אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena - Zichron L'hair — לך לך (2026-10-19)

גליון מא -פרשת לך לך תשפ"ז
❖ ❖ דרשות המאיר
מתוך דרשות רבנו זי"ע מכתי"ק
❖ ❖ פרשת השבוע
מכתי"ק של רבנו מהרש"מ הכהן מאמסנא זי"ע
דרוש לתקיעת שופר
יום א' דראש השנה תרפ"ח והיה ברכה -אף שהעולם יתברך בך
ּותהֵ א ְמבָ רֵ ְך .וקשה ,מדוע צריך
ו ְֶהיֵה בְ רָ כָה (יב ,ב) ,ובתרגום אונקלוסְ ,
ישראל יודעים לרצות את בוראם בתרועה לברכו שיהיה מבורך ,והרי השי"ת הבטיח לו לאחר מכן 'ונברכו בך כל
משפחות האדמה' ,ואם הכל מתברכים בו בוודאי שיהא הוא מבורך.
בגמ' ראש השנה דף לב :אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא
רבונו של עולם מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה אלא דאיתא בגמרא (בבא מציעא פה ).שכל אותן שנים שסבלו רבי
וביום הכפורים אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי ורבי אלעזר ברבי שמעון ייסורין ,לא הוצרך העולם למטר ,ולא מת אדם
מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה .וצריך ביאור דודאי ספרי קודם זמנו .אם כן על ידי ייסורים שלהם היו פודים את כל העולם מצער
החיים פתוחים לפניו לבחון את מעשיהם ולהכריע את דינם ,אבל ספרי וייסורים .עוד אמרו ז"ל (ברכות יז ):כל העולם כולו נזונין בשביל חנינא
מתים שכבר מתו למה לי. בני ,וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת .ופירש חו"ז
עוד איתא במדרש (ויק"ר כט ,ד) אשרי העם יודעי תרועה ,א"ר יאשיה וכי הרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן זצללה"ה ,שכל העולם ניזון בשביל
אומות העולם אינן יודעין להריע ,כמה קרנות יש להם וכו' ,ואת אמר שרבי חנינא בני די לו בקב חרובין ,כי מכיון שדי לו בזה ,נשאר משכרו
אשרי העם יודעי תרועה ,אלא אשרי העם שהן יודעים לרצות את בוראם עבור כל העולם ,שיהיה להם פרנסה .נמצא שעל ידי ייסורי הצדיקים
בתרועה .מה הקדוש ברוך הוא עושה עומד מכסא הדין ויושב על כסא שהסתפקו במועט ,ניזון העולם ונתברך.
רחמים ומתמלא עליהם רחמים והופך להם מדת הדין למדת רחמים. ולפי זה יש לבאר ,שהקב"ה הבטיח לאברהם ְונִבְ ְרכּו בְ ָך כֹּל ִמ ְשפְ חֹּת
אימתי בראש השנה ,בחדש השביעי באחד לחדש. הָ אֲדָ מָ ה (פסוק ג) ,לא משום שתתן להם הברכות משלך ומחלקך ,כמו
ואיתא בספר סמיכת משה בדרוש לר"ה לפרש לפ"ז מה שאמר הכתוב רבי ורבי חנינא בן דוסא ,אלא ו ְֶהיֵה בְ רָ כָה ,שתהיה אתה בעצמך מבורך,
בחודש השביעי באחד לחודש בשונה מבשאר ימים טובים שכתוב בהם
ולא תהא ברכתם מחלקך ,אלא תוכל לברך אחרים ,וגם לך יהיה כל טוב:
לשון יום כמו (ויקרא כג ,ו) ובחמשה עשר יום לחדש הזה וגו' ,וכן (שם
כז) אך בעשור וגו' יום הכפרים הוא ,וכן (שם לד) בחמשה עשר יום לחדש עניני עוה"ז הם לעול ולמשא עבור הצדיק
השביעי הזה חג הסכות גו' ,וכן (במדבר כח ,כו) וביום הבכורים ,וכן מצינו וְאַ בְ רָ ם כָבֵ ד ְמאֹּד בַ ִמ ְקנֶה בַ כֶסֶ ף ּובַ זָהָ ב (יג ,ב) .וְאַ בְ רָ ם כָבֵ ד ְמאֹּד ,שהיה
(שם ט) וביום השבת ,וביאר כי יום מורה על מידת הרחמים ועל כן ראש כבד עליו הענין של בַ ִמ ְקנֶה בַ כֶסֶ ף ּובַ זָהָ ב ,כלומר ,הממון ועניני עולם
השנה שהוא יום דין נזכר בלא תיבת יום ,ומה שכתוב (שם כט ,א) יום הזה ,כי הצדיק ממאס בתאות עולם הזה ,והכל עליו לעול ולמשא,
תרועה יהיה לכם ,היינו כיון שהוא סמוך לתרועה שעל ידה הקב"ה יושב שבעיקר ברצונו לעבוד את השי"ת:
מכסא דין לכסא רחמים ,ע"כ כתיב שם יום .ומזה למדו חז"ל שישראל
יודעים לרצות את בוראם בתרועה ,היינו כי נכתב יום בתרועה לרמז על
מדת הרחמים הנמשכת ע"י תקיעת שופר.
.
שלא נשמעו כמוהם מעולם ואף הרופאים לא הכירום .והכל בא לעורר ואת זה אנו מבקשים קודם תקיעת שופר (תהילים מז ,ו) עלה אלהים
את העם לתשובה וליראת ה' ,וגם בשביל שנכיר חסדי המקום עלינו בתרועה ה' בקול שופר ,וכפי שפירש הקדושת לוי זי"ע (ר"ה ד"ה עלה
ולהודיע הנס הגדול שעשה לנו הקב"ה שהצילנו מהם וב"ה אנו אלוהים) שאע"פ שקודם תקיעת שופר היתה מידת הדין ,כידוע (ב"ר לג,
מתהלכים בארץ החיים ,ומתוך זה לבד יש לנו להתעורר מאוד בתשובה ג) ששם אלוהים מורה על הדין ,אך הוי"ה בקול שופר ע"י תקיעת שופר
מתוך ההכרה בטובתו של מקום ובחסדיו המרובים עלינו. הולך הקב"ה מכסא דין לכסא רחמים ומעוררין מידת הוי"ה שהוא
ויש לפרש בזה הכתוב בפ' נצבים (ל ,טו) ראה נתתי לפניך היום את הרחמים.
החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ,אשר אנכי מצוך היום לאהבה את
ה' אלהיך ללכת בדרכיו ולשמור מצותיו וחקותיו ומשפטיו וגו' ,עפ"י מה
להתעורר ע"י התקיעות לצפות להרמת קרן ישראל
שדרשו בזוהר הק' (ח"ג רלא ,.ח"ב לב ):ויהי היום (איוב ב ,א) דא ראש איתא בספרים הק' (טעמי תקיעת שופר לרס"ג המובאים באבודרהם
השנה .כמו"כ י"ל כאן ראה נתתי לפניך היום על ראש השנה ,שאז ראה סדר תפילת ר"ה) באחד מטעמי תקיעת שופר שהוא כדי להזכירנו קבוץ
נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ,שאז פתוחים נדחי ישראל ולהתאוות אליו שנאמר בו (ישעיה כז יג) והיה ביום ההוא
ספרי החיים וספרי המתים ,ופתיחת ספרי המתים הוא כדי אשר אנכי יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור וגו' ,א"כ עתה צריך
מצוך היום לאהבה את ה' אלהיך שנתעורר ביום זה בראשונה לאהבה להתעורר להתפלל על הגאולה השלימה.
את השי"ת ולברך אותו בשמחה על החיים והטוב שנתן לנו עד עתה והנה מי שהוא גולה ונודד מביתו ושוהה בארץ נכריה שאין לו שם מכיר
בברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה ,וגם נתעורר עי"ז ביראת ה', וגואל ,ואין לו דירה וכלים ומלבושים כמו שהוא רגיל במקום מושבו שיש
ללכת בדרכיו ולשמור מצותיו וחקותיו ומשפטיו ,כי נירא שלא יבואנו ח"ו לו בית נאה וכלים נאים ומלבושים מכובדים ,הרי מעמדו אז הוא כעני
המוות והרע ע"י מעשינו הרעים ,וכמו שארע לכל אותם אנשים הישרים ואביון ובזוי עם ,וכל בקשתו הוא שיוכל לשוב במהרה לביתו כדי כדי
והצדיקים שמתו בעטיינו .ועי"ז וחיית ורבית וברכך ה' אלהיך בארץ אשר שישוב למעמדו וכבוד גדלו הראשון .אף אנו בגלותינו בעת שכבוד ישראל
אתה בא שמה לרשתה. נרמס עד עפר והם נבזים ושפלים בין האומות ,יש לנו לבקש (שם ה)
יבחר לנו את נחלתנו ,שישיב לנו במהרה את נחלת אבותינו הוא ארץ
רק ה' יתברך יכול להושיעיני הקודש ובית המקדש וכהן גדול ,ואז יהיה ניכר לכל באי עולם את גאון
והנה אמרו חז"ל במדרש (דברים רבה ב ,ו) והובא בספר בינה לעתים יעקב אשר אהב סלה ,שישראל הם עם קרובו ואהוביו של מקום ,ויראו כל
(דרוש סא) ,אמר משה לפני הקב"ה ,רבונו של עולם ,כשתהא רואה בניך האומות כבודם של ישראל ורוב גדלם ותפארתם ,ואהבה זו תהיה אהב
בצער ואין מי שיבקש עליהם רחמים ,מיד ענה אותם .אמר לו הקב"ה, סלה אהבה נצחית שלא תיפסק לעולם ,שהבית השלישי שיבנה בב"א
משה ,חייך בכל שעה שיקראו אותי אני אענה אותם ,דכתיב (דברים ד, לא יחרב כלל.
ז) ומי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו. הטעם שספרי המתים פתוחים בראש השנה
ובבינה לעיתים שם הקשה הא משמעות אמרו חייך בכל שעה וכו' ,נראה
והנה נשים על לבינו כמה וכמה צדיקים וגדולים שמתו בזה השנה ,כמו
שהוא יתברך הסכים עם בקשתו של משה ,והבטיחו לעשות רצונו ,והלוא
ש"ב אדמו"ר הה"ק רבי ישכר דוב מבעלז זי"ע ,הה"צ שלום יוסף מן
הוא ביקש שאפילו כשאין מי שיבקש רחמים עליהם יענם מיד ,דהיינו
מילניצא ועוד כמה רבנים גדולים בארץ רוסיא .ואיתא לפרש כוונת
בלא קריאה ,והוא יתברך משיב שיענם בכל עת שיקראו ,משמע הא לא
הכתוב (ישעיהו נז ,א) הצדיק אבד ואין איש שם על לב וגו' כי מפני הרעה
יקראו ,לא יענם .וזה שלא כשאלת משה ,עי"ש מה שדקדק עוד.
נאסף הצדיק ,היינו שהוא כדי לכפר על בני ישראל שלא יבוא עליהם
אך י"ל ששאלת משה היתה שלא נמצא מי שיהיה ראוי לעורר עליהם
הרעה ,שכאשר ישראל חוטאים ח"ו ,לפעמים לוקח הקב"ה נפש צדיק
מידת הרחמים להצילם מצרתם ,והשי"ת השיב לו ע"ז חייך בכל שעה
כדי לכפר עליהם ,עוד פירשו דהכוונה שנאסף בשביל שלא יראה ברעה
שיקראו אותי אני אענה אותם ,היינו שהעיקר הוא שיקראו אותי ע"י שידעו
העתידה לבוא ח"ו.
שישועתם אינה אלא בידו יתברך וכל הברואים אינם אלא בהשגחתו
לפי"ז יש לפרש הענין בזה שספרי המתים פתוחים בר"ה שהוא כדי
ובהנהגתו ,ויכירו באמת שאינם יכולים להושיע את עצמם ואף שום אדם
שישימו ישראל אל ליבם כמה צדיקים מתו וכמה חסידים נאספו שלא
אחר אינו יכול להושיעם כי אם בשליחותו וברצונו יתברך ,ואף אם עולה
בעיתם בחטאותינו ,ועי"ז ישובו בתשובה שלימה ,וגם יתעוררו לירא אולי
בידם לעשות מאומה לא יאמרו ח"ו כוחי ועוצם ידי עשה לי וכו' רק לא
נאסף הצדיק בשביל שלא יראה ברעה העתידה לבוא עליהם ,וישפרו
ימוש מליבם כי ה' הוא הנותן להם כוח לעשות חיל .וכאשר מאמינים
מעשיהם ויתפללו לקרוע רוע גזר דינם.
בכ"ז באמת ומתפללים בכוונה הזאת ,אז בכל שעה שיקראו אותי אני
ובפרט בשנה הזאת שעברה עלינו ששתינו כוס התרעלה מכמה רעות
אענה אותם והשי"ת הוא כל יכול ולא יבצר ממנו מאומה.
שעברו עלינו ,כמה וכמה אנשים נטבעו ל"ע ,שהיה בעשפעמונגען שלא
אף אנו יש לנו לשים אל ליבנו זאת ולבקש רחמים אך ורק מהשי"ת שהכל
היה כזאת הרבה שנים ,וגם כמה מאות אנשים מתו מחמת ערט-
בידו בהנהגתו ובהשגחתו ,ובד בבד להכיר שחטאנו כנגדו ולשוב
בעבונג ,שהיו כמה וכמה עירות בחינא וביאפאן (יפן) שנתחפו בגופרית
בתשובה ובחרטה גמורה ,והוא יתברך שהוא רחום וחנון ורוצה בתשובת
ע"י ההרים הרמים שהיה ערטבעבונג ,וגם כמה מיני חלאים שנפוצו
רשעים יהיה בעזרנו ,ה' צורינו וגואלנו ,אמן סלה.
בעולם ,ובפרט מתחלואי ילדים ה"י ,שנמצאו לאחרונה חלאים חדשים
