קול סיני · Kol Sini — לך לך (2026-10-19)

בסיעתא דישמיא
גיליון
שפ
37 ר
"ז
פ
ת שת לך-לך,
קול סיני
"חמש דקות למעשה" -הלכה והנהגה מזוית אקטואלית ,מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי
יום א’ ,ז’ חשוון תשפ”ז
ָּב ֵרְך ָעלֵ ינּו :מה יעשה מי ששכח או טעה ולא ביקש גשמים?
שאלה:
היום ז' מר-חשון ,התחלנו לבקש גשמים באמירת "ברך עלינו" ,וזה הזמן ללמוד מה יעשה אדם שטעה או שכח ולא
שאל גשמים בתפילתו ,כד שכולנו נהיה מורגלים בנוסח החדש.
תשובה:
אפילו אם אדם כבר אמר "ברוך אתה ה'" ועדיין לא חתם "מברך השנים", משמיני עצרת ועד היום ,רק הזכרנו גבורות גשמים ,גבורתו של הקב"ה
יכול לומר מיד "למדני חוקיך" ,ואז יחזור מיד לתחילת הברכה. שהוא משיב הרוח ומוריד הגשם .אבל מהיום התחלנו לבקש במפורש
על הגשמים .אנחנו הספרדים אומרים "ברך עלינו" במקום "ברכנו" ,ובני
אם אדם סיים את ברכת השנים ,יכול לומר "ותן טל ומטר לברכה" ,בין אשכנז שאומרים כל השנה "ברך עלינו" מוסיפים "ותן טל ומטר לברכה".
ברכה לברכה ,לפני שמתחיל "תקע בשופר" .ואם כבר המשיך על סדר בחוץ לארץ עדיין לא מתחילים בשאלת גשמים ,עד שיעברו שישים יום
התפילה ,ורק אז נזכר שלא שאל טל ומטר ,ממשיך עד "שמע קולנו" ,ולפני מתקופת תשרי ,זה יוצא לקראת סוף חודש כסלו.
סיום הברכה יאמר "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה ,כי אתה שומע
תפילת כל פה ,ברוך אתה ה' שומע תפילה" .גם אם כבר הזכיר שם ה' מה הסיבה שהתחלנו רק היום? מסבירים רבותינו (תענית י ).בגלל שחז"ל
בחתימת הברכה ,יסיים "למדני חוקיך" ויחזור ל"שמע קולנו" ,ויבקש על דאגו לעולים לרגל ,שהגיעו לירושלים בחג הסוכות ,וכשהם בדרך חזרה
הגשמים. לבית כבר ירדו עליהם גשמים .לכן חז"ל עיכבו את הבקשה הזו עד שיעברו
חמישה עשר ימים מהחג .לפי תנאי התחבורה באותם ימים ,נדרשו חמישה
אם כבר סיים ברכת "שמע קולנו" ,ועוד לא התחיל לומר "רצה ה' אלוקינו עשר יום להגיע מירושלים לנהר פרת ,גבול מדינת בבל ,זה היה המקום
בעמך ישראל" ,יאמר שם "ותן טל ומטר לברכה" .אם כבר התחיל "רצה" או המרוחק ביותר מירושלים שהגיעו ממנו עולי רגלים.
נזכר באחת הברכות אחר כך ,אפילו באמצע "אלוקי נצור" ,כל זמן שעדיין
לא אמר את ה"יהיו לרצון" האחרון שאחרי "אלוקי נצור" ,חוזר ל"ברך אמנם בזמננו אין לנו עולי רגלים ,אבל כותב הר"ן ,גם אחרי חורבן בית
עלינו" וממשיך משם והלאה על סדר הברכות .אבל מי שנזכר אחרי שאמר המקדש עדיין היו כאלה שמתאספים מכל התפוצות לעלות לרגל
את ה"יהיו לרצון" האחרון שאחרי "אלוקי נצור" ,כבר אין לו תקנה וצריך לירושלים ,לכן התקנה הזו נשארה במקומה ,שמתחילים לבקש גשמים רק
לחזור לראש התפילה. בז' בחשוון .כך דעת הרי"ף והרמב"ם .אמנם זה לא מוסכם ,דעת הרמב"ן
וכמה ראשונים שבזמן הזה שאין לנו בית מקדש מתחילים לומר "ברך
הגיע לאלוקי נצור עלינו" מיד אחרי שמיני עצרת ,אבל להלכה פוסק מרן השולחן ערוך (סימן
אדם שלא שאל טל ומטר ,ונזכר רק באמצע אלוקי נצור ,ובינתיים הגיע קיז ס"א) שמתחילים רק מז' בחשוון.
השליח צבור לקדיש או לקדושה ,אמנם בדרך כלל מותר לענות קדיש טעה או שכח
וקדושה באמצע אלוקי נצור ,אבל במקרה כזה לא יפסיק לענות קדיש
או קדושה ,כי אם יענה נמצא שגילה דעתו שסיים תפלתו לגמרי ,שהרי מי שטעה ואמר "ברכנו" במקום "ברך עלינו" ,או לבני אשכנז לא אמר "ותן
באמצע התפלה אסור לענות קדיש וקדושה ,ואם כן יצטרך לחזור לראש טל ומטר" ,מבואר בגמרא (ברכות כט ,).זה כמו שהוא החסיר ברכה אחת
התפלה בשביל שאלת טל ומטר .כך כותב השואל ומשיב (קמא ח"ג סי' קסט). מהתפילה .אם הוא כבר סיים את התפילה והגיע ל"יהיו לרצון" האחרון,
ואמנם יש חולקים בזה ,אבל פוסק מרן זצ"ל ,שב ואל תעשה עדיף ,וישתוק צריך לחזור ולהתפלל .כך פוסק הרמב"ם ומרן השולחן ערוך (סימן קיז ס"ד).
ויכוין לקדיש או לקדושה שאומר השליח ציבור ,ואחר כך יחזור לברך עלינו. מי שעדיין לא סיים את התפילה ,יש לו כמה הזדמנויות לתקן את המעוות.
ואם בכל זאת ענה קדיש או קדושה ,יחזור לראש התפלה ויהרהר בתנאי לא נוכל להרחיב בכל הפרטים ,אבל קודם כל ההזדמנות הראשונה היא
של נדבה" ,אם חייב אני לחזור תהיה תפלה זו לשם חובה ,ואם אינה חייב תוך כדי הברכה .אם אדם נזכר לפני שסיים את הברכה ,עוד לא אמר "ברוך
לחזור תהיה זו תפלת נדבה"( .ילקוט יוסף ח"א עמ' רנז סעיף יא .יביע אומר ח"ה
אתה ה' מברך השנים" ,מיד הוא מתקן ואומר "ברך עלינו" ,או לבני אשכנז
חאו"ח סי' יג אות ג .חזו"ע חנוכה עמ' רעא ס"ו).
"ותן טל ומטר לברכה" ,וממשיך את הברכה על הסדר .לנו הספרדים,
1
פינת ההלכה "חמש דקות למעשה" ,משודרת בימים א-ד בשעה 9:45ברדיו ’קול ברמה‘.
לקבלת השיעורים ,פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל,
הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(.
להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי050-6-304-305 :
בקישור https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :או סרקו את הברקוד.
בסיעתא דישמיא
יום ב’ ,ח’ חשוון תשפ”ז
ּומ ָטר לִ ְב ָרכָ ה :מה יעשה מי שמסופק אם אמר “ברך עלינו”?
וְ ֵתן ַטל ָ
שאלה:
שאלה מאוד מצויה בימים הללו :באמצע התפילה ,אדם מסופק האם אמר "ברך עלינו" או "ברכנו" ...האם צריך לתקן
או לחזור לראש התפילה?
תשובה:
הללו יש גם שבתות שבהן לא שואלים בהן טל ומטר ,אז השלושים יום לא התחלנו כאן בארץ ישראל לבקש על הגשמים .הספרדים אומרים "ברך
מלאים ,בכל זאת פוסק המשנה ברורה (שם ס"ק לז) ,ופוסק מרן זצ"ל ,שדי עלינו" במקום "ברכנו" ,והאשכנזים ,שאומרים כל השנה "ברך עלינו",
לנו בשלושים יום .אחרי שלושים יום ,אם אדם מסופק ,יש חזקה שהוא מוסיפים "ותן טל ומטר לברכה" .וכמו שלמדנו אתמול ,אדם שלא שאל
התפלל כהוגן. טל ומטר ,אמר "ברכנו" במקום "ברך עלינו" ,זה כמו שהחסיר ברכה אחת
מהתפילה .אם הוא נזכר באמצע התפילה ,יש לו כמה הזדמנויות לתקן את
תשעים פעם
המעוות ,אבל אם סיים את התפילה והגיע ל"יהיו לרצון" האחרון שאחרי
רק יש דרך שאדם יכול להרגיל את לשונו לשאול טל ומטר ,כך שגם בימים "אלוקי נצור" ,חוזר לראש התפילה .כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן קיז
הללו ,כשעוד לא עברו שלושים יום ,אם יתעורר אצלו ספק ,הוא לא יצטרך ס"ד).
לחזור.
מה עושה באמת מי שמסופק? זה מצוי מאוד :אדם מתחיל להתפלל
במסכת בבא קמא (כד ).יש לנו הלכה לגבי שור מועד :שור שנגח שלוש והראש שלו משוטט בכל קצוות תבל .חז"ל אומרים בירושלמי ,אנחנו
פעמים הופך להיות 'שור מועד' ,אם הוא הזיק ,הבעלים חייבים לשלם נזק צריכים להכיר טובה לראש שלנו ,שכשאנחנו מגיעים בתפילה ל"מודים",
שלם .אבל גם אם השור הזה ריחק נגיחותיו ,כלומר נגח שלוש פעמים אבל הוא כורע מעצמו ,הוא מתכופף מעצמו ...אז פתאום באמצע התפילה אדם
עם הפסקות ארוכות באמצע ,לא ברציפות ,הוא הופך להיות שור מועד. מוצא את עצמו שהוא לא יודע ,אמרתי "ברכנו" או "ברך עלינו"? הזכרתי
ואם ריחק נגיחותיו נעשה מועד ,כל שכן אם קירב נגיחותיו ,נגח שלוש "ותן טל ומטר" או לא הזכרתי?
פעמים בסמיכות ,פעם אחר פעם ,אז בוודאי הוא נעשה שור מועד לנגיחות.
אז קודם כל ,יעץ מרן זצ"ל ,שאדם קצת יגביה את הקול שלו כשהוא אומר
מכאן למד המהר"ם מרוטנבורג ,בדיוק באותה מידה :אם אדם ריחק "ברך עלינו" ,כמובן לא באופן שמפריע למתפללים אחרים ,וככה הוא יידע
נגיחותיו ,כלומר שאל גשמים שלושים יום ,במשך תשעים תפילות ,אז הוא בוודאות שהתפלל כהוגן .כך היה נוהג הרמב"ן.
כבר מורגל לומר את הנוסח החדש ,כל שכן אם הוא יקרב נגיחותיו ,כלומר
בבת אחת הוא יאמר תשעים פעם את הנוסח החדש ,אז יתרגל להתפלל
חזקה תוך שלושים יום
כהוגן ,ואם יהיה לו ספק ,לא יצטרך לחזור .מרן השולחן ערוך והרמ"א (סימן אבל זה מבואר בירושלמי ומובא בתוספות (ברכות יב ,):אדם שמסופק ,תוך
קיד ס"ט) פוסקים את הסברה הזו להלכה. שלושים יום ראשונים יש חזקה שהוא הזכיר את הנוסח שהוא רגיל בו.
כבר הרבה זמן הוא אומר "ברכנו" ,אז בתוך שלושים יום ראשונים הוא
לכן אם אדם יאמר היום או בימים הללו תשעים פעם ברציפות" :רופא חולי
מן הסתם אמר שוב "ברכנו" ,ולא הזכיר "ותן טל ומטר לברכה" .לכן הוא
עמו ישראל ,ברך עלינו" – זה לפי הנוסח שלנו הספרדים ,אז הוא ירגיל את
צריך לתקן את המעוות ב"שומע תפילה" ,ואם כבר התחיל "רצה" ונזכר עד
לשונו שכאשר מסתיימת ברכת "רופא חולי עמו ישראל" ,הוא ממשיך "ברך
"יהיו לרצון" האחרון ,חוזר ל"ברך עלינו" .ואם כבר סיים את התפילה ,חוזר
עלינו" .גם לפי נוסח האשכנזים ,מי שיאמר תשעים פעם ברציפות" :ואת
לראש .אנחנו דנים אותו כמו מי שבוודאות לא אמר "ברך עלינו".
כל מיני תבואתה לטובה ,ותן טל ומטר לברכה" ,אז הוא ירגיל את לשונו
להתפלל כמו שצריך בימות הגשמים .ואז ,במקרה שיתעורר אצלו ספק אבל אחרי שלושים יום מז' בחשון ,יש חזקה שאדם כבר הורגל לומר
האם האם הוא שאל טל ומטר ,סמוך לבו בטוח שהוא התפלל כהוגן ,ולא "ברך עלינו" ,לכן אם הוא מסופק – לא צריך לחזור .כך מבואר בבית יוסף
צריך לתקן ולא צריך לחזור ולהתפלל. ובשולחן ערוך (סימן קיד ס"ח) .ושימו לב :למרות שבמהלך השלושים יום
יום ג’ ,ט’ חשוון תשפ”ז
ימי בחירות :האם ההלכה מחייבת לקיים הבטחות בחירות?
שאלה:
בעוד כמה ימים יתקיימו הבחירות ,ואנחנו רואים שלטים ,פרסומים ,ראיונות ,והרבה מאוד הבטחות .לצערנו לא תמיד
ההבטחות הללו מתקיימות ...האם יש חובה הלכתית לקיים הבטחת בחירות?
תשובה:
חובה לקיים הבטחות? שוב אנחנו שומעים כל מיני הצהרות ,הבטחות והסכמים ,ובאמת הרבה
מאוד פעמים נתקלים בהפרת הבטחות ,במיוחד הבטחות בחירות .פתאום
בגמרא (בבא מציעא מט ).אומר רבי יוחנן" :דברים יש בהם משום מחוסרי
"דברים שרואים משם לא רואים מכאן" ,או שאדם אומר "הבטחתי אבל
אמנה" .כלומר ,אדם מבטיח איזה דבר לחבר שלו בדיבור ,בין אם זה דרך
לא הבטחתי לקיים" ...השאלה היא האם מבחינה הלכתית יש חובה לקיים
משא ומתן או עניינים אחרים ,ולא עשו על זה קניין ,זו הייתה רק הבטחה
הבטחות בחירות ,ובכלל ,זו שאלה שנוגעת לכל אחד מאיתנו :עד כמה יש
2
ניתן להאזין לכל פינות ההלכה ,תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | 0733-71-81-74
להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ ,בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | 055-672-83-36
בסיעתא דישמיא
שהמצוה הזו היא בכל הדורות ,לשמוע בקול החכמים שבאותו הדור ,כי בדיבור ,בכל זאת אדם חייב לעמוד בדיבורו" .איפת צדק והין צדק יהיה
דור דור ודורשיו ,ויפתח בדורו כשמואל בדורו .ואם אדם עובר על זה ,ולא לכם" – שיהיה הן שלך צדק ולאו שלך צדק .כשאתה אומר כן או לא ,אתה
שומע לגדולי התורה שבדורו ,הרי הוא מבטל מצות עשה ועובר על לא מתכוון לזה ואתה עומד בדיבורך.
תעשה .וכותב ספר החינוך ,עונשו גדול מאד ,כי זה העמוד החזק שהתורה
יש ראשונים שסוברים שזה חיוב מן התורה .וכותבים הרמב"ם ומרן
נשענת עליו .עד כדי כך.
השולחן ערוך בחושן משפט (סימן רד ס"ז) ,אם אדם לא עומד בדיבורו ,הוא
הוכח תוכיח ממחוסרי אמנה ,אין רוח חכמים נוחה הימנו .יותר מזה ,יש מקרים שרובצת
קללה על מי שלא עומד בדיבורו" .מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי
מעבר לזה ,אדם שיש בידו להרבות כבוד שמים ,להשפיע שיד התורה
דור הפלגה ,ומאנשי סדום ועמורה וממצרים בים ,הוא עתיד להיפרע ממי
תהיה על העליונה ,למנוע את הרמיסה של הדת ,של השבת ,של הכשרות,
שאינו עומד בדיבורו" (משנה בבא מציעא מד .).אם כן ,הדיבור של האדם ,מה
של בני הישיבות ,בודאי שהוא מחויב בזה מן הדין .רבותינו אמרו (סנהדרין
שהוא מסכם עם החבר שלו ,מחייב גם מבחינה הלכתית.
קג ,).על צדקיה שנאמר בו "ויעש הרע בעיני ה'" ,כיון שהיה בידו למחות
ולא מיחה .וחז"ל אומרים (שבת נד ,):כל שיש בידו למחות בכל העולם ואינו הבטחה מופרזת
מוחה – נתפס בעוון כל העולם .כי כל ישראל ערבים זה לזה .ומי שאינו
אבל איך אנחנו מתייחסים להבטחות בחירות? הרי כל מי שמצביע יודע
מוחה ,עובר על מצות עשה" ,הוכח תוכח את עמיתך ולא תשא עליו חטא".
שיש הבטחות שהן רק לצורכי בחירות .אחרי הבחירות פתאום אי אפשר
אם כן בהצבעה בבחירות ,יש מצות "הוכח תוכח את עמיתך".
לממש אותן" ,ההוא אמר ולא יעשה ודיבר ולא יקימנה" .אז מלכתחילה
לא תעמוד על דם רעך אדם לא כל כך סומך על הבטחות בחירות ,אז האם ההבטחה הזו מחייבת?
עוד מצווה אותנו התורה" ,לא תעמוד על דם רעך" .כותב רבינו יונה בספר בגמרא שם (בבא מציעא מט ,).יש משקל עד כמה מקבל ההבטחה באמת
שערי תשובה :הוזהרנו להשתדל בהצלת חברינו בעת צרתם .כמו אדם סומך על ההבטחה הזו .למשל ,אדם שהבטיח לחברו מתנה גדולה מאוד,
שרואה את חברו טובע בים ולא בא להציל אותו .או יודע שהחבר שלו עומד לא תמיד אדם בדעתו סומך על זה .לפעמים הוא רואה בזה הפלגה ,דבר
ליפול באיזה עסק ביש ,חייב להציל אותו ,זו מצות עשה" ,לא תעמוד על שלא יבוא לכלל ביצוע .בכזה אופן ,גם אם אותו אדם יחזור בו ,הוא לא
דם רעך" .בדיוק באותה מידה ,גם בסכנה רוחנית .אדם שיודע מה שעומד נחשב מחוסר אמנה כי מעולם לא ייחסנו משקל להבטחה שלו.
על הפרק ,איך יש כאלה שרוצים לעקור את הכל ,כמו לבן הארמי ,והוא
לעומת זאת ,אדם שמבטיח לחברו מתנה מועטת ,דבר הגיוני ומתקבל על
יכול להציל בהצבעה שלו בבחירות ,אבל הוא נמנע ,יש בזה משום "לא
הדעת ,והחבר הזה מאמין בלב שלם ,הוא סומך על ההבטחה – המבטיח
תעמוד על דם רעך".
חייב לעמוד בדיבורו .כך פוסק מרן השולחן ערוך בחושן משפט (סימן רד
מצות קידוש ה' ס"ז) .וכמו שהזכרנו ,יש אומרים שיש בזה ביטול מצוות עשה" ,הין צדק
יהיה לכם" .ואם האדם הזה מעולם לא התכוון לעמוד בדיבורו ,יש בזה גם
אבל מעל הכל ,התורה מצווה אותנו ''ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי
איסור של אחד בפה ואחד בלב ,ויש אומרים גם איסור "מדבר שקר תרחק".
בתוך בני ישראל" .זה איסור לא תעשה ,לא לחלל את שם קודשו של
הקב"ה ,וגם מצות עשה לקדש את שמו .זו תכלית הבריאה .כותב רבינו לפי זה ,גם במה שנוגע להבטחות בחירות :יש הבטחות מופלגות שאדם לא
יונה בספר שערי תשובה ,כל היצורים נבראו ,כדי לקדש את ה' ,כל הנקרא סומך עליהן כל כך ,אבל יש הבטחות מרכזיות והגיוניות שאדם לא מעלה
בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. בדעתו שיפרו אותן .הפרת הבטחות כאלה יש בוודאות משום מחוסרי
אמנה" .שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב" .זו חובה שנוגעת
מצד שני – עוון חילול ה' אין לו כפרה עולמית ,כמו שאומרים חז"ל (יומא
לכולנו ,לא רק לפוליטיקאים כמובן.
פו .).ואין הבדל בזה בין שוגג למזיד ,הרי אין מקיפין בחילול ה' ,אחד שוגג
ואחד מזיד (קידושין מ .).וכל אחד מבין ,אם חלילה משנאי התורה ישאו אבל יש לנו הבטחה שבוודאי לעולם תתקיים ,וזו ההבטחה של הקב"ה,
ראש ,וירד כח התורה וכוחם של גדולי ישראל ,איזה חילול ה' יש בזה. כי "לא תישכח מפי זרעו" ,וברוך שומר הבטחתו לישראל" ,לא איש אל
אבל אם נזכה ויתקדש שם שמים על ידינו ,זו מצות "ונקדשתי בתוך בני ויכזב ובן אדם ויתנחם" .רק אנחנו צריכים לעשות את החובה שמוטלת
ישראל". עלינו ,לשנס מותניים במערכה הגורלית הזו לקיום התורה ,כפי הוראתם
של גדולי ישראל.
לשם יחוד
לכן היה אומר מרן זצ"ל ,ביום הבחירות ,להשכים קום ,להתפלל מוקדם,
ככל אשר יורוך
כמו שהוא נהג בעצמו ,להצביע מיד אחרי התפילה .ולפני כן כל אחד מרן זצ"ל היה רגיל לומר שהבחירות הן לא רק זכות דמוקרטית ,אלא
מאיתנו יאמר – לא בשביל פלוני ולא לשם אלמוני ,אלא לשם יחוד קודשא בעיקר חובה הלכתית ,כי כל גופי התורה תלויים בהצבעה בבחירות .לכן
בריך הוא ושכינתיה .לכבוד התורה ולומדיה ,ולכבוד מורשתו של מרן ,שלא אין מי שיכול להורות לעצמו היתר להימנע או להתרשל .ויש כמה וכמה
יכבה נרו לעולם ועד. מצוות שאנחנו זוכים לקיים בהצבעה לחיזוק התורה.
והורה מרן ,שמבטלים לימוד תורה כדי לפעול ולהפעיל ,עת לעשות לה' בראש ובראשונה ,החובה לציית לחכמי ישראל .אלו שתי מצוות בתורה,
הפרו תורתך .ואפילו אבל ל"ע תוך שבעה ,צריך לצאת מביתו עם נעלי בד מצות עשה ומצות לא תעשה .ושמרת לעשות ככל אשר יורוך ,לא תסור
או גומי ,כדי להצביע לחיזוק התורה ,ויהיה בזה עילוי נשמה לנפטר .וכך כל מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל .דורשים חז"ל כמו שמביא רש"י שם
היום כולו קודש לה' ,מי שיש לו רכב ,יש לו פרשים ,יעבור ממקום למקום -אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ,ועל שמאל שהוא ימין .גם אם
להביא אנשים לקלפיות .בנערינו ובזקנינו נלך ,כי חג ה' לנו .וברוך המקדש יש לך דעה מגובשת .גם אם ברור לך בדיוק להיפך ,בכל זאת לא תסור מן
שמו ברבים. הדבר אשר יגידו לך.
ומפורש בשאלתות דרב אחאי גאון ,וכך כותב ספר החינוך (מצוה תצה),
3
לקבלת העלון בכל שבוע ,הערות ושליחת שאלות לתכנית:
alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305
בסיעתא דישמיא
יום ד’ ,י’ חשוון תשפ”ז
ִמנְ ִעי קֹולֵ ְך ִמ ֶבּכִ י וְ ֵעינַ יִ ְך ִמ ִד ְּמ ָעה :התפילה על קבר רחל אמנו
שאלה:
י"א מר-חשון ,הילולת אמנו רחל ,רבים יפקדו את קברה ויתפללו לישועת עם ישראל .וזו הזדמנות ללמוד על החשיבות
המיוחדת שיש בתפילה בקבר רחל.
תשובה:
חורבן בית המקדש הראשון ,והקב"ה לא מקבל את התפילה שלהם .באותה הילולת רחל אמנו ,שאנחנו כל כך זקוקים לתפילות שלה בימים הללו,
שעה קפצה רחל אמנו ואמרה :ריבונו של עולם ,גלוי וידוע לפניך שיעקב "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים ,רחל מבכה על בניה מאנה להנחם"
עבדך אהב אותי אהבה יתרה ,ועבד בשבילי שבע שנים .וכשראיתי שאבא (ירמיה לא ,יד) .הזכרנו בכמה הזדמנויות את המקור לביקור בקברי צדיקים,
שלי ,לבן ,רוצה להחליף אותי באחותי ,ולתת ליעקב את לאה במקומי, מה שכתוב בפרשת המרגלים" ,ויעלו בנגב ויבא עד חברון" .אומרים חז"ל
נתתי לו סימנים כדי שיכיר ,שאבא שלי לא יוכל להחליף אותי באחותי. (סוטה לד ,):מלמד שפרש כלב מעצת המרגלים ,והלך להשתטח על קברי
אבל לבסוף חזרתי בי וריחמתי על אחותי ,שלא תצא לחרפה ,ומסרתי לה אבות .אמר להם :אבותיי ,בקשו עליי רחמים שאנצל מעצת המרגלים .זה
את הסימנים שנתתי לבעלי .אומרת רחל לקב"ה :ומה אני ,שאני בשר ודם, המקור לביקור בקברי צדיקים .אבל מבין כל קברי האבות ,אנחנו מוצאים
עפר ואפר ,לא קינאתי לצרה שלי ולא הוצאתי אותה לבושה ולחרפה ,אתה, זכות מיוחדת במינה בתפילה אצל רחל אמנו.
מלך חי וקיים ,מפני מה הגלית את בניי ונהרגו בחרב ,ועשו אויבים בהם
עד היום הזה
כרצונם? אומרים חז"ל במדרש :מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר,
בשבילך רחל ,אני מחזיר את ישראל למקומם. יעקב אבינו אמר ליוסף הצדיק ,לא יהא בלבך עליי על כך שקברתי את אמא
שלך על אם הדרך ,בדרך אפרת היא בית לחם ,כי ככה ציווה אותי הקב"ה,
היו נכונים ליום השלישי היות והיה גלוי וידוע לפניו שעתיד בית המקדש להיחרב ,וכאשר בניו יגלו
ואנחנו בטוחים שגם היום רחל אמנו לא תנוח ולא תשקוט .אנחנו בימים בין אומות העולם ,עוברים דרך המקום הזה ,ומחבקים קבורת רחל ,והיא
משמעותיים וגורליים מאוד לעם ישראל ולעולם התורה .התורה נמצאת עומדת ואומרת ,ריבונו של עולם ,שמע קול בכייתי ורחם על בניי .ומיד
בסכנה ,זו לא הפלגה ולא הגזמה ,כולנו שומעים ,יש כאלה שרוצים לעקור הקב"ה שומע תפילתה" ,יש תקוה לאחריתך ...ושבו בנים לגבולם" .כך
את הכל! נותרו לנו כמה ימים להיחלץ חושים ,לפעול ולהשפיע אצל אומרים חז"ל בפסיקתא .לכן התפילה על קבר רחל יש בה מעלה מיוחדת
הקרובים והחברים והידידים .זו לא פוליטיקה ,זו לא רק זכות דמוקרטית, במינה.
אלא זו מצווה שכל המצוות תלויות בה.
מי היה הראשון שהתפלל בקבר רחל? בספר הישר מובא שזה היה יוסף
דבורה הנביאה בשירת דבורה ,מקללת בשם מלאך ה' את יושבי מרוז, הצדיק .בזמן שהורידו אותו מצרימה ,עברו בדרך ליד המצבה של רחל,
שבזמן המלחמה מול סיסרא ,לא באו לסייע לברק בן אבינועם :אֹורּו ויוסף בכה והתפלל שם .כך גם בזמן שעם ישראל יצאו לגלות ,אחרי חורבן
ֵמרֹוז ָא ַמר ַמלְ ַאְך אדוני ,אֹרּו ָארֹור י ְֹׁש ֶב ָיהּ ,כִ י ֹלֽ א ָבאּו לְ ֶעזְ ַרת ה' ,לְ ֶעזְ ַרת ה' הבית הראשון ,התחננו על קבר רחל.
ּבֹורים (שופטים ה ,כג) .ואפילו שכבר ניצח ברק בן אבינועם ,דבורה כבר ַּבּגִ ִ
אבל עד עצם היום הזה .הרי התורה אומרת "ויצב יעקב מצבה על קברתה,
משוררת לה' .אבל זה דבר חמור מאוד כאשר לא באים לעזרת ה' בגיבורים.
היא מצבת קבורת רחל עד היום" .כותב הזוהר הקדוש בפרשת וישלח,
כל שכן ,כאשר אנחנו עדיין בעיצומה של המלחמה ...אין מי שלא מבין את
יעקב אבינו הניח מצבה על קברה של רחל כדי שלא יתכסה ,ועם ישראל
המשמעות ,מה יתרחש חס ושלום אם לא נפעל להציל מה שאפשר להציל.
יוכלו להתפלל שם בכל הגלויות ובכל הצרות ,עד היום – "היום" בה"א
לכן ,לא נשאר שלוים ,לא נשב שאננים' ,היו נכונים ליום השלישי' ,לבוא הידיעה ,עד היום הגדול של תחיית המתים.
ולחזק את התורה לפי ההוראה של גדולי ישראל .גם אם יש טענות ומענות,
ויותר מזה ,כותב הגאון מוילנא בביאורים לתיקוני הזוהר ,בזמן שאין
אנחנו לא עושים את זה לכבוד פלוני או לשם אלמוני ,אלא רק לשם יחוד
צדיקים בדור והשכינה לא מוצאת מקום לנוח ,אז היא שורה על הצדיקים
קודשא בריך הוא ושכינתיה ,לכבוד התורה ולומדיה ,לכבודו של מרן זצ"ל.
ישני עפר ,ועיקר המשכן שלה בקבר רחל אמנו.
ובזכות רחל אמנו נזכה לראות בישועת ה' ,ובהרמת קרן התורה וקרן
ישראל" .ויש תקוה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם" ,אכי"ר. בשבילך רחל
חז"ל במדרש איכה מתארים איך האבות הקדושים התפללו כדי למנוע את
4
שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה":
פינת ההלכה | יום חמישי בשעה 13:45 חמש דקות למעשה | ימים א-ד בשעה 9:45
מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה 11:00עד 12:00 אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה 21:00עד 22:00
