gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דף מקשר · Daf Mikesher — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: דף מקשר · Daf Mikesher

שבוע: לך לך (2026-10-19)

דף מקשר · Daf Mikesher — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גיליון מס' ‪251‬‬ ‫דף מקשר‬ ‫גיליון‬ ‫מס' ‪4‬‬ ‫הדף היומי‬ ‫פנינים וחידושים חידות והלכות על‬ ‫‪+‬‬ ‫'דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דבר העורך‬ ‫הדף אליבא דהלכתא‬ ‫סיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א‪ :‬בשנת‬ ‫בדף לו‪ .‬חוצפית המתורגמן עמוד ועמד‬ ‫השמיטה הקים מרן הגאון רבי ניסים קרליץ זצ"ל‬ ‫מעשה שהיה בבחור מצוין שהתחתן‪ ,‬ומכיון שהיה קשור מאוד לראש הישיבה שלו‬ ‫אוצר בית דין לחלוקת פירות הקדושים בקדושת‬ ‫ביקש ממנו החתן שיבא גם לאחד מסעודות השבע ברכות שיחגגו לו‪ ,‬לאחר הפצרות‬ ‫שביעית‪ .‬לצורך חלוקת האתרוגים ואריזתם נשכר‬ ‫רבות סיכמו שיבא ראש הישיבה להשתתף בסעודה הנערכת בבית הורי הבחור‪ ,‬אך‬ ‫מחסן ברחוב השומר בבני ברק‪ ,‬והרב משה ניימן‬ ‫ראש הישיבה הציב תנאי 'אני יכול לבא רק לעשר דקות' משום שזמנו היה יקר‬ ‫הי"ו‪ ,‬מגדל אתרוגים מומחה‪ ,‬נקרא להדריך את‬ ‫ומחושבן מאוד‪.‬‬ ‫העובדים‪ .‬במוצאי ראש השנה נפל פועל רומני לפיר‬ ‫המעלית ונפצע קשה‪ ,‬ונותר נכה‪ .‬מכאן החל סיוט‬ ‫באמצע סעודת השבע ברכות נעמד החתן והודיע בהתרגשות שראש הישיבה נתפנה‬ ‫משפטי שנמשך ארבע עשרה שנה‪ ,‬כאשר חברות‬ ‫לעשר דקות בדיוק ויגיע לשמחה וכל הציבור יזכה לשמוע ממנו דברי תורה‪ ,‬משראה‬ ‫הביטוח ניסו להטיל את האחריות על אוצר בית‬ ‫החתן שראש הישיבה קצת מתעכב‪ ,‬ביקש מגיסו שיאמר לבנתיים דברי תורה‪ ,‬והנה‬ ‫הדין ובעיקר על הרב ניימן‪ ,‬שהיה הממונה במקום‪.‬‬ ‫לאחר מספר דקות הגיע ראש הישיבה אך במקום שהגיס יפסיק מיד וימשיך את‬ ‫לבסוף נדרש להתמודד עם תביעה של למעלה‬ ‫דבריו לאחר דרשת הראש הישיבה‪ ,‬המשיך הגיס את דרשתו ואמר שהוא כבר גומר‬ ‫ממיליון שקלים‪ ,‬אף שלטענתו לא היה לו כל קשר‬ ‫ורק יסיים את מה שהתחיל‪ ,‬ויש לו עוד ווארט קטן שעומד לו על קצה הלשון שאינו‬ ‫לתאונה‪ .‬בשנת השמיטה תשע"ה נכנס הרב ניימן‬ ‫יכול להתאפק מלאומרו לציבור‪...‬‬ ‫למרן שר התורה‪ ,‬הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל‪,‬‬ ‫החתן והקהל זעו על הכסאות בחוסר נוחות‪ ,‬הן מהפגיעה בראש הישיבה שבא‬ ‫וביקש את ברכתו שייפטר מן התביעה‪ .‬לאחר‬ ‫במיוחד בגלל שביקשו ממנו לדבר וכעת לא נותנים לו לדבר‪ ,‬וגם משום שבאמת רצו‬ ‫שסיפר לרבי חיים שאין לו כסף לשלם ושאינו אשם‬ ‫לשמוע את דבריו‪ ,‬עד שבא אביו של הדרשן ואמר לו שימשיך לדבר רק אחרי ראש‬ ‫בתאונה‪ ,‬הוציא רבי חיים מטבע של שקל ואמר‬ ‫הישיבה‪ ,‬אלא שראש הישיבה מיהר‪ ,‬ולכן רק אמר שמברך את החתן והכלה ויהיה‬ ‫בחיוך‪" :‬אני יכול להלוות לך פרוטה‪ ,‬תשלם להם‬ ‫להם כל טוב‪ .‬לאחר שהגיס תפס את עצמו שהוא עשה עוול גם לראש הישיבה וגם‬ ‫וזה יהיה מספיק"‪ .‬לאחר מכן בירכו‪" :‬ברכה‬ ‫לכל המשתתפים‪ ,‬בא הגיס ושאל האם הוא צריך כפרה על מה שעשה‪.‬‬ ‫והצלחה‪ ,‬ואי"ה שתתפטר ממנו ומכל המשוגעים"‪.‬‬ ‫זמן קצר לאחר מכן חלה תפנית מפתיעה‪ :‬חברות‬ ‫משבאה שאלה זו אל שולחנו של הגאון הגדול הרב יצחק זילברשטיין שליט"א‪,‬‬ ‫הביטוח הסכימו לשאת בעצמן בתשלום הפיצויים‪,‬‬ ‫השיב שיש לפשוט שאלה זו מהנלמד בשבוע החולף בסדר לימוד "הדף היומי"‬ ‫בסכום של למעלה ממיליון שקלים‪ ,‬ללא כל תביעה‬ ‫במסכת בכורות בדף לו‪ .‬על רבי צדוק שהיה לו בכור והוא נתן לו לאכול שעורים בסלי‬ ‫נגד הרב ניימן‪ .‬ההסכם נחתם ואושר בבית‬ ‫נצרים של ערבה קלופה ותוך כדי אכילתו נחתך בשפתיו‪ ,‬בא רבי צדוק ושאל את רבי‬ ‫המשפט‪ .‬לאחר שנפטר מן התביעה‪ ,‬חזר הרב ניימן‬ ‫יהושע האם מה שכהן אינו נאמן לומר שהמום נפל מאליו כיון שחשוד להטיל מום‪,‬‬ ‫לרבי חיים כדי להשיב את השקל ואמר‪" :‬פריעת‬ ‫נאמר זה רק על כהן עם הארץ או גם על כהן חבר תלמיד חכם‪ ,‬והשיבו שלא‪ .‬בא‬ ‫בעל חוב – מצווה"‪ .‬רבי חיים קיבל את השקל ואמר‬ ‫ושאל גם את רבן גמליאל‪ ,‬והשיבו שאין חילוק בזה בין ת"ח לעם הארץ ושניהם לא‬ ‫בחיוך‪" :‬אתה יכול להגיד ברוך שפטרנו"‪ .‬הרב‬ ‫נאמנים‪.‬‬ ‫ניימן ביקש לקבל את השקל במתנה‪ ,‬כדי להראותו‬ ‫שאל רבי צדוק את רבן גמליאל‪ ,‬והרי ר' יהושע אמר לי הפוך מדבריך‪ ,‬אמר לו רבן‬ ‫לאחרים ולספר על הנס שנעשה לו בזכות ברכתו‪,‬‬ ‫גמליאל תשאל זאת שוב בנוכחות כל התלמידי חכמים שיכנסו לבית המדרש‪,‬‬ ‫ורבי חיים נתן לו את השקל ואמר‪" :‬שיהיה לך‬ ‫וכששאל‪ ,‬השיב ר' יהושע שאין הבדל בין כהן ת"ח לע"ה‪ ,‬שאלו רבן גמליאל והרי‬ ‫במתנה‪".‬‬ ‫משמך אמרו לי שיש חילוק‪ ,‬לכן עמוד על רגליך‪ ,‬וכך רבן גמליאל היה דורש ורבי‬ ‫בפרשתנו הקב"ה מברך את אברהם אבינו ואומר לו‬ ‫"ואגדלה שמך והיה ברכה"‪ .‬הבה נאזין ללשונו של‬ ‫יהושע עומד על רגליו‪ ,‬עד שריננו כל העם ואמרו לחוצפית המתורגמן שיפסיק לתרגם‬ ‫המלבי"ם‪" :‬כי בשאין איש בארץ שתחול עליו‬ ‫את דרשתו של ר"ג‪ ,‬ואכן חוצפית המתורגמן שתק‪.‬‬ ‫ההשגחה האישית ינהיג ה' את עולמו לפי הטבע‪,‬‬ ‫והתוס' כתבו שחוצפית המתורגמן היה מעשרה הרוגי מלכות‪ ,‬וכתב החק נתן מה באו‬ ‫אבל כשיש צדיק בארץ שיוריד ברכת ההשגחה לפי‬ ‫התוס' להשמיענו בזה‪ ,‬ואפשר שהרי אמרו בקידושין (לט‪ ):‬שאחר (אלישע בן אבויה)‬ ‫מעשיו‪ ,‬אז תתנהג ההנהגה הכללית לפי מעשיו‪,‬‬ ‫ראה את לשונו של חוצפית המתורגמן נגררת ע"י ד"א‪ ,‬אמר פה שהפיק מרגליות ילחך‬ ‫והוא הצינור המגיר ברכת שמים מעל על כל העולם‬ ‫בעפר‪ ,‬ולכן רמזו בסוגייתינו שהרי הקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה‪ ,‬והיה‬ ‫עכ"ד‪ .‬נמצא שהצדיק הוא מקור לברכה המשפיעה‬ ‫לחוצפית המתורגמן להפסיק ולשתוק עוד לפני שריננו כל העם ואמרו לו לשתוק מפני‬ ‫על העולם כולו‪.‬‬ ‫שהיה לחוס על כבוד ר' יהושע‪ ,‬ולכן נענש במידה כנגד מידה בלשונו כך‪.‬‬ ‫בחוץ מדברים על בחירות ועל ההשפעה שיש לכל‬ ‫ומזה רואים שגם שאדם לומד או אפילו מלמד תורה לאחרים‪ ,‬אם מצער אחרים‬ ‫פתק בקלפי‪ .‬אך מפרשתנו אנו למדים שיש בחירה‬ ‫בכך‪ ,‬צריך כפרה בפרט שהמצטער הוא תלמיד חכם‪ ,‬וק"ו בנידון דידן שגם כל הציבור‬ ‫חשובה שמשפיעה על העולם הרבה יותר‪ :‬הבחירה‬ ‫הצטער‪ ,‬ודאי צריך הגיס לעשות כפרה‪( .‬ע"פ חישוקי חמד)‬ ‫בתורה‪ .‬כל קול תורה קובע‪ ,‬כל דף גמרא הוא קריטי‪,‬‬ ‫אחת המעלות של לומדי הדף היומי שלומדים עוד ועוד מושגים בכל חלקי התורה!‬ ‫וכל שעת לימוד מוסיפה שפע וברכה לעולם!‬ ‫כל לימוד מרגלית! כל הלכה פנינה! והיהודי הלומד הוא אוצר שלם!!!‬ ‫מאיר ישראל ארוגטי‬ ‫השיעור בדף היומי נמסר בכל ערב בין השעות ‪ 20:30-21:40‬בבית הכנסת "התאחדות האברכים" רחוב מנחם בגין ‪48‬‬ ‫פרדס כץ ב"ב (ליד טיפת חלב)‪ .‬השיעור נמסר בטוב טעם ודעת בבהירות ובשפה השווה לכל נפש מפי הרב מגיד השיעור‬ ‫‪1‬‬ ‫פניני הדף‬ ‫בדף לא‪ .‬חבר ונעשה גבאי דוחים אותו מחברותו‬ ‫בשו"ת משנה הלכות (חי"ז סי' קיז) נשאל אם מותר לבן תורה לקבל משרה של שוטר‪ ,‬והביא המשנה הלכות את המבואר בסוגייתינו שבראשונה‬ ‫אמרו שמי שהיה חבר ונעשה גבאי מטעם המלך לגבות מס מישראל‪ ,‬דוחים אותו מחברותו‪ ,‬ואף אם פירש מהגבאות אין מקבלים אותו‪ ,‬ואח"כ‬ ‫חזרו לומר שכשפירש מקבלים אותו‪ ,‬ומעשה ברב הונא ב"ח שהוצרכו לשאול ממנו הלכות‪ ,‬עלו לפניו רבה ורב יוסף וארבע מאות זוגות חכמים‪ ,‬כיון‬ ‫ששמע שבאו‪ ,‬קשר להם ד' מאות כורסאות‪ ,‬לסוף שמעו שנעשה גבאי‪ ,‬שלחו לו 'ילך לחשיבותו ילך לקדמותו' ולא רצו לבא אצלו‪ ,‬שלח להם שחוזר‬ ‫בו מן הגבאות‪ ,‬ואעפ"כ רב יוסף לא הלך ורבה הלך‪ .‬ומבואר שנחלקו רבה ור"י אם מועלת לו תשובה‪ ,‬אבל כל זמן שהוא גבאי למלך לכו"ע צריך‬ ‫להתרחק ממנו‪ ,‬ופשטות הסוגיא משמע שאותם מסי ם היו חייבים לשלם מדינא דמלכותא‪ ,‬שאל"כ איך עלתה על דעתו של רהב"ח לגבות מסים‬ ‫שלא כהלכה‪ ,‬ומבואר שכל הנעשה גבאי למלך צריך להתרחק ממנו‪ ...‬והסיק שיש כאן בעיה של ממונות שלא כדין‪ ,‬וגם בעיה של 'מוסר' כשתופס‬ ‫יהודי לכלא‪ ,‬וגם עובר על חרם דר"ת (הובא בכלבו סי' קיז) שלא יהא אדם נוטל שררה מהמלך לענוש ולקנוס אחרים‪ .‬ומוטב למות ברעב או לקבץ‬ ‫נדבות כל ימי חייו ויש לו חלק לעוה"ב מלאכול פטומים ולאבד חלקו בעוה"ב ‪( ...‬נידון השאלה אינו עוסק בעצם השאלה של גיוס הנידון בשולחנם‬ ‫של גדו"י‪ ,‬אלא רק בראיה שהביא מסוגיין)‪.‬‬ ‫בדף לא‪ :‬כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר‬ ‫כולם תמהים איך יתכן שיהיו שפתותיו דובבות בקבר אחרי שגופו נרקב ושב לעפרו‪ .‬והמהרש"א (ח"א יבמות צו‪ :‬ד"ה מ"ט) כ' שאי"ז רחוק מן‬ ‫השכל‪ ,‬כי כיון שהדיבור הוא כח הנשמה והוא פועל ע"י כלי הגוף‪ ,‬וכל דיבור של תורה ותפילה מוליד כח רוחני משובח‪ ,‬וכשאומרים דבר בשם הת"ח‬ ‫מעוררים בכך את הכח הרוחני שנברא ע"י האדם כשהיה בעולם הזה ואותו כח מעורר את אלו שהולידוהו בשני העולמות‪ ,‬דהיינו שמעורר את‬ ‫הנשמה בעוה"ב ואת כלי הדיבור שהם השפתיים בעוה"ז אף שהם כבר בקבר‪ .‬ובערוך לנר (שם ד"ה דובבות) ביאר ע"פ הזוהר (פ' ויחי) שנפשו של‬ ‫אדם נשארת בקבר כדמות האדם בחייו ונקשרת עם רוחו בגן עדן התחתון ועם נשמתו בגן עדן העליון‪ ,‬ולכן שייך שיהיו שפתותיו דובבות בקבר אף‬ ‫שכבר נרקב הגוף‪.‬‬ ‫בדף לב‪ .‬מהו להבליעו בעצמות‬ ‫נשאל בשו"ת תורה לשמה המיוחס לבא"ח (סי' לג) בענין יהודים שגרים בכפר נידח אחד ואין להם ספר תורה‪ ,‬ובאו לעיר הסמוכה להם שיכתוב‬ ‫להם סופר ספר תורה ולא היה שם סופר יר"ש‪ ,‬ומצאו אצל אדם יחיד שהיה לו ס"ת בביתו עם נרתיק מכסף שירש אותו מאביו‪ ,‬אך חכם אחד אמר‬ ‫להם שאסור למכור ספר תורה ע"פ המבואר בשו"ע (יו"ד סי' ער ס"א)‪ ,‬וגם אם המוכר אינו חושש לזה‪ ,‬מ"מ אסור לקונים לקנות ממנו כיון שעוברים‬ ‫בכך על לפני עיור לא תתן מכשול‪ ,‬ודן הבא"ח כיצד יוכלו לקנות ממנו ס"ת זה‪ .‬וכתב שכמו שמצינו לענין איסור מסירת מעות שביעית לעם הארץ‬ ‫שהתירו למסרם לו בהבלעה‪ ,‬וכמו שמבואר בסוגייתינו שמותר למכור בשר מעשר בהמה שנפל בו מום ע"י הבלעה‪ ,‬ומבואר בגמ' שיכול להבליע את‬ ‫הבשר גם בעצמות בהמה גסה שהדרך לעשות מהעצמות שלה כלים‪ ,‬א"כ גם בנידון השאלה כיון שיש לס"ת זה נרתיק מכסף והם רוצים גם את‬ ‫התיק‪ ,‬יקחו ממנו את הס"ת במתנה ויבליעו דמיו בתיק שיוסיפו לשלם על התיק כמה שעולה הס"ת‪ ,‬ובאופן זה מותר לכתחילה ואין חשש בדבר‪.‬‬ ‫בדף לו‪ .‬אימא לא הפה שאסר הוא‬ ‫המחנה אפרים (איסורי ביאה פי"ח הט"ו ד"ה ואני לענ"ד) הסתפק בגדר הנאמנות של הפה שאסר‪ ,‬האם זה מדין מיגו‪ ,‬שכמו שאם היה לו טענה‬ ‫טובה יותר ולא טען אותה אנו מאמינים למה שטוען עכשיו משום שאם היה שקרן היה טוען את הטענה הטובה יותר‪ ,‬כך כשיכול לשתוק הרי זה‬ ‫בירור והוכחה להאמינו‪ ,‬או שהוא דין אחר של נאמנות חדשה שאינה מתורת נאמנות של מיגו‪ ,‬אלא שכיון שאין לנו חזקה לאסור הדבר אלא ע"י‬ ‫פיו‪ ,‬ממילא הוא נאמן גם להתיר את מה שאסר‪ .‬ובקהילות יעקב (ב"ב סי' כה ד"ה ובעיקר) כתב‪ ,‬שמסוגייתינו מוכח לכאורה שדין הפה שאסר הוא‬ ‫מדין נאמנות של מיגו שהיה יכול לשתוק‪ ,‬ולכן כאשר לא היה יכול לשתוק אינו נאמן‪ ,‬אך אם הוא מדין נאמנות חדשה מחמת שכל האיסור הוא רק‬ ‫על פיו‪ ,‬אינו מובן מה בכך שלא היה יכול לשתוק‪ ,‬הרי סוף סוף אין לנו ידיעה לאסור אלא ע"י פיו שהתיר‪ .‬וע"ע בשי' ר' שמואל (ב"מ ג‪ .‬אות מג ד"ה‬ ‫איברא)‪.‬‬ ‫בדף לו‪ .‬אתא לקמיה דברי יהושע וכו' אתא לקמיה דרבן גמליאל‬ ‫הנה הגמרא במסכת עבודה זרה (ז‪ ).‬מביאה שהנשאל לחכם וטימא לא ישאל לחכם ויטהר‪ ,‬ונחלקו הראשונים בטעם דין זה‪ ,‬הראב"ד (שם ד"ה‬ ‫ת"ר) כתב שהוא מדין שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא‪ ,‬ולכן דוקא כאשר פסק הרב הראשון לחומרא אין לשואל ללכת לחכם אחר שיתיר לו‪ ,‬ואף‬ ‫אם יתיר לו לא יועיל כלום כיון שכאשר שאל את הראשון נאסר לו הדבר‪ ,‬אך הר"ן (שם בחידושיו‪ ,‬ועל הרי"ף ד"ה הנשאל) הביאו ודן בדבריו‪ ,‬וחלק‬ ‫עליו וכתב שהטעם לאיסור זה‪ ,‬הוא משום כבודו של החכם הראשון‪ ,‬ועוד‪ ,‬שלא תראה התורה כשתי תורות אלו מתירים ואלו אוסרים‪ ,‬ולפי"ז‬ ‫אפילו אם הראשון התיר אין ללכת לשאול השני שיאסור‪ .‬ולשיטת הר"ן הקשה בס' 'הערות' להגרי"ש אלישיב (ד"ה אמר) איך בסוגיין שאל רבי‬ ‫צדוק את רבן גמליאל אחרי שכבר הורה רבי יהושע להיתר‪ ,‬ותירץ‪ ,‬שכאן הדין שונה כיון שכל הוראתו של ר"י מתחילה היתה שלא כהוגן משום‬ ‫שלא היה לו להורות לפני רבן גמליאל שהיה הנשיא‪.‬‬ ‫סימני הדף‬ ‫דף ל – משנה החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות וכו' המשך הסוגיא בחשוד לדבר אחד אם חשוד לדבר אחר‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף ל' נוטריקון‬ ‫לחשוד‪.‬‬ ‫דף לא – תחילת פרק חמישי‪ ,‬פרק כל פסולי המוקדשים נמכרים באטליז ונשחטין באיטליז ונשקלין בליטרא חוץ מן הבכור והמעשר וכו' שאסור‪,‬‬ ‫וסימנך‪ :‬דף ל"א נוטריקון לא (בבכור ומעשר אסור)‪.‬‬ ‫דף לה – משנה מעשה בזכר של רחלים זקן ושערו וכו' והובאו ג' מעשים במשנה זו‪ ,‬זה הכלל כל שהוא לדעתו אסור ושלא לדעתו מותר‪ ,‬וסימנך‪:‬‬ ‫דף ל"ה ר"ת לדעת האדם‪.‬‬ ‫דף לו – נאמנות הפה שאסר הוא הפה שהתיר (ועיין מדור 'פניני הדף' הגדר בזה) וסימנך‪ :‬דף ל"ו ר"ת להתיר ולאסור‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חידות הדף‬ ‫שאלות‬ ‫א‪ .‬כיצד יתכן חמץ שעבר עליו הפסח שלכל העולם מותר באכילה חוץ מלאדם אחד?‬ ‫ב‪ .‬כיצד יתכן כהן שיש לו את כל דיני הכהונה שנושא את כפיו וכו' אך אם יפדה בן אינו פדוי?‬ ‫ג‪ .‬באיזה אופן מותר לספור אנשים ואין בזה משום עין הרע?‬ ‫ד‪ .‬כיצד יתכן שרב יורה לאדם לברך ברכת המזון שתי פעמים על אכילה אחת?‬ ‫ה‪ .‬מהיכן בסוגייתינו המקור ל'סלנג' שיש אומרים במקום פלוני גנב‪ ,‬פלוני 'עקץ'?‬ ‫ו‪ .‬האם יש מצוה לאכול בכור בהמה טהורה בתוך שנתו?‬ ‫ז‪ .‬באיזה קרבן מותר להטיל מום לכתחילה?‬ ‫ח‪ .‬מדוע נקטו בגמרא בכמה מקומות דוקא מום של צרימת אוזן הבכור?‬ ‫ט‪ .‬האם מותר להשתמש בכהן תלמיד חכם באופן שמשלם לו על עבודתו?‬ ‫י‪ .‬האם יש כח ביד חכמים לאסור דבר שמפורש בתורה להתיר?‬ ‫תשובות‬ ‫בדף ל‪ .‬קנסיה רבא לזבוני אפילו אמגוזי‪ .‬הנה גוי שהפקיד חמצו אצל ישראל הדין הוא שאם הישראל חייב באחריותו צריך לבערו‬ ‫א‪.‬‬ ‫כנפסק בשולחן ערוך (או"ח תמ ס"א)‪ ,‬ואם עבר ולא ביערו רשאי להחזיר לו אח"כ את החמץ‪ ,‬וכתב הכתב סופר (או"ח סי' פד)‬ ‫שלישראל הנפקד אסור חמץ זה אפילו בהנאה ולאחרים מותר אפילו באכילה משום שאין גוף החמץ שייך לישראל‪ ,‬ובזה ביאר‬ ‫שלכן מותר לנפקד להחזיר חמץ לגוי אפילו שיודע שימכור זאת הגוי לישראלים אחרים‪.‬‬ ‫בדף ל‪ :‬כל כהן שאינו מודה בה אין לו חלק בכהונה‪ .‬כלומר יכול להיות אדם שהוא כהן מיוחס באילן יוחסים עד אהרן הכהן‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בעצמו‪ ,‬ומ"מ אם פודה בן בחמשה סלעים אין הבן פדוי‪ ,‬וזהו כשהכהן הזה אינו מודה בכל עבודות הכהונה‪ ,‬שאז הדין שאינו נוטל‬ ‫את כל מתנות הכהונה‪.‬‬ ‫בדף לא‪ .‬הוה עייל גביה רבה ורב יוסף וארבע מאה זוגא דרבנן‪ .‬הבא"ח בספרו בניהו (ד"ה וארבע) ביאר שאמרו ארבע מאות זוגות‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ולא שמונה מאות תלמידים‪ ,‬הוא כדי שלא למנות את ישראל‪ ,‬ואין איסור בהזכרת מנין רק ביחידות ולא בזוגות‪ .‬ועיין עוד ביבמות‬ ‫סב‪ :‬לגבי שנים עשר זוגין תלמידים היו לו לר"ע‪ ,‬ועי' בבן יהוידע שם‪ ,‬וצ"ב מדוע שם תי' ב' תי' אחרים ולמה לא תירץ כמש"כ‬ ‫הוא כאן שבזוגות מותר למנות‪.‬‬ ‫בדף לא‪ :‬אם כן‪ .‬ובתוס'‪ ,‬ברכת הזימון וכו'‪ .‬באופן שיש אדם שאין לו ברכון ואינו יודע לומר 'רצה' בעל פה‪ ,‬הדין שצריך לברך‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ברכת המזון בלי רצה כדי לצאת י"ח בברכת המזון מדאוריתא‪ ,‬ואם יזדמן לו אחר כך ברכון או סידור יברך שוב עם רצה‪ ,‬יוצא‬ ‫שהרב יענה לשואל באופן זה‪ ...‬שיברך כעת וכשיזדמן לו ברכון יברך שוב‪...‬‬ ‫בדף לא‪ :‬מאן דעקיץ ליעקציה עקרבא‪ .‬מובא בסוגיין שרבי אידי היה שמשו של רב ששת‪ ,‬ושמע ממנו ביאור במשנה והלך ואמרו‬ ‫ה‪.‬‬ ‫בבית המדרש אך לא אמרה בשם רב ששת‪ ,‬וכששמע זאת רב ששת הקפיד על רבי אידי‪ ,‬ואמר רב ששת 'מאן דעקיץ' כלומר מי‬ ‫שעקץ ונשך אותי שאמר חידוש שלי לא בשמי‪ ,‬יעקצנו עקרב‪ ,‬והוא לשון של הטלת נידוי‪ ,‬יוצא שרב ששת לא אמר מי שגנב את‬ ‫שמועתי אלא מי 'שעקץ' אותי‪ ...‬ועיין בהגהות היעב"ץ שביאר שרב אידי לא אמר זאת בשם רב ששת כיון שסבר שכולם יודעים‬ ‫שדבר זה מרב ששת‪.‬‬ ‫בדף לב‪ :‬ובית הלל מתירים ואפילו עובד כוכבים‪ .‬המקדש דוד (סי' יד סק"ה) כתב שלכאורה מהמשנה לעיל (כו‪ ):‬משמע שיש מצוה‬ ‫ו‪.‬‬ ‫לאכול את הבכור בתוך שנתו‪ ,‬אך הקשה שא"כ איך יתכן שמותר לתת את הבכור לעכו"ם לאוכלו ואיך תתקיים המצוה ע"י אכילת‬ ‫עכו"ם‪ ,‬ולכך כ' שאין כלל מצוה לאוכלו תוך שנתו אלא הוא דין בשחיטה שמצוה לשוחטו בתוך שנתו שיהיה ראוי לאכילה‪ ,‬וכעי"ז‬ ‫כ' בשו"ת עמודי אור (סי' ע) והגרח"ק בדרך אמונה (ביאוה"ל ביכורים פ"ט ה"כ ד"ה אפילו)‪.‬‬ ‫בדף לג‪ .‬לא נחלקו אלא במטיל מום בבעל מום‪ .‬כתב המנחת חינוך (מצוה רפז אות יא) שנראה שרק בבע"מ נחלקו התנאים אם‬ ‫ז‪.‬‬ ‫מותר להטיל בו מום נוסף אך בשאר פסולים לקרבן כגון רובע ונרבע מותר להטיל בו מום כיון שאינם ראויים לקרבן לא לגופם‬ ‫ולא לדמיהם‪ ,‬וכ"כ בשו"ת אחיעזר (ח"ב סי' לג אות ג)‪.‬‬ ‫בדף לד‪ .‬הצורם אוזן בבכור‪ .‬בקול הרמ"ז (ד"ה הצורם) ביאר שנקטו דוקא מום זה מכל המומים אגב המקרה שבמשנה לקמן‬ ‫ח‪.‬‬ ‫(לה‪ ).‬שהקסדור צרם אוזן הבכור‪ .‬והרא"ש (פ"ה סי' יא) ביאר משום שצרימת האוזן הוא מום ניכר ומובהק‪.‬‬ ‫בדף לה‪ .‬לא שביק צורבא מרבנן ויהיב לדידי‪ .‬בירושלמי איתא המשתמש בכהן מעל‪ ,‬ופסקו הרמ"א (או"ח קכח סמ"ה)‪ ,‬ודעת‬ ‫ט‪.‬‬ ‫הסמ"ע שבשכר מותר וכ"כ הט"ז‪ .‬אך המנחת פתים (שם) הביא מבנו החריף שהוכיח מסוגיין לאיסור‪ ,‬שאל"כ מנין שרועה זה אינו‬ ‫ת"ח בעצמו‪ ,‬אלא ודאי משום שאם הוא ת"ח אסור להשתמש בו כרועה אפילו בשכר‪ ...‬אך עיין רש"י כאן שכתב סתם רועה עם‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫בדף לה‪ :‬והכתיב ע"פ יהיה כל ריב וכל נגע‪ .‬הט"ז (או"ח תקפח סק"ה) כ' יסוד זה שאין כח ביד חכמים לאסור דבר המפורש להיתר‬ ‫י‪.‬‬ ‫בתורה‪ ,‬והח"ש שם הוכיח כן מסוגיין שאל"כ למה לא תי' הגמ' שהיו הכהנים ראויים לדון ורק שלאחר שנחשדו במומים נפסלו‬ ‫לר"מ‪ ,‬אלא ע"כ שאם היו ראויים‪ ,‬לא היה כח לחכמים לאסור עליהם לדון‪.‬‬ ‫מילתא דבדיחותא‬ ‫בדף ל‪ .‬החשוד על וכו' אינו חשוד על וכו'‬ ‫היתה תקופה שיצא קול על הטבחים בברלין שמכשילים את הציבור בטריפות‪ ,‬והיה טבח אחד שהיה לו שותף גוי שכל טריפה היה קונה ממנו‪,‬‬ ‫אמר על כך הרב מברלין‪ :‬כעת אני מבין את מאמר חז"ל 'כשר שבטבחים שותפו של עמלק' שאם יש לו שותף עמלק אז יכול להיות טבח כשר‪ ,‬כיון‬ ‫שחולקים ביניהם הבשר‪ ,‬זה לוקח הכשר וזה הטריפות‪ ,‬ונמצא טבח זה נקי מהחשד‪...‬‬ ‫בדף לא‪ .‬נמכרים וכו'‬ ‫אמר אחד החכמים‪ :‬חז"ל אומרים צדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופם‪ ,‬ואם כך הדבר‪ ,‬אז מה נעשה אם ישעיה הנביא קבע (ישעיה ס‪ ,‬כא)‬ ‫ועמך כולם צדיקים‪...‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סיפור לשבת‬ ‫בדף לו‪ .‬הפה שאסר (שנסגר) הוא הפה שהתיר (פותח שערי שמים לכל הישועות)‬ ‫אני מכיר בחור מוויליאמסבורג שהוא בחור חשוב מאוד‪ ,‬ירא שמיים ובעל מידות טובות‪ ,‬ממש החתן שכל אבא היה מבקש לבת‬ ‫שלו‪ .‬יש לו בעיה אחת‪ ,‬בולטת‪ :‬הוא צולע‪ .‬כשהיה ילד הוא עבר תאונה קשה‪ ,‬ואחרי שיקום ארוך‪ ,‬נשאר עם הצליעה‪.‬‬ ‫כשהגיע הבחור לגיל שידוכים‪ ,‬התברר שהבעיה הקטנה היא לא ממש קטנה‪ ,‬ואנשים נוטים לשים משקל רב על מה שנראה‬ ‫לעיניים‪ .‬הוריו של הבחור י דעו לחפש לו את המיועדת לו בלי לוותר על הדברים החשובים באמת‪ :‬מידות טובות‪ ,‬יראת שמיים‪,‬‬ ‫ואישיות של מי שמתאים לה להיות אשת חיל אמיתית‪.‬‬ ‫באותו יום החליטה אמו של הבחור כי יש לעשות השתדלות בעניין השידוכים של הבחור‪ ,‬ולשלוח לשדכנים תמונה של הבן שלה‪.‬‬ ‫שיראו כי הצליעה היא צליעה בלבד‪ ,‬ואין היא פוגעת במאור פניו של המועמד‪ ,‬שסברו נעים ומבטו חכם ומיושב‪ ,‬וראוי הוא‬ ‫להקים בית של תורה ויראה‪ .‬הבחור יצא לתפילת שחרית‪ ,‬ולאחר מכן רצה ללמוד‪ .‬ביקש לישב בשלווה‪ ,‬וקפץ עליו רוגזו של‬ ‫קפה‪.‬‬ ‫ומעשה שהיה כך היה‪ :‬הבחור רצה להתחיל את הלימוד עם כוס קפה‪ ,‬ולכן פנה למטבחון הקטן המיועד לכך‪ .‬בדרך הגיע מולו‬ ‫יהודי האוחז בשתי ידיו בשתי כוסות של משקה חם‪ ,‬האחת של תה והשנייה של קפה‪ .‬הבחור דנן האט את מהלכו כדי לאפשר‬ ‫ליהודי לעבור עם כל הכבודה החמה והרגישה‪ ,‬אלא שאז הגיח ביניהם במרוצה יהודי שלישי‪ ,‬שלא הבחין במשא החם‪ ,‬הכפול‪,‬‬ ‫וכוס הקפה נשפכה‪" .‬מה עשית?!" זעם נושא הכוסות‪ ,‬והסתובב לאחור כדי לראות למי מגיעות הצעקות‪.‬‬ ‫היהודי שדחף כבר לא היה שם‪ ,‬הוא הרי מיהר מאוד‪ ,‬ויתכן שבכלל לא שם לב למה שאירע‪ .‬עמד שם רק הבחור מיודענו‪ ,‬צולע‬ ‫על ירכו‪ " .‬אתה‪ ,‬איפה העיניים שלך?!" קרא האיש לעבר הבחור‪" ,‬לא רואה לאן אתה הולך! מה אתה חושב לך‪ ,‬שכל העולם‬ ‫שלך?! שאין פה עוד אנשים?!" הוא הוסיף וצעק בקולי קולות‪ ,‬אל הפה הצטרפו גם הידיים‪ ,‬וכוס התה שנותרה לפליטה‪,‬‬ ‫הצטרפה לחברתה‪ ,‬ונשפכה בצורה הכי פחות מוצלחת‪ ,‬הישר על פניו של הבחור‪ .‬הוא נכווה בפניו‪ .‬המים ניגרו על משקפיו ועל‬ ‫אפו‪ ,‬על לא עוול בכפו‪.‬‬ ‫הוא עמד נבוך עד אימה‪ ,‬ועוד לפני שהספיק להגיב משהו‪ ,‬ניגש אליו במרוצה יהודי רביעי ואמר לו‪" ,‬אל תענה שום דבר‪ .‬זאת‬ ‫ההזדמנות שלך‪ .‬תתפלל לה' עכשיו על השידוך שלך"‪ .‬הבחור החכם שמע לעצה הטובה‪ .‬הוא לא ענה שום דבר ‪,‬על אף שהיה לו‬ ‫הרבה מה להגיד‪ .‬היה ברור לכל מי שעמד שם במקום‪ ,‬כי הכועס עבר כל גבול‪ .‬המראה של הבחור שהיה כל כך מעורר רחמים ‪.‬‬ ‫הרי גם אם הוא באמת היה אשם ‪,‬לא מגיע לו כוס תה בפרצוף‪.‬‬ ‫איש לא יכול היה לדעת האם דמעות יורדות מעיניו של הבחור‪ ,‬או שמא אין אלה אלא טיפות התה הזולגות בחופשיות‪ .‬כך או‬ ‫אחרת‪ ,‬הוא ניצל את הרגעים החמים לתפילה על בניית עתידו‪ .‬תמונה –כבר לא היה טעם לצלם באותו יום‪ .‬התה החם הותיר‬ ‫רושם של כווייה על הפנים‪ ,‬וארך זמן עד שהוא נמחה‪.‬‬ ‫ושבועיים לאחר מכן‪ ,‬בלי תמונה‪ ,‬בא הבחור בברית האירוסין! הוא מצא את זיווגו עם המיועדת לו‪ ,‬בסייעתא דשמיא‪ ,‬ובוודאי‬ ‫בעזרת ד' יצליח בנישואיו‪ ,‬עם המידות הטובות שהוכיח בפינת הקפה‪ .‬בזה הפינה תשרה השכינה‪.‬‬ ‫ניתן להוריד עלון זה ועלונים קודמים במערכת "שבתי" בקול הלשון‬ ‫ניתן להאזין לשיעורי הרב‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫ר' אברהם נעימי שליט"א‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫להצלחת‬ ‫גם דרך "קול הלשון" ‪*6761‬‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫לנדיב הדגול ר'‬ ‫ר' מיכאל דפן‬ ‫משה בן מרים‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫בשידור חי‪ ,‬או בשידור חוזר‬ ‫ניסים בן זהבה‬ ‫לפרנסה בשפע‬ ‫לר' ניסים בן אנה‬ ‫בן דיזי‬ ‫הי"ו‬ ‫בהקשת ‪ *7‬ואח"כ ‪996908‬‬ ‫ורינה בת קלרה‬ ‫ז"ל‬ ‫הי"ו‬ ‫ניתן להאזין לשיעור בדף היומי בשידור חי ושידורים חוזרים בכל ערב בשעה ‪20:30‬‬ ‫בקו כל רגע במס' ‪ 0799-170-770‬וכן בקו היכל המלך שלוחה ‪ 7‬במס' ‪0723-400-550‬‬ ‫כמו כן ניתן להעביר תרומות עבור הוצאת העלון וכיבוד לשיעור בטל' ‪0548496909‬‬ ‫לתגובות הערות והארות וכן גבאי בית הכנסת שמתקיים אצלם שיעורים בדף היומי שמעוניינים בקבלת העלון ניתן לפנות‬ ‫למספר ‪ 054-84-969-08‬או למייל‪d3031887@gmail.com :‬‬ ‫‪4‬‬