gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נהורה חדתא · Nehoira Chadeta — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: נהורה חדתא · Nehoira Chadeta

שבוע: לך לך (2026-10-19)

נהורה חדתא · Nehoira Chadeta — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס”ד‬ ‫אורות של אמונה‬ ‫לדרך החיים‬ ‫מלוקט מדברות‬ ‫קדשו ותורתו של‬ ‫האדמו”ר רבי דוד חי‬ ‫אביחצירא שליט”א‬ ‫גיליון ל‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫תשפ”ז‬ ‫פניני דעת‬ ‫לנתיבות חיי היום‬ ‫נְ ‪ִ+‬ה ִירין‬ ‫ְ ּב ֵצל ָה ֱאמוּנָ ה‬ ‫פרקי חיזוק לחיים של רוגע ושלווה‬ ‫התחזקות בימי הירידה מתוך מבט פנימי ואמונה‬ ‫שלב אמונה – כוחם של אבות ומעשיהם‬ ‫כאשר יהודי פוסע בדרכי האבות ומשתוקק לעלות מעלה מעלה בעבודת הבורא‪ ,‬לעיתים‬ ‫פוקדות אותו תקופות של ירידה והרפיית ידיים‪ ,‬והוא תוהה על פשר הדבר‪ .‬פתיחת פרשת לך לך‬ ‫כוחם העצום של האבות המלווה את בני ישראל בכל דור‬ ‫מגלה לנו יסוד מנוח לנפש‪ ,‬לפיו זמני הירידה אינם סימן לריחוק אלא שלב הכרחי ואלוקי המיועד‬ ‫פתיחת פרשת לך לך מכניסה אותנו אל שורש נשמתם של ישראל‪ ,‬אל הברית הכרותה‬ ‫לאפשר לנשמה לאזור כוחות חדשים‪ .‬מתוך התבוננות בעבודתו של אברהם אבינו אנו לומדים כיצד‬ ‫עם אברהם אבינו‪ .‬פרשה זו מאירה לנו עיניים לראות כיצד כל מעשה‪ ,‬תפילה והליכה‬ ‫לקבל את עיתות השפל בשלווה‪ ,‬ולתרגם אותן מיד לעשייה מעשית שמרימה את האדם מחדש אל‬ ‫בדרכי האבות אינם עניין פרטי בלבד‪ ,‬אלא הם יונקים ממאגר הכוחות העצום שהשרישו‬ ‫פסגות הדבקות והאורה‪.‬‬ ‫בנו האבות הקדושים‪ .‬כאשר אדם מתחבר למקור קדוש זה‪ ,‬הוא מגלה בתוכו כוחות נפש‬ ‫אדירים להתמודד עם אתגרי השעה‪ ,‬להתחזק באמונה טהורה‪ ,‬ולהמשיך ברכה וישועה‬ ‫העלייה התמדית של הנשמה לשורשה‬ ‫לכל בני ביתו מתוך דבקות תמידית בבורא עולם‪.‬‬ ‫וַ יְ ַכל ְל ַד ֵ ּבר ִא ּתוֹ וַ ַי ַּעל ֱאל ִֹקים ֵמ ַעל ַא ְב ָר ָהם (בראשית יז‪ ,‬כב)‪ .‬כל יהודי עובד השם עובר בימי חייו‬ ‫ימי עליה וימי ירידה‪ ,‬וצריך להתחזק בדעתו ולדעת שלא מחמת פחיתותו יורד הוא ממדרגתו‪ .‬אלא‬ ‫כוח הברכה והתפילה הנמשך מן האבות‬ ‫העניין הוא כמו שאמר הבעל שם טוב ע”ה‪ ,‬ידוע (זוהר רעיא מהימנא צו כט‪ ,‬ב) שנשמת ישראל חוצבה‬ ‫בפסוק וְ ֶא ֶע ְׂש ָך ְלגוֹ י ָגּדוֹ ל וַ ֲא ָב ֶר ְכ ָך וַ ֲאגַ ְ ּד ָלה ׁ ְש ֶמ ָך (בראשית יב‪ ,‬ב)‪ .‬דרשו בגמרא (פסחים קיז‪,‬‬ ‫ממקום קדוש‪ ,‬ודרך כל דבר להימשך אחרי שורשו‪ .‬וכך נמשכת הנשמה תמיד להידבק בעליונים‪,‬‬ ‫ב) ‘ואעשך לגוי גדול’ ‪ -‬זהו שאומרים אלקי אברהם‪‘ ,‬ואברכך’ ‪ -‬זהו שאומרים אלקי יצחק‪,‬‬ ‫ואם תתמיד הנפש להשתוקק לדבקות בהשם היא עלולה להיפרד לחלוטין מגשמיות הגוף‪.‬‬ ‫‘ואגדלה שמך’ ‪ -‬זהו שאומרים אלקי יעקב‪ .‬שלכך אומר כל יהודי בתחילת תפילתו שלוש‬ ‫כך כותב האלשיך הקדוש (ויקרא כו‪ ,‬יא) בהזכיר מאמרם ז”ל במדרש תהלים (סב‪ ,‬ט) שאמרו על‬ ‫פעמים בכל יום אלקי אברהם וכו’‪ ,‬שכוח הברכה מהאבות נמשך לדורותיהם אחריהם‬ ‫ָּכל ַה ְ ׁנ ָּש ָמה ְּת ַה ֵּלל יָ ‪-‬ה (תהלים קנ‪ ,‬ו)‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬הנשמה שבאדם עולה ויורדת והיא מבקשת לצאת‬ ‫ומסייע לקבל תפילתם ברחמים‪ .‬והרי תפילות אבות תיקנום‪ ,‬אברהם תיקן תפילת שחרית‪,‬‬ ‫ממנו‪ ,‬והיאך היא עומדת בגופו‪ ,‬אלא הקדוש ברוך הוא כבודו מלא עולם‪ ,‬והיא באה לצאת ורואה את‬ ‫יצחק תיקן תפילת מנחה‪ ,‬יעקב תיקן תפילת ערבית (ברכות כו‪ ,‬ב)‪ .‬ובמשמעות התיבה תיקנו‬ ‫יוצרה וחוזרת לאחוריה‪ .‬וכתבנו עליו כי כל דבר שואב למקורו כדרך כל חלק אל הכל שהוא שורשו‪.‬‬ ‫נכלל גם שעשו מעשה בעצם התפילות‪ ,‬והיינו שנתנו כוח שיתקבלו תפילות עם ישראל בכל‬ ‫על כן כשהנשמה עולה במחשבתה מהיכן היא שהיא חלקו יתברך ויורדת ומסתכלת היותה בחומר‬ ‫הזמנים האלו‪.‬‬ ‫עכור‪ ,‬בכל נשימה מבקשת לצאת‪ ,‬אלא שרואה את יוצרה שעם כל רוחניות קדושה הוא בעולם‬ ‫השפל שכבודו מלא עולם‪ ,‬חוזרת גם היא ומתנחמת ומתעכבת באדם‪.‬‬ ‫האבות הקדושים הם היסוד שעליו העולם עומד‬ ‫האבות הקדושים הם היסודות החזקים שעליהם ובזכותם העולם עומד‪ ,‬כדאיתא‬ ‫ירידת הנשמה לצורך עבודת הגשמיות‬ ‫במשנה (אבות פרק א משנה ב) על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל‬ ‫וכיון שרצון השם הוא שיעבדו אותו בניו בעולם הגשמי והשפל‪ ,‬שבשל כך נבראה הנשמה עם‬ ‫גמילות חסדים‪ .‬ואמרו על כך בזוהר הקדוש (ויצא קמו‪ ,‬ב) ששלושה אלו הם כנגד שלושת‬ ‫צרכים גשמיים כדי שתצטרך להפסיק מדבקותה ולספק צורכי הגוף‪ .‬ובכך שתעלה הגשמיות לבוראה‬ ‫האבות‪ ,‬התורה דא יעקב‪ ,‬העבודה דא יצחק‪ ,‬גמילות חסדים דא אברהם‪ ,‬שלשה דברים‬ ‫תזכה ליהנות מזיו השכינה בלא בושה שיש לכל האוכל מדבר שאינו שלו שמתבייש להסתכל בפני‬ ‫אלין אינון סמכין עלאין‪.‬‬ ‫הנותן‪ ,‬אך כשהנשמה יורדת לעולם הזה ומסגלת תורה ומצוות זוכה בדין לתענוג הנצחי באור פני‬ ‫מלך חיים‪ .‬לפיכך עשה השם שיהיה אצל האדם זמני ירידה שבהם עוסק האדם בעניינים חומריים‬ ‫בדברי התורת חיים (בבא מציעא נט‪ ,‬ב) מבואר שדווקא נקט במשנה שלושה דברים‪,‬‬ ‫כמו אכילה ושתייה ומשא ומתן וכדומה‪ .‬ובאופן זה שבה הנשמה להיאחז בגשמיות הגוף‪ ,‬ומתוך‬ ‫שאין דבר שיכול לעמוד בפחות משלוש רגלים‪ ,‬כמו האומן העושה מיטה כסא שולחן‬ ‫הגשמיות תאזור כוח לשוב ולעבוד את בוראה בהתעוררות מחודשת‪.‬‬ ‫ומנורה שאינו עושה אותם בפחות משלוש רגלים‪ .‬ובא שמעון הצדיק ללמדנו ששלושת‬ ‫הדברים שהעולם עומד עליהם הם הקיום והיסוד לעולם ומלואו‪ ,‬ומזה נשמע שהאבות‬ ‫הסתלקות המוחין לצורך אגירת כוחות‬ ‫שהם כנגד שלושת הדברים הללו הם היסוד שעליהם העולם מתקיים‪ ,‬ולולא כוחם אינו‬ ‫דבר זה רמוז בכתוב שלפנינו וַ יְ ַכל ְל ַד ֵ ּבר ִא ּתוֹ וַ ַי ַּעל ֱאל ִֹקים ֵמ ַעל ַא ְב ָר ָהם‪ ,‬דהיינו שלאחר תפילת‬ ‫יכול לעמוד‪ .‬ויסוד זה נמצא בתפילה שתיקנו הם עצמם‪ ,‬שהתפילה היא היסוד עליו העולם‬ ‫אברהם הסתלק הקדוש ברוך הוא מעליו‪ .‬והטעם הוא כי הייתה נפש אברהם כוספת ומשתוקקת‬ ‫עומד‪ ,‬ועל כך גם עבר אברהם אבינו עשרה ניסיונות (אבות פרק ה משנה ג)‪ ,‬שבכל המצבים‬ ‫להידבק ביוצרה‪ ,‬כמו שכתוב ויכל לשון תשוקה כמו נִ ְכ ְס ָפה וְ גַ ם ָּכ ְל ָתה נַ ְ ׁפ ִשי (תהלים פד‪ ,‬ג)‪ .‬וכדי שלא‬ ‫שהיה בהם תמיד היה מתפלל שיצליח השם דרכו‪ ,‬ובכך קישר לקדוש ברוך הוא את כל‬ ‫תכלה נפשו מרוב תשוקתה להידבק בעליונים‪ ,‬לכן ויעל אלוקים מעל אברהם להפסיקו מדביקותו‬ ‫העולם וכל סוגי המצבים שעבר בניסיונותיו‪.‬‬ ‫כדי שישוב לאזור כוח ויוכל להוסיף ולהתעלות בכוחות מחודשים‪.‬‬ ‫התפשטות כוחם של האבות לדורותיהם‬ ‫העצה בשעת הירידה – אחיזה במצוות מעשיות‬ ‫והמשיכו כוחם לזרעם אחריהם עם בני ישראל‪ ,‬שבני ישראל ממליכים עליהם את השם‬ ‫והעצה לכך היא שבשעת הירידה יאזור חלציו לעסוק במצוות מעשיות‪ ,‬ובתיקון כלי המעשה‬ ‫יתברך וממשיכים זאת לכל העולם‪ .‬וכפי שכתב בזה השפת אמת (תרל”ה ד”ה במדרש שמעי)‬ ‫יוסיף כוח לקבל הארות ומוחין חדשים כבתחילה‪ .‬וזהו שכתוב אחר כך אצל אברהם (בראשית יז‪ ,‬כג)‬ ‫כי אברהם אבינו חשב להטות כל הברואים אליו יתברך‪ ,‬אך השם השיבו שרצונו שבני‬ ‫וַ ִי ַ ּּקח ַא ְב ָר ָהם ֶאת יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל ְ ּבנוֹ וגו’ וַ ִ ּי ּ ֹ‬ ‫מל ֵאת ְ ּב ַׂשר ָע ְר ָל ָתם‪ ,‬שכיון שהסתלקו ממנו המוחין פנה לעסוק‬ ‫ישראל ישתעבדו אליו ועל ידם יטה כל העולם כולו למלכות השם יתברך‪.‬‬ ‫במצווה מעשית‪ ,‬ועל ידי כן זכה לתוספת הארה מחודשת כמו שכתוב בסמוך (שם יח‪ ,‬א) וְ יֵ ָרא ֵא ָליו‬ ‫ובמקום אחר (תרל”ו ד”ה ואעשך) הוסיף לבאר את דברי הגמרא שפתחנו בהם ואעשך‬ ‫ה’ (אגרא דכלה לך ד”ה ויכל)‪.‬‬ ‫לגוי גדול זהו שאומרים אלקי אברהם‪ ,‬שבני ישראל ממשיכין מלכותו יתברך עליהם בכוח‬ ‫קבלת מלכות שמים של האבות וכו’‪ .‬כי אברהם אבינו ע”ה היה עובד להשם יתברך בכל‬ ‫הוראה למעשה‪:‬‬ ‫כוחו אשר כביכול אין לו שיעור לשלם שכר‪ ,‬והיה זה השכר אשר כל עבודתו נתפשט בכל‬ ‫כאשר אדם מרגיש ירידה במצבו הרוחני או חלישה בהתלהבותו בעבודת השם‪ ,‬אל ייפול בדעתו‬ ‫בני ישראל בניו לדורותיהם‪ ,‬וכל תנועה ועובדא שלו נעשה שורש לבניו בני ישראל‪ .‬וזהו‬ ‫ואל יתייאש‪ .‬נבין שזוהי הנהגה שמימית שנועדה לאפשר לנו לאזור כוחות חדשים‪ .‬במקום לשקוע‬ ‫שכתוב ואעשך לגוי גדול‪ ,‬שנתפשט כוחו לגוי גדול כנ”ל‪ .‬כי הקדוש ברוך הוא משלם לכל‬ ‫בעצבות‪ ,‬ניגש מיד לעשייה מעשית של מצווה פשוטה או לימוד תורה מתוך מסירות‪ ,‬ומתוך אחיזה‬ ‫בריה שכרו מה שחביב אצלו יותר‪ ,‬ובאברהם אבינו ע”ה היה זה שכר היותר חביב שיהיה‬ ‫זו נזכה לעלות מחדש ולהאיר באור פני מלך חיים‪.‬‬ ‫ממנו גוי גדול אשר המה מיוחדים לעבודתו יתברך והיה זה שכרו‪ ,‬עכ”ד המאירים‪.‬‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫מו ָּסר ָא ֹבות‬ ‫הדרכה מעשית בפרשת השבוע‬ ‫מ ּ ֻש ְל ָחן ַה ְּמ ָל ִכים‬ ‫ִׁ‬ ‫עובדות והנהגות מגדולי הדורות‬ ‫מעשה האבות – השורש לקבלת התורה‬ ‫אמונה המסוגלת לישועות ולבנים‬ ‫והחזקת העולם‬ ‫בפרשתנו מתגלה לראשונה כוחו העצום של אברהם אבינו‪ ,‬המלמד אותנו פרק‬ ‫כוחה של אמונה לפעול כצדקה גמורה‬ ‫יסודי בקבלת התורה והחזקת העולם‪ .‬פרשה זו מגלה לנו כי כל מצווה שאנו עוסקים‬ ‫האמונה אינה קניין שבא לאדם מאליו אלא היא דורשת יגיעה רבה ועבודה תמידית‪ ,‬אך שכר האמונה‬ ‫בה יונקת מקנייני הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫רב וגדול מאוד והיא פותחת שערי שמיים למעלה מדרך הטבע‪ .‬בפרשת לך לך אנו רואים כיצד התורה‬ ‫מתוך התבוננות בקניינו של אברהם אבינו וחיבורו המוחלט לתורה‪ ,‬אנו מבינים‬ ‫מגדירה את אמונתו של אברהם אבינו כצדקה ממש‪ .‬ממעשה פלאי של הרה”ק רבי נחמן מברסלב ע”ה‬ ‫את גודל האחריות המונחת על כתפינו לקיים את העולם כולו מתוך אמונה ואהבת‬ ‫אנו למדים כיצד כוחה של אמונה טהורה פועל כצדקה גמורה‪ ,‬ומסוגל להמשיך על האדם ישועות גדולות‬ ‫השם‪.‬‬ ‫וזרע של קיימא‪.‬‬ ‫חמישה קניינים שבהם נברא העולם‬ ‫סגולת האמונה לפקידת עקרים‬ ‫ּאמר ָ ּברו ְּך ַא ְב ָרם ְל ֵאל ֶע ְליוֹ ן קֹנֵ ה ׁ ָש ַמיִ ם וָ ָא ֶרץ (בראשית יד‪ ,‬יט)‪ .‬שנינו‬ ‫וְ יִ ָ ּב ְר ֵכה ּו וַ ֹי ַ‬ ‫מעשה ביהודי שבא לפני הרה”ק רבי נחמן מברסלב ע”ה וביקש את ברכתו שיזכה לבנים‪ .‬אמר לו רבי‬ ‫במסכת אבות (פרק ו משנה י) חמישה קניינים קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו‪ ,‬תורה‬ ‫נחמן ע”ה תן צדקה ובכך תזכה להיוושע בזרע של קיימא‪ .‬השיב לו אותו יהודי בצער שגם פרנסתו אינה‬ ‫קניין אחד‪ ,‬שמים וארץ קניין אחד‪ ,‬אברהם קניין אחד‪ ,‬ישראל קניין אחד‪ ,‬בית‬ ‫מצויה לו בריווח וקשה עליו מאוד להוסיף בנתינת צדקה‪ .‬נענה רבי נחמן ע”ה ואמר לו‪ ,‬אם כן ישועתך תבוא‬ ‫המקדש קניין אחד‪ .‬ולמדו שם שאברהם הוא קניין מהפסוק ברוך אברם לאל עליון‬ ‫ּח ְש ֶב ָה ּלוֹ ְצ ָד ָקה‬ ‫על ידי שתאמין בהשם יתברך‪ ,‬כי אמונה יש בה מכוח הצדקה כמו שכתוב וְ ֶה ֱא ִמן ַ ּבה’ וַ ַי ְ ׁ‬ ‫קונה שמים וארץ‪.‬‬ ‫(בראשית טו‪ ,‬ו)‪ .‬ועוד הוסיף לו הרבי שתיבת אמונ”ה בגימטריא כמניין בני”ם‪ ,‬וכוח האמונה בהשם יתברך‬ ‫חמישה קניינים אלו תלויים זה בזה ויחדיו הם מקיימים את הבריאה‪ .‬כפי שביאר‬ ‫ממשיך ישועה להיפקד בבנים‪.‬‬ ‫החסיד יעבץ ע”ה‪ ,‬לשון קניין מורה על דבר שהשם יתברך חפץ בו ושמח בו‪ ,‬ויציאתו‬ ‫לפועל היא השלמת רצונו‪ .‬תכלית התורה היא שיבואו ישראל ויקיימו אותה וכך‬ ‫היגיעה הנדרשת לקניין האמונה‬ ‫תשכון השכינה בארץ‪ ,‬ומצד זה גם שמים וארץ נקראו קניין כי הם מהווים הכנה‬ ‫אמנם האמונה בהשם יתברך אינה באה לאדם בקלות‪ ,‬ונצרכת יגיעה רבה כדי לקבוע את האמונה‬ ‫לשומרי התורה‪ .‬ואברהם אבינו ע”ה הוא השומר הראשון שממנו נשתלשלה האומה‬ ‫בקרבו‪ ,‬ורק מתוך יגיעה ומאמץ זוכים להחזיק בה ולפעול על ידה ישועות‪ .‬וזהו שאמרו חז”ל (מגילה ז‪ ,‬ב)‬ ‫המקיימת את התורה‪ ,‬והוא קנה את שמים וארץ ביום ששמר את התורה‪ ,‬כי אלמלא‬ ‫יגעתי ומצאתי תאמין‪ ,‬כי רק המתייגע זוכה לבוא אל האמונה‪ ,‬אבל לא יגעתי ומצאתי אל תאמין‪ ,‬כי אין‬ ‫הוא לא היה לקדוש ברוך הוא חלק בעולמו‪ .‬ולכן קונה שמים וארץ מוסב על אברהם‪,‬‬ ‫האמונה דבר של מה בכך לזכות בו בלי יגיעה מרובה‪ .‬ועל מציאה זו הבאה מתוך יגיעה נאמר באברהם‬ ‫ומי שקונה את שמים וארץ ודאי שראוי להיקרא קניין בעצמו‪.‬‬ ‫את ֶאת ְל ָבבוֹ נֶ ֱא ָמן ְל ָפנֶ ָיך (נחמיה ט‪ ,‬ח)‪ ,‬שמתוך יגיעתו של אברהם אבי המאמינים נמצא לבבו‬ ‫אבינו ע”ה ו ָּמ ָצ ָ‬ ‫ּח ְש ֶב ָה ּלוֹ ְצ ָד ָקה‪.‬‬ ‫נאמן לפני השם יתברך‪ ,‬וכמו שהכתוב מעיד עליו וְ ֶה ֱא ִמן ַ ּבה’ וַ ַי ְ ׁ‬ ‫רצון השם וצמצום אלוהותו בתורה לבריאת העולם‬ ‫יסוד הדברים מבואר בזוהר הקדוש (פרשת תרומה קסא‪ ,‬א) אסתכל באורייתא‬ ‫האמונה כעסק שנותן בו כל חושיו‬ ‫וברא עלמא‪ ,‬שעצם העולם נברא בכוח התורה שהיא סוד הצמצום‪ .‬וזהו שאמר‬ ‫וזהו גם הרמז בשאלה ששואלים כל אדם בבואו לעולם העליון ‘נשאת ונתת באמונה’ (שבת לא‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫הכתוב (ירמיה לג‪ ,‬כה) ִאם ל ֹא ְב ִר ִיתי יוֹ ָמם וָ ַליְ ָלה ֻח ּקוֹ ת ׁ ָש ַמיִ ם וָ ָא ֶרץ ל ֹא ָׂש ְמ ִּתי‪ ,‬שבלא‬ ‫ולכאורה הרי לא כל אדם עסקיו במשא ומתן‪ ,‬וכי אדם שאינו עוסק במסחר כלום לא יישאל נשאת ונתת‬ ‫התורה לא היה אפשר לעולם להיבראות‪ ,‬כי רק על ידה שייך לברוא את העולם‪.‬‬ ‫באמונה‪ .‬אלא ששואלים כל אדם האם עסק והתייגע במידת האמונה כמו יגיעם של הסוחרים במשא ומתן‪,‬‬ ‫וכך מבואר בספר מאור עיניים (פרשת בחוקותי) שהקדוש ברוך הוא רצה‬ ‫כי אין האמונה נרכשת בלב האדם אם אינו שם כל משאו ומתנו במידה זו כדרך הסוחרים המניחים כל‬ ‫שהברואים יוכלו להידבק בו בכל חלקי הבריאה‪ .‬ומכיוון שאי אפשר ליצור את‬ ‫חפצם ומוחם בעסקיהם‪ .‬והדבר משול לכוס מים המצויה במקום קר‪ ,‬שאם יסיח האדם דעתו מן המים הרי‬ ‫הבריאה מעצמותו יתברך שהוא אור אין סוף‪ ,‬והנבראים הם בעלי גבול ולא יוכלו‬ ‫במהרה יקפאו ויהפכו לקרח‪ ,‬וכך גם עניין האמונה שבמעט היסח הדעת עלול האדם להתקרר מאמונתו‬ ‫להידבק בו בלא צמצום‪ ,‬לכן צמצם הקדוש ברוך הוא את הארת אלוקותו בתורה‪.‬‬ ‫ולאבד אותה‪.‬‬ ‫מתוך כך ברא את הבריאה כולה על ידי התורה‪ ,‬כדי לתת אפשרות לכל נברא‬ ‫להידבק בו‪.‬‬ ‫נקודה לחיים‪:‬‬ ‫נלמד מאברהם אבינו להתייגע על קניין האמונה ולהפוך אותה לעסק העיקרי של חיינו‪ .‬נשקיע בה את‬ ‫האדם כמקשר את החיות האלוקית לכל הבריאה‬ ‫מחשבתנו ממש כפי שסוחר משקיע בעסקיו‪ ,‬מתוך הבנה שהיא מקור כל השפע‪ .‬וכאשר נתחזק באמונה‬ ‫אמנם כל הבריאה נוצרה בכוח התורה‪ ,‬אך האדם מחובר אליה יותר מכל‪ .‬האדם‬ ‫טהורה‪ ,‬גם כשקשה לנו לתת צדקה מרובה או כשאנו זקוקים לישועה נשגבה‪ ,‬כוח האמונה עצמו ייחשב לנו‬ ‫מפעיל את העולם בכוח התורה שהוא לומד‪ ,‬ולפיכך הוא נקרא עולם קטן (תנחומא‬ ‫כצדקה וימשיך עלינו שפע ברכה וישועה למעלה מדרך הטבע‪.‬‬ ‫פרשת פקודי ג) שנברא בצלם אלוקים של התורה‪ ,‬כנרמז בפסוק (במדבר יט‪ ,‬יד) זֹאת‬ ‫ַה ּתוֹ ָרה ָא ָדם‪ .‬ומכיוון שכוח הפועל טמון בנפעל‪ ,‬נמצא שבכל דבר בבריאה יש חיות‬ ‫מן החלק האלוקי ממעל‪ .‬על ידי לימוד התורה ניתנת האפשרות לכל הברואים‬ ‫להתעלות מחשכת החומר למעלות עליונות‪ ,‬ולכן כל העולם כדאי הוא לו‪ ,‬כי האדם‬ ‫העוסק בתורה לשמה מאיר את כל מחשכי העולם שעד עתה היו נפרדים מהקדושה‪.‬‬ ‫המשך מעמוד קודם‬ ‫ְ ּב ֵצל ָה ֱאמוּנָ ה‬ ‫משום כך נברא האדם בערב שבת כאחרון הנבראים‪ ,‬כדי שכל הבריאה תיתן‬ ‫מכוחה לאדם ותהיה בו שייכות לכלליות העולם‪ .‬במעשה נברא האדם אחרון‪ ,‬אך‬ ‫חשמל לאותו מקום בית או מגדל‪.‬‬ ‫נגיעה והתקשרות במעשי האבות‬ ‫כן הדבר ממש בענייננו‪ ,‬האבות הקדושים‬ ‫ובידינו קיימים כוחות ועל ידם אפשר להגיע‬ ‫במחשבה הוא היה הראשון כדברי המדרש (בראשית רבה א‪ ,‬ד) מחשבתן של ישראל‬ ‫עבדו את בוראם עבודה תמה והיו בטלים אליו‬ ‫קדמה לכל דבר‪ ,‬כי האדם כולל הכל וממנו מתפשטת הקדושה לכל הבריאה‪ .‬וכך‬ ‫לרום המעלות ולקיים את כל העולם‪ ,‬אך‬ ‫ביטול מוחלט בבחינת מרכבה לשכינה‪ ,‬ונתנו‬ ‫כדי שנזכה לכוחות שנתנו לנו אבותינו יש לנו‬ ‫מתפרש מאמר הזוהר (אחרי עג‪ ,‬א) אורייתא קודשא בריך הוא וישראל חד‪ ,‬שהשם‬ ‫כוח עצום זה לדורותיהם אחריהם‪ ,‬אך לנו נשאר‬ ‫יתברך ברא את העולם על ידי התורה‪ ,‬וישראל מקיימים את העולם באמצעות‬ ‫להידבק במעשיהם וללמוד מדרכיהם כאמרם‬ ‫לגרום במעשינו אותה הנגיעה‪ ,‬ובכך מתקשרים‬ ‫ז”ל מעשיהם של אבות סימן הוא לבנים‪ .‬וכמו‬ ‫התורה שבה צמצם השם את כוחו‪.‬‬ ‫אנו לאבותינו הקדושים ולדביקות העצומה‬ ‫שבמעשיהם קיימו העולם כן אנו בני ישראל‬ ‫מצוות התורה מכריעות את העולם לכף זכות‬ ‫שליוותה אותם כל ימי חייהם‪ .‬כדרך שאמרו‬ ‫במעשינו הטובים הנעשים בדביקות למעשי‬ ‫בשם הבעל שם טוב ע”ה בדברי המשנה (אבות‬ ‫אבותינו מקיימים העולם‪ ,‬וממנו מתפשט לכל‬ ‫לאור זאת מובנים היטב דברי חכמינו זיכרונם לברכה (קידושין מ‪ ,‬ב) עשה מצווה‬ ‫פרק ד משנה ב) מצוה גוררת מצוה ושכר מצוה‬ ‫אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות‪ .‬המצווה האחת והשורשית‬ ‫העולם כולו להטותו לשמים‪.‬‬ ‫מצוה‪ ,‬שכאשר אדם מקיים מצוה זוכה על ידה‬ ‫היא מצוות תלמוד תורה‪ ,‬כי המצווה בלא תורה אינה יכולה להתקיים‪ .‬קודם לקיום‬ ‫ידועים הם דברי התנא דבי אליהו (רבה פרק‬ ‫להגיע לדביקות עליונה‪ ,‬שציווה מלשון צוותא‬ ‫המצוות נדרש האדם לעסוק בתורה כדי לדעת כיצד לקיימן‪ ,‬ולכן מצוות לימוד‬ ‫כה) חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי‬ ‫וחיבור‪ ,‬שעיקר המצווה לבוא לדביקות בבורא‬ ‫התורה היא זו שמכריעה את העולם לכף זכות ומביאה לקיום שאר המצוות‪.‬‬ ‫אבותי אברהם יצחק ויעקב‪ .‬וכבר האריכו בזה‬ ‫וזוכים לכך על ידי קיום המצוות‪ .‬ואף אנו נאמר‬ ‫ומכיוון שהבריאה כולה תלויה באדם‪ ,‬נברא האדם עם רמ”ח איברים ושס”ה‬ ‫תלמידי הבעל שם טוב ע”ה ואמרו מי פתי יוכל‬ ‫שכאשר האדם מצידו עושה את המוטל בתורה‬ ‫גידים כנגד תרי”ג מצוות התורה‪ .‬כפי שדרש רבי שמלאי (מכות כג‪ ,‬ב) תרי”ג מצוות‬ ‫לדמות עצמו למעשי אבותינו‪ ,‬הכיצד מחויב‬ ‫מצוות ומעשים טובים‪ ,‬מקשר עצמו על ידי‬ ‫מ ֶֹשה (דברים לג‪ ,‬ד)‪ ,‬תורה‬ ‫נאמרו למשה בסיני‪ ,‬והרמז לכך בפסוק ּתוֹ ָרה ִצ ָוּה ָלנ ּו ׁ‬ ‫אדם להשתוקק שיהיו מעשיו כמעשי האבות‬ ‫פעולותיו לכוח האבות המושרש בו‪.‬‬ ‫בגימטריא שש מאות ואחת עשרה‪ ,‬ושתי הדיברות הראשונות שמענו מפי הגבורה‪.‬‬ ‫הרי אין לנו השגה בגדלותם‪ .‬אלא יגיעו מעשי‬ ‫ועל כך אמרו בספרי (ואתחנן לב) בכל לבבך‬ ‫פירושו מלשון נגיעה‪ ,‬שכאשר יכשיר מעשיו‬ ‫התורה והמצוות חד הם‪ ,‬והתורה היא המקיימת את עולמו הקטן של האדם בכל‬ ‫(דברים ו‪ ,‬ה) כנגד אברהם‪ ,‬ובכל נפשך כנגד יצחק‪,‬‬ ‫איבריו וגידיו‪.‬‬ ‫רעיוניו ולבו לשמו יתברך יוכל להיות לו קשר‬ ‫ובכל מאודך כנגד יעקב‪ ,‬שהשרישו בנו הכוח‬ ‫ונגיעה כלשהי בדרכי אבותינו רגלי המרכבה‪,‬‬ ‫זהו הקניין של אברהם אבינו ע”ה‪ ,‬שכן מבריאת העולם תמיד היה צדיק שקיים‬ ‫למסור לבנו נפשנו ומאודנו לאהבת השם יתברך‬ ‫את העולם‪ ,‬עד שבא אברהם שכל עצמותו הייתה התורה‪ ,‬וכל איבר ואיבר שבו גילה‬ ‫וממילא יתעורר בו הכוח הטמון בו מהאבות‬ ‫שמו‪.‬‬ ‫הקדושים‪.‬‬ ‫לו את המצווה שכנגדו‪ .‬מכוחו של אברהם השומר הראשון קיבלו כל ישראל את‬ ‫***‬ ‫התורה‪ ,‬ועד היום הזה ממש מקיימים ישראל את התורה מכוחו של אברהם אבינו‬ ‫כמשל החשמל המאיר ממקורו‬ ‫ע”ה‪ ,‬ובכך מתקיימת הבריאה על ידי כללות ישראל שגם הם קניין אחד מיוחד לפניו‬ ‫בימים אלו נתחזק ללכת בדרכי אבותינו‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫הקדושים מתוך הבנה שכל מעשה טוב ומצווה‬ ‫כדי לשבר את האוזן יש לפרש שנגיעה זו‬ ‫שאנו מונים הם החוט המקשר אותנו למקור‬ ‫היא כפי שרואים במערכת החשמל‪ ,‬שממקור‬ ‫הוראה למעשה‪:‬‬ ‫החיים והברכה‪ .‬נזכור כי בכוחנו לחדש את‬ ‫החשמל ניתן לספק כוח חשמל למדינות ואזורים‬ ‫נחזק את עצמנו בלימוד התורה היומיומי מתוך הבנה שכל מילה של תורה שאדם‬ ‫הקשר אל האבות על ידי רצון פשוט ומעשה‬ ‫שלמים‪ ,‬אך כל זה תלוי באותה נגיעה קטנה‬ ‫לומד אינה עניין פרטי‪ ,‬אלא היא מחזקת את הקניינים שבהם עומד העולם כולו‪ .‬נזכור‬ ‫קטן של דביקות‪ ,‬ומתוך כך נזכה לשאוב מהם‬ ‫של חוטי החשמל שמתחברים זה עם זה‪ ,‬ובכך‬ ‫כי מכוחו של אברהם אבינו זכינו להיות חלק מהאומה הקדושה‪ ,‬ובכל פעם שאנו‬ ‫כוחות חדשים לעבודת השם‪ ,‬לסייעתא דשמיא‬ ‫נעשים הם דרך להולכת החשמל ממערכת‬ ‫מקיימים מצווה או עוסקים בתורה אנו מטים את כפות המאזניים של העולם כולו‬ ‫בכל עניין ולגאולה השלימה במהרה‪.‬‬ ‫עצומה זו לכל מקום‪ ,‬ולולא נגיעה זו לא יגיע‬ ‫לזכות ולברכה‪.‬‬