gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m

שבוע: לך לך (2026-10-19)

מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בשם ה' נעשה ונצליח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בניהו יעקובי בן יובל ואירית‬ ‫גליון מס' ‪36‬‬ ‫נלב"ע ח"י תמוז ערב שבת קודש פרשת פינחס תנצב"ה‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫להקדשות ותרומות ולקבלת העלון במייל‪ n0506933962@gmail.com :‬פל‪0506933962 :‬‬ ‫אחרי הפרד לוט מעמו‬ ‫מאמר מאת הגאון הצדיק ראש ישיבת עטרת ישראל רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל נלב"ע י"א מר חשוון התשפ"ד בעל ה"ברכת מרדכי"‬ ‫ברי הדבר כי לא לשם ממון היה זה‪ .‬לא לשם תכלית גשמית‪ ,‬אלא‬ ‫"וה׳ אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו" (בראשית יג‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫למטרה רוחנית‪.‬‬ ‫'כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו׳ (רש״י בשם תנחומא ויצא‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫‪ -‬ללמוד מאברהם‪ ,‬ללכת בדרכיו‪ .‬ואמנם למד הרבה‪ ,‬עד כי הגיע‬ ‫נפלא מאד‪ ,‬רק "אחרי הפרד לוט מעמו"‪ ,‬שוב נגלה הקב״ה אל אברהם‪.‬‬ ‫לשיאים בהכנסת אורחים‪ ,‬כמפורש בכתוב‪ ,‬עי׳ להלן (יט‪ ,‬א־ז)‪ ,‬כשבאו‬ ‫ואילו לפני כן‪ ,‬כל זמן שהיה עמו לוט‪ ,‬פרשה הימנו שכינה‪ ,‬כי היה‬ ‫אליו להתארח המלאכים‪.‬‬ ‫"הרשע עמו" במחיצתו‪.‬‬ ‫כדאי היה לו לאברהם‪ ,‬להפסיד את דיבורו של הקב״ה במשך הרבה‬ ‫לאמור‪ :‬מציאותו של לוט חוצצת בין שמים לבין אברהם אבינו‪ .‬לא‬ ‫זמן‪ ,‬ובלבד שלא לדחות את קניניו הרוחניים של לוט‪ ,‬שודאי באו אליו‬ ‫יתכן שהקב״ה יתגלה לאברהם אבינו‪ ,‬כל זמן שהרשע חוצץ‪.‬‬ ‫משהייתו במחיצתו של רבו‪ ,‬אברהם אבינו‪...‬‬ ‫ואילו במדרש (בר״ר מא‪ ,‬יא) על אותו פסוק דרשו‪ ,‬כי לכך הודגש "אחרי‬ ‫בין נבין איפוא‪ ,‬כי אין כל סתירה‪ .‬במערכת השמימית של כור המבחן‪,‬‬ ‫הפרד לוט מעמו"‪ ,‬לומר לך כי בא הקב״ה בתביעה לאברהם אבינו‪:‬‬ ‫יש לשני הדברים מקום ובאותה שעה‪.‬‬ ‫"לכל הוא מדבק וללוט אחיו אינו מדבק"?‬ ‫תבוע נתבע אברהם אבינו גם עתה‪ :‬נכון כי רשע זה חצץ בינך לבין‬ ‫הלא פלאי פלאים ממש‪ .‬איך יתכן לשתי ההשקפות לדור בכפיפה‬ ‫ריבונו של עולם‪ .‬ואף על פי כן‪ ,‬הלא גם אז ידוע ידעת זאת‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫אחת? האם נרגע בכך כשנניח שהמדרשים חלוקים המה‪ ...‬עד כדי כך‬ ‫שקלת נכון והכרעת כי כדאי הדבר לשלם מחיר זה תמורת קירובו של‬ ‫חלוקים?‬ ‫לוט‪ .‬אם כן‪ ,‬מדוע עכשיו לוט איננו עמך!‪...‬‬ ‫אלא‪ ,‬הגע עצמך! כל זמן שלוט נמצא במחיצתו של אברהם‪ ,‬הדיבור‬ ‫בנפה השמימית‪ ,‬נמצא פירור כל שהוא‪ ,‬בלתי נראה‪ ,‬שלא חדר דרך‬ ‫פורש ממנו‪ .‬כלום יש לנו מושג איזו מסירות נפש היא זאת? האם‬ ‫המסננת‪.‬‬ ‫מעריכים אנו נכונה איזה סבל הוא לאברהם כשהדיבור פורש הימנו?‬ ‫יש מקום לתביעה‪ ,‬עוד מעט קירוב‪ ,‬עוד מעט דאגה‪ .‬מושגינו רחוקים‬ ‫הלא זהו בודאי עיקר תמצית כל חייו‪ ,‬להיות קרוב אל הקב״ה‪ ,‬ללכת‬ ‫מתביעה זאת‪.‬‬ ‫בדרכיו‪ ,‬לשמוע בקולו‪ ,‬לעלות ולהתעלות במחיצתה של שכינה‪.‬‬ ‫אבל נלמד להעריך מה הוא הפירוש של דאגה‪ ,‬של קירוב‪ ,‬ומה כדאי‬ ‫הלא ידוע ידע בודאי‪ ,‬על שום מה הגיע לו על ככה‪ ,‬שהדיבור יפרוש‬ ‫להקריב עבור זה‪.‬‬ ‫הימנו‪ .‬שכן רגיל היה הדיבור אצלו‪ ,‬ולפתע הפסיק‪ .‬ודאי שאל ותמה‬ ‫*‬ ‫על כך אברהם אבינו לדעת‪ ,‬מדוע הגיע לו על ככה‪ ,‬להיות הדיבור‬ ‫והנה‪ ,‬שם במדרש‪ ,‬לאחר שדרשו בשם רבי יהודה שאברהם נתבע על‬ ‫פורש הימנו‪.‬‬ ‫כך שלא השאיר את לוט במחיצתו‪ ,‬אמר רבי נחמיה כי אדרבה‪ ,‬רק‬ ‫שאל‪ ,‬וגם השיב‪ .‬וידע‪ ,‬כי יש סיבה לדבר‪ ,‬ואינה אלא שהייתו של לוט‬ ‫"לאחר הפרד לוט מעמו" נתגלה אליו הקב״ה‪ ,‬שכן קודם לכן היתה‬ ‫בן אחיו במחיצתו‪.‬‬ ‫תביעה על אברהם‪" :‬אני אמרתי לו לזרעך נתתי את הארץ הזאת‪,‬‬ ‫מדוע אם כן לא הפסיק אברהם אבינו את שהייתו של לוט במחיצתו!‬ ‫והוא מדביק את לוט בן אחיו כדי לירשו" וכו׳‪ ,‬ולפיכך מדגישים את‬ ‫מדוע לא ביקש ממנו אברהם לאמר‪ ,‬אם אינך מטיב דרכך‪ ,‬עזוב אותי‬ ‫ה״אחרי הפרד לוט מעמו"‪...‬‬ ‫ומיד‪ .‬או שהנך מפסיק להיות כפי שהנך‪ ,‬או שהנך פורש! למה ימשיך‬ ‫והדבר כמו כן פלא‪ - ,‬תוך כדי דיבור דברים סותרים‪...‬‬ ‫אברהם לסבול סבל בל־יתואר זה של פרישת הדיבור הימנו!‬ ‫אף כאן יש ללמוד באותה דרך‪ .‬הכל אמת‪ ,‬הכל אובחן‪ ,‬הכל יכול לשכון‬ ‫על כרחך מוכרח ומבואר מזה‪ ,‬כי כדאי הדבר‪ ,‬ראוי הוא ונכון‪ .‬אמנם‬ ‫יחד בכפיפה אחת‪ ,‬ובאותו אדם‪ .‬והדבר מבהיל!‬ ‫כן‪ ,‬סבל בל־יתואר הוא לאברהם כשהדיבור פורש הימנו‪ .‬ואף על‬ ‫שכן‪ ,‬אותו מיקרוסקופ שמיימי הבחין‪ ,‬שתוך כדי כך ששהייתו של‬ ‫פי כן‪ ,‬כשנמצאים על כף מאזני ההנהגה הנכונה שני הדברים‪ :‬מחד‪,‬‬ ‫לוט היתה כרוכה במסירות נפש ממש‪ ,‬במכוון‪ ,‬במחושב ומתוך פסק‬ ‫פרישת הדיבור; ומאידך‪ ,‬פרישתו של לוט ‪ -‬שהייתו של לוט במחיצתו‬ ‫ברור כי כדאי הדבר להקריב כל כך הרבה למען קירובו של לוט ‪ -‬אותו‬ ‫של אברהם אבינו מכריעה את הכף‪ .‬כדאי לו לאברהם לסבול‪ ,‬ובלבד‬ ‫מיקרוסקופ הבחין בדבר בלתי נראה‪ ,‬אך קיים בכל זאת‪.‬‬ ‫שלא יפרוש ממנו לוט‪[ ,‬כל זמן שאפשרי הדבר מצד לוט!]‬ ‫‪ -‬מחשבת ה״כדי לירשו"‪ ,‬לא היתה מופקעת בתכלית מאברהם אבינו‪,‬‬ ‫מה בעצם רצה לוט אצל אברהם! הלא עשיר היה‪ ,‬כמפורש וכמפורט‬ ‫כמצופה ממנו‪...‬‬ ‫בכתוב (שם‪ ,‬ה)‪ ,‬מדוע לא יפרד לוט וילך לנפשו!‬ ‫"והוא מדביק"‪...‬‬ ‫מדוע בכלל הצטרף לוט אל גלותו של אברהם! הלא רק אברהם נצטווה‬ ‫נפלאת היא אבחנת שמים‪ ,‬והדקדוק נורא מאד‪.‬‬ ‫ב״לך לך"‪ ,‬מדוע‪ ,‬איפוא‪ ,‬הצטרף גם לוט אל נסיון נורא זה!‬ ‫‪1‬‬ ‫לכבוד הילולת רבנו בעל ה"חזון איש" זצל ט"ו מר חשוון אביהם ליבם ורבם של כל ישראל זיע"א‬ ‫מורנו רבי אברהם ישעיהו קרליץ תנצב"ה‬ ‫מבני ברק לירושלים‪ ,‬ביקשני החזו״א למסור דברים לתלמיד חכם‬ ‫הגזירה היא על האנשים‬ ‫פלוני‪ .‬היה תומך תורה אחד שהשאיר לתלמיד חכם זה בצוואתו סכום‬ ‫הג״ר שמואל גריינימן זצ״ל שאלו אם אפשר ליסוע באוירון (היה זה‬ ‫הגון‪ .‬התומך נפטר לבית עולמו‪ ,‬ובנו יורשו סירב לתת את התמיכה‬ ‫בזמנים הראשונים של האוירונים‪ ,‬והיו אוירוניס שנפלו)‪ ,‬יען וסכנה הוא‪ ,‬השיב רבינו‪:‬‬ ‫שנכתבה בצוואת אביו‪ .‬עקב כך החליט הת״ח להזמין את הבן לדין‬ ‫אנשים נופלים‪ ,‬לא האוירונים!" ויש החושבים שהתהליך הוא שכאשר‬ ‫תורה‪ .‬אמר לי החזו״א‪ :‬תגיד לו שלא ילך לדין תורה!‪ ...‬הלכתי ומסרתי‬ ‫האוירון טפל ממילא גם האנשים שבו נופלים‪ ,‬ולא כן הוא‪( .‬מהג״ר מאיר‬ ‫את הדברים‪ ,‬ואמר לי הת״ח‪ :‬אם החזו״א מצווה עלי ‪ -‬אזי לא אלך‬ ‫גריינימן שליט״א)‪.‬‬ ‫לדין תורה‪ ,‬אבל אם אין זה בגדר ״ציווי״ ‪ -‬כי אז מה פתאום שאפסיד‬ ‫כאילו לא אירע דבר‬ ‫הכסף?!‪ ...‬מסרתי להחזו״א את תשובתו של זה‪ ,‬הגיב ואמר‪" :‬אני‬ ‫הג״ר שמואל נח לזנובסקי זצ״ל היה מספר בסערת נפש עובדה שהיה‬ ‫אומר דעות לאנשים? אני רק מייעץ לו"!‪ ...‬סוף דבר היה שהלכו לדין‬ ‫לה עד ראיה‪ :‬פעם אחת נתלויתי למרן החזו״א ברחוב רבי עקיבא‪,‬‬ ‫תורה‪ ,‬הבן היורש חוייב לשלם לת״ח הנ״ל‪ ,‬אך סירב לשמוע לפסק‬ ‫בשנים הראשונות להגעתו ארצה‪ ,‬כאשר בני ברק עדיין היתה בגדר‬ ‫דין‪ ,‬ותוך תקופה קצרה נפטר לבית עולמו‪ .‬ובנו‪-‬נכדו‪ ,‬לא רק שלא‬ ‫'כפר'‪ ,‬ולפתע עבר אוטו משא גדול‪ ,‬ונאלצנו לעלות על המדרכה‪ .‬עבר‬ ‫נתן הכסף לאותו ת״ח אלא אף זרק עליו מלוא חפניים אבנים‪[ ...‬בעל‬ ‫לידינו יהודי אחד שגם הוא עמד על הכביש ונאלץ לעלות על המדרכה‪,‬‬ ‫המעשה למד מכאן‪ ,‬שאין הדרך לבן תורה להשיג ממון על ידי מריבות‬ ‫דחף האיש בגופו את רבינו דחיפה עזה כדי שיתפנה לו עצמו מקום‪.‬‬ ‫ומחלוקות‪ ,‬והקב״ה כבר ידאג לו]‪.‬‬ ‫מוסיף בעל המעשה‪ :‬הוא נתן לו כזו דחיפה נוראה עד שכמעט‬ ‫יחס שונה לבני הבית‪...‬‬ ‫התעלפתי מרוב פחד וכל אברי גופי דא לדא נקשן‪ .‬החזו״א הבליג‬ ‫אחותו הרבנית גריינימן ע״ה שאלה לרבינו מדוע אין לו עשירות‪ ,‬הרי‬ ‫וחייך‪ ,‬והמשיך בדרכו כאילו לא אירע דבר‪ ,‬ואף לא הסתובב לאחוריו‬ ‫נוטל ידים עם הרבה מים‪ ,‬וכבר אמרו בגמרא (שבת ס״ב‪ ,‬ב׳) "ויהבו לי מלא‬ ‫להביט על האיש‪( ...‬מחתנו רמ״ש גרליץ)‪.‬‬ ‫חפני טיבותא"‪ .‬השיב לה רבינו‪" :‬עם אנשים קרובים‪ ,‬אל בני הבית‪ ,‬יש‬ ‫להאנח ‪ -‬לא צריך‬ ‫יחס שונה"‪( .‬מהג״ר ברוך גריינימן שליט״א)‪.‬‬ ‫סיפר ד״ר המר להג"ר אריה איברמס שליט"א‪ :‬פעם באתי אל החזו״א‬ ‫"וכי תוך ג׳ חדשים אין בכוחו לעזור"‬ ‫באמצע אירוע של התקפה קשה‪ ,‬והתפלאתי שאינו מגיב על יסוריו‬ ‫מספר הג״ר ברוך גריינימן שליט״א‪ :‬סח לי זקני המוהל הידוע הצדיק‬ ‫הגדולים במצב כזה‪ ,‬ושאלתיו‪ :‬רבי‪ ,‬לא כואב לך? החזו״א הגיב‪ :‬זה‬ ‫ר׳ ישראל יצחק שקאל זללה״ה‪ ,‬שכשאירס את בתו‪ ,‬שהיא אימי‬ ‫כואב‪ ,‬אבל להאנח ו=קרעכצעןו לא צריך! (מהרה״ג ר׳ ראובן קרלנשטיין שליט״א)‪.‬‬ ‫שתחי׳ לאאמו״ר זללה״ה‪ ,‬היה מצבו דחוק מאוד‪ ,‬בעניות מופלגת‪,‬‬ ‫לא היה משיא עצה לשלם לחברות ביטוח‪ .‬וכשאירעה אצלו גניבה‪,‬‬ ‫עד כדי כך שלא היו לו מעות ליסע מפתח־תקוה לבני־ברק לאירוסין‪.‬‬ ‫הלך מיד לבדוק המזוזה‪( .‬מפי אחד מתלמידיו)‪.‬‬ ‫הלך לאחד מתלמידיו (שהיה לומד בשיעור "דף היומי" שהיה מלמד)‪ ,‬וביקשו‬ ‫שלושת בעלי מוסר‬ ‫להלוות לו שני מיל‪ .‬הלה ביודעו את דוחקו שאין לו מהיכן לפרוע‬ ‫מרן החזו״א הגדיר פעם את שלושת בעלי המוסר שפעלו והשפיעו‬ ‫התחמק מפניו‪ ...‬כשכתבו התנאים אמר החזו״א לכתוב‪ :‬לא יאוחר‬ ‫באותה תקופה‪ .‬על הרב דסלר אמר שיש לו אמונה בראש ‪ -‬שהיה בעל‬ ‫מג׳ חדשים‪ .‬זקני ז״ל בגודל צערו הסביר למרן שמאחר והוא התחייב‬ ‫מחשבה עצום‪ ,‬על ר׳ אליהו לאפיאן אמר שיש לו אמונה בלב‪ ,‬ועל ר׳‬ ‫"קעסט" ולזון הזוג על שולחנו לכך וכך שנים‪ ,‬ולמצוא להם בית לגור‬ ‫יחזקאל לעווינשטיין אמר שיש לו אמונה בידים ‪ -‬הוא ממשש אמונה‬ ‫ורהיטים וחתונה‪ ,‬ומצבו הכספי חמור‪ ,‬לכן לא יוכל להתחייב תוך ג׳‬ ‫בידים (מהגה״צ רבי שלמה וולבה שליט"א)‪.‬‬ ‫חדשים‪ ,‬וביקש שיכתבו בתנאים‪ :‬י״ב חודש‪ .‬השיבו מרן כשחיוך נסוך‬ ‫על שפתיו‪ :‬ולאחר י״ב מהיכן תקח? אלא מאי עד אז יעזור הקב״ה‪,‬‬ ‫לברוח מפני המלחמה‬ ‫וכי תוך ג׳ חדשים אין בכוחו לעזור?!‪ ...‬נסתתמו טענותיו וכתבו‪ :‬ג׳‬ ‫בזמן מלחמת תש״ח‪ ,‬כשפחד גדול רחף על כולם‪ ,‬היתה אפשרות לבן‬ ‫חדשים‪ .‬ויהי בבוקר באו בני פתח תקוה לאחל לו "מזל טוב"‪ ,‬ובתוכם‬ ‫תורה חסידי לנסוע לארצות הברית ללמוד בישיבה דשם‪ .‬הוא שאל‬ ‫אותו תלמיד שלא אבה להלוות לו שני מיל‪ ,‬נהפך לבו של אותו תלמיד‬ ‫לרבינו‪ ,‬והשיבו‪ :‬רוצים אתם ללמוד חסידות ‪ -‬שם זה המקום‪ ,‬ואם‬ ‫ונתן לו הלואה סך חמישים לא״י‪ ,‬שהיה סכום גדול מאוד‪ .‬וכן מכל‬ ‫רוצים אתם לברוח מפני הפחד שיש לכם ‪ -‬אל תפרוש מן הציבור!‬ ‫מיני מקומות שלא שיער‪ ,‬הגיעו פתאום כספים‪ ,‬ועשה החתונה בעתה‬ ‫(מפי בעל המעשה)‪.‬‬ ‫ובזמנה על הצד היותר טוב‪...‬‬ ‫תלמד אצלי‬ ‫״כל שלא נגזר עליו לאבדן ‪ -‬הדבר ניצל"‬ ‫מספר רבי יעקב קאפל רייניץ‪ :‬בזמן המלחמה בתש״ח (בהיותי כבן ט"ו)‪,‬‬ ‫על ענין "עין הרע" כיצד הוא פועל ומתי פועל‪ ,‬כותב רבינו (ספר "חזון‬ ‫כאשר למדנו בפרדס הסמוך לישיבה‪ ,‬מאימת ההפצצות‪ ,‬נפל עלי פחד‬ ‫איש" בבא בתרא ליקוטים סימן כ״א על דף י״ד ע״א)‪" :‬מסודות הבריאה כי האדם‬ ‫נורא‪ .‬הנה נצלתי בשואה בנסי נסים‪ ,‬והנה כאן בארץ ישראל ‪ -‬מי‬ ‫במחשבתו הוא מניע גורמים נסתרים בעולם המעשה‪ ,‬ומחשבתו‬ ‫יודע מה יוולד יום‪ .‬ירדתי לחזו״א וסחתי לפניו בדמעות‪ :‬׳איני יכול‬ ‫הקלה תוכל לשמש גורם להרס ולחורבן של גשמים מוצקים‪ ...‬ובשעה‬ ‫ללמוד‪ ,‬איני יכול לישון‪ ,‬ובקושי בולע אני מעט אוכל מחמת הפחד‬ ‫שבני אדם מתפעלים על מציאות מוצלחה‪ ,‬מעמידים את מציאות זו‬ ‫הנורא שנפל עלי'‪ .‬החזו"א האזין לדבריי בקשב רב‪ ,‬ואמר לי‪' :‬קח‬ ‫בסכנה‪ ,‬ומכל מקום הכל בידי שמים ‪ -‬וכל שלא נגזר עליה בדין שמים‬ ‫את הגמרא ותלמד בבית המדרש שבביתי'‪ ...‬אמרתי בלבי מה לך עוד‬ ‫לאבדן הדבר ניצל‪ ,‬אבל כשנגזר הדבר לאבד ‪ -‬מתגלגל הדבר לפעמים‬ ‫לפחד‪ ...‬וכך נרגעתי‪ .‬כעבור שבועיים‪ ,‬לאחר תפילת שחרית‪ ,‬בעברנו‬ ‫על ידי שימת עין תמהון על הדבר ועל ידי זה הוא כלה‪ ...‬והיינו כשנגזר‬ ‫על פניו‪ ,‬עיכבני ושאלני‪' :‬האם עדיין הנך מפחד?' השבתי‪' :‬לא כל כך'‪.‬‬ ‫עליהן מיתה ביום הכפורים הזדמן לפניהן עין רעה שגלגלה מיתתן‪...‬‬ ‫ואז אמר לי‪' :‬אם כך‪ ,‬חזור לישיבה ותצליח'‪.‬‬ ‫ויתכן דכל שהאדם במעלה יתירה כל סגולותיו ובחינותיו יתירות‪,‬‬ ‫"שלא ילך לדין תורה"‬ ‫ועינו יותר פועלת‪"...‬‬ ‫מספר הגאון רבי יוסף שטיגל שליט״א‪ :‬פעם כשהייתי אמור לנסוע‬ ‫‪2‬‬