואעשך לגוי גדול'מצרף‬ ‫זאגט דער‬ ‫בזכרידי ע'‬ ‫מעמידעתה‬ ‫גערופן די‬ ‫געווען‬ ‫אבל‬ ‫האט‬ ‫יפחד‪,‬‬‫יעקב‬ ‫נישט‬ ‫האסטולבי‬ ‫אל זאת‬ ‫בניו‪,‬‬ ‫ועל‬ ‫מעש‬ ‫יעקבנח‬ ‫ובידי אין‬ ‫ויקרא‬ ‫אומות‪ ,‬פון‬ ‫שוחד‪,‬ע'‬ ‫סדרה‬ ‫העמדת‬‫יקח די‬ ‫לאאין‬‫“ומנח לא‬ ‫וואך‬ ‫ואכףדיפני‬ ‫מיראקדם‬ ‫געפונען‬ ‫השי”ת‪,‬‬ ‫געזאגטבמה‬ ‫צו‬ ‫גדול אשר לו‬ ‫הימים‪.‬‬ ‫באחרית'מי גוי‬ ‫אתכם‬ ‫(דברים ד' ז')‬ ‫אשר יקרא‬ ‫שנאמר בו‬ ‫געזאגט‪ ,‬את‬ ‫“אותו גוי‬ ‫איםיוה”ק)‪.‬‬ ‫ואגידה לכם‬ ‫האספולערב‬ ‫ער‬ ‫המיוחדהאט‬ ‫(סליחות‬ ‫ויאמר‬ ‫מלכות שם‬ ‫קינדער‪,‬‬ ‫'אמר ליה'‬ ‫אומות?”‬ ‫ומשפטים‬ ‫גרויסע פאלק 'אשר לו חוקים‬ ‫פנים אין די ראש השנה תורות (מאמר אבני‬ ‫א‬ ‫גדול'איןדאס‬ ‫ייטב‬ ‫עלינו‬ ‫לגוי‬ ‫'ואעשך‬ ‫בניו'יגן‬ ‫זכותו‬ ‫צדיקים'‪,‬‬ ‫יעקבז”ל‬ ‫זיידע‬ ‫דער‬ ‫ומשפטים‬ ‫אזוי‪,‬‬ ‫חוקיםקעןא)זיין‬ ‫סיני”‪(.‬בראשית רבה צ"ח ב') רבי יודן‬ ‫מדרש‬ ‫דער‬ ‫זאגט‬ ‫אל‬ ‫'ויקרא‬ ‫בארג ס’קומט דער יום הדין‪ ,‬און מ’איז דן יעדן‬ ‫ישראל‪.‬‬‫אויפן‬ ‫תורהכלל‬ ‫ישרה פאר‬‫געווען די‬ ‫מליצה‬ ‫מקבל‬ ‫האבן‬ ‫זאגט א‬ ‫צדיקים'‪,‬אותזייל”א)‪,‬‬ ‫זכרון‬ ‫אמר‪' ,‬ויקרא אל בניו'‪ ,‬זאגט ער ויקרא ער האט גערופן צום באשעפער‪ ,‬צום‬ ‫פרשת דרכים (דרוש ד’)א‪ ,‬דער פרשת דרכים זאגט‪,‬‬ ‫איינעם אויף די מעשים‪ .‬זאגט ער‪ ,‬ס’איז דא א‬ ‫קינדער‪'.‬אל הארץ‬ ‫אינטערעסאנטע רמז‪,‬‬ ‫זאגט אן‬ ‫ב‬ ‫(בפרשתן אות ד')‬ ‫נועם‬ ‫אמריבניו'‪,‬‬ ‫הייליגןזיין אזוי‪ ,‬דער‬ ‫ב) ס'קען‬ ‫דערזכיות‪ ,‬דער אייבערשטער האט זיי מצרף געווען די‬ ‫זיינע‬ ‫מיט‬ ‫זיין‬ ‫זאל‬ ‫באשעפער‬ ‫געהאטאזקיין‬ ‫'אל‬ ‫באשעפער‪,‬נישט‬ ‫אין מצרים האבן אידן‬ ‫אשר אראך'‪ ,‬אז מ'רעכנט די אותיות מנצפ”ך‪ ,‬איז דאך‪ ,‬ק' איז הונדערט‪ ,‬ר' צוויי הונדערט‪ ,‬ש'‬ ‫מתן תורה פון שפעטער‪' ,‬בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה’ (שמות‬ ‫יעקבעס אזוי‬ ‫ויקראגייט‬ ‫ווען שטיין‬ ‫הונדערט‪ ,‬אזוי‬ ‫געדארפטפינף‬ ‫וואלט‪ -‬א ך' איז‬ ‫פשט‪ ,‬כ'עספשוטה‬‫הונדערט‪ ,‬א‬ ‫כהונה‬ ‫פיר זאגט‬ ‫מתנותאיז‬ ‫דריי די‬ ‫הונדערט‪ ,‬ת'‬ ‫י”ב)‪ .‬איי‪ ,‬דער אייבערשטער האט געזען נאך זאכן וואס מ’האט געטון אין מדבר‪ ,‬וואס איז‬ ‫ג’‬ ‫רמז דא‬ ‫דער‬ ‫טייטשט‬ ‫איז‬ ‫וואס‬ ‫בניו'‪,‬‬ ‫'שבת'‪.‬‬ ‫'אל‬ ‫יעקב‬‫בגימטריא‬ ‫ויקרא‬ ‫איז‬ ‫שטייט‬ ‫פשוטה‬ ‫קינדער‪,‬‬‫כ'‬ ‫א‬ ‫די‬‫מיט‬ ‫גערופן‬‫אראך'‬ ‫האט‬ ‫אשר‬ ‫נישט געווען דער רצון פון באשעפער? דער חסד פון ה’ יתברך‪ ,‬דער אייבערשטער איז מצרף‬ ‫הארץ‬ ‫יעקב‬ ‫בניו'‪,‬‬‫'אל‬ ‫‪.‬‬ ‫'את‬ ‫ג‬ ‫כסדרן‬ ‫גערופן צום באשעפער‪ ,‬ער‬ ‫פונעםהאט‬ ‫עתיד‪.‬‬ ‫יעקב' ער‬ ‫'ויקרא‬ ‫נישט גוטע‬ ‫יודןדאס‬ ‫קודש?און‬ ‫רבינישט‬ ‫אמר‬ ‫שבת‬ ‫דעם‪ -‬טוב‬ ‫מדרשהעתיד‪,‬‬ ‫שבת‬ ‫דער‬ ‫אויףנאר‬ ‫האט מתפלל געווען צום באשעפער‪' ,‬אל בניו'‪ ,‬אז דער באשעפער זאל זיין מיט‬ ‫בהיכלו‬ ‫ולבקר‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫זיינע קינדער‪.‬‬ ‫המקובלים‪,‬‬ ‫לעשות‪,‬וגדולי‬ ‫דכתיב (שמות‬ ‫הקדמונים‬ ‫שעתידין‬‫מספרי‬ ‫ראהבהרבה‬ ‫הקב”ה מה‬ ‫נתבאר‬ ‫ענין זה‬ ‫במצרים‬ ‫ישראל‬‫ג)‬ ‫אמר לו‪,‬‬ ‫לבית‬ ‫ב')‪,‬טוב‬‫הכל‪,‬י”בורב‬ ‫גדול'לאדון‬ ‫(בראשית‬ ‫לשבח‬‫עלינולגוי‬ ‫'ואעשך‬ ‫רבה‪:‬‬ ‫דרכים‪:‬‬ ‫בבראשית‬ ‫בפרשת‬ ‫א) א)‬ ‫מרבותינו‬ ‫הקב”ה‬ ‫הפרחי‬ ‫אשתורי‬ ‫וכו’‪ ,‬אמר‬ ‫מעשה העגל‬‫ראיתלרבינו‬‫כפתורזוופרח‬ ‫בספר ראיתי’‬ ‫נזכרה’ ראה‬ ‫בהיכלו‬ ‫וכבר‬ ‫'ויאמר‬ ‫ג’ ז’)‬ ‫ולבקר‬ ‫שכתוב בה‬ ‫ואף‬ ‫אומההוא שם‪,‬‬ ‫באשר‬ ‫אותה‬ ‫האדםלו‪,‬‬ ‫כי אם‬ ‫אומות‪ .‬אמר‬ ‫אינו דן את‬‫שבעים‬ ‫העמדת‬ ‫שהקב”ה‬ ‫ישראל‪,‬‬‫ומנח לא‬ ‫שם)נמצא‬‫(שמותלא‬ ‫ואצלנו‬ ‫עקיבא‪,‬‬ ‫דכתיב‬ ‫דרביהיינו‬ ‫אותיות‬ ‫לעשות‪,‬‬ ‫המעשים בשם‬ ‫העתידים‬ ‫הראשונים‬ ‫לפי(בפרק כ”ה)‬ ‫איני דנם‬ ‫ממך‪.‬זמנו‪ ,‬וגמולו ישיב בראשו‬ ‫מעמידן לפי‬ ‫אניה’ לו עו‬ ‫יחשב‬‫גדול'‬ ‫גוי לא‬ ‫'כי מי‬ ‫לחטא‬ ‫(דברים ד' ז')‬ ‫שעתיד‬ ‫ויקרא יעקב אל בניו ‪ ...‬רבי יודן אמר ויקרא יעקב לאל להיות עם בניו (ביאר במתנות כהונה‪ :‬ויקרא‬ ‫א‪.‬‬ ‫יודע אני‬ ‫גירסתינו‬ ‫מכאוביו‪ .‬לפי‬ ‫ד”ה באטב”ח)‬‫שידעתי‬ ‫במס'על פי‬ ‫סוכה (נב‪:‬‬ ‫צעקתם‪ ,‬אף‬ ‫שמעתי את‬ ‫נזכר ברש”י‬ ‫כישם‪ .‬וגם‬ ‫הוא‬ ‫חסד הך'‬ ‫כשנחשב‬ ‫אראך'‪,‬כי חפץ‬ ‫אשראינו כן‪,‬‬ ‫הארץהטובה‬ ‫'אל לענין‬ ‫וזהו אבל‬ ‫ושעתו‪.‬‬ ‫מקומו‬ ‫נועם‪:‬‬ ‫ב) לפי‬ ‫באמרי‬ ‫אמר‬ ‫אחא‬ ‫רבי‬ ‫‪...‬‬ ‫וגו'‬ ‫האספו‬ ‫ויאמר‬ ‫‪...‬‬ ‫בניו)‬ ‫לצורך‬ ‫אל‬ ‫אל‬ ‫שקרא‬ ‫משמע‬ ‫בניו‬ ‫את‬ ‫כתיב‬ ‫מדלא‬ ‫ודייק‬ ‫להש"י‪.‬‬ ‫לאל‪:‬‬ ‫יעקב‬ ‫נמנעשם ד”ה‬ ‫איניאגדות‬ ‫המהרש”אפי כן‬ ‫(חידושי‬ ‫וכו’‪ ,‬ואף על‬ ‫במדברוז”ל‬ ‫להכאיבני והב”ח)‪,‬‬ ‫(ועיי”שעתידין‬ ‫בהגהות המהרש”ל‬ ‫כמה‬ ‫כשהיו‬ ‫'שבת'‪.‬וכןעיי”ש‪.‬‬ ‫לעשות ‪...‬‬ ‫תיבת שעתיד‬ ‫'אראך' עולה‬ ‫כמעשהו‬ ‫לאיש אזי‬ ‫מנצפ”ך‪,‬‬‫להיטיב‬ ‫ומרבה‬ ‫באותיות‬ ‫פשוטה‬ ‫הטהרו‪ ,‬היך מה דאת אמר (נחמיה יב כ"ח‪-‬ל') ויאספו וגו' ויטהרו את הלשכות‪.‬‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס לך לך תשע"ז‬ ‫לחזות‬ ‫ד‬ ‫ג) 'ואגדלה שמך'‪ ,‬מ'וועט מוסיף זיין א ה' על שמך‪ ,‬מ'האט מוסיף געווען די ה'‪ ,‬אברם זאל‬ ‫זיין אברהם מיט די ה' (רש”י בראשית י”ב ב')ד‪.‬‬ ‫דער פתח פונעם אות ה' איז א רמז אז ווער ס'וויל‬ ‫תשובה טון קען תשובה טון‬ ‫קען אפשר זיין אזוי‪ ,‬ס'שטייט אין די גמרא אין מנחות (כט‪):‬ה‪ ,‬זאגט די גמרא‪' ,‬כי בי‪-‬ה ה'‬ ‫צור עולמים' (ישעיה כ”ו ד') מיט י' ה' האט דער אייבערשטער באשאפן די וועלט‪ .‬עולם הבא איז‬ ‫באשאפן געווארן מיט א י'‪ ,‬עולם הזה איז באשאפן געווארן מיט א ה'‪ .‬זאגט די גמרא‪ ,‬פארוואס‬ ‫איז אפן די ה' כאכסדרה‪ ,‬ס'איז אונטן אפן ‪ -‬אינגאנצן אפן? 'כל הרוצה לצאת' ווער ס'וויל‬ ‫ארויסגיין פון די מחנה הקדושה קען ארויסגיין‪ ,‬הרשות נתונה פאר יעדן איינעם חלילה נישט צו‬ ‫זיין ערליך‪ ,‬ער קען גיין‪ ,‬ער האט א ברירה‪ ,‬ער האט א בחירה חפשית‪' .‬ומאי טעמא תליא כרעיה‬ ‫דה”י'‪ ,‬פארוואס איז אזוי אז די ה' הענגט‪ ,‬ס'איז אפגעהאקט אויבן? ווייל 'כל הרוצה לשוב' אז‬ ‫מ'וויל תשובה טון‪ ,‬האט מען געעפנט א פתח פון תשובה‪ .‬פרעגט אויף דעם די גמרא‪' ,‬וליעול‬ ‫בהאי'‪ ,‬אז ער וויל צוריק אריינקומען‪ ,‬זאל ער אריין קומען דארט וואו ער איז ארויס‪ ,‬אין דעם‬ ‫פתח וואו ער איז ארויס? זאגט די גמרא 'לא מסתייעא מילתא'‪ ,‬דער פתח וואו מ'איז ארויס‪,‬‬ ‫דארט איז נישט קיין סגולה אז מ'זאל קענען צוריקקומען צו די מחנה הקדושה‪ ,‬מוז מען עפענען‬ ‫די ה' אין די זייט‪ ,‬א פתח‪ ,‬אז ווער ס'וויל 'להדר' ‪ -‬ווער ס'וויל צוריקקומען‪ ,‬חוזר זיין בתשובה‪ ,‬די‬ ‫ה'‪ ,‬דאס איז א רמז אז מ'קען חוזר זיין‪ ,‬ווער ס'וויל תשובה טון קען תשובה טון‪.‬‬ ‫דורך ריבוי עבירות פארמאכט מען דעם פתח‬ ‫שטייט אבער אין ספרים הקדושים (זוה”ק פר' פנחס דף רנב‪).‬ו‪ ,‬אז ס'קען אמאל זיין מחמת‬ ‫כובד העוונות‪ ,‬א שווערע ריבוי עבירות‪ ,‬מ'האט אסאך חוטא געווען‪ ,‬איז באשאפן געווארן‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫שברא הקב”ה‪ ,‬אחד בה״י ואחד ביו״ד‪ ,‬ואיני יודע אם העולם‬ ‫שנאמר)‪ :‬כי אותיות הכפולות מנצפ”ך נתוספו על כ”ב אותיות גם‬ ‫הבא ביו״ד והעולם הזה בה״י‪ ,‬אם העולם הזה ביו״ד והעולם‬ ‫כן לצורך מספר‪ ,‬כאותיות הפשוטות‪ ,‬עד אלף‪ ,‬כי הך' פשוטה ה'‬ ‫הבא בה״י‪ .‬כשהוא אומר (בראשית ב' ד') 'אלה תולדות השמים‬ ‫מאות‪ ,‬ומ' סתומה ו' מאות‪ ,‬ן' פשוטה ז' מאות‪ ,‬ף' פשוטה ח' מאות‪,‬‬ ‫והארץ בהבראם'‪ ,‬אל תקרי 'בהבראם' אלא 'בה״י בראם'‪ .‬ומפני‬ ‫ץ' פשוטה ט' מאות‪.‬‬ ‫מה נברא העולם הזה בה״י‪ .‬מפני שדומה לאכסדרה‪ ,‬שכל הרוצה‬ ‫ד) ברש”י‪ :‬וזהו 'ואגדלה שמך'‪ ,‬הריני מוסיף אות על שמך‪ ,‬שעד‬ ‫לצאת יצא‪ .‬ומאי טעמא תליא כרעיה‪ .‬דאי הדר בתשובה מעיילי‬ ‫עכשיו שמך אברם‪ ,‬מכאן ואילך אברהם‪ .‬ואברהם עולה רמ”ח‬ ‫ליה‪ .‬וליעייל בהך‪ .‬לא מסתייעא מילתא‪ ,‬כדריש לקיש‪ ,‬דאמר ריש‬ ‫כנגד איבריו של אדם‪.‬‬ ‫לקיש‪ ,‬מאי דכתיב (משלי ג' ל”ד) 'אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן‬ ‫ה) במס' מנחות‪ :‬כדבעא מיניה רבי יהודה נשיאה מרבי אמי‪ ,‬מאי‬ ‫חן'‪ ,‬בא לטהר מסייעין אותו‪ ,‬בא לטמא פותחין לו‪.‬‬ ‫דכתיב (ישעיה כ”ו ד') 'בטחו בה' עדי עד כי בי‪-‬ה ה' צור עולמים'‬ ‫ו) בזוה”ק‪ :‬רבי שמעון פתח ואמר 'גער חית קנה עדת אבירים‬ ‫‪ ...‬אמר ליה אנא הכי קא קשיא לי‪ ,‬מאי שנא דכתיב 'בי‪-‬ה' ולא‬ ‫בעגלי עמים' (תהילים ס”ח ל”א)‪' ,‬גער חית' דא חיה דאתאחד בה‬ ‫כתיב 'י‪-‬ה'‪ .‬כדדרש רבי יהודה בר רבי אילעאי‪ ,‬אלו שני עולמות‬ ‫ה‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס לך לך תשע"ז‬ ‫לחזות‬ ‫מלאכים משחיתיםז‪ .‬די פארשטעלן דעם פתח ‪ -‬פארמאכן דעם פתח אז מ'זאל נישט קענען‬ ‫צוריקקומען‪ ,‬מ'זאל נישט קענען תשובה טון דארט‪.‬‬ ‫און וואס איז די עצה אז מ'זאל דאך קענען תשובה טון?‬ ‫דורך שירות ותשבחות פארשניידט מען די משחיתים‪,‬‬ ‫קען מען 'למיעל גו פתחין'‬ ‫שטייט אין אהבת שלום (פר' בא ד”ה ופסח)ח‪ ,‬די עצה איז דורך זאגן שירות ותשבחות פארן‬ ‫הייליגן באשעפער‪ .‬דער כח פון זמירות איז לזמר עריצים (זוה”ק פר' וילך דף רפד‪ ,.‬שערי אורה שער א')ט‪ ,‬מיט‬ ‫דעם כח וואס מ'זאגט שירות ותשבחות פאר הקב”ה איז מען 'מזמר עריצים'‪ ,‬פארשניידט מען די‬ ‫אלע מלאכים‪ ,‬און ס'עפנט זיך צוריק ‪ -‬דער פתח עפנט זיך צוריק‪ ,‬און מ'קען צוריקקומען ‪ -‬חוזר‬ ‫זיין בתשובה‪ ,‬צוריקקומען צו די מחנה הקדושה‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫להאר”י ז”ל) 'אזמר בשבחין למיעל גו פתחין דבחקל תפוחין דאינון‬ ‫עשו ‪ ...‬תא חזי‪ ,‬במצרים איהי שלטא‪ ,‬ומנה נפקו כמה שלטנין‬ ‫קדישין'‪ ,‬פירוש 'אזמר' הוא לשון כריתה מלשון הכתוב (ישעיה כ”ה‬ ‫לזנייהו‪ ,‬וכלא ברזא דחמץ‪ .‬כיון דתבר לה קוב”ה אפיק 'חמץ'‬ ‫ה') 'זמיר עריצים'‪ ,‬ופירושו שמכרית את הקליפות על ידי שירות‬ ‫ואעיל 'מצה'‪ .‬במה‪ ,‬בחוטא זעירא מכלא‪ ,‬תבר ח' חמץ‪ ,‬ואתעביד‬ ‫ותשבחות‪ ,‬ונפתח פתח הה' ונעשה מן ח' ה'‪ ,‬ועייל דרך פתח ה'‬ ‫מצה‪ .‬אינון אתוון‪ .‬אלא דתבר ח' דהאי 'חיה' דאקרי חמץ‪ ,‬ועל דא‬ ‫תתאה בחינת מלכות שדה עליונה 'דחקל תפוחין קדישין' [וכ”כ‬ ‫אקרי 'חית קנה'‪ ,‬דנוח לאתברא כקנה דא‪ .‬במה אתבר‪ .‬בחוטא‬ ‫גם בפר' וישלח ד”ה ויחן]‪.‬‬ ‫זעירא כנימא‪ ,‬תבר ח' ואתעבר מאיתנה‪ ,‬והוה מצה‪ .‬ועל דא‬ ‫כתיב 'גער חית קנה'‪ ,‬גער בה קודשא בריך הוא‪ ,‬ואתבר ח' חמץ‪,‬‬ ‫ט) בזוה”ק‪ :‬רבי שמעון פתח‪' ,‬מכנף הארץ זמירות שמענו צבי‬ ‫ואתעביד ה' [וענין זה מבואר בכמה ספה”ק‪ ,‬וז”ל הייטב לב (פר'‬ ‫לצדיק וגו'' (ישעיה כ״ד ט”ז) ‪' ...‬זמירות שמענו'‪ ,‬כמה דאת אמר (איוב‬ ‫נשא ד”ה אם לא שכב)‪ :‬ידוע כי על ידי חטא ועון נסתם חלון של ה'‬ ‫ל”ה י') 'נותן זמירות בלילה'‪ ,‬זמירות תושבחן דכנסת ישראל קמי‬ ‫ונעשה ח' וכו'‪ .‬והביא שם דברי הזוה”ק]‪.‬‬ ‫קודשא בריך הוא בלילה ‪ ...‬ואימתי‪ ,‬מפלגות ליליא ואילך‪ .‬וכדין‬ ‫'זמירות שמענו'‪ ,‬תושבחן‪' .‬וזמירות' כמה דאת אמר (ויקרא כ”ה ד')‬ ‫ז) כמבואר במס' אבות (פ”ד מי”א)‪ :‬רבי אליעזר בן יעקב אומר‪,‬‬ ‫'לא תזמור'‪ .‬וכתיב (ישעיה כ”ה ה') 'זמיר עריצים יענה'‪ ,‬אעקרותא‬ ‫העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד [פי' רע”ב‪ :‬מלאך מליץ‬ ‫מאתרייהו כל אינון תקיפין ‪ ...‬ואעבר לון דלא ישלטון‪.‬‬ ‫טוב]‪ .‬והעובר עברה אחת קונה לו קטגור אחד [פי' רע”ב‪ :‬מליץ‬ ‫רע וכו']‪ .‬וכן מבואר פעמים אין מספר בספה”ק‪ ,‬וז”ל המגלה‬ ‫וביותר מבואר באריכות בשערי אורה‪ :‬יש לו לאדם להבין‬ ‫עמוקות (פר' אחרי ד”ה וע”ד הפשט)‪ :‬מכל חטא נברא קטיגור בוער‬ ‫ולדעת‪ ,‬כי מן הארץ ועד הרקיע אין שם מקום פנוי‪ ,‬אלא הכל‬ ‫כתנור אש‪ ,‬והיה אור ישראל לאש וקדושיו ללהבה‪ ,‬כמו שמכל‬ ‫מלא גדודים והמונים‪ ,‬מהם טהורים בעלי חסד ורחמים‪ ,‬ויש‬ ‫מצוה נברא מלאך אחד‪ ,‬כן מכל עבירה‪.‬‬ ‫למטה מהם כמה בריות טמאות מזיקים ומקטריגים‪ ,‬וכולם‬ ‫עומדים ופורחים באויר‪ .‬ואין מן הארץ ועד הרקיע מקום פנוי‪,‬‬ ‫ח) באהבת שלום פר' בא‪' :‬ופסח ה' על הפתח' (שמות י”ב כ”ג) יל”פ‬ ‫אלא הכול מלא המונים‪ ,‬מהם לשלום‪ ,‬מהם למלחמה‪ .‬מהם‬ ‫על דרך זה‪ ,‬דהנה אמרו חכמינו ז”ל (מנחות כט‪' ):‬מאי טעמא תליא‬ ‫לטובה‪ ,‬ומהם לרעה‪ .‬מהם לחיים‪ ,‬ומהם למות‪ .‬ועל זה מיוסד‬ ‫כרעיה דה'‪ ,‬דאי הדר בתשובה מעיילי ליה‪ .‬ופריך ולייעול בהך‪,‬‬ ‫שיר של פגעים (תהלים צ”א) 'יושב בסתר עליון‪ ,‬כי הוא יצילך‪,‬‬ ‫לא מסתייעא מילתא'‪ .‬להבין זה יל”פ על דרך זה‪ ,‬דהנה אם האדם‬ ‫באברתו‪ ,‬לא תירא‪ ,‬מדבר באופל יהלוך‪ ,‬כי מלאכיו'‪ .‬וכל אלו‬ ‫חוטא ח”ו‪ ,‬אזי נסתם פתח הה' ונעשה מן ה' תתאה בחינת מלכות‬ ‫המחנות בין הארץ ובין השמים‪ ,‬דוגמת ההולך בדרך במקום סכנה‪,‬‬ ‫אות ח'‪ .‬וכשעושה תשובה אז נפתח פתח הה'‪ ,‬רק שצריך שתהיה‬ ‫כך תפילתו של אדם עוברת בין אלו הכיתות ועולה עד לרקיע‪ .‬אם‬ ‫התשובה בדילוג גדול בחרטה גדולה ובשבירת הלב עד שיהיה‬ ‫יש בו זכות‪ ,‬לא יפגעו לסטים תפילתו‪ .‬ואם אין בו זכות‪ ,‬כמה פגעים‬ ‫מהיפך אל היפך ועי”ז נפתח לו פתח הה' תתאה בחינת מלכות‪,‬‬ ‫ומשחיתים פוגעים בדרך‪.‬‬ ‫ונעשה מח' ה' ועייל דרך שם‪ ,‬וד''ל‪ .‬וזהו פירוש הזמר (לליל שבת‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס לך לך תשע"ז‬ ‫לחזות‬ ‫ו‬ ‫טייטשט דער אהבת שלום‪' ,‬אזמר בשבחין למיעל גו פתחין' (זמירות לליל שב”ק)‪' ,‬אזמר' איך‬ ‫וועל פארשניידן די אלע משחיתים‪' ,‬אזמר בשבחין' מיט שבחים‪ ,‬וואס מ'זאגט שיר ושבחה‬ ‫פאר הקב”ה‪' ,‬למיעל גו פתחין' מ'זאל קענען אריינגיין אין דעם פתח‪ .‬אזוי זאגט דער אהבת‬ ‫שלום‪.‬‬ ‫שירות ותשבחות אין שב”ק‪ ,‬האט א געוואלדיגן כח‬ ‫להכרית החוחים הסובבים את השושנה עליונה‬ ‫לעניות דעתי מוסיף צו זיין על דבריו‪ ,‬אפילו א גאנצע וואך איז א סגולה פון פסוקי דזמרה‪,‬‬ ‫ווי אלע ספרי קודש זאגן‪ ,‬וואס הייסט דאס 'פסוקי דזמרה'‪ ,‬ווייל מיט די פסוקים איז מען מזמר‬ ‫עריצים‪ ,‬מען פארשניידט די אלע מלאכיםי‪ .‬דאס איז א גאנצע וואך האט עס א כח‪ .‬כל שכן‬ ‫פסוקי דזמרה אין שבת קודש האט א געוואלדיגן כח מזמר זיין עריצים‪ ,‬ס'זאל פארשניידן די וואס‬ ‫פארשטעלן דעם פתח התשובה‪.‬‬ ‫און באמת'ן דאס איז די סיומא פון דעם חרוז‪' ,‬אזמין לשבחין למיעל גו פתחין‪ ,‬דבחקל‬ ‫תפוחין דאינון קדישין'‪' ,‬חקל תפוחין' דאס גייט דאך ארויף אויף שבת קודש (יתרו דף פח‪).‬יא‪,‬‬ ‫'אזמין לשבחין למיעל גו פתחין‪ ,‬דבחקל תפוחין' אז מ'זאגט שירות ותשבחות אין שבת קודש‪,‬‬ ‫האט דאס א געוואלדיגן כח הקדושה להכרית די חוחים הסובבים את השושנה עליונה‪ ,‬דאס קען‬ ‫מכרית זיין די אלע וואס פארשטעלן דעם פתח פון תשובה‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫נקראו 'זמירות' מלשון 'מזמר'‪ .‬ופשוט דהיינו גם ביאור ענין‬ ‫ולפי זה הדרך תיקן דוד המלך ע”ה הזמירות‪ ,‬כדי לפנות דרך‬ ‫'פסוקי דזמרה'‪ .‬וכן מבואר בשלה”ק (פרשת כי תצא פרק תורה אורה)‬ ‫לתפילות לעבור‪ ,‬כי כל אותן הכיתות הן כמו ענן מעכבין לעלות‬ ‫וז”ל‪ :‬כמש”כ בשערי אורה בריש ספרו שעל כן נקראים 'פסוקי‬ ‫התפילה‪ ,‬ועל זה נאמר (איכה ג' מ”ד) 'סכתה בענן לך מעבור‬ ‫דזמרה' מלשון 'תזמור' שהיא כריתה‪.‬‬ ‫תפלה'‪ .‬וכשבא דוד ע”ה והתקין זמירות‪ ,‬בהיות האדם מסדר‬ ‫יא) בזוה”ק‪ :‬רבי אבא אמר‪ ,‬לאזדמנא ברכתא באינון יומין‬ ‫אותן הזמירות אזי מסתלקין והולכין להם אותם המשחיתים‬ ‫דלעילא‪ ,‬דמתברכאן מהאי יומא‪ .‬והאי יומא‪ ,‬מליא רישיה דזעיר‬ ‫והמקלקלים והמעכבים‪ .‬ונקראו 'זמירות' מלשון 'מזמר'‪' ,‬וכרת‬ ‫הזלזלים במזמרות' (ישעיה י”ח ה')‪ ,‬ועל זה אמר הכתוב (תהלים קי”ט‬ ‫אנפין‪ ,‬מטלא דנחית מעתיקא קדישא סתימא דכלא‪ ,‬ואטיל‬ ‫לחקלא דתפוחין קדישין‪ ,‬תלת זמני‪ ,‬מכד עייל שבתא‪ ,‬דיתברכון‬ ‫נ”ד) 'זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי'‪ .‬כלומר‪ ,‬באותם המקומות‬ ‫כלהו כחדא‪ .‬ועל דא בעי בר נש‪ ,‬לאתענגא תלת זמנין אלין‪,‬‬ ‫שהייתי מתיירא מהן בדרך והיה לי פחד ומגור‪ ,‬באותן הזמירות‬ ‫דהא בהא תליא מהימנותא דלעילא‪ ,‬בעתיקא קדישא‪ ,‬ובזעיר‬ ‫פזרתים והכרתים‪ .‬ולפי זה הדרך נאמר (איוב ל”ח ז') 'ברון יחד כוכבי‬ ‫אפין‪ ,‬ובחקלא דתפוחין ‪ ...‬רבי שמעון אמר‪ ,‬האי מאן דאשלים‬ ‫בוקר וגו''‪ ,‬ועניין רינה הם הזמירות הנאמרים בבוקר‪ ,‬ואזי יתפזרו‬ ‫תלת סעודתי בשבתא‪ ,‬קלא נפיק ומכרזא עליה (ישעי' נ״ח י״ד) 'אז‬ ‫ויתרועעו כל בעלי הדין הקשה הנקראים בני אלהים‪ .‬ולשון יריעו‬ ‫תתענג על ה''‪ ,‬דא סעודתא חדא‪ ,‬לקבל עתיקא קדישא דכל‬ ‫מלשון 'רועה התרועעה הארץ' (ישעיה כד‪ ,‬יט)‪ .‬ולפיכך צריך אדם‬ ‫קדישין‪' .‬והרכבתיך על במתי ארץ' דא סעודתא תניינא‪ ,‬לקבל‬ ‫לכוון עצמו בשעת תפילה ולכוון מחשבותיו כראוי‪ ,‬בענין שלא‬ ‫תתעכב תפילתו ולא תשוב ריקם בקשתו‪ .‬ועל זה אמרו (ברכות ל‪):‬‬ ‫חקלא דתפוחין קדישין ‪ ...‬אמר רבי אלעזר לאבוי‪ ,‬אלין סעודתי‬ ‫היך מתתקנין‪ .‬אמר ליה‪ ,‬ליליא דשבתא‪ ,‬כתיב 'והרכבתיך על‬ ‫'לעולם ימוד אדם עצמו‪ ,‬אם יכול להתפלל יתפלל‪ ,‬ואם לאו אל‬ ‫במתי ארץ'‪ .‬ביה בליליא‪ ,‬מתברכא מטרוניתא‪ ,‬וכלהו חקל תפוחין‪,‬‬ ‫יתפלל' [ועי' מש”כ הלבוש (סי' א' ס”ט) לפי דבריו]‪.‬‬ ‫ומתברכא פתוריה דבר נש‪ ,‬ונשמתא אתוספת‪ ,‬וכו‪.‬‬ ‫י) כמבואר בזוה”ק ובשערי אורה הנז”ל (ולבקר בהיכלו אות ט') שלכן‬ ‫ז‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס לך לך תשע"ז‬ ‫לחזות‬ ‫די מלאכים האבן גע'טענה'ט 'תנה הודך על השמים' ווייל מחמת‬ ‫כובד העוונות וועט ווערן פארמאכט דעם פתח פון תשובה‬ ‫קען זיין מהאי טעמא‪ ,‬בשעת מתן תורה 'הוסיף משה יום אחד מדעתו' (שבת פז‪ ,).‬משה רבינו‬ ‫האט מוסיף געווען א טאג‪ ,‬אפגעשטופט קבלת התורה‪.‬‬ ‫אלע חקרי לב מוטשען זיך וואס האט דאס משה רבינו געטון‪ ,‬אזא זאך‪ ,‬די גאנצע וועלט‬ ‫האט ארויסגעקוקט אויף קבלת התורה‪ ,‬און משה רבינו האט אפגעשטופט א גאנצן טאג קבלת‬ ‫התורה פון גאנץ כלל ישראל? ס'איז דאך א מורא'דיגע זאךיב‪.‬‬ ‫דאס קען זיין‪ ,‬שטייט אין מדרש (מס' שבת פח‪ ):‬בשעת מתן תורה האבן די מלאכי השרת מקטרג‬ ‫געווען‪' ,‬תנה הודך על השמים' (תהלים ח' ב')‪' ,‬מה אנוש כי תזכרנו' (שם פסוק ה')‪ ,‬פארוואס געבסטו‬ ‫עס אויף דער וועלט פאר א בשר ודם‪ .‬דער של”ה הקדוש (מסכת שבועות פרק תורה אור)יג זאגט אז די‬ ‫טענה פון די מלאכי השרת איז געווען‪ ,‬א בשר ודם האט א יצר הרע‪ ,‬ער איז עלול צו זינדיגן‪,‬‬ ‫ענדערש געבן די תורה פאר מלאכי השרת ‪ -‬מלאכי עליון‪ ,‬זיי זענען ריין פון יעדע עבירה‪ ,‬ריין‬ ‫פון יעדן חטא‪ ,‬ענדערש געבן די תורה פאר די מלאכי השרת‪ .‬זאגט דער של”ה‪ ,‬הקב”ה האט‬ ‫געזאגט פאר משה רבינו‪' ,‬החזר להם תשובה' ‪ -‬טייטש דער של”ה ‪ -‬דער אייבערשטער האט‬ ‫געזאגט פאר משה רבינו‪' ,‬החזר להם' ענטפער פאר די מלאכים‪' ,‬תשובה' ס'איז דא אן עצה‬ ‫מ'זאל תשובה טון‪ .‬א בשר ודם האט טאקע א יצר הרע‪ ,‬ער קען אמאל נכשל ווערן מיט אן עבירה‪,‬‬ ‫ס'איז אבער דא אן עצה מתקן צו זיין די אלע כתמי עוונות דורך תשובה‪ ,‬מ'טוט תשובה בלב שלם‬ ‫איז 'ונסלח לו'‪ ,‬דער אייבערשטער איז מוחל אויף די אלע עבירות‪.‬‬ ‫נאר ס'קען זיין אזוי‪ ,‬די מלאכי השרת האבן נאך אלץ מקטרג געווען‪ .‬אמת‪ ,‬ס'איז דא א ה'‬ ‫און דורך דעם פתח איז דא א פתח פון תשובה‪ ,‬אבער ס'וועט דאך זיין אמאל א זמן מחמת כובד‬ ‫העוונות‪ ,‬ס'וועט באשאפן ווערן משחיתים וואס וועלן פארשטעלן דעם פתח ‪ -‬פארמאכן דעם‬ ‫פתח‪ ,‬ממילא וועט שוין נישט זיין קיין עצה פון תשובה‪ ,‬ס'איז ענדערש צו געבן די תורה פאר‬ ‫מלאכי השרת‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫השרת‪ ,‬כדאיתא בפרק ר' עקיבא (שבת פח‪' ):‬אמר הקב”ה‬ ‫יב) בספרים כתבו כמה וכמה טעמים לבאר הענין שהוסיף משה‬ ‫למשה אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה'‪ .‬וסוד הענין‪ ,‬כי‬ ‫יום אחד מדעתו‪ ,‬וז”ל הבית שמואל בהקדמתו לאהע”ז‪ :‬ואתן‬ ‫מלאכי השרת קטרגו (תהלים ח' ה') 'מה אנוש כי תזכרנו וגו''‪ ,‬כי‬ ‫טעם לשבח על הוספה שהוסיף משה רבינו ע”ה אדון הנביאים‬ ‫הוא מוכשר לקבל טומאה ולחטוא‪ ,‬ואיך תנתן לו התורה‪ .‬באתה‬ ‫יום אחד מדעתו‪ ,‬מה שהיה לו להקדים‪ ,‬ולא לאחר בשמחת עולם‬ ‫התשובה 'אחוז בכסא וחזור להם תשובה'‪ ,‬כלומר תחזור ותאמר‬ ‫ומלואו אשר היה תלוי ברפיון‪ ,‬וזה היום שקוינוהו יום קבלת התורה‬ ‫להמלאכים שיש תקנה להאדם אף אם יחטא‪ ,‬בתשובה שיעשה‪,‬‬ ‫ולא מצאנוהו עד יום מחר‪ ,‬עכ”ל‪ .‬וז”ל התפארת שלמה (מאמרי‬ ‫כי גדולה התשובה שמגעת עד הכסא (יומא פו‪ ,):‬ובאחיזה זו בכסא‬ ‫שבועות ד”ה יום אחד)‪ :‬התמיה מבוארת‪ ,‬שהרחיב זמן מה שהעליונים‬ ‫בסוד הנשמות החצובות בכסא‪ ,‬מנוצחים המלאכים ומעלתם‬ ‫ותחתונים היו מחכים ומצפים על יום קדוש כזה‪.‬‬ ‫מעוטה ממעלת אדם השלם‪.‬‬ ‫יג) בשל”ה‪ :‬מצינו בויכוח שהיה למשה רבינו ע”ה עם מלאכי‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס לך לך תשע"ז‬ ‫לחזות‬ ‫ח‬ ‫'הוסיף משה יום אחד מדעתו'‪ ,‬אז אידן זאגן שבת‬ ‫פסוקי דזמרה קען מען מקבל זיין די תורה‬ ‫משה רבינו האט געזען די שווערע טענות פון די מלאכי השרת‪' ,‬הוסיף משה יום אחד‬ ‫מדעתו'‪ .‬ס'שטייט אין עבודת ישראל (פר' יתרו ד”ה והיו נכונים)יד משה רבינו האט מוסיף געווען [ווייל]‬ ‫אזוי האט מען געדארפט געבן די תורה בששי בשבת‪ ,‬משה רבינו האט מוסיף געווען יום אחד‬ ‫מדעתו איז אויסגעקומען אז 'בשבת ניתנה תורה' (שבת פו‪):‬טו‪.‬‬ ‫משה רבינו האט אפגעשטופט כדי מ'זאל געבן די תורה אין שבת‪ .‬משה רבינו האט געוויזן‬ ‫פאר די מלאכי השרת‪ ,‬אידן זאגן שבת פסוקי דזמרה‪ ,‬מ'זאגט שבת פסוקי דזמרה מיט א ברען‪,‬‬ ‫מיט אן התלהבות‪ ,‬מיט אן אש דקדושה‪ .‬דער כח פון פסוקי דזמרה אין שבת קודש איז געוואלדיג‬ ‫גרויס‪ ,‬געוואלדיגע כוחות‪ ,‬מורא'דיגע כוחות‪ ,‬פסוקי דזמרה אין שבת קודש דאס איז מכרית די‬ ‫אלע משחיתים‪ ,‬דאס עפנט אויף דעם פתח של ה'‪' ,‬אזמר בשבחין למיעל גו פתחין‪ ,‬דבחקל‬ ‫תפוחין' איז שבת 'דאינון קדישין'‪ ,‬דער כח פון שירות ותשבחות שבת קודש איז געוואלדיג גרויס‪,‬‬ ‫געוואלדיגע מעכטיגע ‪ -‬געוואלדיגע שטארקע כוחות‪ ,‬דאס איז מכרית די אלע וואס פארשטעלן‬ ‫דעם פתח פון תשובה‪ .‬האט משה רבינו מוסיף געווען יום אחד מדעתו‪.‬‬ ‫יצחק אבינו האט ממליץ טוב געווען אויף די 'בוגדים' אז די‬ ‫פסוקי דזמרה 'כריח שדה' עפנט אויף די דלתי תשובה‬ ‫קען זיין די זעלבע וואס אונז געפון מיר ביי יצחק אבינו‪ ,‬יעקב אבינו איז אריינגעגאנגען נעמען‬ ‫די ברכות‪ ,‬שטייט אין פסוק (בראשית כ”ז כ”ז) 'וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח‬ ‫שדה אשר ברכו ה''‪ ,‬זאגט דער מדרש (מס' סנהדרין לז‪).‬טז 'וירח את ריח בגדיו‪ ,‬אל תיקרי בגדיו אלא‬ ‫בוגדיו'‪ ,‬די וואס האבן בוגד געווען‪ ,‬זיי האבן חוטא געווען פארן רבונו של עולם‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫ברעיא מהימנא (שם) 'זכור' לדכורא 'שמור' לנוקבא עיי”ש‪ .‬ולזה‬ ‫יד) בעבודת ישראל‪ :‬וביאור הענין להבין שהוסיף יום אחד‬ ‫חפץ משה והוסיף יום אחד מדעתו כדי לקבל התורה בששי‬ ‫מדעתו‪ ,‬כבר אמרתי דאיתא במס' שבת פרק ר”ע (פו‪ ):‬דכו”ע‬ ‫לחודש בשבת‪ ,‬כדי שיקבל התורה מבחינת זכור‪ ,‬שיצטרך לכתוב‬ ‫בשבת ניתנה תורה‪ ,‬דכתיב (שמות כ' ז') 'זכור את יום השבת‬ ‫לג”ש וכו' [ועיי”ש עוד באופן אחר]‪.‬‬ ‫לקדשו'‪ ,‬ולהלן כתיב (שם י”ג ג') 'ויאמר משה אל העם זכור את‬ ‫טו) במס' שבת‪ :‬ודכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל‪ ,‬כתיב‬ ‫היום הזה אשר יצאתם ממצרים'‪ ,‬מה להלן בעצומו של יום אף‬ ‫הכא (שמות כ' ח') 'זכור את יום השבת לקדשו'‪ ,‬וכתיב התם (שמות‬ ‫כאן בעצומו של יום ע”ש‪ .‬ונוכל לומר כיון שע”פ דעת משה‬ ‫י”ג ג') 'ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה' מה להלן בעצומו‬ ‫שהוסיף יום אחד‪ ,‬והסכמת הקב”ה‪ ,‬ונתן לנו את התורה בשבת‪.‬‬ ‫של יום‪ ,‬אף כאן בעצומו של יום‪.‬‬ ‫רמז לנו במלת 'זכור את יום השבת' לג”ש 'זכור' 'זכור' להורות‬ ‫טז) בגמרא‪' :‬סוגה בשושנים' (שיר השירים ז' ג')‪ ,‬שאפילו כסוגה‬ ‫לנו על עצומו של יום‪ ,‬משא”כ לפי דעת כביכול בתחילה לתת‬ ‫בשושנים לא יפרצו בהן פרצות‪ .‬ריש לקיש אמר מהכא (שיר‬ ‫לנו התורה מקודם בחמישי לחודש שהוא יום ו' ערב שבת‪ ,‬לא‬ ‫השירים ו' ז') 'כפלח הרמון רקתך'‪ ,‬אפילו ריקנין שבך מלאין מצות‬ ‫הי' צריך לומר 'זכור' רק 'שמור את יום השבת' כמ”ש בדברות‬ ‫כרמון‪ .‬רבי זירא אמר מהכא (בראשית כ”ז כ”ז) 'וירח את ריח בגדיו'‪,‬‬ ‫האחרונות (דברים ה' י”ב)‪ ,‬כי אין כאן גזירה שוה הנ”ל‪ .‬וידוע מזוה”ק‬ ‫אל תיקרי 'בגדיו' אלא 'בוגדיו'‪.‬‬ ‫(פר' משפטים דף קיח‪ ):‬כי בחינת 'זכור' גבוה מבחינת 'שמור'‪ ,‬כמ”ש‬ ‫ט‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס לך לך תשע"ז‬ ‫לחזות‬ ‫יצחק אבינו האט ממליץ טוב געווען פאר די אלע אידישע קינדער‪ ,‬אפילו ס'איז אזא שווערע‬ ‫ביטערע מצב וואס די עבירות האט פארשלאסן די דלתי התשובה‪ ,‬פארמאכט דער פתח פון‬ ‫די ה'‪' .‬וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה'‪ ,‬זאגט רש”י (ד”ה כריח)יז מיינט‬ ‫מען שדה תפוחים‪ ,‬דער זיידע ז”ל אין ייטב לב (פר' תולדות אופן ה' בפסוק ראה ריח בני)יח זאגט‪ ,‬די 'שדה‬ ‫תפוחים' מיינט מען שבת קודש 'חקל תפוחין קדישין'‪' .‬ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה''‪,‬‬ ‫מ'קומט זיך צוזאם שבת‪ ,‬מ'איז אין ביהמ”ד‪ ,‬און מ'זאגט תהלים שבת אינדערפרי פארן דאווענען‪,‬‬ ‫מ'זאגט פסוקי דזמרה‪ ,‬צו די מזמורי תהלים בשעת קבלת שבת‪ ,‬די מזמורי תהלים שבת קודש‬ ‫וואס מ'איז מוסיף ביי פסוקי דזמרה‪ ,‬די געוואלדיגע כוחות פון פסוקי דזמרה וואס מ'זאגט שבת‬ ‫קודש‪ ,‬דאס איז מכרית די אלע משחיתים וואס פארשטעלן די דלתי תשובה‪ ,‬ס'עפנט זיך אויף די‬ ‫דלתי תשובה קען מען תשובה טון‪.‬‬ ‫'ואגדלה שמך' די אות ה'‪ ,‬אז דער פתח פון תשובה‬ ‫איז אלעמאל אפן פאר אלע אידישע קינדער‬ ‫[וועגן דעם] האט מען געגעבן די תורה פאר כלל ישראל און נישט פאר מלאכי השרת‪.‬‬ ‫קען זיין‪ ,‬דאס האט מען געוויזן פאר אברהם אבינו‪' ,‬לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך‬ ‫אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול'‪ ,‬האט אברהם אבינו געפרעגט‪'“ ,‬גוי גדול'‪ ,‬ומנח לא‬ ‫העמדת ע' אומות?” האט אים השי”ת געענטפערט “אותו גוי שנאמר בו 'ומי גוי גדול אשר לו‬ ‫חוקים ומשפטים צדיקים'‪ ,‬א כלל ישראל וועט ארויסקומען פון דיר‪ ,‬א כלל ישראל וואס וועט‬ ‫מקבל זיין די תורה אויפ'ן בארג סיני”‪ .‬אברהם אבינו האט דאך געזאגט “איך ווייס דאך וואס‬ ‫וועט זיין‪ ,‬מלאכי השרת וועלן מקטרג זיין מ'זאל געבן פאר זיי די תורה”‪.‬‬ ‫השי”ת האט געזאגט “'אגדלה שמך' כ'בין מוסיף אן אות‪ ,‬א ה' בין איך מוסיף על שמך”‪.‬‬ ‫מוסיף זיין די ה' דאס איז א רמז‪ ,‬א ה' אפילו ווער ס'איז ארויסגעגאנגען ‪ -‬ער האט חוטא געווען‪,‬‬ ‫אין די זייט איז אפן‪ ,‬א פתח של תשובה איז אפן אלעמאל‪ ,‬פאר אלע אידישע קינדער איז אפן א‬ ‫פתח של תשובה‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫בעדו כמו כן שכר עוה”ז ועולם הבא כמו במצות שבת כאמור‪,‬‬ ‫יז) ברש”י‪ :‬כריח שדה אשר ברכו ה'‪ .‬שנתן בו ריח טוב וזהו שדה‬ ‫ולכן כתיב (דברים ה' ט”ז) 'למען יאריכון ימיך' שהוא לעוה”ב‪,‬‬ ‫תפוחים‪ ,‬כך דרשו רז”ל (תענית כט‪.):‬‬ ‫'ולמען ייטב לך' שהוא שכר עוה”ז ועוה”ב‪ .‬וזה שאמר 'ראה ריח‬ ‫יח) בייטב לב‪ ... :‬וזה שאמרו דורשי רשימות 'שבת' ראשי תיבות‬ ‫בני' שקיים מצות כיבוד אב ואם 'כריח שדה' רומז לשבת הנקרא‬ ‫'ביומו תתן שכרו'‪ ,‬ושמא תאמר איך יחליף עולם עומד בעולם‬ ‫חקל תפוחין (זוה”ק שבת פח‪' ).‬אשר ברכו ה'' כדכתיב (בראשית ב' ג')‬ ‫עובר לזה אמר אחר כך 'נותנים לו נחלה בלי מצרים'‪ ,‬א”כ יש‬ ‫'ויברך אלקים את יום השביעי'‪ ,‬והיינו שמגיע בעדו שכר בעוה”ז‪,‬‬ ‫לו עוה”ז ועוה”ב ונכון‪ ,‬והנה הוקש כיבוד אב ואם לכבוד המקום‬ ‫ושמה תאמר מה יאכל בעולם הבא‪ ,‬לכן אמר 'יתן ויחזור ויתן'‬ ‫(קידושין ל‪ ,):‬כי עי”ז הודו לדברות ראשונות (שם לא‪ ,).‬ולזה כתיב‬ ‫כפרש”י‪ ,‬כלומר בעוה”ז ועוה”ב‪ ,‬וכו' [ועיי”ע בייטב פנים במאמרי‬ ‫(ויקרא י”ט ג') 'איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו' כי‬ ‫סוכות‪ ,‬מאמר קדישין אות כ' לליל ג' דסוכות]‪.‬‬ ‫הוקש למצות שבת המורה על כבוד המקום‪ ,‬א”כ י”ל דמגיע לו‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס לך לך תשע"ז‬ ‫לחזות‬ ‫י‬ ‫'אשר' מ'קומט זיך צוזאם זאגן שירות ותשבחות 'ארא”ך'‬ ‫אין שבת‪ ,‬וועט זיין 'ואעשך לגוי גדול'‬ ‫איי‪ ,‬וואס וועט זיין טאמער חלילה וחלילה מחמת כובד העוונות וועט פארשטעלט ווערן‬ ‫דער פתח פון די ה'‪ ,‬אזוי ווי ספרי קודש זאגן‪ ,‬ס'קען חלילה פאסירן?‬ ‫ה' יתברך האט מחזק געווען אברהם אבינו‪' ,‬לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ‬ ‫אשר אראך'‪' ,‬אראך' זאגט דער אמרי נועם איז גימטריא 'שבת'‪' .‬אשר' איז אן ענין 'כי אשרוני‬ ‫בנות' (בראשית ל' י”ג)יט [היינו מלשון שירות ותשבחות]‪' ,‬אשרי יושבי ביתך' (תהלים פ”ד ה') [היינו‬ ‫שמתאספים בביהמ”ד]‪.‬‬ ‫'אשר אראך'‪ ,‬מ'קומט זיך צוזאם שבת קודש און מ'זאגט שירות ותשבחות פארן רבונו של‬ ‫עולם‪ ,‬מ'זאגט זמירות פארן הייליגן באשעפער‪ ,‬ס'איז 'מזמר כל העריצים'‪ ,‬די וואס פארשטעלן‪,‬‬ ‫'אזמר בשבחין למיעל גו פתחין דבחקל תפוחין דאינון קדישין'‪ .‬זמירות שבת קודש איז א‬ ‫געוואלדיגער כח הקדושה וואס אידישע קינדער האבן‪ ,‬מכרית צו זיין די אלע וואס פארשטעלן‬ ‫דעם פתח תשובה‪ ,‬דורך דעם וואס מ'זאגט פסוקי דזמרה אין שבת קודש‪ .‬א געוואלדיגער ענין‪ ,‬א‬ ‫געוואלדיגער כח‪[ .‬ועל כן 'ואעשך לגוי גדול'‪ ,‬אותו גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים‪,‬‬ ‫שיקבלו התורה דמועיל להם התשובה‪].‬‬ ‫דער געוואלדיגער כח פון די מזמורי תהלים שב”ק ביי‬ ‫פסוקי דזמרה האט נישט קיין שיעור און קיין ערך‬ ‫אנשי כנסת הגדולה האבן אונז מתקן געווען אין סדר התפילה צו זאגן שבת די מזמורי תהלים‬ ‫וואס מ'זאגט‪' ,‬מנהג ישראל תורה'‪ ,‬א געוואלדיגער כח הקדושה ליגט אין די מזמורי תהלים‪ ,‬אנשי‬ ‫כנסת הגדולה האבן פארשטאנען וועלכע מזמורים זענען ספעציעל מיוחד אויף דעם‪ ,‬אויסגעקליבן‬ ‫די מזמורים וואס האט א שייכות מיט שבת קודשכ‪ ,‬ס'האט א געוואלדיגער כח הקדושה 'לזמר‬ ‫עריצים'‪ ,‬צו פארשניידן די אלע חיצונים וואס פארשטעלן דעם פתח פון תשובה‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫כנסת הגדולה] חברייא שירותא דתושבחתי‪ ,‬מאינון תושבחתן‬ ‫יט) ופי' בתרגום אונקלוס‪ :‬תשבחתא הות לי ארי בכן ישבחנני‬ ‫דדוד‪ ...‬ותושבחתא דא‪ ,‬כד נטלי ארונא‪ ,‬קא משבחאן לה‪ .‬כד‬ ‫נשיא‪.‬‬ ‫סלקין לבית שמש‪ .‬כגוונא דעגלות סלקין לבית שמש‪ .‬וכלא‬ ‫כ) זה לשון הזוה”ק פר' תרומה (דף קלז‪ :):‬ובגיני כך תושבחתא דא‬ ‫ברזא חד סלקין‪ ,‬בגין דבשבת איהו סליקו דכורסייא‪ ,‬לסלקא‬ ‫קאמר דוד ברוח קדשא‪ ,‬על נהירו ונציצו ושולטנו דיומא דשבתא‬ ‫לעילא‪ .‬תקונא דתושבחתא דא בשבת אלין תושבחן כלהו אתקינו‬ ‫על כל שאר יומין בגין רזא דשמא עלאה‪ ,‬דקא נהיר בנהירו‪ ,‬ונציץ‬ ‫בשבת‪ ,‬לשבחא ליה עמא יחידא בעלמא‪ ,‬וכו' עיי”ש באריכות‪.‬‬ ‫בנציצו‪ ,‬ואשתלים בשלימו עילא ותתא ‪ ...‬ואתקינו [ס”א אנשי‬ ‫אי‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס לך לך תשע"ז‬ ‫לחזות‬ ‫הפלא ופלא ווי ס'קען זיין אז אידן זאלן קומען אין בית המדרש‪ ,‬און בשעת מ'זאגט פסוקי‬ ‫דזמרה זאל מען עוסק זיין אין שיחת חולין‪ ,‬צו מ'זאל שפעטיגן ‪ -‬נישט קומען אין בית המדרש די‬ ‫ריכטיגע צייט‪ .‬זאגן תפלה בציבור‪ ,‬מזמורי תהילים בציבור דאס האט א געוואלדיגער כח‪ ,‬אינו‬ ‫דומה תפלת יחיד צו תפלה וואס מ'זאגט ‪ -‬מ'איז מתפלל בציבור‪ ,‬בכח הרביםכא‪ .‬דער יצר הרע‬ ‫איז מסמא עינים‪ ,‬צו פארשפעטיגן‪ ,‬צו פארפעניען מיט דברים של מה בכך‪ ,‬דאס קומען אין בית‬ ‫המדרש און זאגן די מזמורי תהלים שאמרם דוד המלך עליו השלום‪ ,‬דער געוואלדיגער כח פון‬ ‫די מזמורי תהלים‪ .‬שבת קודש קומט זיך צוזאם די ביידע ענינים [מעלת אמירת מזמורי תהלים‬ ‫עם מעלת שירות ותשבחות בשב”ק]‪ ,‬זמירות אין שבת קודש דאס האט נישט קיין שיעור און‬ ‫קיין ערך דער כח הקדושה פון דעם‪ .‬מ'דארף זיך מתאמץ זיין יעדער איינער ביתר שאת‪ ,‬קומען‬ ‫אין בית המדרש‪ ,‬שטעלן זיך דאווענען פסוקי דזמרה‪ ,‬דאווענען בקול‪ ,‬מיט אן התלהבות‪ ,‬מיט‬ ‫א כח‪.‬‬ ‫אז מ'זאגט פסוקי דזמרה מיט א 'צלי אש' איז‬ ‫מען מכלה אלע דינים‬ ‫שטייט אין נועם אלימלך (פר' בא ד”ה ולקחו)כב‪' ,‬ואכלו את הבשר צלי אש' (שמות י”ב ח')‪ ,‬זאגט דער‬ ‫נועם אלימלך 'ואכלו את הבשר' די דיניםכג‪' ,‬צלי אש'‪' ,‬צלי' איז א לשון תפלה‪' ,‬צלי אש' מיט‬ ‫א פייער‪ ,‬מיט א ברען‪ .‬אז מ'דאווענט מיט א פייער‪ ,‬מיט א ברען‪ ,‬קען מען די דינים מכלה זיין‪.‬‬ ‫מ'זאגט פסוקי דזמרה מיט אן התלהבות‪ ,‬מיט א קול‪ ,‬מיט א כוונה‪ ,‬מיט אן התרוממות הנפש‪,‬‬ ‫האט עס א געוואלדיגן כח ‪ -‬א כח הקדושה‪ ,‬מזמר זיין די עריצים‪ ,‬די אלע שרי מעלה ‪ -‬די חיצונים‬ ‫וואס ווילן פארשטעלן די דלתות תשובה‪ .‬נאר אזוי קען מען זוכה זיין לפתוח א פתח פון תשובה‪,‬‬ ‫חלילה ס'זאל נישט זיין פארשטעלט‪ ,‬מ'זאל זוכה זיין צו א תשובה שלימה פארן בורא כל עולמים‪.‬‬ ‫דורך דעם האט מען זוכה געווען צו מתן תורה אויפן בארג סיני‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫תניא נמי הכי רבי נתן אומר‪ ,‬מנין שאין הקב”ה מואס בתפלתן של‬ ‫וכתב באבדורהם (שחרית של שבת)‪ :‬ויש רמז באלו המזמורים לעשרה‬ ‫רבים שנאמר 'הן קל כביר ולא ימאס'‪.‬‬ ‫מאמרות שבהם נברא העולם עיי”ש‪ .‬ובלבוש (סי' רפ”א ס”א) כתב‪:‬‬ ‫כב) בנועם אלימלך‪' :‬ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש' (שמות‬ ‫ואלו המזמורים שמוסיפין הם כולם שמדברים או ממעשה‬ ‫י”ב ח') דהנה 'הבשר' הוא רמז על הדינים כנודע‪' ,‬בלילה' הוא‬ ‫בראשית שכלו בשבת או ממתן תורה לפי שנתנה בשבת‪.‬‬ ‫הגלות המר‪ ,‬וזהו הפירוש 'ואכלו את הבשר בלילה הזה'‪ ,‬שיבטלו‬ ‫כא) כמבואר במס' ברכות (ז‪ :):‬דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון‬ ‫את הדינים ויכלו אותם בגלות המר הזה‪ ,‬ע”י 'צלי אש'‪' ,‬צלי' הוא‬ ‫בן יוחי‪ ,‬מאי דכתיב (תהלים ס”ט י”ד) 'ואני תפלתי לך ה׳ עת רצון'‪,‬‬ ‫לשון תפילה‪ ,‬והיינו ע”י תפילה בתמימות וזהו 'אש'‪.‬‬ ‫אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין‪ .‬רבי יוסי ברבי חנינא‬ ‫כג) בפרי עץ חיים‪ :‬ולכן הוא 'רופא כל בשר'‪ ,‬שהם הדינים הנקרא‬ ‫אמר מהכא (ישעי' מ”ט ח') 'כה אמר ה׳ בעת רצון עניתיך'‪ .‬רבי אחא‬ ‫בשר‪ ,‬בסוד בישרא סומקא‪ ,‬והוא בעשיה‪ ,‬כי משם סוד הבשר‪.‬‬ ‫ברבי חנינא אמר מהכא (איוב ל”ו ה') 'הן קל כביר ולא ימאס'‪ ,‬וכתיב‬ ‫'והוא רופא לכל בשר' ע”י מיתוק הדינים ע”י הרחמים‪.‬‬ ‫(תהלים נ”ה י”ט) 'פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי'‪.‬‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס לך לך תשע"ז‬ ‫לחזות‬ ‫בי‬ ‫ברכת הקודש‬ ‫השי”ת זאל אונז געבן די זכיה‪ ,‬מ'זאל קענען זאגן פסוקי דזמרה פארן רבונו של עולם כראוי‬ ‫כיאות אזוי ווי ס'דארף צו זיין‪ ,‬ווי אן ערליכער איד דארף צו דאווענען‪ ,‬מיט אן התלהבות‪ ,‬מיט‬ ‫א קול‪ ,‬מיט א ברען‪ ,‬מיט א קאך‪ ,‬א 'צלי אש'‪.‬‬ ‫זוכה זיין מכרית צו זיין כל העריצים‪ .‬זוכה זיין צוצוקומען צו דעם פתח של תשובה‪ .‬זוכה זיין‬ ‫צו התרוממות הקרן התורה וישראל‪ ,‬התגלות כבוד שמים עלינו‪ ,‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬