דף מקשר · Daf Mikesher — לך לך (2026-10-19)

בס"ד
גיליון מס' 251
דף מקשר גיליון
מס' 4
הדף היומי
פנינים וחידושים חידות והלכות על
+
'דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'
דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'
דבר העורך הדף אליבא דהלכתא
סיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א :בשנת בדף לו .חוצפית המתורגמן עמוד ועמד
השמיטה הקים מרן הגאון רבי ניסים קרליץ זצ"ל מעשה שהיה בבחור מצוין שהתחתן ,ומכיון שהיה קשור מאוד לראש הישיבה שלו
אוצר בית דין לחלוקת פירות הקדושים בקדושת ביקש ממנו החתן שיבא גם לאחד מסעודות השבע ברכות שיחגגו לו ,לאחר הפצרות
שביעית .לצורך חלוקת האתרוגים ואריזתם נשכר רבות סיכמו שיבא ראש הישיבה להשתתף בסעודה הנערכת בבית הורי הבחור ,אך
מחסן ברחוב השומר בבני ברק ,והרב משה ניימן ראש הישיבה הציב תנאי 'אני יכול לבא רק לעשר דקות' משום שזמנו היה יקר
הי"ו ,מגדל אתרוגים מומחה ,נקרא להדריך את ומחושבן מאוד.
העובדים .במוצאי ראש השנה נפל פועל רומני לפיר
המעלית ונפצע קשה ,ונותר נכה .מכאן החל סיוט באמצע סעודת השבע ברכות נעמד החתן והודיע בהתרגשות שראש הישיבה נתפנה
משפטי שנמשך ארבע עשרה שנה ,כאשר חברות לעשר דקות בדיוק ויגיע לשמחה וכל הציבור יזכה לשמוע ממנו דברי תורה ,משראה
הביטוח ניסו להטיל את האחריות על אוצר בית החתן שראש הישיבה קצת מתעכב ,ביקש מגיסו שיאמר לבנתיים דברי תורה ,והנה
הדין ובעיקר על הרב ניימן ,שהיה הממונה במקום. לאחר מספר דקות הגיע ראש הישיבה אך במקום שהגיס יפסיק מיד וימשיך את
לבסוף נדרש להתמודד עם תביעה של למעלה דבריו לאחר דרשת הראש הישיבה ,המשיך הגיס את דרשתו ואמר שהוא כבר גומר
ממיליון שקלים ,אף שלטענתו לא היה לו כל קשר ורק יסיים את מה שהתחיל ,ויש לו עוד ווארט קטן שעומד לו על קצה הלשון שאינו
לתאונה .בשנת השמיטה תשע"ה נכנס הרב ניימן יכול להתאפק מלאומרו לציבור...
למרן שר התורה ,הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל, החתן והקהל זעו על הכסאות בחוסר נוחות ,הן מהפגיעה בראש הישיבה שבא
וביקש את ברכתו שייפטר מן התביעה .לאחר במיוחד בגלל שביקשו ממנו לדבר וכעת לא נותנים לו לדבר ,וגם משום שבאמת רצו
שסיפר לרבי חיים שאין לו כסף לשלם ושאינו אשם לשמוע את דבריו ,עד שבא אביו של הדרשן ואמר לו שימשיך לדבר רק אחרי ראש
בתאונה ,הוציא רבי חיים מטבע של שקל ואמר הישיבה ,אלא שראש הישיבה מיהר ,ולכן רק אמר שמברך את החתן והכלה ויהיה
בחיוך" :אני יכול להלוות לך פרוטה ,תשלם להם להם כל טוב .לאחר שהגיס תפס את עצמו שהוא עשה עוול גם לראש הישיבה וגם
וזה יהיה מספיק" .לאחר מכן בירכו" :ברכה לכל המשתתפים ,בא הגיס ושאל האם הוא צריך כפרה על מה שעשה.
והצלחה ,ואי"ה שתתפטר ממנו ומכל המשוגעים".
זמן קצר לאחר מכן חלה תפנית מפתיעה :חברות משבאה שאלה זו אל שולחנו של הגאון הגדול הרב יצחק זילברשטיין שליט"א,
הביטוח הסכימו לשאת בעצמן בתשלום הפיצויים, השיב שיש לפשוט שאלה זו מהנלמד בשבוע החולף בסדר לימוד "הדף היומי"
בסכום של למעלה ממיליון שקלים ,ללא כל תביעה במסכת בכורות בדף לו .על רבי צדוק שהיה לו בכור והוא נתן לו לאכול שעורים בסלי
נגד הרב ניימן .ההסכם נחתם ואושר בבית נצרים של ערבה קלופה ותוך כדי אכילתו נחתך בשפתיו ,בא רבי צדוק ושאל את רבי
המשפט .לאחר שנפטר מן התביעה ,חזר הרב ניימן יהושע האם מה שכהן אינו נאמן לומר שהמום נפל מאליו כיון שחשוד להטיל מום,
לרבי חיים כדי להשיב את השקל ואמר" :פריעת נאמר זה רק על כהן עם הארץ או גם על כהן חבר תלמיד חכם ,והשיבו שלא .בא
בעל חוב – מצווה" .רבי חיים קיבל את השקל ואמר ושאל גם את רבן גמליאל ,והשיבו שאין חילוק בזה בין ת"ח לעם הארץ ושניהם לא
בחיוך" :אתה יכול להגיד ברוך שפטרנו" .הרב נאמנים.
ניימן ביקש לקבל את השקל במתנה ,כדי להראותו שאל רבי צדוק את רבן גמליאל ,והרי ר' יהושע אמר לי הפוך מדבריך ,אמר לו רבן
לאחרים ולספר על הנס שנעשה לו בזכות ברכתו, גמליאל תשאל זאת שוב בנוכחות כל התלמידי חכמים שיכנסו לבית המדרש,
ורבי חיים נתן לו את השקל ואמר" :שיהיה לך וכששאל ,השיב ר' יהושע שאין הבדל בין כהן ת"ח לע"ה ,שאלו רבן גמליאל והרי
במתנה". משמך אמרו לי שיש חילוק ,לכן עמוד על רגליך ,וכך רבן גמליאל היה דורש ורבי
בפרשתנו הקב"ה מברך את אברהם אבינו ואומר לו
"ואגדלה שמך והיה ברכה" .הבה נאזין ללשונו של יהושע עומד על רגליו ,עד שריננו כל העם ואמרו לחוצפית המתורגמן שיפסיק לתרגם
המלבי"ם" :כי בשאין איש בארץ שתחול עליו את דרשתו של ר"ג ,ואכן חוצפית המתורגמן שתק.
ההשגחה האישית ינהיג ה' את עולמו לפי הטבע, והתוס' כתבו שחוצפית המתורגמן היה מעשרה הרוגי מלכות ,וכתב החק נתן מה באו
אבל כשיש צדיק בארץ שיוריד ברכת ההשגחה לפי התוס' להשמיענו בזה ,ואפשר שהרי אמרו בקידושין (לט ):שאחר (אלישע בן אבויה)
מעשיו ,אז תתנהג ההנהגה הכללית לפי מעשיו, ראה את לשונו של חוצפית המתורגמן נגררת ע"י ד"א ,אמר פה שהפיק מרגליות ילחך
והוא הצינור המגיר ברכת שמים מעל על כל העולם בעפר ,ולכן רמזו בסוגייתינו שהרי הקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה ,והיה
עכ"ד .נמצא שהצדיק הוא מקור לברכה המשפיעה לחוצפית המתורגמן להפסיק ולשתוק עוד לפני שריננו כל העם ואמרו לו לשתוק מפני
על העולם כולו. שהיה לחוס על כבוד ר' יהושע ,ולכן נענש במידה כנגד מידה בלשונו כך.
בחוץ מדברים על בחירות ועל ההשפעה שיש לכל ומזה רואים שגם שאדם לומד או אפילו מלמד תורה לאחרים ,אם מצער אחרים
פתק בקלפי .אך מפרשתנו אנו למדים שיש בחירה בכך ,צריך כפרה בפרט שהמצטער הוא תלמיד חכם ,וק"ו בנידון דידן שגם כל הציבור
חשובה שמשפיעה על העולם הרבה יותר :הבחירה הצטער ,ודאי צריך הגיס לעשות כפרה( .ע"פ חישוקי חמד)
בתורה .כל קול תורה קובע ,כל דף גמרא הוא קריטי, אחת המעלות של לומדי הדף היומי שלומדים עוד ועוד מושגים בכל חלקי התורה!
וכל שעת לימוד מוסיפה שפע וברכה לעולם! כל לימוד מרגלית! כל הלכה פנינה! והיהודי הלומד הוא אוצר שלם!!!
מאיר ישראל ארוגטי
השיעור בדף היומי נמסר בכל ערב בין השעות 20:30-21:40בבית הכנסת "התאחדות האברכים" רחוב מנחם בגין 48
פרדס כץ ב"ב (ליד טיפת חלב) .השיעור נמסר בטוב טעם ודעת בבהירות ובשפה השווה לכל נפש מפי הרב מגיד השיעור
1
פניני הדף
בדף לא .חבר ונעשה גבאי דוחים אותו מחברותו
בשו"ת משנה הלכות (חי"ז סי' קיז) נשאל אם מותר לבן תורה לקבל משרה של שוטר ,והביא המשנה הלכות את המבואר בסוגייתינו שבראשונה
אמרו שמי שהיה חבר ונעשה גבאי מטעם המלך לגבות מס מישראל ,דוחים אותו מחברותו ,ואף אם פירש מהגבאות אין מקבלים אותו ,ואח"כ
חזרו לומר שכשפירש מקבלים אותו ,ומעשה ברב הונא ב"ח שהוצרכו לשאול ממנו הלכות ,עלו לפניו רבה ורב יוסף וארבע מאות זוגות חכמים ,כיון
ששמע שבאו ,קשר להם ד' מאות כורסאות ,לסוף שמעו שנעשה גבאי ,שלחו לו 'ילך לחשיבותו ילך לקדמותו' ולא רצו לבא אצלו ,שלח להם שחוזר
בו מן הגבאות ,ואעפ"כ רב יוסף לא הלך ורבה הלך .ומבואר שנחלקו רבה ור"י אם מועלת לו תשובה ,אבל כל זמן שהוא גבאי למלך לכו"ע צריך
להתרחק ממנו ,ופשטות הסוגיא משמע שאותם מסי ם היו חייבים לשלם מדינא דמלכותא ,שאל"כ איך עלתה על דעתו של רהב"ח לגבות מסים
שלא כהלכה ,ומבואר שכל הנעשה גבאי למלך צריך להתרחק ממנו ...והסיק שיש כאן בעיה של ממונות שלא כדין ,וגם בעיה של 'מוסר' כשתופס
יהודי לכלא ,וגם עובר על חרם דר"ת (הובא בכלבו סי' קיז) שלא יהא אדם נוטל שררה מהמלך לענוש ולקנוס אחרים .ומוטב למות ברעב או לקבץ
נדבות כל ימי חייו ויש לו חלק לעוה"ב מלאכול פטומים ולאבד חלקו בעוה"ב ( ...נידון השאלה אינו עוסק בעצם השאלה של גיוס הנידון בשולחנם
של גדו"י ,אלא רק בראיה שהביא מסוגיין).
בדף לא :כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר
כולם תמהים איך יתכן שיהיו שפתותיו דובבות בקבר אחרי שגופו נרקב ושב לעפרו .והמהרש"א (ח"א יבמות צו :ד"ה מ"ט) כ' שאי"ז רחוק מן
השכל ,כי כיון שהדיבור הוא כח הנשמה והוא פועל ע"י כלי הגוף ,וכל דיבור של תורה ותפילה מוליד כח רוחני משובח ,וכשאומרים דבר בשם הת"ח
מעוררים בכך את הכח הרוחני שנברא ע"י האדם כשהיה בעולם הזה ואותו כח מעורר את אלו שהולידוהו בשני העולמות ,דהיינו שמעורר את
הנשמה בעוה"ב ואת כלי הדיבור שהם השפתיים בעוה"ז אף שהם כבר בקבר .ובערוך לנר (שם ד"ה דובבות) ביאר ע"פ הזוהר (פ' ויחי) שנפשו של
אדם נשארת בקבר כדמות האדם בחייו ונקשרת עם רוחו בגן עדן התחתון ועם נשמתו בגן עדן העליון ,ולכן שייך שיהיו שפתותיו דובבות בקבר אף
שכבר נרקב הגוף.
בדף לב .מהו להבליעו בעצמות
נשאל בשו"ת תורה לשמה המיוחס לבא"ח (סי' לג) בענין יהודים שגרים בכפר נידח אחד ואין להם ספר תורה ,ובאו לעיר הסמוכה להם שיכתוב
להם סופר ספר תורה ולא היה שם סופר יר"ש ,ומצאו אצל אדם יחיד שהיה לו ס"ת בביתו עם נרתיק מכסף שירש אותו מאביו ,אך חכם אחד אמר
להם שאסור למכור ספר תורה ע"פ המבואר בשו"ע (יו"ד סי' ער ס"א) ,וגם אם המוכר אינו חושש לזה ,מ"מ אסור לקונים לקנות ממנו כיון שעוברים
בכך על לפני עיור לא תתן מכשול ,ודן הבא"ח כיצד יוכלו לקנות ממנו ס"ת זה .וכתב שכמו שמצינו לענין איסור מסירת מעות שביעית לעם הארץ
שהתירו למסרם לו בהבלעה ,וכמו שמבואר בסוגייתינו שמותר למכור בשר מעשר בהמה שנפל בו מום ע"י הבלעה ,ומבואר בגמ' שיכול להבליע את
הבשר גם בעצמות בהמה גסה שהדרך לעשות מהעצמות שלה כלים ,א"כ גם בנידון השאלה כיון שיש לס"ת זה נרתיק מכסף והם רוצים גם את
התיק ,יקחו ממנו את הס"ת במתנה ויבליעו דמיו בתיק שיוסיפו לשלם על התיק כמה שעולה הס"ת ,ובאופן זה מותר לכתחילה ואין חשש בדבר.
בדף לו .אימא לא הפה שאסר הוא
המחנה אפרים (איסורי ביאה פי"ח הט"ו ד"ה ואני לענ"ד) הסתפק בגדר הנאמנות של הפה שאסר ,האם זה מדין מיגו ,שכמו שאם היה לו טענה
טובה יותר ולא טען אותה אנו מאמינים למה שטוען עכשיו משום שאם היה שקרן היה טוען את הטענה הטובה יותר ,כך כשיכול לשתוק הרי זה
בירור והוכחה להאמינו ,או שהוא דין אחר של נאמנות חדשה שאינה מתורת נאמנות של מיגו ,אלא שכיון שאין לנו חזקה לאסור הדבר אלא ע"י
פיו ,ממילא הוא נאמן גם להתיר את מה שאסר .ובקהילות יעקב (ב"ב סי' כה ד"ה ובעיקר) כתב ,שמסוגייתינו מוכח לכאורה שדין הפה שאסר הוא
מדין נאמנות של מיגו שהיה יכול לשתוק ,ולכן כאשר לא היה יכול לשתוק אינו נאמן ,אך אם הוא מדין נאמנות חדשה מחמת שכל האיסור הוא רק
על פיו ,אינו מובן מה בכך שלא היה יכול לשתוק ,הרי סוף סוף אין לנו ידיעה לאסור אלא ע"י פיו שהתיר .וע"ע בשי' ר' שמואל (ב"מ ג .אות מג ד"ה
איברא).
בדף לו .אתא לקמיה דברי יהושע וכו' אתא לקמיה דרבן גמליאל
הנה הגמרא במסכת עבודה זרה (ז ).מביאה שהנשאל לחכם וטימא לא ישאל לחכם ויטהר ,ונחלקו הראשונים בטעם דין זה ,הראב"ד (שם ד"ה
ת"ר) כתב שהוא מדין שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא ,ולכן דוקא כאשר פסק הרב הראשון לחומרא אין לשואל ללכת לחכם אחר שיתיר לו ,ואף
אם יתיר לו לא יועיל כלום כיון שכאשר שאל את הראשון נאסר לו הדבר ,אך הר"ן (שם בחידושיו ,ועל הרי"ף ד"ה הנשאל) הביאו ודן בדבריו ,וחלק
עליו וכתב שהטעם לאיסור זה ,הוא משום כבודו של החכם הראשון ,ועוד ,שלא תראה התורה כשתי תורות אלו מתירים ואלו אוסרים ,ולפי"ז
אפילו אם הראשון התיר אין ללכת לשאול השני שיאסור .ולשיטת הר"ן הקשה בס' 'הערות' להגרי"ש אלישיב (ד"ה אמר) איך בסוגיין שאל רבי
צדוק את רבן גמליאל אחרי שכבר הורה רבי יהושע להיתר ,ותירץ ,שכאן הדין שונה כיון שכל הוראתו של ר"י מתחילה היתה שלא כהוגן משום
שלא היה לו להורות לפני רבן גמליאל שהיה הנשיא.
סימני הדף
דף ל – משנה החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות וכו' המשך הסוגיא בחשוד לדבר אחד אם חשוד לדבר אחר ,וסימנך :דף ל' נוטריקון
לחשוד.
דף לא – תחילת פרק חמישי ,פרק כל פסולי המוקדשים נמכרים באטליז ונשחטין באיטליז ונשקלין בליטרא חוץ מן הבכור והמעשר וכו' שאסור,
וסימנך :דף ל"א נוטריקון לא (בבכור ומעשר אסור).
דף לה – משנה מעשה בזכר של רחלים זקן ושערו וכו' והובאו ג' מעשים במשנה זו ,זה הכלל כל שהוא לדעתו אסור ושלא לדעתו מותר ,וסימנך:
דף ל"ה ר"ת לדעת האדם.
דף לו – נאמנות הפה שאסר הוא הפה שהתיר (ועיין מדור 'פניני הדף' הגדר בזה) וסימנך :דף ל"ו ר"ת להתיר ולאסור.
2
חידות הדף
שאלות
א .כיצד יתכן חמץ שעבר עליו הפסח שלכל העולם מותר באכילה חוץ מלאדם אחד?
ב .כיצד יתכן כהן שיש לו את כל דיני הכהונה שנושא את כפיו וכו' אך אם יפדה בן אינו פדוי?
ג .באיזה אופן מותר לספור אנשים ואין בזה משום עין הרע?
ד .כיצד יתכן שרב יורה לאדם לברך ברכת המזון שתי פעמים על אכילה אחת?
ה .מהיכן בסוגייתינו המקור ל'סלנג' שיש אומרים במקום פלוני גנב ,פלוני 'עקץ'?
ו .האם יש מצוה לאכול בכור בהמה טהורה בתוך שנתו?
ז .באיזה קרבן מותר להטיל מום לכתחילה?
ח .מדוע נקטו בגמרא בכמה מקומות דוקא מום של צרימת אוזן הבכור?
ט .האם מותר להשתמש בכהן תלמיד חכם באופן שמשלם לו על עבודתו?
י .האם יש כח ביד חכמים לאסור דבר שמפורש בתורה להתיר?
תשובות
בדף ל .קנסיה רבא לזבוני אפילו אמגוזי .הנה גוי שהפקיד חמצו אצל ישראל הדין הוא שאם הישראל חייב באחריותו צריך לבערו א.
כנפסק בשולחן ערוך (או"ח תמ ס"א) ,ואם עבר ולא ביערו רשאי להחזיר לו אח"כ את החמץ ,וכתב הכתב סופר (או"ח סי' פד)
שלישראל הנפקד אסור חמץ זה אפילו בהנאה ולאחרים מותר אפילו באכילה משום שאין גוף החמץ שייך לישראל ,ובזה ביאר
שלכן מותר לנפקד להחזיר חמץ לגוי אפילו שיודע שימכור זאת הגוי לישראלים אחרים.
בדף ל :כל כהן שאינו מודה בה אין לו חלק בכהונה .כלומר יכול להיות אדם שהוא כהן מיוחס באילן יוחסים עד אהרן הכהן ב.
בעצמו ,ומ"מ אם פודה בן בחמשה סלעים אין הבן פדוי ,וזהו כשהכהן הזה אינו מודה בכל עבודות הכהונה ,שאז הדין שאינו נוטל
את כל מתנות הכהונה.
בדף לא .הוה עייל גביה רבה ורב יוסף וארבע מאה זוגא דרבנן .הבא"ח בספרו בניהו (ד"ה וארבע) ביאר שאמרו ארבע מאות זוגות ג.
ולא שמונה מאות תלמידים ,הוא כדי שלא למנות את ישראל ,ואין איסור בהזכרת מנין רק ביחידות ולא בזוגות .ועיין עוד ביבמות
סב :לגבי שנים עשר זוגין תלמידים היו לו לר"ע ,ועי' בבן יהוידע שם ,וצ"ב מדוע שם תי' ב' תי' אחרים ולמה לא תירץ כמש"כ
הוא כאן שבזוגות מותר למנות.
בדף לא :אם כן .ובתוס' ,ברכת הזימון וכו' .באופן שיש אדם שאין לו ברכון ואינו יודע לומר 'רצה' בעל פה ,הדין שצריך לברך ד.
ברכת המזון בלי רצה כדי לצאת י"ח בברכת המזון מדאוריתא ,ואם יזדמן לו אחר כך ברכון או סידור יברך שוב עם רצה ,יוצא
שהרב יענה לשואל באופן זה ...שיברך כעת וכשיזדמן לו ברכון יברך שוב...
בדף לא :מאן דעקיץ ליעקציה עקרבא .מובא בסוגיין שרבי אידי היה שמשו של רב ששת ,ושמע ממנו ביאור במשנה והלך ואמרו ה.
בבית המדרש אך לא אמרה בשם רב ששת ,וכששמע זאת רב ששת הקפיד על רבי אידי ,ואמר רב ששת 'מאן דעקיץ' כלומר מי
שעקץ ונשך אותי שאמר חידוש שלי לא בשמי ,יעקצנו עקרב ,והוא לשון של הטלת נידוי ,יוצא שרב ששת לא אמר מי שגנב את
שמועתי אלא מי 'שעקץ' אותי ...ועיין בהגהות היעב"ץ שביאר שרב אידי לא אמר זאת בשם רב ששת כיון שסבר שכולם יודעים
שדבר זה מרב ששת.
בדף לב :ובית הלל מתירים ואפילו עובד כוכבים .המקדש דוד (סי' יד סק"ה) כתב שלכאורה מהמשנה לעיל (כו ):משמע שיש מצוה ו.
לאכול את הבכור בתוך שנתו ,אך הקשה שא"כ איך יתכן שמותר לתת את הבכור לעכו"ם לאוכלו ואיך תתקיים המצוה ע"י אכילת
עכו"ם ,ולכך כ' שאין כלל מצוה לאוכלו תוך שנתו אלא הוא דין בשחיטה שמצוה לשוחטו בתוך שנתו שיהיה ראוי לאכילה ,וכעי"ז
כ' בשו"ת עמודי אור (סי' ע) והגרח"ק בדרך אמונה (ביאוה"ל ביכורים פ"ט ה"כ ד"ה אפילו).
בדף לג .לא נחלקו אלא במטיל מום בבעל מום .כתב המנחת חינוך (מצוה רפז אות יא) שנראה שרק בבע"מ נחלקו התנאים אם ז.
מותר להטיל בו מום נוסף אך בשאר פסולים לקרבן כגון רובע ונרבע מותר להטיל בו מום כיון שאינם ראויים לקרבן לא לגופם
ולא לדמיהם ,וכ"כ בשו"ת אחיעזר (ח"ב סי' לג אות ג).
בדף לד .הצורם אוזן בבכור .בקול הרמ"ז (ד"ה הצורם) ביאר שנקטו דוקא מום זה מכל המומים אגב המקרה שבמשנה לקמן ח.
(לה ).שהקסדור צרם אוזן הבכור .והרא"ש (פ"ה סי' יא) ביאר משום שצרימת האוזן הוא מום ניכר ומובהק.
בדף לה .לא שביק צורבא מרבנן ויהיב לדידי .בירושלמי איתא המשתמש בכהן מעל ,ופסקו הרמ"א (או"ח קכח סמ"ה) ,ודעת ט.
הסמ"ע שבשכר מותר וכ"כ הט"ז .אך המנחת פתים (שם) הביא מבנו החריף שהוכיח מסוגיין לאיסור ,שאל"כ מנין שרועה זה אינו
ת"ח בעצמו ,אלא ודאי משום שאם הוא ת"ח אסור להשתמש בו כרועה אפילו בשכר ...אך עיין רש"י כאן שכתב סתם רועה עם
הארץ.
בדף לה :והכתיב ע"פ יהיה כל ריב וכל נגע .הט"ז (או"ח תקפח סק"ה) כ' יסוד זה שאין כח ביד חכמים לאסור דבר המפורש להיתר י.
בתורה ,והח"ש שם הוכיח כן מסוגיין שאל"כ למה לא תי' הגמ' שהיו הכהנים ראויים לדון ורק שלאחר שנחשדו במומים נפסלו
לר"מ ,אלא ע"כ שאם היו ראויים ,לא היה כח לחכמים לאסור עליהם לדון.
מילתא דבדיחותא
בדף ל .החשוד על וכו' אינו חשוד על וכו'
היתה תקופה שיצא קול על הטבחים בברלין שמכשילים את הציבור בטריפות ,והיה טבח אחד שהיה לו שותף גוי שכל טריפה היה קונה ממנו,
אמר על כך הרב מברלין :כעת אני מבין את מאמר חז"ל 'כשר שבטבחים שותפו של עמלק' שאם יש לו שותף עמלק אז יכול להיות טבח כשר ,כיון
שחולקים ביניהם הבשר ,זה לוקח הכשר וזה הטריפות ,ונמצא טבח זה נקי מהחשד...
בדף לא .נמכרים וכו'
אמר אחד החכמים :חז"ל אומרים צדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופם ,ואם כך הדבר ,אז מה נעשה אם ישעיה הנביא קבע (ישעיה ס ,כא)
ועמך כולם צדיקים...
3
סיפור לשבת
בדף לו .הפה שאסר (שנסגר) הוא הפה שהתיר (פותח שערי שמים לכל הישועות)
אני מכיר בחור מוויליאמסבורג שהוא בחור חשוב מאוד ,ירא שמיים ובעל מידות טובות ,ממש החתן שכל אבא היה מבקש לבת
שלו .יש לו בעיה אחת ,בולטת :הוא צולע .כשהיה ילד הוא עבר תאונה קשה ,ואחרי שיקום ארוך ,נשאר עם הצליעה.
כשהגיע הבחור לגיל שידוכים ,התברר שהבעיה הקטנה היא לא ממש קטנה ,ואנשים נוטים לשים משקל רב על מה שנראה
לעיניים .הוריו של הבחור י דעו לחפש לו את המיועדת לו בלי לוותר על הדברים החשובים באמת :מידות טובות ,יראת שמיים,
ואישיות של מי שמתאים לה להיות אשת חיל אמיתית.
באותו יום החליטה אמו של הבחור כי יש לעשות השתדלות בעניין השידוכים של הבחור ,ולשלוח לשדכנים תמונה של הבן שלה.
שיראו כי הצליעה היא צליעה בלבד ,ואין היא פוגעת במאור פניו של המועמד ,שסברו נעים ומבטו חכם ומיושב ,וראוי הוא
להקים בית של תורה ויראה .הבחור יצא לתפילת שחרית ,ולאחר מכן רצה ללמוד .ביקש לישב בשלווה ,וקפץ עליו רוגזו של
קפה.
ומעשה שהיה כך היה :הבחור רצה להתחיל את הלימוד עם כוס קפה ,ולכן פנה למטבחון הקטן המיועד לכך .בדרך הגיע מולו
יהודי האוחז בשתי ידיו בשתי כוסות של משקה חם ,האחת של תה והשנייה של קפה .הבחור דנן האט את מהלכו כדי לאפשר
ליהודי לעבור עם כל הכבודה החמה והרגישה ,אלא שאז הגיח ביניהם במרוצה יהודי שלישי ,שלא הבחין במשא החם ,הכפול,
וכוס הקפה נשפכה" .מה עשית?!" זעם נושא הכוסות ,והסתובב לאחור כדי לראות למי מגיעות הצעקות.
היהודי שדחף כבר לא היה שם ,הוא הרי מיהר מאוד ,ויתכן שבכלל לא שם לב למה שאירע .עמד שם רק הבחור מיודענו ,צולע
על ירכו " .אתה ,איפה העיניים שלך?!" קרא האיש לעבר הבחור" ,לא רואה לאן אתה הולך! מה אתה חושב לך ,שכל העולם
שלך?! שאין פה עוד אנשים?!" הוא הוסיף וצעק בקולי קולות ,אל הפה הצטרפו גם הידיים ,וכוס התה שנותרה לפליטה,
הצטרפה לחברתה ,ונשפכה בצורה הכי פחות מוצלחת ,הישר על פניו של הבחור .הוא נכווה בפניו .המים ניגרו על משקפיו ועל
אפו ,על לא עוול בכפו.
הוא עמד נבוך עד אימה ,ועוד לפני שהספיק להגיב משהו ,ניגש אליו במרוצה יהודי רביעי ואמר לו" ,אל תענה שום דבר .זאת
ההזדמנות שלך .תתפלל לה' עכשיו על השידוך שלך" .הבחור החכם שמע לעצה הטובה .הוא לא ענה שום דבר ,על אף שהיה לו
הרבה מה להגיד .היה ברור לכל מי שעמד שם במקום ,כי הכועס עבר כל גבול .המראה של הבחור שהיה כל כך מעורר רחמים .
הרי גם אם הוא באמת היה אשם ,לא מגיע לו כוס תה בפרצוף.
איש לא יכול היה לדעת האם דמעות יורדות מעיניו של הבחור ,או שמא אין אלה אלא טיפות התה הזולגות בחופשיות .כך או
אחרת ,הוא ניצל את הרגעים החמים לתפילה על בניית עתידו .תמונה –כבר לא היה טעם לצלם באותו יום .התה החם הותיר
רושם של כווייה על הפנים ,וארך זמן עד שהוא נמחה.
ושבועיים לאחר מכן ,בלי תמונה ,בא הבחור בברית האירוסין! הוא מצא את זיווגו עם המיועדת לו ,בסייעתא דשמיא ,ובוודאי
בעזרת ד' יצליח בנישואיו ,עם המידות הטובות שהוכיח בפינת הקפה .בזה הפינה תשרה השכינה.
ניתן להוריד עלון זה ועלונים קודמים במערכת "שבתי" בקול הלשון
ניתן להאזין לשיעורי הרב
העלון מוקדש ר' אברהם נעימי שליט"א לברכה והצלחה
לעילוי נשמת להצלחת גם דרך "קול הלשון" *6761 העלון מוקדש
לנדיב הדגול ר'
ר' מיכאל דפן משה בן מרים לרפואה שלימה
בשידור חי ,או בשידור חוזר ניסים בן זהבה
לפרנסה בשפע לר' ניסים בן אנה
בן דיזי הי"ו
בהקשת *7ואח"כ 996908 ורינה בת קלרה
ז"ל
הי"ו
ניתן להאזין לשיעור בדף היומי בשידור חי ושידורים חוזרים בכל ערב בשעה 20:30
בקו כל רגע במס' 0799-170-770וכן בקו היכל המלך שלוחה 7במס' 0723-400-550
כמו כן ניתן להעביר תרומות עבור הוצאת העלון וכיבוד לשיעור בטל' 0548496909
לתגובות הערות והארות וכן גבאי בית הכנסת שמתקיים אצלם שיעורים בדף היומי שמעוניינים בקבלת העלון ניתן לפנות
למספר 054-84-969-08או למיילd3031887@gmail.com :
4
