gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אורות הפרשה · Oros Haparsha — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: אורות הפרשה · Oros Haparsha

שבוע: לך לך (2026-10-19)

אורות הפרשה · Oros Haparsha — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫אורות‬ ‫הפרשה‬ ‫****‬ ‫שיחות ומאמרי חיזוק‬ ‫והתעוררות שנאמרו מפי‬ ‫פמ"מ המשפיע‬ ‫האדמו"ר מדינוב שליט"א‬ ‫****‬ ‫פרשת לך לך תשפ"ז‬ ‫התחזק באמונה ובטחון בהשי"ת‬ ‫ועי"ז הוא מובטח באמת וזוכה‬ ‫לקרבת אלוקים‬ ‫להזמנת שיחות ושיעורים‬ ‫ניתן ליצור קשר בטל‪054-842-4856 :‬‬ ‫****‬ ‫לשמיעת השיחות והשיעורים ניתן לשמוע‪:‬‬ ‫דרך 'קו הקהילה' ‪02-6205851‬‬ ‫או דרך מס' של 'קול הלשון' (מס' ישיר) ‪073-2951365‬‬ ‫****‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫מכון 'אורות הפרשה ‪ -‬דינוב'‬ ‫המגיד ממעזריטש ‪ 75‬ביתר‬ ‫****‬ ‫לתגובות והערות לתרומות ולהנצחות‬ ‫ולקבלת הגליון‬ ‫ניתן ליצור קשר בפלאפון‪054-8426821 :‬‬ ‫****‬ ‫עקב עלויות מרובות בהוצאות הגליון‪,‬‬ ‫הרוצה לעזור ולסייע בתרומה ונדבה להמשך‬ ‫הוצאת הגליונות‪ ,‬נא לפנות להנ"ל‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬טוּרנאה ‪050.416.8317‬‬ ‫לקבלת הגליון באימייל‪:‬‬ ‫‪5803862@gmail.com‬‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫התחזק באמונה ובטחון בהשי"ת ועי"ז הוא מובטח‬ ‫באמת וזוכה לקרבת אלוקים‬ ‫רעווא דרעווין פרשת לך לך תשפ"ו‬ ‫בפרשתן מאיר וזורח אורו וקדושתו של אברהם אבינו שהנחיל לדורות עולם ‪ /‬למה חרד‬ ‫כ"כ שלא יאמר מלך סדום 'אני העשרתי את אברם' ‪ /‬גם בבריאת העולם ובקדושת ישראל‬ ‫במצרים קשה לומר שנכתב רק עבור אוה"ע ‪ /‬הדברים נכתבו בשביל ישראל שלא יתקררו‬ ‫ויסתפקו ע"י רינוני הגוים ‪ /‬אברהם אבינו רצה שידעו לא לסמוך על בשר ודם רק לשים‬ ‫על השי"ת מבטחו ‪ /‬ע"י שמיעת טענות והבלי הרשעים מתקררים מהקדושה ‪ /‬להתרחק‬ ‫מכל הבלי הגוים והרשעים ולבטוח ולהאמין בה' אלוקינו ‪ /‬דוקא ע"י הקשיים יזכה לקרבת‬ ‫אלוקים ע"י התפילה והביטחון ‪ /‬ע"י אמונה ובטחון ממתיק הדין ומהפכו לרחמים רבים‬ ‫‪ /‬אברהם אבינו רצה להיות 'מאמין' ולא 'מובטח' כי 'גדול המאמין יותר מן המבוטח' ‪/‬‬ ‫השיחה בין ר' אשר פריינד ובין השי"ת ‪ /‬רשעי ישראל בארה"ק רוצים לעקור תורה ומצוות‬ ‫ובטחוננו רק בהשי"ת ‪ /‬ע"י האמונה מתעלה למעלה מן הטבע וזוכה לישועות רבות ‪/‬‬ ‫אברהם קיבל כח הגאווה דקדושה ועי"ז מתגברים על הכל ‪ /‬יש לעבוד את השי"ת מתוך‬ ‫אהבה ואף יותר ממה שמצווה ומחויב בפירוש ‪ /‬לא להשתמש בכלים שאינם כרצון השי"ת‬ ‫ולהיזהר בצניעות מכח אהבת ה' ‪ /‬ע"י הציצית והתפילין זוכים לשמירה עליונה ולאהבת‬ ‫ה' ויראתו‬ ‫'הרכוש קח לך' ולא רצה לקחת 'מחוט ועד‬ ‫בפרשתן מאיר וזורח אורו וקדושתו של‬ ‫שרוך נעל‪ ,‬ואם אקח מכל אשר לך ולא‬ ‫אברהם אבינו שהנחיל לדורות עולם‬ ‫תאמר אני העשרתי את אברם'‪.‬‬ ‫עומדים אנו בשבת קודש פרשת לך לך‪,‬‬ ‫ואף מצינו ש'התפלל' אברהם על זה‬ ‫שהוא שבת קדושה ונעלה שבו מתחיל‬ ‫ו'נשבע' על זה‪ ,‬כמו שאמר‪' :‬הרימותי ידי‬ ‫לזרוח ולהאיר אורו וקדושתו של אברהם‬ ‫לקל עליון קונה שמים וארץ'‪ ,‬וכמו שפי'‬ ‫אבינו ע"ה‪ ,‬שכולנו נקראים על שמו –‬ ‫רש"י שזה לשון 'שבועה'‪ .‬ובתרגום כתב‪:‬‬ ‫'זרע אברהם אוהבי'; וזכותו וכח קדושתו‬ ‫'ארמית ידי בצלו'‪ ,‬דהיינו ש'התפלל' ע"ז‬ ‫שהשריש ושתל בצאצאיו‪ ,‬הם העומדים‬ ‫שימנע מלקחת את רכושם‪.‬‬ ‫לנו עד היום ולנצח נצחים‪ ,‬בכח אמונתו‬ ‫למה חרד כ"כ שלא יאמר מלך סדום 'אני‬ ‫שהאמין בה' ויחשבה לו צדקה‪ ,‬והנחילה‬ ‫העשרתי את אברם'‬ ‫מורשה לזרעו אחריו‪.‬‬ ‫והנה יש להתבונן בזה‪ ,‬שנראה לכאו'‬ ‫והנה מצינו בפרשתן מלחמת המלכים‬ ‫שהיתה דאגתו מרובה ש'לא יאמר מלך‬ ‫וכאשר הצילם אברהם‪ ,‬ורצה מלך סדום‬ ‫סדום שהוא העשיר את אברם'‪ ,‬דלכאו'‬ ‫ליתן לו משלל הביזה‪ ,‬סרב אברהם באמרו‬ ‫ג‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫ה'שבטים'‪ ,‬ו'גלות' ו'גאולת' מצרים‪ ,‬וכל‬ ‫הרי הגוים אומרים ממילא מה שרוצים‪,‬‬ ‫שרשי אמונתינו מושתתים על פרשיות‬ ‫ושופכים עלינו בוז וקלון תמיד‪ ,‬באמרם‬ ‫אלו; ואיך נאמר שכל זה נכתב רק עבור‬ ‫אלי כל היום איה אלוקיך‪ ,‬ומה יש לו‬ ‫ה'גוים' שישאלו ויאמרו 'ליסטים אתם'?!‬ ‫לאברהם להטריח את עצמו להתפלל‪,‬‬ ‫וכי לנו בלבד לא מגיע פרשיות אלו?! וכן‬ ‫ולהשבע‪ ,‬ולהמנע מלקחת ממנו – בשביל‬ ‫קשה‪ ,‬וכי הגוים רואים ומסתכלים בתוה"ק‬ ‫'שלא יאמר'‪ ,‬הרי הם אומרים ממילא‪ ...‬וכן‬ ‫ללמוד 'פרשת בראשית' לידע מה שכתוב‬ ‫מה בזה אם אכן יאמר‪ ,‬וכי מי היה שומע‬ ‫בה‪ ,‬ועי"ז כבר אינם אומרים ומלעיזים?!‬ ‫ומאזין לדבריו בכלל; ועל מה ולמה חרד‬ ‫וכן מצינו עוד כזאת‪ ,‬כאשר הוזכרו‬ ‫על זה כל החרדה הזאת?!‬ ‫שמות המשפחות של יוצאי מצרים‪,‬‬ ‫ובאמת מצינו כזאת גם בפרשת בראשית‪,‬‬ ‫שכתוב שם 'לחנוך משפחת החנוכי‪,‬‬ ‫בדיבור הראשון של רש"י‪ ,‬שמביא שם‪:‬‬ ‫לפלוא משפחת הפלואי וגו''‪ ,‬ושהביא‬ ‫'אמר ר' יצחק‪ ,‬לא היה צריך להתחיל את‬ ‫שם ברש"י‪ ,‬שהוסיף הכתוב לכתוב אצל‬ ‫התורה אלא מ'החודש הזה לכם' [שהוא‬ ‫כל משפחה אות 'ה' בתחילתו ואות 'י'‬ ‫המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל]‪,‬‬ ‫בסופו‪ ,‬משום שהיו אוה"ע מרננים‪ ,‬שאם‬ ‫ולמה התחיל מ'בראשית'? אלא כדי שאם‬ ‫המצרים שלטו ב'גופיהם' של ישראל‪,‬‬ ‫יאמרו אומות העולם‪' :‬ליסטים אתם'‬ ‫כמ"ש 'ויעבידו מצרים את בנ"י בפרך‪,‬‬ ‫שכבשתם ארץ של ז' עממים; יאמרו להם‬ ‫וימררו את חייהם בעבודה קשה‪ ,‬בחומר‬ ‫ש'כל הארץ של הקב"ה שבראו‪ ,‬וברצונו‬ ‫ובלבנים ובכל עבודה בשדה וגו''‪ ,‬א"כ על‬ ‫נתנה להם‪ ,‬וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו'‪,‬‬ ‫אחת כמה וכמה ששלטו ב'נשותיהם'; וע"כ‬ ‫וזהו 'כח מעשיו הגיד לעמו [לספר ולפרט‬ ‫הטיל השי"ת את שמו 'י‪-‬ה' סביב לשמות‬ ‫את כל סדר בריאת העולם וכו'‪ ,‬כדי להצדיק‬ ‫המשפחות‪ ,‬להעיד עליהם שכולם נשמרו‬ ‫‪ ]-‬לתת להם נחלת גוים'א‪.‬‬ ‫קדושים וטהורים‪ ,‬ולא נתערב בהם זר וטמא‪.‬‬ ‫גם בבריאת העולם ובקדושת ישראל‬ ‫וכמ"ש 'שבטי י‪-‬ה עדות לישראל'‪,‬‬ ‫במצרים קשה לומר שנכתב רק עבור אוה"ע‬ ‫שהקב"ה הטיל את ה'שבטים' בתוך‬ ‫שמו 'י‪-‬ה'‪ ,‬וזה 'עדות לישראל' שכשרים‬ ‫ועכ"פ גם כאן יש להתבונן בו‪ ,‬שוכי‬ ‫וקדושים הם‪.‬‬ ‫יעלה על דעתנו לומר שכל 'חומש‬ ‫בראשית' וחצי מ'חומש שמות'‪ ,‬שמלאים‬ ‫וגם בזה יש לעיין כנ"ל‪ ,‬שהרי אלו‬ ‫זיו ומפיקים נוגה בקדושת האבות הק'‬ ‫אוה"ע והרשעים המלעיזים והמרננים הרי‬ ‫ובפעולותיהם הקדושים – פעולות צדיק‬ ‫ירננו גם אח"כ‪ ,‬ומה הועילו בתקנתם?‬ ‫לחיים‪ ,‬ובעמידתם בכל הנסיונות ועבודתם‬ ‫***‬ ‫את השי"ת בכל לב ונפש; וכל עניני‬ ‫א‪ .‬והנה בשפתי חכמים מביא שי"א ש'ר' יצחק' הזה אביו של רש"י היה‪ ,‬ורש"י רצה לכבדו ולהזכירו‬ ‫בתחילת ספרו‪ ,‬וע"כ ביקש ממנו שיקשה לו איזה קושיא‪ ,‬וכתבו משמו‪ ,‬וע"ז כתב התי' הנ"ל‪ ,‬אך יש‬ ‫חולקים על סיפור זה‪.‬‬ ‫ד‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫אברהם אבינו רצה שידעו לא לסמוך על‬ ‫הדברים נכתבו בשביל ישראל שלא‬ ‫בשר ודם רק לשים על השי"ת מבטחו‬ ‫יתקררו ויסתפקו ע"י רינוני הגוים‬ ‫ולכך אכן דאג אברהם אבינו‪ ,‬ו'התפלל'‬ ‫אלא יש לפרש לבאר את הענין‪ ,‬כי‬ ‫לפני השי"ת על שלא יאמרו 'אני העשרתי‬ ‫הנה לא רצה הקב"ה בכל זה לעצור‬ ‫את אברם'‪ ,‬והיינו כדי ש'בני ישראל' בדורות‬ ‫בעד ה'גוים' המשתיחים והמרננים‪ ,‬ולא‬ ‫שלאחריו לא יתפתו לדבריהם לחשוב ח"ו‬ ‫בעבורם נכתב כל זאת; אלא כוונת השי"ת‬ ‫שהגדולה והגבורה של אברהם אבינו הגיע‬ ‫היא בשבילנו ישראל עם קרובו; שידע וצפה‬ ‫אליו ע"י בשר ודם וכדו'‪ ,‬אלא ידעו ויבינו כי‬ ‫הקב"ה שכאשר יעברו כמה וכמה דורות‬ ‫רק 'ממך הכל ומידך נתנו לך' – שרק מידי‬ ‫מהמעשים הנפלאים האלו‪ ,‬ויקום דור‬ ‫הקב"ה נתעשר אברהם‪ ,‬והגדולה והגבורה‬ ‫חדש אשר לא ידעו ולא ראו בפועל את‬ ‫– לחי עולמים; ואף לא רצה לבטוח‬ ‫האותות והמופתים והיד הגדולה והחזקה‬ ‫ולקחת מ'בשר ודם'‪ ,‬אלא אך ורק לבטוח‬ ‫אשר עשה ה' בבריאת העולם יש מאין‪,‬‬ ‫ב'אלוקיו' ולשים כל מבטחו ויהבו עליו‪,‬‬ ‫וכל ה'מעשי אבות סימן לבנים' שעבדו‬ ‫כי 'ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר‬ ‫את השי"ת במסירות נפש ולב זך‪ ,‬ואמונתם‬ ‫זרועו‪ ,‬ומן ה' יסור לבו'‪.‬‬ ‫שהאמינו בה' ובטחו אך ורק בו בכל‬ ‫וכל מעשי האבות והשבטים נכתבו‬ ‫הזמנים והמצבים‪ ,‬וכן לא ידעו הדורות‬ ‫ונתבארו בתורה באריכות 'בשבילנו'‪ ,‬ללמד‬ ‫העתידים מגודל קדושת ישראל במצרים‪.‬‬ ‫לבני יהודה קשת‪ ,‬כמ"ש באוהב ישראל (ויצא)‬ ‫וכאשר יקומו האומות וירננו עלינו‪,‬‬ ‫'צא ולמד מאבותינו הק' ולך בעקבותיהם'‪,‬‬ ‫הרי 'ברית כרותה הוא ללה"ר שתתקבל‬ ‫לעבוד את השי"ת באהבה וביראה‪ ,‬לפאר‬ ‫על הלב'‪ ,‬וכידוע שכאשר כבר 'מאזינים'‬ ‫לשמו ולעמוד בעוז בכל הנסיונות והמצבים‪,‬‬ ‫ו'יודעים' מהרע‪ ,‬זה כבר יכול להביא‬ ‫ואף בארץ ציה ושוממה כשכל העולם‬ ‫חולשה ולעורר בלבול בלב השומעים;‬ ‫בעבר זה והוא בעבר אחר‪ ,‬לא יבוש מפני‬ ‫וע"כ כתב וחרת הקב"ה בתורתו את כל‬ ‫המלעיגים עליו בעבודת השי"ת‪ ,‬רק תמיד‬ ‫מעשי ה' כי נורא הוא‪ ,‬בבריאת שמים‬ ‫להתאמץ ולהתחזק להאמין בהשי"ת‬ ‫וארץ וכל אשר בהם; הימים והנהרות‪,‬‬ ‫באמונת אומן תמימה‪ ,‬ולא לסמוך על מה‬ ‫החיות‪ ,‬הבהמות‪ ,‬העופות והרמשים‪,‬‬ ‫שנראים כבר כ'מובטחים' בידי בשר ודם‬ ‫ועל כולם ה'אדם' אשר ברא כדמותו‬ ‫וכדו'‪.‬‬ ‫וכצלמו ויפח באפיו נשמת חיים – חלק‬ ‫וכן ענין קדושת כלל ישראל בתוך‬ ‫אלוק ממעל‪ ,‬והכל כדי לחזק את האמונה‬ ‫ערוות הארץ בארץ מצרים‪ ,‬נכתבה ונחתמה‬ ‫'אצלינו'‪ ,‬ש'אנו' נשכיל לידע ולהאמין בו‬ ‫בתורה"ק בחותמתו של הקב"ה – בשמו‬ ‫יתברך‪ ,‬ולעבדו בלבב שלם‪ ,‬ולדעת ש'כל‬ ‫הק'‪ ,‬כדי לידע ולהודיע 'לנו' ו'לבנינו‬ ‫הארץ של הקב"ה הוא וברצונו נתנה להם‬ ‫אחרינו' את גודל טהרת ישראל שנשמרו‬ ‫וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו'‪ ,‬עד שמפני‬ ‫וגדרו את עצמם מן החטא‪ ,‬וכמו שכתוב‬ ‫חטאינו גלינו מארצינו‪ ,‬ואנו מחכים בשוב‬ ‫אכן 'שבטי י‪-‬ה עדות 'לישראל'' – שזה בא‬ ‫ה' ציון בביאת גואלינו ב"ב‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫אלא מבאר במאור ושמש‪ ,‬שכל האנשים‬ ‫לעדות 'בעבורינו' עם 'ישראל'! כמ"ש 'גן‬ ‫שהיו שם‪' ,‬שמעו' את הדין ודברים עם עשיו‬ ‫נעול אחותי כלה‪ ,‬גל נעול מעין חתום'!‬ ‫ו'האזינו' לטענותיו‪ ,‬ועי"כ כבר התנוצץ‬ ‫וכן כתוב על בריאת העולם 'כח מעשיו‬ ‫בלבם ובדעתם איזה מחשבה וספק שאולי‬ ‫הגיד 'לעמו' לתת להם נחלת גוים'; שאכן‬ ‫יש איזה צדק בדבריו‪ ,‬ולכך חיכו עד להבאת‬ ‫תכלית הכל הוא בשביל ישראל‪ ,‬וכנ"ל!‬ ‫השטר‪.‬‬ ‫***‬ ‫אך 'חושים' שהיה 'חרש' ולא 'שמע'‬ ‫כלום מטענות עשיו‪ ,‬ורק 'ראה' בעיניו איך‬ ‫ע"י שמיעת טענות והבלי הרשעים‬ ‫שמצד אחד מונח זקינו הקדוש יעקב אבינו‪,‬‬ ‫מתקררים מהקדושה‬ ‫שהיה בחיר שבאבות‪ ,‬ודמותו חקוקה תחת‬ ‫ויסוד זה‪ ,‬שע"י 'שמיעת' דברים רעים‬ ‫כסא הכבוד; ומצד שני עומד לו עשיו‬ ‫וטענות אומות העולם כבר יכול לעורר‬ ‫הרשע‪ ,‬הרמאי הגדול 'איש יודע ציד'‬ ‫חולשה או ספיקות ח"ו – עד שלכך‬ ‫ולרמות בפיו‪ ,‬שהוא 'רשע' 'אכזר' ו'רוצח'‬ ‫הוצרך התורה לכתבם‪ ,‬כדי לחזק ולהעמיד‬ ‫כמו היטלער ימ"ש וכדו' שאר רשעי עולם;‬ ‫הדברים 'אצלינו' – מצינו כבר אצל 'עשיו‬ ‫וע"כ לא עלה בדעתו שום ספיקות ומחשבות‬ ‫הרשע' בעת פטירת יעקב אבינו‪ ,‬כמבואר‬ ‫כלל לדון הצדק עם מי‪ ,‬ולא נתקררה תבערת‬ ‫במאור ושמש‪.‬‬ ‫לבו ע"י שמיעת דבריו ההבלים‪ ,‬ולכך קם‬ ‫שהנה איתא שכאשר עמדו לפני קבורת‬ ‫והתיז ראשו ורצחו נפש‪ ,‬כראוי וכיאות‬ ‫יעקב אבינו במערת המכפילה‪ ,‬בא לשם‬ ‫לאיש צר ואויב הרע הזה!‬ ‫עשיו הרשע לטעון שהמקום שייך 'לו'‬ ‫***‬ ‫כיורש‪ ,‬ורצה לעכב ולמנוע את קבורת‬ ‫יעקב אבינו‪ .‬והנה 'נפתלי אילה שלוחה' –‬ ‫להתרחק מכל הבלי הגוים והרשעים‬ ‫ולבטוח ולהאמין בה' אלוקינו‬ ‫שהיה יודע לרוץ מהר מאוד‪ ,‬אכן רץ וחזר‬ ‫וע"כ הלימוד לדידן הוא‪ ,‬שיש להתרחק‬ ‫במהירות לארץ מצרים כדי להביא משם‬ ‫בתכלית משמיעת וידיעת ה'נייעס' וכל‬ ‫את השטר שכתוב בו שיעקב קנה ממנו את‬ ‫ההבלים שמקורם מרשעים ואנשי מרמה;‬ ‫מערת המכפילה כדת וכדין‪.‬‬ ‫ואף אם אמור יאמר העבד ואנשי הרשע‬ ‫אך עמד שם 'חושים בן דן'‪ ,‬שהיה‬ ‫ויליזו וירננו עלינו; אל לנו להיבהל‪ ,‬שאין זה‬ ‫חרש‪ ,‬וכאשר ראה שעשיו הרשע מעכב את‬ ‫נוגע אלינו‪ ,‬ויהי להם אשר להם [ואף שיש‬ ‫הקבורה‪ ,‬נטל סייף בידו והתיז את ראשו‬ ‫להיזהר מחילול ה'‪ ,‬מ"מ אם הם אומרים‬ ‫של עשיו והרגו‪ ,‬וכך קברו שם יעקב אבינו‪,‬‬ ‫ומלעיזים מדעתם – אין זה בידינו]‪.‬‬ ‫וגם ראשו של עשיו נקבר שם כידוע‪.‬‬ ‫ואנו את נפשינו הצלנו‪ ,‬להתחזק‬ ‫ולכאו' יפלא למה רק 'חושים בן דן'‪,‬‬ ‫באמונת אומן‪ ,‬בדרכי אבותינו הק' אברהם‬ ‫הוא אשר יצא להגן על כבודו של יעקב‬ ‫יצחק ויעקב שעבדו את השי"ת באמונה‬ ‫ועשה מעשה‪ ,‬מה שלא עשו שאר השבטים‬ ‫ובתמימות‪ ,‬כמו שמצינו שאמר יעקב‬ ‫והאנשים שהיו שם‪.‬‬ ‫ו‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫והנה לאחר זמן טכסו בניו ותלמידיו‬ ‫אבינו כאשר לא ידע מאין יבוא עזרתו‪' ,‬מה‬ ‫עצה להקים 'קרן' מכספים שיאספו‬ ‫אנא מוביד סברי מבראי?! ח"ו! לית אנא‬ ‫מנדיבי העם‪ ,‬שעי"ז יהיה מסודר התמיכות‬ ‫מוביד סברי מן בראי'!! [מה אני מאבד את‬ ‫להלומדים בכל חודש וחודש‪ ,‬וכך להקל‬ ‫אמונתי ותוחלתי מבוראי?! חס ושלום!‬ ‫את המשא מעל הרב‪ ,‬ואכן כך עשו‪ .‬אך‬ ‫איננו מאבד את תוחלתי מובראי!] 'עזרי‬ ‫כאשר נכנסו להגאון לספר לו ע"ז‪ ,‬והיו‬ ‫מעם ה' עושה שמים וארץ'! ולידע שתכלית‬ ‫בטוחים שישיש ויגיל ויודה להם מאוד‬ ‫כל הנסיונות והקשיים הם כדי שנתקרב‬ ‫ע"ז‪ ,‬אך הוא אמר להם‪' :‬שאת הקשר‬ ‫להשי"ת‪ ,‬להתפלל ולהתחנן לפניו ולהתקשר‬ ‫הקרוב הזה שיש לי עם הרבש"ע מידי חודש‬ ‫אליו בקשר של קיימא באהבה ויראה‬ ‫בחדשו‪' ,‬להתחנן אליו'‪ ,‬ו'לבטוח בו' – את זה‬ ‫ודביקות; כמ"ש חז"ל 'למה היו אמותינו‬ ‫ברצונכם לקחת ממני?!'‬ ‫עקרות‪ ,‬משום שהקב"ה מתאווה לתפילתם‬ ‫שאף שהוא היה מגדולי גאוני ומנהיגי‬ ‫של צדיקים'‪ ,‬כמו שמצינו אצל האבות הק'‬ ‫הדור‪ ,‬וזמנו היה יקר לו מכל‪ ,‬מ"מ היה שש‬ ‫שהתפללו והפילו תחינתם לפני ה'‪' ,‬ויצא‬ ‫ושמח בעול זה שגרם והביא לו לידי קשר‬ ‫יצחק לשוח בשדה'‪ ,‬ועוד הרבה כאלו!‬ ‫וקרבה תמידית אל השי"ת!‬ ‫דוקא ע"י הקשיים יזכה לקרבת אלוקים ע"י‬ ‫***‬ ‫התפילה והביטחון‬ ‫ע"י אמונה ובטחון ממתיק הדין ומהפכו‬ ‫וכל אחד במצבו ובקשיו‪ ,‬יבטח באלוקיו‬ ‫לרחמים רבים‬ ‫המשגיח ואוהב ומרחם עליו; ואף כאשר‬ ‫וע"י שאדם מאמין ובוטח בה' בכל לבב‪,‬‬ ‫אדם רואה שבכל הענינים הולך לו בטוב‬ ‫ביודעו ש'אין עוד מלבדו' והוא תלוי אך ורק‬ ‫כרצונו‪ ,‬ואך ב'ענין אחד' מתמודד הוא‬ ‫בידו תמיד‪ ,‬עי"ז הוא אכן 'ממתיק' את הדינים‬ ‫וקשה ומר לו‪ ,‬ידע נאמנה שאכן גם דבר‬ ‫ומהפכם לרחמים‪ ,‬ועי"ז הוא יותר 'בטוח'‬ ‫זה הוא בהשגחה פרטית מאבינו אוהבינו‪,‬‬ ‫ב'טובות' ו'חסדים'‪ ,‬יותר ממי ש'הובטח' על‬ ‫ולפעמים דוקא ע"י שמקבל הקושי הזה‬ ‫הדבר אך חסר בבטחונו בה'; וכפי שהארכנו‬ ‫באהבה ובאמונה‪ ,‬ומרבה להתפלל ולהתחנן‬ ‫כבר במאמר המדרש בפרשתן ש'גדול שכר‬ ‫להשי"ת על זה‪ ,‬הרי זה מביאו לידי קרבה‬ ‫ה'מאמין'‪ ,‬יותר מן ה'מבוטח''; והיינו משום‬ ‫עצומה וקשר קרוב של אהבה עם אביו‬ ‫שהרי אף אחד אינו בטוח בכלום‪ ,‬ואף מה‬ ‫שבשמים‪ ,‬יותר מהקירבה שיש לו ע"י כל‬ ‫שהוא כבר בידו‪ ,‬הרי יכול להסתלק ממנו‪,‬‬ ‫הדברים שהולכים לו בטוב כרצונו!‬ ‫ורק ע"י האמונה והביטחון בהשי"ת עי"ז הוא‬ ‫כמו שמסופר על הגאון הרב מבריסק‬ ‫באמת 'מובטח' שיזכה בס"ד לקבלו לטוב לו‬ ‫זי"ע שהיה לו כאן בארה"ק 'כולל' ו'ישיבה'‬ ‫כל הימים!‬ ‫של תלמידים‪ ,‬והיה מוטל עליו העול לדאוג‬ ‫ולכך אכן נכתב כל 'חומש בראשית'‬ ‫בכל חודש שיהיה לשלם את ה'תמיכות'‬ ‫עם ה'מעשי אבות'‪ ,‬כח מעשיו הגיד 'לעמו'‪,‬‬ ‫להלומדים ועמלי התורה‪ ,‬וותהי המשרה‬ ‫כדי שנלמד 'אנחנו' מדרכי אבותינו הק'‬ ‫על שכמו לטירחא ולעול בכל חודש‪.‬‬ ‫ז‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫של'הגר' כבר נולד 'ישמעאל' – עדיין‬ ‫ונדרוך במסילותיהם שכבשו לנו‪ ,‬באמונתם‬ ‫חיכה אברהם לזרע קדוש אשר ימשיך את‬ ‫התמימה בהשי"ת‪ ,‬לכתך אחרי במדבר בארץ‬ ‫שלשלת הזהב של עובדי השי"ת וממליכיו‬ ‫לא זרועה!‬ ‫המפרסמים שמו בעולם‪.‬‬ ‫והנה כבר זכה ללידת בנו 'יצחק'‪' ,‬צחוק‬ ‫אברהם אבינו רצה להיות 'מאמין'‬ ‫ולא 'מובטח' כי 'גדול המאמין יותר מן‬ ‫עשה לי אלוקים‪ ,‬כל השומע יצחק לי'‪,‬‬ ‫וכמ"ש חז"ל שהיה אז 'הרבה שחוק בעולם;‬ ‫המבוטח'‬ ‫הרבה חולים נתרפאו‪ ,‬והרבה עקרות‬ ‫כמו מה שמצינו אצל אברהם אבינו‪,‬‬ ‫נפקדו'‪ ,‬והבטיחו הקב"ה 'כי ביצחק יקרא‬ ‫שבכל המצבים והזמנים התחזק להיות‬ ‫לך זרע'; אך אח"כ אמר לו השי"ת 'העלהו‬ ‫מאמין בהשי"ת שכוחו גדול יותר ממי‬ ‫לעולה'; והנה הוא כבר היה כ'מובטח'‬ ‫שהוא 'מובטח'! וכמו שאנו מוצרים‬ ‫שהרי 'אתמול אמרת לי 'כי ביצחק יקרא‬ ‫שבפרשת מלחמת המלכים לא רצה להיות‬ ‫לך זרע''‪ ,‬ואעפ"כ אמר לו עכשיו לשוחטו‬ ‫'מובטח' ע"י כספו של מלך סדום‪ ,‬ולכך‬ ‫ולהעלותו לקרבן‪ ,‬מה שנראה כדבר אכזרי‬ ‫החזירו לו‪ ,‬על אף שכבר היה בידו של‬ ‫וקשה לעשותו; אך באמת כ"ז הוא מחסד‬ ‫אברהם‪ ,‬כמ"ש באורה"ח הק' כי 'טוב‬ ‫השי"ת ומגודל רחמנותו‪ ,‬כדי לנסותו‬ ‫לחסות בה' מבטוח באדם'‪ ,‬ו'לא תאמר‬ ‫ולהראות לדורות עולם שלא מספיק להיות‬ ‫אני העשרתי את אברם'; שברצונו להיות‬ ‫בדרגת 'מובטח' בדבר‪ ,‬אלא בכל מצב‬ ‫'מאמין' בהשי"ת‪ ,‬לחיות עם אמונה ובטחון‪,‬‬ ‫ואף כשנראה כסותר וקשה‪ ,‬יש להתעלות‬ ‫ולקבל רק מידך הטובה והרחבה והמלאה!‬ ‫להיות 'מאמין' באמונה שלימה ותמימה‪,‬‬ ‫וכן אנו רואים בתחילת פרשתן כאשר‬ ‫ולעשות מה שנצטווה בשמחה ובלב נבר וזך;‬ ‫אמר ה' לאברם 'לך לך מארצך' לעבר‬ ‫ודוקא עי"ז יזכה לקרבת אלוקים מיוחדת‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬ובירכו והבטיחו 'ואברכך‪,‬‬ ‫ולישועות גדולות!‬ ‫ואגדלה שמך‪ ,‬והיה ברכה'‪ ,‬אך דוקא‬ ‫השיחה בין ר' אשר פריינד ובין השי"ת‬ ‫כאשר הגיע לשם התחיל שם רעב‪,‬‬ ‫כמו שסיפר הרה"צ ר' אשר פריינד‬ ‫והוצרך לגלות ולירד למצרים – אף‬ ‫זי"ע במליצת לשונו [והוא היה ידוע‬ ‫שהיה כבר מובטח בברכה מאת השי"ת;‬ ‫באמונתו השלימה ובבטחונו האיתנה בה'‬ ‫ומ"מ התחזק באמונתו – להיות 'מאמין'‬ ‫אלוקיו בכל זמן ומצב]‪ ,‬וסיפר שהוא‬ ‫שהוא גדול יותר מ'מובטח'‪ ,‬ואכן אח"כ‬ ‫אמר להקב"ה שהוא רוצה לבנות 'בנין‬ ‫זכה שהתקיימו בו כל הברכות‪.‬‬ ‫גדול' למען מפעלות החסד המרובים‬ ‫וכן היה אצל 'עקידת יצחק'‪ ,‬שהרי‬ ‫שעסק בהם במוסדות 'יד עזרה'‪ ,‬וביקש‬ ‫עברו על אברהם ושרה שנים קשות שחיכו‬ ‫מהשי"ת שהוא צריך סכום של 'מליון דולר'‬ ‫לזש"ק‪ ,‬וכמו שהתאונן אברהם בפרשתן‬ ‫בשביל זה‪ ...‬ושאל אותו השי"ת כביכול‬ ‫'הנה אנכי הולך ערירי ובן משק ביתי יורש‬ ‫האם הוא צריך את כל הכסף בבת אחת‪,‬‬ ‫אותי'‪ ,‬והבטיח לו השי"ת 'לא ירשך זה‪ ,‬כי‬ ‫או שיכול לשלוח לו את הכסף קימעה‬ ‫אם אשר יצא ממעיך הוא ירשך'; ובעוד‬ ‫ח‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫רשעי ישראל בארה"ק רוצים לעקור תורה‬ ‫קימעה כפי מה שיצטרך‪ ...‬ואמר לו ר'‬ ‫ומצוות ובטחוננו רק בהשי"ת‬ ‫אשר‪ ,‬שאכן אינו 'מוכרח' שיהיה בידו‬ ‫וכן נראה בעליל כאן בארץ הקודש‪,‬‬ ‫את כל הכסף בבת אחת‪ ,‬ובעצם יכול‬ ‫שמוקפים אנו באויבים מבית ומבחוץ;‬ ‫לקבלו לפרקים כפי התקדמות הבניה‬ ‫ואם פעם היו כאלו שטעו וחשבו שאנו‬ ‫וחיובו לשלם לעוסקי המלאכה וכדו'‪,‬‬ ‫זכינו ל'גרויסע גליק' ונמצאים אנו תחת‬ ‫אך הוא היה 'מעדיף' לקבל את הכל‬ ‫ידי 'אחינו' שיניחו אותנו לנפשותינו‪,‬‬ ‫ביחד‪ ...‬וכאשר דרש הקב"ה לדעת למה‬ ‫הוא 'מעדיף' לקבל הכל ביחד‪ ...‬ענה‬ ‫לקיים תורה ומצוות כרצונינו‪ ,‬הרי רואים‬ ‫ואמר לו שאם לא יקבל עכשיו הכל‪ ,‬הרי‬ ‫מיום ליום איך שגובר שנאת האפיקורסים‬ ‫הוא מפחד ומתיירא‪ ,‬שמא יחטא ואשם‪,‬‬ ‫ועמי הארץ לתלמידי החכמים ושומרי‬ ‫וכבר לא יהיה זכאי לקבל המותר אח"כ‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬יותר משנאת העכו"ם כדאיתא;‬ ‫משא"כ כשיש לו כבר את הכל ביד‪...‬‬ ‫והם רודפים ומענים אותנו בכל כוחם‬ ‫[וכמו שאומרים 'מה שבטוח‪ ,‬בטוח'‪.]...‬‬ ‫וגוזרים עלינו גזירות שמד‪ ,‬עד שאם בחור‬ ‫או אברך רוצה להישאר 'ערליכע איד'‬ ‫אך השיב לו השי"ת 'וכי עולה על דעתך‬ ‫שכאשר כבר נמצא הכסף אצלך‪ ,‬איני יכול‬ ‫ולשמור תורה ומצוות‪[ ,‬ולאו דוקא אם‬ ‫לקחתו ממך‪ ...‬הרי כי רגע באפו‪ ,‬אם לא‬ ‫הוא 'לומד כל היום']‪ ,‬ולא להשתמד‬ ‫תהיה זכאי הרי ביכלתי לקחת ולאבד ממך‬ ‫בצבא השמד‪ ,‬הרי שהוא צריך להתחבא‬ ‫בחורים ובסדקים מחמת המציק‪ ,‬כמו‬ ‫את הכל'‪ ...‬נמצא דכאשר הכסף בידי‬ ‫הקב"ה הוא 'בטוח' בזה באותו דרגא‬ ‫הקאמאניסטן‬ ‫שלטון‬ ‫תחת‬ ‫ברוסלאנד‬ ‫מכאשר נמצא הכסף 'בידו' או ב'באנק';‬ ‫ובשעת גזירת הקאנטאניסטן!‬ ‫ואדרבא כאשר הוא 'מאמין' בהשי"ת‬ ‫וכאשר צעק הרה"ק מסאטמאר זי"ע במר‬ ‫ובוטח עליו הרי גדול שכרו והבטחתו עוד‬ ‫לבו לפני כשישים ושבעים שנה ש'עוד יגיע‬ ‫הרבה יותר‪ ,‬כי 'גדול שכר ה'מאמין' יותר‬ ‫זמן שלא יוכל יהודי לדור בארה"ק'‪ ,‬צחקו‬ ‫מן ה'מבוטח''!‬ ‫ממנו ואמרו עליו ש'שונא ארץ ישראל‬ ‫ואכן כן רואים בעיננו ג"כ‪ ,‬איך‬ ‫הוא'‪ ,‬ואף לפני כמה שנים עוד לא האמינו‬ ‫שאנשים שהיו 'בטוחים' בעיניהם בהונם‬ ‫שיבוא צר ואויב בחוצות ירושלים באופן‬ ‫וברכושם הרב‪ ,‬אך באמת איבדו הכל‬ ‫כזה; אך הנה אנו רואים שהגענו כבר קרוב‬ ‫כהרף עין ע"י 'עיסקא רעה' אחת‪ ,‬או‬ ‫למצב זה‪ ,‬ורואים כולם איך שנראים אם‬ ‫בהרבה הדרכים אשר למקום; כי בשום‬ ‫בוטחים על בני אדם ועל רשעי ישראל‪ ,‬וחיים‬ ‫פעם אין אנו 'מובטחים' בכוחינו וכספינו‪,‬‬ ‫עם ה'טבע' ולא עם 'הקב"ה'; וכבר ניכר‬ ‫אלא יש לנו לישא עין למרום להתפלל‬ ‫ונודע לכל אחד כי 'אשור לא יושיענו'‪ ,‬ואין‬ ‫ולהתחנן לפניו‪ ,‬להאמין ולבטוח 'בו' בכל‬ ‫אנו 'מובטחים' בכלום‪ ,‬ורק ע"י אמונתינו‬ ‫לב‪ ,‬כאשר לימדו והנחילו לנו אבותינו‬ ‫ב'ה' אלוקינו' יבוא ישועתנו!‬ ‫בפרשיות‬ ‫ממעשיהם‬ ‫הק'‪ ,‬וכנלמד‬ ‫***‬ ‫קדושות אלו!‬ ‫ט‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫לאמר לו 'צא מאיצטגנינות שלך'‪,‬‬ ‫ע"י האמונה מתעלה למעלה מן הטבע‬ ‫וכנ"ל שאמונה בהשי"ת וביטחון בו‬ ‫וזוכה לישועות רבות‬ ‫הם למעלה מהשכל והטבע‪ ,‬ואף שלפי‬ ‫והנה איתא במדרש שבזכות שסירב‬ ‫הטבע והחוזים א"א להוליד ולהתרפאות‬ ‫אברהם אבינו לקחת את הרכוש מיד‬ ‫וכדו'‪ ,‬הרי שם מתחיל אמונת השי"ת‬ ‫מלך סדום ואמר לו 'אם מחוט ועד‬ ‫וכוחו וישועתו‪ ,‬כמו שמעידים הרופאים‬ ‫שרוך נעל'‪ ,‬זכו בניו לשכר מיוחד‪,‬‬ ‫שרואים בחוש שיהודים המאמינים בני‬ ‫שבזכות ה'חוט' זכו ל'חוטים' של תכלת‬ ‫מאמינים מתגברים וזוכים לרפואה‬ ‫ושל ציצית‪ ,‬ובזכות ה'שרוך נעל' זכו‬ ‫הרבה יותר מהגוים‪ ,‬והם מתרפאים‬ ‫ל'רצועות' של תפילין!‬ ‫ונושעים אף ממחלות קשות ומרות בכח‬ ‫והיינו דבזכות שלא רצו להיות‬ ‫ובתוקף בטחונם בצורם!‬ ‫'מובטח' ע"י בשר ודם‪ ,‬רק שם על‬ ‫אברהם קיבל כח הגאווה דקדושה‬ ‫ה' מבטחו ו'אמונתו'‪ ,‬זכינו לציצית‬ ‫ולתפילין שהם המזכירים את ה' תמיד‪,‬‬ ‫ועי"ז מתגברים על הכל‬ ‫ומראים על הגבורה והגאווה דקדושה‪,‬‬ ‫ועוד פירוש מביא רש"י ש'הוציאו'‬ ‫שאנו נמצאים ביד הקב"ה ובטוחים‬ ‫ו'הגביהו' למעלה מחללו של העולם‬ ‫בזה יותר מכל מבטח‪ ,‬וזה ה'תוקף'‬ ‫והביט על העולם מלמעלה למטה;‬ ‫וה'גבורה' שלנו!‬ ‫ובא לרמז לו בזה ש'יגבה לבו' בדרכי‬ ‫השי"ת ויעבוד את השי"ת בתוקף ועוז‪,‬‬ ‫כמו שרואים בעליל שכאשר אחד‬ ‫ולא לפחד משום מצב או מבשר ודם!‬ ‫מתחיל להתבייש ביהדותו רח"ל‬ ‫וכדו'‪ ,‬הרי הדבר הראשון שהוא עושה‪,‬‬ ‫משום שכאשר אדם מכיר ויודע‬ ‫הוא שמסתיר את 'ציציותיו'; שזה‬ ‫ערכו‪ ,‬במה שהוא עבד נאמן למלך‬ ‫המורה על פרסום וגאווה דקדושה‪,‬‬ ‫מלכי המלכים הקב"ה‪ ,‬ששתל בקרבו‬ ‫וכן 'תפילין' הוא אות ש'ראו כל עמי‬ ‫'חלק אלוק ממעל ממש'‪ ,‬הרי שהוא אינו‬ ‫הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו‬ ‫מפחד 'משום אחד' ואינו מניח ל'שום‬ ‫ממך'; ואברהם אבינו קיבל והוריש כח‬ ‫דבר' להפריעו בעבודת השי"ת! כמו‬ ‫זה לבניו‪ ,‬לעמוד בתוקף ועוז דקדושה‪,‬‬ ‫שאמר הרה"ק מקאצק זי"ע עה"פ 'ונהי‬ ‫ולא יתבייש מפני המלעיגים עליו‬ ‫בעינינו כחגבים – וכן היינו בעיניהם'‪,‬‬ ‫בעבודת השי"ת!‬ ‫שכאשר אדם אינו מעריך ומחשיב את‬ ‫וכמ"ש בברית בין הבתרים 'ויוצא‬ ‫עצמו‪ ,‬והוא בעיני עצמו כ'חגב'‪ ,‬לכך‬ ‫אותו החוצה ויאמר לו הבט נא השמימה‬ ‫הוא מצטייר אכן כך בעיני אחרים; אך‬ ‫וספור הכוכבים‪ ,‬אם תוכל לספור אותם‪,‬‬ ‫עבודתינו היא לעבוד את השי"ת מתוך‬ ‫ויאמר לו כה יהיה זרעך'‪ ,‬וברש"י מבאר‬ ‫תוקף וחיזוק‪ ,‬ויגבה לבו בדרכי ה'!‬ ‫למה הוצרך ל'הוציאו החוצה'‪ ,‬הרי הוא‬ ‫וכן ידוע שכאשר ביקר אותו רשע‬ ‫היה יודע איך נראים כוכבים ושהם לא‬ ‫המנהיג הראשון של 'מדינה של גיהנום'‬ ‫יספרו מרוב; אך מביא פירוש שרמז‬ ‫י‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫דבר שנוגע לכל אחד ואחד‪ ,‬רק הוא‬ ‫זו [שאין ברצוני להזכיר את שמו‬ ‫תלוי בפנימיות הלב להשם ולתורתו‪,‬‬ ‫הטמא בשום זמן‪ ,‬ובוודאי לא בזמן‬ ‫ע"כ לא נכתב דבר זה בפירוש‪.‬‬ ‫קדוש זו של 'רעווא דרעווין'] אצל מרן‬ ‫אך מ"מ כח זה הנחיל והשריש‬ ‫החזון איש זי"ע‪ ,‬אמר להחזו"א שהרי‬ ‫אברהם לדור ודור עד עולם‪ ,‬לעבוד את‬ ‫'אנו' יש לנו 'מדינה' ו'צבא'‪ ,‬ואנו יותר‬ ‫השי"ת יותר מן המחויב ואף על מה‬ ‫חזקים ממכם; אזי פתח החז"א את‬ ‫שלא נצטווינו בפירוש‪ ,‬בכח אהבתינו‬ ‫כתנתו ואמר לו שהוא אכן יכול לירות‬ ‫להשי"ת בכל לב ונפשו‪ ,‬שהרי כולנו‬ ‫בו! ובראות אותו רשע את תוקפו של‬ ‫מרן החזו"א זי"ע נבהל מפניו!‬ ‫נקראים 'זרע אברהם אוהבי'; ובזה‬ ‫יש לכל אחד להתחזק‪ ,‬בעבודת השי"ת‬ ‫כי אף ש'הכח הגשמי' הוא בידם‪,‬‬ ‫מתוך 'אהבה' ו'יראה' ו'קרבת אלוקים'‬ ‫מ"מ כוחינו ב'אמונתינו' ו'אין לנו‬ ‫ולעשות אף יותר ממה שמחוייב [וכמובן‬ ‫שיור רק התורה הזאת'‪ ,‬ועי"ז אנו‬ ‫הרבה יותר 'חזקים' ו'בטוחים' יותר‬ ‫לא עם 'נערוון' ו'מתיחות'] למען כבוד‬ ‫מהם והמונם‪ ,‬ואדרבא הם אלו אשר‬ ‫שמו יתברך!‬ ‫מפחדים מאיתנו!‬ ‫לא להשתמש בכלים שאינם כרצון‬ ‫***‬ ‫השי"ת ולהיזהר בצניעות מכח‬ ‫אהבת ה'‬ ‫יש לעבוד את השי"ת מתוך אהבה ואף‬ ‫יותר ממה שמצווה ומחויב בפירוש‬ ‫וכן בענין ה'כלים' המשחיתים רח"ל‪,‬‬ ‫והנה באגרא דכלה מקשה למה‬ ‫שאין השאלה רק האם 'אסרו' דבר זה‪,‬‬ ‫לא מוזכר בתורה הנסיון הגדול של‬ ‫והאם אין שום צד להתירו וכדו'‪ ,‬אלא‬ ‫אברהם אבינו שהושלך ל'אור כשדים'‬ ‫מכח אהבת השי"ת יש לנו להתרחק‬ ‫והיה מוכן להישרף על דבר כבוד שמו‪,‬‬ ‫ולברוח הרחק כמטחווי קשת מכל דבר‬ ‫שהוא מהעשרה נסיונות שהתנסה‬ ‫ששנאוי עליו [וכמ"ש 'אלוקיהם של‬ ‫בהם‪ ,‬והוריש והשריש כח זה של‬ ‫אלו שונא זימא']‪ ,‬ומכל דבר שמרחיק‬ ‫מסירות נפש לזרעו אחריו‪ ,‬ולמה כל‬ ‫יהודים מהשי"ת!‬ ‫הענין הזה אינו מוזכר בתורה בכלל?‬ ‫וכן בענין צניעות הנשים והבנות‪,‬‬ ‫וכתב שם לפרש‪ ,‬שאכן אברהם‬ ‫שלא להימנע רק ממה ש'אסרו' בפירוש‬ ‫אבינו היה לו דין של 'בן נח'‪ ,‬והיה אסור‬ ‫ובתוקף‪ ,‬או מה שאסור 'לפי תקנות בית‬ ‫לו למסור נפשו להשי"ת כיוון שלא‬ ‫הספר'‪ ,‬אלא יש לכל אחד להרגיש בלבו‬ ‫היה 'מצווה' בכך‪ ,‬ולכך היה זה בחינה‬ ‫מה שאינו לגמרי כרצון השי"ת‪ ,‬ולהימנע‬ ‫של 'עבירה לשמה' שרצה למסור נפשו‬ ‫מזה מאהבתו את השי"ת!‬ ‫על קדושת שמו יתברך בגודל ותוקף‬ ‫אהבתו להשי"ת‪ ,‬ובתבערת לבבו אליו‪,‬‬ ‫***‬ ‫וכיוון שלא היה 'מצווה' ע"ז ואי"ז‬ ‫אי‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫בשעת קריעת ים סוף – שהתנה הקב"ה‬ ‫ע"י הציצית והתפילין זוכים לשמירה‬ ‫עמו במעשה בראשית שיקרע עבור‬ ‫עליונה ולאהבת ה' ויראתו‬ ‫ישראל‪ ,‬מ"מ עדיין לא היו 'מובטחים'‬ ‫יעזור השי"ת שנזכה לעבוד את‬ ‫ע"ז‪ ,‬והתנאי היה רק אם יאמינו ישראל‪,‬‬ ‫השי"ת באהבה וביראה באמת וכראוי‪,‬‬ ‫ואז זכו שיקרע להם הים וכמ"ש חז"ל‬ ‫ונזכה להיות 'קדושים' ו'שמורים' כראוי‪,‬‬ ‫'כדאי הוא האמונה שהאמינו בי‬ ‫שהרי המתנות של 'תפילין' ו'ציצית'‬ ‫שיקרע הים לפניהם'‪ ,‬כי כנ"ל 'גדול‬ ‫שקיבלנו הם ל'שמירה' עלינו מכל‬ ‫ה'מאמין' יותר מן ה'מבוטח''!‬ ‫הצדדים מפני החטא ומפני המקטרגים‬ ‫ויה"ר שנזכה אכן להקים דורות‬ ‫והמזיקים‪ ,‬וכמו שאיתא בחז"ל‬ ‫ישרים מבורכים‪ ,‬ונזכה לישב על‬ ‫באחד שהלך לעבור עבירה וטפחו לו‬ ‫התורה ועל העבודה‪ .‬ולשמור תורה‬ ‫הציציות על פניו ועי"ז נמנע מלחטוא;‬ ‫ומצוות מתוך מנוחת הנפש ואמונה‬ ‫וכן הם מביאים לידי אהבה ויראה כמ"ש‬ ‫וביטחון שלימה‪ ,‬ו'בזכות יעקב –‬ ‫בחז"ל ש'תכלת' דומה ל'ים' המרמז‬ ‫שהוא כח התורה כמ"ש 'יעקב איש‬ ‫ליראה – שהרי הים עוצר את עצמו‬ ‫תם יושב אוהלים' – ניצול אברהם'‬ ‫לבלתי לצאת ולשטוף את כל העולם‬ ‫כדאיתא בחז"ל‪ ,‬ואף אנו ננצל בזכות‬ ‫מכח ציווי ו'יראת' השי"ת‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫התורה מכל הפגעים הרעים‪ ,‬שהרי 'אין‬ ‫'האותי לא תיראו‪ ,‬אשר שמתי חול‬ ‫לנו שיור רק התורה הזאת'; ונזכה לילך‬ ‫גבול לים'; וכן מורה על 'אהבת ה''‬ ‫בדרכי אבותינו ולמסור נפשינו להשי"ת‬ ‫כחתן יוצא מחופתו; וכן 'תפילין' הם‬ ‫מתוך אהבה כאברהם אבינו; וזכותם‬ ‫לאות ו'ליראה' כמ"ש 'וראו כל עמי‬ ‫יעמוד לנו שיהיה כבר אור ושמחה‬ ‫הארץ כי שם השם נקרא עליך ו'יראו'‬ ‫לכל בני ישראל במושבותם‪ ,‬סוף וקץ‬ ‫ממך'!‬ ‫לכל צרותינו‪ ,‬תחילה וראש לפדיון‬ ‫להתחזק‬ ‫שנזכה‬ ‫השי"ת‬ ‫ויעזור‬ ‫נפשנו‪ ,‬ששון ושמחה ישיגו‪ ,‬ונס יגון‬ ‫באמונה כראוי‪ ,‬לחיות עם אמונה‬ ‫ואנחה‪ ,‬בשמחה הגדולה בישועתן של‬ ‫וביטחון‪ ,‬ולהאיר האמונה והביטחון‬ ‫ישראל‪ ,‬בביאת גואל צדק ברחמים‬ ‫בביתנו ובסובבינו; שהרי 'אין ישראל‬ ‫גדולים אמן‪.‬‬ ‫ניזונים אלא בזכות האמונה' ואף‬ ‫****‬ ‫בי‬