gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעינות הלוי · Mayanois Halevi — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: מעינות הלוי · Mayanois Halevi

שבוע: לך לך (2026-10-19)

מעינות הלוי · Mayanois Halevi — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ומכ"ק מרן רבינו 'בעל מחשבת הלוי' זצוק"ל‬ ‫ומכ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫פר' לך לך תשפ"ז‬ ‫גליון א' – תקצ"א‬ ‫ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה‬ ‫(יב‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫וברש"י הביא מאמרם ז"ל (פסחים קיז ע"ב)‪ ,‬ואעשך לגוי גדול ‪ -‬זה‬ ‫שאומרים אלקי אברהם‪ ,‬ואברכך ‪ -‬זה שאומרים אלקי יצחק‪,‬‬ ‫ואגדלה שמך ‪ -‬זה שאומרים אלקי יעקב‪ ,‬יכול יהיו חותמין בכולן‪,‬‬ ‫תלמוד לומר‪ ,‬והיה ברכה‪ ,‬בך חותמין ולא בהם‪ - .‬פירושו על פי‬ ‫פשוטו‪' ,‬יכול יהיו חותמין בכולן'‪ ,‬היינו שיחתמו ברכה ראשונה‬ ‫שבשמונה עשרה‪ ,‬ברוך אתה ה' מגן אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬תלמוד‬ ‫לומר‪' ,‬בך חותמין' ‪ -‬מגן אברהם דייקא‪ ,‬ולא ביצחק ויעקב‪.‬‬ ‫ונראה בעניי לפ רש 'יכול יהיו חותמין בכולן' דקאי על ג' ברכות‬ ‫ראשונות שבשמונה עשרה‪ ,‬דהנה איתא בספה"ק (עי' גבורות ה'‬ ‫למהר"ל סוף פמ"ד) דברכה ראשונה שבשמו"ע כנגד אברהם‪ ,‬ברכה‬ ‫שניה 'אתה גיבור' כנגד יצחק‪ ,‬מדת גבורה‪ ,‬פחד יצחק‪[ ,‬וגם‬ ‫שחתימת הברכה 'מחיה מתים' מרומז על בחינת תחיית המתים‬ ‫שהיתה ביצחק בשעת העקידה]‪ ,‬והברכה השלישית 'אתה קדוש‬ ‫וכו' וקדושים בכל יום יהללוך סלה' כנגד יעקב‪ ,‬דכתיב ביה (מח‪ ,‬ב)‬ ‫וישב ישראל על המטה‪ ,‬וברש"י ‪ -‬מלמד שהיתה מיטתו שלמה‪,‬‬ ‫דהיינו בחי' קדושים [ועי' בסידור היעב"ץ בשם שבולי הלקט]‪.‬‬ ‫ויתפרש 'יכול יהו חותמין בכולן'‪ ,‬שבברכה שניה המכוונת כנגד‬ ‫יצחק‪ ,‬יחתמו 'מגן יצחק'‪ ,‬ובברכה שלישית המכוונת כנגד יעקב‬ ‫יחתמו 'מגן יעקב'‪ .‬תלמוד לומר‪ ,‬והיה ברכה ‪ -‬בך חותמין ולא בהם‪.‬‬ ‫*‬ ‫וטעם הדבר נראה‪ ,‬כי חביב היה ביותר אברהם אבינו לפני‬ ‫הקב"ה‪ ,‬וכמו שמצינו שקראו (ישעי' מא‪ ,‬ח) אברהם אוהבי‪ ,‬שהוא‬ ‫היה הראשון שהכיר את בוראו וביגיעת עצמו בלי שום סיוע‪,‬‬ ‫וכדרשתם (במדב"ר יט‪ ,‬א) מי יתן טהור מטמא (איוב יד‪ ,‬ד) זה אברהם‬ ‫בן תרח‪ .‬וכן אמרו (עבודה זרה ט ע"א) שני אלפים תורה מאימת וכו'‪,‬‬ ‫ב‬ ‫וגמירי דאברהם בההיא שעתא בר חמשין ותרתי הוה ‪ -‬שעד שנת‬ ‫חמשים ושנים לאברהם היו שני אלפים תוהו בעולם‪ ,‬ולא קדמו‬ ‫שום אדם בהכרת הבורא יתברך‪ .‬ועבודת השם שלו היתה להכין‬ ‫ולסלול דרך עבודת ה' לדורות הבאים‪ .‬ולכן אברהם אהוב כל כך‬ ‫לפני הקב"ה עד שכינהו 'אברהם אוהבי'‪ ,‬כי הוא דוגמא לעולם‬ ‫כולו שיכול האדם לעלות עצמו מעומק הגשמי לדרגא עילאית‪.‬‬ ‫אבל יצחק ויעקב ושנים עשר שבטי י'ה הורתם ולידתם כבר‬ ‫היתה בקדושה עילאה מאד‪ ,‬ועבודת השם שלהם סלולה היתה‬ ‫כבר מאברהם אביהם‪.‬‬ ‫והיינו טעמא 'בך חותמין ולא בהם'‪ ,‬שרק בברכה הראשונה‬ ‫המכוונת כנגד אברהם‪ ,‬חתמינן 'מגן אברהם'‪ ,‬כי ממנו נלמד‬ ‫[תשל"ח]‬ ‫ונעשה היסוד לעבודת השם‪.‬‬ ‫לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר‬ ‫אראך (יב‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫יש לדקדק דלכאורה נקט הקרא היפך הסדר‪ ,‬דהיה לו לומר‪,‬‬ ‫לך לך מבית אביך ברישא‪ ,‬ורק אח"כ מארצך וממולדתך‪.‬‬ ‫ונראה לומר דקרא נקט לפי הדרך של מן הקל אל הקשה‪,‬‬ ‫דהנה ידוע שעל אף שהאדם מושפע ע"י אנשי מקומו וסביבתו‪,‬‬ ‫אבל הבית הוא המשפיע הגדול ביותר על הבנים‪ ,‬עד שהשפעת‬ ‫החוץ קטנה לעומתו‪ .‬ולפיכך כשצריך האדם להתנתק‬ ‫במחשבתו ממה שהושפע בעבר‪ ,‬עליו לילך בתחילה מן הקל אל‬ ‫הקשה‪ .‬על כן הורהו הקב"ה והקדים ‪ -‬לך לך 'מארצך‬ ‫וממולדתך'‪ ,‬הקל תחילה‪ ,‬שינתק עצמו מהשפעות חוץ‪ ,‬ואחר כך‬ ‫'מבית אביך' שהיא קשה ביותר‪ ,‬גם משם ינתק עצמו‪.‬‬ ‫ובזה יבואר נמי הפסוק שהסמיכו במדרש הכא (ב"ר לט‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך (תהלים מה‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫יען גם בפסוק זה הקדים והזכיר 'שכחי עמך'‪ ,‬שהיא השכחה‬ ‫מההשפעה החיצונית והסביבה‪ ,‬ורק אח"כ 'ובית אביך' ‪ -‬השכחה‬ ‫(מתוך הצוואה הק')‬ ‫[תשד"מ]‬ ‫מההשפעה הפנימית של 'בית אביך'‪.‬‬ ‫ג‬ ‫אתה הוא ה' האלקים אשר בחרת באברם‬ ‫אמרו חכז"ל במדרש (ב"ר פר' י"ב ט) א"ר יהושע בן קרחה‪ ,‬בהבראם‪ ,‬באברהם‪ ,‬בזכותו של אברהם‪ ,‬רבי עזריה אמר על הדא‬ ‫דרבי יהושע בן קרחה‪ ,‬אתה הוא ה' לבדך אתה עשית וגו' וכל אשר בהם (נחמיה ט')‪ ,‬כל האונקים הזה בשביל מה‪ ,‬בשביל אתה‬ ‫הוא ה' האלקים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ועוד איתא במדרש (שם יד ו) עה"פ וייצר ה"א את האדם‪ ,‬בזכותו של אברהם‪ ,‬א"ר לוי‪ ,‬האדם הגדול בענקים זה אברהם‪,‬‬ ‫למה קורא אותו גדול‪ ,‬שהיה ראוי להבראות קודם לאדם הראשון‪ ,‬אלא אמר הקב"ה‪ ,‬שמא יקלקל ואין מי שיבא לתקן תחתיו‪,‬‬ ‫אלא הרי אני בורא את האדם תחלה‪ ,‬שאם יקלקל יבא אברהם ויתקן תחתיו‪ ,‬ע"כ‪ — .‬היוצא מדבריהם‪ ,‬שכל העולם לא נברא‬ ‫אלא בזכותו ובעבורו‪ ,‬והוא הי' ראוי להבראות קודם אדם הראשון‪.‬‬ ‫ועוד אמרו חז"ל (ש"ר כח א) עה"פ ומשה עלה אל האלקים‪ ,‬שבמתן תורה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה‪ ,‬עשה בו‬ ‫הקב"ה קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם‪ ,‬אמר להם הקב"ה‪ ,‬אי אתם מתביישין הימנו‪ ,‬לא זהו שירדתם אצלו‬ ‫ואכלתם בביתו‪ ,‬אמר הקב"ה למשה לא נתנה לך תורה אלא בזכות אברהם‪ ,‬שנא' (תהלים ס"ח י"ט) לקחת מתנות באדם‪ ,‬ואין‬ ‫אדם האמור כאן אלא אברהם‪ ,‬שנא' (יהושע י"ד) האדם הגדול בענקים‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וכל זה טעמא בעי‪ ,‬איך זכה אברהם אבינו ע"ה לזה שכל כך גדלה חיבתו ואהבתו של הקב"ה אליו מה שלא זכה שום נברא‪— .‬‬ ‫ובאיזה כח זכה אברהם אבינו ע"ה שכל העולם לא נברא אלא בזכותו ובע בורו‪ ,‬יותר מכל היצורים‪ ,‬אפי' ממשה רבינו ע"ה‪ ,‬שעליו‬ ‫אמרו חכז"ל שם שלא שלטה בריה מלמעלן כשם ששלט משה‪ ,‬ובכל זאת הי' נצרך שיהיו קלסטירין של פניו דומה לאברהם‪.‬‬ ‫וי"ל דהנה תכלית הבריאה היתה‪ ,‬שיכירו וידעו כל יושבי תבל כי ה' הוא האלקים‪ ,‬והיה ה' למלך על כל הארץ‪ ,‬ומיד בשעת‬ ‫בריאת העולם כשנעשה כל הבריאה כפי רצון הבורא ב"ה פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו כדאיתא‬ ‫במס' חולין (דף ס'‪ ,).‬שכל מעשה הבריאה תכיר בו ית"ש שהוא בראם‪ ,‬והקב"ה ישמח בהם‪.‬‬ ‫והנה דבר זה שכל הברואים יכירו את ה' וימליכוהו‪ ,‬לא נתקיים רק בדורו של אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬לא לפניו ולא לאחריו‪ .‬כי‬ ‫אברהם אבינו היה הולך ומשוטט בכל הארץ‪ ,‬ומפרסם לכל בן תמותה שיש אלוקים שופטים בארץ‪ ,‬הוא אשר בראם‪ ,‬והוא‬ ‫אשר מנהיגם ומפרנסם בכל יום ויום‪ — .‬והי' כוחו של אברהם אבינו רב מאוד שיוכל להשפיע הרבה על אחרים‪ ,‬כמו שמצינו‬ ‫בדברי חז"ל (ב"ב ט"ז‪ ):‬אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם‪ ,‬שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא‪ ,‬ובשעה שנפטר אברהם‬ ‫אבינו מן העולם תלאה הקב"ה בגלגל חמה‪ ,‬ע"כ‪ .‬ובכוחו זה השפיע על כל בני דורו עד שנהפכו כולם למאמינים בה'‪.‬‬ ‫והנה במעשיו אלו לפרסם את שמו ית'‪ ,‬התחיל כבר במקום מולדתו באור כשדים‪ ,‬ובעיקר כשמסר שם נפשו על קידוש‬ ‫שמו ית' ונעשה לו הנס הגדול שיצא חי וקיים מכבשן האש שבאור כשדים לעיני כולם ולא שלט בו האש כלל‪ ,‬או אז כל האומות‬ ‫שעמדו שם הודו והמליכו‪ ,‬כי לה' הארץ‪ — .‬ואחר כך כשנסע משם לחרן ומשם לארץ ישראל‪ ,‬בכל מקום בואו‪ ,‬לא פסק‬ ‫מלהודיע וללמד לכל הגוים‪ ,‬כי יש מי שאמר והיה העולם‪ ,‬ויש מנהיג לבירה‪ — .‬וכן זכה שעל ידי ביאתו והופעתו במצרים‬ ‫ובפלשתים‪ ,‬נתקדש שם שמים על ידו כידוע‪ ,‬וגם זה הוסיף לפרסום שמו ית'‪ — .‬ואחר כך כשנטע אשל בבאר שבע‪ ,‬אשר‬ ‫עשרות בשנים הכריז משם וקרא בקול לכל עובר ושב‪ ,‬כי ה' הוא א־ל עולם‪ ,‬עד שהכירו כל העולם כולו במלכות שד"י‪.‬‬ ‫וכן אמרו חכז"ל בספרי (פר' האזינו ח) עה"פ יבוננהו‪ ,‬וז"ל‪ ,‬עד שלא בא אבינו אברהם לעולם כביכול‪ ,‬לא היה הקב"ה מלך‬ ‫אלא על השמים בלבד‪ ,‬שנא' (בראשית כ"ד ז') ה' אלקי השמים אשר לקחני‪ ,‬אבל משבא אבינו אברהם לעולם המליכו על השמים‬ ‫ועל הארץ כענין שנאמר שם‪ ,‬ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ‪ ,‬והובא ברש"י עה"פ (בראשית כ"ד ז') ה' אלקי השמים‬ ‫אשר לקחני וגו'‪ ,‬עיי"ש‪ — .‬הרי שזכה אברהם אבינו בחייו ע"ה להמליך את הקב"ה בכל קצות הארץ‪ ,‬וכל מלכי מזרח ומערב‬ ‫עמדו תחת השפעתו‪ ,‬כדאיתא במס' ב"ב (דף צ"א‪ , ).‬אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם‪ ,‬עמדו כל גדולי אומות העולם‬ ‫בשורה‪ ,‬ואמרו‪ ,‬אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבדה קברניטה‪.‬‬ ‫וזהו הכוונה במקרא בפרשתן והיית לאב המון גוים‪ ,‬ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים‬ ‫נתתיך וגו'‪ ,‬שבתחלה שלא היה אב אלא לארם שהוא מקומו ועכשיו אב לכל העולם‪ ,‬כמו שפרש"י‪ ,‬דהיינו שבתחילה השפיע‬ ‫רק על בני ארם להכיר במלכות שד"י‪ ,‬ואחר כך נעשה אב לכל העולם‪ ,‬כי הכניס ההכרה שה' הוא האלקים בלבות כל בני האדם‬ ‫[תשע"א]‬ ‫אשר תחת השמים וכל העולם הכירו וידעו כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪ ‬יגיעה ועמל התורה ‪‬‬ ‫עובדות ממכתב מרן זי"ע על מרן החזון איש זיע"א‬ ‫(לרגל יומא דהילולא י"ד חשון)‬ ‫‪ ‬בתוך שיחות מרובות של מרן החזון איש זי"ע אתי בענינים אלה [דרכי הלימוד]‪ ,‬אמר‬ ‫לי פעם‪ ,‬ת"ח נקרא מי שיכול ללמוד ארבעים דפים ביום אחד‪ ,‬ודף אחד בארבעים יום‪.‬‬ ‫‪ ‬רגיל היה לומר לי כשהיה איזה דבר מוקשה בהלכה‪" :‬נו‪ ,‬איז מאן אויף א נאכט" [נו‬ ‫ערים כל הלילה]‪ ,‬כי איך אעלה על ערש יצועי ‪ -‬עד אמצא מקום בינה בתורת ה' השלימה‪.‬‬ ‫ודבר זה שמעתי ממנו הרבה פעמים‪.‬‬ ‫‪ ‬אמר לי‪ ,‬שאינו מעלה חידו ש על הכתב במושכל ראשון רק אחרי התבוננות זמן רב‪,‬‬ ‫ואחר שמנקהו מכל דופי‪.‬‬ ‫‪ ‬אמר לי הגאון ר' שמואל גריינימן זצ"ל‪ ,‬שכשהיה החזון איש בביתו זמן רב – למד פרק‬ ‫קמא דמקוואות במשך חצי שנה בעיון‪.‬‬ ‫‪ ‬שאלתיו פעם מי הם רבותיו‪ ,‬והשיב בשחוק‪ ,‬כי לא למד אפילו בישיבה קטנה‪ ,‬והיות‬ ‫כ י אהב בימי עלומיו טור בית יוסף ושו"ע‪ ,‬אמרו עליו חבריו שהוא יהיה מלמד‪ ,‬ונו – נעשיתי‬ ‫מלמד‪ ...‬הוסיף בשחוק‪ ,‬ואמר אז‪ :‬גם החפץ חיים זי"ע לא למד בישיבה קטנה‪...‬‬ ‫פעם באתי לביתו ומצאתיו כדרכו מונח על ספסל פשוט ופניו אל הקיר‪ ,‬ונראה היה‬ ‫‪‬‬ ‫ישן‪ ,‬לא הזיז אבר ועיניו סתומות‪ .‬חיכיתי כמו חצי שעה‪ ,‬אחר כך הרגיש בי‪ .‬אמרתי שלא‬ ‫רציתי להפריע לרבינו בשנתו‪ ,‬והשיב לי כמעט בהקפדה שלא ישן כלל וכלל‪ .‬כנראה‬ ‫שמחשבותיו היו משוטטות ברום שמים או בעמק הלכה‪ ,‬עד שלא הרגיש בעומד אצלו‪.‬‬ ‫‪ ‬זמן קצר לאחר פטירת מרן זי"ע ‪ -‬באו אל ביתי שלשה גאונים ממשפחתו ג"א – הגאון‬ ‫הג' ר' מאיר קרליץ זצ"ל – והגאון ר' שמואל גריינימן זצ"ל והגאון ר' ראובן פיין זצ"ל ומענה‬ ‫בפיהם‪ ,‬היות כי מרן החזון איש זי"ע – סמך על הוראתי לענ"ד – רצונם לסדר לפני ירושתו‬ ‫ואז עמד ראשון הגר"מ ז"ל ואמר שלאחי הגדול לא הי' אפי' ש"ס עצמי – ולמד כל ימיו בש"ס‬ ‫שלי [דפוס וארשאו] – והיות שכ' שם חידושים יקרים על גליון הש"ס – הריני מבקש הש"ס‬ ‫בחזרה‪.‬‬ ‫"כי עיקר התקשרות אל הצדיקים ללכת בדרכיהם הטובים וללמוד תורתם" [שו"ת חלק יא‪ ,‬סימן ערב]‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אגרות הלוי‬ ‫יהדות החרדית בארה"ב | תורת ארץ ישראל‬ ‫אגרת שלומים שכתב מרן זי"ע בעת שהותו בארה"ב להרב נתן בנימין לוי זצ"ל‬ ‫(מופיע לרגל יום היארצייט הראשון ‪ -‬י"ב חשון)‬ ‫‪ -‬לב הרב הומה אל ידידו תלמידו ‪-‬‬ ‫• תלמידי ידידיי החקוקים מאד במורשי לבי‪ • .‬התורה קבועה יותר באה"ק‪.‬‬ ‫ב"ה‬ ‫כבוד תלמידי יקירי אהובי‪ ,‬מאד נעלה‪ ,‬גדול בתורה ויראה‬ ‫ר' נתן בנימין הלוי‪ ...‬ה' עליכם יחי'‪.‬‬ ‫אחדשה"ט באהבה רבה‪.‬‬ ‫יקרתך קבלתי זה שבועות מספר‪ ,‬ושמחתי מאד בתוכנו‪ ,‬רצוף אהבת‬ ‫תלמיד אל רבו‪ ,‬וכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם‪ ,1‬לב הרב הומה אל‬ ‫ידידו תלמידו‪ ,‬ולראות אותו מעושר ומאושר בכל דרכיו ועניניו‪.‬‬ ‫‪...‬מצפים לשוב בקרב השבועות הבעל"ט אל מכונינו וגבולינו הראשון‪,‬‬ ‫ולעבוד את ה' ב"ה ‪ -‬באה"ק [בארץ הקודש] מתוך שלום ושלוה והרחבת‬ ‫הדעת ‪ -‬שכם אחד עם כל תלמידי ידידיי החקוקים מאד במורשי לבי‪ .‬כמובן‬ ‫עדיין א"א לי לקבוע בפרטות יום השיבה בעזה"י‪ ,‬אבל אני בעצמי מקוה‬ ‫שהימים עוד לא רחוקים כ"כ‪.‬‬ ‫החיים בא"י מאושרים יותר מבפה‪ ,‬אעפ"י שפה שטח נרחב וגדול של‬ ‫חינוך וכו'‪ ,‬אבל באר"י האדם שקט יותר ושמח יותר‪ ,‬כי דרכי החיים פה‬ ‫מיגעים ומעייפים את האדם יותר‪ ,‬אעפ"י שלאידך גיסא נמצאו פה מעלות‬ ‫הרבה‪ ,‬התורה קבועה יותר באה"ק‪.‬‬ ‫מתגדלים כעת פה רבבות תשב"ר‪ ,‬ויש לחכות ולקוות אל ה'‪ ,‬אם יהיו‬ ‫מכולם גם בחורי חמד‪ ,‬כי אז תחול הטבה גדולה במצב היהדות‪.‬‬ ‫הישיבות פה לוחמות לא פחות מבא"י ואולי עוד יותר‪ ,‬כי הוצאות‬ ‫החיים הם פי שנים ושלש נגד א"י‪.‬‬ ‫אקוה כי החיים והשלום בארמונך‪ ,‬תזכה לשבת בית עם זוגתך תחי'‪,‬‬ ‫במנוחה שלוה השקט ובטח‪ ,‬כאשר עם לבבך היקר‪ ,‬וכאות נפש רבך אוהבך‪.‬‬ ‫מצפה לראות כולכם מתוך שמחה‬ ‫שמואל הלוי ואזנר‬ ‫‪ 1‬משלי כז‪ ,‬יט‪.‬‬ ‫ו‬ ‫אורינשטיין בישועת יעקב (או"ח סי' תכ"ו) דדעתו‬ ‫קידש את הלבנה ולא נסתכל בה קודם‬ ‫להלכה דמותר לברך עד ט"ו מע"ל משעת המולד‬ ‫האם מעכב‬ ‫והיינו דלפעמים גם ליל ט"ז בכלל‪.‬‬ ‫ואשר שאל בענין קדוש לבנה שברך ולא הסתכל‬ ‫איברא‪ ,‬לענין לברך מתוך הספר מכח ספק ברכות‬ ‫קודם על הלבנה‪ ,‬ע"פ המבואר או"ח סי' תכ"ו אם‬ ‫הביא ג"כ בשם הגאון יעב"ץ כנ"ל‪ ,‬וכ' דע"ז סמך‬ ‫עלתה לו הברכה‪.‬‬ ‫גדול אחד בדור שלפנינו אשר שת עצות בנפשו‬ ‫לפי דעתי פשוט דיצא‪ ,‬דהרואה לבנה בחידושה‬ ‫לקדש הלבנה ביום ט"ז שלמד הלכה זו בש"ס וכיון‬ ‫היינו שידע שנתחדשה‪ ,‬וכיון שבעינן זורחת מאיר‬ ‫לצאת ידי חובת הברכה אם הוא עדיין זמן חידושה‪,‬‬ ‫לארץ כמש"כ הרמ"א שם‪ ,‬א"כ זה שמקדשה ע"כ‬ ‫אלא דהגאון מהר"צ בתשובה שם כ' ע"ז דאין זה‬ ‫הרגיש במאור הלבנה וזריחתה דאל"כ איך הלך‬ ‫נכון דא"כ בכל ספק ברכות להקל למה לא נעשה‬ ‫לקדשה‪ ,‬ואין ההבטה בה ממש מעכב וע"ש במג"א‬ ‫כן‪.‬‬ ‫ס"ק ח' ופמ"ג שם‪ ,‬ואין זה ענין לסומא שפלפלו בה‬ ‫ובעניותי לחלק בפשיטות‪ ,‬דשאני ספק ברכה‬ ‫הפוסקים‪ ,‬או בגדרי הכסוי של עננים שדברו מזה‪,‬‬ ‫בעלמא היכא דהספק בהמצוה ולא ספק בברכה‬ ‫דזריחת הלבנה וחידושה ואורה הנרגש בארץ היינו‬ ‫אבל הכא הברכה היא המצוה‪ ,‬וכאשר העיר השואל‬ ‫ראית הלבנה בחדושה‪ ,‬ואין להאריך בזה‪.‬‬ ‫בתשובת אבני צדק או"ח סי' מ"ו‪ .‬איברא עדיין ספק‬ ‫וגם אם האיש הזה לא הרגיש כלום בחידושה‪ ,‬רק‬ ‫בשאר ברכות שהם עצמם המצוה‪.‬‬ ‫נמשך סתם אחרי ההמון עם שהלכו לקדשה‪ ,‬ולא‬ ‫(שו"ת ח"ז סי' כא‪-‬ב)‬ ‫ראה אותה אעפ"כ דעתי העני' נוטה דיצא‪ ,‬דהו"ל‬ ‫כאלו אחר אמר לו שראה הלבנה בחידושה‪ ,‬והוא‬ ‫שאילת טל ומטר לבן א"י השוהה בחו"ל‬ ‫(שו"ת ח"ה סי' קכה‪-‬ד)‬ ‫מברך עפ"ז‪.‬‬ ‫אשר שאל מאתי עני בענין אמירת ותן טל ומטר לבן‬ ‫א"י כשהוא בחו"ל‪.‬‬ ‫מי שאיחר מלקדש עד ליל ט"ז מה יעשה‬ ‫יראה לענ"ד בקיצור‪ ,‬דעיקרי הדברים נוטים למש"כ‬ ‫אשר שאל בענין אי לא ברך ברכת לבנה עד ליל ט"ז‬ ‫הברכי יוסף (סי' קי"ז סעי' ז') שאם נסע לחו"ל לפני‬ ‫אם ראוי לסמוך מספק לקחת הרמב"ם (או גמ') פ"י‬ ‫ז' חשון‪ ,‬שינהג כבן חו"ל‪ ,‬גם אם דעתו לחזור‪,‬‬ ‫מברכות הט"ז ויקרא דרך לימודו‪ ,‬והעיר משלטי‬ ‫דאזלינן בתר בקשת גשמים כארץ אשר נמצא שם‬ ‫גיבורים (פ"ג דברכות) בשם רב צמח גאון‪ ,‬או יש‬ ‫עכשיו‪.‬‬ ‫מקום להחמיר למש"כ המג"א דאפילו דרך לימוד‬ ‫ומכ"מ‪ ,‬אם עזב לאחר שכבר התחיל בא"י בז' חשון‪,‬‬ ‫אסור להוציא השמות הק'‪ ,‬איברא יש כאן ס"ס‬ ‫לא יפסוק מלהגיד ותן טל ומטר גם כשהוא בחו"ל‪,‬‬ ‫להקל מאחר דהגאון יעב"ץ מקיל דרך לימוד‬ ‫מכ"מ דעתי העני' מאז שיזכיר רק בשומע תפלה‪,‬‬ ‫להוציא הברכות עם השמות‪ ,‬וכן ספיקא דדינא אם‬ ‫וטעמי כיון שמצד מטבע ברכת השנים לא חייב‬ ‫כשיירי כנה"ג בשם רבינו פרץ ומאירי דאפשר גם‬ ‫בחו"ל רק שמבקש ומתפלל על בני א"י א"כ מקומו‬ ‫בט"ז‪.‬‬ ‫בשומע תפלה‪ ,‬ודבר פשוט בעיני דלכו"ע יכול אדם‬ ‫הנה להלכה פליגי הפוסקים‪ ,‬דדעת הגאון השיב‬ ‫בחו"ל להתפלל בשומע תפלה על בני א"י ותן טל‬ ‫משה דאפשר לסמוך בשעת הדחק ולברך דרך‬ ‫ומטר לבני ארצנו הקדושה‪ ,‬וזה גם לבן חו"ל ממש‪,‬‬ ‫מצווה‪ ,‬ובח"ס או"ח סי' ק"ב מלמד זכות על‬ ‫וה"נ לבן א"י גם אם שואל סתם בשומע תפלה‪..‬‬ ‫המקילים בזה‪ ,‬ועיין מש"כ הגאון מהרש"ם בדע"ת‬ ‫(שו"ת חלק י סימן כב)‬ ‫סי' תכ"ו שם‪ .‬ועיין בתשובת הגאון מהר"צ‬ ‫ז‬ ‫מחשבת הלוי‬ ‫חידו"ת ממרן רבינו זיע"א‬ ‫גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות‬ ‫והקימותי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעו אחריו ולישמעאל‬ ‫שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו' שנים עשר נשיאים יוליד וגו' ואת‬ ‫בריתי אקים את יצחק וגו' (יז יט‪-‬כא)‪.‬‬ ‫ברש"י (פסוק יט) הביא המדרש (ב"ר מז‪ ,‬ה) מכאן למד קל וחומר בן הגבירה מבן האמה‪,‬‬ ‫כתיב 'כי הנה ברכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו' זה ישמעאל‪ ,‬וקל וחומר 'ואת בריתי‬ ‫אקים את יצחק'‪ .‬וכתב בספה"ק בני יששכר (מאמרי חודש תשרי מאמר יב) על כרחך דרשת ר'‬ ‫אבא הוא משום דהוקשה לו דהרי כבר נאמר והקימותי את בריתי אתו לברית עולם וכו'‬ ‫למה ליה למימר שוב ואת ברית אקים את יצחק‪ ,‬על כן פירש דהכי קאמר‪ ,‬תוכל ללמוד קל‬ ‫וחומר בן הגבירה מבן האמה‪ ,‬אבל אכתי לא נדע למה לן הקל וחומר כיון שכבר מפורש‬ ‫הדבר הבטחת אלקינו ית"ש ומה יתן ומה יוסיף שוב הקל וחומר‪ .‬ומפרש ‪ -‬וז"ל‪ :‬דהנה‬ ‫ה הבטחה הקודמת שאמר לו ה' יתברך 'והקימותי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו'‪,‬‬ ‫היינו זרעו המיוחס אחריו יתנהגו אחריו בתורה ומצות ומעשים טובים‪ ,‬והנה אם ח"ו באיזה‬ ‫זמן לא יתנהגו אחריו לילך בדרכיו בתורה ומצות הנה יש חשש ח"ו להפרת הברית וכו'‪ ,‬הנה‬ ‫היוצר כל הוא אלו קינו המרחם על בניו העמוסים מני בטן שוב הבטיח הבטחה שנית‬ ‫'ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי והפריתי והרביתי'‪ ,‬קל וחומר 'ואת בריתי אקים את יצחק'‪,‬‬ ‫היינו אפילו אם ח"ו אם לא יהיה בניו עמוסים בתורה ומצות‪ ,‬הנה נלמד קל וחומר מישמעאל‬ ‫שהוא בן האמה ואינו בן תורה ומצות‪ ,‬קל וחומר מעתה לבן הגבירה‪ ,‬וקל וחומר ניתן לדרוש‬ ‫על פי התורה‪ ,‬ע"כ דברי קדשו‪.‬‬ ‫ולפי זה מובן קצת מה שהפליגו רז"ל במעלת המילה באמרם (נדרים לא‪ ):‬גדולה מילה‬ ‫שנכרתו עליה י"ג בריתות‪ ,‬הגם שאין הדברים כפשוטם ובודאי יש בהם מסוד ה' ליראיו‬ ‫טעמים כמוסים שאין אתנו יודע עד מה עומק המושג‪ ,‬אבל על פי פשוט נאמר‪ ,‬כי הנה‬ ‫כשמסתכלים בפסוקים רואים שי"ג הבריתות הנאמרות בפרשה‪ ,‬י"ב מהם נאמרו לפני‬ ‫הפסוק 'ולישמעאל שמעתיך' ואחת בפסוק שלאחר זה 'ואת בריתי אקים את יצחק'‪ ,‬והענין‬ ‫ח‬ ‫בזה איתא במדרש אגדה (פרשת ויחי) שהבטיח הקב"ה לאברהם שיעמיד ממנו שנים עשר‬ ‫שבטים שיהא העולם מתנהג בהם‪ ,‬כיון שעמד ישמעאל והוליד שנים עשר נשיאים שנאמר‬ ‫'שנים עשר נשיאים יוליד' היה אברהם סבור שמא הן שנים עשר שבטים‪ ,‬אמר לו הקב"ה‬ ‫לא מה שאתה סבור הרי שרה יולדת שנאמר 'ויאמר אלהים אבל שרה אשתך יולדת לך בן'‪,‬‬ ‫ע"כ‪ .‬והיינו‪ ,‬שהובטחו לישמעאל י"ב נשיאים שיש בהם מעלה וחשיבות וכנגדם נאמרו י"ב‬ ‫בריתות בראשונה‪ ,‬אבל מיד הוסיף קרא הברית השלוש עשר כנגד יצחק 'ואת בריתי אקים‬ ‫את יצחק' בשביל להגביר כוחו של יצחק וזרעו ולהעצים חילם על ישמעאל ובניו כדי שלא‬ ‫תמוט רגלם של זרע קודש תחת רגלי ישמעאל לעולם‪.‬‬ ‫וזוהי ה מעלה הגדולה במצות מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות‪ ,‬ובספרים הקדושים איתא‬ ‫שי"ג הבריתות מכוונות כנגד י"ג מידות של רחמים‪ ,‬היינו הברית המיוחדת הנוספת להגביר‬ ‫כוחם של זרע יצחק יחידו על אומות העולם‪ ,‬שאף כשאין עושים רצונו של מקום ח"ו כדאית‬ ‫היא מצות המילה לדרוש ק"ו ולעורר חסדים ורחמים לפני כסא הכבוד ‪ -‬אם לבן האמה‬ ‫שאינו בר תורה ומצוות כך אמרת לברכו להפרותו ולהרבותו‪ ,‬ק"ו לבן הגבירה שייחוסו רם‬ ‫והוא עצמו בעל מעשים טובים בתורה ובמצוות ומקיים מצות המילה בודאי יתרונו גמור‬ ‫להקים עמו ברית הרחמים עד עולם‪.‬‬ ‫ויסוד ענין הברית מובא במדרשי חז"ל שהוא חותמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה רשום‬ ‫בבשרנו כמו שנאמר (יז‪ ,‬יג) 'והיתה בריתי בבשרכם'‪ ,‬וכאשר העבד נושא על בשרו חותם‬ ‫מלכו אזי 'מבשרי אחזה אלוק' להיות כל איש ישראל יודע בכל עת ורגע היותו עבד למלך‬ ‫היחיד ומיוחד בעולמו‪.‬‬ ‫ולזה נכרתו י"ג בריתות למילה‪ ,‬כ י מספר זה מורה על שלמות אחדותו ית' בעולם‪ ,‬שכן‬ ‫אנו מקבלים עלינו עול מלכותו ית' בהאי קרא 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' ותיבת אח"ד‬ ‫שבגימטריא י"ג צריך לכוין באל"ף שהוא אחד ובחי"ת שהוא יחיד בשבעה רקיעים ובארץ‬ ‫הרי ח' והדלי"ת רמז לארבע רוחות ולעתיד יאמרו כל העולם שהוא אחד כמובא בבית יוסף‬ ‫(או"ח סי' סא בשם הסמ"ק) ‪ ,‬וכמו כן מרומז בהם י"ג עיקרי האמונה שהעמיד אדוננו הרמב"ם ז"ל‬ ‫להורות על מעלת המילה שהיא יסוד האמונה ואחדות ה'‪.‬‬ ‫[שמואל א פרק כה]‬ ‫ט‬ ‫ידות הלוי‬ ‫פרקי הדרכה והליכות חיים‬ ‫ממרן רבינו שליט"א‬ ‫הקושי שבנסיונות נמשכות – מול נסיונות של רגעים ספורות‬ ‫הערך של נסיון במתינות וישוב הדעת – מול נסיון חפוז ומהיר המעש‬ ‫ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך‪ .‬איתא‬ ‫במדרש אמר רבי לוי שני פעמים כתוב לך לך [כאן ואצל נסיון העקידה] אין אנו יודעים איזו חביבה‬ ‫אם הראשונה או השניה‪ ,‬מן מה דכתיב אל ארץ המוריה‪ ,‬הוי שניה חביבה מן הראשונה עכ"ד‬ ‫המדרש‪.‬‬ ‫צריך להתבונן מה יכן למדנו שהשניה חביבה יותר‪ ,‬הרי בשניהם נאמר 'לך לך' ובשניהם לא‬ ‫נאמר לו לאן ללכת‪ ,‬כאן בתחילת הפרשה אמר הקב"ה לאברהם אבינו 'אל הארץ אשר אראך'‬ ‫ובנסיון העקידה אמר לו הקב"ה 'על אחד ההרים אשר אומר אליך'‪ ,‬מה ההבדל ביניהם‪ ,‬והיכן‬ ‫נרמז שהנסיון של העקידה חביבה יותר‪.‬‬ ‫ונראה לומר בס"ד‪ ,‬שיש הבדל מהותי בין שתי הנסיונות‪ ,‬האחד אמר הקב"ה 'לך מכאן'‪ ,‬והשניה‬ ‫אמר לו הקב"ה 'לך לשם'‪ ,‬הנסיון הראשון מבטא 'מהיכן ללכת' הנסיון השני מבטא 'לאן ללכת'‪,‬‬ ‫כשהנסיון ללכת מכאן‪ ,‬אם זה הנסיון אין כל כך נפ"מ לאן ללכת‪ ,‬כי הקושי הגדול הוא לעזוב‬ ‫את ה כל‪ ,‬ארצו‪ ,‬מולדתו‪ ,‬ובית אביו‪ ,‬זה הקושי המכריע בנסיון‪ ,‬כמובן שהאדם שעוזב רוצה‬ ‫לדעת להיכן ללכת‪ ,‬היכן התחליף‪ ,‬אבל לא זה עומקו של הנסיון‪.‬‬ ‫ההתנתקות שהתמשכה רגעים ספורים של יציאה ופרידה ממקום מגוריו‪ ,‬נסיון שעוברת‬ ‫יחסית מהר‪ ,‬כמו שכתבו בספה"ק על הפסוק 'וילך אברהם כאשר דיבר אליו השם' שממש‬ ‫כאשר דיבר אליו ה' מיד אחר שדיבר אליו הקב"ה ואמר לו ללכת מיד הלך‪ ,‬נמצא שהנסיון של‬ ‫לך לך מארצך לא הציקה לו הרבה זמן‪ ,‬לא היה ליצה"ר מרווח של זמן לנסות להטות את לבו‬ ‫שלא ילך‪ ,‬מיד הוא קם והלך‪ ,‬עמד בנסיון‪ ,‬עזב את המקום‪ ,‬והכל כבר מאחוריו‪.‬‬ ‫לא כן היה הנסיון של 'לך לך אל ארץ המוריה ‪ -‬לכיון ‪ -‬אחד ההרים אשר אומר אליך'‪ ,‬זה היה‬ ‫נסיון שהתמשך כמה ימים‪ ,‬וכידוע בדברי חז"ל באיזה דרכים ניסה השטן להערים על אברהם‬ ‫אבינו להניע אותו מללכת‪ ,‬וכשלא הצליח עם אברהם אבינו הוא ניסה עם יצחק אבינו‪ ,‬זה היה‬ ‫נסיון שהתמשך ‪ ,‬נסיון שהציקה כמה ימים‪ ,‬לעמוד בנסיון כזה‪ ,‬זה קשה יותר‪ ,‬ולכן היא חביבה‬ ‫יותר לפני הקב"ה‪.‬‬ ‫לפי הרעיון הזה אפשר להבין בס"ד‪ ,‬מה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו בענין העקידה‪ ,‬קח 'נא'‬ ‫את בנך וגו' והעלהו לעולה וגו'‪ ,‬כתב רש"י קח נא‪ ,‬אין נא אלא לשון בקשה‪ ,‬הקב"ה מבקש‬ ‫אברהם אבינו בבקשה ממך עמוד בנסיון זה שלא יאמרו הראשונות אינן כלום‪ ,‬דברים אלו פלא‬ ‫גדול‪ ,‬וכי אם ח"ו לא היו אברהם אבינו עומד בנסיון העקידה‪ ,‬מה הסיבה ומה ההגיון לומר על‬ ‫כל הניסיונות הקודמות שהם כלום‪.‬‬ ‫לפי הדברים האמורים ניתן לומר‪ ,‬נסיון עזיבת ארצו‪ ,‬הנסיון שהפיל עצמו לכבשן האש‪ ,‬הם‬ ‫נסיונות שארכו רגעים ספורים‪ ,‬גם הנסיונות של הרעב‪ ,‬ולקיחת שרה לאבימלך וכו' הם נסיונות‬ ‫שלא היו בידו של אברהם לשנות את המציאות‪ ,‬הנסיון היה לעמוד באמונה ולקבל הנהגת‬ ‫השי"ת‪ ,‬וכי האמין בה' ויחשבה לו צדקה‪.‬‬ ‫י‬ ‫אבל הנסיון של העקידה זה נסיון יחידי שארכה כמה ימים‪ ,‬כאשר בידו היתה הברירה שלא‬ ‫לעמוד בנסיון הזה‪ ,‬זה היה נסיון שהשטן הערים הרבה הרבה קשיים ופיתויים בכל מיני דרכים‪,‬‬ ‫לאברהם בנפרד וליצחק אבינו בנו בנפרד‪ ,‬ולכן נסיון זה לעומת כל הנסיונות הקודמים גדול‬ ‫הרבה מהם‪ ,‬עד שאם לא יעמוד בה יאמרו הראשונות אינם כלום‪.‬‬ ‫ז"א כי כל נסיונות הקודמים היו החלטה מהירה‪ ,‬קפיצה לתוך האש‪ ,‬עזיבת ארץ מולדתו‪ ,‬מילה‪,‬‬ ‫גירוש הגר‪ ,‬גירוש בנה‪ ,‬שאר הנסיונות פקדו אותו ולא היו החלטותיו‪ ,‬זה לא היה בידו לשנות‬ ‫ולמנוע את אשר קרהו‪.‬‬ ‫כאן תבוא לידי ביטוי מה שאמרו חז"ל בכמה מקומות חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי‬ ‫למעשה אבותי‪ ,‬וכמו שהרבו בספה"ק לומר על המשנה עשרה נסיונות נתנסה אברהם 'אבינו'‬ ‫ועמד בכולם‪ ,‬מדוע הדגיש התנא ותיארו אברהם 'אבינו'‪ ,‬הרי במשנה הקודמת עשרה דורות‬ ‫מנח עד אברהם לא נאמר 'אבינו'‪ ,‬ותירצו כדי להורות לנו שהיות והאב מוריש טבעו לבניו‬ ‫אחריו‪ ,‬כך הוריש אברהם לנו את הכוח לעמוד בנסיונות‪ ,‬גם בנסיונות הנמשכים זמן רב‪,‬‬ ‫והיצה"ר מתחדש בכל יום בכוחות פיתוי חדשים‪.‬‬ ‫מחשבה כעין זו מצאנו בדברי השפת אמת (אמור מ"ג) על הפסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל‪,‬‬ ‫שכתב השפ"א אמנם למות על קידוש השם היא מדרגה גדולה עד מאוד‪ ,‬אבל לחיות על קידוש‬ ‫השם היא מדרגה גבוה יותר‪ ,‬כי המוסר נפשו על קידוש השם‪ ,‬זו היא החלטה של רגע‪ ,‬הוא ענין‬ ‫של חפזון ומהירות‪ ,‬הנסיון לא אורך זמן רב‪.‬‬ ‫אבל לחיות על קידוש השם‪ ,‬מה שפועל האדם במתינות ובישוב הדעת‪ ,‬נאה ביותר כלשונו של‬ ‫השפ"א‪ ,‬ז"א לעמוד בנסיונות החיים זה לא נסיון של רגע‪ ,‬זה נסיון שמציק לאדם יום אחר יום‪,‬‬ ‫ויש נסיונות שלא עוזבים את האדם ומציקים לו חדשים ושנים‪ ,‬לעמוד במשך זמן רב כל כך‬ ‫בנסיון זה קשה יותר – הוי אומר שהיא חביבה יותר לפני הקב"ה‪ ,‬וכמש"כ השפ"א היא נאה‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫ישנה נקודה נו ספת בקושי הנסיון של העקידה‪ ,‬אמנם כן נסיון המתמשך כמה ימים‪ ,‬והיצה"ר‬ ‫בא בכל עת עם חידו שים שונים למשוך‪ ,‬לפתות‪ ,‬להציק על המשמעת המתמשכת‪ ,‬זה נסיון‬ ‫קשה‪ ,‬ואפילו קשה מאוד‪.‬‬ ‫אבל פי כמה גוברת הקושי כאשר לא רק שהיא מתמשכת כמה ימים‪ ,‬אלא שהאדם לא רואה‬ ‫את הסוף לכל המצב הזה‪ ,‬הוא מנסה בכל כוחו לעמוד בס"ד בנסיון‪ ,‬וגובר אל כל הצעותיו של‬ ‫היצר‪ ,‬מנסה לנצח במלחמה‪ ,‬אבל הוא כבר רוצה לראות את עצמו 'אחרי'‪ ,‬המלחמה הזאת‬ ‫המתישה ביותר את כוחו‪ ,‬רוחו‪ ,‬ונפשו‪.‬‬ ‫גם בנסיון העקידה לא ידע על איזה הר הכוונה הנסיון נמשך מבלי שידע מתי זה יגמר‪ ,‬וזה‬ ‫כוונת המדרש שניה חביבה מן הראשונה‪ ,‬כי נסיון של צא מכאן ‪ -‬ונסיון של לך לשם‪ ,‬השני‬ ‫קשה יותר‪ ,‬נסיון של רגע ‪ -‬ונסיון של ימים מתמשכים‪ ,‬השני קשה יותר‪ ,‬נסיון שידוע מתי זה‬ ‫יסתיים ‪ -‬ונסיון שלא ידוע מתי זה יסתיים‪ ,‬השני קשה יותר‪ ,‬ובמשקל ערכי הנסיון‪ ,‬השני חביב‬ ‫יותר לפני הקב"ה‪ ,‬כי לפום צערא אגרא‪ ,‬כי ערך הנסיון נמדד לפי הקושי שבו‪ ,‬הנאמנות שהאדם‬ ‫מוכיח לבוראו נמדדת לפי העמל והיגיעה שבו‪.‬‬ ‫אנחנו יוצאים מתוך הנחה‪ ,‬שכל הנסיונות הן חלקי בלתי נפרד מחיי היהדות‪ ,‬וככל שהאדם‬ ‫מתקרב יותר להקב"ה‪ ,‬מנסים אותו יותר למדוד את הנאמנות שלו‪ ,‬הנסיונות גוברות לא רק‬ ‫בכמויות שלהן‪ ,‬אלא גם באיכות ז"א בקושי שלהן‪ ,‬אם זה נסיונות מתמשכות‪ ,‬אם זה נסיון שלא‬ ‫[שמואל א פרק כה]‬ ‫יודעים מתי זה יסתיים‪.‬‬ ‫יא‬ ‫הברכה שתרמו להוצאת הגליון‬ ‫על זיע"א‬ ‫יעמדו הלוי'‬ ‫אלה בעל 'שבט‬ ‫ממרן רבינו‬ ‫‪ ‬עושים חסד עם נשמתי ‪‬‬ ‫‪ ‬השותפים הקבועים ‪‬‬ ‫הי"ו ‪ -‬ירושלים‬ ‫משה רוט‬ ‫הרה"ח‬ ‫הרה"ח יצחק מנחם ווייסמאנדל הי"ו‬ ‫‪-‬חבר נשיאות המעינות‪-‬‬ ‫‪-‬חבר נשיאות המעינות‪-‬‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנין ני"ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבן הבה"ח נפתלי אריה ני"ו‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫הרה"ח יצחק עקיבא יהודה לוי הי"ו‬ ‫הרה"ח שמואל אהרן ויזל הי"ו ‪ -‬אשדוד‬ ‫הרה"ח חנוך זונדל לוי הי"ו ‪ -‬ברכפלד‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הבן ני"ו‬ ‫הרה"ח שלמה זלמן לוי הי"ו‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנין ‪ /‬הנכד ‪ /‬הבן ני"ו‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫הרה"ח צבי וייס הי"ו ‪ -‬ברכפלד‬ ‫הרה"ח מרדכי מאיר וייס‬ ‫הי"ו ‪ -‬ברכפלד‬ ‫לע"נ הרה"ח אליעזר שלמה ב"ר יששכר ז"ל בנדיקט‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכדה ‪ /‬הבת תחי'‬ ‫נלב"ע כ"ה ניסן תשפ"ו ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫הרה"ח אברהם יעקב הי"ו הרה"ג שמחה דוב הי"ו‬ ‫הרה"ח יחזקאל שרגא שרטר הי"ו‬ ‫קסטנבוים‬ ‫לע"נ אביו הר"ר יעקב שלמה ב"ר יהודה ז"ל‬ ‫לע"נ אביהם הר"ר שמואל דוד ב"ר אהרן צבי ז"ל‬ ‫נלב"ע י"ט חשון תש"ע ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫נלב"ע י"ט חשון ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ח משה הי"ו והרה"ח שמואל הי"ו לקס‬ ‫ידידינו הרה"ג שלמה ברוך ז"ל בן הר"ר אברהם שיחי' בלוי‬ ‫לע"נ אמם מרת פערל טויבא ב"ר משה יהודה לייב ע"ה‬ ‫נלב"ע ט' חשון תשפ"ז ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫נלב"ע ח"י חשון תש"ס ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫⚫ היכל שבט הלוי ⚫‬ ‫‪126‬‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫פרשת נח תשס"א ‪ /‬תשס"ז‪ /‬תשס"ט‬ ‫חומש רש"י‬ ‫‪133‬‬ ‫לקט אמרי קודש ועובדות הוד מימי קדם מרן הגה"ק מהר"ם שפירא זיע"א ‪ -‬ז' חשון תרצ"ד‬ ‫ימי הילולא‪:‬‬ ‫‪18‬‬ ‫שבֶּ ט הַּ ּ ֵׁלוִ י ‪ 2 //‬מינוט פון לעבען‪.‬‬ ‫א ּגֶּעדַּּ אנְ ק פוּן דֶּּ ער ֵׁ‬ ‫חדש !!‬ ‫⚫ היכל מחשבת הלוי ⚫‬ ‫‪216‬‬ ‫פר' לך לך תשס"ח‬ ‫פר' נח תשס"ז ‪ /‬תשס"ח ‪ /‬תשס"ט‬ ‫חומש רש"י‬ ‫⚫ היכל ידות הלוי ⚫‬ ‫‪316‬‬ ‫פר' לך לך תשפ"ג – תשפ"ו‬ ‫פר' נח תשפ"ב‬ ‫רעוא דרעוין‬ ‫יו"ל ע"י מכון מעינות הלוי‬ ‫הו"ל והפצת תורת מרן רבינו הגה"ק בעל שבט הלוי זי"ע‬ ‫ת‪.‬ד‪ 550 .‬ב"ב דוא"ל‪ i5798836@gmail.com :‬טל‪03-5798836 :‬‬