מעינות הלוי · Mayanois Halevi — לך לך (2026-10-19)

ומכ"ק מרן רבינו 'בעל מחשבת הלוי' זצוק"ל
ומכ"ק מרן רבינו שליט"א
פר' לך לך תשפ"ז
גליון א' – תקצ"א
ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה
(יב ,ב).
וברש"י הביא מאמרם ז"ל (פסחים קיז ע"ב) ,ואעשך לגוי גדול -זה
שאומרים אלקי אברהם ,ואברכך -זה שאומרים אלקי יצחק,
ואגדלה שמך -זה שאומרים אלקי יעקב ,יכול יהיו חותמין בכולן,
תלמוד לומר ,והיה ברכה ,בך חותמין ולא בהם - .פירושו על פי
פשוטו' ,יכול יהיו חותמין בכולן' ,היינו שיחתמו ברכה ראשונה
שבשמונה עשרה ,ברוך אתה ה' מגן אברהם יצחק ויעקב ,תלמוד
לומר' ,בך חותמין' -מגן אברהם דייקא ,ולא ביצחק ויעקב.
ונראה בעניי לפ רש 'יכול יהיו חותמין בכולן' דקאי על ג' ברכות
ראשונות שבשמונה עשרה ,דהנה איתא בספה"ק (עי' גבורות ה'
למהר"ל סוף פמ"ד) דברכה ראשונה שבשמו"ע כנגד אברהם ,ברכה
שניה 'אתה גיבור' כנגד יצחק ,מדת גבורה ,פחד יצחק[ ,וגם
שחתימת הברכה 'מחיה מתים' מרומז על בחינת תחיית המתים
שהיתה ביצחק בשעת העקידה] ,והברכה השלישית 'אתה קדוש
וכו' וקדושים בכל יום יהללוך סלה' כנגד יעקב ,דכתיב ביה (מח ,ב)
וישב ישראל על המטה ,וברש"י -מלמד שהיתה מיטתו שלמה,
דהיינו בחי' קדושים [ועי' בסידור היעב"ץ בשם שבולי הלקט].
ויתפרש 'יכול יהו חותמין בכולן' ,שבברכה שניה המכוונת כנגד
יצחק ,יחתמו 'מגן יצחק' ,ובברכה שלישית המכוונת כנגד יעקב
יחתמו 'מגן יעקב' .תלמוד לומר ,והיה ברכה -בך חותמין ולא בהם.
*
וטעם הדבר נראה ,כי חביב היה ביותר אברהם אבינו לפני
הקב"ה ,וכמו שמצינו שקראו (ישעי' מא ,ח) אברהם אוהבי ,שהוא
היה הראשון שהכיר את בוראו וביגיעת עצמו בלי שום סיוע,
וכדרשתם (במדב"ר יט ,א) מי יתן טהור מטמא (איוב יד ,ד) זה אברהם
בן תרח .וכן אמרו (עבודה זרה ט ע"א) שני אלפים תורה מאימת וכו',
ב
וגמירי דאברהם בההיא שעתא בר חמשין ותרתי הוה -שעד שנת
חמשים ושנים לאברהם היו שני אלפים תוהו בעולם ,ולא קדמו
שום אדם בהכרת הבורא יתברך .ועבודת השם שלו היתה להכין
ולסלול דרך עבודת ה' לדורות הבאים .ולכן אברהם אהוב כל כך
לפני הקב"ה עד שכינהו 'אברהם אוהבי' ,כי הוא דוגמא לעולם
כולו שיכול האדם לעלות עצמו מעומק הגשמי לדרגא עילאית.
אבל יצחק ויעקב ושנים עשר שבטי י'ה הורתם ולידתם כבר
היתה בקדושה עילאה מאד ,ועבודת השם שלהם סלולה היתה
כבר מאברהם אביהם.
והיינו טעמא 'בך חותמין ולא בהם' ,שרק בברכה הראשונה
המכוונת כנגד אברהם ,חתמינן 'מגן אברהם' ,כי ממנו נלמד
[תשל"ח] ונעשה היסוד לעבודת השם.
לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר
אראך (יב ,א).
יש לדקדק דלכאורה נקט הקרא היפך הסדר ,דהיה לו לומר,
לך לך מבית אביך ברישא ,ורק אח"כ מארצך וממולדתך.
ונראה לומר דקרא נקט לפי הדרך של מן הקל אל הקשה,
דהנה ידוע שעל אף שהאדם מושפע ע"י אנשי מקומו וסביבתו,
אבל הבית הוא המשפיע הגדול ביותר על הבנים ,עד שהשפעת
החוץ קטנה לעומתו .ולפיכך כשצריך האדם להתנתק
במחשבתו ממה שהושפע בעבר ,עליו לילך בתחילה מן הקל אל
הקשה .על כן הורהו הקב"ה והקדים -לך לך 'מארצך
וממולדתך' ,הקל תחילה ,שינתק עצמו מהשפעות חוץ ,ואחר כך
'מבית אביך' שהיא קשה ביותר ,גם משם ינתק עצמו.
ובזה יבואר נמי הפסוק שהסמיכו במדרש הכא (ב"ר לט ,א),
שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך (תהלים מה ,יא).
יען גם בפסוק זה הקדים והזכיר 'שכחי עמך' ,שהיא השכחה
מההשפעה החיצונית והסביבה ,ורק אח"כ 'ובית אביך' -השכחה
(מתוך הצוואה הק')
[תשד"מ] מההשפעה הפנימית של 'בית אביך'.
ג
אתה הוא ה' האלקים אשר בחרת באברם
אמרו חכז"ל במדרש (ב"ר פר' י"ב ט) א"ר יהושע בן קרחה ,בהבראם ,באברהם ,בזכותו של אברהם ,רבי עזריה אמר על הדא
דרבי יהושע בן קרחה ,אתה הוא ה' לבדך אתה עשית וגו' וכל אשר בהם (נחמיה ט') ,כל האונקים הזה בשביל מה ,בשביל אתה
הוא ה' האלקים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם ,ע"כ.
ועוד איתא במדרש (שם יד ו) עה"פ וייצר ה"א את האדם ,בזכותו של אברהם ,א"ר לוי ,האדם הגדול בענקים זה אברהם,
למה קורא אותו גדול ,שהיה ראוי להבראות קודם לאדם הראשון ,אלא אמר הקב"ה ,שמא יקלקל ואין מי שיבא לתקן תחתיו,
אלא הרי אני בורא את האדם תחלה ,שאם יקלקל יבא אברהם ויתקן תחתיו ,ע"כ — .היוצא מדבריהם ,שכל העולם לא נברא
אלא בזכותו ובעבורו ,והוא הי' ראוי להבראות קודם אדם הראשון.
ועוד אמרו חז"ל (ש"ר כח א) עה"פ ומשה עלה אל האלקים ,שבמתן תורה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה ,עשה בו
הקב"ה קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם ,אמר להם הקב"ה ,אי אתם מתביישין הימנו ,לא זהו שירדתם אצלו
ואכלתם בביתו ,אמר הקב"ה למשה לא נתנה לך תורה אלא בזכות אברהם ,שנא' (תהלים ס"ח י"ט) לקחת מתנות באדם ,ואין
אדם האמור כאן אלא אברהם ,שנא' (יהושע י"ד) האדם הגדול בענקים ,ע"כ.
וכל זה טעמא בעי ,איך זכה אברהם אבינו ע"ה לזה שכל כך גדלה חיבתו ואהבתו של הקב"ה אליו מה שלא זכה שום נברא— .
ובאיזה כח זכה אברהם אבינו ע"ה שכל העולם לא נברא אלא בזכותו ובע בורו ,יותר מכל היצורים ,אפי' ממשה רבינו ע"ה ,שעליו
אמרו חכז"ל שם שלא שלטה בריה מלמעלן כשם ששלט משה ,ובכל זאת הי' נצרך שיהיו קלסטירין של פניו דומה לאברהם.
וי"ל דהנה תכלית הבריאה היתה ,שיכירו וידעו כל יושבי תבל כי ה' הוא האלקים ,והיה ה' למלך על כל הארץ ,ומיד בשעת
בריאת העולם כשנעשה כל הבריאה כפי רצון הבורא ב"ה פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו כדאיתא
במס' חולין (דף ס' ,).שכל מעשה הבריאה תכיר בו ית"ש שהוא בראם ,והקב"ה ישמח בהם.
והנה דבר זה שכל הברואים יכירו את ה' וימליכוהו ,לא נתקיים רק בדורו של אברהם אבינו ע"ה ,לא לפניו ולא לאחריו .כי
אברהם אבינו היה הולך ומשוטט בכל הארץ ,ומפרסם לכל בן תמותה שיש אלוקים שופטים בארץ ,הוא אשר בראם ,והוא
אשר מנהיגם ומפרנסם בכל יום ויום — .והי' כוחו של אברהם אבינו רב מאוד שיוכל להשפיע הרבה על אחרים ,כמו שמצינו
בדברי חז"ל (ב"ב ט"ז ):אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם ,שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא ,ובשעה שנפטר אברהם
אבינו מן העולם תלאה הקב"ה בגלגל חמה ,ע"כ .ובכוחו זה השפיע על כל בני דורו עד שנהפכו כולם למאמינים בה'.
והנה במעשיו אלו לפרסם את שמו ית' ,התחיל כבר במקום מולדתו באור כשדים ,ובעיקר כשמסר שם נפשו על קידוש
שמו ית' ונעשה לו הנס הגדול שיצא חי וקיים מכבשן האש שבאור כשדים לעיני כולם ולא שלט בו האש כלל ,או אז כל האומות
שעמדו שם הודו והמליכו ,כי לה' הארץ — .ואחר כך כשנסע משם לחרן ומשם לארץ ישראל ,בכל מקום בואו ,לא פסק
מלהודיע וללמד לכל הגוים ,כי יש מי שאמר והיה העולם ,ויש מנהיג לבירה — .וכן זכה שעל ידי ביאתו והופעתו במצרים
ובפלשתים ,נתקדש שם שמים על ידו כידוע ,וגם זה הוסיף לפרסום שמו ית' — .ואחר כך כשנטע אשל בבאר שבע ,אשר
עשרות בשנים הכריז משם וקרא בקול לכל עובר ושב ,כי ה' הוא א־ל עולם ,עד שהכירו כל העולם כולו במלכות שד"י.
וכן אמרו חכז"ל בספרי (פר' האזינו ח) עה"פ יבוננהו ,וז"ל ,עד שלא בא אבינו אברהם לעולם כביכול ,לא היה הקב"ה מלך
אלא על השמים בלבד ,שנא' (בראשית כ"ד ז') ה' אלקי השמים אשר לקחני ,אבל משבא אבינו אברהם לעולם המליכו על השמים
ועל הארץ כענין שנאמר שם ,ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ ,והובא ברש"י עה"פ (בראשית כ"ד ז') ה' אלקי השמים
אשר לקחני וגו' ,עיי"ש — .הרי שזכה אברהם אבינו בחייו ע"ה להמליך את הקב"ה בכל קצות הארץ ,וכל מלכי מזרח ומערב
עמדו תחת השפעתו ,כדאיתא במס' ב"ב (דף צ"א , ).אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם ,עמדו כל גדולי אומות העולם
בשורה ,ואמרו ,אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבדה קברניטה.
וזהו הכוונה במקרא בפרשתן והיית לאב המון גוים ,ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים
נתתיך וגו' ,שבתחלה שלא היה אב אלא לארם שהוא מקומו ועכשיו אב לכל העולם ,כמו שפרש"י ,דהיינו שבתחילה השפיע
רק על בני ארם להכיר במלכות שד"י ,ואחר כך נעשה אב לכל העולם ,כי הכניס ההכרה שה' הוא האלקים בלבות כל בני האדם
[תשע"א] אשר תחת השמים וכל העולם הכירו וידעו כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת.
ד
יגיעה ועמל התורה
עובדות ממכתב מרן זי"ע על מרן החזון איש זיע"א
(לרגל יומא דהילולא י"ד חשון)
בתוך שיחות מרובות של מרן החזון איש זי"ע אתי בענינים אלה [דרכי הלימוד] ,אמר
לי פעם ,ת"ח נקרא מי שיכול ללמוד ארבעים דפים ביום אחד ,ודף אחד בארבעים יום.
רגיל היה לומר לי כשהיה איזה דבר מוקשה בהלכה" :נו ,איז מאן אויף א נאכט" [נו
ערים כל הלילה] ,כי איך אעלה על ערש יצועי -עד אמצא מקום בינה בתורת ה' השלימה.
ודבר זה שמעתי ממנו הרבה פעמים.
אמר לי ,שאינו מעלה חידו ש על הכתב במושכל ראשון רק אחרי התבוננות זמן רב,
ואחר שמנקהו מכל דופי.
אמר לי הגאון ר' שמואל גריינימן זצ"ל ,שכשהיה החזון איש בביתו זמן רב – למד פרק
קמא דמקוואות במשך חצי שנה בעיון.
שאלתיו פעם מי הם רבותיו ,והשיב בשחוק ,כי לא למד אפילו בישיבה קטנה ,והיות
כ י אהב בימי עלומיו טור בית יוסף ושו"ע ,אמרו עליו חבריו שהוא יהיה מלמד ,ונו – נעשיתי
מלמד ...הוסיף בשחוק ,ואמר אז :גם החפץ חיים זי"ע לא למד בישיבה קטנה...
פעם באתי לביתו ומצאתיו כדרכו מונח על ספסל פשוט ופניו אל הקיר ,ונראה היה
ישן ,לא הזיז אבר ועיניו סתומות .חיכיתי כמו חצי שעה ,אחר כך הרגיש בי .אמרתי שלא
רציתי להפריע לרבינו בשנתו ,והשיב לי כמעט בהקפדה שלא ישן כלל וכלל .כנראה
שמחשבותיו היו משוטטות ברום שמים או בעמק הלכה ,עד שלא הרגיש בעומד אצלו.
זמן קצר לאחר פטירת מרן זי"ע -באו אל ביתי שלשה גאונים ממשפחתו ג"א – הגאון
הג' ר' מאיר קרליץ זצ"ל – והגאון ר' שמואל גריינימן זצ"ל והגאון ר' ראובן פיין זצ"ל ומענה
בפיהם ,היות כי מרן החזון איש זי"ע – סמך על הוראתי לענ"ד – רצונם לסדר לפני ירושתו
ואז עמד ראשון הגר"מ ז"ל ואמר שלאחי הגדול לא הי' אפי' ש"ס עצמי – ולמד כל ימיו בש"ס
שלי [דפוס וארשאו] – והיות שכ' שם חידושים יקרים על גליון הש"ס – הריני מבקש הש"ס
בחזרה.
"כי עיקר התקשרות אל הצדיקים ללכת בדרכיהם הטובים וללמוד תורתם" [שו"ת חלק יא ,סימן ערב].
ה
אגרות הלוי
יהדות החרדית בארה"ב | תורת ארץ ישראל
אגרת שלומים שכתב מרן זי"ע בעת שהותו בארה"ב להרב נתן בנימין לוי זצ"ל
(מופיע לרגל יום היארצייט הראשון -י"ב חשון)
-לב הרב הומה אל ידידו תלמידו -
• תלמידי ידידיי החקוקים מאד במורשי לבי • .התורה קבועה יותר באה"ק.
ב"ה
כבוד תלמידי יקירי אהובי ,מאד נעלה ,גדול בתורה ויראה
ר' נתן בנימין הלוי ...ה' עליכם יחי'.
אחדשה"ט באהבה רבה.
יקרתך קבלתי זה שבועות מספר ,ושמחתי מאד בתוכנו ,רצוף אהבת
תלמיד אל רבו ,וכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם ,1לב הרב הומה אל
ידידו תלמידו ,ולראות אותו מעושר ומאושר בכל דרכיו ועניניו.
...מצפים לשוב בקרב השבועות הבעל"ט אל מכונינו וגבולינו הראשון,
ולעבוד את ה' ב"ה -באה"ק [בארץ הקודש] מתוך שלום ושלוה והרחבת
הדעת -שכם אחד עם כל תלמידי ידידיי החקוקים מאד במורשי לבי .כמובן
עדיין א"א לי לקבוע בפרטות יום השיבה בעזה"י ,אבל אני בעצמי מקוה
שהימים עוד לא רחוקים כ"כ.
החיים בא"י מאושרים יותר מבפה ,אעפ"י שפה שטח נרחב וגדול של
חינוך וכו' ,אבל באר"י האדם שקט יותר ושמח יותר ,כי דרכי החיים פה
מיגעים ומעייפים את האדם יותר ,אעפ"י שלאידך גיסא נמצאו פה מעלות
הרבה ,התורה קבועה יותר באה"ק.
מתגדלים כעת פה רבבות תשב"ר ,ויש לחכות ולקוות אל ה' ,אם יהיו
מכולם גם בחורי חמד ,כי אז תחול הטבה גדולה במצב היהדות.
הישיבות פה לוחמות לא פחות מבא"י ואולי עוד יותר ,כי הוצאות
החיים הם פי שנים ושלש נגד א"י.
אקוה כי החיים והשלום בארמונך ,תזכה לשבת בית עם זוגתך תחי',
במנוחה שלוה השקט ובטח ,כאשר עם לבבך היקר ,וכאות נפש רבך אוהבך.
מצפה לראות כולכם מתוך שמחה
שמואל הלוי ואזנר
1משלי כז ,יט.
ו
אורינשטיין בישועת יעקב (או"ח סי' תכ"ו) דדעתו קידש את הלבנה ולא נסתכל בה קודם
להלכה דמותר לברך עד ט"ו מע"ל משעת המולד האם מעכב
והיינו דלפעמים גם ליל ט"ז בכלל. ואשר שאל בענין קדוש לבנה שברך ולא הסתכל
איברא ,לענין לברך מתוך הספר מכח ספק ברכות קודם על הלבנה ,ע"פ המבואר או"ח סי' תכ"ו אם
הביא ג"כ בשם הגאון יעב"ץ כנ"ל ,וכ' דע"ז סמך עלתה לו הברכה.
גדול אחד בדור שלפנינו אשר שת עצות בנפשו לפי דעתי פשוט דיצא ,דהרואה לבנה בחידושה
לקדש הלבנה ביום ט"ז שלמד הלכה זו בש"ס וכיון היינו שידע שנתחדשה ,וכיון שבעינן זורחת מאיר
לצאת ידי חובת הברכה אם הוא עדיין זמן חידושה, לארץ כמש"כ הרמ"א שם ,א"כ זה שמקדשה ע"כ
אלא דהגאון מהר"צ בתשובה שם כ' ע"ז דאין זה הרגיש במאור הלבנה וזריחתה דאל"כ איך הלך
נכון דא"כ בכל ספק ברכות להקל למה לא נעשה לקדשה ,ואין ההבטה בה ממש מעכב וע"ש במג"א
כן. ס"ק ח' ופמ"ג שם ,ואין זה ענין לסומא שפלפלו בה
ובעניותי לחלק בפשיטות ,דשאני ספק ברכה הפוסקים ,או בגדרי הכסוי של עננים שדברו מזה,
בעלמא היכא דהספק בהמצוה ולא ספק בברכה דזריחת הלבנה וחידושה ואורה הנרגש בארץ היינו
אבל הכא הברכה היא המצוה ,וכאשר העיר השואל ראית הלבנה בחדושה ,ואין להאריך בזה.
בתשובת אבני צדק או"ח סי' מ"ו .איברא עדיין ספק וגם אם האיש הזה לא הרגיש כלום בחידושה ,רק
בשאר ברכות שהם עצמם המצוה. נמשך סתם אחרי ההמון עם שהלכו לקדשה ,ולא
(שו"ת ח"ז סי' כא-ב) ראה אותה אעפ"כ דעתי העני' נוטה דיצא ,דהו"ל
כאלו אחר אמר לו שראה הלבנה בחידושה ,והוא
שאילת טל ומטר לבן א"י השוהה בחו"ל (שו"ת ח"ה סי' קכה-ד) מברך עפ"ז.
אשר שאל מאתי עני בענין אמירת ותן טל ומטר לבן
א"י כשהוא בחו"ל. מי שאיחר מלקדש עד ליל ט"ז מה יעשה
יראה לענ"ד בקיצור ,דעיקרי הדברים נוטים למש"כ אשר שאל בענין אי לא ברך ברכת לבנה עד ליל ט"ז
הברכי יוסף (סי' קי"ז סעי' ז') שאם נסע לחו"ל לפני אם ראוי לסמוך מספק לקחת הרמב"ם (או גמ') פ"י
ז' חשון ,שינהג כבן חו"ל ,גם אם דעתו לחזור, מברכות הט"ז ויקרא דרך לימודו ,והעיר משלטי
דאזלינן בתר בקשת גשמים כארץ אשר נמצא שם גיבורים (פ"ג דברכות) בשם רב צמח גאון ,או יש
עכשיו. מקום להחמיר למש"כ המג"א דאפילו דרך לימוד
ומכ"מ ,אם עזב לאחר שכבר התחיל בא"י בז' חשון, אסור להוציא השמות הק' ,איברא יש כאן ס"ס
לא יפסוק מלהגיד ותן טל ומטר גם כשהוא בחו"ל, להקל מאחר דהגאון יעב"ץ מקיל דרך לימוד
מכ"מ דעתי העני' מאז שיזכיר רק בשומע תפלה, להוציא הברכות עם השמות ,וכן ספיקא דדינא אם
וטעמי כיון שמצד מטבע ברכת השנים לא חייב כשיירי כנה"ג בשם רבינו פרץ ומאירי דאפשר גם
בחו"ל רק שמבקש ומתפלל על בני א"י א"כ מקומו בט"ז.
בשומע תפלה ,ודבר פשוט בעיני דלכו"ע יכול אדם הנה להלכה פליגי הפוסקים ,דדעת הגאון השיב
בחו"ל להתפלל בשומע תפלה על בני א"י ותן טל משה דאפשר לסמוך בשעת הדחק ולברך דרך
ומטר לבני ארצנו הקדושה ,וזה גם לבן חו"ל ממש, מצווה ,ובח"ס או"ח סי' ק"ב מלמד זכות על
וה"נ לבן א"י גם אם שואל סתם בשומע תפלה.. המקילים בזה ,ועיין מש"כ הגאון מהרש"ם בדע"ת
(שו"ת חלק י סימן כב) סי' תכ"ו שם .ועיין בתשובת הגאון מהר"צ
ז
מחשבת הלוי
חידו"ת ממרן רבינו זיע"א
גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות
והקימותי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעו אחריו ולישמעאל
שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו' שנים עשר נשיאים יוליד וגו' ואת
בריתי אקים את יצחק וגו' (יז יט-כא).
ברש"י (פסוק יט) הביא המדרש (ב"ר מז ,ה) מכאן למד קל וחומר בן הגבירה מבן האמה,
כתיב 'כי הנה ברכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו' זה ישמעאל ,וקל וחומר 'ואת בריתי
אקים את יצחק' .וכתב בספה"ק בני יששכר (מאמרי חודש תשרי מאמר יב) על כרחך דרשת ר'
אבא הוא משום דהוקשה לו דהרי כבר נאמר והקימותי את בריתי אתו לברית עולם וכו'
למה ליה למימר שוב ואת ברית אקים את יצחק ,על כן פירש דהכי קאמר ,תוכל ללמוד קל
וחומר בן הגבירה מבן האמה ,אבל אכתי לא נדע למה לן הקל וחומר כיון שכבר מפורש
הדבר הבטחת אלקינו ית"ש ומה יתן ומה יוסיף שוב הקל וחומר .ומפרש -וז"ל :דהנה
ה הבטחה הקודמת שאמר לו ה' יתברך 'והקימותי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו',
היינו זרעו המיוחס אחריו יתנהגו אחריו בתורה ומצות ומעשים טובים ,והנה אם ח"ו באיזה
זמן לא יתנהגו אחריו לילך בדרכיו בתורה ומצות הנה יש חשש ח"ו להפרת הברית וכו' ,הנה
היוצר כל הוא אלו קינו המרחם על בניו העמוסים מני בטן שוב הבטיח הבטחה שנית
'ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי והפריתי והרביתי' ,קל וחומר 'ואת בריתי אקים את יצחק',
היינו אפילו אם ח"ו אם לא יהיה בניו עמוסים בתורה ומצות ,הנה נלמד קל וחומר מישמעאל
שהוא בן האמה ואינו בן תורה ומצות ,קל וחומר מעתה לבן הגבירה ,וקל וחומר ניתן לדרוש
על פי התורה ,ע"כ דברי קדשו.
ולפי זה מובן קצת מה שהפליגו רז"ל במעלת המילה באמרם (נדרים לא ):גדולה מילה
שנכרתו עליה י"ג בריתות ,הגם שאין הדברים כפשוטם ובודאי יש בהם מסוד ה' ליראיו
טעמים כמוסים שאין אתנו יודע עד מה עומק המושג ,אבל על פי פשוט נאמר ,כי הנה
כשמסתכלים בפסוקים רואים שי"ג הבריתות הנאמרות בפרשה ,י"ב מהם נאמרו לפני
הפסוק 'ולישמעאל שמעתיך' ואחת בפסוק שלאחר זה 'ואת בריתי אקים את יצחק' ,והענין
ח
בזה איתא במדרש אגדה (פרשת ויחי) שהבטיח הקב"ה לאברהם שיעמיד ממנו שנים עשר
שבטים שיהא העולם מתנהג בהם ,כיון שעמד ישמעאל והוליד שנים עשר נשיאים שנאמר
'שנים עשר נשיאים יוליד' היה אברהם סבור שמא הן שנים עשר שבטים ,אמר לו הקב"ה
לא מה שאתה סבור הרי שרה יולדת שנאמר 'ויאמר אלהים אבל שרה אשתך יולדת לך בן',
ע"כ .והיינו ,שהובטחו לישמעאל י"ב נשיאים שיש בהם מעלה וחשיבות וכנגדם נאמרו י"ב
בריתות בראשונה ,אבל מיד הוסיף קרא הברית השלוש עשר כנגד יצחק 'ואת בריתי אקים
את יצחק' בשביל להגביר כוחו של יצחק וזרעו ולהעצים חילם על ישמעאל ובניו כדי שלא
תמוט רגלם של זרע קודש תחת רגלי ישמעאל לעולם.
וזוהי ה מעלה הגדולה במצות מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות ,ובספרים הקדושים איתא
שי"ג הבריתות מכוונות כנגד י"ג מידות של רחמים ,היינו הברית המיוחדת הנוספת להגביר
כוחם של זרע יצחק יחידו על אומות העולם ,שאף כשאין עושים רצונו של מקום ח"ו כדאית
היא מצות המילה לדרוש ק"ו ולעורר חסדים ורחמים לפני כסא הכבוד -אם לבן האמה
שאינו בר תורה ומצוות כך אמרת לברכו להפרותו ולהרבותו ,ק"ו לבן הגבירה שייחוסו רם
והוא עצמו בעל מעשים טובים בתורה ובמצוות ומקיים מצות המילה בודאי יתרונו גמור
להקים עמו ברית הרחמים עד עולם.
ויסוד ענין הברית מובא במדרשי חז"ל שהוא חותמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה רשום
בבשרנו כמו שנאמר (יז ,יג) 'והיתה בריתי בבשרכם' ,וכאשר העבד נושא על בשרו חותם
מלכו אזי 'מבשרי אחזה אלוק' להיות כל איש ישראל יודע בכל עת ורגע היותו עבד למלך
היחיד ומיוחד בעולמו.
ולזה נכרתו י"ג בריתות למילה ,כ י מספר זה מורה על שלמות אחדותו ית' בעולם ,שכן
אנו מקבלים עלינו עול מלכותו ית' בהאי קרא 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' ותיבת אח"ד
שבגימטריא י"ג צריך לכוין באל"ף שהוא אחד ובחי"ת שהוא יחיד בשבעה רקיעים ובארץ
הרי ח' והדלי"ת רמז לארבע רוחות ולעתיד יאמרו כל העולם שהוא אחד כמובא בבית יוסף
(או"ח סי' סא בשם הסמ"ק) ,וכמו כן מרומז בהם י"ג עיקרי האמונה שהעמיד אדוננו הרמב"ם ז"ל
להורות על מעלת המילה שהיא יסוד האמונה ואחדות ה'.
[שמואל א פרק כה]
ט
ידות הלוי
פרקי הדרכה והליכות חיים
ממרן רבינו שליט"א
הקושי שבנסיונות נמשכות – מול נסיונות של רגעים ספורות
הערך של נסיון במתינות וישוב הדעת – מול נסיון חפוז ומהיר המעש
ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך .איתא
במדרש אמר רבי לוי שני פעמים כתוב לך לך [כאן ואצל נסיון העקידה] אין אנו יודעים איזו חביבה
אם הראשונה או השניה ,מן מה דכתיב אל ארץ המוריה ,הוי שניה חביבה מן הראשונה עכ"ד
המדרש.
צריך להתבונן מה יכן למדנו שהשניה חביבה יותר ,הרי בשניהם נאמר 'לך לך' ובשניהם לא
נאמר לו לאן ללכת ,כאן בתחילת הפרשה אמר הקב"ה לאברהם אבינו 'אל הארץ אשר אראך'
ובנסיון העקידה אמר לו הקב"ה 'על אחד ההרים אשר אומר אליך' ,מה ההבדל ביניהם ,והיכן
נרמז שהנסיון של העקידה חביבה יותר.
ונראה לומר בס"ד ,שיש הבדל מהותי בין שתי הנסיונות ,האחד אמר הקב"ה 'לך מכאן' ,והשניה
אמר לו הקב"ה 'לך לשם' ,הנסיון הראשון מבטא 'מהיכן ללכת' הנסיון השני מבטא 'לאן ללכת',
כשהנסיון ללכת מכאן ,אם זה הנסיון אין כל כך נפ"מ לאן ללכת ,כי הקושי הגדול הוא לעזוב
את ה כל ,ארצו ,מולדתו ,ובית אביו ,זה הקושי המכריע בנסיון ,כמובן שהאדם שעוזב רוצה
לדעת להיכן ללכת ,היכן התחליף ,אבל לא זה עומקו של הנסיון.
ההתנתקות שהתמשכה רגעים ספורים של יציאה ופרידה ממקום מגוריו ,נסיון שעוברת
יחסית מהר ,כמו שכתבו בספה"ק על הפסוק 'וילך אברהם כאשר דיבר אליו השם' שממש
כאשר דיבר אליו ה' מיד אחר שדיבר אליו הקב"ה ואמר לו ללכת מיד הלך ,נמצא שהנסיון של
לך לך מארצך לא הציקה לו הרבה זמן ,לא היה ליצה"ר מרווח של זמן לנסות להטות את לבו
שלא ילך ,מיד הוא קם והלך ,עמד בנסיון ,עזב את המקום ,והכל כבר מאחוריו.
לא כן היה הנסיון של 'לך לך אל ארץ המוריה -לכיון -אחד ההרים אשר אומר אליך' ,זה היה
נסיון שהתמשך כמה ימים ,וכידוע בדברי חז"ל באיזה דרכים ניסה השטן להערים על אברהם
אבינו להניע אותו מללכת ,וכשלא הצליח עם אברהם אבינו הוא ניסה עם יצחק אבינו ,זה היה
נסיון שהתמשך ,נסיון שהציקה כמה ימים ,לעמוד בנסיון כזה ,זה קשה יותר ,ולכן היא חביבה
יותר לפני הקב"ה.
לפי הרעיון הזה אפשר להבין בס"ד ,מה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו בענין העקידה ,קח 'נא'
את בנך וגו' והעלהו לעולה וגו' ,כתב רש"י קח נא ,אין נא אלא לשון בקשה ,הקב"ה מבקש
אברהם אבינו בבקשה ממך עמוד בנסיון זה שלא יאמרו הראשונות אינן כלום ,דברים אלו פלא
גדול ,וכי אם ח"ו לא היו אברהם אבינו עומד בנסיון העקידה ,מה הסיבה ומה ההגיון לומר על
כל הניסיונות הקודמות שהם כלום.
לפי הדברים האמורים ניתן לומר ,נסיון עזיבת ארצו ,הנסיון שהפיל עצמו לכבשן האש ,הם
נסיונות שארכו רגעים ספורים ,גם הנסיונות של הרעב ,ולקיחת שרה לאבימלך וכו' הם נסיונות
שלא היו בידו של אברהם לשנות את המציאות ,הנסיון היה לעמוד באמונה ולקבל הנהגת
השי"ת ,וכי האמין בה' ויחשבה לו צדקה.
י
אבל הנסיון של העקידה זה נסיון יחידי שארכה כמה ימים ,כאשר בידו היתה הברירה שלא
לעמוד בנסיון הזה ,זה היה נסיון שהשטן הערים הרבה הרבה קשיים ופיתויים בכל מיני דרכים,
לאברהם בנפרד וליצחק אבינו בנו בנפרד ,ולכן נסיון זה לעומת כל הנסיונות הקודמים גדול
הרבה מהם ,עד שאם לא יעמוד בה יאמרו הראשונות אינם כלום.
ז"א כי כל נסיונות הקודמים היו החלטה מהירה ,קפיצה לתוך האש ,עזיבת ארץ מולדתו ,מילה,
גירוש הגר ,גירוש בנה ,שאר הנסיונות פקדו אותו ולא היו החלטותיו ,זה לא היה בידו לשנות
ולמנוע את אשר קרהו.
כאן תבוא לידי ביטוי מה שאמרו חז"ל בכמה מקומות חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי
למעשה אבותי ,וכמו שהרבו בספה"ק לומר על המשנה עשרה נסיונות נתנסה אברהם 'אבינו'
ועמד בכולם ,מדוע הדגיש התנא ותיארו אברהם 'אבינו' ,הרי במשנה הקודמת עשרה דורות
מנח עד אברהם לא נאמר 'אבינו' ,ותירצו כדי להורות לנו שהיות והאב מוריש טבעו לבניו
אחריו ,כך הוריש אברהם לנו את הכוח לעמוד בנסיונות ,גם בנסיונות הנמשכים זמן רב,
והיצה"ר מתחדש בכל יום בכוחות פיתוי חדשים.
מחשבה כעין זו מצאנו בדברי השפת אמת (אמור מ"ג) על הפסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל,
שכתב השפ"א אמנם למות על קידוש השם היא מדרגה גדולה עד מאוד ,אבל לחיות על קידוש
השם היא מדרגה גבוה יותר ,כי המוסר נפשו על קידוש השם ,זו היא החלטה של רגע ,הוא ענין
של חפזון ומהירות ,הנסיון לא אורך זמן רב.
אבל לחיות על קידוש השם ,מה שפועל האדם במתינות ובישוב הדעת ,נאה ביותר כלשונו של
השפ"א ,ז"א לעמוד בנסיונות החיים זה לא נסיון של רגע ,זה נסיון שמציק לאדם יום אחר יום,
ויש נסיונות שלא עוזבים את האדם ומציקים לו חדשים ושנים ,לעמוד במשך זמן רב כל כך
בנסיון זה קשה יותר – הוי אומר שהיא חביבה יותר לפני הקב"ה ,וכמש"כ השפ"א היא נאה
ביותר.
ישנה נקודה נו ספת בקושי הנסיון של העקידה ,אמנם כן נסיון המתמשך כמה ימים ,והיצה"ר
בא בכל עת עם חידו שים שונים למשוך ,לפתות ,להציק על המשמעת המתמשכת ,זה נסיון
קשה ,ואפילו קשה מאוד.
אבל פי כמה גוברת הקושי כאשר לא רק שהיא מתמשכת כמה ימים ,אלא שהאדם לא רואה
את הסוף לכל המצב הזה ,הוא מנסה בכל כוחו לעמוד בס"ד בנסיון ,וגובר אל כל הצעותיו של
היצר ,מנסה לנצח במלחמה ,אבל הוא כבר רוצה לראות את עצמו 'אחרי' ,המלחמה הזאת
המתישה ביותר את כוחו ,רוחו ,ונפשו.
גם בנסיון העקידה לא ידע על איזה הר הכוונה הנסיון נמשך מבלי שידע מתי זה יגמר ,וזה
כוונת המדרש שניה חביבה מן הראשונה ,כי נסיון של צא מכאן -ונסיון של לך לשם ,השני
קשה יותר ,נסיון של רגע -ונסיון של ימים מתמשכים ,השני קשה יותר ,נסיון שידוע מתי זה
יסתיים -ונסיון שלא ידוע מתי זה יסתיים ,השני קשה יותר ,ובמשקל ערכי הנסיון ,השני חביב
יותר לפני הקב"ה ,כי לפום צערא אגרא ,כי ערך הנסיון נמדד לפי הקושי שבו ,הנאמנות שהאדם
מוכיח לבוראו נמדדת לפי העמל והיגיעה שבו.
אנחנו יוצאים מתוך הנחה ,שכל הנסיונות הן חלקי בלתי נפרד מחיי היהדות ,וככל שהאדם
מתקרב יותר להקב"ה ,מנסים אותו יותר למדוד את הנאמנות שלו ,הנסיונות גוברות לא רק
בכמויות שלהן ,אלא גם באיכות ז"א בקושי שלהן ,אם זה נסיונות מתמשכות ,אם זה נסיון שלא
[שמואל א פרק כה] יודעים מתי זה יסתיים.
יא
הברכה שתרמו להוצאת הגליון
על זיע"א
יעמדו הלוי'
אלה בעל 'שבט
ממרן רבינו
עושים חסד עם נשמתי
השותפים הקבועים
הי"ו -ירושלים משה רוט הרה"ח הרה"ח יצחק מנחם ווייסמאנדל הי"ו
-חבר נשיאות המעינות- -חבר נשיאות המעינות-
לרגל שמחת הולדת הנין ני"ו לרגל שמחת נישואי הבן הבה"ח נפתלי אריה ני"ו
למז"ט ובשעטומ"צ למז"ט ובשעטומ"צ
הרה"ח יצחק עקיבא יהודה לוי הי"ו הרה"ח שמואל אהרן ויזל הי"ו -אשדוד
הרה"ח חנוך זונדל לוי הי"ו -ברכפלד לרגל שמחת אירוסי הבן ני"ו
הרה"ח שלמה זלמן לוי הי"ו למז"ט ובשעטומ"צ
לרגל שמחת הולדת הנין /הנכד /הבן ני"ו
למז"ט ובשעטומ"צ הרה"ח צבי וייס הי"ו -ברכפלד
הרה"ח מרדכי מאיר וייס
הי"ו -ברכפלד
לע"נ הרה"ח אליעזר שלמה ב"ר יששכר ז"ל בנדיקט לרגל שמחת הולדת הנכדה /הבת תחי'
נלב"ע כ"ה ניסן תשפ"ו ת.נ.צ.ב.ה. למז"ט ובשעטומ"צ
הרה"ח אברהם יעקב הי"ו הרה"ג שמחה דוב הי"ו הרה"ח יחזקאל שרגא שרטר הי"ו
קסטנבוים לע"נ אביו הר"ר יעקב שלמה ב"ר יהודה ז"ל
לע"נ אביהם הר"ר שמואל דוד ב"ר אהרן צבי ז"ל נלב"ע י"ט חשון תש"ע ת.נ.צ.ב.ה.
נלב"ע י"ט חשון ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת הרה"ח משה הי"ו והרה"ח שמואל הי"ו לקס
ידידינו הרה"ג שלמה ברוך ז"ל בן הר"ר אברהם שיחי' בלוי לע"נ אמם מרת פערל טויבא ב"ר משה יהודה לייב ע"ה
נלב"ע ט' חשון תשפ"ז ת.נ.צ.ב.ה. נלב"ע ח"י חשון תש"ס ת.נ.צ.ב.ה.
⚫ היכל שבט הלוי ⚫
126 פרשת לך לך פרשת נח תשס"א /תשס"ז /תשס"ט חומש רש"י
133 לקט אמרי קודש ועובדות הוד מימי קדם מרן הגה"ק מהר"ם שפירא זיע"א -ז' חשון תרצ"ד ימי הילולא:
18 שבֶּ ט הַּ ּ ֵׁלוִ י 2 //מינוט פון לעבען.
א ּגֶּעדַּּ אנְ ק פוּן דֶּּ ער ֵׁ חדש !!
⚫ היכל מחשבת הלוי ⚫
216 פר' לך לך תשס"ח פר' נח תשס"ז /תשס"ח /תשס"ט חומש רש"י
⚫ היכל ידות הלוי ⚫
316 פר' לך לך תשפ"ג – תשפ"ו פר' נח תשפ"ב רעוא דרעוין
יו"ל ע"י מכון מעינות הלוי
הו"ל והפצת תורת מרן רבינו הגה"ק בעל שבט הלוי זי"ע
ת.ד 550 .ב"ב דוא"ל i5798836@gmail.com :טל03-5798836 :
