gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate

שבוע: לך לך (2026-10-19)

דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גליון‬ ‫דברות קודש‬ ‫קרעטשניף סיגעט‬ ‫דברי אלוקים חיים‬ ‫מרבותה"ק זי"ע‬ ‫ולהבדלחט"א‬ ‫מכ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫תשפ"ז‬ ‫הגדול‬ ‫שתצולך‪ -‬לך‬ ‫שבת‬ ‫פר‬ ‫פרשת‬ ‫הפסחגש‬ ‫פרחגשת וי‬ ‫תשפ''ו‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫יו"לרי אמונה"‬ ‫ע"י‬ ‫מכון "נה‬ ‫דחסימדכיוןק"רנעטשניף סיגעט‬ ‫"‬ ‫ה‬‫נ‬‫ו‬‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬‫ר‬ ‫ה‬ ‫דחסידי קרעטשניף סיגעט‬ ‫תוכן‪:‬‬ ‫דא"ח מרביה"ק בעל קדושת צבי זיע"א פרשת לך לך‪.............................‬עמוד א'‬ ‫דא"ח מרביה"ק בעל קדושת צבי זיע"א ‪ -‬לפני הבחירות הטמאות ‪ ..........‬עמוד י'‬ ‫דא"ח מרביה"ק בעל רזא דאמונה זיע"א ‪ -‬לפני הבחירות הטמאות ‪ ........‬עמוד כ'‬ ‫ד"ת מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א ‪-‬שב"ק פרשת לך לך תשע"ח‪............‬עמוד כ"ב‬ ‫ד"ת מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א ‪ -‬שיעור חורש"י פ' לך תשפ"ז‪...........‬עמוד כ"ג‬ ‫דא"ח מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א בישיבת קאסאן לעיקוואד פ' לך‪...‬עמוד כ"ה‬ ‫דא"ח מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א שב"ק פ' נח תשפ"ז ‪ -‬לעיקוואד‪......‬עמוד ל'‬ ‫הוצאת הגליון נתרם לע"נ‬ ‫קודש‬ ‫דברות‬ ‫הרה"ק רבי זיידא אליעזר זאב בן‬ ‫ויגש‬ ‫הרה"ק רבי צבי הירש זי"ע ועכי"א‬ ‫מערכת קול קרעטשניף סיגעט‬ ‫רעוא דרעוין‬ ‫ניתן לשמוע דברות קודש דא"ח מרבותינו הק' זי"ע‬ ‫ויבדלחט"א כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א‬ ‫שב”ק פרשת וישב תשפ”ו‬ ‫וכן מהנעשה והנשמע בצל הקודש‬ ‫בית שמש יצ”ו‬ ‫‪02-313-6802‬‬ ‫בעיר‬ ‫ארה"ק‪:‬‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫ארה"ב‪1518-592-0074 :‬‬ ‫ענגלאנד‪4420-81477-116 :‬‬ ‫ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫הזכויותבעש”ט‪,‬‬ ‫שמורות‬ ‫בזכותכלשב”ק‪,‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪© ,‬‬ ‫‪ 4165512@gmail.com‬בבית חמיה שהיתה צנועה‪,‬‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום שכסתה פניה‬ ‫זה‪ ,‬כל הצדיקים‪ ,‬ב״ה דיש עדיין קבוצה עיי”ש ברש”י‪ ,‬וכשהיה הבעש”ט בסטמבול‬ ‫יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן‪ ,‬ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים‪,‬‬ ‫א‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דרעוין‬ ‫חיים‬ ‫רעוא‬ ‫אלקים‬ ‫דברי‬ ‫תשפ”וזיעוכי"א‬ ‫בעלוישב‬ ‫קדושת צבי‬ ‫פרשת‬ ‫שב”ק‬ ‫רביה"ק‬ ‫מכ"ק מרן‬ ‫בעיר בית שמש יצ”ו‬ ‫רעוא דרעוין – פרשת לך לך‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫בעש”ט‪ ,‬ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪ ,‬בזכות שב”ק‪,‬‬ ‫מען האט שוין אמאל גערעדט פון דעם‬ ‫ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי הנפש‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה‬ ‫ענין‪ ,‬אז בשעת א איד לייגט תפילין‪,‬‬ ‫מקום‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו‬ ‫והרכוש קח לך‪ .‬ויאמר אברם אל מלך סדום‬ ‫בסטמבול‬ ‫הבעש”ט צו זיין‬ ‫האבן‪ ,‬מכניע‬ ‫וכשהיה‬ ‫אינזינען‬‫ברש”י‪,‬‬ ‫דארף ער‬‫עיי”ש‬ ‫קבוצה‬ ‫קונהעדיין‬ ‫שמים וארץ‪.‬‬ ‫עליוןדיש‬ ‫הצדיקים‪,‬אלב״ה‬ ‫זה‪ ,‬כל‬ ‫הרמותי ידי אל ה’‬ ‫תנאים‪,‬‬ ‫נשמת‬ ‫און מען‬ ‫שמאל‪,‬‬ ‫שהיהצדלהם‬ ‫‘לינקע’לייט‬ ‫זייט דעם‬ ‫ראה יונגע‬ ‫די‬ ‫יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן‪,‬‬ ‫דברנו‬ ‫הארץ‬‫וכבר‬‫דאס‬‫הנשים‬ ‫צניעותצו זיין‬ ‫מגודל ‘מייחד’‬ ‫דארףשזה‬ ‫מכוון זיין‪,‬‬ ‫ואמר‬ ‫בס”ג‪,‬‬ ‫ולשבת ביים‬ ‫השבתיעדן טאג‬ ‫רמז‪,‬את‬ ‫מען זאגט‬ ‫להאריך‬ ‫ורוצים זיין א‬ ‫קען‬ ‫‘משועבד’‬ ‫השמים‬ ‫זיין ומן‬ ‫אלעס זאל‬ ‫צניעות‪,‬‬ ‫הקודםאזמענין‬ ‫בשבתדעם מח‪,‬‬ ‫און‬ ‫לשעבד בזה‬ ‫תשובה‬ ‫זמן של‬ ‫הואהלב‬ ‫ס”ג נגד‬ ‫‘ושהיא‬ ‫לייגן‪,‬של‬ ‫תפיליןהזמן‬ ‫והנה זה‬ ‫לעבודתו ית"ש‪ .‬אויב אבער מען לייגט‬ ‫תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך‬ ‫נסתבב שנדבר מזה‪ ,‬כידוע מאא”ז הה”ק‬ ‫ומה תכליתה דהנה אחז”ל‪ ..‬תשובה קדמה‬ ‫תפילין סתם אויפ’ן קאפ‪ ,‬און מען איז‬ ‫שמו‪ ,‬ועל הראש נגד המח שהנשמה‬ ‫מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל‬ ‫לעולם‪ ,‬וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל‬ ‫גארנישט מכוון‪ ,‬דעמאלטס האט מען נישט‬ ‫שבמחי עם שאר חושי וכחותי כולם יהיו‬ ‫לייגןוכפי‬ ‫בשלימותפוןהוא‬ ‫[המעשה‘עיקר’ מצוה‬ ‫געווען‪ ,‬דעם‬ ‫הצעיפים‪,‬‬ ‫יוצא‬ ‫שנתן‬ ‫תשובה‪,‬‬ ‫דאס איז‬ ‫דיש דרך‬ ‫יתברך שמו’‪,‬‬ ‫לשרשה‪,‬‬ ‫לעבודתו‬ ‫משועבדים‬‫בחזרה‬ ‫מטתקייןאמו‬ ‫מען לפני‬ ‫חלילה נישט‬ ‫הכ”מ‬ ‫תפילין‪- ,‬רביה”ק‬ ‫אוודאי איז‬ ‫שסיפר‬ ‫בסה”ק‬ ‫‘תפילין’‪,‬‬‫וכמו”ש‬ ‫תשובה‬ ‫מען לייגט‬ ‫אז ווען‬‫פשט‪,‬של‬‫פשוט זמן‬ ‫השי”ת‬ ‫הצה”ק‬ ‫בת נישט‬‫אבער‬ ‫שפרה‬ ‫הצדקניתמנחמרת‬ ‫תפילין’‪,‬‬ ‫‘קרקפתא דלא‬‫הרבנית‬ ‫הארץמים‬‫דאסבאר‬‫‘מייחד’‪ ,‬בעל‬ ‫של זקה”ק‬ ‫מיטת‪,‬דעם‬‫של שב‬ ‫סידורו מען‬ ‫איז‬ ‫חופה‬‫תפילין‬ ‫תפילין ‪,-‬איזה‬ ‫פון שהיה‬ ‫‘פשט’ע”ה‪,‬‬ ‫מרדכי‬ ‫איז דער‬ ‫רבידאסחיים‬ ‫צפת‬‫בעיר אז‬ ‫באה”קשטייט‬ ‫אייבערשטן‪.‬‬ ‫שמנוחתופאר’ן‬ ‫כבוד פה‬ ‫און] דעם מח‬‫חיים‬ ‫איז טייטש‪ ,‬אז מען איז "מייחד דאס הארץ‬ ‫המשפחה‬ ‫מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל‬ ‫צוקומעןז”ך‬ ‫בשבוע זו‬‫בזכות די מצות תפילין‪ ,‬קען מען‬ ‫ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה‬ ‫און דעם מח פאר’ן אייבערשטן"‪ .‬מען זאגט‬ ‫מקיים צו זיין ‘אלע’ מצוות‪ .‬לכאורה איז‬ ‫בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים‬ ‫כסלו‪ ,‬שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת‬ ‫ביי קריאת שמע‪ ,‬ולא תתורו אחרי לבבכם‬ ‫שווער צו פארשטיין‪ ,‬מצות תפילין איז‬ ‫חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה‬ ‫ס”ג של שבת קודש‪ ,‬א”כ כ”ש וודאי שאותן‬ ‫ואחרי עיניכם וגו’ למען תזכרו ועשיתם‬ ‫דאך נאר ‘איין’ מצוה פון די תרי"ג מצות‪,‬‬ ‫דאסאבל‬ ‫בלע”ז‪,‬‬ ‫סאמעטמיינט‬ ‫של לבבכ"ם’‬ ‫בצד‪,‬‬ ‫‘אחרי‬ ‫שורהכלאחת‬ ‫מצותי‪.‬‬ ‫את‬ ‫יהודים שיושבים יותר בשבת קודש‪,‬‬ ‫כמובן‬ ‫איז דער‬ ‫הצניעות‬ ‫הכלואחריבתכלית‬ ‫עיניכ"ם דאס‬ ‫היה‬ ‫‘הארץ’‪,‬‬ ‫להם‬ ‫וממילא יש‬ ‫תפילין‪,‬‬ ‫דורך מצות‬ ‫להקב”ה‪,‬‬ ‫מתקרבין יותר‬ ‫פארוואס פונקט‬ ‫איז‬ ‫הקדוש אפנ”עדאסאמר‬ ‫רבינו היט זיך‬ ‫אויב מען‬ ‫וכשהרגישאזבזה‬ ‫‘מח’(יז)‪,‬‬ ‫כתי’‬ ‫בפרשתן‬ ‫מצות?‪,‬‬ ‫אלעוע‪,‬תרי"ג‬ ‫לכלדיהשב‬ ‫בשמים צו‬ ‫כח מען אן‬‫קומט‬ ‫יותר‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫ב‬ ‫בס''ד‬ ‫וואס אברהם אבינו האט זיך שוין אינגאנצן‬ ‫הארץ‪ ,‬און דעם מח פון שלעכטע מחשבות‪,‬‬ ‫משעבד געווען צום אייבערשטן‪ ,‬און זיך‬ ‫און מען איז דאס ‘משעבד’ נאר פאר’ן‬ ‫שוין געהאט אויסגעשלאגן פאר’ן ‘כבוד‬ ‫אייבערשטן‪ ,‬דעמאלטס קען מען צוקומען‬ ‫שמים’ מיט תרח‪ ,‬מיט נמרוד‪ ,‬און מיט די‬ ‫אז עס זאל זיין‪ ,‬למען תזכרו ועשיתם את‬ ‫גאנצע וועלט‪ ,‬האט דער מ’לך ס’דום וואס‬ ‫‘כל’ מצותי‪ ,‬אז מען זאל קענען מקיים‬ ‫איז די ראשי תיבות ס"מ‪ ,‬געהאט אזא‬ ‫זיין ‘אלע’ מצוות פונעם אייבערשטן‪.‬‬ ‫עזות צו וועלן איבערנייגן און אריבערפירן‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬מיט דעם וואס ער האט אים‬ ‫ממילא מיט דעם פארשטייט מען שוין‪,‬‬ ‫געוואלט איינרעדן‪ ,‬חלילה וחלילה ‘נהנה’‬ ‫דאס וואס עס שטייט אין די גמרא‪ ,‬אז‬ ‫צו זיין פון זיין רכוש‪ ,‬מיט’ן זאגן אז דער‬ ‫בזכות ‘תפילין’ איז מען זוכה צו צוקומען‬ ‫רכוש איז זיינס‪ ,‬אבער איך געב עס פאר‬ ‫צו ‘אלע’ תרי"ג מצות‪ ,‬ווייל אויב א איד‬ ‫דיר‪ ,‬און אזוי ארום וועט ער קענען האבן‬ ‫בשעת ווען ער לייגט תפילין‪ ,‬האט ער‬ ‫א שליטה אויף אברהם אבינו‪ ,‬ווייל ער איז‬ ‫אינזין ‘משעבד’ צו זיין דאס הארץ און‬ ‫דאך ‘נהנה’ פון אים‪ .‬דאס זעלבע קומט‬ ‫דעם מח פאר’ן אייבערשטן‪ ,‬קען ער טאקע‬ ‫דער ס"מ‪ ,‬צו ‘יעדן’ מענטש ווען ער דארף‬ ‫זוכה זיין מקיים צו זיין ‘אלע’ מצות‪ ,‬ווייל‬ ‫למשל געבן מעשר צי חומש‪ ,‬אדער ווען‬ ‫וויבאלד ער געט זיך אוועק ‘אינגאנצן’‬ ‫ער דארף לערנען א בלאט גמרא וכדומה‪,‬‬ ‫פארן אייבערשטן‪ ,‬קומט ער שוין אן‬ ‫פרובירט ער אויף ‘כל מיני אופנים שבעולם’‬ ‫ממילא מקיים צו זיין אלע מצות ה’‪ ,‬אזוי‬ ‫אריבערצונייגן דעם מענטש צו זיך רח"ל‪,‬‬ ‫ווי עס שטייט אויך ביי ציצית (שלח טו‪,‬‬ ‫און אים איינצורעדן "עה‪ ,‬דאס איז נישט‬ ‫מ) למען תזכרו‪ ,‬ועשיתם את ‘כל’ מצותי‪.‬‬ ‫געמאכט פאר דיר" וכדומה‪ ,‬אדער רעדט‬ ‫ער אים איין‪ ,‬אז ער האט נישט קיין ‘כח’‬ ‫לפי זה קען מען זאגן דא א רמז‪ ,‬ליכא‬ ‫צו לערנען אדער צו טון מצות‪ ....‬דארף‬ ‫מידי דלא רמיזי באורייתא (תענית ט‪,).‬‬ ‫מען זיך דעמאלטס שטארק מחזק זיין‪ ,‬און‬ ‫אז דער מ’לך ס’דום וואס די ראשי תיבות‬ ‫זאגן צו זיך אליין‪" ,‬ווער האט דיר געגעבן‬ ‫איז ס"מ‪ ,‬איז געווען דער ‘ערשטער’‬ ‫כח?‪ ,‬פארוואס דארפסטו ‘בכלל’ האבן‬ ‫וואס איז געקומען‪ ,‬מלחמה האלטן קעגן‬ ‫כח‪ ,‬אויב נישט זיך צו רייסן און צו שרייען‬ ‫אברהם אבינו ‘פנים אל פנים’‪ ,‬נאכדעם‬ ‫ג‬ ‫בס''ד‬ ‫אז אמאל שיקט דער בעל דבר אריין אין‬ ‫ביים דאווענען‪ ,‬כדי דאס הארץ זאל זיך‬ ‫א מענטש ‘התלהבות און מוחות’ וכדומה‪,‬‬ ‫דערנענטערן צום אייבערשטן‪ ,‬פארוואס‬ ‫און נאכדעם ברענגט ער אים חלילה צו אן‬ ‫‘דען’ דארף מען צו האבן ‘כח’‪ ,‬וואס הייסט‬ ‫עבירה‪ ,‬כדי ער זאל האבן פון וואו ‘יונק’ צו‬ ‫אז דו האסט נישט קיין כח?!‪ ,‬עסן‪ ,‬עסט דאך‬ ‫זיין רחמנא ליצלן‪ .‬און דאס האט אברהם‬ ‫להבדיל א בהמה אויך‪ ,‬האנדלען‪ ,‬האנדלט‬ ‫געזאגט‪ ,‬ולא תאמר אני העשרתי את‬ ‫דאך להבדיל א גוי אויך"‪ .‬איז ממילא‪ ,‬ווען‬ ‫אברם‪ ,‬אזעלכע זאכן וואס קען מיך ברענגן‬ ‫דער מלך סדום האט געוואלט‪ ,‬אז אברהם‬ ‫צו די ‘פארקערטע’‪ ,‬דאס דארף איך נישט‪.‬‬ ‫אבינו זאל ‘נהנה’ זיין פון אים‪ ,‬דאס הייסט‬ ‫פון די סטרא אחרא ר"ל‪ ,‬און נעמען דעם‬ ‫אז א איד איז ‘משעבד’ זיין הארץ און זיין‬ ‫רכוש פאר זיך‪ ,‬און אזוי ארום וועט ער‬ ‫מח צום אייבערשטן‪ ,‬איז ממילא‪‘ ,‬וואו‬ ‫אים קענען אריבערגיין אינגאנצן צו זיך‬ ‫ער גייט’ און ‘וואו ער שטייט’ ווערט ער‬ ‫ח"ו‪ .‬האט אים אברהם אבינו צוריק געזאגט‬ ‫אנגעקניפט אין אייבערשטן כביכול‪ ,‬ער‬ ‫הרמותי ידי אל ה’ אל עליון וגו’‪‘ ,‬הרמותי‬ ‫ווערט ‘נאנט’ צום אייבערשטן‪ ,‬ער האט‬ ‫ידי’ דאס מיינט דאס ‘הארץ’ (שהוא כנגד‬ ‫‘סייעתא דשמיא’‪ ,‬און ער באקומט א ‘כח’‪,‬‬ ‫הלב)‪‘ ,‬א‪-‬ל עליון’ דאס איז מרמז אויף די‬ ‫זיך צוריק צו האלטן פון אלעס שלעכטס‪,‬‬ ‫מחשבה‪ ,‬די אלוקי"ת שבמח‪ .‬אז אברהם‬ ‫און דורך דעם שפירט ער א חיות און א טעם‪,‬‬ ‫אבינו האט געזאגט צום מלך סדום‪ ,‬איך‬ ‫אין אלע מצות‪ .‬מען איז מבאר כסדר‪ ,‬על‬ ‫האב מיך שוין ‘משעבד’ געווען מיין הארץ‬ ‫דרך וואס עס שטייט פון הייליגן רבי’ן דער‬ ‫און מיין מח צום אייבערשטן‪ ,‬ממילא האב‬ ‫בעל התניא זי"ע‪ ,‬אז יעדע מחשבה דיבור‬ ‫איך א ‘כח’ אין מיר‪ ,‬אז איך זאל חלילה‬ ‫ומעשה‪ ,‬וואס מען טוט אדער מען טראכט‪,‬‬ ‫נישט ‘נהנה’ זיין פון דיר‪ ,‬אם מחוט ועד‬ ‫סיי ביי א מצוה‪ ,‬און סיי ביי דברים ‘גשמיים’‪,‬‬ ‫שרוך נעל‪ ,‬ואם אקח מכל אשר לך‪ ,‬איך‬ ‫אויב דאס איז נישט לשם ה’‪ ,‬דעמאלטס‬ ‫האב שוין דעם שטארקייט אין מיר‪ ,‬זיך‬ ‫גייט עס צו יענע זייט רח"ל‪ .‬ביי יעדע זאך‬ ‫נישט צו בייגן פאר דיר‪ .‬ולא תאמר אני‬ ‫איז אזוי‪ ,‬אדער גייט עס צו די קדושה‪,‬‬ ‫העשרתי את אברם‪ ,‬אזוי ווי עס שטייט‬ ‫אדער גייט עס פארקערט חלילה‪ ,‬עס איז‬ ‫פון רבי יונתן זצ"ל אין יערות דבש (חלק‬ ‫קיינמאל נישטא אזא זאך ווי א דבר ‘רשות’‪.‬‬ ‫א דרוש א) אויפ’ן פסוק צאנך מיד גוזזים‪,‬‬ ‫ד‬ ‫בס''ד‬ ‫לערנען און דאווענען צו די ‘קדושה’‪,‬‬ ‫שטייט אין פרשת משפטים (שמות כב‪,‬‬ ‫אדער גייט עס חלילה צו די סט"א‪ ,‬קיין‬ ‫יט)‪ ,‬זובח לאלהים יחרם ‪ -‬בלתי לה’ לבדו‪,‬‬ ‫‘אינמיטן’ איז נישטא‪ ,‬די צוויי זאכן‪ ,‬דארף‬ ‫די צוויי זאכן‪‘ ,‬זובח לאלהים יחרם’ און‬ ‫א איד שטענדיג צו האלטן פאר די אויגן‪,‬‬ ‫‘בלתי ה’ לבדו’‪ ,‬שטעלט מען אוועק פאר‬ ‫דאס איז אמת וצדק!‪ .‬און דאס איז געווען‬ ‫די אויגן פון א איד‪ ,‬יעדעס מאל בשעת ער‬ ‫דער כח פון אברהם אבינו‪ ,‬אז וויבאלד‬ ‫גייט טון א מצוה‪ ,‬אדער סיי וואס פאר א‬ ‫ער האט זיך געהאט ‘משעבד’ געווען‪ ,‬זיין‬ ‫גוטע זאך‪ ,‬צי ער שטייט אויף פארטאג’ס‪,‬‬ ‫הארץ און זיין מח פארן אייבערשטן‪ ,‬און‬ ‫אדער ער עפנט א גמרא‪ ,‬אדער ער דארף‬ ‫ער איז געווען אינגאנצן איבערגעגעבן‬ ‫צו געבן צדקה‪ ,‬אדער פאר ער שטעלט זיך‬ ‫פארן אייבערשטן בלתי לה’ לבדו‪ ,‬האט ער‬ ‫דאווענען וכדומה‪ ,‬שטעלט מען אים אוועק‬ ‫זיך געקענט צוריק האלטן‪ ,‬און זיך מתגבר‬ ‫די ‘צוויי זאכן’ פאר די אויגן‪ ,‬און מען זאגט‬ ‫זיין אויף דעם ס"מ‪ .‬און וועגן דעם טאקע‬ ‫אים‪ ,‬קוק‪ ,‬עס איז פארהאן א זובח לאלהים‬ ‫האט ער זוכה געווען‪ ,‬אז זיינע קינדער זאלן‬ ‫יחרם‪ ,‬דאס הייסט אז דו קענסט טאקע זיין‬ ‫האבן ‘ציצית ותפילין’‪ ,‬אזוי ווי עס שטייט‬ ‫א ‘זובח’‪ ,‬דהיינו‪ ,‬דו לערנסט טאקע און דו‬ ‫אין די גמרא (סוטה יז‪ ).‬בשכר שאמר‬ ‫דאווענסט טאקע‪ ,‬דו ביסט זיך זוב"ח פארן‬ ‫אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל‪,‬‬ ‫אייבערשטן‪ ,‬אבער אויב איז דאס נישט‬ ‫זכו בניו לב’ מצות‪ ,‬חוט של תכלת ורצועה‬ ‫‘לשם שמים’ ל"ע‪ ,‬עס איז נישט ‘בקדושה‬ ‫של תפילין‪ .‬ווייל אז מען איז זיך משעבד‬ ‫וטהרה’‪ ,‬און עס גייט נישט ‘מיט הארץ און‬ ‫‘אינגאנצן’ לשם ה’‪ ,‬איז מען זוכה מקיים צו‬ ‫מיט’ן מח’‪ ,‬זאלסטו וויסן אז דו ביסט א ‘זובח‬ ‫זיין ‘אלע מצות’‪ .‬און דאס זענען די חז"ל‬ ‫לאלהים’ צו די סטרא אחרא ה’ ישמרינו‪.‬‬ ‫מרמז‪ ,‬אז זיינע קינדער האבן זוכה געווען‬ ‫אדער ‪ -‬זאגט מען אים ‪ -‬קענסטו מאכן‪ ,‬אז‬ ‫צו די צוויי מצוות ציצית און תפילין‪ ,‬ווייל‬ ‫דיין לערנען און דיין דאווענען‪ ,‬זאל זיין‬ ‫סיי ביי ‘תפילין’ קומט מען צו‪ ,‬מקיים צו‬ ‫בלתי לה’ לבדו‪ ,‬און עס זאל אנגענומען‬ ‫זיין ‘אלע’ מצות‪ ,‬דורכדעם וואס מען איז‬ ‫ווערן לרצון לפני אדון כל‪ .‬מען ווייזט די‬ ‫זיך משעבד‪ ,‬דאס הארץ און דעם מח פאר’ן‬ ‫צוויי זאכן ‘אינאיינעם’‪ ,‬אז דער מענטש‬ ‫אייבערשטן‪ ,‬אזוי ווי עס שטייט אין די‬ ‫זאל האבן א ‘בחירה’ און זיך אויסוועלן‬ ‫גמרא (הנ"ל)‪ .‬און סיי דורך ‘ציצית’ קען‬ ‫וואס ער וויל ‘ענדערשט’‪ ,‬אדער גייט זיין‬ ‫ה‬ ‫בס''ד‬ ‫מיר ‘מוסר נפש’ געווען‪ ,‬דאס אליין קען‬ ‫מען צוקומען דערצו‪ ,‬אזוי ווי עס שטייט‬ ‫אים צוריקכאפן צום הייליגן אידיש’ן וועג‬ ‫(במדבר טו‪ ,‬לט) ולא תתורו אחרי לבבכם‬ ‫אינגאנצן! ‪ . -‬על כל פנים‪ ,‬נאכדעם וואס‬ ‫ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם‪,‬‬ ‫אברהם אבינו האט זיך ‘מוסר נפש’ געווען‪,‬‬ ‫למען תזכרו ועשיתם את ‘כל’ מצותי‪.‬‬ ‫הן נישט צו נעמען פון מלך סדום גארנישט‪,‬‬ ‫והן צו ראטעווען לוט‪ ,‬האט ער ‘מורא’‬ ‫שטייט ווייטער אין פסוק אחר הדברים‬ ‫געהאט‪ ,‬צי אפשר האט ער גארנישט יוצא‬ ‫האלה הי’ דבר ה’ אל אברם במחזה לאמר‪,‬‬ ‫געווען‪ ,‬אפשר האט ער נישט געטון גענוג‬ ‫אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה‬ ‫‘בשלימות’ די מצוה‪ ,‬אזוי ווי ס’איז ידוע‬ ‫מאד‪ .‬נאכדעם וואס אברהם אבינו האט‬ ‫(כ)‪ ,‬אז צדיקים ציטערן אייביג‪" ,‬אפשר‬ ‫עומד געווען אין אזא גרויסען ‘נסיון’‪ ,‬ער‬ ‫האט מען נאכנישט גענוג יוצא געווען‬ ‫האט נישט גענומען אזא גרויסען ‘רכוש’‬ ‫פארן אייבערשטן"‪ .‬און אויך האט ער‬ ‫פון מלך סדום‪ ,‬און נאכדעם וואס ער‬ ‫מורא געהאט‪ ,‬צי אפשר וועט ער באקומען‬ ‫האט זיך ממש ‘מוסר נפש’ געווען‪ ,‬און‬ ‫באצאלט ‘שכר’ אויף דער וועלט‪ ,‬אזוי ווי‬ ‫געגאנגען ראטעווען לוט‪ - ,‬אפילו ווען ער‬ ‫רש"י ברענגט טאקע אראפ‪ ,‬אחר שנעשה‬ ‫האט געוואוסט וואס פאר א מענטש לוט‬ ‫לו נס זה שהרג את המלכים‪ ,‬הי’ דואג‬ ‫איז‪ ,‬אבער ווען עס קומט צו ראטעווען א‬ ‫ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי‪.‬‬ ‫מענטש‪ ,‬גייט מען נישט מעסטן צי ער איז‬ ‫ווייל גלייך נאכדעם‪ ,‬וואס א מענטש האט‬ ‫יא ווערד צי נישט ווערד‪ .‬אברהם אבינו איז‬ ‫א גרויסע ‘מסירת נפש’‪ ,‬אין יעדן ענין פון‬ ‫נישט געגאנגען ‘מעסטן’ וויאזוי לוט האט‬ ‫א דבר מצוה‪ ,‬צי אין אן ‘עבודה’‪ ,‬אדער פון‬ ‫זיך פריער אויפגעפירט‪ ...‬אברהם אבינו‬ ‫א שטארקע ‘עמקות’ אין לערנען‪ ,‬אדער פון‬ ‫האט אונז מיט דעם געלערנט‪ ,‬אז ווען א‬ ‫א שטארקע ‘דביקות’ און שירות ותשבחות‬ ‫מענטש איז אין אן עת צרה ח"ו‪ ,‬דארף מען‬ ‫שבת קודש‪ ,‬דארף מען אייביג ציטערן‪ ,‬צי‬ ‫אים ‘קודם’ צו העלפן‪ ,‬און אפשר דורך‬ ‫עס איז געווען ‘בכלל’ אזוי ווי עס דארף‬ ‫‘דעם אליין’ וועט ער זיך צוריקכאפן‪ ,‬ווייל‬ ‫צו זיין‪ ,‬ווער ווייסט צי ער האט עפעס‬ ‫ער וועט דאך ביי זיך טראכטן‪ ,‬אז דער‬ ‫געטון ‘כראוי’ פאר’ן אייבערשטן‪ ,‬און‬ ‫‘מציל’ האט דאך געוואוסט וועלכער סארט‬ ‫ווער ווייסט צי ער וועט נישט באקומען‬ ‫מענטש איך בין‪ ,‬און דאך האט ער זיך פאר‬ ‫ו‬ ‫בס''ד‬ ‫א ‘מתנה’‪ ,‬מאוצר מתנת חנ"ם‪ .‬ה די ‘בחינה’‬ ‫באצאלט קיין שכר אויף ‘דער’ וועלט‪ ,‬און‬ ‫דארף מען אייביג געדענקען‪ ,‬אז ווען דער‬ ‫פארדעם האט אברהם אבינו מורא געהאט‪.‬‬ ‫אייבערשטער העלפט א איד‪ ,‬אין יעדן‬ ‫האט אים דער אייבערשטער געזאגט אל‬ ‫פרט שבעולם‪ ,‬צי מען האט גוטע קינדער‬ ‫תירא אברם‪ ,‬זאלסט נישט מורא האבן אז‬ ‫וואס גייען ב"ה אויפ’ן אייבערשטנ’ס‬ ‫אפשר האסטו נישט ‘יוצא’ געווען‪ ,‬ווייל דו‬ ‫וועג‪ ,‬אדער דער אייבערשטער העלפט‬ ‫האסט ‘יא’ געטון דעם אייבערשטנ’ס רצון‬ ‫אז מען איז מצליח אין מסחר‪ ,‬צי ווען‬ ‫ווי עס דארף צו זיין‪ .‬און טאמער וועסטו‬ ‫דער אייבערשטער העלפט איינעם‪ ,‬אז‬ ‫מורא האבן‪ ,‬ווער ווייסט צי מען האט נישט‬ ‫מען קען אויפשטיין פארטאגס צו לערנען‪,‬‬ ‫אראפגענומען ‘שכר’‪ ,‬צו באצאלן נאך אויף‬ ‫אדער מען קען ‘מחיה’ זיין א איד‪ ,‬דארף‬ ‫דער וועלט‪ .‬האט אים דער אייבערשטער‬ ‫מען אייביג צו טראכטן אז דאס איז נאר‬ ‫צוגעזאגט אנכי מגן לך‪‘ ,‬מגן’ איז א לשון‬ ‫א ‘מתנה’ פון דעם אייבערשטן‪ ,‬נישט‬ ‫פון ‘מתנת חנם’‪ ,‬אז דאס וואס איך וועל‬ ‫טראכטן קיין איין רגע חלילה וחלילה‪ ,‬אז‬ ‫דיר געבן שכר אויף ‘דער’ וועלט‪ ,‬אזוי ווי‬ ‫‘ער’ האט עפעס אריינגעלייגט אין דעם‪.‬‬ ‫עס שטייט אין פסוק שכרך הרבה מאד‪,‬‬ ‫דער רבונו של עולם שענקט אונז לעבן‪,‬‬ ‫דאס איז א ‘מתנה’ פון מיר‪ ,‬עס האט‬ ‫נאר פאר דעם‪ ,‬כדי מען זאל זוכה זיין צו‬ ‫גארנישט צוטון מיט דיינע ‘מעשים’‪ ,‬ממילא‬ ‫טון זיין ‘רצון’ אין אלע ענינים‪ ,‬דארף מען‬ ‫דארפסטו נישט מורא האבן‪ ,‬טאמער עס‬ ‫וויסן און געדענקען‪ ,‬אז ‘אלעס’ איז נאר א‬ ‫וועט נחסר ווערן עפעס אויף יענע וועלט‪.‬‬ ‫‘מתנה’ פון אייבערשטן‪ .‬אויב אבער טראכט‬ ‫אזוי ווי עס שטייט אויך ביי נח‪( ,‬בראשית‬ ‫מען‪ ,‬אז דאס קומט זיך אים וועגן זיינע‬ ‫ו‪ ,‬ח) ונח מצא חן בעיני ה’‪ ,‬נח איז טאקע‬ ‫‘מעשים’‪ ,‬דעמאלטס זאל ער טאקע ‘מורא’‬ ‫געווען א ‘צדיק תמים’‪ ,‬אבער עס שטייט‬ ‫האבן‪ ,‬אז אפשר מיט דעם וואס ער באקומט‬ ‫דער לשון ונח מצא ח"ן בעיני ה’‪ ,‬ווייל ווען‬ ‫יעצט שכר‪ ,‬טוט מען אראפנעמען פון זיין‬ ‫א מענטש איז זוכה און ער האט ‘חן’ ביים‬ ‫שכר אויף יענע וועלט‪ ,‬און ער באקומט‬ ‫אייבערשטן‪ ,‬דעמאלטס העלפט אים דער‬ ‫דערפאר באצאלט אויף דער וועלט חלילה‪.‬‬ ‫אייבערשטער‪ ,‬און גיבט אים שכר אויך‬ ‫אבער אויב מען טראכט כסדר‪ ,‬אז "איך‬ ‫אויף דער וועלט‪ ,‬און עס האט נישט צוטון‬ ‫האב גארנישט וואס צו פארקויפן‪ ,‬עס איז‬ ‫‘לפי מעשיו’‪ ,‬דער אייבערשטער גיבט אים‬ ‫ז‬ ‫בס''ד‬ ‫דארפסטו נישט מורא האבן צי דו קענסט‬ ‫גארנישט מיין געשעפט‪ ,‬אלעס איז נאר א‬ ‫יא‪ ,‬צי דו קענסט נישט‪ ,‬אויב דו האסט יא‬ ‫מתנה פון אייבערשטן"‪ ,‬דעמאלטס רעכנט‬ ‫זכותים פאר דעם אדער נישט‪ ,‬ווייל דער‬ ‫מען דאס ‘נישט’ אראפ פון דיין שכר‪.‬‬ ‫אמת איז‪ ,‬אז ‘בני חיי ומזוני לאו בזכותא‬ ‫תליא מילתא אלא במזלא’ (מו"ק כח‪,).‬‬ ‫אברהם אבינו האט געזאגט ה’ אלהים‬ ‫און דאס האט דער אייבערשטער אים‬ ‫מה תתן לי ואנכי הולך ערירי‪ ,‬ובן משק‬ ‫געזאגט‪ ,‬דו דארפסט נישט האבן פאר‬ ‫ביתי הוא דמשק אליעזר‪ .‬אברהם אבינו‬ ‫דעם קיין ‘זכותים’‪ ,‬ווייל במזל"א תליא‬ ‫האט מורא געהאט‪ ,‬אז טאמער האט‬ ‫מילתא‪ ,‬איך גיב דאס ממילא פון ‘הימל’‪.‬‬ ‫ער נישט קיין ‘זכותים’ אויפצושטעלן‬ ‫און דאס האט דער אייבערשטער געוויזן‪,‬‬ ‫ערליכע דורות ווייטער‪ ,‬ווייל דער ‘עיקר’‬ ‫נישט דוקא נאר פאר ‘אברהם אבינו’‪,‬‬ ‫שאיפה פון אברהם אבינו איז דאך געווען‪,‬‬ ‫נאר דאס גייט ארויף אויף אלע זמנים‪ ,‬אז‬ ‫אויפצושטעלן דורות פאר’ן אייבערשטן‪,‬‬ ‫אויב דער רבונו של עולם שענקט אמאל‬ ‫דאס איז געווען דער גאנצער ‘תכלית’‪ ,‬אזוי‬ ‫איינעם ‘גוטע דורות’‪ ,‬זאל מען וויסן אז‬ ‫ווי עס שטייט (בראשית יח‪ ,‬יט) כי ידעתיו‬ ‫דאס איז אלץ א ‘מתנה’ פון אייבערשטן‪,‬‬ ‫למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו‪.‬‬ ‫נישט חלילה ווייל מען איז עפעס ווערד‪,‬‬ ‫אברהם אבינו האט געזאגט‪" ,‬מיין תכלית‬ ‫אזוי ווי מען האט פריער דערמאנט‪ ,‬אז‬ ‫איז נישט‪ ,‬אז נאר ‘איך’ אליין זאל קענען‬ ‫מען טאר קיינמאל נישט טראכטן‪ ,‬אז‬ ‫דינען דעם אייבערשטן‪ ,‬נאר איך וויל זען‪,‬‬ ‫דאס קומט זיך ‘לפי מעשיו’‪ ,‬נאר דאס איז‬ ‫אז עס זאל זיך ציען ווייטער און ווייטער‪,‬‬ ‫אלעס א ‘מתנה’‪ ,‬אזוי ווי די גמרא זאגט‪:‬‬ ‫אויף די שפעטער’דיגע דורות אויך‪ ,‬למען‬ ‫לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא‪.‬‬ ‫אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו‪ ,‬אז‬ ‫מיין דרך זאל גיין ‘ווייטער’‪ .‬האט דער‬ ‫והאמין בה’ ויחשבה לו צדקה‪ .‬דאס איז‬ ‫‘אויפגעהויבן’‬ ‫כביכול‬ ‫אייבערשטער‬ ‫אויך א המשך‪ ,‬פון דעם וואס מען רעדט‬ ‫אברהם אבינו למעלה מן הטבע (עי’ רש"י‬ ‫יעצט‪ ,‬אז אפילו אויב א איד טוט אסאך‬ ‫הק’)‪ ,‬און אים געזאגט הבט נא השמימה‪,‬‬ ‫מצוות‪ ,‬מען זעט עס מיט די אויגן ממש‪,‬‬ ‫צו ווייזן אז דאס וואס דו ווילסט‪ ,‬אז עס‬ ‫ווי למשל א מענטש נעמט גוטע מלמדים‬ ‫זאל זיך ווייטער ציען הייליגע דורות‪,‬‬ ‫ח‬ ‫בס''ד‬ ‫דער אייבערשטער זאל העלפן‪ ,‬אז די אלע‬ ‫פאר זיינע קינדער‪ ,‬אדער אז א איד טיילט‬ ‫ענינים ‪ -‬וואס מען רעדט פון דעם יומם‬ ‫אסאך ‘צדקה’‪ ,‬צי אז א איד איז זיך ‘מוסר‬ ‫ולילה ‪ ,-‬זאל ווייטער נמשך ווערן‪ ,‬אז מען‬ ‫נפש’ פאר’ן אייבערשטן אין אסאך ענינים‬ ‫זאל קענען ווייטער אנהאלטן די ‘חברותות’‪,‬‬ ‫וכדומה‪ ,‬זאל ער חלילה וחלילה נישט‬ ‫מיט וואס מען האלט זיך ‘אינאיינעם’‪ ,‬און‬ ‫האלטן‪ ,‬אז עס ‘קומט זיך אים עפעס’‪,‬‬ ‫וואס מען לערנט ‘אינאיינעם’‪ ,‬און מען‬ ‫און ער האט יוצא געווען כביכול פאר’ן‬ ‫שמועסט פון אידישקייט ‘אינאיינעם’‪ .‬מען‬ ‫אייבערשטן‪ ,‬ווייל ווי קען דען א מענטש‬ ‫דארף זיך תמיד ‘קובע מקום’ זיין אויף דעם‬ ‫זאגן‪ ,‬אז ער האט עפעס ‘פארדינט’ ביי‬ ‫זעלבן פלאץ‪ ,‬און אויך‪ ,‬נישט אז מען קומט‬ ‫דעם בורא כל עולמים‪ ,‬ווער קען דען‬ ‫אריין אין בית המדרש‪ ,‬ווען מען האלט שוין‬ ‫יוצא זיין פאר’ן בורא כל עולמים‪ .‬למשל‬ ‫אינמיטן דאווענען צי אינמיטן לערנען‪ ,‬און‬ ‫דער גרויסער אברהם אבינו‪ ,‬דער ראש‬ ‫דאס אלעס זאל ווייטער גיין‪ ,‬אויף דעם‬ ‫המאמינים בהקב"ה וכו’‪‘ ,‬קומט’ זיך אים‬ ‫זעלבן אופן אזוי ווי ביז אהער‪ ,‬ווייל נאר‬ ‫דען נישט קיין גוטע קינדער?‪‘ ,‬קומט’‬ ‫אזוי קען מען ‘וואקסן’‪ .‬אזוי ווי צום ביישפיל‬ ‫זיך אים נישט‪ ,‬אז ער זאל האבן נסים?‪,‬‬ ‫די גרויסע מיליאנערן‪ ,‬אויב נעמען זיי ווען‬ ‫אבער נאך די אלע גוטע זאכן‪ ,‬וואס דער‬ ‫נישט אריין‪ ,‬אפאר הונדערט ארבייטער‬ ‫אייבערשטער האט אים געגעבן‪ ,‬און געטון‬ ‫אין געשעפט‪ ,‬וואלטן זיי נישט געקענט‬ ‫מיט אים נסים ביז אהער‪ ,‬און נאך די אלע‬ ‫‘וואקסן’‪ ,‬ווייל נאר דורך די ארבייטער‬ ‫הבטחות וואס דער בורא כל עולמים האט‬ ‫ווערן זיי גרויס‪ ,‬און די געשעפטן ווערן‬ ‫אים צוגעזאגט אויף ווייטער אויך‪ ,‬איז‬ ‫גרויס‪ .‬דער אייבערשטער זאל אונז העלפן‪,‬‬ ‫נאך אלץ געווען נאר די בחינה פון והאמין‬ ‫אזוי ווי ער האט געהאלפן ביז אהער‪ ,‬מען‬ ‫בה’ ויחשבה לו צדקה‪ ,‬ער האט קיין איין‬ ‫זאל זוכה זיין בזכות אבותינו הק’‪ ,‬אז די‬ ‫רגע נישט געקלערט‪ ,‬אז ער האט עפעס‬ ‫אלע ענינים וואס מען האט געשמועסט און‬ ‫‘פארדינט’ ביים אייבערשטן‪ ,‬ער האט אלס‬ ‫נישט געשמועסט‪ ,‬זאל מען זוכה זיין אויף‬ ‫געהאלטן אז עס קומט זיך אים ‘גארנישט’‪,‬‬ ‫א גלייכן אופן‪ ,‬צו גיין אויפן אייבערשטנ’ס‬ ‫און ער האט געוואוסט אז דאס אלעס‬ ‫וועג אין אלע ענינים‪ ,‬און אלע אידישע‬ ‫איז נאר א ‘צדקה’ פון דעם אייבערשטן‪...‬‬ ‫קינדער בכל מקום שהם ואנחנו בתוכם‪,‬‬ ‫ט‬ ‫בס''ד‬ ‫עינינו בשובך לציון ברחמים ‪ -‬אמן‪.‬‬ ‫זאלן געהאלפן ווערן מיט אלע ישועות מיט‬ ‫אלע רפואות‪ ,‬און מיט גאנץ כלל ישראל‬ ‫(מתוך ספה"ק קדושת צבי)‬ ‫זאלן מיר זוכה זיין במהרה דידן‪ ,‬צו ותחזינה‬ ‫י‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫קול חוצב להבות אש‬ ‫רעוא דרעוין‬ ‫תשפ”וזיעוכי"א‬ ‫קדושת צבי‬ ‫בעלוישב‬ ‫רביה"ק‬ ‫פרשת‬ ‫שב”ק‬‫מכ"ק מרן‬ ‫הטמאות‬ ‫הבחירות‬ ‫שמש יצ”ו‬ ‫לפניבעיר בית‬ ‫שליט”א‬ ‫רבינוחשוןעט”ר‬ ‫תשמ"ט לפ"ק‬ ‫סעודתמרן‬ ‫הודאה ט"ז‬ ‫מאתבעתכ”ק‬ ‫אלו הלומדים תורה בעולם בוודאי שישנם‬ ‫טרם אתחיל את דברי‪ ,‬אפתח בכמה הקדמות‬ ‫בעש”ט‪ ,‬ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪ ,‬בזכות שב”ק‪,‬‬ ‫כאלו שכוונתם לשם שמים‪ ,‬ובוודאי שבין‬ ‫קצרות‪ ,‬ואקווה שלא להאריך בדיבור‪,‬‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה‬ ‫כל אלו הנוהגים במנהגי החסידות ישנם‬ ‫מקום‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו‬ ‫אמנם כפי הבנתי יהודי אשר לא איבד את‬ ‫בסטמבול‬ ‫הבעש”ט לשמים‪.‬‬ ‫חשובותוכשהיה‬ ‫הרצויות ומכוונות‬ ‫ברש”י‪,‬‬ ‫עיי”ש‬ ‫נקודות‬ ‫קבוצה‬ ‫עדיין מוטל‬ ‫דיש החיוב‬ ‫ב״האבותיו‬ ‫הצדיקים‪,‬‬ ‫אבות‬ ‫זה‪ ,‬כל‬ ‫דעת ומסורת‬ ‫ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים‪,‬‬ ‫הזמן‪,‬‬ ‫בשעהעתאחרי‬ ‫לחשות‪.‬‬ ‫לשמוע‬ ‫אלו‪ ,‬ולא‬ ‫שרוצים‬ ‫מענינים‬ ‫יהודים‬ ‫עליו לדבר‬ ‫דברנו‬ ‫הנשיםמהוכבר‬ ‫שאמר‬ ‫צניעות לספר‬ ‫מה מגודל‬ ‫דמרגלא בפומי‬ ‫וידועשזה‬ ‫ואמר‬ ‫ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג‪,‬‬ ‫לאחיו הרב‬ ‫השמים‬ ‫מגארליץ זלה"ה‬ ‫צניעות‪ ,‬ומן‬ ‫בשבת הקדוש‬ ‫הקודם מענין‬ ‫הרב‬ ‫ולהגיד שיש‬ ‫תשובה‬ ‫לחוותזמן של‬ ‫ס”ג הוא‬‫של אנכי‬ ‫הזמן מי‬ ‫הקדמה א’‪,‬‬ ‫והנה זה‬ ‫הקדוש משינאווא זלה"ה‪ ,‬הידעת החילוק‬ ‫בידי דרך בעבודת ה’ במה שאני נוהג‪,‬‬ ‫נסתבב שנדבר מזה‪ ,‬כידוע מאא”ז הה”ק‬ ‫ומה תכליתה דהנה אחז”ל‪ ..‬תשובה קדמה‬ ‫ביני לבינך‪ ,‬כי אתה הינך אוהב אמת ואני‬ ‫אין בידי שום דרך‪ ,‬ולא שום מנהג‪ ,‬אין‬ ‫מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל‬ ‫לעולם‪ ,‬וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל‬ ‫הנני שונא שקר‪ ,‬ועל כן מכיוון שהנך‬ ‫אני בדרגה זו שאוכל לומר ולייסד דרך‬ ‫בשלימותאמתהואאתהוכפי‬ ‫בראותך קצת‬ ‫[המעשה‬ ‫הצעיפים‪,‬‬ ‫את האמת‬ ‫אוהב‬ ‫שנתן‬ ‫תשובה‪ ,‬מה‬ ‫דרךודרכי הם‬ ‫לשרשה‪,‬כלדיש‬ ‫מנהגי‬ ‫בחזרה‬ ‫וכדומה‪ ,‬אך‬ ‫המאושראמו‬ ‫האדם מטת‬ ‫הכ”מ לפני‬ ‫את עצמך‬ ‫רביה”ק‬ ‫שסיפרמרגיש‬ ‫כבר‬ ‫בסה”ק‬ ‫הקדושים‬ ‫וכמו”ש‬ ‫תשובהורבותי‬ ‫של אבותי‬‫זמן מאת‬ ‫השי”ת‬ ‫שקבלתי‬ ‫הצה”ק‬ ‫שפרה בת‬ ‫ששנאתי‬ ‫מרת מכיון‬ ‫הצדקנית אני‬ ‫שבעולם‪ .‬אמנם‬‫הרבנית‬ ‫בארמכלמים‬ ‫בעל‬ ‫תורה‬ ‫דעת‬‫זקה”ק‬ ‫ח"ו שום‬‫מבטלשל‬ ‫ואינישבת‪,‬‬ ‫זי"ע‪,‬של‬ ‫סידורו‬ ‫חופה‬‫משהו‬ ‫רואה‬ ‫איזה‬ ‫אם אני‬ ‫שהיה‬ ‫ע”ה‪,‬‬‫ביותר‪,‬‬ ‫מרדכי‬‫חייםגדולה‬ ‫לשקר‬‫רבי‬ ‫צפת‬‫שבכל‬‫וקהילהבעיר‬ ‫חסידותבאה”ק‬ ‫כבוד פה‬‫שמנוחתושום‬ ‫העולם‪ ,‬ולא‬ ‫חיים ]‬ ‫שקר כבר אין ביכלתי לסבלו‪ ,‬והסיבה‬ ‫המשפחה‬ ‫מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל‬ ‫התורהז”ך‬ ‫העולם‪ ,‬ואינו מוכרח שיהיה דרך‬ ‫בשבוע זו‬ ‫ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה‬ ‫שהנני חוזר רבות על עובדא זו‪ ,‬כדי‬ ‫דווקא כפי מה שהורגלנו וחונכנו‪ ,‬וגם אין‬ ‫בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים‬ ‫כסלו‪ ,‬שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת‬ ‫שאוכל גם אנכי לנסות לצעוד בדרך זה‪.‬‬ ‫החסידות מחויבת ליראות כפי מה שנוהגים‬ ‫חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה‬ ‫ס”ג של שבת קודש‪ ,‬א”כ כ”ש וודאי שאותן‬ ‫אצלינו בדרכי החסידות‪ ,‬אלא התורה היא‬ ‫שלאאבל‬‫בלע”ז‪,‬‬ ‫סאמעט‬ ‫אותנו‬ ‫של לימד‬ ‫בצד‪,‬זי"ע‬ ‫ומרן אחת‬ ‫זקה"ק‬ ‫שורה‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫וכל אחד‬ ‫בשבת‬ ‫יותרחסידות‪,‬‬ ‫התורה‪,‬שיושבים‬ ‫והחסידות היא‬ ‫יהודים‬ ‫כמובן‬ ‫הצניעותאחרים‪,‬‬ ‫בתכלית בשפלות‬ ‫הכל אף פעם‬ ‫להסתכל‬ ‫היה‬ ‫להם‬‫ובמה‬‫איךיש‬‫וממילא‬ ‫להקב”ה‪,‬‬ ‫נשמה משלו‬ ‫יותרשורש‬ ‫מתקרביןיש לו‬ ‫ואחד‬ ‫ולהתבונןאמר‬ ‫הקדוש נ”ע‬ ‫יש לראות‬ ‫רבינו‬ ‫לראות‬‫וכשהרגישמהבזה‬ ‫ואם יש‬ ‫כתי’‬ ‫בפרשתן‬ ‫ומכל‬ ‫וע‪,‬בעולם‪,‬‬ ‫ומה השב‬ ‫תיקונו‬ ‫ה’‪ ,‬לכל‬ ‫בשמים‬ ‫יותר כח‬ ‫לעבוד את‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫יא‬ ‫בס''ד‬ ‫להביא מחלוקת בין איש לרעהו על ידי‬ ‫בשפלות עצמו‪ .‬וממש לא הסתכלו‬ ‫שהולכים לאחד ומסיתים אותו לאמר‪,‬‬ ‫בשפלות אף אדם‪ ,‬בלי שום חילוק בין‬ ‫הכי סבור אתה שעליך לשתוק ולסבול‬ ‫מצבו ומדריגתו‪( .‬ובלשון קדשו‪ :‬מ’האט‬ ‫מחברך שעשה לך כך וכך‪ ,‬ושוב הולכים‬ ‫קיינמאל קיינעם נישט אראפ געקוקט‪ ,‬און‬ ‫אל השני ומסיתים אותו‪ ,‬וכי ממנו אתה‬ ‫אויב מ’האט אראפ געקוקט האט מען זיך‬ ‫מתיירא‪ ,‬וכך עולה בידם להצית אש‬ ‫אראפ געקוקט‪ ,‬ממש קיינעם נישט)‪ .‬עד‬ ‫הלהבה והמחלוקת‪ ,‬עד ששניהם לוקחים‬ ‫שלא היו מסוגלים להבין איך התאפשר‬ ‫את הדבר אל לבם‪ ,‬ואז הלץ ההוא עומד‬ ‫לו לראות את כל אדם בטובתו ומעלתו‪.‬‬ ‫מהצד וטופח על שכמו שהצליח מעשיו‪.‬‬ ‫הקדמה ב’‪ ,‬דברתי פעם עם מרן מסאטמאר‬ ‫ומאת רבי מענדל ע"ה שמעתי‪ ,‬כשהתחילו‬ ‫(להבחל"ח) [זללה"ה]‪ ,‬בשיחה ארוכה של‬ ‫הצרות הגדולים של המדינה‪ ,‬אמר‬ ‫דברי תורה‪ ,‬ואמרתי לפניו איזה דבר קצת‬ ‫כי עתה עומד הבעל דבר ומסלסל‬ ‫באופן אחר ממה שאמר הוא‪ ,‬והערתי לו‬ ‫בשפמו כמו שהיה דרך הגוים באונגארין‬ ‫שבאופן זה שאמרתי כעת כך שמעתי מפה‬ ‫מעשיו‪.‬‬ ‫לעשות ‪ -‬על שהצליח ל"ע‬ ‫קדשו לפני רבות בשנים‪ ,‬והתחיל לומר‬ ‫שאינו זוכר שאמר כן מעולם‪ ,‬ושוב התבונן‬ ‫וכשאני מתבונן על מצבינו היום‪ ,‬הנני‬ ‫קצת במחשבותיו הקדושים‪ ,‬וענה ואמר לי‬ ‫רואה כי אותם הדברים חוזרים ומתרחשים‬ ‫שאם אמר כן הרי שהיה אז צורך הזמן והשעה‬ ‫לפנינו כעת‪ .‬שמקודם סידר ה"בעל דבר"‬ ‫לומר כן‪ .‬הרי שיש מושג כזה שצורך השעה‬ ‫את הדברים שהתרחשו לפנינו‪ ,‬ולא הספיק‬ ‫הוא לומר באופן זה או אחר‪ ,‬ואין מנוס‬ ‫לו הדבר שהיה עד עתה והתחיל בדרך‬ ‫ועצה אחרת אלא מלהגיד את הנצרך לומר‬ ‫ואופן חדש לגמרי‪ ,‬וכאשר כן הוא דרכו של‬ ‫כפי צורך השעה והענין העומד על הפרק‪.‬‬ ‫היצר ועבודתו‪ ,‬שבכל פעם הוא מחפש איך‬ ‫ירגישו טעם חדש וערב בעבירות ל"ע‪ ,‬ועל‬ ‫הקדמה ג’‪ ,‬שמעתי מאת מרן הסבא‬ ‫כן מקודם מטעים הוא לפני האדם כי דברים‬ ‫קדישא זי"ע‪ ,‬וכן שמעתי כעין זה מאת‬ ‫אלו הן מהמצוות הגדולות‪ ,‬עד שהעבירות‬ ‫הרה"ח ר’ מנדל השוחט ע"ה‪ ,‬מרגלא בפי‬ ‫נהיות עריבות ומתוקות לבני האדם‪.‬‬ ‫הסבא קדישא‪ ,‬כי דרך המחרחרי ריב‬ ‫יב‬ ‫בס''ד‬ ‫קטרוג למעלה ח"ו על שום יהודי‪ ,‬אמנם‬ ‫ויודע אני שישנם אנשים אשר יכנסו‬ ‫הרי איתא בגמרא באחד שרואה את חבירו‬ ‫וישמעו מפי דברים מבלי לשמוע את‬ ‫טובע במים אין החיוב להסתכן באופן שיש‬ ‫הקדמותי אשר הקדמתי כעת‪ ,‬אמנם לאלו‬ ‫חשש טביעה‪ ,‬כי חייך קודמין לחיי חבריך‪,‬‬ ‫אין אני מוצא חובה לנפשי להזהירם על כך‪,‬‬ ‫ולכן אני אומר שאין אנו מחויבים להיטבע‬ ‫כיון שכבר הקדמתי מה שיש לי לומר‪ ,‬ועל‬ ‫במים הזדונים עבור היראה מלגלות האמת‪,‬‬ ‫דעת אלו הדברים הנני ממשיך בדיבורי‪.‬‬ ‫ובאופן זה יוכל השקר להתלבש בלבושים‬ ‫כאלו עד שיתאפשר לחשוב על השקר‬ ‫וכעת נבוא אל הענין‪ ,‬ונבוא לבאר מהו‬ ‫שהוא תורת משה‪ .‬כיום מקום מגורי הוא‬ ‫הענין שציוה הקדוש ברוך הוא לאברהם‬ ‫בירושלים עיר הקודש תובב"א‪ ,‬ומקודם‬ ‫לשחוט את יצחק בנו לעולה‪ ,‬עוד יש‬ ‫כאשר קבעתי דירתי בכפר עטה הייתי‬ ‫להתבונן‪ ,‬מפני מה לא הבטיח הקדוש‬ ‫שם בחינה של ואנכי נותרתי לבדי‪ ,‬אמנם‬ ‫ברוך הוא את הבטחת ריבוי זרעו ככוכבי‬ ‫הן היום הרגשתי שהנני כאפס וכאין לגבי‬ ‫השמים עד אחר מלחמת המלכים‪ ,‬שאמר‬ ‫אנשי העיר‪ ,‬הן לגבי המסירות נפש של‬ ‫הכתוב ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי‬ ‫אנשי ירושלים‪ ,‬והן לגבי הכוחות שלהם‪.‬‬ ‫הנפש והרכוש קח לך‪ ,‬ויאמר אברם אל‬ ‫ואף שיש לי מעלה יותר משלהם כי הם‬ ‫מלך סדום הרימותי ידי אל ה’ אל עליון‬ ‫הצליחו לעמוד בכח הרבים‪ ,‬ואני הייתי‬ ‫קונה שמים וארץ‪ ,‬אם מחוט ועד שרוך‬ ‫לבדי בסייעתא דשמיא בזכות אבותי‪ ,‬אמנם‬ ‫נעל ואם אקח מכל אשר לך (בראשית י"ד‪,‬‬ ‫אצלם יש כח חזק של כח הרבים בלעה"ר כ"י‪.‬‬ ‫כ"א‪-‬כ"ג)‪ ,‬ומיד לאחר מכן הזכיר הכתוב‬ ‫אחר הדברים האלה היה דבר ה’ אל אברם‬ ‫הנה בענין המדינה‪ ,‬ובענין השם שהסט"א‬ ‫במחזה לאמר (שם ט"ו‪ ,‬א’)‪ ,‬ושם (פסוק ה’)‬ ‫ברוב חוצפתם ועזותם לקחו להם את‬ ‫נאמר לו הבט נא השמימה וספור הכוכבים‬ ‫השם המקודש ביותר המבטא את מקור‬ ‫אם תוכל לספור אותם‪ ,‬ויאמר לו כה יהיה‬ ‫הקדושה של "כנסת ישראל"‪ ,‬ולבטאות‬ ‫זרעך‪ ,‬והלוא כבר נתנסה בהרבה נסיונות‬ ‫בו את מקום התפשטות הכפירה והמינות‪.‬‬ ‫לפני כן ועמד בכולם ומה נוסף עתה‪.‬‬ ‫ועל דבר זה עצמו אם היו שומעים לפני‬ ‫כמאה שנה שהסטרא אחרא לקחה לעצמה‬ ‫הנני מנסה ככל האפשרות שלא לעורר שום‬ ‫יג‬ ‫בס''ד‬ ‫ונחשבו כמכובדים בקהל‪ ,‬עלו לתורה‬ ‫שם זה להתלבש בו כאילו היא מקור‬ ‫וקיבלו משרות חשובות כאילו לא היה‪,‬‬ ‫הקדושה‪ ,‬בוודאי שהיו קורעים כדין‪.‬‬ ‫הן גבירים והן בעלי בתים‪ ,‬והענין היה שם‬ ‫מלחמה לה’‪ ,‬באופן הנחוץ ביותר ששייך‬ ‫ובעוונותינו הרבים הצליחו לתפוס ולנגוע‬ ‫להעלות על הדעת‪ ,‬ולא יכולתי להתאפק‬ ‫ביותר‪,‬‬ ‫והחשובה‬ ‫העיקרית‬ ‫בנקודה‬ ‫ונשאתי שם דרשה ביום השבת‪ - ,‬וכהיום גם‬ ‫שתבטא את יסוד הסטרא אחרא ל"ע‬ ‫כן לא לדרשה קאתינא‪ ,‬רק כאשר הקדמתי‬ ‫רחמנא ליצלן‪ .‬ואנשים מתרגלים לזה‪ ,‬ובלי‬ ‫כי מכיון שחייך קודמין‪ - ,‬באתי להציל את‬ ‫בושה קוראים הם את מקום טומאתם בשם‬ ‫חיי נפשינו מרדת שחת‪ - ,‬וכמו שהנני רגיל‬ ‫זה‪ ,‬ואינם מרגישים שיש בכך חסרון כלל‪,‬‬ ‫להזכיר כי צעקתינו בחוצות זעקת השבת‬ ‫והיה מן הראוי שלפחות יכנוהו בשם "בית‬ ‫היא כדי שלא נשכח בעצמינו כי שבת היום ‪-‬‬ ‫הכיסא" או בלשון אחר‪ ,‬אמנם בשום אופן‬ ‫וזעקתי שם בדרשה ההיא‪ ,‬גיוואלד‪ ,‬יהודים‬ ‫אין להוציא דיבור כזה בלשון זה מן הפה‪,‬‬ ‫אייכם!!!‪ ,‬הרי רשעים הללו הדייטשן‪ ,‬הרגו‬ ‫תיבה קדושה כזו להפכה מן צד הקדושה‬ ‫וטבחו את הוריכם ואת כל משפחתכם‪ ,‬אב‬ ‫עד למקור צד הטומאה רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫ואם אח ואחות‪ ,‬וגם אתם בעצמכם הייתם‬ ‫תחת חרבו של מלאך המות זה לולי רחמי‬ ‫מלפני כעשרים ושמונה שנה ‪ -‬כמה שנים‬ ‫ה’ שהותירכם בין החיים‪ ,‬ואיך הרהבתם‬ ‫אחרי השחרור הייתי בדייטשלאנד לצרכי‬ ‫עוז לקחת את בתם של מלאך המות עצמו‬ ‫רפואה‪ ,‬שסבלתי ממיחושים שונים‪ ,‬ואמרו‬ ‫לאשה‪ ,‬היכן הוא השכל הפשוט‪ ,‬איך יכול‬ ‫לי שרפואתי תבוא ממקומות המרפא‬ ‫יהודי לישא את בתו של מלאך המות?‪.‬‬ ‫שבשם‪ ,‬ושהיתי בשבת קודש בעיר מינכן‬ ‫יצ"ו‪ ,‬ומצב היהדות היה שם ירוד ביותר‪,‬‬ ‫וכאן לענינינו‪ ,‬הרי גדול המחטיאו יותר‬ ‫עד כדי כך שהיו שם יהודים אשר מלפנים‬ ‫מן ההורגו‪ ,‬כבר שלשה דורות שהרשעים‬ ‫באו מבתים חשובים (יודישע אידן פון דער‬ ‫הללו מענים אותנו‪ ,‬ומנסים לצוד ברשתם‬ ‫היים) שהתחתנו עם נכריות רחמנא ליצלן‪,‬‬ ‫יד‬ ‫בס''ד‬ ‫ונראה לבאר זאת על פי הידוע מספרים‬ ‫את נפשותינו ונפש בנינו‪ ,‬ואפילו בזמן‬ ‫הקדושים שבני ישראל היו משוקעים אז‬ ‫שבית המקדש היה קיים‪ ,‬כאשר הדור היה‬ ‫במ"ט שערי טומאה‪ ,‬ואילו היו נשארים‬ ‫מלא קדושה‪ ,‬תנאים ואמוראים‪ ,‬הצליחו‬ ‫שם עוד רגע אחד לא היו יכולים להינצל‪,‬‬ ‫הבריונים להחריב את בית מקדשינו‪ ,‬וגם‬ ‫וכל זה ידוע לכל‪ ,‬אך כעת אחדש דבר‬ ‫כהיום הצליחו בריונים אלו לעכב את‬ ‫שאין יודעים‪ ,‬במה שמן הראוי להתבונן‪,‬‬ ‫ביאת הגואל‪ ,‬וברוך ה’ שישנם בירושלים‬ ‫שהרי סבלו את הכל והשתקעו במ"ט‬ ‫עיר הקודש קומץ יהודים יראים ושלמים‪,‬‬ ‫שערי טומאה‪ ,‬וכי מה יוסיף תת עוד רגע‬ ‫וגם בשאר הערים ישנם עדיין קומץ קטן‬ ‫אחד של טומאה‪ ,‬שלא היה באפשרותם‬ ‫של יראי ה’‪ ,‬אמנם הרבה יש להתאונן איך‬ ‫לסבלו‪ ,‬ולכאורה הדבר צריך ביאור‪.‬‬ ‫נראה המצב בכל ערי הארץ‪ ,‬אי אפשר‬ ‫להשיג ולתפוס בשכל האנושי את גודל‬ ‫והענין הוא‪ ,‬כי שער הנו"ן הוא שער‬ ‫הכאב‪ ,‬כבר שלשה דורות שהשמידו הני‬ ‫המינות‪ ,‬ואם היו נכנסים בשער זה היו‬ ‫בריוני רשיעי‪ ,‬על ידי מלאך המות זה כבר‬ ‫מאבדים הכל‪ ,‬שכל עוד שלא היתה בהם‬ ‫השתמדו שלשה דורות בישראל‪ .‬ואיך יתכן‬ ‫ארס המינות עדיין החזיקו בגדרי אבותם‪,‬‬ ‫לחשוב כלל שמלאך המות זה יעזור לקיום‬ ‫וכל זמן שאחזו בגדרים אלו הרי דרשו‬ ‫התורה הקדושה? הרי בשלשה דורות הללו‬ ‫במדרש מפני ארבעה דברים נגאלו אבותינו‪,‬‬ ‫כבר הצליחו להשמיד מיליאנען נשמות‪,‬‬ ‫והוא יעזור לקיום התורה? וכי מכספם‬ ‫אמנם חלילה וחלילה ברגע אחד של מינות‬ ‫וזהבם תתקיים תורתינו הקדושה? איך‬ ‫היו מאבדים את שרשרת הדורות‪ ,‬כל מה‬ ‫אפשר להסתכל עם עיניים עיוורות כאלו?‪.‬‬ ‫שקיבלו מאת הוריהם וזקניהם‪ ,‬ואת כל‬ ‫העולם‪ ,‬ואת כל מצב יהדותם היו מאבדים‪,‬‬ ‫על הכתוב ברוך ה’ אשר הציל אתכם מיד‬ ‫ומכל אלו לא היה נשאר שום זכר‪( ,‬עס‬ ‫מצרים ומיד פרעה (שמות י"ח‪ ,‬י’) כתב‬ ‫וואלט געווארן אויס אויס אלעס ל"ע)‪,‬‬ ‫המהרש"א (ברכות נ"ד ע"א ד"ה ברוך ה’)‬ ‫ואפילו קצת היהדות שנשאר בלב אם‬ ‫כי למאן דאמר שברכה צריכה שם ומלכות‬ ‫נופלים לדרך המינות הרי היתה היהדות‬ ‫אשר הציל אתכם וגו’ מתחת יד מצרים‬ ‫מתקיימת בדרך מינות‪( ,‬און אפילו די‬ ‫הוא במקום מלכות כי מלכותו בכל משלה‪.‬‬ ‫טו‬ ‫בס''ד‬ ‫במצרים שוב לא היו זוכים למלכות שמים‪,‬‬ ‫יודישקייט ווערט ל"ע פון דרך המינות)‪,‬‬ ‫שיצאו ברגע האחרון משם לפני התגלות‬ ‫ובאמת הייתי יכול להרחיב עוד‪ ,‬ולהסביר‬ ‫שער הנו"ן שבטומאה‪ ,‬ועל ידי כך זכו לגילוי‬ ‫יותר באר היטב בביאור הדברים‪ ,‬אך אין‬ ‫מלכות שמים בעולם‪ ,‬ולקבלת מלכותו‬ ‫רצוני לדבר באריכות מנושאים אלו‪.‬‬ ‫עליהם במתן תורה‪ .‬ובשער זה אנו נמשכים‬ ‫כעת בעוה"ר‪ ,‬וחס ושלום נגיעה ונטיה‬ ‫אמרו בגמרא (סוטה מ"ט ע"א) כי בעיקבתא‬ ‫קלה למלכות המינות אף כחוט השערה‬ ‫דמשיחא המלכות תיהפך למינות‪ ,‬ואם‬ ‫מגרשת את מלכות שמים מן העולם‪.‬‬ ‫היינו מקבלים את הדברים בהבנה זו‪ ,‬שאצל‬ ‫מלכות זו מתקיימת מאמרם שתיהפך‬ ‫ובזה אפשר לפרש שדבר זה היה הנסיון‬ ‫למינות‪ ,‬שכל מלכותם היא מינות וכפירה‪,‬‬ ‫אצל אברהם עם מלך סדום‪ - ,‬שהרי‬ ‫והיינו יודעים ומתבוננים שאף פסיעה גסה‬ ‫מעשה אבות סימן לבנים‪ ,‬ותורתינו‬ ‫אחת אסור ללכת בשלוות הנפש כי שאני‬ ‫הקדושה אינה סיפורי מעשיות‪ ,‬כי אם‬ ‫מינות דמשכא‪( ,‬מען טאר א פסיעה גסה‬ ‫תורה מלשון הוראה‪ ,‬ואם היה אברהם‬ ‫נישט אדורך גיין נארמאל‪ ,‬ווייל שאני מינות‬ ‫נהנה מנכסים ההם שהשתייכו למלך‬ ‫דמשכא)‪ ,‬הרי בוודאי שכבר היינו נושעים‬ ‫סדום ר"ת ס"מ‪ ,‬לא היה שום אפשרות‬ ‫ונגאלים‪ ,‬וכמו שאמר רבי עקיבא כאשר‬ ‫בעולם שייצא גילוי כבוד מלכות שמים‬ ‫ראה שועל יוצא מבית קדשי הקדשים‬ ‫מבניו ודורותיו אחריו‪ ,‬ולכן כל עוד שלא‬ ‫(מכות כ"ד ע"ב)‪ ,‬שמכיון שדבר זה נתקיים‬ ‫עמד בנסיון זה לא היה יכול לזכות לבנים‪.‬‬ ‫בוודאי יתקיימו שאר ההבטחות והנביאות‬ ‫שניבאו הנביאים על הגאולה השלימה‪ ,‬כן‬ ‫ואיזה פשט יש לזה כי כאשר כולם מודים‬ ‫הוא היום כאשר כבר נתקיימו דברי חכמים‬ ‫כבר שאין שום אפשרות לפעול מלבד‬ ‫במה שאמרו על עיקבתא דמשיחא‪ ,‬שהרי‬ ‫לקיחת כספים‪ ,‬האם על ידי לקיחת כספים‬ ‫מלכות המינות כבר השתלטה עלינו‪ ,‬הרי‬ ‫מצד הטומאה אפשר לגלות את כבוד שמים‬ ‫הזמן גרמא שכבר נזכה לפעמי משיח‪.‬‬ ‫בעולם? ובשביל לקיחת כספים לוקחים את‬ ‫התורה לגרש על ידה את כבוד שמים‪ ,‬מי‬ ‫שכתב‬ ‫מה‬ ‫להבין‬ ‫אפשר‬ ‫ובדברינו‬ ‫ביקש זאת מהם? הרי מי הוא נותן התורה?‬ ‫במהרש"א‪ ,‬שאם היו נשארים עוד רגע‬ ‫טז‬ ‫בס''ד‬ ‫כן אין הפירוש שמחמת ידיעתם וגדלותם‬ ‫הקדוש ברוך הוא נתן לנו את תורתו‪ ,‬כדי‬ ‫בתורה יודעים הם האמת‪ ,‬כי השוחד‬ ‫שנגלה על ידה את כבודו בעולם! ובאים‬ ‫יעור עיני חכמים‪ ,‬ואיני אומר על אחד‬ ‫ומגרשים את השי"ת ח"ו כאילו עבור התורה‬ ‫שכן הוא‪ ,‬אבל אין זאת ראייתי היחידה‪.‬‬ ‫וקיומה? הרי מי נתן לנו את התורה?‪.‬‬ ‫הייתי פעם בר"ח בתפילה אצל הרה"ק‬ ‫אחרים‬ ‫דיבורים‬ ‫לדבר‬ ‫ברצוני‬ ‫אין‬ ‫מסאטמאר זי"ע ואחר התפילה נכנסו‬ ‫ומפורשים יותר‪ ,‬כדי שלא יתפרשו דברי‬ ‫אליו הבחורים שאספו מעות‪ ,‬וכבר לא‬ ‫ח"ו כאילו כוונתי לדבר זה או אחר‪ .‬אמנם‬ ‫היה אז בקו הבריאות‪ ,‬והיה צריך לראות‬ ‫דבר זה אני אומר‪ ,‬שבאים ומוכרים את‬ ‫באיזה שמחה קיבל המעות‪ ,‬ובאיזה‬ ‫התורה הקדושה עבור בצע כסף‪ ,‬והאם‬ ‫סבר פנים יפות קיבל פניהם כמו שהיה‬ ‫עבור כסף ימכרו ח"ו את כבוד השי"ת?‬ ‫צריך להשיא ארבע בנותיו או שאין‬ ‫וכאשר עמד אברהם אבינו בנסיון זה‬ ‫לו הוצאות לשבת‪ ,‬ואין יכולים לתאר‬ ‫הוציאו הקדוש ברוך הוא מחללו של עולם‬ ‫כיצד יכול אדם בשנותיו להראות חדוה‬ ‫והגביהו למעלה מן הכוכבים‪ ,‬וכמו שפירש‬ ‫לנערים ששימחו אותו בכמה דאלער‪,‬‬ ‫רש"י‪ ,‬ורמז בכך‪ ,‬כי אברהם מנהיג את‬ ‫כך היו עמלים למען התורה הקדושה‪,‬‬ ‫העולם מעל השמים‪ ,‬ולמעלה מדרך הטבע‪.‬‬ ‫וכך יכולים להקים מקומות קדושים‪.‬‬ ‫ברצוני שיזכרו טוב את ההקדמות‬ ‫אין אני רוצה ח"ו שכר על שום דבר וכמו‬ ‫שהקדמתי לדיבורי‪ ,‬מכיון שאגיד כאן‬ ‫שאני אומר תמיד שמה שהשי"ת נותן שכר‬ ‫דיבורים שלא ינעמו לחלק מן האנשים‬ ‫עבור לימוד התורה הוא החסד הגדול‬ ‫שישמעו אחר כך מה שאמרתי כעת‪ ,‬אמנם‬ ‫ביותר מאת ה’‪ ,‬כי מה לנו טוב מלימוד‬ ‫אני מחויב לגלות את האמת‪ ,‬ולא הייתי‬ ‫התורה שעוד צריך לתת שכר על זה‪,‬‬ ‫סובר שכן הוא האמת אם לא היה לי הוכחות‬ ‫ואין חסד גדול יותר מזה‪ ,‬ומה גדול חסד‬ ‫בזה בהרבה דברים השקר והסמיות עיניים‪,‬‬ ‫ה’ ששלחני שלושים שנה לגור במקומות‬ ‫אני יודע שהאנשים ההם העומדים לימינם‬ ‫כאלו‪ ,‬והייתי יכול גם לקחת כספים‪ ,‬והיה לי‬ ‫של מקבלי הכספים הם אנשים היודעים‬ ‫יותר קל לנהל תלמוד תורה וישיבה הרבה‬ ‫ללמוד הרבה יותר ממני‪ ,‬אמנם אף על פי‬ ‫יז‬ ‫בס''ד‬ ‫מיד גוזזים‪ ,‬כי הס"א מפטמת את הקדושה‬ ‫שנים‪ ,‬אבל את עצמותי השקעתי ובהרבה‬ ‫כדי שאח"כ יוכל ל"ע הכל לעבור אליה‪ ,‬ולי‬ ‫מקומות הייתי יכול לצאת בבושה וחרפה‬ ‫ברור כשמש שאם לא היו לוקחים כסף לא‬ ‫בזה ובבא‪ ,‬כדי שאוכל לנהל את התלמוד‬ ‫היתה המדינה מחזקת יותר מכמה שנים‪.‬‬ ‫תורה רק במעות מצד הקדושה‪ ,‬ושני‬ ‫העולמות סיכנתי כל השנים כדי שאוכל‬ ‫וכדי לפעול שלא יגזרו הרשעים שלא‬ ‫לחנך את בני ישראל על טהרת הקודש‪.‬‬ ‫להניח תפילין וכדומה על זה די במזרחי‪,‬‬ ‫שהם אין חושבים על השלוש שבועות‬ ‫ויבואו ויתווכחו איתי אותם האנשים‬ ‫ויש להם את התירוצים השקריים על זה‪,‬‬ ‫שיכולים להיכנס לבית הכיסא של‬ ‫ודי בזה כי יותר מזה גם הם אינם עושים‪,‬‬ ‫הפארלאמענט ושם לייצג את כלל ישראל‪,‬‬ ‫ומהפכים את כל כלל ישראל מאמונה‬ ‫והכל בעבור בצע כסף‪ ,‬ואפילו הגדולים‬ ‫בה’ בגאולה אמיתית‪ ,‬וכמו שרואים‬ ‫שבהם יש להם גם ספרים שחורים‪ ,‬כי אנו אין‬ ‫שהציונים התחילו עם המדינה עוד‬ ‫רוצים עבור תאוות בצע להיות לנו שייכות‬ ‫בנעוריי כשעוד לא ידעו שחלק מדרכם‬ ‫עם מינים ואפיקורסים ל"ע‪ ,‬ומה יהיה כי‬ ‫הוא שלא להניח תפילין‪ ,‬ואמרו רק דבר‬ ‫ישאלך בנך מחר לאמר‪ ,‬שלא יבינו הבנים‬ ‫אחד שצריך ארץ ישראל וצריך מדינה‪,‬‬ ‫מה זאת איזה חינוך זה‪ ,‬האם הם מקימים‬ ‫ודבר זה פעפע בהרבה מישראל ואפשר‬ ‫את התורה והרי הם מינים ואפיקורסים‪.‬‬ ‫בזה לראות כמה גדול כוחו של שטן‪ ,‬אבל‬ ‫באמת הפשט של המדינה שנועדה לברר‬ ‫והייתי טוען בשנים הראשונות בכפר עטה‬ ‫את הבירור‪ ,‬והרבה מבני ישראל נופלים‬ ‫כשאמרו לי אנשים שאין יכולים להעמיד‬ ‫בה ורחמנות גדולה על כל הנפשות‪.‬‬ ‫כך תלמודי תורה‪ ,‬אמרתי שטוב יותר‬ ‫שלא ילמדו‪ ,‬ורק האב ילמד את בנו א"ב‬ ‫ולזה אמר השי"ת אמר קח נא את בנך את‬ ‫ועברי ויותר לא ילמדו‪ ,‬כי מדוע צריך‬ ‫יחידך וגו’ והעלהו שם לעולה (בראשית‬ ‫ללמוד כי לחזק את כח הס"א‪ ,‬כמבואר‬ ‫כ"ב‪ ,‬ב’)‪ ,‬כי אם אין אתה נותן לי את בנך‬ ‫בתניא כי קליפת נוגה היא הממוצעת בין‬ ‫כולו למעני אינך צריך לבנים כמו שאמרתי‬ ‫קליפות הטמאות לגמרי‪ ,‬וכפי המבואר‬ ‫למעלה‪ .‬ושם היה טענות עלי מדוע לא‬ ‫ביערות דבש על פדה עמך מעזים צאנך‬ ‫יח‬ ‫בס''ד‬ ‫מר בריה דרבינא‪ ,‬כי מטא לערבות בריך‬ ‫הרשיתי ללמוד לימודי חול על הלשון‬ ‫ברוך שעשה לי נס בערבות ובגמל כי מטא‬ ‫הטרפה שלהם‪ ,‬ועוד כאלו ענינים‪ ,‬והשי"ת‬ ‫לרסתקא דמחוזא בריך ברוך שעשה לי נס‬ ‫אמר לאברהם אני נותן לך את יצחק רק‬ ‫בגמל ובערבות‪ ,‬ומביא הרא"ש מזה ראיה‬ ‫אם תתנהו לי לגמרי שיהיה שלי‪ ,‬ואם אתה‬ ‫שבהגיע אדם למקום שנעשה לו נס צריך‬ ‫מוסר את הנפש על הקדושה זהו ראיה שכל‬ ‫לכלול כל הניסים‪ ,‬והיום הזה הוא יום‬ ‫הענינים שלך הם אמת‪ ,‬ואם לא תדע שח"ו‬ ‫הודאה על שני הדברים‪ ,‬גם מה שנצלנו‬ ‫אין השורש טוב‪ ,‬ואפילו על אברהם אבינו‬ ‫בבוכנוואלד וגם שהיה לי בארץ ישראל‪,‬‬ ‫היה יכול ה’ לומר כך‪ ,‬ומה נעני אנן אבתריה‪,‬‬ ‫והקב"ה שעזר והראה בשני הפעמים‪ ,‬כי‬ ‫ואיני רוצה לעורר קטרוג‪ ,‬כי אחר נסיונות‬ ‫מי שה’ רוצה הוא שומר‪ ,‬שיעזרנו הלאה‬ ‫גדולות ומרות כאלו שהוריד השטן ל"ע‬ ‫שנזכה כולנו להישאר באמונה שלמה‪.‬‬ ‫והחושך הגדול של אוישוויץ שהיה חורבן‬ ‫העולם‪ ,‬ואחרי הסתרה גדולה כזאת אין זה‬ ‫איתא בגמרא (שבת ל"א ע"א) כי אחד‬ ‫חידוש שקשה לעמוד בניסיונות הגדולים‪.‬‬ ‫מהשאלות ששואלים בבי"ד של מעלה הוא‬ ‫נשאת ונתת באמונה‪ ,‬ובימי הגמרא היה‬ ‫ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה’‬ ‫לזה פשט ואח"כ היה לזה ג"כ פשט‪ ,‬ובכל‬ ‫א‪-‬ל עולם (שם כ"א‪ ,‬ל"ג)‪ .‬לכאורה קשה‬ ‫דור יש לזה פשט לפי הדור‪ ,‬כי לכאורה‬ ‫להבין שלכאורה רק במקום שיושבים‬ ‫צריך ביאור כי האם נושאים ונותנים‬ ‫יכולים לעשות השראת השכינה אבל כיצד‬ ‫באמונה‪ ,‬האם זה מסחר שצריך לעסוק בזה‬ ‫נהיה בזה א‪-‬ל עולם על כל העולם‪ ,‬אלא‬ ‫ומה הכוונה "נשאת ונתת באמונה"‪ ,‬ואפשר‬ ‫ראיה שבמקום שבני ישראל מתאספים‬ ‫לומר כי בדור הזה עולה על יהודי חוץ‬ ‫יחד ויש השראת השכינה אפשר להמשיך‬ ‫לארץ שרואים את הכפירה המרה שנעשה‬ ‫שהיה א‪-‬ל עולם‪ ,‬וכשאברהם אבינו‬ ‫כאן בארץ ישראל‪ ,‬והם יודעים שבכספם‬ ‫קרא שם בשם ה’ שיש מקום שאנשים‬ ‫הם יכולים להציל שהקדושה תוכל להתגבר‬ ‫יושבים יחדיו נהיה ה’ א‪-‬ל עולם‪.‬‬ ‫ולהכניע את הסט"א‪ ,‬ובשמים ישאלו לכל‬ ‫אדם נשאת ונתת באמונה האם היה לך איזה‬ ‫אודה ה’ שעשה את כל הניסים והנפלאות‬ ‫עסק עם אמונה? האם עשית משהו שבני‬ ‫איתנו‪ ,‬ואיתא בגמרא (ברכות נ"ד ע"א) על‬ ‫יט‬ ‫בס''ד‬ ‫ולהיות מן הנותנים והעוסקים בזה‬ ‫ישראל ישארו באמונה? או שהשארת את‬ ‫שיוכל הקדושה להתגבר בכל פרט ממש‪.‬‬ ‫מוסדות התורה תחת עינוי בעבור חמדת‬ ‫ממונך? והרי היית יכול ע"י כספך להציל‬ ‫כמו שהיום הזה נשאר לכל שנה לשוחח‬ ‫את האמונה שלא יפלו בני ישראל לסט"א‪.‬‬ ‫מפלאות הקב"ה ה’ יעזור שגם היום‬ ‫יהיה יום שכל ישראל שצריכים לראות‬ ‫והאנשים הגרים כאן צריכים גם כן לתת דין‬ ‫חסדים ונפלאות בכל הענינים באופנים‬ ‫וחשבון ולחשוב מהיכן המוסדות קיימים‪,‬‬ ‫טובים‪ ,‬שכולם יזכו לראות היום ניסים‪,‬‬ ‫והאם אין חיים בביתם ברווח באופן שהיו‬ ‫כדאיתא מהרה"ק מלובלין זי"ע‪ ,‬כי לא‬ ‫יכולים בזה הממון לעזור למוסדות‪,‬‬ ‫תקום פעמיים צרה ויום שאירע בו צרה‬ ‫והאנשים בארץ ישראל צריכים גם לחשוב‬ ‫אין זה אומר שהיום הוא יום רע‪ ,‬אבל יום‬ ‫מזה אינם פטורים מהענין של נשאת ונתת‬ ‫שנזדמן לו נס נקל לבוא עוד נס מעין זה‪.‬‬ ‫באמונה‪ ,‬ואין די בזה שתולים מודעות נגד‬ ‫הבחירות‪ ,‬אלא צריך להשים ידו בפעולה‪,‬‬ ‫כ‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דעת תורה‬ ‫דרעוין‬ ‫רעוא‬ ‫תשפ”וזיעוכי"א‬ ‫וישבדאמונה‬ ‫בעל רזא‬ ‫פרשת‬‫רביה"ק‬ ‫שב”ק‬‫מכ"ק מרן‬ ‫לשלטון הכופר בארה"ק‬ ‫בבחירות יצ”ו‬ ‫בחומר האיסור להשתתף‬ ‫בעיר בית שמש‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫זהות והן שלא יהיה לו שום שייכות בזה‬ ‫ס’איז נישט אויסגעקומען צו רעדן די‬ ‫בעש”ט‪ ,‬ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪ ,‬בזכות שב”ק‪,‬‬ ‫בשום אופן שבעולם‪ ,‬ובאמת ידוע כל‬ ‫וואך פון דע ענין (בחירות הטמאות)‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה‬ ‫הדברים שנאמר‪ ,‬אבל נחזור עליהן כדי‬ ‫מקום‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו‬ ‫וואס גייט זיין די וואך דא‪ ,‬אבל אי אפשר‬ ‫בסטמבול‬ ‫הבעש”טבבחירות‬ ‫וכשהיהשמשתתף‬ ‫ברש”י‪,‬‬ ‫בהן‪ ,‬דמי‬ ‫עיי”ש‬ ‫להתחזק‬ ‫קבוצה‬ ‫דיש עדיין‬ ‫למחות על‬ ‫הצדיקים‪ ,‬ב״ה‬ ‫שצריכים‬ ‫להתעלם מזה‬ ‫זה‪ ,‬כל‬ ‫תנאים‪,‬‬ ‫שהיהעםלהםאלונשמת‬ ‫ששולחים‬ ‫יונגע לולייט‬ ‫שייכות‬ ‫ראה‬ ‫הרי יש‬ ‫הזמן‪,‬‬ ‫אחריבכלל‬ ‫בשעה‬ ‫להוסיף‬ ‫לשמועשיש‬ ‫רואה מה‬‫שרוצים‬ ‫הודים ואיני‬ ‫י זה‪,‬‬ ‫דברנו‬ ‫וכברשל‬ ‫הנשים‬ ‫דשלוחו‬ ‫צניעות‬ ‫רח"ל‪,‬‬ ‫מגודל‬ ‫המינים‬ ‫בכנסת‬‫לישבשזה‬ ‫ואמר‬ ‫בס”ג‪,‬‬ ‫וידועולשבת‬ ‫שבית דין‬ ‫השבת‬‫את הוא‬‫מקובל‬‫להאריך‬ ‫דהלא דבר‬‫ורוצים‬ ‫המשלחים‬ ‫השמים‬ ‫(קידושין מא‪ ),‬הן‬ ‫צניעות‪ ,‬ומן‬ ‫בשבת כמותו‬ ‫הקודם מענין‬ ‫אדם‬ ‫של ללכת‬ ‫תשובה‬ ‫איסור‬ ‫בירושליםס”גהוציא‬ ‫הוא זמן‬ ‫הגדולהזמן של‬‫והנה זה‬ ‫והן כל אלו שחתמו והן כל אחד שמכניס‬ ‫לבחירות‪ ,‬דער הייליגער סאטמאר רב ז"ל‬ ‫נסתבב שנדבר מזה‪ ,‬כידוע מאא”ז הה”ק‬ ‫ומה תכליתה דהנה אחז”ל‪ ..‬תשובה קדמה‬ ‫צעטיל‪ ,‬צריך לדעת שהוא יושב שם בכנסת‬ ‫האט ארויסגעגעבן א איסור גמור‪ ,‬דער‬ ‫מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל‬ ‫לעולם‪ ,‬וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל‬ ‫המינים אפי’ ששלח אחרים מ"מ שלוחו של‬ ‫הייליגער טאטע ז"ל האט אויכעט געזאגט‬ ‫במקוםוכפי‬ ‫יושב הוא‬ ‫בשלימות‬ ‫[המעשה‬ ‫והוא כאילו‬ ‫כמותו ממש‬‫הצעיפים‪,‬‬ ‫אדם‬ ‫שנתן‬ ‫תשובה‪,‬ס’איז‬ ‫דיש דרך‬ ‫געקומען‪ ,‬אז‬ ‫לשרשה‪ ,‬ס’איז‬ ‫אלעמאל ווען‬‫בחזרה‬ ‫במקוםאמו‬ ‫אפיקורסותמטת‬ ‫הכ”מ לפני‬ ‫במקום‬‫רביה”ק‬ ‫שסיפר‬ ‫תועבה רח"ל‬ ‫בסה”ק‬ ‫ולחם מאד‬‫וכמו”ש‬ ‫תשובה‬ ‫אופנים‪,‬‬ ‫של בכמה‬ ‫זמןגמור‬ ‫השי”ת‬ ‫איסור‬ ‫א‬ ‫הצה”ק‬ ‫בת (של‬ ‫שפרה‬ ‫המטרה‬ ‫מרתדכל‬ ‫השם‪,‬‬‫הצדקנית‬ ‫הרבנית‬ ‫שעוקרים שם‬ ‫להשתתף‪,‬מים‬ ‫בעל באר‬ ‫ללכת‬‫זקה”ק‬ ‫שלהו"א‬ ‫שבת‪,‬‬ ‫בכלל‬ ‫של שיש‬ ‫סידורו‬ ‫כנגד זה‬ ‫חופה‬‫לעקור‬ ‫שהיהבכדיאיזה‬ ‫הטמאה) היה‬ ‫חייםהמדינה‬ ‫מרדכי ע”ה‪,‬‬ ‫הקמת‬‫רבי‬ ‫חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר צפת‬ ‫שם השם ולשכוח שיש אלקי ישראל וע"ז‬ ‫המשפחה‬ ‫מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל‬ ‫בשבועאנוזועלז”ך‬ ‫ובאמת אין מה להוסיף דסומכים‬ ‫ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה‬ ‫עובדים כבר שבעים שנה בכל יום מרובה‬ ‫צדיקים הקודמים זיי האבן געאסערט [שהם‬ ‫בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים‬ ‫כסלו‪ ,‬שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת‬ ‫מחבירו‪ ,‬ובזה שיושבים שם בין רשעים‬ ‫אסרו]‪ ,‬אלא דהיות שיש להבדיל אצל‬ ‫חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה‬ ‫ס”ג של שבת קודש‪ ,‬א”כ כ”ש וודאי שאותן‬ ‫ארורים ימח שמם‪ ,‬דהרי ממש כאילו הוא‬ ‫אחרים חוב קדוש להשתתף‪ ,‬לכן יש חוב‬ ‫לעשותאבל‬ ‫להתיישבבלע”ז‪,‬‬ ‫צריכיםסאמעט‬ ‫בצד‪ ,‬של‬ ‫אחת ולכן‬ ‫שורה‬ ‫יושב שם‪,‬‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫בשבתאונזערע‬ ‫אונזערע יותר‬ ‫צדיקים פון‬ ‫שיושבים‬ ‫יהודים‬ ‫קדוש פון‬ ‫כמובן‬ ‫הצניעותבמקום‬ ‫בתכליתהייתי יושב‬ ‫הנפש‪ ,‬האם‬ ‫חשבוןהכל‬ ‫היה‬ ‫להם‬‫יש הן‬ ‫להקב”ה‪,‬ילךוממילא‬ ‫להשתתף‬ ‫להיפך שלא‬ ‫מנהיגיםיותר‬ ‫מתקרבין‬ ‫וועלכעאמר‬ ‫עריות‪ ,‬נ”ע‬ ‫רבינומקוםהקדוש‬ ‫מקוםבזה‬ ‫פריצות‬ ‫וכשהרגיש‬ ‫תועבה‬ ‫כתי’‬ ‫בפרשתן‬ ‫תעודת‬ ‫וע‪,‬ישלח‬ ‫לכלוהןהשב‬ ‫שלא‬ ‫בשמים‬ ‫בעצמו‬ ‫כח ילך‬ ‫שלא‬‫יותר‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫כא‬ ‫בס''ד‬ ‫ביז משה רבינו די תורה‪ ,‬וכמו שלא יכולים‬ ‫מענטש קען נעמען אויף זיך אן אחריות‬ ‫על דברים אחרים לסמוך על זה או פלוני‬ ‫אריינצוגיין זיצן אין אזא מקום‪ ,‬ובזה‬ ‫זה‪ ,‬עם היתרים שונים הכא נמי כל אחד‬ ‫שמשתתף הרי הוא כמו השליח ושלוחו של‬ ‫שהפיל עצמו תחת המנהיגים (עד משה‬ ‫אדם כמותו כמו שהוא יושב בעצמו שם‪,‬‬ ‫רבינו) אז אפי’ בספק ספיקא נכנס בגדר‬ ‫של מחשבת מינות אם חושבים רגע אחד‬ ‫ולכן צריכין להתחזק היטב ולהודות‬ ‫אפשר אהין אפשר אזוי אפשר דאך‪,‬‬ ‫להשי"ת ברוך אלקינו שהבדילנו מן‬ ‫התועים ונתן לנו תורת אמת אונז האבן‬ ‫דער אייבערשטער זאל העלפען מען זאל‬ ‫נישט ב"ה קיין שום שייכות נישט די אלע‬ ‫זוכה זיין אלע צו קענען מקדש שם שמים‬ ‫יאהרן מיט די אלע רשעים ארורים‪ ,‬אין‬ ‫זיין ברבים ס’איז דא גענוג געלט אויף די‬ ‫אויב מ’דארף אויפהאלטן ישיבות האט‬ ‫וועלט ס’איז דא גענוג מיליאנען מיליאנען‬ ‫דער הייליגער טאטע ז"ל געזאגט למה‬ ‫געלט אויף די גאנצע וועלט וואס מען קען‬ ‫אין אתם לומדים ממני שנסעתי מעיר‬ ‫אויסהאלטן מוסדות התורה‪ ,‬מ’זעהט דאך‬ ‫לעיר ומכפר לכפר לעשות מעות (לצורך‬ ‫אז ס’איז דא אסאך מוסדות התורה וואס‬ ‫המוסדות שהיו לו בכפר עטה עטה"ק)‬ ‫זיי האלטען זיך אויס אן זייערע טרייפענע‬ ‫ולא על זה צריכים לשבת שם (בכנסת‬ ‫געלטער‪ ,‬גרויסע מוסדות גרויסע ת"ת אין‬ ‫המינים) שיכלו להחזיק את התורה‪ ,‬שאין‬ ‫גרויסע ישיבות האלטען זיך אויס אן זייערע‬ ‫יכולים להחזיק תורה בכוח של סטרא‬ ‫געלטער ס’איז נישטא קיין שום תירוץ‬ ‫אחרא וכח של רשעים‪ ,‬דזהו אין הפי’ של‬ ‫שבעולם אז מ’זאל ווערן א שותף רח"ל‬ ‫תורה‪ ,‬ובעווה"ר מוכרחים לעורר על זה‪,‬‬ ‫מיט אזם מקום תועבה‪ ,‬דער אייבערשטער‬ ‫אאמו"ר הק’ ז"ל היה מדבר ע"ז וכן צדיקים‬ ‫זאל העלפן מ’זאל זוכה זיין באמת סאיז‬ ‫הקודמים ז"ל והיות שיש טשטוש המוחות‬ ‫זאל ארויסקומען א קידוש שם שמים ויהי‬ ‫גדולה ונורא שיש שנופלים לספיקות רח"ל‬ ‫חלקנו עמהם עם מקדשי השם וואס זיי‬ ‫אפשר יא אפשר נישט‪ ,‬דארף מען וויסן‬ ‫געבן ארויס א קלארע דעת תורה מ’זאל‬ ‫אונז האבן מיר א’ אויסגעראטענע וועג‬ ‫זוכה זיין אלע אינאיינעם קענען צו מקבל‬ ‫פון אונזערע רבי’ס פון אונזערע מנהיגים‬ ‫זיין פני משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ‪.‬‬ ‫ביז משה רבינו‪ ,‬וואס מ’האט מקבל געווען‬ ‫כב‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דרעוין‬ ‫רעוא‬ ‫דברי תורה‬ ‫שליט"א‬ ‫עט"ר תשפ”ו‬ ‫רבינו וישב‬ ‫פרשת‬ ‫מרן‬ ‫מכ"ק‬ ‫שב”ק‬ ‫יצ”ו תשע"ח לפ"ק‬ ‫בעיר בית שמש‬ ‫פ' לך‬ ‫מתוך דא"ח רעוא דרעוין‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫שהיה רעב בתחילה ונשאר הביטחון כנ"ל‪,‬‬ ‫ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה‬ ‫בעש”ט‪ ,‬ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪ ,‬בזכות שב”ק‪,‬‬ ‫ואמנם הרמב"ן חולק ע"ז ע"ש]‪ ,‬ועבדום‬ ‫לגור שם כי כבד הרעב בארץ (בראשית‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה‬ ‫וענו אתם ארבע מאות שנה (בראשית טו‬ ‫מקום‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו‬ ‫יב’ ) וצריך לדעת למה כפל הלשון ויהי‬ ‫בסטמבול‬ ‫הבעש”ט אברהם‬ ‫וכשהיה היה צריך‬ ‫להבין למה‬ ‫ברש”י‪,‬‬ ‫עיי”שוצריך‬ ‫יג)‬ ‫קבוצה‬ ‫עדייןויהי כי‬ ‫ב״ההי’דיש‬ ‫יכול לומר‬ ‫הצדיקים‪,‬‬ ‫הרעב‪,‬‬ ‫כל ‪ -‬כי כבד‬ ‫זה‪ ,‬רעב‬ ‫תנאים‪,‬‬ ‫נשמת‬ ‫במצרים‪,‬‬ ‫יהיולהם‬ ‫בעינוי‬ ‫שהיה‬ ‫לייטשבניו‬ ‫אבינויונגע‬ ‫לדעת‬ ‫ראה‬ ‫הזמן‪,‬‬ ‫אברהם‬‫אחרי‬ ‫בשעה‬ ‫וי"ל כי‬ ‫לשמועוגו’‪,‬‬ ‫בארץ וירד‬‫שרוצים‬ ‫הודים הרעב‬ ‫י כבד‬ ‫דברנו‬ ‫טובהוכבר‬ ‫שיולד‬ ‫הנשים‬ ‫צניעות‬ ‫בשורה‬ ‫שנתבשר‬‫מגודל‬ ‫שזה‬ ‫בעת‬ ‫ואמר‬ ‫ובפרט‬ ‫בס”ג‪,‬‬ ‫ולשבתהרעב‬ ‫אפי’ בעת‬‫השבת‬ ‫בהשי"ת‬ ‫בוטחאת‬ ‫להאריך‬ ‫ורוצים‬ ‫אבינו היה‬ ‫לאברהם‬ ‫השמים‬ ‫הראהומן‬ ‫הקב"ה‬ ‫צניעות‪,‬‬ ‫דהנה‬ ‫מענין‬ ‫בן‪ .‬וי"ל‬ ‫הקודם‬ ‫לו‬ ‫בשבת‬ ‫כנען משום‬ ‫תשובה‬ ‫זמן של‬‫מארץ‬ ‫לצאתהוא‬ ‫שלאס”ג‬‫בארץ של‬ ‫שהיה הזמן‬ ‫והנה זה‬ ‫כל מה שיהיה לבניו‪ ,‬א"כ אפי’ שהראה לו‬ ‫שאם השי"ת היה מצוה לו ללכת אל ארץ‬ ‫נסתבב שנדבר מזה‪ ,‬כידוע מאא”ז הה”ק‬ ‫ומה תכליתה דהנה אחז”ל‪ ..‬תשובה קדמה‬ ‫העינוי הראה לו ג"כ שיצאו ברכוש גדול‬ ‫כנען הרי שרצונו ית"ש שיהיה שם נשאר‬ ‫מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל‬ ‫לעולם‪ ,‬וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל‬ ‫והטובה שיש בזה‪ ,‬ואיתא בספר בעל שם‬ ‫שם באמונה ובטחון בהשי"ת שלא יגוע‬ ‫הואדישוכפי‬ ‫בשלימות וגו’‬ ‫[המעשהועבדום וענו‬ ‫הצעיפים‪ ,‬פסוק זה‬ ‫טוב על‬ ‫שנתן‬ ‫תשובה‪,‬אברם‬ ‫דיש דרך‬ ‫הכתוב וירד‬ ‫לשרשה‪,‬מסיים‬ ‫בחזרה‬ ‫ברעב‪ ,‬ולזה‬ ‫מטתרצוןאמו‬ ‫ארוך אם‬‫הכ”מזמןלפני‬ ‫רביה”קבהמשך‬ ‫שסיפר‬ ‫דברים שנעשים‬ ‫בסה”ק‬ ‫כבד הרעב‬‫וכמו”ש‬ ‫בעת כי‬‫תשובה‬ ‫שלשם רק‬ ‫זמןלגור‬ ‫השי”ת‬ ‫מצרימה‬ ‫הצה”ק‬ ‫לתפוס‬‫יכולבת‬ ‫שפרה‬ ‫זה מרת‬ ‫במחשבה‬ ‫הצדקנית‬ ‫הרבנית לתפוס‬ ‫האדם‬ ‫בארנסעמים‬ ‫מאדבעל‬ ‫יותר אז‬ ‫זקה”ק‬ ‫של כבד‬‫הרעב‬‫שנעשהת‪,‬‬ ‫בארץשל שב‬ ‫סידורו‬ ‫חופה‬‫ויכולים‬ ‫הדבראיזה‬‫שהיה‬ ‫מקצר‬ ‫דהמחשבה‬ ‫ע”ה‪,‬‬ ‫הדבר מרדכי‬ ‫רביכל חיים‬ ‫צפת‬‫בעירכאן‪,‬‬ ‫באה”קרש"י‬ ‫יתפרש דברי‬ ‫כבוד פה‬ ‫[ולפי"ז‬ ‫מצרימה‪,‬‬ ‫שמנוחתו‬ ‫חיים ]‬ ‫לחשוב במהירות בשעה אחת וברגע‬ ‫המשפחה‬ ‫מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל‬ ‫לנסותוז”ך‬ ‫רעב בארץ באותה הארץ לבדה‬ ‫בשבוע זו‬ ‫ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה‬ ‫אחד אבל העשיה בפועל נמשך לזמן עד‬ ‫אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר‬ ‫בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים‬ ‫כסלו‪ ,‬שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת‬ ‫שיגמור אותה‪ ,‬זהו שאמר הקב"ה לאברהם‬ ‫לו ללכת לארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת‬ ‫חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה‬ ‫ס”ג של שבת קודש‪ ,‬א”כ כ”ש וודאי שאותן‬ ‫אבינו אם יעשו ישראל רצונו ומצוותו‬ ‫ממנה‪ ,‬ובפשטות הכוונה שלא קרא אברהם‬ ‫הזמןאבל‬ ‫בלע”ז‪,‬‬ ‫ויהיה‬‫סאמעט‬ ‫המחשבה‬‫בצד‪ ,‬של‬ ‫אחת עולם‬ ‫שורה יהיה‬ ‫אז‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫אלא קיבל‬‫בשבת‬ ‫למה ישיותר‬ ‫רעב כו’‬ ‫שיושבים‬ ‫יהודים וטענות‬ ‫תגר‬ ‫כמובן‬ ‫הצניעות‬ ‫שנה ע"ש‪.‬‬ ‫בתכליתד’ מאות‬ ‫הכל לאו יהיה‬‫קצר ואם‬ ‫היה‬ ‫להם‬ ‫וממילא יש‬ ‫יתפרש‬ ‫להקב”ה‪,‬‬ ‫מצרימה‪ ,‬ולפי"ז‬ ‫יותרוירד‬ ‫באהבה‬ ‫מתקרבין‬ ‫הכל‬ ‫וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר‬ ‫כתי’‬ ‫בעת‬‫בפרשתן‬ ‫וע‪,‬מצרימה‬ ‫השב‬ ‫ירד‬ ‫לכלשלא‬ ‫בשמיםבזה‬ ‫יותר כח‬ ‫שעמד בנסיון‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫כג‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דברי תורה‬ ‫דרעוין‬ ‫רעוא‬ ‫שליט"א‬ ‫עט"ר תשפ”ו‬ ‫רבינו וישב‬ ‫פרשת‬ ‫מרן‬ ‫מכ"ק‬ ‫שב”ק‬ ‫פרשת לך לך תשפ"ז‬ ‫חמישייצ”ו‬ ‫בעירליל‬ ‫בית שמש‬ ‫מתוך שיעור חורש"י‬ ‫עט”ר שליט”א‬ ‫רבינו במאנסי‬ ‫מרןהאכסניה‬ ‫מאת כ”ק בבית‬ ‫משיח שעתיד לצאת ממנו‪ ,‬כמבואר בכתבי‬ ‫ויהי בימי אמרפל כו’ אריוך כו’ כדרלעמר‬ ‫בעש”ט‪ ,‬ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪ ,‬בזכות שב”ק‪,‬‬ ‫האריז"ל שעה"פ [עה"פ ויקחו את לוט]‪,‬‬ ‫כו’ ותדעל כו’ ד’ מלכים אלו עשו מלחמה‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה‬ ‫ויש עוד פי’ למה יצא אברהם במלחמה נגד‬ ‫מקום‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו‬ ‫כנגד ה’ מלכים ברע מלך סדום כו’ ונצחו‬ ‫בסטמבול‬ ‫הבעש”ט‬ ‫שהיה דומה‬ ‫וכשהיה ברש"י‬ ‫ברש”י‪,‬‬ ‫והוא כמבואר‬ ‫עיי”ש‬ ‫המלכים‬ ‫קבוצה‬ ‫עדיין כתיב‬ ‫דיש ואח"כ‬ ‫ב״המלכים‬‫הצדיקים‪ ,‬הה’‬ ‫כל מלכים את‬ ‫זה‪ ,‬הד’‬ ‫תנאים‪,‬‬ ‫נשמת‬ ‫וממילא‬ ‫שהיה להם‬ ‫לאברהם‪,‬‬ ‫לייטשל לוט‬ ‫יונגעפניו‬ ‫קלסתר‬‫ראה‬ ‫הזמן‪,‬‬ ‫אחרי לוט‬ ‫בשעה‬ ‫ויקחו את‬ ‫לשמוע‬ ‫סדם כו’‬ ‫שרוציםרכש‬ ‫יהודים‬ ‫ויקחו את כל‬ ‫דברנו‬ ‫אתוכבר‬ ‫אברהם‬ ‫הנשים‬ ‫שתפסו‬‫צניעות‬ ‫מגודל‬ ‫חושבים‬ ‫ואמר שזה‬ ‫המלכים‬ ‫היו‬ ‫בס”ג‪,‬‬ ‫אברהם‬ ‫ולשבת‬ ‫השבת‬ ‫ואח"כ בא‬ ‫יושב את‬ ‫בסדם‪,‬‬ ‫להאריך‬‫ורוציםוהוא‬ ‫כו’‬ ‫ומןאברם)‬ ‫השמים‬ ‫צניעות‪,‬אחי‬ ‫נגדם (וז"ש בן‬ ‫הקודםיצאמענין‬ ‫ממילא שפיר‬ ‫בשבת‬ ‫של לוט‪,‬‬ ‫תשובה‬ ‫זמן את‬ ‫להציל‬‫כדי הוא‬ ‫מלחמה ס”ג‬ ‫ללחוםהזמן של‬ ‫והנה זה‬ ‫נסתבב שנדבר מזה‪ ,‬כידוע מאא”ז הה”ק‬ ‫ומה תכליתה דהנה אחז”ל‪ ..‬תשובה קדמה‬ ‫ויבא הפליט ויגד לאברם כ"ו ופירש"י זה‬ ‫ויש לבאר עומק הענין במה שיצאו‬ ‫מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל‬ ‫לעולם‪ ,‬וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל‬ ‫עוג מלך הבשן שפלט מן המלחמה והוא‬ ‫למלחמה נגד ה’ מלכים והוא כמו שחזינן‬ ‫הרפאים‪,‬וכפי‬ ‫בשלימות הוא‬ ‫[המעשה‬ ‫המבול והוא מותר‬ ‫הצעיפים‪ ,‬מדור‬ ‫פלט ג"כ‬ ‫שנתן‬ ‫מסדום‬‫תשובה‪,‬‬ ‫שלא דרך‬ ‫נהרגו כלל‬ ‫הדבריםדיש‬ ‫לשרשה‪,‬‬ ‫בחזרה‬ ‫בהמשך‬ ‫מטתאתאמו‬‫לפנישתפסו‬ ‫להודיעהכ”מ‬ ‫לאברהם‬ ‫רביה”ק‬ ‫שסיפרשבא‬ ‫ומה‬ ‫בסה”ק‬ ‫וכמו”ש‬ ‫כו’ ויקחו‬ ‫תשובההרכוש‬ ‫שלקחו את‬ ‫והעיקרזמןהואשל‬ ‫השי”ת‬ ‫הצה”ק‬ ‫נשאר בת‬ ‫ברשעתו‬ ‫דהואשפרה‬ ‫מצדקותמרת‬ ‫הצדקנית‬ ‫הרבניתלא בא‬ ‫לוט‬ ‫כוונהמים‬ ‫להםבאר‬‫שהיהבעל‬ ‫זקה”ק‬‫שלבזה‬ ‫שבת‪,‬‬ ‫והיינו‬ ‫של כו’‬ ‫סידורו לוט‬ ‫את‬ ‫חופה‬‫איזה את‬ ‫אברהם וישא‬ ‫מרדכישיהרג‬ ‫ע”ה‪ ,‬שהיה‬ ‫חיים מתכוון‬ ‫רק היה‬ ‫רבי‬ ‫צפת‬‫משיח‬‫נשמתבעיר‬ ‫באה”ק‬‫משום‬‫לוט‪,‬פה‬ ‫שמנוחתואתכבוד‬ ‫כדי] לתפוס‬‫חיים‬ ‫שרה‪ ,‬ולכאו’ צל"ד למה אכן ניצל עוג‬ ‫המשפחה‬ ‫מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל‬ ‫מואביתז”ך‬ ‫שעתיד לצאת ממנו ע"י רות שהיא‬ ‫בשבוע זו‬ ‫ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה‬ ‫בדור המבול ובמלחמה‪ ,‬דהרי היה רשע‬ ‫שבאה מלוט כמבואר בפרשה דזאת‬ ‫בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים‬ ‫כסלו‪ ,‬שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת‬ ‫ובמה ניצל בכל הזמנים‪ ,‬אכן י"ל דמכאן‬ ‫המציאות שהקליפה יודעת היטב היכן‬ ‫חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה‬ ‫ס”ג של שבת קודש‪ ,‬א”כ כ”ש וודאי שאותן‬ ‫חזינן שהקב"ה אינו נפרע תמיד מיד מן‬ ‫הקדושה ולכן רצו בכל המלחמה לכוונה זו‬ ‫בלע”ז‪,‬לואבל‬ ‫שרשע יש‬ ‫סאמעט‬ ‫שללפעמים‬ ‫וכמובצד‪,‬‬ ‫שרואים‬ ‫הרשע‪,‬אחת‬ ‫שורה‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫יותריצאובשבת‬ ‫ממנו נשמת‬ ‫לוט שלא‬‫שיושבים‬ ‫יהודים לאבד את‬ ‫כדי‬ ‫כמובן‬ ‫הצניעות‬ ‫שבוודאי אין‬ ‫הכלוכדו’בתכלית‬ ‫וההסבר לזה‬ ‫הצלחות‬‫היה‬ ‫להם‬‫יש עם‬ ‫וממילא‬ ‫ללחום‬ ‫להקב”ה‪ ,‬אבינו‬ ‫יותריצא אברהם‬‫מתקרבין ולכן‬ ‫משיח‪,‬‬ ‫הצלחותאמר‬ ‫הקדוש נ”ע‬ ‫רבינו‬ ‫לו הנסים אן‬ ‫בזה שיש‬ ‫עמו ומה‬‫וכשהרגיש‬ ‫השי"ת‬ ‫כתי’‬ ‫בפרשתן‬ ‫נשמת‬ ‫וע‪,‬להציל‬‫השבכדי‬ ‫לכל לוט‬ ‫בשמים‬ ‫להציל את‬ ‫יותר כח‬ ‫המלכים‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫כד‬ ‫בס''ד‬ ‫הקב"ה עמו נסים או חסדים והצלחות אין‬ ‫על הכל יש חשבונות כדי להיפרע ממנו‬ ‫לו קשר כלל עם מעמדו והוא צריך לשוב‬ ‫בסוף‪ ,‬וכמו שהיה בסוף אצל עוג שנהרג‬ ‫הלאה בתשובה לפני השי"ת ע"מ שלא עשה‬ ‫ע"י משה רבינו כדאיתא בגמ’ (ברכות נד)‪,‬‬ ‫טוב וחטא כנגדו‪ ,‬ולא ישלים עצמו שלא‬ ‫וזהו ג"כ לימוד לכל אחד ואחד שאם שאם‬ ‫חוסר לו כלום והראיה שיש לו הצלחות‪,‬‬ ‫רואה שיש לו הצלחות או נסים לא יגמור‬ ‫וכנ"ל‪ ,‬אלא צריך להכנע אל השי"ת‬ ‫בדעתו שקרוב הוא מאד אצל השי"ת ולכן‬ ‫בידיעה שהכל בחסד והוא צריך עדיין‬ ‫עושה לו נסים‪ ,‬דהקב"ה שונא מחשבות‬ ‫לשוב בתשובה ולהתקרב אליו ית"ש אמן‪.‬‬ ‫כאלו אלא העבודה הוא שאעפ"י שעשה‬ ‫כה‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דברי אלקים חיים‬ ‫רעוא דרעוין‬ ‫שליט"א‬ ‫עט"ר תשפ”ו‬ ‫רבינו וישב‬ ‫פרשת‬ ‫מרן‬ ‫מכ"ק‬ ‫שב”ק‬ ‫קאסאן לעיקוואד‬ ‫צבישמש יצ”ו‬ ‫עטרת בית‬ ‫בישיבת בעיר‬ ‫עט”ר שליט”א‬ ‫רבינולך תשפ"ז‬ ‫מרן‬ ‫פרשת לך‬ ‫מאת כ”קיום ג'‬ ‫וקליפתו זרק‪ ,‬משא"כ אם שותים ואוכלים‬ ‫ידוע האימרא של היהודי הק’ מפרשיסחא‬ ‫שאמרו י‪(:‬‬ ‫וכמו )סוטה‬‫הלבבות ז”ל‬ ‫התקרבותרבותינו‬ ‫יש ודרשו‬ ‫בעש”ט‪,‬‬ ‫יחד‬ ‫שב”ק‪,‬‬ ‫בזכות עילוי‬ ‫הצבור‪,‬‬ ‫גאון עולם‬ ‫בזכות ג"כ‬ ‫השי”ת יעזור‬ ‫שכידוע היה‬ ‫זי"ע‬ ‫שהיתהקג‪,):‬‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫חמיה(סנהדרין‬ ‫שמקרבת כו’‬ ‫שכסתהלגימה‬ ‫פניה בבית‬ ‫גדולה‬ ‫שיסדותורה‬ ‫מקום‬ ‫שיעורי‬‫ומסרהק’‬ ‫וגדול הדור‬ ‫ובזכות אבי‬ ‫עצוםזקני ה’‬ ‫בזכות‬ ‫ולכן היו שותים הרבי"ס לחיים זה עם‬ ‫בעיון יש ספר ממנו על גמ’ בבא מציעא‪,‬‬ ‫בסטמבול‬ ‫עיי”ש ברש”י‪ ,‬וכשהיה הבעש”ט‬ ‫קבוצה‬ ‫זה‪ ,‬כל הצדיקים‪ ,‬ב״ה דיש עדיין‬ ‫זה כדי להתקרב אחד אל השני באחדות‪,‬‬ ‫וספר תפארת היהודי ועוד‪ ,‬שלכאו’ מה‬ ‫ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים‪,‬‬ ‫יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן‪,‬‬ ‫עכדה"ק‪ ,‬וכמובן מאליו ולא צריכים‬ ‫הפשט שבעת שנפגשים גדולי ישראל זה‬ ‫ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו‬ ‫ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג‪,‬‬ ‫להוסיף דבעת ששותים לחיים מדברים‬ ‫עם זה מדברים ביניהם דברי תורה‪ ,‬משא"כ‬ ‫השמים‬ ‫ומן ביחד‪.‬‬ ‫צניעות‪,‬‬ ‫שניהם‬ ‫מעניןשיהיו‬ ‫הקודםתורה‬ ‫בשבת בדברי‬ ‫ג"כ‬ ‫תשובה‬ ‫שלנותנים‬ ‫זמן זה‬ ‫הוא עם‬ ‫ס”ג זה‬ ‫אדמורים‬‫הזמן של‬ ‫והנה זה‬ ‫כשנפגשים‬ ‫נסתבב שנדבר מזה‪ ,‬כידוע מאא”ז הה”ק‬ ‫קדמה‬ ‫תשובה בגמ’‬ ‫אחז”ל‪ ..‬דאיתא‬ ‫היהודי הק’‬ ‫וביארדהנה‬ ‫תכליתה‬‫ומהלחיים‪,‬‬ ‫הניגוניםגדולה אמכל‬‫שעשה שריפה‬ ‫מורא”ז זי”עלאחר‬ ‫הכל‬ ‫ומתקן את‬ ‫מאחר‬ ‫למד תורה‬‫מאירהכל‬ ‫שמגביה‬‫וענינהשרבי‬ ‫לעולם‪,‬‬ ‫(חגיגה טו)‬ ‫הצעיפים‪[ ,‬המעשה בשלימות הוא וכפי‬ ‫תשובה‪ ,‬טו‪):‬‬ ‫שנתן‬ ‫דרך הגמ’ (שם‬‫ומקשה‬‫דיש‬ ‫לשרשה‪,‬אחר‬ ‫ואח"כ נתפקר‬‫בחזרה‬ ‫ברשותאמו‬ ‫שליט"א מטת‬ ‫הכ”מ לפני‬ ‫ברשות הראש ישיבה‬ ‫שסיפר רביה”ק‬ ‫האיך למד ר"מ תורה מאחר ומשיבה הגמ’‬ ‫בסה”ק‬ ‫השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש‬ ‫הבחורים‪ ,‬כל אחד יש לו בחינה שהוא יותר‬ ‫תוכו אכל קליפתו זרק‪ ,‬ובמאמר המוסגר‬ ‫הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק‬ ‫סידורו של שבת‪ ,‬של זקה”ק בעל באר מים‬ ‫מן השני‪ ,‬וברשות הרבי האדמו"ר מקאס’ן‬ ‫צל"ד מש"כ הרמב"ם דרק ר"מ היה מותר‬ ‫חופה‬ ‫רבי חיים מרדכי ע”ה‪ ,‬שהיה איזה‬ ‫שליט"א‪ ,‬וצריכים גם לומר ברשות קודשא‬ ‫צפת‬ ‫חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר‬ ‫לעשות כן ואי אפשר ללמוד לעשות כן‪,‬‬ ‫המשפחה‬ ‫וכל השי"ת‬‫זי”עחנני‬ ‫מורא”זהנה‬ ‫הרה”ק‬ ‫ושכינתיה‪,‬‬ ‫מצאצאיהוא‬ ‫בריך‬ ‫שגזרוז”ך‬ ‫בשבוע זו‬ ‫דיליהזרה לו‪):‬‬ ‫יומד”ק(עבודה‬ ‫ת”ו[והנהשחל‬ ‫איתא בגמ’‬ ‫צעיפים‬ ‫השמחהגאלתי‬ ‫בעתלכבוד‬ ‫שנגנו הניגון הן‬ ‫מלכהקנו‬ ‫הנשים‬ ‫בית‬ ‫במלוה‬ ‫גדולת‬ ‫משלים‬ ‫יבואו ח"ו‬ ‫עכו"םע”פ‬ ‫שלא‬ ‫באריכות‬ ‫שמבאר‬ ‫עכו"ם ויין‬ ‫כסלו‪ ,‬פת‬ ‫על‬ ‫שהיה‬‫שנוי און‬ ‫נאכאמאל‬‫רק ‪-‬איזה‬ ‫אחרית בהם‬ ‫כראשית‬ ‫אתכם שהיה‬ ‫חדשם‬ ‫שאותן‬ ‫מדבריםוודאי‬ ‫הגרועים‪,‬‬ ‫א”כ כ”ש‬‫קודש‪,‬וזהו‬ ‫שבת‬ ‫עמהם‪,‬‬ ‫ס”ג של‬ ‫להתחתן‬ ‫גאלתיאבל‬ ‫סאמעט הןבלע”ז‪,‬‬ ‫נאכאמאל כו’‪.‬‬ ‫בצד‪ ,‬של‬‫אחת און‬ ‫נאכאמאל‬ ‫שורה‬ ‫אחד לומד‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫יותרשאםבשבת‬ ‫מזה כך‪,‬‬ ‫ועכ"פ חזינן‬ ‫שיושבים‬ ‫יהודים‬ ‫אתכם כו’‪ .‬וניגון ידוע הוא‪ ,‬ואמרתי לבאר‬ ‫תורה מאחד אין מוכרח להיות שיש לו‬ ‫היה הכל בתכלית הצניעות כמובן‬ ‫מתקרבין יותר להקב”ה‪ ,‬וממילא יש להם‬ ‫שיש פעמים שמקבל אדם קבלה ואינו יכול‬ ‫שייכות עמו‪ ,‬דיכול להיות תוכו אכל‬ ‫וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר‬ ‫יותר כח בשמים לכל השבוע‪ ,‬בפרשתן כתי’‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫כו‬ ‫בס''ד‬ ‫פחות מזה‪ ,‬דאם רגיל ללמוד מספר שעות‬ ‫להוציא את מחשבתו ורצונות שלו בפועל‬ ‫יש לו להוסיף על הרגלו ללמוד יותר מזה‬ ‫עד שיוכל להתייאש שאי אפשר לו לקיימה‪,‬‬ ‫כל אחד לפי ערכו‪ ,‬ולפי מצב שלו שהוא‬ ‫לכן מנגנים נאכאמאל און נאכאמאל דכמו‬ ‫צריך להוסיף יותר‪ ,‬וכמו שבחור בישיבה‬ ‫אצל הגאולה אין מתייאשים ובטוחים‬ ‫עולה בכל שנה שיעור חדשה כן הוא‬ ‫אנו בישועת ה’ ואומרים נאכאמאל און‬ ‫בכל ראש השנה עולה כל אדם במדריגה‬ ‫נאכאמאל וכו’‪ .‬כי בוודאי יעזור הקב"ה‪ ,‬כן‬ ‫למעלה וצריכין להתרומם יותר בכל שנה‬ ‫בכל עניני עבודת ה’ צריכים אנו להתחזק‬ ‫ושנה דאל"כ במה נעשה מבוגר יותר‪,‬‬ ‫ולבטוח בה’‪ ,‬שאע"פ שעוד לא יצליח בפעם‬ ‫הזאת‪ ,‬בודאי עוד יעזור אותו הקב"ה‪,‬‬ ‫וכל אלו הדברים צריך להיות עם התבוננות‬ ‫ולכן אין מתייאשים ואומרים נאכאמאל‬ ‫שכל אחד יתבונן למה הגיע לעולם הזה‬ ‫אין נאכאמאל עד שיעזור השי"ת ויצליח‪,‬‬ ‫ולמה הגיע לישיבה ומהו תכליתו בעולם‬ ‫ומה הצליח בזה שדחה יום אחר יום בריקות‬ ‫והנה עכשיו התחילו הזמן צריכים הבחורים‬ ‫דצריך האדם לדעת מה חובתו בעולמו‬ ‫לדעת דאכילה שתיה לינה יש לו ג"כ בבית‬ ‫‪ -‬ולהתבונן כמה הוא רוצה להגיע בעיון‬ ‫ולא לזה באים לישיבה אלא באים לישיבה‬ ‫כמה הוא לומד בבקיאות וכמה הלכות‬ ‫לתכלית‪ ,‬כדי ללמוד ולשמוע ולהתעלות‬ ‫הוא יודע בכלל‪ ,‬כמה בחורים יש שנכשלים‬ ‫יותר ויותר וכל אחד בא למטרה זו‪,‬‬ ‫בהלכות‪ ,‬דבחור כבר מחויב במצוות מבן‬ ‫וצריכים לזכור דיבורים אלו‪ ,‬נאכאמאל‬ ‫י"ג שנה והלאה וצריכים לדעת הלכות‪,‬‬ ‫אין נאכאמאל כו’‪ ,‬שעכשיו יצליח ואז‬ ‫הלכות שבת וכל ההלכות הנוגעים בכל‬ ‫יצליח רביע ואח"כ חצי עד שיצליח מאה‬ ‫מיני דברים‪ ,‬איתא ברבי עקיבא אייגער‬ ‫פראצענט‪ ,‬זהו הדרך שצריכין לעבוד‬ ‫דאם אחד לומד יב’ שעות בהתמדה יש‬ ‫דעולם הזה לעמל יולד‪ ,‬וכמו שאמר‬ ‫לו סייעתא דשמיא שאינו נכשל בשום‬ ‫זקיני הק’ זי"ע בשם צדיקים נ"ע‪ ,‬מלאכים‬ ‫הלכה‪ ,‬דהוא בחינה שאם שקועים בלימוד‬ ‫יש די למעלה‪ ,‬בעולם הזה הגענו לעבוד‬ ‫יש סייעתא דשמיא שלא להיכשל‪ ,‬מי‬ ‫ולעמול בעבודת השם‪ ,‬אחד צריך ללמוד‬ ‫יכול לומר שלומדים באופן שצריכים‬ ‫ולעמול תשעה שעות‪ ,‬אחד שמונה שעות‪,‬‬ ‫ללמוד ושלא להפסיק באמצע הלימוד‬ ‫אחד שבעה שעות‪ ,‬אחד ששה שעות ואחד‬ ‫כז‬ ‫בס''ד‬ ‫לחיות עם הסביבה לא לעשות כמעשיהם‬ ‫וצריכים רחמי שמים וסייעתא דשמיא‪,‬‬ ‫וכן צריכים ליזהר לא להתנהג כמנהג הארץ‪.‬‬ ‫ונחזור לנגן הניגון אהבה רבה (מהגה"ק‬ ‫זקה"ק הרבי ר’ מרדכי’לע זי"ע אמר דיש‬ ‫רצ"ה מרימנוב זי"ע)‪ ,‬אפי’ שקשה לנגן עוד‬ ‫יהודי שקורא ק"ש מקבל עול מלכות שמים‬ ‫פעם אמנם כבר דיברנו לעיל נאכאמאל‬ ‫עליו לבדו ויש אדם שקורא ק"ש מקבל‬ ‫אין נאכאמאל‪ ,‬הבעש"ט הק’ אומר בפרשה‬ ‫עומ"ש על כל בית שלו שהוא עומ"ש‬ ‫זו לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך‬ ‫חזקה‪ ,‬ויש בחינה יותר גבוהה שאחד‬ ‫וגו’ כי עיקר בריאת האדם בעולם הזה‬ ‫מקבל עליו עומ"ש משפיע עול מלכות‬ ‫לשבר מידות רעות שלו וטבעיות שלו הן‬ ‫שמים על כל העיר שהוא דר וצדיק גדול‬ ‫מארצך המידות מן הארץ והמקום שהוא‬ ‫יותר משפיע עומ"ש על כל הארץ וצדיק‬ ‫בא צריך לשבר לטובה‪ ,‬וממולדתך ממקום‬ ‫גדול יותר משפיע עומ"ש על כל העולם‪,‬‬ ‫שנולד וכן מבית אביך לשבר המידות‬ ‫ופירש בזה הכתוב ‘ושמעו’ הולך בכל‬ ‫רעות מבית שנולד להפך הכל אל הטוב‪,‬‬ ‫המדינות‪ ,‬פי’ השמע ישראל של מרדכי‬ ‫כתוב בתהלים (מה’ וא) שמעי בת וראי‬ ‫הצדיק השפיע עומ"ש על כל המדינות כל‬ ‫והטי אזניך "ושכחי עמך ובית אביך" ויתאו‬ ‫היהודים שהיו קשורים למרדכי הצדיק‪,‬‬ ‫המלך כו’ דצריכין לשכוח המידות רעות‬ ‫ההשפעה שיש בחוץ הוא דבר נורא‪,‬‬ ‫כנ"ל והביאור בזה דכל אדם בא לעוה"ז עם‬ ‫תפקיד ותכלית‪ ,‬ואפי’ ג’ דורות זה אחר זה‬ ‫אבל באמת יהודי הוא טהור וקדוש שיש לו‬ ‫כל אחד בא לתפקיד אחרת ויכולין לראות‬ ‫נשמה חלק אלקי ממעל שבאה ממקומות‬ ‫זאת בחוש‪ ,‬וזה צריכים להבין ולדעת שכל‬ ‫הגבוהים‪ ,‬והיא רק בחינה שנדבק בו רעות‬ ‫אחד הוא דבר מיוחד ונוגע זה בנים עם‬ ‫מצד הסביבה שהשפיע עליו אבל זהו רק‬ ‫אבות שלפעמים האבות אינם מבינים את‬ ‫בחיצוניות ולא בפנימיות‪ ,‬וממילא יכול‬ ‫הבנים ובאמת שאינם מבינים את הבנים‬ ‫לילך הלאה שזהו אינו בפנימיות ובכל אדם‬ ‫דכל אחד יש לו תפקיד שלו וצריך כל אחד‬ ‫יש מידות רעות שצריך לעבוד ע"ז‪ ,‬וז"ש‬ ‫לבקש מהשי"ת שיוכל לעבור ולהשלים‬ ‫הבעש"ט לך לך מארצך ראשית אומר לך‬ ‫את תפקידו‪ ,‬והבעש"ט הק’ אומר שצריכין‬ ‫התורה אל תהיה אמריקאנער‪ ,‬ואח"כ אומר‬ ‫לעבוד את המידות‪ ,‬שצריכין ליזהר לא‬ ‫כח‬ ‫בס''ד‬ ‫בכלל‪[ ,‬וכמו שפירשתי פעם המאמר אין‬ ‫לך לך ממולדתך המקום והעיר שנולד‪,‬‬ ‫התורה נקנית אלא במי שממית עצמו עליה‬ ‫ומבית אביך מן המידות מבית שנולד‬ ‫וזהו ברור שאין הכוונה כפשוטו דהלא‬ ‫והנה כשבחור מגיע לישיבה וכל אחד בא‬ ‫וחי בהם ולא שימות בהם‪ ,‬אלא הכוונה‬ ‫ממקום אחר צריך להחליט החלטה גמורה‬ ‫שבעת שיושב ולומד צריך ללמוד באופן‬ ‫שתכליתו ותפקידו הוא להתעלות כאן‬ ‫שכאילו כבר מת ואין שום עולם שיפריע‬ ‫בישיבה ואינו רוצה לדעת מענינים אחרים‬ ‫לו] ואפי’ שנופל מזה צריך להתחזק עוד‬ ‫מה שהיה כאן ומה שהיה כאן‪ ,‬וכמו שיש‬ ‫פעם וכמ"ש לעיל נאכאמאל און נאכאמאל‪,‬‬ ‫דיבור צחות שאברך צעיר אמר לאחר‬ ‫אין מפחדים מכשלונות והעבודה הוא‬ ‫נישואין דעכשיו הפסיק להנהיג כל העולם‬ ‫להתחזק עוד פעם בהתחדשות‪ ,‬דאחד‬ ‫ומתחיל להנהיג את ביתו בלבד‪ ,‬דבחור‬ ‫מתכסיסי היצר הוא לשבור את האדם‬ ‫יש לו דיעה בזה ובזה והריטב"א והרשב"א‬ ‫ס’איז וועט ממילא גארנישט זיין פון דיר‬ ‫אינו די אצלו לדעת מה שהם סוברים‪,‬‬ ‫וואו קענסטו שוין אנקומען‪ ,‬אביך וזקינך‬ ‫ולכן צריך לחזור ולנצל כל הכוחות שלו‬ ‫עבדו כל היום‪ ,‬תעבוד אתה ג"כ כל היום‬ ‫רק על תורה‪ ,‬ובזה יש לפרש הכתוב‬ ‫ואומר לו תדחה עכשיו כמה שנים עד‬ ‫לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך‬ ‫שתהיה חתן ולכן צריך לדעת שהשי"ת‬ ‫וגו’ היינו שזהו הוראה לכל אדם שבעת‬ ‫שלח בחור לישיבה יכול להתגדל גדול‬ ‫שלומד תורה ישכח לגמרי מאביו ואמו‬ ‫הדור יכול להתגדל דיין גדול‪ ,‬וכו’‪.‬‬ ‫וישכח לגמרי מאשתו שהרי עכשיו לומד‬ ‫תורה ומקשר עצמו עם קוב"ה ושכינתיה‪,‬‬ ‫כל אחד יכול להתגדל לגדולות ואינו‬ ‫ובוודאי צריך לכבד אביו ואמו דכיבוד‬ ‫צריך להיות כמו המקום שבא ונתגדל‬ ‫אב דאורייתא ולא יזלזל ח"ו בכבודם‬ ‫דהוא יכול להיות משונה לגמרי להתגדל‬ ‫אבל הכוונה הוא שבעת הלימוד לא יזכור‬ ‫בתורה ועבודה באופן גדול יותר דכל‬ ‫כלל ולא ידאוג כלל מזה ומזה שאז צריך‬ ‫יהודי יש לו חלק אלקי ממעל שיכול עי"ז‬ ‫לדאוג רק על עצמו ועל חייו לדעת הלכות‬ ‫להתגדל יותר‪ ,‬וכמו שרואים להבדיל‬ ‫שבת ולהעמיד את עולמו‪ ,‬וזהו הענין‬ ‫בכלים חדשים בזמנינו שיכולים זה וזה‬ ‫שבעת שהאדם יושב ולומד בתוה"ק צריך‬ ‫הרי שכל אחד יכול לילך מעלה מעלה אכן‬ ‫להתנתק מכל וכל וכאילו אין שום עולם‬ ‫כט‬ ‫בס''ד‬ ‫כשמש בצהרים ענין זה שאחד מושלם יותר‬ ‫העבודה הוא שצריך לנצלה בצד הטוב‬ ‫במדה זה ואחד במדה זו יותר מחבירו‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬ועכ"פ דער אייבערשטער האט‬ ‫ויש לכל אחד מעלה שאין לחבירו ולכן‬ ‫ב"ה באשאנקען אלע בחורים עם כשרונות‬ ‫צריכים לכבד כל בחור ובחור ולהעריך‬ ‫גדולים והוא זמן חדש וכל אחד הגיע עם‬ ‫אותו‪ ,‬לא לקחת בתי עינים המגדלת‬ ‫קבלת עול בפרט לאחר ימים הקדושים‪,‬‬ ‫להסתכל על בחור כמו שמסתכלים על‬ ‫ואחד מן היסודות של קבלת עול הוא‬ ‫אתרוג למצוא נקודה שחורה‪ ,‬לכן צריכים‬ ‫לציית הנהלת הישיבה לציית המשגיחים‬ ‫לחפש המעלות של הבחור שנראה כל‬ ‫וזהו היסוד להצליח בישיבה‪ ,‬ואם הבחור‬ ‫אחד מעלת חבירו ולא חסרונו‪ ,‬וזהו‬ ‫חושב שהצליח לא לציית את המשגיח‬ ‫ע"י קירוב הלבבות ביחד שאוכלים‬ ‫לדוגמה לא לבוא בישיבה בשעה מוקדם‬ ‫ושותים ביחד ומדברים דברי תורה ביחד‪,‬‬ ‫להתפלל שחרית בזמנה צל"ד שלא הצליח‬ ‫רק לדחות את המשגיח‪ ,‬אלא הזיק והפסיד‬ ‫ואכן יעזור השי"ת שחפץ ה’ בידינו יצליח‬ ‫לעצמו שמרגיל עצמו להתפלל מאוחר‬ ‫והישיבה יצליח מאד ויצאו מכאן פירות‬ ‫וכדו’ וכדו’‪ ,‬וזהו הנקודה שצריכים לדעת‬ ‫חשובים חסידישע בחורים לומד’ישע‬ ‫שצריכים להכניע הן בקבלת עול מלכות‬ ‫בחורים בעלי מידות‪ ,‬שיאמרו עליכם‬ ‫שמים והן בקבלת עול לציית הנהלת‬ ‫אלה דאס איז א’ בחור פון די ישיבה‪ ,‬שאם‬ ‫הישיבה כנ"ל וכל בחור צריך לדעת‬ ‫הבחורים יכבדו עצמם אז יכבדו אותם ג"כ‬ ‫שמכוונים הטובה של כל בחור ואין שום‬ ‫מן החוץ‪ ,‬ואכן יעזור השי"ת שיצליח כל‬ ‫אחד שרוצה לצערו‪ ,‬ובפרט ישיבה חשובה‬ ‫אחד לזמן החדש כל אחד לפי ערכו‪ ,‬ויהיה‬ ‫זו שהכרת פניהם עלתה בהם (נדרים מ"ט)‪,‬‬ ‫הרבה סייעתא דשמיא ונזכה בקרוב לבנין‬ ‫בית המקדש ע"י ביאת משיח צדקינו בב"א‪.‬‬ ‫ועוד כלל צריך כל בחור לדעת‪ ,‬שכל בחור‬ ‫בישיבה יש לו מעלה אחד שאין לו‪ ,‬וברור‬ ‫ל‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דרעויןחיים‬ ‫דברי אלקים‬ ‫מתוךרעוא‬ ‫שליט"א‬ ‫עט"ר תשפ”ו‬ ‫רבינו וישב‬ ‫פרשת‬ ‫מרן‬ ‫מכ"ק‬ ‫שב”ק‬ ‫תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ביתנחשמש יצ”ו‬ ‫פרשת‬ ‫שב"ק בעיר‬ ‫עט”ר שליט”א‬ ‫בעיררבינו‬ ‫לעיקווארד‬ ‫מאת כ”ק מרן‬ ‫בזה’ דרק ע"י מידות טובות יכול ליהיות‬ ‫לפני הדגים ליל שב"ק‬ ‫בעש”ט‪ ,‬ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪ ,‬בזכות שב”ק‪,‬‬ ‫ירא שמים לעשות רצון קונם ית"ש‪,‬‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה צנועה‪,‬‬ ‫מקום‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו‬ ‫הנה למה אוכלים דגים ראשונה בסעודה‪,‬‬ ‫בסטמבול‬ ‫הבעש”טג"כ אינו‬ ‫בלא יר"ש‬ ‫וכשהיה‬ ‫ברש”י‪ ,‬טובות‬ ‫עיי”ש‬ ‫והנה מידות‬ ‫קבוצה‬ ‫עדיין תחת‬ ‫שדגיםב״ה דיש‬ ‫נמצאים תמיד‬ ‫הצדיקים‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬כל‬ ‫הטעם הוא‬ ‫תנאים‪,‬‬ ‫נשמתיחדיו‪,‬‬ ‫להםשניהם‬ ‫דצריכיןשהיה‬ ‫ליהיות‬ ‫יונגע לייט‬ ‫ראה‬ ‫שלימות‬ ‫הזמן‪,‬‬ ‫אחרי לא‬ ‫שהדגים‬‫בשעה‬‫לשמוע וגם‬ ‫המיםשרוצים‬ ‫וטהורים הם‪,‬‬ ‫יהודים‬ ‫דברנו‬ ‫יראת‬‫הנשיםפילוכבר‬ ‫צניעות פי"ש‬ ‫מגודלשקורין‬‫שזה דגים‬ ‫ואמר‬ ‫וז"ש על‬ ‫בס”ג‪,‬‬ ‫ולשבתבשעת‬‫השבתלא מתו‬ ‫להאריך את‬ ‫המבול ולכן‬ ‫ורוצים‬ ‫חטאו בדור‬ ‫דרחמים‪,‬‬ ‫השמים‬ ‫מידותומן‬ ‫בהו י"ג‬ ‫צניעות‪,‬‬ ‫מרומז‬ ‫מענין‬ ‫שמים‪ ,‬וגם‬ ‫הקודם‬ ‫בשבת‬ ‫במדר"ר‬ ‫תשובה‬ ‫איתאשל‬ ‫ועוד זמן‬ ‫יא)‪ ,‬הוא‬ ‫לג‪,‬ס”ג‬ ‫(בר"רשל‬ ‫המבולהזמן‬ ‫והנה זה‬ ‫לרמז שיעורר האדם בעת אכילת הדגים‬ ‫(צז’ ג) לגבי דגים שגדלין במים כיון‬ ‫נסתבב שנדבר מזה‪ ,‬כידוע מאא”ז הה”ק‬ ‫ומה תכליתה דהנה אחז”ל‪ ..‬תשובה קדמה‬ ‫שיזכה לשניהם ביחד יראת שמים ומידות‬ ‫שיורדת טפה אחת מלמעלה מקבלין‬ ‫מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל‬ ‫לעולם‪ ,‬וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל‬ ‫טובות להתנהג עם מידות טובות בבחי’‬ ‫אותה בצמאון כמו שלא טעמו טעם מים‬ ‫(בלילוכפי‬ ‫ביארנוהוא‬ ‫בשלימות‬ ‫[המעשה‬ ‫והנה כבר‬ ‫הצעיפים‪,‬בדרכיו‪,‬‬ ‫והלכת‬ ‫שנתן‬ ‫תשובה‪,‬‬ ‫עיי"ש‪.‬‬ ‫דרך לדגים‬ ‫נמשלו‬‫וישראלדיש‬ ‫לשרשה‪,‬‬ ‫בחזרה‬ ‫מימיהן‪,‬‬ ‫נדפסאמו‬‫בראשיתמטת‬‫ובשבת לפני‬ ‫שתא‪ ,‬הכ”מ‬ ‫רביה”ק‬ ‫שסיפרבהאי‬ ‫ר"ה‬ ‫השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש בסה”ק‬ ‫הצה”ק‬ ‫דאין בת‬ ‫מעוררין‬ ‫ע"ש)שפרה‬ ‫הצדקנית ח’מרת‬ ‫הרבנית‬ ‫בגליון פ’ נח‪-‬דף‬ ‫זי"עבאראמרמים‬‫מקרעטשניףבעל‬ ‫ת‪ ,‬של זקה”ק‬ ‫זקה"קשל שב‬ ‫מהר"מ‬ ‫סידורו‬ ‫חופה‬‫דבוודאי‬ ‫בלבד איזה‬ ‫אכילהשהיה‬ ‫ע"י ע”ה‪,‬‬‫מרדכי‬‫הדברים‬ ‫רביאלוחיים‬ ‫צפת‬‫"פי"ש"‬ ‫ביודיש בעיר‬ ‫לדגים באה”ק‬ ‫שקוריןכבוד פה‬ ‫על] מה‬ ‫שמנוחתו‬ ‫חיים‬ ‫צריכין לאכול בכוונה ובקדושה וטהרה‬ ‫המשפחה‬ ‫מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל‬ ‫ועודז”ך‬ ‫ש’מים‪ ,‬זו‬ ‫יראתבשבוע‬‫פי’הלדיליה‬ ‫שהוא נוטריקון‬ ‫יומד”ק‬ ‫ת”ו[ שחל‬ ‫ואז מעוררין באותיות הקדושות לעורר‬ ‫איתא מצדיקים נ"ע‪ ,‬דגי"ם נוטריקון "י"ג‬ ‫בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים‬ ‫כסלו‪ ,‬שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת‬ ‫רחמים באותיות המרמזים במאכל זה‪,‬‬ ‫מכלין דרחמי"‪ ,‬וי"ל דשניהם עולין בקנה‬ ‫חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה‬ ‫ס”ג של שבת קודש‪ ,‬א”כ כ”ש וודאי שאותן‬ ‫וכמש"כ המאור ושמש (רמזי ר"ה) לגבי‬ ‫אחד דצריך ליהיות באדם שניהם ביחד‪,‬‬ ‫למרןאבל‬ ‫שהביאובלע”ז‪,‬‬ ‫[הדגסאמעט‬ ‫בצד‪ ,‬של‬‫אחת ע"ש‪,‬‬ ‫שורה‬ ‫הסימנים‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫טובותבשבת‬ ‫יחדיו‪ ,‬דאי‬ ‫ומידותיותר‬ ‫שיושבים‬ ‫יהודים‬ ‫יראת שמים‬ ‫כמובן‬ ‫הצניעות ורחב]‬ ‫בתכלית דג גדול‬ ‫שליט"א היה‬ ‫רבינוהכל‬‫היה‬ ‫להם‬‫יראת‬‫לאדם יש‬ ‫וממילא‬ ‫להקב”ה‪,‬‬ ‫שיהיה‬ ‫מתקרבין יותר‬ ‫בשום אופן‬ ‫אפשר‬ ‫וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר‬ ‫כתי’‬ ‫בפרשתן זה‬ ‫וע‪ ,‬דתלויין‬ ‫מידות השב‬ ‫טובות‪,‬‬ ‫בשמים לכל‬ ‫יותר כח‬ ‫שמים בלא‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫לא‬ ‫בס''ד‬ ‫לא אירע בחוץ לארץ‪ ,‬אמר הרה"ק די‬ ‫הנה זקה"ק מהר"מ מקרעטשניף זי"ע אמר‬ ‫ארץ ישראל’דיגע פיש זענען מחוצפים‪.‬‬ ‫פעם כי לפי דעתו אין שום חשיבות לדג‬ ‫גדול וענק כפי מה שהעולם חושבים כי‬ ‫אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה‬ ‫חשיבות הוא‪ ,‬כי כידוע שהדגים מתגלגלים‬ ‫בדורותיו‪ ,‬את האלוקים התהלך נח‪ ,‬וברש"י‬ ‫צדיקים‪ ,‬ונשמה כזאת שהייתה צריכה‬ ‫הק’ בדורותיו‪ ,‬יש מרבותינו דורשים אותו‬ ‫להשהות בהדג עד שיגדל כל כך אין כבר‬ ‫לשבח כל שכן שאילו היה בדור צדיקים‬ ‫מן המובחר כ"כ כמובן‪ ,‬עכדה"ק‪ ,‬וכן ידוע‬ ‫היה צדיק יותר‪ ,‬ויש שדורשים אותו לגנאי‬ ‫מש"כ בסה"ק ישמח משה (פ’ וירא ד"ה‬ ‫לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של‬ ‫ויקח חמאה) שמה שאמרו שרוב צדיקים‬ ‫אברהם לא היה נחשב לכלום‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫מגולגלים בדגים (כנפי יונה ח"ב סי’ קד)‪,‬‬ ‫היינו צדיקים קטנים‪ ,‬אבל צדיקים גדולים‬ ‫ויש להבין האיך יש דורשין לגנאי דאילו‬ ‫אין צריכים לשום תיקון‪ .‬אבל מאכל דגים‬ ‫היה בדורו של אברהם לא היו נחשב לכלום‪,‬‬ ‫היא מאכל חשוב מאד וכידוע שזקיני‬ ‫הלא התורה עצמה מעיד עליו שהיה איש‬ ‫הבעש"ט הק’ זיעוכי"א בחר לדור בעיר‬ ‫צדיק תמים‪ ,‬ונח מצא חן בעיני ה’‪ ,‬ומה‬ ‫מעזבוז כי שם קל להשיג דגים לכבוד שבת‬ ‫הכוונה בזה‪ ,‬ולאיזה צורך צריכין לומר כן‪,‬‬ ‫(בעש"ט יתרו אות לג)‪ ,‬דאיתא מהרה"ק‬ ‫דאפי’ אם כנים הם למה צריכין לגלות זאת‪,‬‬ ‫רבי שלמה מקארלין זי"ע (הובא בבית אהרן‬ ‫אכן בפשיטות י"ל דלמדין מכאן דאיה"נ‬ ‫דף קמד) דברים נוראים שמי שאין לו דגים‬ ‫שאילו היה בדורו של אברהם היה אברהם‬ ‫לכבוד שבת ידאג יותר מאשר על הענין‬ ‫יותר גדול ממנו‪ ,‬אבל מעלת נח בעצמו‬ ‫שאמרו עליו חז"ל ידאג כל השנה‪ ,‬והוסיף‬ ‫לא נגרע כלום ומ"ש אילו היה בדורו של‬ ‫ע"ז הרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע‪,‬‬ ‫אברהם לא היה נחשב לכלום אין הכוונה‬ ‫דמי שיש לו דגים לכבוד שבת קודש אזי‬ ‫שנחשב ממש לכלום ח"ו‪ ,‬אלא כלפי מעלת‬ ‫אינו צריך לדאוג כלום בשבוע הבא ע"כ‪,‬‬ ‫אברהם אבל נח בעצמו ודאי היה צדיק‬ ‫וגם הרה"ק רבי מנחם מענדל מויטעפסק‬ ‫תמים ומצא חן בעיני ה’‪ ,‬ומה שהיה אברהם‬ ‫זי"ע היה נוהג ללכת לים לחטוף דגים ובעת‬ ‫יותר גדול ממנו הוא מצד שלימד הדרך גם‬ ‫שהגיע לגור בא"י‪ ,‬הלך לים כנרת (טבריה)‬ ‫לכל הדור שלו שגם הם יתנהגו בדרך הישר‪,‬‬ ‫לחטוף דגים ניתז מים עליו ע"י הדג‪ ,‬שזה‬ ‫לב‬ ‫בס''ד‬ ‫וחינך דורות הבאים אחריו שגם הם ישמרו‬ ‫ושפירסם אלקותו בכל העולם כידוע‪,‬‬ ‫את התורה וזהו העיקר להנחיל ולהמשיך‬ ‫הדרך הישר לדורות הבאים והיא הקיום‬ ‫וגם י"ל דאצל אברהם מצינו בגמ’ (נדרים‬ ‫של כלל ישראל‪ ,‬והנה בשבת זו יכולים‬ ‫לב‪ ).‬הכיר אברהם את בוראו כשהיה‬ ‫לפעול הכל מה שצריכים ויכולים לנצל‬ ‫בן ג’ שנים‪ ,‬והנה כתב רש"י ד"ה את‬ ‫את הזמן‪ ,‬וכאן הוא כמו תיבה (תיבת‬ ‫האלקים התהלך נח‪ ,‬ובאברהם הוא אומר‬ ‫נח) שבחוץ יש מבול ובפנים יש תיבה‪.‬‬ ‫אשר התהלכתי לפניו‪ ,‬נח היה צריך סעד‬ ‫לתומכו‪ ,‬אבל אברהם היה מתחזק ומהלך‬ ‫חלק מהדברי אלקים חיים‬ ‫בצדקו מאליו‪ ,‬ולפי"ז י"ל דאברהם אבינו‬ ‫בקידושא רבה שב"ק‬ ‫שכבר הכיר את בוראו בן ג’ שנים היה‬ ‫מתחזק ומהלך בצדקו מאליו ולכן לא היה‬ ‫כתר יתנו לך ה’ אלקינו מלאכים המוני‬ ‫צריך סעד לתומכו היה מעלתו יותר מנח‪,‬‬ ‫מעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה יחד כו’‪.‬‬ ‫אבל מעלת נח לא נגרע כלום בדורו אפי’‬ ‫ליש דורשין לגנאי כנ"ל וכשנ"ת‪ ,‬וז"ש אילו‬ ‫הנה בעת מוסף ואמירת כתר יש עליה לכל‬ ‫היה "בדורו" של אברהם היינו שאברהם‬ ‫התפילות ויש עליית עולמות (כמבואר‬ ‫לימד דרך הישר לדורו משא"כ נח כנ"ל‪.‬‬ ‫בבעל שם טוב)‪ ,‬ואי אפשר להגיע לזה‬ ‫שום הכנה‪ ,‬אמנם כשזוכים‬ ‫מיד בלי‬ ‫והנה אצל אברהם מצינו (בראשית יח’‬ ‫להתפלל כראוי בליל שבת וביום השבת‬ ‫יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו‬ ‫כמו שצריכים אז יכולים לזכות ליתן הכתר‬ ‫ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה’ וגו’ היינו‬ ‫להשי"ת ולאו כל אחד יכול לזכות לזה‪,‬‬ ‫שהקב"ה אומר שאוהב את אברהם בשביל‬ ‫וזהו שאומר כאן כתר יתנו לך ה’ אלקינו‪,‬‬ ‫שמצוה לבניו אחריו לשמור דרך ה’‪ ,‬ולכאו’‬ ‫מלאכים המוני מעלה עם עמך ישראל היינו‬ ‫צריך להבין למה אמר השי"ת רק מעלה זו‬ ‫לבני ישראל שהם מדריגה הגבוה בישראל‬ ‫על אברהם שחינך את בניו וביתו אחריו‪,‬‬ ‫שהם יכולים ליתן כתר יחד עם המלאכים‬ ‫הלא היה עוד הרבה מעלות באברהם‬ ‫שיכולים לסבול מדריגה זו וזוכים ליתן‬ ‫אבינו‪ ,‬אלא מכאן חזינן דבר גדול דיסוד‬ ‫כתר להשי"ת דאם אין האדם ראוי ליתן‬ ‫הדבר שאהב השי"ת את אברהם היה שצוה‬ ‫לג‬ ‫בס''ד‬ ‫תקח לך שבעה שבעה וגו’ ופירש"י הטהורה‬ ‫כתר דוחים אותו החוצה וזהו הסיבה‬ ‫העתידה ליהיות טהורה לישראל למדנו‬ ‫שיש לאדם לפעמים מחשבות זרות בתוך‬ ‫שלמד נח תורה‪ ,‬והקשה זקה"ק זי"ע למאי‬ ‫התפילה משום שדוחפים אותו מן הקודש‪,‬‬ ‫נפ"מ אם נח למד תורה או לא‪ ,‬פירש זקה"ק‬ ‫אבל האמת הוא שלא צריכים להתייאש‬ ‫זי"ע שהתורה מעיד על נח איש צדיק תמים‬ ‫וצריכים לחזור בכל הכוחות בחזרה אל‬ ‫היה בדורותיו וכן כי אותך ראיתי צדיק וגו’‬ ‫התפילה לכוין המילים בכוונה כמה שיכול‬ ‫וא"כ היו יכולים לחשוב שיכולים ליהיות‬ ‫שיזכה להתפלל כראוי‪ ,‬ועכ"פ בחינת‬ ‫בחינה של צדיק אפי’ שלא יכולים ללמוד‪,‬‬ ‫הכתר שהיא מדריגה‪ ,‬לזה זוכים הבני עליה‬ ‫לזה כתב רש"י מכאן למדנו שנח למד תורה‬ ‫הנקראים ישראל כנ"ל ואפי’ שכתוב ‘עמך’‬ ‫כדי להורות לנו שע"י תורה זכה ליהיות‬ ‫ישראל ובדרך כלל עמך הכוונה לפשוטי‬ ‫צדיק ולא יכולים ליהיות צדיק בלא תורה‬ ‫עם (עי’ אוה"ח הק’ פ’ בשלח) מ"מ הכי‬ ‫כבר דברנו דבצירוף העבודה צריך להיות‬ ‫הכוונה עמך ישראל עם של השי"ת מדריגה‬ ‫תורה דאל"כ אין כלים אל העבודה ושניהם‬ ‫הגדולה של ישראל‪ ,‬והנה כתר אין הכוונה‬ ‫טובים ביחד‪ ,‬ובלא תורה אינו שוה כלום‬ ‫כפשוטו כמו שמבינים בגשמיות‪ ,‬כתר הוא‬ ‫והכוונה בזה שלא הגיע אל שלמותו דרק‬ ‫בחינת אין‪ ,‬וכתר הכוונה לשם המושאל‬ ‫ע"י התורה יכול להגיע אל תיקונו ושלמותו‬ ‫שמכתירים את הקב"ה ‘מען באקריינט‬ ‫וכמובן שכל אחד לפי ערכו אבל בכלליות‬ ‫מעשים‬ ‫שע"י‬ ‫אייבערשטען’‪,‬‬ ‫דעם‬ ‫שייך התורה לכל אחד דניתנה התורה לכל‬ ‫טובים של האדם נעשה הכתר להשי"ת‪.‬‬ ‫אחד ואחד מישראל בלי יוצא מן הכלל‪.‬‬ ‫אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה‬ ‫בדורותיו וכו’‪ ,‬ולהלן (ז‪ ,‬א‪-‬ב) כתוב כי‬ ‫אתך ראיתי צדיק וגו’ מכל הבהמה הטהורה‬