קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am — לך לך (2026-10-19)

סעודה שלישית
פרשת לך לך שנת תשע"ז לפ"ק
בביהמ"ד הגדול קרית יואל יצ"ו
גליון ל"ט שנה ב' -לך לך תשפ"ז לפ"ק
ם"יבבושה ימי תארקל תוררועתהו ןישוביכ ירבד
דברי כיבושין והתעוררות לקראת ימי השובבי"ם
פתחו לי פתח כחודו של מחט – זהו התפלה שהאדם
םדאהש הלפתה והז – טחמ לש ודוחכ חתפ יל וחתפ
יוצא לאור ע"י:
לחזות בנועם
רוהטה ןחלש תעוכמישרלעונילכזצשא שדוק תורבד
עריכת שלחן הטהור
כל הזכיות שמורות
ק”א"פלטיול”פ ערב יום הקדוש שנת תשפ”ו לפ”ק
.
שליט"א
של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק
ק"פל ו"פשת תנש יחיו תשרפ ס"לש
מען קען הערן די דברות קודש אויף
בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו
ו"צי גרובסמאיליוו לודגה ד"מהיבב
ששק"תהגתנהשונישבורד ןקרהמםוקי"בכרמע
קול סאטמאר 1605-615-7777
ביהמ"ד הגדול קרית יואל
לאוי תירק לודגה ד"מהיב
ביי די ספעציעלע לחזות בנועם אפטיילונג
הגה"ק
4/2/6פון די מעין מעניו
שזכינו לשמוע
~~~
צו באקומען די דברות קודש יעדע וואך שיקט אן
אימעיל צו lachzosbnoam@gmail.com
רבינו
דברות קודש אצל
~~~
צו נעמען א חלק אין די זיכוי הרבים
ביטע ווענדט אייך צום מערכת
מרן
וזכות הרבים תלוי בך
.
מכ"ק
הקונטרס הנוכחי יוצא לאור בסיוע
ועד להוצאת ספרי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלימה מעם ה'
עריכה ומראי מקומות ע"י:
ב .וו845-738-4665 .
פתחו לי פתח כחודו של מחט – זהו התפלה שהאדם
ביהמ"ד הגדול קרית יואל
של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק
בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו
שליט"א
לפ”ק תשפ”והגה"קרבינושנתהקדושיוםמרןמכ"ק
ערב
תשע"זהטהור
השובבי"ם
לפ"ק שלחן
ימי לקראתעריכת
שנת
לשמוע אצלקודשלך
והתעוררות
לך
שזכינו פרשת דברות
כיבושין
של"סדברי
השובבי"ם
ימיהטהור לקראת
שלחן עריכת
לשמוע
יואל יצ"ו והתעוררות
קרית כיבושיןקודש
בביהמ"דאצל
שזכינו
הגדול דברי דברות
לפ”ק תשפ”ו
שליט"א הגה"קרבינושנתהקדושיוםמרן ערב
מכ"ק
בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו
של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק
ביהמ"ד הגדול קרית יואל
בכח שירות ותשבחות ופסוקי דזמרה בשבת
קודש פותחים שערי תשובה
פתחו לי פתח כחודו של מחט – זהו התפלה שהאדם
ונשובהובחסדו
והעתיד אחד,
ה' אליךוההוה העבר
השיבנו הקב”ה רואה
מתפלל
מצרף את הטוב העתיד ,ועי”ז זוכים בדין
(י”ב ב') 'ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך'
געפון מיר די וואך אין די סדרה ,השי”ת האט גערעדט צו אברהם אבינו' ,לך לך מארצך
אתכם
שמך'. ואברכךיקרא
ואגדלה לכם את אשר ואגידה אשר האספו
אלבניו ,ויאמר
ומביתיעקב אל
וממולדתךויקרא
גדולהקב”ה איז
בדיןלגויווייל
ואעשך
אראך,זכאי
הארץגייט ארויס
אביךישראל
כלל
באחרית הימים (מ"ט א')
עתידליה' אברהם אבינו האט פונעםא 'אמר טובים
רבה ל”ט י”א) מעשים
(בראשית אלעמדרש א) 'ואעשך לגוי גדול'מצרף
זאגט דער
בזכרידי ע' מעמידעתה
גערופן די
געווען אבל
האט יפחד,יעקב
נישט האסטולבי
אל זאת
בניו, ועל מעש
יעקבנח ובידי אין
ויקרא
אומות ,פון שוחד,ע'
סדרה העמדתיקח די
לאאין“ומנח לא
וואך ואכףדיפני מיראקדם
געפונען
השי”ת, געזאגטבמה
צו
גדול אשר לו הימים.
באחרית'מי גוי אתכם
(דברים ד' ז') אשר יקרא
שנאמר בו געזאגט ,את
“אותו גוי איםיוה”ק).
ואגידה לכם האספולערב
ער המיוחדהאט
(סליחות ויאמר מלכות שם
קינדער,
'אמר ליה' אומות?”
ומשפטים גרויסע פאלק 'אשר לו חוקים
פנים אין די ראש השנה תורות (מאמר אבני א
גדול'איןדאס
ייטב עלינו לגוי 'ואעשך
בניו'יגן
זכותו צדיקים',
יעקבז”ל
זיידע דער ומשפטים
אזוי, חוקיםקעןא)זיין
סיני”(.בראשית רבה צ"ח ב') רבי יודן מדרש דער זאגט אל 'ויקרא
בארג ס’קומט דער יום הדין ,און מ’איז דן יעדן ישראל.אויפן
תורהכלל
ישרה פארגעווען די
מליצה מקבל האבן
זאגט א צדיקים',אותזייל”א),
זכרון
אמר' ,ויקרא אל בניו' ,זאגט ער ויקרא ער האט גערופן צום באשעפער ,צום
פרשת דרכים (דרוש ד’)א ,דער פרשת דרכים זאגט, איינעם אויף די מעשים .זאגט ער ,ס’איז דא א
קינדער'.אל הארץ
אינטערעסאנטע רמז, זאגט אן ב
(בפרשתן אות ד') נועם
אמריבניו', הייליגןזיין אזוי ,דער
ב) ס'קען
דערזכיות ,דער אייבערשטער האט זיי מצרף געווען די
זיינע מיט זיין זאל באשעפער געהאטאזקיין 'אל
באשעפער,נישט
אין מצרים האבן אידן
אשר אראך' ,אז מ'רעכנט די אותיות מנצפ”ך ,איז דאך ,ק' איז הונדערט ,ר' צוויי הונדערט ,ש'
מתן תורה פון שפעטער' ,בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה’ (שמות
יעקבעס אזוי
ויקראגייט ווען שטיין
הונדערט ,אזוי געדארפטפינף
וואלט -א ך' איז
פשט ,כ'עספשוטההונדערט ,א כהונה
פיר זאגט מתנותאיז דריי די
הונדערט ,ת'
י”ב) .איי ,דער אייבערשטער האט געזען נאך זאכן וואס מ’האט געטון אין מדבר ,וואס איז ג’
רמז דא דער
טייטשט איז וואס
בניו', 'שבת'.
'אל יעקבבגימטריא
ויקרא איז
שטייט פשוטה
קינדער,כ' א
דימיט
גערופןאראך'
האט אשר
נישט געווען דער רצון פון באשעפער? דער חסד פון ה’ יתברך ,דער אייבערשטער איז מצרף
הארץ
יעקב בניו','אל .
'את ג
כסדרן
גערופן צום באשעפער ,ער פונעםהאט
עתיד. יעקב' ער 'ויקרא
נישט גוטע יודןדאס קודש?און
רבינישט אמר שבת
דעם -טוב
מדרשהעתיד, שבת
דער אויףנאר
האט מתפלל געווען צום באשעפער' ,אל בניו' ,אז דער באשעפער זאל זיין מיט
בהיכלו ולבקר
ולבקר בהיכלו זיינע קינדער.
המקובלים, לעשות,וגדולי
דכתיב (שמות הקדמונים שעתידיןמספרי ראהבהרבה
הקב”ה מה נתבאר ענין זה
במצרים ישראלג) אמר לו,
לבית ב'),טובהכל,י”בורב גדול'לאדון
(בראשית לשבחעלינולגוי
'ואעשך רבה:
דרכים: בבראשית
בפרשת א) א)
מרבותינו
הקב”ה הפרחי אשתורי
וכו’ ,אמר מעשה העגלראיתלרבינוכפתורזוופרח
בספר ראיתי’
נזכרה’ ראה בהיכלו
וכבר
'ויאמר ג’ ז’) ולבקר
שכתוב בה
ואף אומההוא שם, באשר אותה האדםלו,
כי אם אומות .אמר
אינו דן אתשבעים העמדת
שהקב”ה ישראל,ומנח לא
שם)נמצא(שמותלא
ואצלנו עקיבא,
דכתיב דרביהיינו אותיות
לעשות, המעשים בשם
העתידים הראשונים
לפי(בפרק כ”ה) איני דנם ממך.זמנו ,וגמולו ישיב בראשו מעמידן לפי
אניה’ לו עו
יחשבגדול'
גוי לא 'כי מי
לחטא (דברים ד' ז')
שעתיד
ויקרא יעקב אל בניו ...רבי יודן אמר ויקרא יעקב לאל להיות עם בניו (ביאר במתנות כהונה :ויקרא א.
יודע אני
גירסתינו מכאוביו .לפי
ד”ה באטב”ח)שידעתי במס'על פי
סוכה (נב: צעקתם ,אף שמעתי את
נזכר ברש”י כישם .וגם הוא
חסד הך'
כשנחשב אראך',כי חפץ
אשראינו כן,
הארץהטובה
'אל לענין
וזהו אבל
ושעתו. מקומו
נועם: ב) לפי
באמרי
אמר אחא רבי ... וגו' האספו ויאמר ... בניו) לצורך אל אל שקרא משמע בניו את כתיב מדלא ודייק להש"י. לאל: יעקב
נמנעשם ד”ה
איניאגדות המהרש”אפי כן
(חידושי וכו’ ,ואף על במדברוז”ל
להכאיבני והב”ח), (ועיי”שעתידין
בהגהות המהרש”ל כמה כשהיו
'שבת'.וכןעיי”ש.
לעשות ... תיבת שעתיד
'אראך' עולה כמעשהו לאיש אזי
מנצפ”ך,להיטיב ומרבה
באותיות פשוטה
הטהרו ,היך מה דאת אמר (נחמיה יב כ"ח-ל') ויאספו וגו' ויטהרו את הלשכות.
בנועם של"ס לך לך תשע"ז לחזות ד
ג) 'ואגדלה שמך' ,מ'וועט מוסיף זיין א ה' על שמך ,מ'האט מוסיף געווען די ה' ,אברם זאל
זיין אברהם מיט די ה' (רש”י בראשית י”ב ב')ד.
דער פתח פונעם אות ה' איז א רמז אז ווער ס'וויל
תשובה טון קען תשובה טון
קען אפשר זיין אזוי ,ס'שטייט אין די גמרא אין מנחות (כט):ה ,זאגט די גמרא' ,כי בי-ה ה'
צור עולמים' (ישעיה כ”ו ד') מיט י' ה' האט דער אייבערשטער באשאפן די וועלט .עולם הבא איז
באשאפן געווארן מיט א י' ,עולם הזה איז באשאפן געווארן מיט א ה' .זאגט די גמרא ,פארוואס
איז אפן די ה' כאכסדרה ,ס'איז אונטן אפן -אינגאנצן אפן? 'כל הרוצה לצאת' ווער ס'וויל
ארויסגיין פון די מחנה הקדושה קען ארויסגיין ,הרשות נתונה פאר יעדן איינעם חלילה נישט צו
זיין ערליך ,ער קען גיין ,ער האט א ברירה ,ער האט א בחירה חפשית' .ומאי טעמא תליא כרעיה
דה”י' ,פארוואס איז אזוי אז די ה' הענגט ,ס'איז אפגעהאקט אויבן? ווייל 'כל הרוצה לשוב' אז
מ'וויל תשובה טון ,האט מען געעפנט א פתח פון תשובה .פרעגט אויף דעם די גמרא' ,וליעול
בהאי' ,אז ער וויל צוריק אריינקומען ,זאל ער אריין קומען דארט וואו ער איז ארויס ,אין דעם
פתח וואו ער איז ארויס? זאגט די גמרא 'לא מסתייעא מילתא' ,דער פתח וואו מ'איז ארויס,
דארט איז נישט קיין סגולה אז מ'זאל קענען צוריקקומען צו די מחנה הקדושה ,מוז מען עפענען
די ה' אין די זייט ,א פתח ,אז ווער ס'וויל 'להדר' -ווער ס'וויל צוריקקומען ,חוזר זיין בתשובה ,די
ה' ,דאס איז א רמז אז מ'קען חוזר זיין ,ווער ס'וויל תשובה טון קען תשובה טון.
דורך ריבוי עבירות פארמאכט מען דעם פתח
שטייט אבער אין ספרים הקדושים (זוה”ק פר' פנחס דף רנב).ו ,אז ס'קען אמאל זיין מחמת
כובד העוונות ,א שווערע ריבוי עבירות ,מ'האט אסאך חוטא געווען ,איז באשאפן געווארן
ולבקר בהיכלו
שברא הקב”ה ,אחד בה״י ואחד ביו״ד ,ואיני יודע אם העולם שנאמר) :כי אותיות הכפולות מנצפ”ך נתוספו על כ”ב אותיות גם
הבא ביו״ד והעולם הזה בה״י ,אם העולם הזה ביו״ד והעולם כן לצורך מספר ,כאותיות הפשוטות ,עד אלף ,כי הך' פשוטה ה'
הבא בה״י .כשהוא אומר (בראשית ב' ד') 'אלה תולדות השמים מאות ,ומ' סתומה ו' מאות ,ן' פשוטה ז' מאות ,ף' פשוטה ח' מאות,
והארץ בהבראם' ,אל תקרי 'בהבראם' אלא 'בה״י בראם' .ומפני ץ' פשוטה ט' מאות.
מה נברא העולם הזה בה״י .מפני שדומה לאכסדרה ,שכל הרוצה ד) ברש”י :וזהו 'ואגדלה שמך' ,הריני מוסיף אות על שמך ,שעד
לצאת יצא .ומאי טעמא תליא כרעיה .דאי הדר בתשובה מעיילי עכשיו שמך אברם ,מכאן ואילך אברהם .ואברהם עולה רמ”ח
ליה .וליעייל בהך .לא מסתייעא מילתא ,כדריש לקיש ,דאמר ריש כנגד איבריו של אדם.
לקיש ,מאי דכתיב (משלי ג' ל”ד) 'אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן
ה) במס' מנחות :כדבעא מיניה רבי יהודה נשיאה מרבי אמי ,מאי
חן' ,בא לטהר מסייעין אותו ,בא לטמא פותחין לו.
דכתיב (ישעיה כ”ו ד') 'בטחו בה' עדי עד כי בי-ה ה' צור עולמים'
ו) בזוה”ק :רבי שמעון פתח ואמר 'גער חית קנה עדת אבירים ...אמר ליה אנא הכי קא קשיא לי ,מאי שנא דכתיב 'בי-ה' ולא
בעגלי עמים' (תהילים ס”ח ל”א)' ,גער חית' דא חיה דאתאחד בה כתיב 'י-ה' .כדדרש רבי יהודה בר רבי אילעאי ,אלו שני עולמות
ה בנועם של"ס לך לך תשע"ז לחזות
מלאכים משחיתיםז .די פארשטעלן דעם פתח -פארמאכן דעם פתח אז מ'זאל נישט קענען
צוריקקומען ,מ'זאל נישט קענען תשובה טון דארט.
און וואס איז די עצה אז מ'זאל דאך קענען תשובה טון?
דורך שירות ותשבחות פארשניידט מען די משחיתים,
קען מען 'למיעל גו פתחין'
שטייט אין אהבת שלום (פר' בא ד”ה ופסח)ח ,די עצה איז דורך זאגן שירות ותשבחות פארן
הייליגן באשעפער .דער כח פון זמירות איז לזמר עריצים (זוה”ק פר' וילך דף רפד ,.שערי אורה שער א')ט ,מיט
דעם כח וואס מ'זאגט שירות ותשבחות פאר הקב”ה איז מען 'מזמר עריצים' ,פארשניידט מען די
אלע מלאכים ,און ס'עפנט זיך צוריק -דער פתח עפנט זיך צוריק ,און מ'קען צוריקקומען -חוזר
זיין בתשובה ,צוריקקומען צו די מחנה הקדושה.
ולבקר בהיכלו
להאר”י ז”ל) 'אזמר בשבחין למיעל גו פתחין דבחקל תפוחין דאינון עשו ...תא חזי ,במצרים איהי שלטא ,ומנה נפקו כמה שלטנין
קדישין' ,פירוש 'אזמר' הוא לשון כריתה מלשון הכתוב (ישעיה כ”ה לזנייהו ,וכלא ברזא דחמץ .כיון דתבר לה קוב”ה אפיק 'חמץ'
ה') 'זמיר עריצים' ,ופירושו שמכרית את הקליפות על ידי שירות ואעיל 'מצה' .במה ,בחוטא זעירא מכלא ,תבר ח' חמץ ,ואתעביד
ותשבחות ,ונפתח פתח הה' ונעשה מן ח' ה' ,ועייל דרך פתח ה' מצה .אינון אתוון .אלא דתבר ח' דהאי 'חיה' דאקרי חמץ ,ועל דא
תתאה בחינת מלכות שדה עליונה 'דחקל תפוחין קדישין' [וכ”כ אקרי 'חית קנה' ,דנוח לאתברא כקנה דא .במה אתבר .בחוטא
גם בפר' וישלח ד”ה ויחן]. זעירא כנימא ,תבר ח' ואתעבר מאיתנה ,והוה מצה .ועל דא
כתיב 'גער חית קנה' ,גער בה קודשא בריך הוא ,ואתבר ח' חמץ,
ט) בזוה”ק :רבי שמעון פתח' ,מכנף הארץ זמירות שמענו צבי
ואתעביד ה' [וענין זה מבואר בכמה ספה”ק ,וז”ל הייטב לב (פר'
לצדיק וגו'' (ישעיה כ״ד ט”ז) ' ...זמירות שמענו' ,כמה דאת אמר (איוב
נשא ד”ה אם לא שכב) :ידוע כי על ידי חטא ועון נסתם חלון של ה'
ל”ה י') 'נותן זמירות בלילה' ,זמירות תושבחן דכנסת ישראל קמי
ונעשה ח' וכו' .והביא שם דברי הזוה”ק].
קודשא בריך הוא בלילה ...ואימתי ,מפלגות ליליא ואילך .וכדין
'זמירות שמענו' ,תושבחן' .וזמירות' כמה דאת אמר (ויקרא כ”ה ד') ז) כמבואר במס' אבות (פ”ד מי”א) :רבי אליעזר בן יעקב אומר,
'לא תזמור' .וכתיב (ישעיה כ”ה ה') 'זמיר עריצים יענה' ,אעקרותא העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד [פי' רע”ב :מלאך מליץ
מאתרייהו כל אינון תקיפין ...ואעבר לון דלא ישלטון. טוב] .והעובר עברה אחת קונה לו קטגור אחד [פי' רע”ב :מליץ
רע וכו'] .וכן מבואר פעמים אין מספר בספה”ק ,וז”ל המגלה
וביותר מבואר באריכות בשערי אורה :יש לו לאדם להבין
עמוקות (פר' אחרי ד”ה וע”ד הפשט) :מכל חטא נברא קטיגור בוער
ולדעת ,כי מן הארץ ועד הרקיע אין שם מקום פנוי ,אלא הכל
כתנור אש ,והיה אור ישראל לאש וקדושיו ללהבה ,כמו שמכל
מלא גדודים והמונים ,מהם טהורים בעלי חסד ורחמים ,ויש
מצוה נברא מלאך אחד ,כן מכל עבירה.
למטה מהם כמה בריות טמאות מזיקים ומקטריגים ,וכולם
עומדים ופורחים באויר .ואין מן הארץ ועד הרקיע מקום פנוי, ח) באהבת שלום פר' בא' :ופסח ה' על הפתח' (שמות י”ב כ”ג) יל”פ
אלא הכול מלא המונים ,מהם לשלום ,מהם למלחמה .מהם על דרך זה ,דהנה אמרו חכמינו ז”ל (מנחות כט' ):מאי טעמא תליא
לטובה ,ומהם לרעה .מהם לחיים ,ומהם למות .ועל זה מיוסד כרעיה דה' ,דאי הדר בתשובה מעיילי ליה .ופריך ולייעול בהך,
שיר של פגעים (תהלים צ”א) 'יושב בסתר עליון ,כי הוא יצילך, לא מסתייעא מילתא' .להבין זה יל”פ על דרך זה ,דהנה אם האדם
באברתו ,לא תירא ,מדבר באופל יהלוך ,כי מלאכיו' .וכל אלו חוטא ח”ו ,אזי נסתם פתח הה' ונעשה מן ה' תתאה בחינת מלכות
המחנות בין הארץ ובין השמים ,דוגמת ההולך בדרך במקום סכנה, אות ח' .וכשעושה תשובה אז נפתח פתח הה' ,רק שצריך שתהיה
כך תפילתו של אדם עוברת בין אלו הכיתות ועולה עד לרקיע .אם התשובה בדילוג גדול בחרטה גדולה ובשבירת הלב עד שיהיה
יש בו זכות ,לא יפגעו לסטים תפילתו .ואם אין בו זכות ,כמה פגעים מהיפך אל היפך ועי”ז נפתח לו פתח הה' תתאה בחינת מלכות,
ומשחיתים פוגעים בדרך. ונעשה מח' ה' ועייל דרך שם ,וד''ל .וזהו פירוש הזמר (לליל שבת
בנועם של"ס לך לך תשע"ז לחזות ו
טייטשט דער אהבת שלום' ,אזמר בשבחין למיעל גו פתחין' (זמירות לליל שב”ק)' ,אזמר' איך
וועל פארשניידן די אלע משחיתים' ,אזמר בשבחין' מיט שבחים ,וואס מ'זאגט שיר ושבחה
פאר הקב”ה' ,למיעל גו פתחין' מ'זאל קענען אריינגיין אין דעם פתח .אזוי זאגט דער אהבת
שלום.
שירות ותשבחות אין שב”ק ,האט א געוואלדיגן כח
להכרית החוחים הסובבים את השושנה עליונה
לעניות דעתי מוסיף צו זיין על דבריו ,אפילו א גאנצע וואך איז א סגולה פון פסוקי דזמרה,
ווי אלע ספרי קודש זאגן ,וואס הייסט דאס 'פסוקי דזמרה' ,ווייל מיט די פסוקים איז מען מזמר
עריצים ,מען פארשניידט די אלע מלאכיםי .דאס איז א גאנצע וואך האט עס א כח .כל שכן
פסוקי דזמרה אין שבת קודש האט א געוואלדיגן כח מזמר זיין עריצים ,ס'זאל פארשניידן די וואס
פארשטעלן דעם פתח התשובה.
און באמת'ן דאס איז די סיומא פון דעם חרוז' ,אזמין לשבחין למיעל גו פתחין ,דבחקל
תפוחין דאינון קדישין'' ,חקל תפוחין' דאס גייט דאך ארויף אויף שבת קודש (יתרו דף פח).יא,
'אזמין לשבחין למיעל גו פתחין ,דבחקל תפוחין' אז מ'זאגט שירות ותשבחות אין שבת קודש,
האט דאס א געוואלדיגן כח הקדושה להכרית די חוחים הסובבים את השושנה עליונה ,דאס קען
מכרית זיין די אלע וואס פארשטעלן דעם פתח פון תשובה.
ולבקר בהיכלו
נקראו 'זמירות' מלשון 'מזמר' .ופשוט דהיינו גם ביאור ענין ולפי זה הדרך תיקן דוד המלך ע”ה הזמירות ,כדי לפנות דרך
'פסוקי דזמרה' .וכן מבואר בשלה”ק (פרשת כי תצא פרק תורה אורה) לתפילות לעבור ,כי כל אותן הכיתות הן כמו ענן מעכבין לעלות
וז”ל :כמש”כ בשערי אורה בריש ספרו שעל כן נקראים 'פסוקי התפילה ,ועל זה נאמר (איכה ג' מ”ד) 'סכתה בענן לך מעבור
דזמרה' מלשון 'תזמור' שהיא כריתה. תפלה' .וכשבא דוד ע”ה והתקין זמירות ,בהיות האדם מסדר
יא) בזוה”ק :רבי אבא אמר ,לאזדמנא ברכתא באינון יומין אותן הזמירות אזי מסתלקין והולכין להם אותם המשחיתים
דלעילא ,דמתברכאן מהאי יומא .והאי יומא ,מליא רישיה דזעיר והמקלקלים והמעכבים .ונקראו 'זמירות' מלשון 'מזמר'' ,וכרת
הזלזלים במזמרות' (ישעיה י”ח ה') ,ועל זה אמר הכתוב (תהלים קי”ט
אנפין ,מטלא דנחית מעתיקא קדישא סתימא דכלא ,ואטיל
לחקלא דתפוחין קדישין ,תלת זמני ,מכד עייל שבתא ,דיתברכון נ”ד) 'זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי' .כלומר ,באותם המקומות
כלהו כחדא .ועל דא בעי בר נש ,לאתענגא תלת זמנין אלין, שהייתי מתיירא מהן בדרך והיה לי פחד ומגור ,באותן הזמירות
דהא בהא תליא מהימנותא דלעילא ,בעתיקא קדישא ,ובזעיר פזרתים והכרתים .ולפי זה הדרך נאמר (איוב ל”ח ז') 'ברון יחד כוכבי
אפין ,ובחקלא דתפוחין ...רבי שמעון אמר ,האי מאן דאשלים בוקר וגו'' ,ועניין רינה הם הזמירות הנאמרים בבוקר ,ואזי יתפזרו
תלת סעודתי בשבתא ,קלא נפיק ומכרזא עליה (ישעי' נ״ח י״ד) 'אז ויתרועעו כל בעלי הדין הקשה הנקראים בני אלהים .ולשון יריעו
תתענג על ה'' ,דא סעודתא חדא ,לקבל עתיקא קדישא דכל מלשון 'רועה התרועעה הארץ' (ישעיה כד ,יט) .ולפיכך צריך אדם
קדישין' .והרכבתיך על במתי ארץ' דא סעודתא תניינא ,לקבל לכוון עצמו בשעת תפילה ולכוון מחשבותיו כראוי ,בענין שלא
תתעכב תפילתו ולא תשוב ריקם בקשתו .ועל זה אמרו (ברכות ל):
חקלא דתפוחין קדישין ...אמר רבי אלעזר לאבוי ,אלין סעודתי
היך מתתקנין .אמר ליה ,ליליא דשבתא ,כתיב 'והרכבתיך על 'לעולם ימוד אדם עצמו ,אם יכול להתפלל יתפלל ,ואם לאו אל
במתי ארץ' .ביה בליליא ,מתברכא מטרוניתא ,וכלהו חקל תפוחין, יתפלל' [ועי' מש”כ הלבוש (סי' א' ס”ט) לפי דבריו].
ומתברכא פתוריה דבר נש ,ונשמתא אתוספת ,וכו. י) כמבואר בזוה”ק ובשערי אורה הנז”ל (ולבקר בהיכלו אות ט') שלכן
ז בנועם של"ס לך לך תשע"ז לחזות
די מלאכים האבן גע'טענה'ט 'תנה הודך על השמים' ווייל מחמת
כובד העוונות וועט ווערן פארמאכט דעם פתח פון תשובה
קען זיין מהאי טעמא ,בשעת מתן תורה 'הוסיף משה יום אחד מדעתו' (שבת פז ,).משה רבינו
האט מוסיף געווען א טאג ,אפגעשטופט קבלת התורה.
אלע חקרי לב מוטשען זיך וואס האט דאס משה רבינו געטון ,אזא זאך ,די גאנצע וועלט
האט ארויסגעקוקט אויף קבלת התורה ,און משה רבינו האט אפגעשטופט א גאנצן טאג קבלת
התורה פון גאנץ כלל ישראל? ס'איז דאך א מורא'דיגע זאךיב.
דאס קען זיין ,שטייט אין מדרש (מס' שבת פח ):בשעת מתן תורה האבן די מלאכי השרת מקטרג
געווען' ,תנה הודך על השמים' (תהלים ח' ב')' ,מה אנוש כי תזכרנו' (שם פסוק ה') ,פארוואס געבסטו
עס אויף דער וועלט פאר א בשר ודם .דער של”ה הקדוש (מסכת שבועות פרק תורה אור)יג זאגט אז די
טענה פון די מלאכי השרת איז געווען ,א בשר ודם האט א יצר הרע ,ער איז עלול צו זינדיגן,
ענדערש געבן די תורה פאר מלאכי השרת -מלאכי עליון ,זיי זענען ריין פון יעדע עבירה ,ריין
פון יעדן חטא ,ענדערש געבן די תורה פאר די מלאכי השרת .זאגט דער של”ה ,הקב”ה האט
געזאגט פאר משה רבינו' ,החזר להם תשובה' -טייטש דער של”ה -דער אייבערשטער האט
געזאגט פאר משה רבינו' ,החזר להם' ענטפער פאר די מלאכים' ,תשובה' ס'איז דא אן עצה
מ'זאל תשובה טון .א בשר ודם האט טאקע א יצר הרע ,ער קען אמאל נכשל ווערן מיט אן עבירה,
ס'איז אבער דא אן עצה מתקן צו זיין די אלע כתמי עוונות דורך תשובה ,מ'טוט תשובה בלב שלם
איז 'ונסלח לו' ,דער אייבערשטער איז מוחל אויף די אלע עבירות.
נאר ס'קען זיין אזוי ,די מלאכי השרת האבן נאך אלץ מקטרג געווען .אמת ,ס'איז דא א ה'
און דורך דעם פתח איז דא א פתח פון תשובה ,אבער ס'וועט דאך זיין אמאל א זמן מחמת כובד
העוונות ,ס'וועט באשאפן ווערן משחיתים וואס וועלן פארשטעלן דעם פתח -פארמאכן דעם
פתח ,ממילא וועט שוין נישט זיין קיין עצה פון תשובה ,ס'איז ענדערש צו געבן די תורה פאר
מלאכי השרת.
ולבקר בהיכלו
השרת ,כדאיתא בפרק ר' עקיבא (שבת פח' ):אמר הקב”ה יב) בספרים כתבו כמה וכמה טעמים לבאר הענין שהוסיף משה
למשה אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה' .וסוד הענין ,כי יום אחד מדעתו ,וז”ל הבית שמואל בהקדמתו לאהע”ז :ואתן
מלאכי השרת קטרגו (תהלים ח' ה') 'מה אנוש כי תזכרנו וגו'' ,כי טעם לשבח על הוספה שהוסיף משה רבינו ע”ה אדון הנביאים
הוא מוכשר לקבל טומאה ולחטוא ,ואיך תנתן לו התורה .באתה יום אחד מדעתו ,מה שהיה לו להקדים ,ולא לאחר בשמחת עולם
התשובה 'אחוז בכסא וחזור להם תשובה' ,כלומר תחזור ותאמר ומלואו אשר היה תלוי ברפיון ,וזה היום שקוינוהו יום קבלת התורה
להמלאכים שיש תקנה להאדם אף אם יחטא ,בתשובה שיעשה, ולא מצאנוהו עד יום מחר ,עכ”ל .וז”ל התפארת שלמה (מאמרי
כי גדולה התשובה שמגעת עד הכסא (יומא פו ,):ובאחיזה זו בכסא שבועות ד”ה יום אחד) :התמיה מבוארת ,שהרחיב זמן מה שהעליונים
בסוד הנשמות החצובות בכסא ,מנוצחים המלאכים ומעלתם ותחתונים היו מחכים ומצפים על יום קדוש כזה.
מעוטה ממעלת אדם השלם. יג) בשל”ה :מצינו בויכוח שהיה למשה רבינו ע”ה עם מלאכי
בנועם של"ס לך לך תשע"ז לחזות ח
'הוסיף משה יום אחד מדעתו' ,אז אידן זאגן שבת
פסוקי דזמרה קען מען מקבל זיין די תורה
משה רבינו האט געזען די שווערע טענות פון די מלאכי השרת' ,הוסיף משה יום אחד
מדעתו' .ס'שטייט אין עבודת ישראל (פר' יתרו ד”ה והיו נכונים)יד משה רבינו האט מוסיף געווען [ווייל]
אזוי האט מען געדארפט געבן די תורה בששי בשבת ,משה רבינו האט מוסיף געווען יום אחד
מדעתו איז אויסגעקומען אז 'בשבת ניתנה תורה' (שבת פו):טו.
משה רבינו האט אפגעשטופט כדי מ'זאל געבן די תורה אין שבת .משה רבינו האט געוויזן
פאר די מלאכי השרת ,אידן זאגן שבת פסוקי דזמרה ,מ'זאגט שבת פסוקי דזמרה מיט א ברען,
מיט אן התלהבות ,מיט אן אש דקדושה .דער כח פון פסוקי דזמרה אין שבת קודש איז געוואלדיג
גרויס ,געוואלדיגע כוחות ,מורא'דיגע כוחות ,פסוקי דזמרה אין שבת קודש דאס איז מכרית די
אלע משחיתים ,דאס עפנט אויף דעם פתח של ה'' ,אזמר בשבחין למיעל גו פתחין ,דבחקל
תפוחין' איז שבת 'דאינון קדישין' ,דער כח פון שירות ותשבחות שבת קודש איז געוואלדיג גרויס,
געוואלדיגע מעכטיגע -געוואלדיגע שטארקע כוחות ,דאס איז מכרית די אלע וואס פארשטעלן
דעם פתח פון תשובה .האט משה רבינו מוסיף געווען יום אחד מדעתו.
יצחק אבינו האט ממליץ טוב געווען אויף די 'בוגדים' אז די
פסוקי דזמרה 'כריח שדה' עפנט אויף די דלתי תשובה
קען זיין די זעלבע וואס אונז געפון מיר ביי יצחק אבינו ,יעקב אבינו איז אריינגעגאנגען נעמען
די ברכות ,שטייט אין פסוק (בראשית כ”ז כ”ז) 'וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח
שדה אשר ברכו ה'' ,זאגט דער מדרש (מס' סנהדרין לז).טז 'וירח את ריח בגדיו ,אל תיקרי בגדיו אלא
בוגדיו' ,די וואס האבן בוגד געווען ,זיי האבן חוטא געווען פארן רבונו של עולם.
ולבקר בהיכלו
ברעיא מהימנא (שם) 'זכור' לדכורא 'שמור' לנוקבא עיי”ש .ולזה יד) בעבודת ישראל :וביאור הענין להבין שהוסיף יום אחד
חפץ משה והוסיף יום אחד מדעתו כדי לקבל התורה בששי מדעתו ,כבר אמרתי דאיתא במס' שבת פרק ר”ע (פו ):דכו”ע
לחודש בשבת ,כדי שיקבל התורה מבחינת זכור ,שיצטרך לכתוב בשבת ניתנה תורה ,דכתיב (שמות כ' ז') 'זכור את יום השבת
לג”ש וכו' [ועיי”ש עוד באופן אחר]. לקדשו' ,ולהלן כתיב (שם י”ג ג') 'ויאמר משה אל העם זכור את
טו) במס' שבת :ודכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל ,כתיב היום הזה אשר יצאתם ממצרים' ,מה להלן בעצומו של יום אף
הכא (שמות כ' ח') 'זכור את יום השבת לקדשו' ,וכתיב התם (שמות כאן בעצומו של יום ע”ש .ונוכל לומר כיון שע”פ דעת משה
י”ג ג') 'ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה' מה להלן בעצומו שהוסיף יום אחד ,והסכמת הקב”ה ,ונתן לנו את התורה בשבת.
של יום ,אף כאן בעצומו של יום. רמז לנו במלת 'זכור את יום השבת' לג”ש 'זכור' 'זכור' להורות
טז) בגמרא' :סוגה בשושנים' (שיר השירים ז' ג') ,שאפילו כסוגה לנו על עצומו של יום ,משא”כ לפי דעת כביכול בתחילה לתת
בשושנים לא יפרצו בהן פרצות .ריש לקיש אמר מהכא (שיר לנו התורה מקודם בחמישי לחודש שהוא יום ו' ערב שבת ,לא
השירים ו' ז') 'כפלח הרמון רקתך' ,אפילו ריקנין שבך מלאין מצות הי' צריך לומר 'זכור' רק 'שמור את יום השבת' כמ”ש בדברות
כרמון .רבי זירא אמר מהכא (בראשית כ”ז כ”ז) 'וירח את ריח בגדיו', האחרונות (דברים ה' י”ב) ,כי אין כאן גזירה שוה הנ”ל .וידוע מזוה”ק
אל תיקרי 'בגדיו' אלא 'בוגדיו'. (פר' משפטים דף קיח ):כי בחינת 'זכור' גבוה מבחינת 'שמור' ,כמ”ש
ט בנועם של"ס לך לך תשע"ז לחזות
יצחק אבינו האט ממליץ טוב געווען פאר די אלע אידישע קינדער ,אפילו ס'איז אזא שווערע
ביטערע מצב וואס די עבירות האט פארשלאסן די דלתי התשובה ,פארמאכט דער פתח פון
די ה'' .וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה' ,זאגט רש”י (ד”ה כריח)יז מיינט
מען שדה תפוחים ,דער זיידע ז”ל אין ייטב לב (פר' תולדות אופן ה' בפסוק ראה ריח בני)יח זאגט ,די 'שדה
תפוחים' מיינט מען שבת קודש 'חקל תפוחין קדישין'' .ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'',
מ'קומט זיך צוזאם שבת ,מ'איז אין ביהמ”ד ,און מ'זאגט תהלים שבת אינדערפרי פארן דאווענען,
מ'זאגט פסוקי דזמרה ,צו די מזמורי תהלים בשעת קבלת שבת ,די מזמורי תהלים שבת קודש
וואס מ'איז מוסיף ביי פסוקי דזמרה ,די געוואלדיגע כוחות פון פסוקי דזמרה וואס מ'זאגט שבת
קודש ,דאס איז מכרית די אלע משחיתים וואס פארשטעלן די דלתי תשובה ,ס'עפנט זיך אויף די
דלתי תשובה קען מען תשובה טון.
'ואגדלה שמך' די אות ה' ,אז דער פתח פון תשובה
איז אלעמאל אפן פאר אלע אידישע קינדער
[וועגן דעם] האט מען געגעבן די תורה פאר כלל ישראל און נישט פאר מלאכי השרת.
קען זיין ,דאס האט מען געוויזן פאר אברהם אבינו' ,לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך
אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול' ,האט אברהם אבינו געפרעגט'“ ,גוי גדול' ,ומנח לא
העמדת ע' אומות?” האט אים השי”ת געענטפערט “אותו גוי שנאמר בו 'ומי גוי גדול אשר לו
חוקים ומשפטים צדיקים' ,א כלל ישראל וועט ארויסקומען פון דיר ,א כלל ישראל וואס וועט
מקבל זיין די תורה אויפ'ן בארג סיני” .אברהם אבינו האט דאך געזאגט “איך ווייס דאך וואס
וועט זיין ,מלאכי השרת וועלן מקטרג זיין מ'זאל געבן פאר זיי די תורה”.
השי”ת האט געזאגט “'אגדלה שמך' כ'בין מוסיף אן אות ,א ה' בין איך מוסיף על שמך”.
מוסיף זיין די ה' דאס איז א רמז ,א ה' אפילו ווער ס'איז ארויסגעגאנגען -ער האט חוטא געווען,
אין די זייט איז אפן ,א פתח של תשובה איז אפן אלעמאל ,פאר אלע אידישע קינדער איז אפן א
פתח של תשובה.
ולבקר בהיכלו
בעדו כמו כן שכר עוה”ז ועולם הבא כמו במצות שבת כאמור, יז) ברש”י :כריח שדה אשר ברכו ה' .שנתן בו ריח טוב וזהו שדה
ולכן כתיב (דברים ה' ט”ז) 'למען יאריכון ימיך' שהוא לעוה”ב, תפוחים ,כך דרשו רז”ל (תענית כט.):
'ולמען ייטב לך' שהוא שכר עוה”ז ועוה”ב .וזה שאמר 'ראה ריח יח) בייטב לב ... :וזה שאמרו דורשי רשימות 'שבת' ראשי תיבות
בני' שקיים מצות כיבוד אב ואם 'כריח שדה' רומז לשבת הנקרא 'ביומו תתן שכרו' ,ושמא תאמר איך יחליף עולם עומד בעולם
חקל תפוחין (זוה”ק שבת פח' ).אשר ברכו ה'' כדכתיב (בראשית ב' ג') עובר לזה אמר אחר כך 'נותנים לו נחלה בלי מצרים' ,א”כ יש
'ויברך אלקים את יום השביעי' ,והיינו שמגיע בעדו שכר בעוה”ז, לו עוה”ז ועוה”ב ונכון ,והנה הוקש כיבוד אב ואם לכבוד המקום
ושמה תאמר מה יאכל בעולם הבא ,לכן אמר 'יתן ויחזור ויתן' (קידושין ל ,):כי עי”ז הודו לדברות ראשונות (שם לא ,).ולזה כתיב
כפרש”י ,כלומר בעוה”ז ועוה”ב ,וכו' [ועיי”ע בייטב פנים במאמרי (ויקרא י”ט ג') 'איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו' כי
סוכות ,מאמר קדישין אות כ' לליל ג' דסוכות]. הוקש למצות שבת המורה על כבוד המקום ,א”כ י”ל דמגיע לו
בנועם של"ס לך לך תשע"ז לחזות י
'אשר' מ'קומט זיך צוזאם זאגן שירות ותשבחות 'ארא”ך'
אין שבת ,וועט זיין 'ואעשך לגוי גדול'
איי ,וואס וועט זיין טאמער חלילה וחלילה מחמת כובד העוונות וועט פארשטעלט ווערן
דער פתח פון די ה' ,אזוי ווי ספרי קודש זאגן ,ס'קען חלילה פאסירן?
ה' יתברך האט מחזק געווען אברהם אבינו' ,לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ
אשר אראך'' ,אראך' זאגט דער אמרי נועם איז גימטריא 'שבת'' .אשר' איז אן ענין 'כי אשרוני
בנות' (בראשית ל' י”ג)יט [היינו מלשון שירות ותשבחות]' ,אשרי יושבי ביתך' (תהלים פ”ד ה') [היינו
שמתאספים בביהמ”ד].
'אשר אראך' ,מ'קומט זיך צוזאם שבת קודש און מ'זאגט שירות ותשבחות פארן רבונו של
עולם ,מ'זאגט זמירות פארן הייליגן באשעפער ,ס'איז 'מזמר כל העריצים' ,די וואס פארשטעלן,
'אזמר בשבחין למיעל גו פתחין דבחקל תפוחין דאינון קדישין' .זמירות שבת קודש איז א
געוואלדיגער כח הקדושה וואס אידישע קינדער האבן ,מכרית צו זיין די אלע וואס פארשטעלן
דעם פתח תשובה ,דורך דעם וואס מ'זאגט פסוקי דזמרה אין שבת קודש .א געוואלדיגער ענין ,א
געוואלדיגער כח[ .ועל כן 'ואעשך לגוי גדול' ,אותו גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים,
שיקבלו התורה דמועיל להם התשובה].
דער געוואלדיגער כח פון די מזמורי תהלים שב”ק ביי
פסוקי דזמרה האט נישט קיין שיעור און קיין ערך
אנשי כנסת הגדולה האבן אונז מתקן געווען אין סדר התפילה צו זאגן שבת די מזמורי תהלים
וואס מ'זאגט' ,מנהג ישראל תורה' ,א געוואלדיגער כח הקדושה ליגט אין די מזמורי תהלים ,אנשי
כנסת הגדולה האבן פארשטאנען וועלכע מזמורים זענען ספעציעל מיוחד אויף דעם ,אויסגעקליבן
די מזמורים וואס האט א שייכות מיט שבת קודשכ ,ס'האט א געוואלדיגער כח הקדושה 'לזמר
עריצים' ,צו פארשניידן די אלע חיצונים וואס פארשטעלן דעם פתח פון תשובה.
ולבקר בהיכלו
כנסת הגדולה] חברייא שירותא דתושבחתי ,מאינון תושבחתן יט) ופי' בתרגום אונקלוס :תשבחתא הות לי ארי בכן ישבחנני
דדוד ...ותושבחתא דא ,כד נטלי ארונא ,קא משבחאן לה .כד נשיא.
סלקין לבית שמש .כגוונא דעגלות סלקין לבית שמש .וכלא כ) זה לשון הזוה”ק פר' תרומה (דף קלז :):ובגיני כך תושבחתא דא
ברזא חד סלקין ,בגין דבשבת איהו סליקו דכורסייא ,לסלקא קאמר דוד ברוח קדשא ,על נהירו ונציצו ושולטנו דיומא דשבתא
לעילא .תקונא דתושבחתא דא בשבת אלין תושבחן כלהו אתקינו על כל שאר יומין בגין רזא דשמא עלאה ,דקא נהיר בנהירו ,ונציץ
בשבת ,לשבחא ליה עמא יחידא בעלמא ,וכו' עיי”ש באריכות. בנציצו ,ואשתלים בשלימו עילא ותתא ...ואתקינו [ס”א אנשי
אי בנועם של"ס לך לך תשע"ז לחזות
הפלא ופלא ווי ס'קען זיין אז אידן זאלן קומען אין בית המדרש ,און בשעת מ'זאגט פסוקי
דזמרה זאל מען עוסק זיין אין שיחת חולין ,צו מ'זאל שפעטיגן -נישט קומען אין בית המדרש די
ריכטיגע צייט .זאגן תפלה בציבור ,מזמורי תהילים בציבור דאס האט א געוואלדיגער כח ,אינו
דומה תפלת יחיד צו תפלה וואס מ'זאגט -מ'איז מתפלל בציבור ,בכח הרביםכא .דער יצר הרע
איז מסמא עינים ,צו פארשפעטיגן ,צו פארפעניען מיט דברים של מה בכך ,דאס קומען אין בית
המדרש און זאגן די מזמורי תהלים שאמרם דוד המלך עליו השלום ,דער געוואלדיגער כח פון
די מזמורי תהלים .שבת קודש קומט זיך צוזאם די ביידע ענינים [מעלת אמירת מזמורי תהלים
עם מעלת שירות ותשבחות בשב”ק] ,זמירות אין שבת קודש דאס האט נישט קיין שיעור און
קיין ערך דער כח הקדושה פון דעם .מ'דארף זיך מתאמץ זיין יעדער איינער ביתר שאת ,קומען
אין בית המדרש ,שטעלן זיך דאווענען פסוקי דזמרה ,דאווענען בקול ,מיט אן התלהבות ,מיט
א כח.
אז מ'זאגט פסוקי דזמרה מיט א 'צלי אש' איז
מען מכלה אלע דינים
שטייט אין נועם אלימלך (פר' בא ד”ה ולקחו)כב' ,ואכלו את הבשר צלי אש' (שמות י”ב ח') ,זאגט דער
נועם אלימלך 'ואכלו את הבשר' די דיניםכג' ,צלי אש'' ,צלי' איז א לשון תפלה' ,צלי אש' מיט
א פייער ,מיט א ברען .אז מ'דאווענט מיט א פייער ,מיט א ברען ,קען מען די דינים מכלה זיין.
מ'זאגט פסוקי דזמרה מיט אן התלהבות ,מיט א קול ,מיט א כוונה ,מיט אן התרוממות הנפש,
האט עס א געוואלדיגן כח -א כח הקדושה ,מזמר זיין די עריצים ,די אלע שרי מעלה -די חיצונים
וואס ווילן פארשטעלן די דלתות תשובה .נאר אזוי קען מען זוכה זיין לפתוח א פתח פון תשובה,
חלילה ס'זאל נישט זיין פארשטעלט ,מ'זאל זוכה זיין צו א תשובה שלימה פארן בורא כל עולמים.
דורך דעם האט מען זוכה געווען צו מתן תורה אויפן בארג סיני.
ולבקר בהיכלו
תניא נמי הכי רבי נתן אומר ,מנין שאין הקב”ה מואס בתפלתן של וכתב באבדורהם (שחרית של שבת) :ויש רמז באלו המזמורים לעשרה
רבים שנאמר 'הן קל כביר ולא ימאס'. מאמרות שבהם נברא העולם עיי”ש .ובלבוש (סי' רפ”א ס”א) כתב:
כב) בנועם אלימלך' :ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש' (שמות
ואלו המזמורים שמוסיפין הם כולם שמדברים או ממעשה
י”ב ח') דהנה 'הבשר' הוא רמז על הדינים כנודע' ,בלילה' הוא בראשית שכלו בשבת או ממתן תורה לפי שנתנה בשבת.
הגלות המר ,וזהו הפירוש 'ואכלו את הבשר בלילה הזה' ,שיבטלו כא) כמבואר במס' ברכות (ז :):דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון
את הדינים ויכלו אותם בגלות המר הזה ,ע”י 'צלי אש'' ,צלי' הוא בן יוחי ,מאי דכתיב (תהלים ס”ט י”ד) 'ואני תפלתי לך ה׳ עת רצון',
לשון תפילה ,והיינו ע”י תפילה בתמימות וזהו 'אש'. אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין .רבי יוסי ברבי חנינא
כג) בפרי עץ חיים :ולכן הוא 'רופא כל בשר' ,שהם הדינים הנקרא אמר מהכא (ישעי' מ”ט ח') 'כה אמר ה׳ בעת רצון עניתיך' .רבי אחא
בשר ,בסוד בישרא סומקא ,והוא בעשיה ,כי משם סוד הבשר. ברבי חנינא אמר מהכא (איוב ל”ו ה') 'הן קל כביר ולא ימאס' ,וכתיב
'והוא רופא לכל בשר' ע”י מיתוק הדינים ע”י הרחמים. (תהלים נ”ה י”ט) 'פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי'.
בנועם של"ס לך לך תשע"ז לחזות בי
ברכת הקודש
השי”ת זאל אונז געבן די זכיה ,מ'זאל קענען זאגן פסוקי דזמרה פארן רבונו של עולם כראוי
כיאות אזוי ווי ס'דארף צו זיין ,ווי אן ערליכער איד דארף צו דאווענען ,מיט אן התלהבות ,מיט
א קול ,מיט א ברען ,מיט א קאך ,א 'צלי אש'.
זוכה זיין מכרית צו זיין כל העריצים .זוכה זיין צוצוקומען צו דעם פתח של תשובה .זוכה זיין
צו התרוממות הקרן התורה וישראל ,התגלות כבוד שמים עלינו ,במהרה בימינו אמן.
