gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim

שבוע: לך לך (2026-10-19)

בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעקבי הראשונים‬ ‫"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה ‪ ‬גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)‬ ‫● גליון צ"ט‬ ‫עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו‪ ,‬רש"י ובעלי מחלוקתו‬ ‫לך לך תשפ"ז ●‬ ‫בירור כללו של רש"י‪ ,‬מתי הוא מביא פירוש לתוספת תיבת 'לך'‪.‬‬ ‫ָ מחלוקת זו היה אפשר לפרשה‪,‬‬ ‫וַ יֹּאמֶ ר ה' אֶ ל אַ ְב ָרם לֶ ְך לְ ָך מֵ אַ ְר ְצ ָך ו ִממ ֹּולַ ְד ְתך‬ ‫מקור פירוש רש"י‬ ‫כדרך המחלוקת של רש"י עם‬ ‫במהדורות החומשים שהוסיפו ו ִמ ֵבית אָ ִב ָ‬ ‫הראשונים בהרבה מקומות‪,‬‬ ‫ֲשר אַ ְראֶ ָך‪( :‬יב‪ ,‬א)‬ ‫יך אֶ ל הָ אָ ֶרץ א ֶ‬ ‫בהם ציונים למקורותיו של לך לך‪ :‬להנאתך ולטובתך‪ ,‬ושם אעשך לגוי גדול‪ ,‬שהראשונים אינם מדקדקים‬ ‫לפרש בפשט כל תיבה ותיבה‪,‬‬ ‫רש"י‪ ,‬ציינו כאן לגמרא ראש‬ ‫אלא מעמידים כלל התיבות על‬ ‫טבעך‬ ‫שאודיע‬ ‫ועוד‬ ‫‪.‬‬‫לבנים‬ ‫זוכה‬ ‫אתה‬ ‫אי‬ ‫וכאן‬ ‫השנה (טז‪ ,‬ב) ולבראשית רבה‬ ‫מנהג הלשון‪ .‬ורש"י טורח גם‬ ‫(פרשה לט אות ב')‪ .‬ומתוך כך בעולם‪.‬‬ ‫בפשט‪ ,‬לפרש כל תיבה בתורה‪,‬‬ ‫עלול הלומד לחשוב‪ ,‬שפירוש‬ ‫זה‪' ,‬לך‪ ,‬להנאתך ולטובתך'‪ ,‬מקורו בגמרא או במדרש שלא יהיה בה חסר ויתר‪ .‬אלא שעדיין קשה על רש"י‬ ‫המצויין‪ .‬אבל אין הדבר כן‪ ,‬ובגמרא שם מבואר רק‪ ,‬טענת הראשונים‪ ,‬הרי בהרבה מקומות כתוב סגנון זה‪ ,‬ואי‬ ‫ששינוי המקום או זכות ארץ ישראל‪ ,‬גורמת לזכות לבנים‪ .‬אפשר לתת טעם בכל המקומות בהן נכתב כן‪ ,‬וכמו‬ ‫גם במדרש שם רק מבואר‪ ,‬שעל ידי ההליכה זכה שיצא שמוכח מהדוגמאות הנ"ל שהביאו הראשונים‪.‬‬ ‫טבעו בעולם‪ .‬אך פירושו של רש"י לתיבת 'לָך'‪ ,‬שפירושו‬ ‫השגת הרמב"ן שאפילו דרשה אין כאן‬ ‫'להנאתך ולטובתך'‪ ,‬לא מצאנו לו מקור מפורש בחז"ל‪.‬‬ ‫והנה הרמב"ן אחר שכתב שאין בדברי רש"י צורך‪ ,‬הוסיף‪:‬‬ ‫דעת הראשונים ‪ -‬תיקון הלשון‬ ‫אבל רבותינו (יומא ג‪ ,‬ב) עשו מדרש במה שאמר הכתוב‪,‬‬ ‫ועיקר הפירוש שרוי במחלוקת ראשונים‪ ,‬שהרד"ק כתב‪:‬‬ ‫'ועשית לך ארון עץ' (דברים י‪ ,‬א)‪ ,‬ו'עשה לך שתי חצוצרות‬ ‫"ומה שאמר‪' ,‬לך לך'‪ ,‬כן הוא מנהג הלשון‪ .‬כמו‪' :‬וילך‬ ‫כסף' (במדבר י‪ ,‬ב)‪ ,‬בעבור שאין המלאכה שלו‪ ,‬והיה ראוי‬ ‫לו אל ארצו' (שמות יח‪ ,‬כז)‪' ,‬אלכה לי אל הגדולים' (ירמיה‬ ‫שיאמר כמו שאמר במשכן‪ ,‬ואת המשכן תעשה (שמות כו‪,‬‬ ‫ה‪ ,‬ה) 'אם רע בעינך אשובה לי' (במדבר כב‪ ,‬לד)‪' ,‬קחו לכם'‬ ‫א)‪".‬‬ ‫(ברא' מה‪ ,‬יט; שמות ה‪ ,‬יא; ט‪ ,‬ח; במד' טז‪ ,‬ו) והדומים להם‪".‬‬ ‫וכוונת הרמב"ן למה שדרשו ביומא שם‪:‬‬ ‫וכן כתב הבכור שור‪:‬‬ ‫"תניא‪ ,‬קח לך‪ ,‬משלך‪ ,‬ועשה לך‪ ,‬משלך‪ ,‬ויקחו אליך‪,‬‬ ‫"לך לך‪ .‬רמז לו‪ ,‬כי ק' שנים יחיה עדיין‪ ,‬כמנין 'לך לך'‪,‬‬ ‫משל צבור‪ ,‬דברי רבי יאשיה‪ .‬רבי יונתן אומר‪ ,‬בין קח‬ ‫כי קע"ה חיה‪ ,‬והוא בן ע"ה בצאתו מחרן‪ .‬ולפי הפשט‪,‬‬ ‫לך בין ויקחו אליך משל צבור‪ ,‬ומה תלמוד לומר‪ ,‬קח לך‪,‬‬ ‫תיקון לשון בעלמא ואינו משמש כלום‪ ,‬כמו‪' ,‬עשה לך‬ ‫כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם‪".‬‬ ‫תבת עצי גפר' (ו‪ ,‬יד)‪ ,‬וכמו‪' ,‬קח לך' (שם כא)‪ ,‬וכן הרבה‬ ‫עיין שם שדרשות אלו הן על 'קח לך' האמור בארון ו'עשה‬ ‫שאינן אלא תיקון הלשון‪".‬‬ ‫לך' האמור בחצוצרות‪ .‬ואם כן משמע כרש"י‪ ,‬שיש לדרוש‬ ‫תיבת 'לך'‪ .‬ודוחה הרמב"ן‪ ,‬שאין הכוונה שם לדרוש ייתור‬ ‫הרמב"ן גם כן השיג על רש"י בלשון זה‪:‬‬ ‫תיבת 'לך'‪ ,‬שאם כן ישארו הרבה מקומות ללא שום‬ ‫"ויאמר ה' אל אברם לך לך‪ :‬להנאתך ולטובתך‪ ,‬ושם‬ ‫דרשה‪ ,‬אלא היא דרשה אחרת משינוי הלשון‪ .‬נמצא‬ ‫אעשך לגוי גדול‪ ,‬וכאן אי אתה זוכה לבנים‪ .‬לשון רש"י‪.‬‬ ‫שלדעת הרמב"ן‪ ,‬לא זו בלבד שעל פי הפשט אין קושי‬ ‫ואין צורך‪ ,‬כי משפט הלשון כן‪' ,‬הגשם חלף הלך לו'‬ ‫בתוספת תיבת 'לך'‪ ,‬אלא אפילו מצד דרשת חז"ל‪ ,‬אין כאן‬ ‫(שהש"ר ב‪ ,‬יא)‪' ,‬אלכה לי אל הגדולים' (ירמיה ה‪ ,‬ה)‪ ,‬קומו‬ ‫ייתור לשון כלל בשביל לדורשו‪.‬‬ ‫ועברו לכם את נחל זרד (דברים ב‪ ,‬יג)‪ ,‬ורובם ככה‪.‬‬ ‫דרך הרא"ם‪ :‬היכא דאיכא למדרש דרשינן‬ ‫אמנם בדעת רש"י מבואר‪ ,‬שתיבת 'לך' אכן מיותרת‪ ,‬ויש‬ ‫הרא"ם תמה על הרמב"ן שפירש שאין חז"ל דורשים‬ ‫צורך לפרשה‪ .‬וכן כתבו הריב"א והרב ברטנורא בדעת‬ ‫תיבת 'לך' וכיוצא בה‪ ,‬הרי בסוכה (ט‪ ,‬א) דרשו שציצית‬ ‫רש"י‪ ,‬וכן נקטו רוב מפרשי רש"י‪.‬‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולהצטרפות לרשימת המנויים‪ :‬שמעון גומבו ‪ss025322898@gmail.com - 0527152244 -‬‬ ‫הביא רבינו בפירוש דרשות דחג הסוכות תעשה לך‪,‬‬ ‫צריכה טוויה לשמה‪ ,‬מדכתיב‪ ,‬גדלים תעשה לך‪ ,‬לך לשם‬ ‫ולקחתם לכם פרי עץ הדר‪ ,‬ועשו להם ציצית‪ ,‬פסל לך‪,‬‬ ‫חובך‪ .‬וכן דרשו שם למעט ציצית גזולה מדכתיב‪ ,‬ועשו‬ ‫ועוד רבים‪ ,‬ומאי שנא הכא טפי מכולהו‪".‬‬ ‫להם‪ ,‬משלהם‪ .‬וכן למעט סוכה גזולה מדכתיב‪ ,‬חג הסכת‬ ‫תעשה לך‪ .‬וכיוצא בזה דרשו (כז‪ ,‬ב) לגבי ארבעת המינים‬ ‫ולכאורה זוהי השגה עצומה על רש"י‪ ,‬אם הוא טורח ליישב‬ ‫מהכתוב 'ולקחתם לכם ביום הראשון'‪ ,‬לכם משלכם‪.‬‬ ‫יתור תיבת 'לך'‪ ,‬מדוע לא הביא בכל המקומות הנ"ל את‬ ‫ועל כן העלה הרא"ם‪ ,‬שאף שיש מקומות רבים שתוספת‬ ‫הדרשות שדרשו מייתור זה‪[ .‬ועיין שם שפירש בדעת רש"י‬ ‫תיבת 'לך' או 'לכם' היא מתיקון הלשון‪ ,‬בכל אופן 'היכא‬ ‫שהוא מביא הדרשות רק במקום שיש קושיא אחרת בכתוב‪,‬‬ ‫ושלא כדעת שאר המפרשים‪ ,‬שרש"י בא ליישב ייתור תיבת‬ ‫דאיכא למדרש דרשינן'‪ .‬וכמו שמצאנו (קדושין ד‪ ,‬ב) לגבי‬ ‫'לך' בלבד‪].‬‬ ‫'מלתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא'‪ ,‬ש'היכא‬ ‫דאיכא למדרש דרשינן'‪ ,‬ולא אמרינן שנכתב על אף הקל‬ ‫ביאור כללו של רש"י מתי מביא הדרשות‬ ‫וחומר‪ .‬וכן לגבי הכלל 'דברה תורה כלשון בני אדם'‪ ,‬שאין‬ ‫אומרים אותו בהכרח בכל מקום (עי' ב"מ ל"א א' ‪ -‬ב' ותוס' שם‬ ‫ונראה שיש ליישב דעת הרא"ם מהשגה זו‪ .‬שהנה אחר‬ ‫ד"ה דברה)‪ ,‬הרי אף במקום שהוא דרך הלשון‪ ,‬אם ניתן‬ ‫העיון מצאנו עוד מקומות שמביא רש"י דרשות כאלו‪:‬‬ ‫לדרוש דורשים‪ .‬ולפי זה פירש‪ ,‬שכיון שראה רש"י במדרש‬ ‫א) בפרשת יתרו (שמות יח‪ ,‬כז)‪ :‬וילך לו אל ארצו‪ .‬לגייר בני‬ ‫(ב"ר כאן) שדרשו כמה דרשות על כפל הלשון של 'לך לך'‪,‬‬ ‫משפחתו‪ .‬ודרשה זו הובאה גם במדרש לק"ט ועוד‪.‬‬ ‫על כן גם הוא פירש הכתוב על פי דרכו‪ ,‬עיין בדבריו‪.‬‬ ‫ב) בפרשת כי תשא (שמות לד‪ ,‬א)‪ :‬פסל לך‪ .‬הראהו מחצב‬ ‫ובמשכיל לדוד‪ ,‬אחר בקשת מחילה‪ ,‬תמה על הרא"ם‪:‬‬ ‫סנפירינון מתוך אהלו‪ ,‬ואמר לו הפסולת יהיה שלך‪ .‬והיא‬ ‫"דבשלמא אם דרשה זו הייתה נמצאת במדרש חכמים‪,‬‬ ‫דרשת הגמרא בנדרים (לח‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫היה מקום לתרץ כן וכו'‪ ,‬מיהו לימוד זה הוציא רש"י ז"ל‬ ‫ג) בפרשת שלח (במדבר יג‪ ,‬ב)‪ :‬שלח לך‪ .‬לדעתך‪ ,‬אני איני‬ ‫מדעתו‪ ,‬דבמדרש לא נמצא כן‪ ,‬וכיון שכפי משפט הלשון‬ ‫מצוה לך אם תרצה שלח וכו'‪ .‬וזה דרשת הגמרא בסוטה‬ ‫אין כאן שום יתור‪ ,‬למה ליה לרש"י לבקש דרשות‬ ‫(לד‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫מדעתו‪ ,‬הרי כל עצמו של רש"י לא בא בפירושו אלא‬ ‫ד) בפרשת פינחס (במדבר כז‪ ,‬יח)‪ ,‬בפסוק‪ ,‬קח לך את‬ ‫ליישב המקרא על פשוטו‪ ,‬ואפילו דרשות רז"ל לא‬ ‫יהושע בן נון‪ :‬לך‪ .‬את שבדוק לך‪ ,‬את זה אתה מכיר‪ .‬והיא‬ ‫הביאם אלא היכא שאין הפשט מיושב כל כך‪ ,‬אם כן‬ ‫דרשת הספרי שם (פסקא קמ)‪.‬‬ ‫קושיית הרמב"ן בדוכתא קיימא‪".‬‬ ‫ומעתה קשה מה הוא כללו של רש"י‪ ,‬מדוע באלו המקומות‬ ‫הביא רש"י דרשת חז"ל לפרש הייתור‪ ,‬יותר מאלו‬ ‫ודבריו הם כמו שהתבאר‪ ,‬שלרמב"ן יש שתי טענות על‬ ‫הדרשות שהביאו הרמב"ן והבאר בשדה‪.‬‬ ‫רש"י‪ ,‬ראשונה שעל פי הפשט אין כאן ייתור‪ ,‬והשנית‪,‬‬ ‫שאפילו מצד דרשות חז"ל אין ייתור בדבר‪ ,‬שהרי כתובים‬ ‫ונראה שכללו של רש"י אינו תלוי אם בלא הדרשה יש‬ ‫רבים כתובים בלשון הזה‪ ,‬ואי אפשר לתת טעם בכל‬ ‫קושי בפשט‪ ,‬אלא באם אחר הדרשה יש תוספת בפשט‪.‬‬ ‫המקומות לא בפשט ולא בדרש‪ .‬ומעתה אף אם הרא"ם‬ ‫שבדרשות שדרשו חז"ל למעט גזול‪ ,‬או שצריך עשייה‬ ‫ישב דעת רש"י על דרך הדרש‪ ,‬עדיין לא יישבו על דרך‬ ‫לשמה‪ ,‬אין הדרשה משנה פשט הכתוב‪ ,‬והמשמעות‬ ‫הפשט‪ ,‬שכן אין כוונת רש"י כאן ליישב הדרש‪ ,‬גם מצד‬ ‫נשארת אותו דבר‪ ,‬שיש לקחת ארבעה מינים ולעשות‬ ‫שלא מצאנו הדרשה בחז"ל‪ ,‬וגם מצד שאין דרך רש"י‬ ‫סוכה וכו'‪ ,‬רק מהדרשה למדנו הלכה בצורת העשיה‪ ,‬או‬ ‫להביא הדרשות אלא אם יש בהן יישוב הפשט‪ .‬וכיון‬ ‫בדיני הפסול‪ .‬ומכיון שמצד הפשט אין קושי בלשון‪ ,‬וגם‬ ‫שהפשט כאן אינו קשה‪ ,‬מה אכפת לנו ש'איכא למדרש'‪.‬‬ ‫הדרשה אינה משנה את המשמעות‪ ,‬אין רש"י מביא את‬ ‫הדרשה‪ .‬מה שאין כן במקום שאחר הדרשה יש משמעות‬ ‫רש"י אינו מביא כל הדרשות על תיבת 'לך'‬ ‫אחרת לכתוב‪ ,‬וכגון בפרשתנו‪ ,‬שתיבת 'לך לך' מקבלות‬ ‫וה'באר בשדה' [תלמיד ה'משכיל לדוד'] הוסיף קושיא‬ ‫פירוש אחר‪ ,‬וכאומר‪' ,‬לך בשבילך'‪ ,‬וכן בכתוב 'שלח לך'‪,‬‬ ‫עצומה על הרא"ם‪:‬‬ ‫שפירושו יהיה 'שלח על דעתך'‪ ,‬במקומות כאלו מביא‬ ‫רש"י את הפירוש על פי הדרשה‪ ,‬משום שהדרשה‬ ‫"ועדיפא מיניה הוה ליה [להמשכ"ל] להקשות [על הרא"ם]‪,‬‬ ‫מפרשת את פשט הכתוב‪ ,‬ודו"ק ותשכח כן בכל המקומות‪.‬‬ ‫דאם כן ד'היכא דאיכא למדרש דרשינן'‪ ,‬אם כן למה לא‬ ‫תמצית הדברים‪:‬‬ ‫א] רש"י מפרש יתור תיבת 'לך'‪ .‬ב] הראשונים טוענים שכן הוא דרך הלשון בהרבה מקומות‪ .‬ג] הרמב"ן סובר שאפילו‬ ‫'יתור' לדרשה אין בזה‪ .‬ד] הרא"ם מיישב שאף שכן דרך הלשון‪ ,‬במקום שיש אפשרות לדורשו דורשים‪ .‬ה] המשכ"ל‬ ‫מקשה שרש"י מפרש כאן הפשט ולא הדרש‪ .‬ו] הבא"ב מקשה‪ ,‬אם כן מדוע בהרבה מקומות אין רש"י מביא הדרשות‬ ‫לייתור כעין זה‪ .‬ז] יש לומר שהכלל אינו תלוי אם יש קושי בפשט הכתוב‪ ,‬אלא אם הדרשה משנה את משמעות הכתוב‪.‬‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולהצטרפות לרשימת המנויים‪ :‬שמעון גומבו ‪ss025322898@gmail.com - 0527152244 -‬‬