gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קול סיני · Kol Sini — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: קול סיני · Kol Sini

שבוע: לך לך (2026-10-19)

קול סיני · Kol Sini — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסיעתא דישמיא‬ ‫גיליון‬ ‫שפ‬ ‫‪37‬‬ ‫ר‬ ‫"ז‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫שת לך‪-‬לך‪,‬‬ ‫קול סיני‬ ‫"חמש דקות למעשה" ‪ -‬הלכה והנהגה מזוית אקטואלית‪ ,‬מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי‬ ‫יום א’‪ ,‬ז’ חשוון תשפ”ז‬ ‫ָּב ֵרְך ָעלֵ ינּו‪ :‬מה יעשה מי ששכח או טעה ולא ביקש גשמים?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫היום ז' מר‪-‬חשון‪ ,‬התחלנו לבקש גשמים באמירת "ברך עלינו"‪ ,‬וזה הזמן ללמוד מה יעשה אדם שטעה או שכח ולא‬ ‫שאל גשמים בתפילתו‪ ,‬כד שכולנו נהיה מורגלים בנוסח החדש‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אפילו אם אדם כבר אמר "ברוך אתה ה'" ועדיין לא חתם "מברך השנים"‪,‬‬ ‫משמיני עצרת ועד היום‪ ,‬רק הזכרנו גבורות גשמים‪ ,‬גבורתו של הקב"ה‬ ‫יכול לומר מיד "למדני חוקיך"‪ ,‬ואז יחזור מיד לתחילת הברכה‪.‬‬ ‫שהוא משיב הרוח ומוריד הגשם‪ .‬אבל מהיום התחלנו לבקש במפורש‬ ‫על הגשמים‪ .‬אנחנו הספרדים אומרים "ברך עלינו" במקום "ברכנו"‪ ,‬ובני‬ ‫אם אדם סיים את ברכת השנים‪ ,‬יכול לומר "ותן טל ומטר לברכה"‪ ,‬בין‬ ‫אשכנז שאומרים כל השנה "ברך עלינו" מוסיפים "ותן טל ומטר לברכה"‪.‬‬ ‫ברכה לברכה‪ ,‬לפני שמתחיל "תקע בשופר"‪ .‬ואם כבר המשיך על סדר‬ ‫בחוץ לארץ עדיין לא מתחילים בשאלת גשמים‪ ,‬עד שיעברו שישים יום‬ ‫התפילה‪ ,‬ורק אז נזכר שלא שאל טל ומטר‪ ,‬ממשיך עד "שמע קולנו"‪ ,‬ולפני‬ ‫מתקופת תשרי‪ ,‬זה יוצא לקראת סוף חודש כסלו‪.‬‬ ‫סיום הברכה יאמר "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה‪ ,‬כי אתה שומע‬ ‫תפילת כל פה‪ ,‬ברוך אתה ה' שומע תפילה"‪ .‬גם אם כבר הזכיר שם ה'‬ ‫מה הסיבה שהתחלנו רק היום? מסבירים רבותינו (תענית י‪ ).‬בגלל שחז"ל‬ ‫בחתימת הברכה‪ ,‬יסיים "למדני חוקיך" ויחזור ל"שמע קולנו"‪ ,‬ויבקש על‬ ‫דאגו לעולים לרגל‪ ,‬שהגיעו לירושלים בחג הסוכות‪ ,‬וכשהם בדרך חזרה‬ ‫הגשמים‪.‬‬ ‫לבית כבר ירדו עליהם גשמים‪ .‬לכן חז"ל עיכבו את הבקשה הזו עד שיעברו‬ ‫חמישה עשר ימים מהחג‪ .‬לפי תנאי התחבורה באותם ימים‪ ,‬נדרשו חמישה‬ ‫אם כבר סיים ברכת "שמע קולנו"‪ ,‬ועוד לא התחיל לומר "רצה ה' אלוקינו‬ ‫עשר יום להגיע מירושלים לנהר פרת‪ ,‬גבול מדינת בבל‪ ,‬זה היה המקום‬ ‫בעמך ישראל"‪ ,‬יאמר שם "ותן טל ומטר לברכה"‪ .‬אם כבר התחיל "רצה" או‬ ‫המרוחק ביותר מירושלים שהגיעו ממנו עולי רגלים‪.‬‬ ‫נזכר באחת הברכות אחר כך‪ ,‬אפילו באמצע "אלוקי נצור"‪ ,‬כל זמן שעדיין‬ ‫לא אמר את ה"יהיו לרצון" האחרון שאחרי "אלוקי נצור"‪ ,‬חוזר ל"ברך‬ ‫אמנם בזמננו אין לנו עולי רגלים‪ ,‬אבל כותב הר"ן‪ ,‬גם אחרי חורבן בית‬ ‫עלינו" וממשיך משם והלאה על סדר הברכות‪ .‬אבל מי שנזכר אחרי שאמר‬ ‫המקדש עדיין היו כאלה שמתאספים מכל התפוצות לעלות לרגל‬ ‫את ה"יהיו לרצון" האחרון שאחרי "אלוקי נצור"‪ ,‬כבר אין לו תקנה וצריך‬ ‫לירושלים‪ ,‬לכן התקנה הזו נשארה במקומה‪ ,‬שמתחילים לבקש גשמים רק‬ ‫לחזור לראש התפילה‪.‬‬ ‫בז' בחשוון‪ .‬כך דעת הרי"ף והרמב"ם‪ .‬אמנם זה לא מוסכם‪ ,‬דעת הרמב"ן‬ ‫וכמה ראשונים שבזמן הזה שאין לנו בית מקדש מתחילים לומר "ברך‬ ‫הגיע לאלוקי נצור‬ ‫עלינו" מיד אחרי שמיני עצרת‪ ,‬אבל להלכה פוסק מרן השולחן ערוך (סימן‬ ‫אדם שלא שאל טל ומטר‪ ,‬ונזכר רק באמצע אלוקי נצור‪ ,‬ובינתיים הגיע‬ ‫קיז ס"א) שמתחילים רק מז' בחשוון‪.‬‬ ‫השליח צבור לקדיש או לקדושה‪ ,‬אמנם בדרך כלל מותר לענות קדיש‬ ‫טעה או שכח‬ ‫וקדושה באמצע אלוקי נצור‪ ,‬אבל במקרה כזה לא יפסיק לענות קדיש‬ ‫או קדושה‪ ,‬כי אם יענה נמצא שגילה דעתו שסיים תפלתו לגמרי‪ ,‬שהרי‬ ‫מי שטעה ואמר "ברכנו" במקום "ברך עלינו"‪ ,‬או לבני אשכנז לא אמר "ותן‬ ‫באמצע התפלה אסור לענות קדיש וקדושה‪ ,‬ואם כן יצטרך לחזור לראש‬ ‫טל ומטר"‪ ,‬מבואר בגמרא (ברכות כט‪ ,).‬זה כמו שהוא החסיר ברכה אחת‬ ‫התפלה בשביל שאלת טל ומטר‪ .‬כך כותב השואל ומשיב (קמא ח"ג סי' קסט)‪.‬‬ ‫מהתפילה‪ .‬אם הוא כבר סיים את התפילה והגיע ל"יהיו לרצון" האחרון‪,‬‬ ‫ואמנם יש חולקים בזה‪ ,‬אבל פוסק מרן זצ"ל‪ ,‬שב ואל תעשה עדיף‪ ,‬וישתוק‬ ‫צריך לחזור ולהתפלל‪ .‬כך פוסק הרמב"ם ומרן השולחן ערוך (סימן קיז ס"ד)‪.‬‬ ‫ויכוין לקדיש או לקדושה שאומר השליח ציבור‪ ,‬ואחר כך יחזור לברך עלינו‪.‬‬ ‫מי שעדיין לא סיים את התפילה‪ ,‬יש לו כמה הזדמנויות לתקן את המעוות‪.‬‬ ‫ואם בכל זאת ענה קדיש או קדושה‪ ,‬יחזור לראש התפלה ויהרהר בתנאי‬ ‫לא נוכל להרחיב בכל הפרטים‪ ,‬אבל קודם כל ההזדמנות הראשונה היא‬ ‫של נדבה‪" ,‬אם חייב אני לחזור תהיה תפלה זו לשם חובה‪ ,‬ואם אינה חייב‬ ‫תוך כדי הברכה‪ .‬אם אדם נזכר לפני שסיים את הברכה‪ ,‬עוד לא אמר "ברוך‬ ‫לחזור תהיה זו תפלת נדבה"‪( .‬ילקוט יוסף ח"א עמ' רנז סעיף יא‪ .‬יביע אומר ח"ה‬ ‫אתה ה' מברך השנים"‪ ,‬מיד הוא מתקן ואומר "ברך עלינו"‪ ,‬או לבני אשכנז‬ ‫חאו"ח סי' יג אות ג‪ .‬חזו"ע חנוכה עמ' רעא ס"ו)‪.‬‬ ‫"ותן טל ומטר לברכה"‪ ,‬וממשיך את הברכה על הסדר‪ .‬לנו הספרדים‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פינת ההלכה "חמש דקות למעשה"‪ ,‬משודרת בימים א‪-‬ד בשעה ‪ 9:45‬ברדיו ’קול ברמה‘‪.‬‬ ‫לקבלת השיעורים‪ ,‬פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל‪,‬‬ ‫הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(‪.‬‬ ‫להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי‪050-6-304-305 :‬‬ ‫בקישור‪ https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :‬או סרקו את הברקוד‪.‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫יום ב’‪ ,‬ח’ חשוון תשפ”ז‬ ‫ּומ ָטר לִ ְב ָרכָ ה‪ :‬מה יעשה מי שמסופק אם אמר “ברך עלינו”?‬ ‫וְ ֵתן ַטל ָ‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫שאלה מאוד מצויה בימים הללו‪ :‬באמצע התפילה‪ ,‬אדם מסופק האם אמר "ברך עלינו" או "ברכנו"‪ ...‬האם צריך לתקן‬ ‫או לחזור לראש התפילה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫הללו יש גם שבתות שבהן לא שואלים בהן טל ומטר‪ ,‬אז השלושים יום לא‬ ‫התחלנו כאן בארץ ישראל לבקש על הגשמים‪ .‬הספרדים אומרים "ברך‬ ‫מלאים‪ ,‬בכל זאת פוסק המשנה ברורה (שם ס"ק לז)‪ ,‬ופוסק מרן זצ"ל‪ ,‬שדי‬ ‫עלינו" במקום "ברכנו"‪ ,‬והאשכנזים‪ ,‬שאומרים כל השנה "ברך עלינו"‪,‬‬ ‫לנו בשלושים יום‪ .‬אחרי שלושים יום‪ ,‬אם אדם מסופק‪ ,‬יש חזקה שהוא‬ ‫מוסיפים "ותן טל ומטר לברכה"‪ .‬וכמו שלמדנו אתמול‪ ,‬אדם שלא שאל‬ ‫התפלל כהוגן‪.‬‬ ‫טל ומטר‪ ,‬אמר "ברכנו" במקום "ברך עלינו"‪ ,‬זה כמו שהחסיר ברכה אחת‬ ‫מהתפילה‪ .‬אם הוא נזכר באמצע התפילה‪ ,‬יש לו כמה הזדמנויות לתקן את‬ ‫תשעים פעם‬ ‫המעוות‪ ,‬אבל אם סיים את התפילה והגיע ל"יהיו לרצון" האחרון שאחרי‬ ‫רק יש דרך שאדם יכול להרגיל את לשונו לשאול טל ומטר‪ ,‬כך שגם בימים‬ ‫"אלוקי נצור"‪ ,‬חוזר לראש התפילה‪ .‬כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן קיז‬ ‫הללו‪ ,‬כשעוד לא עברו שלושים יום‪ ,‬אם יתעורר אצלו ספק‪ ,‬הוא לא יצטרך‬ ‫ס"ד)‪.‬‬ ‫לחזור‪.‬‬ ‫מה עושה באמת מי שמסופק? זה מצוי מאוד‪ :‬אדם מתחיל להתפלל‬ ‫במסכת בבא קמא (כד‪ ).‬יש לנו הלכה לגבי שור מועד‪ :‬שור שנגח שלוש‬ ‫והראש שלו משוטט בכל קצוות תבל‪ .‬חז"ל אומרים בירושלמי‪ ,‬אנחנו‬ ‫פעמים הופך להיות 'שור מועד'‪ ,‬אם הוא הזיק‪ ,‬הבעלים חייבים לשלם נזק‬ ‫צריכים להכיר טובה לראש שלנו‪ ,‬שכשאנחנו מגיעים בתפילה ל"מודים"‪,‬‬ ‫שלם‪ .‬אבל גם אם השור הזה ריחק נגיחותיו‪ ,‬כלומר נגח שלוש פעמים אבל‬ ‫הוא כורע מעצמו‪ ,‬הוא מתכופף מעצמו‪ ...‬אז פתאום באמצע התפילה אדם‬ ‫עם הפסקות ארוכות באמצע‪ ,‬לא ברציפות‪ ,‬הוא הופך להיות שור מועד‪.‬‬ ‫מוצא את עצמו שהוא לא יודע‪ ,‬אמרתי "ברכנו" או "ברך עלינו"? הזכרתי‬ ‫ואם ריחק נגיחותיו נעשה מועד‪ ,‬כל שכן אם קירב נגיחותיו‪ ,‬נגח שלוש‬ ‫"ותן טל ומטר" או לא הזכרתי?‬ ‫פעמים בסמיכות‪ ,‬פעם אחר פעם‪ ,‬אז בוודאי הוא נעשה שור מועד לנגיחות‪.‬‬ ‫אז קודם כל‪ ,‬יעץ מרן זצ"ל‪ ,‬שאדם קצת יגביה את הקול שלו כשהוא אומר‬ ‫מכאן למד המהר"ם מרוטנבורג‪ ,‬בדיוק באותה מידה‪ :‬אם אדם ריחק‬ ‫"ברך עלינו"‪ ,‬כמובן לא באופן שמפריע למתפללים אחרים‪ ,‬וככה הוא יידע‬ ‫נגיחותיו‪ ,‬כלומר שאל גשמים שלושים יום‪ ,‬במשך תשעים תפילות‪ ,‬אז הוא‬ ‫בוודאות שהתפלל כהוגן‪ .‬כך היה נוהג הרמב"ן‪.‬‬ ‫כבר מורגל לומר את הנוסח החדש‪ ,‬כל שכן אם הוא יקרב נגיחותיו‪ ,‬כלומר‬ ‫בבת אחת הוא יאמר תשעים פעם את הנוסח החדש‪ ,‬אז יתרגל להתפלל‬ ‫חזקה תוך שלושים יום‬ ‫כהוגן‪ ,‬ואם יהיה לו ספק‪ ,‬לא יצטרך לחזור‪ .‬מרן השולחן ערוך והרמ"א (סימן‬ ‫אבל זה מבואר בירושלמי ומובא בתוספות (ברכות יב‪ ,):‬אדם שמסופק‪ ,‬תוך‬ ‫קיד ס"ט) פוסקים את הסברה הזו להלכה‪.‬‬ ‫שלושים יום ראשונים יש חזקה שהוא הזכיר את הנוסח שהוא רגיל בו‪.‬‬ ‫כבר הרבה זמן הוא אומר "ברכנו"‪ ,‬אז בתוך שלושים יום ראשונים הוא‬ ‫לכן אם אדם יאמר היום או בימים הללו תשעים פעם ברציפות‪" :‬רופא חולי‬ ‫מן הסתם אמר שוב "ברכנו"‪ ,‬ולא הזכיר "ותן טל ומטר לברכה"‪ .‬לכן הוא‬ ‫עמו ישראל‪ ,‬ברך עלינו" – זה לפי הנוסח שלנו הספרדים‪ ,‬אז הוא ירגיל את‬ ‫צריך לתקן את המעוות ב"שומע תפילה"‪ ,‬ואם כבר התחיל "רצה" ונזכר עד‬ ‫לשונו שכאשר מסתיימת ברכת "רופא חולי עמו ישראל"‪ ,‬הוא ממשיך "ברך‬ ‫"יהיו לרצון" האחרון‪ ,‬חוזר ל"ברך עלינו"‪ .‬ואם כבר סיים את התפילה‪ ,‬חוזר‬ ‫עלינו"‪ .‬גם לפי נוסח האשכנזים‪ ,‬מי שיאמר תשעים פעם ברציפות‪" :‬ואת‬ ‫לראש‪ .‬אנחנו דנים אותו כמו מי שבוודאות לא אמר "ברך עלינו"‪.‬‬ ‫כל מיני תבואתה לטובה‪ ,‬ותן טל ומטר לברכה"‪ ,‬אז הוא ירגיל את לשונו‬ ‫להתפלל כמו שצריך בימות הגשמים‪ .‬ואז‪ ,‬במקרה שיתעורר אצלו ספק‬ ‫אבל אחרי שלושים יום מז' בחשון‪ ,‬יש חזקה שאדם כבר הורגל לומר‬ ‫האם האם הוא שאל טל ומטר‪ ,‬סמוך לבו בטוח שהוא התפלל כהוגן‪ ,‬ולא‬ ‫"ברך עלינו"‪ ,‬לכן אם הוא מסופק – לא צריך לחזור‪ .‬כך מבואר בבית יוסף‬ ‫צריך לתקן ולא צריך לחזור ולהתפלל‪.‬‬ ‫ובשולחן ערוך (סימן קיד ס"ח)‪ .‬ושימו לב‪ :‬למרות שבמהלך השלושים יום‬ ‫יום ג’‪ ,‬ט’ חשוון תשפ”ז‬ ‫ימי בחירות‪ :‬האם ההלכה מחייבת לקיים הבטחות בחירות?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫בעוד כמה ימים יתקיימו הבחירות‪ ,‬ואנחנו רואים שלטים‪ ,‬פרסומים‪ ,‬ראיונות‪ ,‬והרבה מאוד הבטחות‪ .‬לצערנו לא תמיד‬ ‫ההבטחות הללו מתקיימות‪ ...‬האם יש חובה הלכתית לקיים הבטחת בחירות?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫חובה לקיים הבטחות?‬ ‫שוב אנחנו שומעים כל מיני הצהרות‪ ,‬הבטחות והסכמים‪ ,‬ובאמת הרבה‬ ‫מאוד פעמים נתקלים בהפרת הבטחות‪ ,‬במיוחד הבטחות בחירות‪ .‬פתאום‬ ‫בגמרא (בבא מציעא מט‪ ).‬אומר רבי יוחנן‪" :‬דברים יש בהם משום מחוסרי‬ ‫"דברים שרואים משם לא רואים מכאן"‪ ,‬או שאדם אומר "הבטחתי אבל‬ ‫אמנה"‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם מבטיח איזה דבר לחבר שלו בדיבור‪ ,‬בין אם זה דרך‬ ‫לא הבטחתי לקיים"‪ ...‬השאלה היא האם מבחינה הלכתית יש חובה לקיים‬ ‫משא ומתן או עניינים אחרים‪ ,‬ולא עשו על זה קניין‪ ,‬זו הייתה רק הבטחה‬ ‫הבטחות בחירות‪ ,‬ובכלל‪ ,‬זו שאלה שנוגעת לכל אחד מאיתנו‪ :‬עד כמה יש‬ ‫‪2‬‬ ‫ניתן להאזין לכל פינות ההלכה‪ ,‬תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | ‪0733-71-81-74‬‬ ‫להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ‪ ,‬בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | ‪055-672-83-36‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫שהמצוה הזו היא בכל הדורות‪ ,‬לשמוע בקול החכמים שבאותו הדור‪ ,‬כי‬ ‫בדיבור‪ ,‬בכל זאת אדם חייב לעמוד בדיבורו‪" .‬איפת צדק והין צדק יהיה‬ ‫דור דור ודורשיו‪ ,‬ויפתח בדורו כשמואל בדורו‪ .‬ואם אדם עובר על זה‪ ,‬ולא‬ ‫לכם" – שיהיה הן שלך צדק ולאו שלך צדק‪ .‬כשאתה אומר כן או לא‪ ,‬אתה‬ ‫שומע לגדולי התורה שבדורו‪ ,‬הרי הוא מבטל מצות עשה ועובר על לא‬ ‫מתכוון לזה ואתה עומד בדיבורך‪.‬‬ ‫תעשה‪ .‬וכותב ספר החינוך‪ ,‬עונשו גדול מאד‪ ,‬כי זה העמוד החזק שהתורה‬ ‫יש ראשונים שסוברים שזה חיוב מן התורה‪ .‬וכותבים הרמב"ם ומרן‬ ‫נשענת עליו‪ .‬עד כדי כך‪.‬‬ ‫השולחן ערוך בחושן משפט (סימן רד ס"ז)‪ ,‬אם אדם לא עומד בדיבורו‪ ,‬הוא‬ ‫הוכח תוכיח‬ ‫ממחוסרי אמנה‪ ,‬אין רוח חכמים נוחה הימנו‪ .‬יותר מזה‪ ,‬יש מקרים שרובצת‬ ‫קללה על מי שלא עומד בדיבורו‪" .‬מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי‬ ‫מעבר לזה‪ ,‬אדם שיש בידו להרבות כבוד שמים‪ ,‬להשפיע שיד התורה‬ ‫דור הפלגה‪ ,‬ומאנשי סדום ועמורה וממצרים בים‪ ,‬הוא עתיד להיפרע ממי‬ ‫תהיה על העליונה‪ ,‬למנוע את הרמיסה של הדת‪ ,‬של השבת‪ ,‬של הכשרות‪,‬‬ ‫שאינו עומד בדיבורו" (משנה בבא מציעא מד‪ .).‬אם כן‪ ,‬הדיבור של האדם‪ ,‬מה‬ ‫של בני הישיבות‪ ,‬בודאי שהוא מחויב בזה מן הדין‪ .‬רבותינו אמרו (סנהדרין‬ ‫שהוא מסכם עם החבר שלו‪ ,‬מחייב גם מבחינה הלכתית‪.‬‬ ‫קג‪ ,).‬על צדקיה שנאמר בו "ויעש הרע בעיני ה'"‪ ,‬כיון שהיה בידו למחות‬ ‫ולא מיחה‪ .‬וחז"ל אומרים (שבת נד‪ ,):‬כל שיש בידו למחות בכל העולם ואינו‬ ‫הבטחה מופרזת‬ ‫מוחה – נתפס בעוון כל העולם‪ .‬כי כל ישראל ערבים זה לזה‪ .‬ומי שאינו‬ ‫אבל איך אנחנו מתייחסים להבטחות בחירות? הרי כל מי שמצביע יודע‬ ‫מוחה‪ ,‬עובר על מצות עשה‪" ,‬הוכח תוכח את עמיתך ולא תשא עליו חטא"‪.‬‬ ‫שיש הבטחות שהן רק לצורכי בחירות‪ .‬אחרי הבחירות פתאום אי אפשר‬ ‫אם כן בהצבעה בבחירות‪ ,‬יש מצות "הוכח תוכח את עמיתך"‪.‬‬ ‫לממש אותן‪" ,‬ההוא אמר ולא יעשה ודיבר ולא יקימנה"‪ .‬אז מלכתחילה‬ ‫לא תעמוד על דם רעך‬ ‫אדם לא כל כך סומך על הבטחות בחירות‪ ,‬אז האם ההבטחה הזו מחייבת?‬ ‫עוד מצווה אותנו התורה‪" ,‬לא תעמוד על דם רעך"‪ .‬כותב רבינו יונה בספר‬ ‫בגמרא שם (בבא מציעא מט‪ ,).‬יש משקל עד כמה מקבל ההבטחה באמת‬ ‫שערי תשובה‪ :‬הוזהרנו להשתדל בהצלת חברינו בעת צרתם‪ .‬כמו אדם‬ ‫סומך על ההבטחה הזו‪ .‬למשל‪ ,‬אדם שהבטיח לחברו מתנה גדולה מאוד‪,‬‬ ‫שרואה את חברו טובע בים ולא בא להציל אותו‪ .‬או יודע שהחבר שלו עומד‬ ‫לא תמיד אדם בדעתו סומך על זה‪ .‬לפעמים הוא רואה בזה הפלגה‪ ,‬דבר‬ ‫ליפול באיזה עסק ביש‪ ,‬חייב להציל אותו‪ ,‬זו מצות עשה‪" ,‬לא תעמוד על‬ ‫שלא יבוא לכלל ביצוע‪ .‬בכזה אופן‪ ,‬גם אם אותו אדם יחזור בו‪ ,‬הוא לא‬ ‫דם רעך"‪ .‬בדיוק באותה מידה‪ ,‬גם בסכנה רוחנית‪ .‬אדם שיודע מה שעומד‬ ‫נחשב מחוסר אמנה כי מעולם לא ייחסנו משקל להבטחה שלו‪.‬‬ ‫על הפרק‪ ,‬איך יש כאלה שרוצים לעקור את הכל‪ ,‬כמו לבן הארמי‪ ,‬והוא‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אדם שמבטיח לחברו מתנה מועטת‪ ,‬דבר הגיוני ומתקבל על‬ ‫יכול להציל בהצבעה שלו בבחירות‪ ,‬אבל הוא נמנע‪ ,‬יש בזה משום "לא‬ ‫הדעת‪ ,‬והחבר הזה מאמין בלב שלם‪ ,‬הוא סומך על ההבטחה – המבטיח‬ ‫תעמוד על דם רעך"‪.‬‬ ‫חייב לעמוד בדיבורו‪ .‬כך פוסק מרן השולחן ערוך בחושן משפט (סימן רד‬ ‫מצות קידוש ה'‬ ‫ס"ז)‪ .‬וכמו שהזכרנו‪ ,‬יש אומרים שיש בזה ביטול מצוות עשה‪" ,‬הין צדק‬ ‫יהיה לכם"‪ .‬ואם האדם הזה מעולם לא התכוון לעמוד בדיבורו‪ ,‬יש בזה גם‬ ‫אבל מעל הכל‪ ,‬התורה מצווה אותנו ''ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי‬ ‫איסור של אחד בפה ואחד בלב‪ ,‬ויש אומרים גם איסור "מדבר שקר תרחק"‪.‬‬ ‫בתוך בני ישראל"‪ .‬זה איסור לא תעשה‪ ,‬לא לחלל את שם קודשו של‬ ‫הקב"ה‪ ,‬וגם מצות עשה לקדש את שמו‪ .‬זו תכלית הבריאה‪ .‬כותב רבינו‬ ‫לפי זה‪ ,‬גם במה שנוגע להבטחות בחירות‪ :‬יש הבטחות מופלגות שאדם לא‬ ‫יונה בספר שערי תשובה‪ ,‬כל היצורים נבראו‪ ,‬כדי לקדש את ה'‪ ,‬כל הנקרא‬ ‫סומך עליהן כל כך‪ ,‬אבל יש הבטחות מרכזיות והגיוניות שאדם לא מעלה‬ ‫בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו‪.‬‬ ‫בדעתו שיפרו אותן‪ .‬הפרת הבטחות כאלה יש בוודאות משום מחוסרי‬ ‫אמנה‪" .‬שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב"‪ .‬זו חובה שנוגעת‬ ‫מצד שני – עוון חילול ה' אין לו כפרה עולמית‪ ,‬כמו שאומרים חז"ל (יומא‬ ‫לכולנו‪ ,‬לא רק לפוליטיקאים כמובן‪.‬‬ ‫פו‪ .).‬ואין הבדל בזה בין שוגג למזיד‪ ,‬הרי אין מקיפין בחילול ה'‪ ,‬אחד שוגג‬ ‫ואחד מזיד (קידושין מ‪ .).‬וכל אחד מבין‪ ,‬אם חלילה משנאי התורה ישאו‬ ‫אבל יש לנו הבטחה שבוודאי לעולם תתקיים‪ ,‬וזו ההבטחה של הקב"ה‪,‬‬ ‫ראש‪ ,‬וירד כח התורה וכוחם של גדולי ישראל‪ ,‬איזה חילול ה' יש בזה‪.‬‬ ‫כי "לא תישכח מפי זרעו"‪ ,‬וברוך שומר הבטחתו לישראל‪" ,‬לא איש אל‬ ‫אבל אם נזכה ויתקדש שם שמים על ידינו‪ ,‬זו מצות "ונקדשתי בתוך בני‬ ‫ויכזב ובן אדם ויתנחם"‪ .‬רק אנחנו צריכים לעשות את החובה שמוטלת‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫עלינו‪ ,‬לשנס מותניים במערכה הגורלית הזו לקיום התורה‪ ,‬כפי הוראתם‬ ‫של גדולי ישראל‪.‬‬ ‫לשם יחוד‬ ‫לכן היה אומר מרן זצ"ל‪ ,‬ביום הבחירות‪ ,‬להשכים קום‪ ,‬להתפלל מוקדם‪,‬‬ ‫ככל אשר יורוך‬ ‫כמו שהוא נהג בעצמו‪ ,‬להצביע מיד אחרי התפילה‪ .‬ולפני כן כל אחד‬ ‫מרן זצ"ל היה רגיל לומר שהבחירות הן לא רק זכות דמוקרטית‪ ,‬אלא‬ ‫מאיתנו יאמר – לא בשביל פלוני ולא לשם אלמוני‪ ,‬אלא לשם יחוד קודשא‬ ‫בעיקר חובה הלכתית‪ ,‬כי כל גופי התורה תלויים בהצבעה בבחירות‪ .‬לכן‬ ‫בריך הוא ושכינתיה‪ .‬לכבוד התורה ולומדיה‪ ,‬ולכבוד מורשתו של מרן‪ ,‬שלא‬ ‫אין מי שיכול להורות לעצמו היתר להימנע או להתרשל‪ .‬ויש כמה וכמה‬ ‫יכבה נרו לעולם ועד‪.‬‬ ‫מצוות שאנחנו זוכים לקיים בהצבעה לחיזוק התורה‪.‬‬ ‫והורה מרן‪ ,‬שמבטלים לימוד תורה כדי לפעול ולהפעיל‪ ,‬עת לעשות לה'‬ ‫בראש ובראשונה‪ ,‬החובה לציית לחכמי ישראל‪ .‬אלו שתי מצוות בתורה‪,‬‬ ‫הפרו תורתך‪ .‬ואפילו אבל ל"ע תוך שבעה‪ ,‬צריך לצאת מביתו עם נעלי בד‬ ‫מצות עשה ומצות לא תעשה‪ .‬ושמרת לעשות ככל אשר יורוך‪ ,‬לא תסור‬ ‫או גומי‪ ,‬כדי להצביע לחיזוק התורה‪ ,‬ויהיה בזה עילוי נשמה לנפטר‪ .‬וכך כל‬ ‫מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל‪ .‬דורשים חז"ל כמו שמביא רש"י שם‬ ‫היום כולו קודש לה'‪ ,‬מי שיש לו רכב‪ ,‬יש לו פרשים‪ ,‬יעבור ממקום למקום‬ ‫‪ -‬אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל‪ ,‬ועל שמאל שהוא ימין‪ .‬גם אם‬ ‫להביא אנשים לקלפיות‪ .‬בנערינו ובזקנינו נלך‪ ,‬כי חג ה' לנו‪ .‬וברוך המקדש‬ ‫יש לך דעה מגובשת‪ .‬גם אם ברור לך בדיוק להיפך‪ ,‬בכל זאת לא תסור מן‬ ‫שמו ברבים‪.‬‬ ‫הדבר אשר יגידו לך‪.‬‬ ‫ומפורש בשאלתות דרב אחאי גאון‪ ,‬וכך כותב ספר החינוך (מצוה תצה)‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לקבלת העלון בכל שבוע‪ ,‬הערות ושליחת שאלות לתכנית‪:‬‬ ‫‪alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫יום ד’‪ ,‬י’ חשוון תשפ”ז‬ ‫ִמנְ ִעי קֹולֵ ְך ִמ ֶבּכִ י וְ ֵעינַ יִ ְך ִמ ִד ְּמ ָעה‪ :‬התפילה על קבר רחל אמנו‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫י"א מר‪-‬חשון‪ ,‬הילולת אמנו רחל‪ ,‬רבים יפקדו את קברה ויתפללו לישועת עם ישראל‪ .‬וזו הזדמנות ללמוד על החשיבות‬ ‫המיוחדת שיש בתפילה בקבר רחל‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫חורבן בית המקדש הראשון‪ ,‬והקב"ה לא מקבל את התפילה שלהם‪ .‬באותה‬ ‫הילולת רחל אמנו‪ ,‬שאנחנו כל כך זקוקים לתפילות שלה בימים הללו‪,‬‬ ‫שעה קפצה רחל אמנו ואמרה‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬גלוי וידוע לפניך שיעקב‬ ‫"קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים‪ ,‬רחל מבכה על בניה מאנה להנחם"‬ ‫עבדך אהב אותי אהבה יתרה‪ ,‬ועבד בשבילי שבע שנים‪ .‬וכשראיתי שאבא‬ ‫(ירמיה לא‪ ,‬יד)‪ .‬הזכרנו בכמה הזדמנויות את המקור לביקור בקברי צדיקים‪,‬‬ ‫שלי‪ ,‬לבן‪ ,‬רוצה להחליף אותי באחותי‪ ,‬ולתת ליעקב את לאה במקומי‪,‬‬ ‫מה שכתוב בפרשת המרגלים‪" ,‬ויעלו בנגב ויבא עד חברון"‪ .‬אומרים חז"ל‬ ‫נתתי לו סימנים כדי שיכיר‪ ,‬שאבא שלי לא יוכל להחליף אותי באחותי‪.‬‬ ‫(סוטה לד‪ ,):‬מלמד שפרש כלב מעצת המרגלים‪ ,‬והלך להשתטח על קברי‬ ‫אבל לבסוף חזרתי בי וריחמתי על אחותי‪ ,‬שלא תצא לחרפה‪ ,‬ומסרתי לה‬ ‫אבות‪ .‬אמר להם‪ :‬אבותיי‪ ,‬בקשו עליי רחמים שאנצל מעצת המרגלים‪ .‬זה‬ ‫את הסימנים שנתתי לבעלי‪ .‬אומרת רחל לקב"ה‪ :‬ומה אני‪ ,‬שאני בשר ודם‪,‬‬ ‫המקור לביקור בקברי צדיקים‪ .‬אבל מבין כל קברי האבות‪ ,‬אנחנו מוצאים‬ ‫עפר ואפר‪ ,‬לא קינאתי לצרה שלי ולא הוצאתי אותה לבושה ולחרפה‪ ,‬אתה‪,‬‬ ‫זכות מיוחדת במינה בתפילה אצל רחל אמנו‪.‬‬ ‫מלך חי וקיים‪ ,‬מפני מה הגלית את בניי ונהרגו בחרב‪ ,‬ועשו אויבים בהם‬ ‫עד היום הזה‬ ‫כרצונם? אומרים חז"ל במדרש‪ :‬מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר‪,‬‬ ‫בשבילך רחל‪ ,‬אני מחזיר את ישראל למקומם‪.‬‬ ‫יעקב אבינו אמר ליוסף הצדיק‪ ,‬לא יהא בלבך עליי על כך שקברתי את אמא‬ ‫שלך על אם הדרך‪ ,‬בדרך אפרת היא בית לחם‪ ,‬כי ככה ציווה אותי הקב"ה‪,‬‬ ‫היו נכונים ליום השלישי‬ ‫היות והיה גלוי וידוע לפניו שעתיד בית המקדש להיחרב‪ ,‬וכאשר בניו יגלו‬ ‫ואנחנו בטוחים שגם היום רחל אמנו לא תנוח ולא תשקוט‪ .‬אנחנו בימים‬ ‫בין אומות העולם‪ ,‬עוברים דרך המקום הזה‪ ,‬ומחבקים קבורת רחל‪ ,‬והיא‬ ‫משמעותיים וגורליים מאוד לעם ישראל ולעולם התורה‪ .‬התורה נמצאת‬ ‫עומדת ואומרת‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬שמע קול בכייתי ורחם על בניי‪ .‬ומיד‬ ‫בסכנה‪ ,‬זו לא הפלגה ולא הגזמה‪ ,‬כולנו שומעים‪ ,‬יש כאלה שרוצים לעקור‬ ‫הקב"ה שומע תפילתה‪" ,‬יש תקוה לאחריתך‪ ...‬ושבו בנים לגבולם"‪ .‬כך‬ ‫את הכל! נותרו לנו כמה ימים להיחלץ חושים‪ ,‬לפעול ולהשפיע אצל‬ ‫אומרים חז"ל בפסיקתא‪ .‬לכן התפילה על קבר רחל יש בה מעלה מיוחדת‬ ‫הקרובים והחברים והידידים‪ .‬זו לא פוליטיקה‪ ,‬זו לא רק זכות דמוקרטית‪,‬‬ ‫במינה‪.‬‬ ‫אלא זו מצווה שכל המצוות תלויות בה‪.‬‬ ‫מי היה הראשון שהתפלל בקבר רחל? בספר הישר מובא שזה היה יוסף‬ ‫דבורה הנביאה בשירת דבורה‪ ,‬מקללת בשם מלאך ה' את יושבי מרוז‪,‬‬ ‫הצדיק‪ .‬בזמן שהורידו אותו מצרימה‪ ,‬עברו בדרך ליד המצבה של רחל‪,‬‬ ‫שבזמן המלחמה מול סיסרא‪ ,‬לא באו לסייע לברק בן אבינועם‪ :‬אֹורּו‬ ‫ויוסף בכה והתפלל שם‪ .‬כך גם בזמן שעם ישראל יצאו לגלות‪ ,‬אחרי חורבן‬ ‫ֵמרֹוז ָא ַמר ַמלְ ַאְך אדוני‪ ,‬אֹרּו ָארֹור י ְֹׁש ֶב ָיה‪ּ ,‬כִ י ֹלֽ א ָבאּו לְ ֶעזְ ַרת ה'‪ ,‬לְ ֶעזְ ַרת ה'‬ ‫הבית הראשון‪ ,‬התחננו על קבר רחל‪.‬‬ ‫ּבֹורים (שופטים ה‪ ,‬כג)‪ .‬ואפילו שכבר ניצח ברק בן אבינועם‪ ,‬דבורה כבר‬ ‫ַּבּגִ ִ‬ ‫אבל עד עצם היום הזה‪ .‬הרי התורה אומרת "ויצב יעקב מצבה על קברתה‪,‬‬ ‫משוררת לה'‪ .‬אבל זה דבר חמור מאוד כאשר לא באים לעזרת ה' בגיבורים‪.‬‬ ‫היא מצבת קבורת רחל עד היום"‪ .‬כותב הזוהר הקדוש בפרשת וישלח‪,‬‬ ‫כל שכן‪ ,‬כאשר אנחנו עדיין בעיצומה של המלחמה‪ ...‬אין מי שלא מבין את‬ ‫יעקב אבינו הניח מצבה על קברה של רחל כדי שלא יתכסה‪ ,‬ועם ישראל‬ ‫המשמעות‪ ,‬מה יתרחש חס ושלום אם לא נפעל להציל מה שאפשר להציל‪.‬‬ ‫יוכלו להתפלל שם בכל הגלויות ובכל הצרות‪ ,‬עד היום – "היום" בה"א‬ ‫לכן‪ ,‬לא נשאר שלוים‪ ,‬לא נשב שאננים‪' ,‬היו נכונים ליום השלישי'‪ ,‬לבוא‬ ‫הידיעה‪ ,‬עד היום הגדול של תחיית המתים‪.‬‬ ‫ולחזק את התורה לפי ההוראה של גדולי ישראל‪ .‬גם אם יש טענות ומענות‪,‬‬ ‫ויותר מזה‪ ,‬כותב הגאון מוילנא בביאורים לתיקוני הזוהר‪ ,‬בזמן שאין‬ ‫אנחנו לא עושים את זה לכבוד פלוני או לשם אלמוני‪ ,‬אלא רק לשם יחוד‬ ‫צדיקים בדור והשכינה לא מוצאת מקום לנוח‪ ,‬אז היא שורה על הצדיקים‬ ‫קודשא בריך הוא ושכינתיה‪ ,‬לכבוד התורה ולומדיה‪ ,‬לכבודו של מרן זצ"ל‪.‬‬ ‫ישני עפר‪ ,‬ועיקר המשכן שלה בקבר רחל אמנו‪.‬‬ ‫ובזכות רחל אמנו נזכה לראות בישועת ה'‪ ,‬ובהרמת קרן התורה וקרן‬ ‫ישראל‪" .‬ויש תקוה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם"‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫בשבילך רחל‬ ‫חז"ל במדרש איכה מתארים איך האבות הקדושים התפללו כדי למנוע את‬ ‫‪4‬‬ ‫שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה"‪:‬‬ ‫פינת ההלכה | יום חמישי בשעה ‪13:45‬‬ ‫חמש דקות למעשה | ימים א‪-‬ד בשעה ‪9:45‬‬ ‫מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה ‪ 11:00‬עד ‪12:00‬‬ ‫אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה ‪ 21:00‬עד ‪22:00‬‬