gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

המעיין · Hame'ayen — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: המעיין · Hame'ayen

שבוע: לך לך (2026-10-19)

המעיין · Hame'ayen — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫המעיין‬ ‫יה"ר מלפניך ה'‬ ‫נותן התורה ית"ש‬ ‫שלא יבש המעיין‬ ‫ולא יקצץ האילן‬ ‫פרי עץ חיים וקיים‬ ‫אמן‬ ‫חתם סופר ה ב ה י ר לכל נפש‬ ‫גליון כ"ב | ערש"ק לך לך | תשפ"ז לפ"ק‬ ‫דולה ומשקה‬ ‫ממעיינו הנובע של‬ ‫מרן החתם‬ ‫סופר זי"ע‬ ‫ָָמ ֹ ָָׁשל ְְל ְְב ֵֵאר ֲֲעמ ּּו ָָק ֹה ְְמ ֵֵל ָָאה‬ ‫ֹ‬ ‫ין‬ ‫ִנִ‬ ‫ְנְ‬‫צֹו‬ ‫יָה‬ ‫ָ‬ ‫יֶמ‬ ‫ֶ‬ ‫יֶמ ָָּנ� ה‪ָָּ .‬ב� א ֶֶא ָָחד‬ ‫יָמה‬ ‫יָחה‪,‬‬ ‫יָח �ה ִִּב� ְְמ ִִׁש ָ‬ ‫ֵמ‬ ‫ֵ‬ ‫ּו‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫צֹוֵנֵ ן‪ְ ,‬וְ ָָהי ּ‬ ‫ְוְ ָיָ � ִִפין‪ְ ֹ ,‬וְ ֹלא ָָהְיְ ָָתה ְְּב� ִִר ָָּי� ה ְיְ כֹו ָָלה‬ ‫ִִל ְ �ְׁש ּּתֹות ֵֵה ֶ‬ ‫ְוְ ָָק ַַׁשר ֶֶח ֶֶב �ל ְְּב� ֶֶח ֶֶבל‪ְ ,‬וְ �ִנִ ָ‬ ‫יָמה‪ְְ ,‬מ ִִׁש ָ‬ ‫יֶמ ָָּנ� ה ְוְ ָָׁש ָָתה‪ִִֹ .‬ה ְְת ִִחיל ּּו‬ ‫יֶמ ָָּנ� ה ְוְ ׁשֹׁו ִִתין‬ ‫(מד"ר ר"פ ויגש)‬ ‫ְְּב� ִנִ ָ‬ ‫ְוְ ָָד ָָֹלה ֵ ֵֹה ֶ‬ ‫ַַהֹּכ� ל ּּדֹו ִִלין ֵֵה ֶ‬ ‫בנשיאות מורינו הרב שליט"א‬ ‫שע"י קהל חשב סופר פרעשבורג ‪ -‬לונדון יצ"ו‬ ‫יו"ל ע"י מכון בית סופרים‬ ‫באר הסופר‬ ‫לשון קדשו של מרן זי"ע ולצידו ביאור המשולב‬ ‫כגן ה’ כארץ מצרים‪ .‬כבר הסברתי במקום אחר כי בגן ה’ העולם המתוקן לא צריכים‬ ‫�ְְּכַגַ ן ה’ �ְְּכ ֶֶא ֶֶרץ ִִמ ְְצ ַַרִיִ ם (יג‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫תפלה למטר‪ ,‬וארץ מצרים ערות הארץ לא זכו שיצטרכו לתפלה כי לא רצה ה’ רמוס חצרו‪ ,‬רק‬ ‫מבואר בפסוק שקודם ההפיכה היו סדום‬ ‫נתן להם נילוס‪ ,‬ואנשי סדום רעים כארץ מצרים וגרוע מהם ובחר לו לוט עמהם‪ ,‬ואברהם‬ ‫ועמורה כגן ה’ כארץ מצרים‪[ .‬וקשה‪,‬‬ ‫בחר בהיפוך ויאהל עד חברון שהוא טרשית של א”י ופסולת כדי שיצטרך לרחמי שמים כל שעה‬ ‫הלא כגן ה’ היינו גן עדן‪ ,‬ומה דמיון יש‬ ‫ושעה‪ ,‬והפרוד הזה גרם שלום ע”כ סדום חברון גימטרי’ שלום‪ - .‬הרשע יושב בתכלית הטוב‬ ‫בין גן עדן לארץ מצרים]‪.‬‬ ‫בסדום‪ ,‬והצדיק בהיפוך בחברון וזה שכתוב [תהלי’ ד’] מעת דגנם ותירושם רבו בשלום יחדיו‬ ‫ויתבאר בהקדם דברי רש”י על הפסוק‬ ‫אשכבה ואישן כי אתה ה’ לבדד לבטח תושיבני‪:‬‬ ‫(לעיל ב‪ ,‬ה) ‘וכל שיח השדה טרם יהיה‬ ‫(תקצ”א)‬ ‫בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫המטיר ה’ אלקים על הארץ ואדם אין‬ ‫ְוְ הנה ַַאְנְ ֵֵׁשי ְְסדֹום היו ָָר ִִעים �ְְּכ ֶֶא ֶֶרץ ִִמ ְְצ ַַרִיִ ם‪,‬‬ ‫תּוָּּקן‪ ,‬אז ֹלא יהיו ְְצ ִִריִכִ ים להתפלל‬ ‫ַַה ְְמ ָ �‬ ‫לעבוד את האדמה’‪ ,‬ופירש”י‪ ,‬ולמה כי לא‬ ‫שכמו שהמצרים שטופים בזימה‪ ,‬כן‬ ‫�ְְּת ִִפ ָ �ָּלה ובקשה מהקב”ה ְְל ָָמ ָָטר על‬ ‫המטיר‪ ,‬ומה טעם לא המטיר‪ ,‬לפי שאדם‬ ‫רּוַּע ֵֵמ ֶֶהם – מארץ‬ ‫אנשי סדום ו‪ְ ,‬וְ אף היו ָגָ ַ‬ ‫הארץ ב‪ ,‬ומאידך גיסא ְוְ ֶֶא ֶֶרץ ִִמ ְְצ ַַרִיִ ם שהוא‬ ‫אין לעבוד את האדמה‪ ,‬ואין מכיר בטובתן‬ ‫מצרים‪ ,‬ולא רצה הקב”ה שיהיו תלויים בו‬ ‫מקום נחות ביותר עד שנקרא (להלן מב‪,‬‬ ‫של גשמים‪ ,‬וכשבא אדם וידע שהם צורך‬ ‫בתפלה‪ ,‬לכן השפיע להם כל טוב‪ ,‬ועל כן‬ ‫יב) ֶ‘ֶע ְְרַוַ ת ָָה ָָא ֶֶרץ’ כי היו שטופי זימה ג‪,‬‬ ‫לעולם‪ ,‬התפלל עליהם‪ ,‬וירדו וצמחו‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫נקרא סדום ‘כגן ה’ כארץ מצרים’‪ ,‬היינו‬ ‫על כן ֹלא ָזָ כּוּ המצרים ֶֶׁש ִ �ִּי ְְצ ָָט ְְרכּוּ ִלִ ְְתִפִ ָ �ָּלה‬ ‫האילנות והדשאים‪ ,‬ע”כ‪ .‬הרי דמטר בא‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫� ֹ‬ ‫כשם שלעתיד לבוא וכן במצרים‪ ,‬אינם‬ ‫לפני הקב”ה‪ִִּ ,‬כי ֹלא ָָר ָָצה ה’ ְְרמֹוס ֲֲח ֵֵצרֹו‪,‬‬ ‫רק על ידי תפלה‬ ‫ֹ‬ ‫תלויים בתפלה‪ ,‬כן בסדום‪ּ ,‬וּ לכן ָָב ַַחר לֹו‬ ‫פי’‪ ,‬שיתראו לפניו בתפלתם ד‪ַַ ,‬רק לכן‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫לֹוט לשבת ִִע � ָָּמ ֶֶהם‪ ,‬כי לא רצה להיות תלוי‬ ‫ָנָ ַַתן ָלָ ֶֶהם נהר ִנִ ילּוּס שמשקה את הארץ‬ ‫והנה �ְְּכ ָָבר ִִה ְְס ַ �ַּב ְְר �ִִּתי ְ �ְּב ָָמקֹום ַַא ֵֵחר א‪ִִּ� ,‬כי ְ �ְּבַגַ ן‬ ‫ֹ‬ ‫ברחמי שמים כל שעה‪ ,‬וביקש לו מקום‬ ‫מעצמו בכל עת ה‪.‬‬ ‫ה’‪ ,‬רומז לזמן דלעתיד לבוא‪ ,‬היינו ָָהעֹוָלָ ם‬ ‫מי‪+‬לואי הסופר‬ ‫מילואים והשלמות מענין לענין כדרכה של תורה‬ ‫משולחנו של מורינו הרב שליט"א‬ ‫ג‪ .‬ראה רש”י (יב‪ ,‬יט) שהמצרים שטופי זמה הם‪.‬‬ ‫א‪ .‬בדפו”ח של מכון חת”ס כתבו שלא נמצא מקומו‪ ,‬ואולי הכוונה‬ ‫ד‪ .‬הוא על דרך הכתוב (ישעיה א‪ ,‬יא‪-‬יב) ‘למה לי וגו’ כי תבואו‬ ‫למש”כ מרן זי”ע בדרשות (ח”א דף ב ט”ד‪ ,‬משנת תקס”ב) כי לעתיד‬ ‫ליראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי’‪[ ,‬ליראות פני’ קאי‬ ‫לבוא נשמח במה שיקרא בית המקדש בית תפלתו של הקב”ה‪ ,‬זה‬ ‫גם על תפילה]‪.‬‬ ‫יהיה לנו לשמחת נפש‪ ,‬כי לא יצטרך להתפלל עלינו‪ ,‬כי עולותיהם‬ ‫ה‪ .‬עיי’ רש”י פר’ ויגש (להלן מז‪ ,‬י) שאין מצרים שותה מי גשמים‬ ‫של ישראל‪ ,‬היינו מדת הגבהות המכונה עולה‪ ,‬וגם זבחיהם הוא‬ ‫אלא נילוס עולה ומשקה וכו’‪ ,‬וכן רש”י עה”פ (תהלים קי‪ ,‬ז) ‘מנחל‬ ‫מדת ההכנעה המכונה זבחי אלקים רוח נשברה (תהלים נא‪ ,‬יט) ב’‬ ‫בדרך ישתה’‪ ,‬מנילוס הנהר בדרך הליכתו היתה ארצו שותה ולא‬ ‫המדות ההפוכות יהיו שניהם לרצון לפני ה’‪ ,‬כי יהיה במקום הראוי‬ ‫היתה צריכה למי גשמים‪ .‬ועוד רש”י בישעיה ז‪ ,‬יח וכן יט‪ ,‬ה‪ .‬ומן‬ ‫ובזמן הראוי‪ ,‬אם כן לא יצטרך עלינו התפלה כלל‪ ,‬א”כ מה שנקרא‬ ‫הענין לציין שהרמב”ן כאן מפרש ‘כגן ה’ כארץ מצרים’ וז”ל‪ ,‬כי‬ ‫בית תפלה הוא לכל העמים‪.‬‬ ‫ארץ הככר כולה משקים אותה ברגל מן הירדן‪ ,‬כדרך הנעשה בגן‬ ‫ב‪ .‬עיין מש”כ מרן זי”ע בדרשות (ח”ג דף נג) וכן הדבר לעתיד לבוא‬ ‫ה’ שנאמר בו (לעיל ב‪ ,‬י) ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן‪ ,‬וכדרך‬ ‫במהרה בימינו אשר יתן ה כל טוב לעושי צביונו ומצפים תפארתו‪,‬‬ ‫שהיא בארץ מצרים וכו’‪.‬‬ ‫וכתיב (מלאכי ג‪ ,‬י) ‘והריקותי לכם ברכה עד בלי די’‪ ,‬עד שיבלו‬ ‫ו‪ .‬כמאמר הכתוב (להלן פסוק יג) ‘ואנשי סדום רעים וחטאים לה’‬ ‫שפתותיכם מלומר די (תענית ט ע”א)‪ ,‬שלא נבקש יותר וכו’‪.‬‬ ‫באר הסופר‬ ‫לשון קדשו של מרן זי"ע ולצידו ביאור המשולב‬ ‫ֹ‬ ‫ְ �ְּב ִִה ְ‬ ‫יּפּּוְּך‪ ,‬מקום טרשים ופסולת‪ְּ� ְ ,‬ב ֶֶח ְְברֹון‪,‬‬ ‫הקב”ה ט‪.‬‬ ‫שהשפע יבוא בלי תפילה‪.‬‬ ‫וזה עושה שלום ביניהם‪.‬‬ ‫יּפּּוְּך מלוט‪ ,‬שלוט‬ ‫ְוְ ַַא ְְב ָָר ָָהם אבינו ָ �ָּב ַַחר ְ �ְּב ִִה ְ‬ ‫�‬ ‫ְוְ ַַה � ֵֵּפרּוּ ד ַַה ֶ �ֶּזה בין אברהם ללוט‪ ,‬שאברהם‬ ‫ְוְ ֶזֶ ה יש לומר ביאור מקרא ֶֶׁש �ָָּכתּוּב (תהלים‬ ‫� ֹ‬ ‫לא רצה להיות תלוי בהקב”ה‪ ,‬ואברהם‬ ‫ֹ�‬ ‫הלך לחברון ולוט הלך לסדום‪ָּ� ָ ,‬ג ַַרם ָָׁשלֹום‬ ‫ד‪ ,‬ח‪-‬ט) ֵ‘ֵמ ֵֵעת ְ �ְּדָגָ ָנָ ם ְוְ ִִתירֹו ָָׁשם ָָרּבּּוּ ’‪ ,‬דקאי‬ ‫ביניהם‪ ,‬כמו שכתוב כאן (פסוק ח‪-‬ט) ‘אל‬ ‫אבינו ביקש לגור במקום שתלוי בהקב”ה‬ ‫ֹ‬ ‫על הרשעים שיש להם כל טוב י‪ ,‬ואילו‬ ‫בתפלה‪ ,‬לכן ַוַ ֶ �ֶּי ֱֱא ַַהל ַַעד ֶֶח ְְברֹון ז‪ ,‬שבא‬ ‫נא תהי מריבה ביני ובינך וגו’ הפרד נא‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫הצדיקים אין להם שלוה‪ ,‬וזה גופא גורם‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫להתגורר בעיר חברון‪ֶֶׁ ,‬שהּוּא ַַט ְְר ִִׁשית‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫� ֹ‬ ‫מעלי וגו’‪ַַ ,‬על �ֵֵּכן יש לרמז ְ‘ְסדֹום ֶֶח ְְברֹון’‬ ‫ח‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫יָׁשן‪ ,‬שיהיה‬ ‫אשר ְ �ְּב ָָׁשלֹום ַיַ ְְח ָ �ָּדיו ֶֶא ְְׁש �ְְּכ ָָבה ְוְ ִִא ָ‬ ‫� ֹ‬ ‫[מקום אבנים] ֶֶׁשל ֶֶא ֶֶרץ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ‪ּ ,‬וּ היא‬ ‫‘ָׁשלֹום’ [מנין שע”ו]‪.‬‬ ‫ֵ �ֵּג ַ‬ ‫יַמ ְְט ְְרָיָ א ָ‬ ‫ֹ‬ ‫ביניהם שלום‪ ,‬והצדיק אינו מבקש שיבוא‬ ‫ּטּ ֹ‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫הְפְ סֹוֶלֶ ת‪ ,‬המקום הגרוע של ארץ ישראל‪,‬‬ ‫לו השפע מעצמו‪ ,‬כי חפץ להתפלל לפני‬ ‫נמצא – ָָה ָָר ָָׁשע‪ ,‬לוט‪ ,‬יֹו ֵֵׁשב ְ �ְּב ַַתְכְ ִלִ ית ַַה ֹוב‪,‬‬ ‫ואינו ראוי לגידול פירות‪ ,‬וכל זה עשה‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫ה’‪ ,‬מחמת שסמוך ובטוח אשר �ִִּכי ַַא �ָָּתה ה’‬ ‫מקום שהיה בו שפע רב ביותר‪ִּ� ִ ,‬ב ְְסדֹום‪,‬‬ ‫אברהם �ְְּכ ֵֵדי ֶֶׁש ִ �ִּי ְְצ ָָט ֵֵר ְְך ְלְ ַַר ֲֲח ֵֵמי ָָׁש ַַמִיִ ם על‬ ‫ֹ�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫ְלְ ָָב ָָדד ָלָ ֶֶב ַַטח ּתּ ֹו ִִׁש ֵ‬ ‫יֵבִנִ י‪.‬‬ ‫ְוְ ַַה ַ �ַּצ ִ �ִּדיק‪ ,‬אברהם אבינו יושב במקום שהוא‬ ‫המטר �ָָּכל ָָׁש ָָעה ְוְ ָָׁש ָָעה‪ ,‬ויוכל להתפלל לפני‬ ‫מי‪+‬לואי הסופר‬ ‫מילואים והשלמות מענין לענין כדרכה של תורה‬ ‫משולחנו של מורינו הרב שליט"א‬ ‫שיבקש ממנו מזונו‪ ,‬לכן קיללו שבכל מקום ימצא את מאכלו ולא‬ ‫מאד’‪ .‬ודרשו חז”ל (סנהדרין קט ע”א) רעים בגופן‪ ,‬כדכתיב (להלן לט‪ ,‬ט)‬ ‫יצטרך לבקש מהשי”ת‪.‬‬ ‫ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וגו’‪ ,‬ופירש”י‪ ,‬רעים בגופן‪ ,‬שטופים‬ ‫בזימה‪.‬‬ ‫ועל זה הדרך איתא בכלי יקר פר’ בהר (ויקרא כה‪ ,‬לו) שעיקר טעם‬ ‫איסור הריבית הוא לפי שהוא מסיר מדת הבטחון מן האדם כי כל‬ ‫ז‪ .‬כדכתיב (להלן יג‪ ,‬יח) ‘ויאהל אברם ויבוא וישב באלוני ממרא אשר‬ ‫בעל משא ומתן עיניו נשואות אל ה’ לפי שהוא מסופק אם ירויח או‬ ‫בחברון’ [והוא ממליצת הכתוב בלוט (פסוק יב) ‘ויאהל עד סדום’]‪.‬‬ ‫לא אבל הנותן בריבית ריוח שלו ידוע וקצוב וסומך על ערבונו שבידו‬ ‫ח‪ .‬כמו שאמרו חז”ל (סוטה לד ע”ב) אין לך טרשים בכל ארץ ישראל‬ ‫ומן ה’ יסיר לבו‪.‬‬ ‫יותר מחברון‪ .‬ופירש”י‪ ,‬טרשים‪ ,‬סלעים שאין עושין פירות כארץ לחה‪.‬‬ ‫י‪ .‬כפירש”י שם (פסוק ז)‪ :‬רבים אומרים מי יראנו טוב ‪ -‬רבים מישראל‬ ‫ט‪ .‬מבואר כאן שהצדיק ירא שהשפע יבוא לו מעצמו בלי לבקש‪ ,‬כי‬ ‫יש שרואין רשעים בעושר ובשלוה ואומרים מי יראנו טוב להיות‬ ‫רוצה להתפלל לפני הקב”ה‪ ,‬ושיהיה לו קשר עם הקב”ה‪ ,‬וכעין זה‬ ‫עשירים ומשיגי תאוה כאלו וכו’‪ ,‬אבל אני איני מקנא בהם‪ ,‬כי שמחה‬ ‫מובא בשם הרה”ק ר’’ר בונם מפשיסחא זי”ע (קול שמחה פר’ בראשית) על‬ ‫נתונה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו‪ ,‬בטוח אני אם למכעיסים כך‬ ‫קללת הנחש ‘ועפר תאכל כל ימי חייך’ הלא היא ברכה שבכל מקום‬ ‫לעושי רצונו על אחת כמה וכמה לעתיד לבא שהוא יום קבול שכרם‪.‬‬ ‫ימצא את מזונו‪ .‬וביאר דאדרבה היא קללה‪ ,‬כי הקב”ה אינו רוצה‬ ‫מעיין המתגבר‬ ‫תגובות והערות מהוספות הלומדים‬ ‫בדיעות אות א) שאפיקורס בשוגג ג”כ מקרי אפיקורס‪ ,‬וכמו שאמר‬ ‫הערות על גליון שבוע שעבר‬ ‫‘נעביך אפיקורס’‪ ,‬עיי”ש באריכות‪.‬‬ ‫פר’ נח‬ ‫וראיתי בגמ’ סנהדרין (צט ע”ב) בביאור מהו אפיקורס וכו’‪ ,‬ואמרו‪ ,‬כגון‬ ‫א] במש”כ מרן זי”ע שנח סבר שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן‬ ‫הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן וכו’‪ ,‬ופירש”י‪ ,‬מאי אהני לן רבנן והם‬ ‫התורה‪ ,‬ומכח זה לא יוזק העורב וכו’‪ .‬יש לעיין האם תלוי הדבר‬ ‫אינן יודעין שעולם מתקיים עליהם‪ ,‬ע”כ‪ .‬הרי דגם אם הם שוגגים‬ ‫במהלך שכתב הסמ”ע (סימן סז סק”ב) שבשמיטה בזה”ז דהוא מדרבנן‬ ‫ואינם יודעין‪ .‬והחזון איש (יור”ד סימן ב סקי”ח) נחלק עליו והביא ראיות‬ ‫אין את ההבטחה של וציויתי את ברכתי‪ ,‬והחזו’’א (יור”ד סימן יח סק”ד‬ ‫שבשוגג לא מקרי אפיקורס‪ ,‬והביא ראיה מתינוק שנשבה‪ ,‬ויש כמה‬ ‫נפק”מ לדינא‪ .‬ולפי”ז אפשר לומר גם דבזה תלוי אם מקבל שכר או‬ ‫ד”ה ובסמ”ע) נחלק‪ ,‬והדברים עתיקים‪ .‬ועיין בהג’ חת”ס או”ח ר”ס תנ”ה‪.‬‬ ‫לא‪ .‬וממרן זי”ע כאן משמע דס”ל כהחזו”א‪.‬‬ ‫עוד יש לעיין אי במצוה דרבנן אמרינ’ שלוחי מצוה אינם ניזוקים‪,‬‬ ‫דהלא אף בדאורייתא היכא דשכיחי הזיקא לא אמרינן וכו’‪.‬‬ ‫ואפשר שתלוי במחלוקת הרמב”ם והראב”ד (פ”ג מהל’ תשובה ה”ז)‬ ‫שהראב”ד כתב ‘וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה וכו’‪.‬‬ ‫ב] במש”כ מרן זי”ע דהעורב אע”פ שהוא אפיקורס יקבל שכר על זה‬ ‫ומרן החתם סופר בתורת משה פרשת שמות (ד”ה כה תאמר) הסביר דעת‬ ‫שסבל רעבון וצימאון וכו’‪ .‬וצ”ע דאם היה אפיקורס בזה שלא שמע‬ ‫הראב”ד‪ ,‬עיי”ש‪ ,‬וא”כ מרן זי”ע לשיטתו והדברים עמוקים‪ ,‬ולא באנו‬ ‫בקול נח א”כ למה יקבל שכר‪ ,‬ואפשר דידוע שיטת הגר”ח מבריסק‪,‬‬ ‫אלא לעורר‪.‬‬ ‫הביאו תלמידו הגאון רבי אלחנן וסרמן בקובץ מאמרים (מאמר שיבוש‬ ‫להערות והארות ולקבלת הגליון יש לפנות אל‪hamaayan@chasamsofer.org · )0044(7827642811 :‬‬