דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — לך לך (2026-10-19)

בס"ד
גליון
דברות קודש
קרעטשניף סיגעט
דברי אלוקים חיים
מרבותה"ק זי"ע
ולהבדלחט"א
מכ"ק מרן רבינו שליט"א
תשפ"ז
הגדול שתצולך -לך
שבת פר
פרשת
הפסחגש
פרחגשת וי
תשפ''ו
יו"ל ע"י
יו"לרי אמונה"
ע"י מכון "נה
דחסימדכיוןק"רנעטשניף סיגעט
" הנומ א יר ה
דחסידי קרעטשניף סיגעט
תוכן:
דא"ח מרביה"ק בעל קדושת צבי זיע"א פרשת לך לך.............................עמוד א'
דא"ח מרביה"ק בעל קדושת צבי זיע"א -לפני הבחירות הטמאות ..........עמוד י'
דא"ח מרביה"ק בעל רזא דאמונה זיע"א -לפני הבחירות הטמאות ........עמוד כ'
ד"ת מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א -שב"ק פרשת לך לך תשע"ח............עמוד כ"ב
ד"ת מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א -שיעור חורש"י פ' לך תשפ"ז...........עמוד כ"ג
דא"ח מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א בישיבת קאסאן לעיקוואד פ' לך...עמוד כ"ה
דא"ח מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א שב"ק פ' נח תשפ"ז -לעיקוואד......עמוד ל'
הוצאת הגליון נתרם לע"נ
קודש דברות
הרה"ק רבי זיידא אליעזר זאב בן
ויגש
הרה"ק רבי צבי הירש זי"ע ועכי"א
מערכת קול קרעטשניף סיגעט
רעוא דרעוין
ניתן לשמוע דברות קודש דא"ח מרבותינו הק' זי"ע
ויבדלחט"א כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א
שב”ק פרשת וישב תשפ”ו
וכן מהנעשה והנשמע בצל הקודש
בית שמש יצ”ו
02-313-6802 בעיר
ארה"ק:
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
ארה"ב1518-592-0074 :
ענגלאנד4420-81477-116 :
ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: הזכויותבעש”ט,
שמורות בזכותכלשב”ק,
השי”ת יעזור בזכות הצבור© ,
4165512@gmail.comבבית חמיה שהיתה צנועה,
בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום שכסתה פניה
זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין קבוצה עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט בסטמבול
יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן ,ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים,
א קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין
חיים רעוא
אלקים דברי
תשפ”וזיעוכי"א בעלוישב
קדושת צבי פרשת שב”ק
רביה"ק מכ"ק מרן
בעיר בית שמש יצ”ו
רעוא דרעוין – פרשת לך לך
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
מען האט שוין אמאל גערעדט פון דעם ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי הנפש
צנועה, שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה
ענין ,אז בשעת א איד לייגט תפילין,
מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
והרכוש קח לך .ויאמר אברם אל מלך סדום
בסטמבול
הבעש”ט צו זיין
האבן ,מכניע וכשהיה
אינזינעןברש”י,
דארף ערעיי”ש קבוצה קונהעדיין
שמים וארץ. עליוןדיש
הצדיקים,אלב״ה זה ,כל
הרמותי ידי אל ה’
תנאים, נשמת
און מען שמאל, שהיהצדלהם ‘לינקע’לייט
זייט דעם ראה יונגע
די יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
דברנו
הארץוכברדאסהנשים
צניעותצו זיין
מגודל ‘מייחד’ דארףשזה
מכוון זיין, ואמר בס”ג,
ולשבת ביים
השבתיעדן טאג רמז,את
מען זאגט להאריך
ורוצים זיין א
קען
‘משועבד’
השמים זיין ומן אלעס זאל
צניעות, הקודםאזמענין
בשבתדעם מח, און לשעבד בזה
תשובה זמן של הואהלב
ס”ג נגד
‘ושהיא
לייגן,של
תפיליןהזמן
והנה זה
לעבודתו ית"ש .אויב אבער מען לייגט תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
תפילין סתם אויפ’ן קאפ ,און מען איז שמו ,ועל הראש נגד המח שהנשמה
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
גארנישט מכוון ,דעמאלטס האט מען נישט שבמחי עם שאר חושי וכחותי כולם יהיו
לייגןוכפי
בשלימותפוןהוא
[המעשה‘עיקר’ מצוה
געווען ,דעם הצעיפים,
יוצא שנתן תשובה,
דאס איז דיש דרך
יתברך שמו’, לשרשה,
לעבודתו משועבדיםבחזרה
מטתקייןאמו מען לפני
חלילה נישט הכ”מ תפילין- ,רביה”ק
אוודאי איז שסיפר בסה”ק
‘תפילין’,וכמו”ש תשובה
מען לייגט אז וועןפשט,שלפשוט זמן
השי”ת
הצה”ק
בת נישטאבער שפרה הצדקניתמנחמרת
תפילין’, ‘קרקפתא דלאהרבנית הארץמיםדאסבאר‘מייחד’ ,בעל
של זקה”ק מיטת,דעםשל שב
סידורו מען
איז
חופהתפילין
תפילין ,-איזה
פון שהיה ‘פשט’ע”ה,
מרדכי איז דער
רבידאסחיים צפתבעיר אז
באה”קשטייט
אייבערשטן. שמנוחתופאר’ן
כבוד פה און] דעם מחחיים
איז טייטש ,אז מען איז "מייחד דאס הארץ
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל צוקומעןז”ך
בשבוע זובזכות די מצות תפילין ,קען מען
ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה
און דעם מח פאר’ן אייבערשטן" .מען זאגט מקיים צו זיין ‘אלע’ מצוות .לכאורה איז
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
ביי קריאת שמע ,ולא תתורו אחרי לבבכם שווער צו פארשטיין ,מצות תפילין איז
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
ואחרי עיניכם וגו’ למען תזכרו ועשיתם דאך נאר ‘איין’ מצוה פון די תרי"ג מצות,
דאסאבל בלע”ז,
סאמעטמיינט
של לבבכ"ם’ בצד,
‘אחרי שורהכלאחת
מצותי. את יהודים שיושבים יותר בשבת קודש,
כמובן
איז דער הצניעות הכלואחריבתכלית
עיניכ"ם דאס היה
‘הארץ’, להם וממילא יש
תפילין, דורך מצות להקב”ה, מתקרבין יותר
פארוואס פונקט איז
הקדוש אפנ”עדאסאמר
רבינו היט זיך
אויב מען וכשהרגישאזבזה
‘מח’(יז), כתי’ בפרשתן
מצות?, אלעוע,תרי"ג
לכלדיהשב בשמים צו
כח מען אןקומט יותר
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ב בס''ד
וואס אברהם אבינו האט זיך שוין אינגאנצן הארץ ,און דעם מח פון שלעכטע מחשבות,
משעבד געווען צום אייבערשטן ,און זיך און מען איז דאס ‘משעבד’ נאר פאר’ן
שוין געהאט אויסגעשלאגן פאר’ן ‘כבוד אייבערשטן ,דעמאלטס קען מען צוקומען
שמים’ מיט תרח ,מיט נמרוד ,און מיט די אז עס זאל זיין ,למען תזכרו ועשיתם את
גאנצע וועלט ,האט דער מ’לך ס’דום וואס ‘כל’ מצותי ,אז מען זאל קענען מקיים
איז די ראשי תיבות ס"מ ,געהאט אזא זיין ‘אלע’ מצוות פונעם אייבערשטן.
עזות צו וועלן איבערנייגן און אריבערפירן
אברהם אבינו ,מיט דעם וואס ער האט אים ממילא מיט דעם פארשטייט מען שוין,
געוואלט איינרעדן ,חלילה וחלילה ‘נהנה’ דאס וואס עס שטייט אין די גמרא ,אז
צו זיין פון זיין רכוש ,מיט’ן זאגן אז דער בזכות ‘תפילין’ איז מען זוכה צו צוקומען
רכוש איז זיינס ,אבער איך געב עס פאר צו ‘אלע’ תרי"ג מצות ,ווייל אויב א איד
דיר ,און אזוי ארום וועט ער קענען האבן בשעת ווען ער לייגט תפילין ,האט ער
א שליטה אויף אברהם אבינו ,ווייל ער איז אינזין ‘משעבד’ צו זיין דאס הארץ און
דאך ‘נהנה’ פון אים .דאס זעלבע קומט דעם מח פאר’ן אייבערשטן ,קען ער טאקע
דער ס"מ ,צו ‘יעדן’ מענטש ווען ער דארף זוכה זיין מקיים צו זיין ‘אלע’ מצות ,ווייל
למשל געבן מעשר צי חומש ,אדער ווען וויבאלד ער געט זיך אוועק ‘אינגאנצן’
ער דארף לערנען א בלאט גמרא וכדומה, פארן אייבערשטן ,קומט ער שוין אן
פרובירט ער אויף ‘כל מיני אופנים שבעולם’ ממילא מקיים צו זיין אלע מצות ה’ ,אזוי
אריבערצונייגן דעם מענטש צו זיך רח"ל, ווי עס שטייט אויך ביי ציצית (שלח טו,
און אים איינצורעדן "עה ,דאס איז נישט מ) למען תזכרו ,ועשיתם את ‘כל’ מצותי.
געמאכט פאר דיר" וכדומה ,אדער רעדט
ער אים איין ,אז ער האט נישט קיין ‘כח’ לפי זה קען מען זאגן דא א רמז ,ליכא
צו לערנען אדער צו טון מצות ....דארף מידי דלא רמיזי באורייתא (תענית ט,).
מען זיך דעמאלטס שטארק מחזק זיין ,און אז דער מ’לך ס’דום וואס די ראשי תיבות
זאגן צו זיך אליין" ,ווער האט דיר געגעבן איז ס"מ ,איז געווען דער ‘ערשטער’
כח? ,פארוואס דארפסטו ‘בכלל’ האבן וואס איז געקומען ,מלחמה האלטן קעגן
כח ,אויב נישט זיך צו רייסן און צו שרייען אברהם אבינו ‘פנים אל פנים’ ,נאכדעם
ג בס''ד
אז אמאל שיקט דער בעל דבר אריין אין ביים דאווענען ,כדי דאס הארץ זאל זיך
א מענטש ‘התלהבות און מוחות’ וכדומה, דערנענטערן צום אייבערשטן ,פארוואס
און נאכדעם ברענגט ער אים חלילה צו אן ‘דען’ דארף מען צו האבן ‘כח’ ,וואס הייסט
עבירה ,כדי ער זאל האבן פון וואו ‘יונק’ צו אז דו האסט נישט קיין כח?! ,עסן ,עסט דאך
זיין רחמנא ליצלן .און דאס האט אברהם להבדיל א בהמה אויך ,האנדלען ,האנדלט
געזאגט ,ולא תאמר אני העשרתי את דאך להבדיל א גוי אויך" .איז ממילא ,ווען
אברם ,אזעלכע זאכן וואס קען מיך ברענגן דער מלך סדום האט געוואלט ,אז אברהם
צו די ‘פארקערטע’ ,דאס דארף איך נישט. אבינו זאל ‘נהנה’ זיין פון אים ,דאס הייסט
פון די סטרא אחרא ר"ל ,און נעמען דעם
אז א איד איז ‘משעבד’ זיין הארץ און זיין רכוש פאר זיך ,און אזוי ארום וועט ער
מח צום אייבערשטן ,איז ממילא‘ ,וואו אים קענען אריבערגיין אינגאנצן צו זיך
ער גייט’ און ‘וואו ער שטייט’ ווערט ער ח"ו .האט אים אברהם אבינו צוריק געזאגט
אנגעקניפט אין אייבערשטן כביכול ,ער הרמותי ידי אל ה’ אל עליון וגו’‘ ,הרמותי
ווערט ‘נאנט’ צום אייבערשטן ,ער האט ידי’ דאס מיינט דאס ‘הארץ’ (שהוא כנגד
‘סייעתא דשמיא’ ,און ער באקומט א ‘כח’, הלב)‘ ,א-ל עליון’ דאס איז מרמז אויף די
זיך צוריק צו האלטן פון אלעס שלעכטס, מחשבה ,די אלוקי"ת שבמח .אז אברהם
און דורך דעם שפירט ער א חיות און א טעם, אבינו האט געזאגט צום מלך סדום ,איך
אין אלע מצות .מען איז מבאר כסדר ,על האב מיך שוין ‘משעבד’ געווען מיין הארץ
דרך וואס עס שטייט פון הייליגן רבי’ן דער און מיין מח צום אייבערשטן ,ממילא האב
בעל התניא זי"ע ,אז יעדע מחשבה דיבור איך א ‘כח’ אין מיר ,אז איך זאל חלילה
ומעשה ,וואס מען טוט אדער מען טראכט, נישט ‘נהנה’ זיין פון דיר ,אם מחוט ועד
סיי ביי א מצוה ,און סיי ביי דברים ‘גשמיים’, שרוך נעל ,ואם אקח מכל אשר לך ,איך
אויב דאס איז נישט לשם ה’ ,דעמאלטס האב שוין דעם שטארקייט אין מיר ,זיך
גייט עס צו יענע זייט רח"ל .ביי יעדע זאך נישט צו בייגן פאר דיר .ולא תאמר אני
איז אזוי ,אדער גייט עס צו די קדושה, העשרתי את אברם ,אזוי ווי עס שטייט
אדער גייט עס פארקערט חלילה ,עס איז פון רבי יונתן זצ"ל אין יערות דבש (חלק
קיינמאל נישטא אזא זאך ווי א דבר ‘רשות’. א דרוש א) אויפ’ן פסוק צאנך מיד גוזזים,
ד בס''ד
לערנען און דאווענען צו די ‘קדושה’, שטייט אין פרשת משפטים (שמות כב,
אדער גייט עס חלילה צו די סט"א ,קיין יט) ,זובח לאלהים יחרם -בלתי לה’ לבדו,
‘אינמיטן’ איז נישטא ,די צוויי זאכן ,דארף די צוויי זאכן‘ ,זובח לאלהים יחרם’ און
א איד שטענדיג צו האלטן פאר די אויגן, ‘בלתי ה’ לבדו’ ,שטעלט מען אוועק פאר
דאס איז אמת וצדק! .און דאס איז געווען די אויגן פון א איד ,יעדעס מאל בשעת ער
דער כח פון אברהם אבינו ,אז וויבאלד גייט טון א מצוה ,אדער סיי וואס פאר א
ער האט זיך געהאט ‘משעבד’ געווען ,זיין גוטע זאך ,צי ער שטייט אויף פארטאג’ס,
הארץ און זיין מח פארן אייבערשטן ,און אדער ער עפנט א גמרא ,אדער ער דארף
ער איז געווען אינגאנצן איבערגעגעבן צו געבן צדקה ,אדער פאר ער שטעלט זיך
פארן אייבערשטן בלתי לה’ לבדו ,האט ער דאווענען וכדומה ,שטעלט מען אים אוועק
זיך געקענט צוריק האלטן ,און זיך מתגבר די ‘צוויי זאכן’ פאר די אויגן ,און מען זאגט
זיין אויף דעם ס"מ .און וועגן דעם טאקע אים ,קוק ,עס איז פארהאן א זובח לאלהים
האט ער זוכה געווען ,אז זיינע קינדער זאלן יחרם ,דאס הייסט אז דו קענסט טאקע זיין
האבן ‘ציצית ותפילין’ ,אזוי ווי עס שטייט א ‘זובח’ ,דהיינו ,דו לערנסט טאקע און דו
אין די גמרא (סוטה יז ).בשכר שאמר דאווענסט טאקע ,דו ביסט זיך זוב"ח פארן
אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל, אייבערשטן ,אבער אויב איז דאס נישט
זכו בניו לב’ מצות ,חוט של תכלת ורצועה ‘לשם שמים’ ל"ע ,עס איז נישט ‘בקדושה
של תפילין .ווייל אז מען איז זיך משעבד וטהרה’ ,און עס גייט נישט ‘מיט הארץ און
‘אינגאנצן’ לשם ה’ ,איז מען זוכה מקיים צו מיט’ן מח’ ,זאלסטו וויסן אז דו ביסט א ‘זובח
זיין ‘אלע מצות’ .און דאס זענען די חז"ל לאלהים’ צו די סטרא אחרא ה’ ישמרינו.
מרמז ,אז זיינע קינדער האבן זוכה געווען אדער -זאגט מען אים -קענסטו מאכן ,אז
צו די צוויי מצוות ציצית און תפילין ,ווייל דיין לערנען און דיין דאווענען ,זאל זיין
סיי ביי ‘תפילין’ קומט מען צו ,מקיים צו בלתי לה’ לבדו ,און עס זאל אנגענומען
זיין ‘אלע’ מצות ,דורכדעם וואס מען איז ווערן לרצון לפני אדון כל .מען ווייזט די
זיך משעבד ,דאס הארץ און דעם מח פאר’ן צוויי זאכן ‘אינאיינעם’ ,אז דער מענטש
אייבערשטן ,אזוי ווי עס שטייט אין די זאל האבן א ‘בחירה’ און זיך אויסוועלן
גמרא (הנ"ל) .און סיי דורך ‘ציצית’ קען וואס ער וויל ‘ענדערשט’ ,אדער גייט זיין
ה בס''ד
מיר ‘מוסר נפש’ געווען ,דאס אליין קען מען צוקומען דערצו ,אזוי ווי עס שטייט
אים צוריקכאפן צום הייליגן אידיש’ן וועג (במדבר טו ,לט) ולא תתורו אחרי לבבכם
אינגאנצן! . -על כל פנים ,נאכדעם וואס ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם,
אברהם אבינו האט זיך ‘מוסר נפש’ געווען, למען תזכרו ועשיתם את ‘כל’ מצותי.
הן נישט צו נעמען פון מלך סדום גארנישט,
והן צו ראטעווען לוט ,האט ער ‘מורא’ שטייט ווייטער אין פסוק אחר הדברים
געהאט ,צי אפשר האט ער גארנישט יוצא האלה הי’ דבר ה’ אל אברם במחזה לאמר,
געווען ,אפשר האט ער נישט געטון גענוג אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה
‘בשלימות’ די מצוה ,אזוי ווי ס’איז ידוע מאד .נאכדעם וואס אברהם אבינו האט
(כ) ,אז צדיקים ציטערן אייביג" ,אפשר עומד געווען אין אזא גרויסען ‘נסיון’ ,ער
האט מען נאכנישט גענוג יוצא געווען האט נישט גענומען אזא גרויסען ‘רכוש’
פארן אייבערשטן" .און אויך האט ער פון מלך סדום ,און נאכדעם וואס ער
מורא געהאט ,צי אפשר וועט ער באקומען האט זיך ממש ‘מוסר נפש’ געווען ,און
באצאלט ‘שכר’ אויף דער וועלט ,אזוי ווי געגאנגען ראטעווען לוט - ,אפילו ווען ער
רש"י ברענגט טאקע אראפ ,אחר שנעשה האט געוואוסט וואס פאר א מענטש לוט
לו נס זה שהרג את המלכים ,הי’ דואג איז ,אבער ווען עס קומט צו ראטעווען א
ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי. מענטש ,גייט מען נישט מעסטן צי ער איז
ווייל גלייך נאכדעם ,וואס א מענטש האט יא ווערד צי נישט ווערד .אברהם אבינו איז
א גרויסע ‘מסירת נפש’ ,אין יעדן ענין פון נישט געגאנגען ‘מעסטן’ וויאזוי לוט האט
א דבר מצוה ,צי אין אן ‘עבודה’ ,אדער פון זיך פריער אויפגעפירט ...אברהם אבינו
א שטארקע ‘עמקות’ אין לערנען ,אדער פון האט אונז מיט דעם געלערנט ,אז ווען א
א שטארקע ‘דביקות’ און שירות ותשבחות מענטש איז אין אן עת צרה ח"ו ,דארף מען
שבת קודש ,דארף מען אייביג ציטערן ,צי אים ‘קודם’ צו העלפן ,און אפשר דורך
עס איז געווען ‘בכלל’ אזוי ווי עס דארף ‘דעם אליין’ וועט ער זיך צוריקכאפן ,ווייל
צו זיין ,ווער ווייסט צי ער האט עפעס ער וועט דאך ביי זיך טראכטן ,אז דער
געטון ‘כראוי’ פאר’ן אייבערשטן ,און ‘מציל’ האט דאך געוואוסט וועלכער סארט
ווער ווייסט צי ער וועט נישט באקומען מענטש איך בין ,און דאך האט ער זיך פאר
ו בס''ד
א ‘מתנה’ ,מאוצר מתנת חנ"ם .ה די ‘בחינה’ באצאלט קיין שכר אויף ‘דער’ וועלט ,און
דארף מען אייביג געדענקען ,אז ווען דער פארדעם האט אברהם אבינו מורא געהאט.
אייבערשטער העלפט א איד ,אין יעדן האט אים דער אייבערשטער געזאגט אל
פרט שבעולם ,צי מען האט גוטע קינדער תירא אברם ,זאלסט נישט מורא האבן אז
וואס גייען ב"ה אויפ’ן אייבערשטנ’ס אפשר האסטו נישט ‘יוצא’ געווען ,ווייל דו
וועג ,אדער דער אייבערשטער העלפט האסט ‘יא’ געטון דעם אייבערשטנ’ס רצון
אז מען איז מצליח אין מסחר ,צי ווען ווי עס דארף צו זיין .און טאמער וועסטו
דער אייבערשטער העלפט איינעם ,אז מורא האבן ,ווער ווייסט צי מען האט נישט
מען קען אויפשטיין פארטאגס צו לערנען, אראפגענומען ‘שכר’ ,צו באצאלן נאך אויף
אדער מען קען ‘מחיה’ זיין א איד ,דארף דער וועלט .האט אים דער אייבערשטער
מען אייביג צו טראכטן אז דאס איז נאר צוגעזאגט אנכי מגן לך‘ ,מגן’ איז א לשון
א ‘מתנה’ פון דעם אייבערשטן ,נישט פון ‘מתנת חנם’ ,אז דאס וואס איך וועל
טראכטן קיין איין רגע חלילה וחלילה ,אז דיר געבן שכר אויף ‘דער’ וועלט ,אזוי ווי
‘ער’ האט עפעס אריינגעלייגט אין דעם. עס שטייט אין פסוק שכרך הרבה מאד,
דער רבונו של עולם שענקט אונז לעבן, דאס איז א ‘מתנה’ פון מיר ,עס האט
נאר פאר דעם ,כדי מען זאל זוכה זיין צו גארנישט צוטון מיט דיינע ‘מעשים’ ,ממילא
טון זיין ‘רצון’ אין אלע ענינים ,דארף מען דארפסטו נישט מורא האבן ,טאמער עס
וויסן און געדענקען ,אז ‘אלעס’ איז נאר א וועט נחסר ווערן עפעס אויף יענע וועלט.
‘מתנה’ פון אייבערשטן .אויב אבער טראכט אזוי ווי עס שטייט אויך ביי נח( ,בראשית
מען ,אז דאס קומט זיך אים וועגן זיינע ו ,ח) ונח מצא חן בעיני ה’ ,נח איז טאקע
‘מעשים’ ,דעמאלטס זאל ער טאקע ‘מורא’ געווען א ‘צדיק תמים’ ,אבער עס שטייט
האבן ,אז אפשר מיט דעם וואס ער באקומט דער לשון ונח מצא ח"ן בעיני ה’ ,ווייל ווען
יעצט שכר ,טוט מען אראפנעמען פון זיין א מענטש איז זוכה און ער האט ‘חן’ ביים
שכר אויף יענע וועלט ,און ער באקומט אייבערשטן ,דעמאלטס העלפט אים דער
דערפאר באצאלט אויף דער וועלט חלילה. אייבערשטער ,און גיבט אים שכר אויך
אבער אויב מען טראכט כסדר ,אז "איך אויף דער וועלט ,און עס האט נישט צוטון
האב גארנישט וואס צו פארקויפן ,עס איז ‘לפי מעשיו’ ,דער אייבערשטער גיבט אים
ז בס''ד
דארפסטו נישט מורא האבן צי דו קענסט גארנישט מיין געשעפט ,אלעס איז נאר א
יא ,צי דו קענסט נישט ,אויב דו האסט יא מתנה פון אייבערשטן" ,דעמאלטס רעכנט
זכותים פאר דעם אדער נישט ,ווייל דער מען דאס ‘נישט’ אראפ פון דיין שכר.
אמת איז ,אז ‘בני חיי ומזוני לאו בזכותא
תליא מילתא אלא במזלא’ (מו"ק כח,). אברהם אבינו האט געזאגט ה’ אלהים
און דאס האט דער אייבערשטער אים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ,ובן משק
געזאגט ,דו דארפסט נישט האבן פאר ביתי הוא דמשק אליעזר .אברהם אבינו
דעם קיין ‘זכותים’ ,ווייל במזל"א תליא האט מורא געהאט ,אז טאמער האט
מילתא ,איך גיב דאס ממילא פון ‘הימל’. ער נישט קיין ‘זכותים’ אויפצושטעלן
און דאס האט דער אייבערשטער געוויזן, ערליכע דורות ווייטער ,ווייל דער ‘עיקר’
נישט דוקא נאר פאר ‘אברהם אבינו’, שאיפה פון אברהם אבינו איז דאך געווען,
נאר דאס גייט ארויף אויף אלע זמנים ,אז אויפצושטעלן דורות פאר’ן אייבערשטן,
אויב דער רבונו של עולם שענקט אמאל דאס איז געווען דער גאנצער ‘תכלית’ ,אזוי
איינעם ‘גוטע דורות’ ,זאל מען וויסן אז ווי עס שטייט (בראשית יח ,יט) כי ידעתיו
דאס איז אלץ א ‘מתנה’ פון אייבערשטן, למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו.
נישט חלילה ווייל מען איז עפעס ווערד, אברהם אבינו האט געזאגט" ,מיין תכלית
אזוי ווי מען האט פריער דערמאנט ,אז איז נישט ,אז נאר ‘איך’ אליין זאל קענען
מען טאר קיינמאל נישט טראכטן ,אז דינען דעם אייבערשטן ,נאר איך וויל זען,
דאס קומט זיך ‘לפי מעשיו’ ,נאר דאס איז אז עס זאל זיך ציען ווייטער און ווייטער,
אלעס א ‘מתנה’ ,אזוי ווי די גמרא זאגט: אויף די שפעטער’דיגע דורות אויך ,למען
לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא. אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ,אז
מיין דרך זאל גיין ‘ווייטער’ .האט דער
והאמין בה’ ויחשבה לו צדקה .דאס איז ‘אויפגעהויבן’ כביכול אייבערשטער
אויך א המשך ,פון דעם וואס מען רעדט אברהם אבינו למעלה מן הטבע (עי’ רש"י
יעצט ,אז אפילו אויב א איד טוט אסאך הק’) ,און אים געזאגט הבט נא השמימה,
מצוות ,מען זעט עס מיט די אויגן ממש, צו ווייזן אז דאס וואס דו ווילסט ,אז עס
ווי למשל א מענטש נעמט גוטע מלמדים זאל זיך ווייטער ציען הייליגע דורות,
ח בס''ד
דער אייבערשטער זאל העלפן ,אז די אלע פאר זיינע קינדער ,אדער אז א איד טיילט
ענינים -וואס מען רעדט פון דעם יומם אסאך ‘צדקה’ ,צי אז א איד איז זיך ‘מוסר
ולילה ,-זאל ווייטער נמשך ווערן ,אז מען נפש’ פאר’ן אייבערשטן אין אסאך ענינים
זאל קענען ווייטער אנהאלטן די ‘חברותות’, וכדומה ,זאל ער חלילה וחלילה נישט
מיט וואס מען האלט זיך ‘אינאיינעם’ ,און האלטן ,אז עס ‘קומט זיך אים עפעס’,
וואס מען לערנט ‘אינאיינעם’ ,און מען און ער האט יוצא געווען כביכול פאר’ן
שמועסט פון אידישקייט ‘אינאיינעם’ .מען אייבערשטן ,ווייל ווי קען דען א מענטש
דארף זיך תמיד ‘קובע מקום’ זיין אויף דעם זאגן ,אז ער האט עפעס ‘פארדינט’ ביי
זעלבן פלאץ ,און אויך ,נישט אז מען קומט דעם בורא כל עולמים ,ווער קען דען
אריין אין בית המדרש ,ווען מען האלט שוין יוצא זיין פאר’ן בורא כל עולמים .למשל
אינמיטן דאווענען צי אינמיטן לערנען ,און דער גרויסער אברהם אבינו ,דער ראש
דאס אלעס זאל ווייטער גיין ,אויף דעם המאמינים בהקב"ה וכו’‘ ,קומט’ זיך אים
זעלבן אופן אזוי ווי ביז אהער ,ווייל נאר דען נישט קיין גוטע קינדער?‘ ,קומט’
אזוי קען מען ‘וואקסן’ .אזוי ווי צום ביישפיל זיך אים נישט ,אז ער זאל האבן נסים?,
די גרויסע מיליאנערן ,אויב נעמען זיי ווען אבער נאך די אלע גוטע זאכן ,וואס דער
נישט אריין ,אפאר הונדערט ארבייטער אייבערשטער האט אים געגעבן ,און געטון
אין געשעפט ,וואלטן זיי נישט געקענט מיט אים נסים ביז אהער ,און נאך די אלע
‘וואקסן’ ,ווייל נאר דורך די ארבייטער הבטחות וואס דער בורא כל עולמים האט
ווערן זיי גרויס ,און די געשעפטן ווערן אים צוגעזאגט אויף ווייטער אויך ,איז
גרויס .דער אייבערשטער זאל אונז העלפן, נאך אלץ געווען נאר די בחינה פון והאמין
אזוי ווי ער האט געהאלפן ביז אהער ,מען בה’ ויחשבה לו צדקה ,ער האט קיין איין
זאל זוכה זיין בזכות אבותינו הק’ ,אז די רגע נישט געקלערט ,אז ער האט עפעס
אלע ענינים וואס מען האט געשמועסט און ‘פארדינט’ ביים אייבערשטן ,ער האט אלס
נישט געשמועסט ,זאל מען זוכה זיין אויף געהאלטן אז עס קומט זיך אים ‘גארנישט’,
א גלייכן אופן ,צו גיין אויפן אייבערשטנ’ס און ער האט געוואוסט אז דאס אלעס
וועג אין אלע ענינים ,און אלע אידישע איז נאר א ‘צדקה’ פון דעם אייבערשטן...
קינדער בכל מקום שהם ואנחנו בתוכם,
ט בס''ד
עינינו בשובך לציון ברחמים -אמן. זאלן געהאלפן ווערן מיט אלע ישועות מיט
אלע רפואות ,און מיט גאנץ כלל ישראל
(מתוך ספה"ק קדושת צבי) זאלן מיר זוכה זיין במהרה דידן ,צו ותחזינה
י קודש ויגש דברות בס''ד
קול חוצב להבות אש
רעוא דרעוין
תשפ”וזיעוכי"א
קדושת צבי
בעלוישב רביה"ק
פרשת שב”קמכ"ק מרן
הטמאות הבחירות
שמש יצ”ו לפניבעיר בית
שליט”א רבינוחשוןעט”ר
תשמ"ט לפ"ק סעודתמרן
הודאה ט"ז מאתבעתכ”ק
אלו הלומדים תורה בעולם בוודאי שישנם טרם אתחיל את דברי ,אפתח בכמה הקדמות
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
כאלו שכוונתם לשם שמים ,ובוודאי שבין קצרות ,ואקווה שלא להאריך בדיבור,
צנועה, שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה
כל אלו הנוהגים במנהגי החסידות ישנם
מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
אמנם כפי הבנתי יהודי אשר לא איבד את
בסטמבול
הבעש”ט לשמים. חשובותוכשהיה
הרצויות ומכוונות ברש”י, עיי”ש
נקודות קבוצה
עדיין מוטל
דיש החיוב
ב״האבותיו הצדיקים,
אבות זה ,כל
דעת ומסורת
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, הזמן, בשעהעתאחרי
לחשות. לשמוע
אלו ,ולא שרוצים
מענינים יהודים
עליו לדבר
דברנו הנשיםמהוכבר
שאמר צניעות לספר מה מגודל
דמרגלא בפומי וידועשזה
ואמר ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
לאחיו הרב
השמים מגארליץ זלה"ה
צניעות ,ומן בשבת הקדוש
הקודם מענין הרב ולהגיד שיש
תשובה לחוותזמן של
ס”ג הואשל אנכי
הזמן מי
הקדמה א’,
והנה זה
הקדוש משינאווא זלה"ה ,הידעת החילוק בידי דרך בעבודת ה’ במה שאני נוהג,
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
ביני לבינך ,כי אתה הינך אוהב אמת ואני אין בידי שום דרך ,ולא שום מנהג ,אין
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
הנני שונא שקר ,ועל כן מכיוון שהנך אני בדרגה זו שאוכל לומר ולייסד דרך
בשלימותאמתהואאתהוכפי
בראותך קצת [המעשה הצעיפים,
את האמת אוהב שנתן
תשובה ,מה
דרךודרכי הם לשרשה,כלדיש
מנהגי בחזרה
וכדומה ,אך
המאושראמו
האדם מטת
הכ”מ לפני
את עצמך רביה”ק
שסיפרמרגיש
כבר בסה”ק
הקדושים וכמו”ש
תשובהורבותי
של אבותיזמן מאת השי”ת
שקבלתי
הצה”ק שפרה בת
ששנאתי מרת מכיון
הצדקנית אני
שבעולם .אמנםהרבנית בארמכלמים בעל
תורה דעתזקה”ק
ח"ו שוםמבטלשל
ואינישבת,
זי"ע,של
סידורו
חופהמשהו רואה
איזה אם אני
שהיה ע”ה,ביותר,
מרדכיחייםגדולה
לשקררבי צפתשבכלוקהילהבעיר
חסידותבאה”ק
כבוד פהשמנוחתושום
העולם ,ולא
חיים ]
שקר כבר אין ביכלתי לסבלו ,והסיבה
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל התורהז”ך העולם ,ואינו מוכרח שיהיה דרך
בשבוע זו ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה
שהנני חוזר רבות על עובדא זו ,כדי דווקא כפי מה שהורגלנו וחונכנו ,וגם אין
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
שאוכל גם אנכי לנסות לצעוד בדרך זה. החסידות מחויבת ליראות כפי מה שנוהגים
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
אצלינו בדרכי החסידות ,אלא התורה היא
שלאאבלבלע”ז, סאמעט
אותנו של לימד בצד,זי"ע ומרן אחת
זקה"ק שורה קודש,
וכל אחד בשבת
יותרחסידות, התורה,שיושבים
והחסידות היא יהודים
כמובן
הצניעותאחרים,
בתכלית בשפלות
הכל אף פעם להסתכל היה להםובמהאיךישוממילא להקב”ה,
נשמה משלו יותרשורש
מתקרביןיש לו
ואחד
ולהתבונןאמר
הקדוש נ”ע
יש לראות רבינו
לראותוכשהרגישמהבזה
ואם יש כתי’ בפרשתן
ומכל וע,בעולם, ומה השב
תיקונו ה’ ,לכל
בשמים יותר כח
לעבוד את
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
יא בס''ד
להביא מחלוקת בין איש לרעהו על ידי בשפלות עצמו .וממש לא הסתכלו
שהולכים לאחד ומסיתים אותו לאמר, בשפלות אף אדם ,בלי שום חילוק בין
הכי סבור אתה שעליך לשתוק ולסבול מצבו ומדריגתו( .ובלשון קדשו :מ’האט
מחברך שעשה לך כך וכך ,ושוב הולכים קיינמאל קיינעם נישט אראפ געקוקט ,און
אל השני ומסיתים אותו ,וכי ממנו אתה אויב מ’האט אראפ געקוקט האט מען זיך
מתיירא ,וכך עולה בידם להצית אש אראפ געקוקט ,ממש קיינעם נישט) .עד
הלהבה והמחלוקת ,עד ששניהם לוקחים שלא היו מסוגלים להבין איך התאפשר
את הדבר אל לבם ,ואז הלץ ההוא עומד לו לראות את כל אדם בטובתו ומעלתו.
מהצד וטופח על שכמו שהצליח מעשיו.
הקדמה ב’ ,דברתי פעם עם מרן מסאטמאר
ומאת רבי מענדל ע"ה שמעתי ,כשהתחילו (להבחל"ח) [זללה"ה] ,בשיחה ארוכה של
הצרות הגדולים של המדינה ,אמר דברי תורה ,ואמרתי לפניו איזה דבר קצת
כי עתה עומד הבעל דבר ומסלסל באופן אחר ממה שאמר הוא ,והערתי לו
בשפמו כמו שהיה דרך הגוים באונגארין שבאופן זה שאמרתי כעת כך שמעתי מפה
מעשיו. לעשות -על שהצליח ל"ע קדשו לפני רבות בשנים ,והתחיל לומר
שאינו זוכר שאמר כן מעולם ,ושוב התבונן
וכשאני מתבונן על מצבינו היום ,הנני קצת במחשבותיו הקדושים ,וענה ואמר לי
רואה כי אותם הדברים חוזרים ומתרחשים שאם אמר כן הרי שהיה אז צורך הזמן והשעה
לפנינו כעת .שמקודם סידר ה"בעל דבר" לומר כן .הרי שיש מושג כזה שצורך השעה
את הדברים שהתרחשו לפנינו ,ולא הספיק הוא לומר באופן זה או אחר ,ואין מנוס
לו הדבר שהיה עד עתה והתחיל בדרך ועצה אחרת אלא מלהגיד את הנצרך לומר
ואופן חדש לגמרי ,וכאשר כן הוא דרכו של כפי צורך השעה והענין העומד על הפרק.
היצר ועבודתו ,שבכל פעם הוא מחפש איך
ירגישו טעם חדש וערב בעבירות ל"ע ,ועל הקדמה ג’ ,שמעתי מאת מרן הסבא
כן מקודם מטעים הוא לפני האדם כי דברים קדישא זי"ע ,וכן שמעתי כעין זה מאת
אלו הן מהמצוות הגדולות ,עד שהעבירות הרה"ח ר’ מנדל השוחט ע"ה ,מרגלא בפי
נהיות עריבות ומתוקות לבני האדם. הסבא קדישא ,כי דרך המחרחרי ריב
יב בס''ד
קטרוג למעלה ח"ו על שום יהודי ,אמנם ויודע אני שישנם אנשים אשר יכנסו
הרי איתא בגמרא באחד שרואה את חבירו וישמעו מפי דברים מבלי לשמוע את
טובע במים אין החיוב להסתכן באופן שיש הקדמותי אשר הקדמתי כעת ,אמנם לאלו
חשש טביעה ,כי חייך קודמין לחיי חבריך, אין אני מוצא חובה לנפשי להזהירם על כך,
ולכן אני אומר שאין אנו מחויבים להיטבע כיון שכבר הקדמתי מה שיש לי לומר ,ועל
במים הזדונים עבור היראה מלגלות האמת, דעת אלו הדברים הנני ממשיך בדיבורי.
ובאופן זה יוכל השקר להתלבש בלבושים
כאלו עד שיתאפשר לחשוב על השקר וכעת נבוא אל הענין ,ונבוא לבאר מהו
שהוא תורת משה .כיום מקום מגורי הוא הענין שציוה הקדוש ברוך הוא לאברהם
בירושלים עיר הקודש תובב"א ,ומקודם לשחוט את יצחק בנו לעולה ,עוד יש
כאשר קבעתי דירתי בכפר עטה הייתי להתבונן ,מפני מה לא הבטיח הקדוש
שם בחינה של ואנכי נותרתי לבדי ,אמנם ברוך הוא את הבטחת ריבוי זרעו ככוכבי
הן היום הרגשתי שהנני כאפס וכאין לגבי השמים עד אחר מלחמת המלכים ,שאמר
אנשי העיר ,הן לגבי המסירות נפש של הכתוב ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי
אנשי ירושלים ,והן לגבי הכוחות שלהם. הנפש והרכוש קח לך ,ויאמר אברם אל
ואף שיש לי מעלה יותר משלהם כי הם מלך סדום הרימותי ידי אל ה’ אל עליון
הצליחו לעמוד בכח הרבים ,ואני הייתי קונה שמים וארץ ,אם מחוט ועד שרוך
לבדי בסייעתא דשמיא בזכות אבותי ,אמנם נעל ואם אקח מכל אשר לך (בראשית י"ד,
אצלם יש כח חזק של כח הרבים בלעה"ר כ"י. כ"א-כ"ג) ,ומיד לאחר מכן הזכיר הכתוב
אחר הדברים האלה היה דבר ה’ אל אברם
הנה בענין המדינה ,ובענין השם שהסט"א במחזה לאמר (שם ט"ו ,א’) ,ושם (פסוק ה’)
ברוב חוצפתם ועזותם לקחו להם את נאמר לו הבט נא השמימה וספור הכוכבים
השם המקודש ביותר המבטא את מקור אם תוכל לספור אותם ,ויאמר לו כה יהיה
הקדושה של "כנסת ישראל" ,ולבטאות זרעך ,והלוא כבר נתנסה בהרבה נסיונות
בו את מקום התפשטות הכפירה והמינות. לפני כן ועמד בכולם ומה נוסף עתה.
ועל דבר זה עצמו אם היו שומעים לפני
כמאה שנה שהסטרא אחרא לקחה לעצמה הנני מנסה ככל האפשרות שלא לעורר שום
יג בס''ד
ונחשבו כמכובדים בקהל ,עלו לתורה שם זה להתלבש בו כאילו היא מקור
וקיבלו משרות חשובות כאילו לא היה, הקדושה ,בוודאי שהיו קורעים כדין.
הן גבירים והן בעלי בתים ,והענין היה שם
מלחמה לה’ ,באופן הנחוץ ביותר ששייך ובעוונותינו הרבים הצליחו לתפוס ולנגוע
להעלות על הדעת ,ולא יכולתי להתאפק ביותר, והחשובה העיקרית בנקודה
ונשאתי שם דרשה ביום השבת - ,וכהיום גם שתבטא את יסוד הסטרא אחרא ל"ע
כן לא לדרשה קאתינא ,רק כאשר הקדמתי רחמנא ליצלן .ואנשים מתרגלים לזה ,ובלי
כי מכיון שחייך קודמין - ,באתי להציל את בושה קוראים הם את מקום טומאתם בשם
חיי נפשינו מרדת שחת - ,וכמו שהנני רגיל זה ,ואינם מרגישים שיש בכך חסרון כלל,
להזכיר כי צעקתינו בחוצות זעקת השבת והיה מן הראוי שלפחות יכנוהו בשם "בית
היא כדי שלא נשכח בעצמינו כי שבת היום - הכיסא" או בלשון אחר ,אמנם בשום אופן
וזעקתי שם בדרשה ההיא ,גיוואלד ,יהודים אין להוציא דיבור כזה בלשון זה מן הפה,
אייכם!!! ,הרי רשעים הללו הדייטשן ,הרגו תיבה קדושה כזו להפכה מן צד הקדושה
וטבחו את הוריכם ואת כל משפחתכם ,אב עד למקור צד הטומאה רחמנא ליצלן.
ואם אח ואחות ,וגם אתם בעצמכם הייתם
תחת חרבו של מלאך המות זה לולי רחמי מלפני כעשרים ושמונה שנה -כמה שנים
ה’ שהותירכם בין החיים ,ואיך הרהבתם אחרי השחרור הייתי בדייטשלאנד לצרכי
עוז לקחת את בתם של מלאך המות עצמו רפואה ,שסבלתי ממיחושים שונים ,ואמרו
לאשה ,היכן הוא השכל הפשוט ,איך יכול לי שרפואתי תבוא ממקומות המרפא
יהודי לישא את בתו של מלאך המות?. שבשם ,ושהיתי בשבת קודש בעיר מינכן
יצ"ו ,ומצב היהדות היה שם ירוד ביותר,
וכאן לענינינו ,הרי גדול המחטיאו יותר עד כדי כך שהיו שם יהודים אשר מלפנים
מן ההורגו ,כבר שלשה דורות שהרשעים באו מבתים חשובים (יודישע אידן פון דער
הללו מענים אותנו ,ומנסים לצוד ברשתם היים) שהתחתנו עם נכריות רחמנא ליצלן,
יד בס''ד
ונראה לבאר זאת על פי הידוע מספרים את נפשותינו ונפש בנינו ,ואפילו בזמן
הקדושים שבני ישראל היו משוקעים אז שבית המקדש היה קיים ,כאשר הדור היה
במ"ט שערי טומאה ,ואילו היו נשארים מלא קדושה ,תנאים ואמוראים ,הצליחו
שם עוד רגע אחד לא היו יכולים להינצל, הבריונים להחריב את בית מקדשינו ,וגם
וכל זה ידוע לכל ,אך כעת אחדש דבר כהיום הצליחו בריונים אלו לעכב את
שאין יודעים ,במה שמן הראוי להתבונן, ביאת הגואל ,וברוך ה’ שישנם בירושלים
שהרי סבלו את הכל והשתקעו במ"ט עיר הקודש קומץ יהודים יראים ושלמים,
שערי טומאה ,וכי מה יוסיף תת עוד רגע וגם בשאר הערים ישנם עדיין קומץ קטן
אחד של טומאה ,שלא היה באפשרותם של יראי ה’ ,אמנם הרבה יש להתאונן איך
לסבלו ,ולכאורה הדבר צריך ביאור. נראה המצב בכל ערי הארץ ,אי אפשר
להשיג ולתפוס בשכל האנושי את גודל
והענין הוא ,כי שער הנו"ן הוא שער הכאב ,כבר שלשה דורות שהשמידו הני
המינות ,ואם היו נכנסים בשער זה היו בריוני רשיעי ,על ידי מלאך המות זה כבר
מאבדים הכל ,שכל עוד שלא היתה בהם השתמדו שלשה דורות בישראל .ואיך יתכן
ארס המינות עדיין החזיקו בגדרי אבותם, לחשוב כלל שמלאך המות זה יעזור לקיום
וכל זמן שאחזו בגדרים אלו הרי דרשו התורה הקדושה? הרי בשלשה דורות הללו
במדרש מפני ארבעה דברים נגאלו אבותינו, כבר הצליחו להשמיד מיליאנען נשמות,
והוא יעזור לקיום התורה? וכי מכספם
אמנם חלילה וחלילה ברגע אחד של מינות וזהבם תתקיים תורתינו הקדושה? איך
היו מאבדים את שרשרת הדורות ,כל מה אפשר להסתכל עם עיניים עיוורות כאלו?.
שקיבלו מאת הוריהם וזקניהם ,ואת כל
העולם ,ואת כל מצב יהדותם היו מאבדים, על הכתוב ברוך ה’ אשר הציל אתכם מיד
ומכל אלו לא היה נשאר שום זכר( ,עס מצרים ומיד פרעה (שמות י"ח ,י’) כתב
וואלט געווארן אויס אויס אלעס ל"ע), המהרש"א (ברכות נ"ד ע"א ד"ה ברוך ה’)
ואפילו קצת היהדות שנשאר בלב אם כי למאן דאמר שברכה צריכה שם ומלכות
נופלים לדרך המינות הרי היתה היהדות אשר הציל אתכם וגו’ מתחת יד מצרים
מתקיימת בדרך מינות( ,און אפילו די הוא במקום מלכות כי מלכותו בכל משלה.
טו בס''ד
במצרים שוב לא היו זוכים למלכות שמים, יודישקייט ווערט ל"ע פון דרך המינות),
שיצאו ברגע האחרון משם לפני התגלות ובאמת הייתי יכול להרחיב עוד ,ולהסביר
שער הנו"ן שבטומאה ,ועל ידי כך זכו לגילוי יותר באר היטב בביאור הדברים ,אך אין
מלכות שמים בעולם ,ולקבלת מלכותו רצוני לדבר באריכות מנושאים אלו.
עליהם במתן תורה .ובשער זה אנו נמשכים
כעת בעוה"ר ,וחס ושלום נגיעה ונטיה אמרו בגמרא (סוטה מ"ט ע"א) כי בעיקבתא
קלה למלכות המינות אף כחוט השערה דמשיחא המלכות תיהפך למינות ,ואם
מגרשת את מלכות שמים מן העולם. היינו מקבלים את הדברים בהבנה זו ,שאצל
מלכות זו מתקיימת מאמרם שתיהפך
ובזה אפשר לפרש שדבר זה היה הנסיון למינות ,שכל מלכותם היא מינות וכפירה,
אצל אברהם עם מלך סדום - ,שהרי והיינו יודעים ומתבוננים שאף פסיעה גסה
מעשה אבות סימן לבנים ,ותורתינו אחת אסור ללכת בשלוות הנפש כי שאני
הקדושה אינה סיפורי מעשיות ,כי אם מינות דמשכא( ,מען טאר א פסיעה גסה
תורה מלשון הוראה ,ואם היה אברהם נישט אדורך גיין נארמאל ,ווייל שאני מינות
נהנה מנכסים ההם שהשתייכו למלך דמשכא) ,הרי בוודאי שכבר היינו נושעים
סדום ר"ת ס"מ ,לא היה שום אפשרות ונגאלים ,וכמו שאמר רבי עקיבא כאשר
בעולם שייצא גילוי כבוד מלכות שמים ראה שועל יוצא מבית קדשי הקדשים
מבניו ודורותיו אחריו ,ולכן כל עוד שלא (מכות כ"ד ע"ב) ,שמכיון שדבר זה נתקיים
עמד בנסיון זה לא היה יכול לזכות לבנים. בוודאי יתקיימו שאר ההבטחות והנביאות
שניבאו הנביאים על הגאולה השלימה ,כן
ואיזה פשט יש לזה כי כאשר כולם מודים הוא היום כאשר כבר נתקיימו דברי חכמים
כבר שאין שום אפשרות לפעול מלבד במה שאמרו על עיקבתא דמשיחא ,שהרי
לקיחת כספים ,האם על ידי לקיחת כספים מלכות המינות כבר השתלטה עלינו ,הרי
מצד הטומאה אפשר לגלות את כבוד שמים הזמן גרמא שכבר נזכה לפעמי משיח.
בעולם? ובשביל לקיחת כספים לוקחים את
התורה לגרש על ידה את כבוד שמים ,מי שכתב מה להבין אפשר ובדברינו
ביקש זאת מהם? הרי מי הוא נותן התורה? במהרש"א ,שאם היו נשארים עוד רגע
טז בס''ד
כן אין הפירוש שמחמת ידיעתם וגדלותם הקדוש ברוך הוא נתן לנו את תורתו ,כדי
בתורה יודעים הם האמת ,כי השוחד שנגלה על ידה את כבודו בעולם! ובאים
יעור עיני חכמים ,ואיני אומר על אחד ומגרשים את השי"ת ח"ו כאילו עבור התורה
שכן הוא ,אבל אין זאת ראייתי היחידה. וקיומה? הרי מי נתן לנו את התורה?.
הייתי פעם בר"ח בתפילה אצל הרה"ק אחרים דיבורים לדבר ברצוני אין
מסאטמאר זי"ע ואחר התפילה נכנסו ומפורשים יותר ,כדי שלא יתפרשו דברי
אליו הבחורים שאספו מעות ,וכבר לא ח"ו כאילו כוונתי לדבר זה או אחר .אמנם
היה אז בקו הבריאות ,והיה צריך לראות דבר זה אני אומר ,שבאים ומוכרים את
באיזה שמחה קיבל המעות ,ובאיזה התורה הקדושה עבור בצע כסף ,והאם
סבר פנים יפות קיבל פניהם כמו שהיה עבור כסף ימכרו ח"ו את כבוד השי"ת?
צריך להשיא ארבע בנותיו או שאין וכאשר עמד אברהם אבינו בנסיון זה
לו הוצאות לשבת ,ואין יכולים לתאר הוציאו הקדוש ברוך הוא מחללו של עולם
כיצד יכול אדם בשנותיו להראות חדוה והגביהו למעלה מן הכוכבים ,וכמו שפירש
לנערים ששימחו אותו בכמה דאלער, רש"י ,ורמז בכך ,כי אברהם מנהיג את
כך היו עמלים למען התורה הקדושה, העולם מעל השמים ,ולמעלה מדרך הטבע.
וכך יכולים להקים מקומות קדושים.
ברצוני שיזכרו טוב את ההקדמות
אין אני רוצה ח"ו שכר על שום דבר וכמו שהקדמתי לדיבורי ,מכיון שאגיד כאן
שאני אומר תמיד שמה שהשי"ת נותן שכר דיבורים שלא ינעמו לחלק מן האנשים
עבור לימוד התורה הוא החסד הגדול שישמעו אחר כך מה שאמרתי כעת ,אמנם
ביותר מאת ה’ ,כי מה לנו טוב מלימוד אני מחויב לגלות את האמת ,ולא הייתי
התורה שעוד צריך לתת שכר על זה, סובר שכן הוא האמת אם לא היה לי הוכחות
ואין חסד גדול יותר מזה ,ומה גדול חסד בזה בהרבה דברים השקר והסמיות עיניים,
ה’ ששלחני שלושים שנה לגור במקומות אני יודע שהאנשים ההם העומדים לימינם
כאלו ,והייתי יכול גם לקחת כספים ,והיה לי של מקבלי הכספים הם אנשים היודעים
יותר קל לנהל תלמוד תורה וישיבה הרבה ללמוד הרבה יותר ממני ,אמנם אף על פי
יז בס''ד
מיד גוזזים ,כי הס"א מפטמת את הקדושה שנים ,אבל את עצמותי השקעתי ובהרבה
כדי שאח"כ יוכל ל"ע הכל לעבור אליה ,ולי מקומות הייתי יכול לצאת בבושה וחרפה
ברור כשמש שאם לא היו לוקחים כסף לא בזה ובבא ,כדי שאוכל לנהל את התלמוד
היתה המדינה מחזקת יותר מכמה שנים. תורה רק במעות מצד הקדושה ,ושני
העולמות סיכנתי כל השנים כדי שאוכל
וכדי לפעול שלא יגזרו הרשעים שלא לחנך את בני ישראל על טהרת הקודש.
להניח תפילין וכדומה על זה די במזרחי,
שהם אין חושבים על השלוש שבועות ויבואו ויתווכחו איתי אותם האנשים
ויש להם את התירוצים השקריים על זה, שיכולים להיכנס לבית הכיסא של
ודי בזה כי יותר מזה גם הם אינם עושים, הפארלאמענט ושם לייצג את כלל ישראל,
ומהפכים את כל כלל ישראל מאמונה והכל בעבור בצע כסף ,ואפילו הגדולים
בה’ בגאולה אמיתית ,וכמו שרואים שבהם יש להם גם ספרים שחורים ,כי אנו אין
שהציונים התחילו עם המדינה עוד רוצים עבור תאוות בצע להיות לנו שייכות
בנעוריי כשעוד לא ידעו שחלק מדרכם עם מינים ואפיקורסים ל"ע ,ומה יהיה כי
הוא שלא להניח תפילין ,ואמרו רק דבר ישאלך בנך מחר לאמר ,שלא יבינו הבנים
אחד שצריך ארץ ישראל וצריך מדינה, מה זאת איזה חינוך זה ,האם הם מקימים
ודבר זה פעפע בהרבה מישראל ואפשר את התורה והרי הם מינים ואפיקורסים.
בזה לראות כמה גדול כוחו של שטן ,אבל
באמת הפשט של המדינה שנועדה לברר והייתי טוען בשנים הראשונות בכפר עטה
את הבירור ,והרבה מבני ישראל נופלים כשאמרו לי אנשים שאין יכולים להעמיד
בה ורחמנות גדולה על כל הנפשות. כך תלמודי תורה ,אמרתי שטוב יותר
שלא ילמדו ,ורק האב ילמד את בנו א"ב
ולזה אמר השי"ת אמר קח נא את בנך את ועברי ויותר לא ילמדו ,כי מדוע צריך
יחידך וגו’ והעלהו שם לעולה (בראשית ללמוד כי לחזק את כח הס"א ,כמבואר
כ"ב ,ב’) ,כי אם אין אתה נותן לי את בנך בתניא כי קליפת נוגה היא הממוצעת בין
כולו למעני אינך צריך לבנים כמו שאמרתי קליפות הטמאות לגמרי ,וכפי המבואר
למעלה .ושם היה טענות עלי מדוע לא ביערות דבש על פדה עמך מעזים צאנך
יח בס''ד
מר בריה דרבינא ,כי מטא לערבות בריך הרשיתי ללמוד לימודי חול על הלשון
ברוך שעשה לי נס בערבות ובגמל כי מטא הטרפה שלהם ,ועוד כאלו ענינים ,והשי"ת
לרסתקא דמחוזא בריך ברוך שעשה לי נס אמר לאברהם אני נותן לך את יצחק רק
בגמל ובערבות ,ומביא הרא"ש מזה ראיה אם תתנהו לי לגמרי שיהיה שלי ,ואם אתה
שבהגיע אדם למקום שנעשה לו נס צריך מוסר את הנפש על הקדושה זהו ראיה שכל
לכלול כל הניסים ,והיום הזה הוא יום הענינים שלך הם אמת ,ואם לא תדע שח"ו
הודאה על שני הדברים ,גם מה שנצלנו אין השורש טוב ,ואפילו על אברהם אבינו
בבוכנוואלד וגם שהיה לי בארץ ישראל, היה יכול ה’ לומר כך ,ומה נעני אנן אבתריה,
והקב"ה שעזר והראה בשני הפעמים ,כי ואיני רוצה לעורר קטרוג ,כי אחר נסיונות
מי שה’ רוצה הוא שומר ,שיעזרנו הלאה גדולות ומרות כאלו שהוריד השטן ל"ע
שנזכה כולנו להישאר באמונה שלמה. והחושך הגדול של אוישוויץ שהיה חורבן
העולם ,ואחרי הסתרה גדולה כזאת אין זה
איתא בגמרא (שבת ל"א ע"א) כי אחד חידוש שקשה לעמוד בניסיונות הגדולים.
מהשאלות ששואלים בבי"ד של מעלה הוא
נשאת ונתת באמונה ,ובימי הגמרא היה ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה’
לזה פשט ואח"כ היה לזה ג"כ פשט ,ובכל א-ל עולם (שם כ"א ,ל"ג) .לכאורה קשה
דור יש לזה פשט לפי הדור ,כי לכאורה להבין שלכאורה רק במקום שיושבים
צריך ביאור כי האם נושאים ונותנים יכולים לעשות השראת השכינה אבל כיצד
באמונה ,האם זה מסחר שצריך לעסוק בזה נהיה בזה א-ל עולם על כל העולם ,אלא
ומה הכוונה "נשאת ונתת באמונה" ,ואפשר ראיה שבמקום שבני ישראל מתאספים
לומר כי בדור הזה עולה על יהודי חוץ יחד ויש השראת השכינה אפשר להמשיך
לארץ שרואים את הכפירה המרה שנעשה שהיה א-ל עולם ,וכשאברהם אבינו
כאן בארץ ישראל ,והם יודעים שבכספם קרא שם בשם ה’ שיש מקום שאנשים
הם יכולים להציל שהקדושה תוכל להתגבר יושבים יחדיו נהיה ה’ א-ל עולם.
ולהכניע את הסט"א ,ובשמים ישאלו לכל
אדם נשאת ונתת באמונה האם היה לך איזה אודה ה’ שעשה את כל הניסים והנפלאות
עסק עם אמונה? האם עשית משהו שבני איתנו ,ואיתא בגמרא (ברכות נ"ד ע"א) על
יט בס''ד
ולהיות מן הנותנים והעוסקים בזה ישראל ישארו באמונה? או שהשארת את
שיוכל הקדושה להתגבר בכל פרט ממש. מוסדות התורה תחת עינוי בעבור חמדת
ממונך? והרי היית יכול ע"י כספך להציל
כמו שהיום הזה נשאר לכל שנה לשוחח את האמונה שלא יפלו בני ישראל לסט"א.
מפלאות הקב"ה ה’ יעזור שגם היום
יהיה יום שכל ישראל שצריכים לראות והאנשים הגרים כאן צריכים גם כן לתת דין
חסדים ונפלאות בכל הענינים באופנים וחשבון ולחשוב מהיכן המוסדות קיימים,
טובים ,שכולם יזכו לראות היום ניסים, והאם אין חיים בביתם ברווח באופן שהיו
כדאיתא מהרה"ק מלובלין זי"ע ,כי לא יכולים בזה הממון לעזור למוסדות,
תקום פעמיים צרה ויום שאירע בו צרה והאנשים בארץ ישראל צריכים גם לחשוב
אין זה אומר שהיום הוא יום רע ,אבל יום מזה אינם פטורים מהענין של נשאת ונתת
שנזדמן לו נס נקל לבוא עוד נס מעין זה. באמונה ,ואין די בזה שתולים מודעות נגד
הבחירות ,אלא צריך להשים ידו בפעולה,
כ קודש ויגש דברות בס''ד
דעת תורה
דרעוין רעוא
תשפ”וזיעוכי"א
וישבדאמונה
בעל רזא
פרשתרביה"ק
שב”קמכ"ק מרן
לשלטון הכופר בארה"ק
בבחירות יצ”ו בחומר האיסור להשתתף
בעיר בית שמש
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
זהות והן שלא יהיה לו שום שייכות בזה ס’איז נישט אויסגעקומען צו רעדן די
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
בשום אופן שבעולם ,ובאמת ידוע כל וואך פון דע ענין (בחירות הטמאות)
צנועה, שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה
הדברים שנאמר ,אבל נחזור עליהן כדי
מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
וואס גייט זיין די וואך דא ,אבל אי אפשר
בסטמבול
הבעש”טבבחירות
וכשהיהשמשתתף ברש”י,
בהן ,דמי עיי”ש
להתחזק קבוצה דיש עדיין
למחות על הצדיקים ,ב״ה
שצריכים להתעלם מזה זה ,כל
תנאים, שהיהעםלהםאלונשמת
ששולחים יונגע לולייט
שייכות ראה
הרי יש הזמן,
אחריבכלל בשעה
להוסיף לשמועשיש
רואה מהשרוצים
הודים ואיני
י זה,
דברנו
וכברשל הנשים
דשלוחו צניעות
רח"ל, מגודל
המינים בכנסתלישבשזה
ואמר בס”ג, וידועולשבת
שבית דין השבתאת הואמקובללהאריך
דהלא דברורוצים
המשלחים
השמים (קידושין מא ),הן
צניעות ,ומן בשבת כמותו
הקודם מענין אדם של ללכת
תשובה איסור בירושליםס”גהוציא
הוא זמן הגדולהזמן שלוהנה זה
והן כל אלו שחתמו והן כל אחד שמכניס לבחירות ,דער הייליגער סאטמאר רב ז"ל
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
צעטיל ,צריך לדעת שהוא יושב שם בכנסת האט ארויסגעגעבן א איסור גמור ,דער
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
המינים אפי’ ששלח אחרים מ"מ שלוחו של הייליגער טאטע ז"ל האט אויכעט געזאגט
במקוםוכפי
יושב הוא
בשלימות [המעשה
והוא כאילו כמותו ממשהצעיפים,
אדם שנתן
תשובה,ס’איז דיש דרך
געקומען ,אז לשרשה ,ס’איז
אלעמאל וועןבחזרה
במקוםאמו
אפיקורסותמטת
הכ”מ לפני במקוםרביה”ק שסיפר
תועבה רח"ל בסה”ק
ולחם מאדוכמו”ש תשובה
אופנים, של בכמה זמןגמור השי”ת
איסור א
הצה”ק
בת (של שפרה
המטרה מרתדכל
השם,הצדקנית הרבנית
שעוקרים שם להשתתף,מים
בעל באר ללכתזקה”ק
שלהו"א שבת,
בכלל של שיש סידורו
כנגד זה
חופהלעקור
שהיהבכדיאיזה
הטמאה) היה חייםהמדינה
מרדכי ע”ה, הקמתרבי חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר צפת
שם השם ולשכוח שיש אלקי ישראל וע"ז
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל בשבועאנוזועלז”ך
ובאמת אין מה להוסיף דסומכים
ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה
עובדים כבר שבעים שנה בכל יום מרובה צדיקים הקודמים זיי האבן געאסערט [שהם
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
מחבירו ,ובזה שיושבים שם בין רשעים אסרו] ,אלא דהיות שיש להבדיל אצל
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
ארורים ימח שמם ,דהרי ממש כאילו הוא אחרים חוב קדוש להשתתף ,לכן יש חוב
לעשותאבל
להתיישבבלע”ז,
צריכיםסאמעט
בצד ,של
אחת ולכן שורה
יושב שם, קודש,
בשבתאונזערע אונזערע יותר
צדיקים פון שיושבים יהודים
קדוש פון
כמובן
הצניעותבמקום
בתכליתהייתי יושב
הנפש ,האם חשבוןהכל
היה להםיש הן להקב”ה,ילךוממילא
להשתתף להיפך שלא מנהיגיםיותר
מתקרבין
וועלכעאמר
עריות ,נ”ע
רבינומקוםהקדוש מקוםבזה
פריצות וכשהרגיש
תועבה כתי’ בפרשתן
תעודת וע,ישלח לכלוהןהשב
שלא בשמים
בעצמו כח ילך
שלאיותר
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
כא בס''ד
ביז משה רבינו די תורה ,וכמו שלא יכולים מענטש קען נעמען אויף זיך אן אחריות
על דברים אחרים לסמוך על זה או פלוני אריינצוגיין זיצן אין אזא מקום ,ובזה
זה ,עם היתרים שונים הכא נמי כל אחד שמשתתף הרי הוא כמו השליח ושלוחו של
שהפיל עצמו תחת המנהיגים (עד משה אדם כמותו כמו שהוא יושב בעצמו שם,
רבינו) אז אפי’ בספק ספיקא נכנס בגדר
של מחשבת מינות אם חושבים רגע אחד ולכן צריכין להתחזק היטב ולהודות
אפשר אהין אפשר אזוי אפשר דאך, להשי"ת ברוך אלקינו שהבדילנו מן
התועים ונתן לנו תורת אמת אונז האבן
דער אייבערשטער זאל העלפען מען זאל נישט ב"ה קיין שום שייכות נישט די אלע
זוכה זיין אלע צו קענען מקדש שם שמים יאהרן מיט די אלע רשעים ארורים ,אין
זיין ברבים ס’איז דא גענוג געלט אויף די אויב מ’דארף אויפהאלטן ישיבות האט
וועלט ס’איז דא גענוג מיליאנען מיליאנען דער הייליגער טאטע ז"ל געזאגט למה
געלט אויף די גאנצע וועלט וואס מען קען אין אתם לומדים ממני שנסעתי מעיר
אויסהאלטן מוסדות התורה ,מ’זעהט דאך לעיר ומכפר לכפר לעשות מעות (לצורך
אז ס’איז דא אסאך מוסדות התורה וואס המוסדות שהיו לו בכפר עטה עטה"ק)
זיי האלטען זיך אויס אן זייערע טרייפענע ולא על זה צריכים לשבת שם (בכנסת
געלטער ,גרויסע מוסדות גרויסע ת"ת אין המינים) שיכלו להחזיק את התורה ,שאין
גרויסע ישיבות האלטען זיך אויס אן זייערע יכולים להחזיק תורה בכוח של סטרא
געלטער ס’איז נישטא קיין שום תירוץ אחרא וכח של רשעים ,דזהו אין הפי’ של
שבעולם אז מ’זאל ווערן א שותף רח"ל תורה ,ובעווה"ר מוכרחים לעורר על זה,
מיט אזם מקום תועבה ,דער אייבערשטער אאמו"ר הק’ ז"ל היה מדבר ע"ז וכן צדיקים
זאל העלפן מ’זאל זוכה זיין באמת סאיז הקודמים ז"ל והיות שיש טשטוש המוחות
זאל ארויסקומען א קידוש שם שמים ויהי גדולה ונורא שיש שנופלים לספיקות רח"ל
חלקנו עמהם עם מקדשי השם וואס זיי אפשר יא אפשר נישט ,דארף מען וויסן
געבן ארויס א קלארע דעת תורה מ’זאל אונז האבן מיר א’ אויסגעראטענע וועג
זוכה זיין אלע אינאיינעם קענען צו מקבל פון אונזערע רבי’ס פון אונזערע מנהיגים
זיין פני משיח צדקינו במהרה בימינו אמן . ביז משה רבינו ,וואס מ’האט מקבל געווען
כב קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין רעוא
דברי תורה
שליט"א
עט"ר תשפ”ו
רבינו וישב
פרשת מרן מכ"ק
שב”ק
יצ”ו תשע"ח לפ"ק בעיר בית שמש
פ' לך מתוך דא"ח רעוא דרעוין
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
שהיה רעב בתחילה ונשאר הביטחון כנ"ל, ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
ואמנם הרמב"ן חולק ע"ז ע"ש] ,ועבדום לגור שם כי כבד הרעב בארץ (בראשית
צנועה, שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה
וענו אתם ארבע מאות שנה (בראשית טו
מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
יב’ ) וצריך לדעת למה כפל הלשון ויהי
בסטמבול
הבעש”ט אברהם
וכשהיה היה צריך
להבין למה ברש”י,
עיי”שוצריך
יג) קבוצה
עדייןויהי כי ב״ההי’דיש
יכול לומר הצדיקים,
הרעב, כל -כי כבד
זה ,רעב
תנאים, נשמת
במצרים, יהיולהם
בעינוי שהיה
לייטשבניו אבינויונגע
לדעת ראה הזמן,
אברהםאחרי בשעה
וי"ל כי לשמועוגו’,
בארץ וירדשרוצים
הודים הרעב
י כבד
דברנו טובהוכבר
שיולד הנשים צניעות
בשורה שנתבשרמגודל שזה
בעת ואמר
ובפרט בס”ג,
ולשבתהרעב
אפי’ בעתהשבת
בהשי"ת בוטחאת
להאריך ורוצים
אבינו היה
לאברהם
השמים הראהומן הקב"ה
צניעות, דהנה
מענין בן .וי"ל
הקודם לו
בשבת כנען משום
תשובה זמן שלמארץ לצאתהוא
שלאס”גבארץ של
שהיה הזמן
והנה זה
כל מה שיהיה לבניו ,א"כ אפי’ שהראה לו שאם השי"ת היה מצוה לו ללכת אל ארץ
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
העינוי הראה לו ג"כ שיצאו ברכוש גדול כנען הרי שרצונו ית"ש שיהיה שם נשאר
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
והטובה שיש בזה ,ואיתא בספר בעל שם שם באמונה ובטחון בהשי"ת שלא יגוע
הואדישוכפי
בשלימות וגו’
[המעשהועבדום וענו
הצעיפים ,פסוק זה
טוב על שנתן
תשובה,אברם דיש דרך
הכתוב וירד לשרשה,מסיים בחזרה
ברעב ,ולזה
מטתרצוןאמו
ארוך אםהכ”מזמןלפני
רביה”קבהמשך שסיפר
דברים שנעשים בסה”ק
כבד הרעבוכמו”ש
בעת כיתשובה
שלשם רק זמןלגור השי”ת
מצרימה
הצה”ק
לתפוסיכולבת
שפרה זה מרת
במחשבה הצדקנית
הרבנית לתפוס
האדם בארנסעמים מאדבעל
יותר אז זקה”ק
של כבדהרעבשנעשהת,
בארץשל שב סידורו
חופהויכולים
הדבראיזהשהיה מקצר דהמחשבה
ע”ה, הדבר מרדכי
רביכל חיים צפתבעירכאן,
באה”קרש"י
יתפרש דברי
כבוד פה [ולפי"ז מצרימה,
שמנוחתו חיים ]
לחשוב במהירות בשעה אחת וברגע
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל לנסותוז”ך רעב בארץ באותה הארץ לבדה
בשבוע זו ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה
אחד אבל העשיה בפועל נמשך לזמן עד אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
שיגמור אותה ,זהו שאמר הקב"ה לאברהם לו ללכת לארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
אבינו אם יעשו ישראל רצונו ומצוותו ממנה ,ובפשטות הכוונה שלא קרא אברהם
הזמןאבל
בלע”ז,
ויהיהסאמעט
המחשבהבצד ,של
אחת עולם
שורה יהיה
אז קודש,
אלא קיבלבשבת למה ישיותר
רעב כו’ שיושבים
יהודים וטענות
תגר
כמובן הצניעות
שנה ע"ש. בתכליתד’ מאות
הכל לאו יהיהקצר ואם היה להם וממילא יש
יתפרש להקב”ה,
מצרימה ,ולפי"ז יותרוירד
באהבה מתקרבין
הכל
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר כתי’
בעתבפרשתן
וע,מצרימה השב
ירד לכלשלא בשמיםבזה יותר כח
שעמד בנסיון
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
כג קודש ויגש דברות בס''ד
דברי תורה
דרעוין רעוא
שליט"א
עט"ר תשפ”ו
רבינו וישב
פרשת מרן מכ"ק
שב”ק
פרשת לך לך תשפ"ז
חמישייצ”ו בעירליל
בית שמש מתוך שיעור חורש"י
עט”ר שליט”א
רבינו במאנסי
מרןהאכסניה
מאת כ”ק בבית
משיח שעתיד לצאת ממנו ,כמבואר בכתבי ויהי בימי אמרפל כו’ אריוך כו’ כדרלעמר
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
האריז"ל שעה"פ [עה"פ ויקחו את לוט], כו’ ותדעל כו’ ד’ מלכים אלו עשו מלחמה
צנועה, שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה
ויש עוד פי’ למה יצא אברהם במלחמה נגד
מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
כנגד ה’ מלכים ברע מלך סדום כו’ ונצחו
בסטמבול הבעש”ט
שהיה דומה וכשהיה ברש"י ברש”י,
והוא כמבואר עיי”ש
המלכים קבוצה
עדיין כתיב
דיש ואח"כ
ב״המלכיםהצדיקים ,הה’
כל מלכים את זה ,הד’
תנאים, נשמת
וממילא שהיה להם
לאברהם, לייטשל לוט יונגעפניו
קלסתרראה הזמן,
אחרי לוט בשעה
ויקחו את לשמוע
סדם כו’ שרוציםרכש יהודים
ויקחו את כל
דברנו אתוכבר
אברהם הנשים
שתפסוצניעות מגודל
חושבים ואמר שזה
המלכים היו בס”ג,
אברהם ולשבת השבת
ואח"כ בא יושב את
בסדם, להאריךורוציםוהוא
כו’
ומןאברם)
השמים צניעות,אחי
נגדם (וז"ש בן
הקודםיצאמענין
ממילא שפיר
בשבת של לוט,
תשובה זמן את
להצילכדי הוא
מלחמה ס”ג
ללחוםהזמן של
והנה זה
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
ויבא הפליט ויגד לאברם כ"ו ופירש"י זה ויש לבאר עומק הענין במה שיצאו
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
עוג מלך הבשן שפלט מן המלחמה והוא למלחמה נגד ה’ מלכים והוא כמו שחזינן
הרפאים,וכפי
בשלימות הוא [המעשה
המבול והוא מותר הצעיפים ,מדור
פלט ג"כ שנתן
מסדוםתשובה, שלא דרך
נהרגו כלל הדבריםדיש
לשרשה, בחזרה
בהמשך
מטתאתאמולפנישתפסו להודיעהכ”מ
לאברהם רביה”ק שסיפרשבא
ומה בסה”ק וכמו”ש
כו’ ויקחו תשובההרכוש
שלקחו את והעיקרזמןהואשל
השי”ת
הצה”ק נשאר בת
ברשעתו דהואשפרה מצדקותמרת
הצדקנית הרבניתלא בא
לוט כוונהמים
להםבארשהיהבעל
זקה”קשלבזה שבת,
והיינו של כו’
סידורו לוט
את
חופהאיזה את
אברהם וישא מרדכישיהרג
ע”ה ,שהיה חיים מתכוון
רק היה רבי צפתמשיחנשמתבעיר
באה”קמשוםלוט,פה
שמנוחתואתכבוד
כדי] לתפוסחיים
שרה ,ולכאו’ צל"ד למה אכן ניצל עוג
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל מואביתז”ך שעתיד לצאת ממנו ע"י רות שהיא
בשבוע זו ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה
בדור המבול ובמלחמה ,דהרי היה רשע שבאה מלוט כמבואר בפרשה דזאת
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
ובמה ניצל בכל הזמנים ,אכן י"ל דמכאן המציאות שהקליפה יודעת היטב היכן
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
חזינן שהקב"ה אינו נפרע תמיד מיד מן הקדושה ולכן רצו בכל המלחמה לכוונה זו
בלע”ז,לואבל
שרשע יש סאמעט
שללפעמים וכמובצד,
שרואים הרשע,אחת
שורה קודש, יותריצאובשבת
ממנו נשמת לוט שלאשיושבים
יהודים לאבד את
כדי
כמובן הצניעות
שבוודאי אין הכלוכדו’בתכלית
וההסבר לזה הצלחותהיה להםיש עם וממילא
ללחום להקב”ה ,אבינו
יותריצא אברהםמתקרבין ולכן
משיח,
הצלחותאמר
הקדוש נ”ע רבינו
לו הנסים אן בזה שיש
עמו ומהוכשהרגיש
השי"ת כתי’ בפרשתן
נשמת וע,להצילהשבכדי
לכל לוט בשמים
להציל את יותר כח
המלכים
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
כד בס''ד
הקב"ה עמו נסים או חסדים והצלחות אין על הכל יש חשבונות כדי להיפרע ממנו
לו קשר כלל עם מעמדו והוא צריך לשוב בסוף ,וכמו שהיה בסוף אצל עוג שנהרג
הלאה בתשובה לפני השי"ת ע"מ שלא עשה ע"י משה רבינו כדאיתא בגמ’ (ברכות נד),
טוב וחטא כנגדו ,ולא ישלים עצמו שלא וזהו ג"כ לימוד לכל אחד ואחד שאם שאם
חוסר לו כלום והראיה שיש לו הצלחות, רואה שיש לו הצלחות או נסים לא יגמור
וכנ"ל ,אלא צריך להכנע אל השי"ת בדעתו שקרוב הוא מאד אצל השי"ת ולכן
בידיעה שהכל בחסד והוא צריך עדיין עושה לו נסים ,דהקב"ה שונא מחשבות
לשוב בתשובה ולהתקרב אליו ית"ש אמן. כאלו אלא העבודה הוא שאעפ"י שעשה
כה קודש ויגש דברות בס''ד
דברי אלקים חיים
רעוא דרעוין
שליט"א
עט"ר תשפ”ו
רבינו וישב
פרשת מרן מכ"ק
שב”ק
קאסאן לעיקוואד
צבישמש יצ”ו
עטרת בית
בישיבת בעיר
עט”ר שליט”א
רבינולך תשפ"ז מרן
פרשת לך מאת כ”קיום ג'
וקליפתו זרק ,משא"כ אם שותים ואוכלים ידוע האימרא של היהודי הק’ מפרשיסחא
שאמרו י(:
וכמו )סוטההלבבות ז”ל
התקרבותרבותינו
יש ודרשו בעש”ט,
יחד שב”ק,
בזכות עילוי הצבור,
גאון עולם בזכות ג"כ השי”ת יעזור
שכידוע היה זי"ע
שהיתהקג,):
צנועה, חמיה(סנהדרין
שמקרבת כו’ שכסתהלגימה
פניה בבית גדולה שיסדותורה
מקום שיעוריומסרהק’ וגדול הדור
ובזכות אבי עצוםזקני ה’
בזכות
ולכן היו שותים הרבי"ס לחיים זה עם בעיון יש ספר ממנו על גמ’ בבא מציעא,
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
זה כדי להתקרב אחד אל השני באחדות, וספר תפארת היהודי ועוד ,שלכאו’ מה
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
עכדה"ק ,וכמובן מאליו ולא צריכים הפשט שבעת שנפגשים גדולי ישראל זה
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
להוסיף דבעת ששותים לחיים מדברים עם זה מדברים ביניהם דברי תורה ,משא"כ
השמים
ומן ביחד. צניעות,
שניהם מעניןשיהיו
הקודםתורה
בשבת בדברי
ג"כ תשובה
שלנותנים זמן זה
הוא עם
ס”ג זה
אדמוריםהזמן של והנה זה
כשנפגשים
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק קדמה
תשובה בגמ’
אחז”ל ..דאיתא
היהודי הק’ וביארדהנה
תכליתהומהלחיים,
הניגוניםגדולה אמכלשעשה שריפה מורא”ז זי”עלאחר הכל ומתקן את
מאחר למד תורהמאירהכל
שמגביהוענינהשרבי לעולם,
(חגיגה טו)
הצעיפים[ ,המעשה בשלימות הוא וכפי תשובה ,טו):
שנתן דרך הגמ’ (שםומקשהדיש לשרשה,אחר
ואח"כ נתפקרבחזרה
ברשותאמו
שליט"א מטת
הכ”מ לפני ברשות הראש ישיבה
שסיפר רביה”ק האיך למד ר"מ תורה מאחר ומשיבה הגמ’
בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
הבחורים ,כל אחד יש לו בחינה שהוא יותר תוכו אכל קליפתו זרק ,ובמאמר המוסגר
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
מן השני ,וברשות הרבי האדמו"ר מקאס’ן צל"ד מש"כ הרמב"ם דרק ר"מ היה מותר
חופה רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
שליט"א ,וצריכים גם לומר ברשות קודשא
צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
לעשות כן ואי אפשר ללמוד לעשות כן,
המשפחה
וכל השי"תזי”עחנני
מורא”זהנה הרה”ק
ושכינתיה, מצאצאיהוא
בריך שגזרוז”ך
בשבוע זו
דיליהזרה לו):
יומד”ק(עבודה ת”ו[והנהשחל
איתא בגמ’
צעיפים
השמחהגאלתי בעתלכבוד
שנגנו הניגון הן מלכהקנו
הנשים בית
במלוה גדולת משלים
יבואו ח"ו עכו"םע”פ
שלא באריכות שמבאר
עכו"ם ויין כסלו ,פת
על
שהיהשנוי און
נאכאמאלרק -איזה אחרית בהם
כראשית אתכם שהיה
חדשם שאותן מדבריםוודאי
הגרועים, א”כ כ”שקודש,וזהו שבת
עמהם, ס”ג של
להתחתן
גאלתיאבל
סאמעט הןבלע”ז,
נאכאמאל כו’.
בצד ,שלאחת און
נאכאמאל
שורה אחד לומד
קודש, יותרשאםבשבת מזה כך, ועכ"פ חזינן
שיושבים יהודים
אתכם כו’ .וניגון ידוע הוא ,ואמרתי לבאר תורה מאחד אין מוכרח להיות שיש לו
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
שיש פעמים שמקבל אדם קבלה ואינו יכול שייכות עמו ,דיכול להיות תוכו אכל
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
כו בס''ד
פחות מזה ,דאם רגיל ללמוד מספר שעות להוציא את מחשבתו ורצונות שלו בפועל
יש לו להוסיף על הרגלו ללמוד יותר מזה עד שיוכל להתייאש שאי אפשר לו לקיימה,
כל אחד לפי ערכו ,ולפי מצב שלו שהוא לכן מנגנים נאכאמאל און נאכאמאל דכמו
צריך להוסיף יותר ,וכמו שבחור בישיבה אצל הגאולה אין מתייאשים ובטוחים
עולה בכל שנה שיעור חדשה כן הוא אנו בישועת ה’ ואומרים נאכאמאל און
בכל ראש השנה עולה כל אדם במדריגה נאכאמאל וכו’ .כי בוודאי יעזור הקב"ה ,כן
למעלה וצריכין להתרומם יותר בכל שנה בכל עניני עבודת ה’ צריכים אנו להתחזק
ושנה דאל"כ במה נעשה מבוגר יותר, ולבטוח בה’ ,שאע"פ שעוד לא יצליח בפעם
הזאת ,בודאי עוד יעזור אותו הקב"ה,
וכל אלו הדברים צריך להיות עם התבוננות ולכן אין מתייאשים ואומרים נאכאמאל
שכל אחד יתבונן למה הגיע לעולם הזה אין נאכאמאל עד שיעזור השי"ת ויצליח,
ולמה הגיע לישיבה ומהו תכליתו בעולם
ומה הצליח בזה שדחה יום אחר יום בריקות והנה עכשיו התחילו הזמן צריכים הבחורים
דצריך האדם לדעת מה חובתו בעולמו לדעת דאכילה שתיה לינה יש לו ג"כ בבית
-ולהתבונן כמה הוא רוצה להגיע בעיון ולא לזה באים לישיבה אלא באים לישיבה
כמה הוא לומד בבקיאות וכמה הלכות לתכלית ,כדי ללמוד ולשמוע ולהתעלות
הוא יודע בכלל ,כמה בחורים יש שנכשלים יותר ויותר וכל אחד בא למטרה זו,
בהלכות ,דבחור כבר מחויב במצוות מבן וצריכים לזכור דיבורים אלו ,נאכאמאל
י"ג שנה והלאה וצריכים לדעת הלכות, אין נאכאמאל כו’ ,שעכשיו יצליח ואז
הלכות שבת וכל ההלכות הנוגעים בכל יצליח רביע ואח"כ חצי עד שיצליח מאה
מיני דברים ,איתא ברבי עקיבא אייגער פראצענט ,זהו הדרך שצריכין לעבוד
דאם אחד לומד יב’ שעות בהתמדה יש דעולם הזה לעמל יולד ,וכמו שאמר
לו סייעתא דשמיא שאינו נכשל בשום זקיני הק’ זי"ע בשם צדיקים נ"ע ,מלאכים
הלכה ,דהוא בחינה שאם שקועים בלימוד יש די למעלה ,בעולם הזה הגענו לעבוד
יש סייעתא דשמיא שלא להיכשל ,מי ולעמול בעבודת השם ,אחד צריך ללמוד
יכול לומר שלומדים באופן שצריכים ולעמול תשעה שעות ,אחד שמונה שעות,
ללמוד ושלא להפסיק באמצע הלימוד אחד שבעה שעות ,אחד ששה שעות ואחד
כז בס''ד
לחיות עם הסביבה לא לעשות כמעשיהם וצריכים רחמי שמים וסייעתא דשמיא,
וכן צריכים ליזהר לא להתנהג כמנהג הארץ.
ונחזור לנגן הניגון אהבה רבה (מהגה"ק
זקה"ק הרבי ר’ מרדכי’לע זי"ע אמר דיש רצ"ה מרימנוב זי"ע) ,אפי’ שקשה לנגן עוד
יהודי שקורא ק"ש מקבל עול מלכות שמים פעם אמנם כבר דיברנו לעיל נאכאמאל
עליו לבדו ויש אדם שקורא ק"ש מקבל אין נאכאמאל ,הבעש"ט הק’ אומר בפרשה
עומ"ש על כל בית שלו שהוא עומ"ש זו לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך
חזקה ,ויש בחינה יותר גבוהה שאחד וגו’ כי עיקר בריאת האדם בעולם הזה
מקבל עליו עומ"ש משפיע עול מלכות לשבר מידות רעות שלו וטבעיות שלו הן
שמים על כל העיר שהוא דר וצדיק גדול מארצך המידות מן הארץ והמקום שהוא
יותר משפיע עומ"ש על כל הארץ וצדיק בא צריך לשבר לטובה ,וממולדתך ממקום
גדול יותר משפיע עומ"ש על כל העולם, שנולד וכן מבית אביך לשבר המידות
ופירש בזה הכתוב ‘ושמעו’ הולך בכל רעות מבית שנולד להפך הכל אל הטוב,
המדינות ,פי’ השמע ישראל של מרדכי כתוב בתהלים (מה’ וא) שמעי בת וראי
הצדיק השפיע עומ"ש על כל המדינות כל והטי אזניך "ושכחי עמך ובית אביך" ויתאו
היהודים שהיו קשורים למרדכי הצדיק, המלך כו’ דצריכין לשכוח המידות רעות
ההשפעה שיש בחוץ הוא דבר נורא, כנ"ל והביאור בזה דכל אדם בא לעוה"ז עם
תפקיד ותכלית ,ואפי’ ג’ דורות זה אחר זה
אבל באמת יהודי הוא טהור וקדוש שיש לו כל אחד בא לתפקיד אחרת ויכולין לראות
נשמה חלק אלקי ממעל שבאה ממקומות זאת בחוש ,וזה צריכים להבין ולדעת שכל
הגבוהים ,והיא רק בחינה שנדבק בו רעות אחד הוא דבר מיוחד ונוגע זה בנים עם
מצד הסביבה שהשפיע עליו אבל זהו רק אבות שלפעמים האבות אינם מבינים את
בחיצוניות ולא בפנימיות ,וממילא יכול הבנים ובאמת שאינם מבינים את הבנים
לילך הלאה שזהו אינו בפנימיות ובכל אדם דכל אחד יש לו תפקיד שלו וצריך כל אחד
יש מידות רעות שצריך לעבוד ע"ז ,וז"ש לבקש מהשי"ת שיוכל לעבור ולהשלים
הבעש"ט לך לך מארצך ראשית אומר לך את תפקידו ,והבעש"ט הק’ אומר שצריכין
התורה אל תהיה אמריקאנער ,ואח"כ אומר לעבוד את המידות ,שצריכין ליזהר לא
כח בס''ד
בכלל[ ,וכמו שפירשתי פעם המאמר אין לך לך ממולדתך המקום והעיר שנולד,
התורה נקנית אלא במי שממית עצמו עליה ומבית אביך מן המידות מבית שנולד
וזהו ברור שאין הכוונה כפשוטו דהלא והנה כשבחור מגיע לישיבה וכל אחד בא
וחי בהם ולא שימות בהם ,אלא הכוונה ממקום אחר צריך להחליט החלטה גמורה
שבעת שיושב ולומד צריך ללמוד באופן שתכליתו ותפקידו הוא להתעלות כאן
שכאילו כבר מת ואין שום עולם שיפריע בישיבה ואינו רוצה לדעת מענינים אחרים
לו] ואפי’ שנופל מזה צריך להתחזק עוד מה שהיה כאן ומה שהיה כאן ,וכמו שיש
פעם וכמ"ש לעיל נאכאמאל און נאכאמאל, דיבור צחות שאברך צעיר אמר לאחר
אין מפחדים מכשלונות והעבודה הוא נישואין דעכשיו הפסיק להנהיג כל העולם
להתחזק עוד פעם בהתחדשות ,דאחד ומתחיל להנהיג את ביתו בלבד ,דבחור
מתכסיסי היצר הוא לשבור את האדם יש לו דיעה בזה ובזה והריטב"א והרשב"א
ס’איז וועט ממילא גארנישט זיין פון דיר אינו די אצלו לדעת מה שהם סוברים,
וואו קענסטו שוין אנקומען ,אביך וזקינך ולכן צריך לחזור ולנצל כל הכוחות שלו
עבדו כל היום ,תעבוד אתה ג"כ כל היום רק על תורה ,ובזה יש לפרש הכתוב
ואומר לו תדחה עכשיו כמה שנים עד לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך
שתהיה חתן ולכן צריך לדעת שהשי"ת וגו’ היינו שזהו הוראה לכל אדם שבעת
שלח בחור לישיבה יכול להתגדל גדול שלומד תורה ישכח לגמרי מאביו ואמו
הדור יכול להתגדל דיין גדול ,וכו’. וישכח לגמרי מאשתו שהרי עכשיו לומד
תורה ומקשר עצמו עם קוב"ה ושכינתיה,
כל אחד יכול להתגדל לגדולות ואינו ובוודאי צריך לכבד אביו ואמו דכיבוד
צריך להיות כמו המקום שבא ונתגדל אב דאורייתא ולא יזלזל ח"ו בכבודם
דהוא יכול להיות משונה לגמרי להתגדל אבל הכוונה הוא שבעת הלימוד לא יזכור
בתורה ועבודה באופן גדול יותר דכל כלל ולא ידאוג כלל מזה ומזה שאז צריך
יהודי יש לו חלק אלקי ממעל שיכול עי"ז לדאוג רק על עצמו ועל חייו לדעת הלכות
להתגדל יותר ,וכמו שרואים להבדיל שבת ולהעמיד את עולמו ,וזהו הענין
בכלים חדשים בזמנינו שיכולים זה וזה שבעת שהאדם יושב ולומד בתוה"ק צריך
הרי שכל אחד יכול לילך מעלה מעלה אכן להתנתק מכל וכל וכאילו אין שום עולם
כט בס''ד
כשמש בצהרים ענין זה שאחד מושלם יותר העבודה הוא שצריך לנצלה בצד הטוב
במדה זה ואחד במדה זו יותר מחבירו, כאמור ,ועכ"פ דער אייבערשטער האט
ויש לכל אחד מעלה שאין לחבירו ולכן ב"ה באשאנקען אלע בחורים עם כשרונות
צריכים לכבד כל בחור ובחור ולהעריך גדולים והוא זמן חדש וכל אחד הגיע עם
אותו ,לא לקחת בתי עינים המגדלת קבלת עול בפרט לאחר ימים הקדושים,
להסתכל על בחור כמו שמסתכלים על ואחד מן היסודות של קבלת עול הוא
אתרוג למצוא נקודה שחורה ,לכן צריכים לציית הנהלת הישיבה לציית המשגיחים
לחפש המעלות של הבחור שנראה כל וזהו היסוד להצליח בישיבה ,ואם הבחור
אחד מעלת חבירו ולא חסרונו ,וזהו חושב שהצליח לא לציית את המשגיח
ע"י קירוב הלבבות ביחד שאוכלים לדוגמה לא לבוא בישיבה בשעה מוקדם
ושותים ביחד ומדברים דברי תורה ביחד, להתפלל שחרית בזמנה צל"ד שלא הצליח
רק לדחות את המשגיח ,אלא הזיק והפסיד
ואכן יעזור השי"ת שחפץ ה’ בידינו יצליח לעצמו שמרגיל עצמו להתפלל מאוחר
והישיבה יצליח מאד ויצאו מכאן פירות וכדו’ וכדו’ ,וזהו הנקודה שצריכים לדעת
חשובים חסידישע בחורים לומד’ישע שצריכים להכניע הן בקבלת עול מלכות
בחורים בעלי מידות ,שיאמרו עליכם שמים והן בקבלת עול לציית הנהלת
אלה דאס איז א’ בחור פון די ישיבה ,שאם הישיבה כנ"ל וכל בחור צריך לדעת
הבחורים יכבדו עצמם אז יכבדו אותם ג"כ שמכוונים הטובה של כל בחור ואין שום
מן החוץ ,ואכן יעזור השי"ת שיצליח כל אחד שרוצה לצערו ,ובפרט ישיבה חשובה
אחד לזמן החדש כל אחד לפי ערכו ,ויהיה זו שהכרת פניהם עלתה בהם (נדרים מ"ט),
הרבה סייעתא דשמיא ונזכה בקרוב לבנין
בית המקדש ע"י ביאת משיח צדקינו בב"א. ועוד כלל צריך כל בחור לדעת ,שכל בחור
בישיבה יש לו מעלה אחד שאין לו ,וברור
ל קודש ויגש דברות בס''ד
דרעויןחיים
דברי אלקים
מתוךרעוא
שליט"א
עט"ר תשפ”ו
רבינו וישב
פרשת מרן מכ"ק
שב”ק
תשפ"ז לפ"ק
ביתנחשמש יצ”ו
פרשת
שב"ק בעיר
עט”ר שליט”א בעיררבינו
לעיקווארד מאת כ”ק מרן
בזה’ דרק ע"י מידות טובות יכול ליהיות לפני הדגים ליל שב"ק
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
ירא שמים לעשות רצון קונם ית"ש,
שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה צנועה, מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
הנה למה אוכלים דגים ראשונה בסעודה,
בסטמבול
הבעש”טג"כ אינו
בלא יר"ש וכשהיה
ברש”י ,טובות עיי”ש
והנה מידות קבוצה
עדיין תחת שדגיםב״ה דיש
נמצאים תמיד הצדיקים, זה ,כל
הטעם הוא
תנאים,
נשמתיחדיו,
להםשניהם דצריכיןשהיה
ליהיות יונגע לייט ראה
שלימות הזמן,
אחרי לא
שהדגיםבשעהלשמוע וגם המיםשרוצים
וטהורים הם, יהודים
דברנו
יראתהנשיםפילוכבר
צניעות פי"ש
מגודלשקוריןשזה דגים ואמר
וז"ש על בס”ג,
ולשבתבשעתהשבתלא מתו להאריך את
המבול ולכן ורוצים
חטאו בדור
דרחמים,
השמים מידותומן בהו י"ג
צניעות, מרומז
מענין שמים ,וגם
הקודם בשבת במדר"ר
תשובה איתאשל
ועוד זמן
יא) ,הוא
לג,ס”ג
(בר"רשל
המבולהזמן
והנה זה
לרמז שיעורר האדם בעת אכילת הדגים (צז’ ג) לגבי דגים שגדלין במים כיון
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
שיזכה לשניהם ביחד יראת שמים ומידות שיורדת טפה אחת מלמעלה מקבלין
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
טובות להתנהג עם מידות טובות בבחי’ אותה בצמאון כמו שלא טעמו טעם מים
(בלילוכפי
ביארנוהוא
בשלימות [המעשה
והנה כבר הצעיפים,בדרכיו,
והלכת שנתן תשובה,
עיי"ש. דרך לדגים
נמשלווישראלדיש
לשרשה, בחזרה
מימיהן,
נדפסאמובראשיתמטתובשבת לפני
שתא ,הכ”מ רביה”ק שסיפרבהאי
ר"ה השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש בסה”ק
הצה”ק דאין בת
מעוררין ע"ש)שפרה הצדקנית ח’מרת הרבנית
בגליון פ’ נח-דף זי"עבאראמרמיםמקרעטשניףבעל
ת ,של זקה”ק זקה"קשל שב
מהר"מ סידורו
חופהדבוודאי
בלבד איזה
אכילהשהיה
ע"י ע”ה,מרדכיהדברים
רביאלוחיים צפת"פי"ש"
ביודיש בעיר
לדגים באה”ק
שקוריןכבוד פה על] מה
שמנוחתו חיים
צריכין לאכול בכוונה ובקדושה וטהרה
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל ועודז”ך
ש’מים ,זו
יראתבשבועפי’הלדיליה שהוא נוטריקון
יומד”ק ת”ו[ שחל
ואז מעוררין באותיות הקדושות לעורר איתא מצדיקים נ"ע ,דגי"ם נוטריקון "י"ג
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
רחמים באותיות המרמזים במאכל זה, מכלין דרחמי" ,וי"ל דשניהם עולין בקנה
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
וכמש"כ המאור ושמש (רמזי ר"ה) לגבי אחד דצריך ליהיות באדם שניהם ביחד,
למרןאבל
שהביאובלע”ז,
[הדגסאמעט בצד ,שלאחת ע"ש, שורה
הסימנים קודש, טובותבשבת
יחדיו ,דאי ומידותיותר
שיושבים יהודים
יראת שמים
כמובן
הצניעות ורחב]
בתכלית דג גדול
שליט"א היה רבינוהכלהיה להםיראתלאדם יש
וממילא להקב”ה,
שיהיה מתקרבין יותר
בשום אופן אפשר
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר כתי’
בפרשתן זה
וע ,דתלויין מידות השב
טובות, בשמים לכל יותר כח
שמים בלא
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
לא בס''ד
לא אירע בחוץ לארץ ,אמר הרה"ק די הנה זקה"ק מהר"מ מקרעטשניף זי"ע אמר
ארץ ישראל’דיגע פיש זענען מחוצפים. פעם כי לפי דעתו אין שום חשיבות לדג
גדול וענק כפי מה שהעולם חושבים כי
אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה חשיבות הוא ,כי כידוע שהדגים מתגלגלים
בדורותיו ,את האלוקים התהלך נח ,וברש"י צדיקים ,ונשמה כזאת שהייתה צריכה
הק’ בדורותיו ,יש מרבותינו דורשים אותו להשהות בהדג עד שיגדל כל כך אין כבר
לשבח כל שכן שאילו היה בדור צדיקים מן המובחר כ"כ כמובן ,עכדה"ק ,וכן ידוע
היה צדיק יותר ,ויש שדורשים אותו לגנאי מש"כ בסה"ק ישמח משה (פ’ וירא ד"ה
לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של ויקח חמאה) שמה שאמרו שרוב צדיקים
אברהם לא היה נחשב לכלום ,עכל"ק. מגולגלים בדגים (כנפי יונה ח"ב סי’ קד),
היינו צדיקים קטנים ,אבל צדיקים גדולים
ויש להבין האיך יש דורשין לגנאי דאילו אין צריכים לשום תיקון .אבל מאכל דגים
היה בדורו של אברהם לא היו נחשב לכלום, היא מאכל חשוב מאד וכידוע שזקיני
הלא התורה עצמה מעיד עליו שהיה איש הבעש"ט הק’ זיעוכי"א בחר לדור בעיר
צדיק תמים ,ונח מצא חן בעיני ה’ ,ומה מעזבוז כי שם קל להשיג דגים לכבוד שבת
הכוונה בזה ,ולאיזה צורך צריכין לומר כן, (בעש"ט יתרו אות לג) ,דאיתא מהרה"ק
דאפי’ אם כנים הם למה צריכין לגלות זאת, רבי שלמה מקארלין זי"ע (הובא בבית אהרן
אכן בפשיטות י"ל דלמדין מכאן דאיה"נ דף קמד) דברים נוראים שמי שאין לו דגים
שאילו היה בדורו של אברהם היה אברהם לכבוד שבת ידאג יותר מאשר על הענין
יותר גדול ממנו ,אבל מעלת נח בעצמו שאמרו עליו חז"ל ידאג כל השנה ,והוסיף
לא נגרע כלום ומ"ש אילו היה בדורו של ע"ז הרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע,
אברהם לא היה נחשב לכלום אין הכוונה דמי שיש לו דגים לכבוד שבת קודש אזי
שנחשב ממש לכלום ח"ו ,אלא כלפי מעלת אינו צריך לדאוג כלום בשבוע הבא ע"כ,
אברהם אבל נח בעצמו ודאי היה צדיק וגם הרה"ק רבי מנחם מענדל מויטעפסק
תמים ומצא חן בעיני ה’ ,ומה שהיה אברהם זי"ע היה נוהג ללכת לים לחטוף דגים ובעת
יותר גדול ממנו הוא מצד שלימד הדרך גם שהגיע לגור בא"י ,הלך לים כנרת (טבריה)
לכל הדור שלו שגם הם יתנהגו בדרך הישר, לחטוף דגים ניתז מים עליו ע"י הדג ,שזה
לב בס''ד
וחינך דורות הבאים אחריו שגם הם ישמרו ושפירסם אלקותו בכל העולם כידוע,
את התורה וזהו העיקר להנחיל ולהמשיך
הדרך הישר לדורות הבאים והיא הקיום וגם י"ל דאצל אברהם מצינו בגמ’ (נדרים
של כלל ישראל ,והנה בשבת זו יכולים לב ).הכיר אברהם את בוראו כשהיה
לפעול הכל מה שצריכים ויכולים לנצל בן ג’ שנים ,והנה כתב רש"י ד"ה את
את הזמן ,וכאן הוא כמו תיבה (תיבת האלקים התהלך נח ,ובאברהם הוא אומר
נח) שבחוץ יש מבול ובפנים יש תיבה. אשר התהלכתי לפניו ,נח היה צריך סעד
לתומכו ,אבל אברהם היה מתחזק ומהלך
חלק מהדברי אלקים חיים בצדקו מאליו ,ולפי"ז י"ל דאברהם אבינו
בקידושא רבה שב"ק שכבר הכיר את בוראו בן ג’ שנים היה
מתחזק ומהלך בצדקו מאליו ולכן לא היה
כתר יתנו לך ה’ אלקינו מלאכים המוני צריך סעד לתומכו היה מעלתו יותר מנח,
מעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה יחד כו’. אבל מעלת נח לא נגרע כלום בדורו אפי’
ליש דורשין לגנאי כנ"ל וכשנ"ת ,וז"ש אילו
הנה בעת מוסף ואמירת כתר יש עליה לכל היה "בדורו" של אברהם היינו שאברהם
התפילות ויש עליית עולמות (כמבואר לימד דרך הישר לדורו משא"כ נח כנ"ל.
בבעל שם טוב) ,ואי אפשר להגיע לזה
שום הכנה ,אמנם כשזוכים מיד בלי והנה אצל אברהם מצינו (בראשית יח’
להתפלל כראוי בליל שבת וביום השבת יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו
כמו שצריכים אז יכולים לזכות ליתן הכתר ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה’ וגו’ היינו
להשי"ת ולאו כל אחד יכול לזכות לזה, שהקב"ה אומר שאוהב את אברהם בשביל
וזהו שאומר כאן כתר יתנו לך ה’ אלקינו, שמצוה לבניו אחריו לשמור דרך ה’ ,ולכאו’
מלאכים המוני מעלה עם עמך ישראל היינו צריך להבין למה אמר השי"ת רק מעלה זו
לבני ישראל שהם מדריגה הגבוה בישראל על אברהם שחינך את בניו וביתו אחריו,
שהם יכולים ליתן כתר יחד עם המלאכים הלא היה עוד הרבה מעלות באברהם
שיכולים לסבול מדריגה זו וזוכים ליתן אבינו ,אלא מכאן חזינן דבר גדול דיסוד
כתר להשי"ת דאם אין האדם ראוי ליתן הדבר שאהב השי"ת את אברהם היה שצוה
לג בס''ד
תקח לך שבעה שבעה וגו’ ופירש"י הטהורה כתר דוחים אותו החוצה וזהו הסיבה
העתידה ליהיות טהורה לישראל למדנו שיש לאדם לפעמים מחשבות זרות בתוך
שלמד נח תורה ,והקשה זקה"ק זי"ע למאי התפילה משום שדוחפים אותו מן הקודש,
נפ"מ אם נח למד תורה או לא ,פירש זקה"ק אבל האמת הוא שלא צריכים להתייאש
זי"ע שהתורה מעיד על נח איש צדיק תמים וצריכים לחזור בכל הכוחות בחזרה אל
היה בדורותיו וכן כי אותך ראיתי צדיק וגו’ התפילה לכוין המילים בכוונה כמה שיכול
וא"כ היו יכולים לחשוב שיכולים ליהיות שיזכה להתפלל כראוי ,ועכ"פ בחינת
בחינה של צדיק אפי’ שלא יכולים ללמוד, הכתר שהיא מדריגה ,לזה זוכים הבני עליה
לזה כתב רש"י מכאן למדנו שנח למד תורה הנקראים ישראל כנ"ל ואפי’ שכתוב ‘עמך’
כדי להורות לנו שע"י תורה זכה ליהיות ישראל ובדרך כלל עמך הכוונה לפשוטי
צדיק ולא יכולים ליהיות צדיק בלא תורה עם (עי’ אוה"ח הק’ פ’ בשלח) מ"מ הכי
כבר דברנו דבצירוף העבודה צריך להיות הכוונה עמך ישראל עם של השי"ת מדריגה
תורה דאל"כ אין כלים אל העבודה ושניהם הגדולה של ישראל ,והנה כתר אין הכוונה
טובים ביחד ,ובלא תורה אינו שוה כלום כפשוטו כמו שמבינים בגשמיות ,כתר הוא
והכוונה בזה שלא הגיע אל שלמותו דרק בחינת אין ,וכתר הכוונה לשם המושאל
ע"י התורה יכול להגיע אל תיקונו ושלמותו שמכתירים את הקב"ה ‘מען באקריינט
וכמובן שכל אחד לפי ערכו אבל בכלליות מעשים שע"י אייבערשטען’, דעם
שייך התורה לכל אחד דניתנה התורה לכל טובים של האדם נעשה הכתר להשי"ת.
אחד ואחד מישראל בלי יוצא מן הכלל.
אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה
בדורותיו וכו’ ,ולהלן (ז ,א-ב) כתוב כי
אתך ראיתי צדיק וגו’ מכל הבהמה הטהורה
