בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — לך לך (2026-10-19)

בעקבי הראשונים
"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)
● גליון צ"ט עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו ,רש"י ובעלי מחלוקתו לך לך תשפ"ז ●
בירור כללו של רש"י ,מתי הוא מביא פירוש לתוספת תיבת 'לך'.
ָ מחלוקת זו היה אפשר לפרשה,
וַ יֹּאמֶ ר ה' אֶ ל אַ ְב ָרם לֶ ְך לְ ָך מֵ אַ ְר ְצ ָך ו ִממ ֹּולַ ְד ְתך מקור פירוש רש"י
כדרך המחלוקת של רש"י עם במהדורות החומשים שהוסיפו ו ִמ ֵבית אָ ִב ָ
הראשונים בהרבה מקומות, ֲשר אַ ְראֶ ָך( :יב ,א) יך אֶ ל הָ אָ ֶרץ א ֶ
בהם ציונים למקורותיו של לך לך :להנאתך ולטובתך ,ושם אעשך לגוי גדול ,שהראשונים אינם מדקדקים
לפרש בפשט כל תיבה ותיבה, רש"י ,ציינו כאן לגמרא ראש
אלא מעמידים כלל התיבות על
טבעך שאודיע ועוד .לבנים זוכה אתה אי וכאן השנה (טז ,ב) ולבראשית רבה
מנהג הלשון .ורש"י טורח גם (פרשה לט אות ב') .ומתוך כך בעולם.
בפשט ,לפרש כל תיבה בתורה, עלול הלומד לחשוב ,שפירוש
זה' ,לך ,להנאתך ולטובתך' ,מקורו בגמרא או במדרש שלא יהיה בה חסר ויתר .אלא שעדיין קשה על רש"י
המצויין .אבל אין הדבר כן ,ובגמרא שם מבואר רק ,טענת הראשונים ,הרי בהרבה מקומות כתוב סגנון זה ,ואי
ששינוי המקום או זכות ארץ ישראל ,גורמת לזכות לבנים .אפשר לתת טעם בכל המקומות בהן נכתב כן ,וכמו
גם במדרש שם רק מבואר ,שעל ידי ההליכה זכה שיצא שמוכח מהדוגמאות הנ"ל שהביאו הראשונים.
טבעו בעולם .אך פירושו של רש"י לתיבת 'לָך' ,שפירושו
השגת הרמב"ן שאפילו דרשה אין כאן 'להנאתך ולטובתך' ,לא מצאנו לו מקור מפורש בחז"ל.
והנה הרמב"ן אחר שכתב שאין בדברי רש"י צורך ,הוסיף: דעת הראשונים -תיקון הלשון
אבל רבותינו (יומא ג ,ב) עשו מדרש במה שאמר הכתוב, ועיקר הפירוש שרוי במחלוקת ראשונים ,שהרד"ק כתב:
'ועשית לך ארון עץ' (דברים י ,א) ,ו'עשה לך שתי חצוצרות
"ומה שאמר' ,לך לך' ,כן הוא מנהג הלשון .כמו' :וילך
כסף' (במדבר י ,ב) ,בעבור שאין המלאכה שלו ,והיה ראוי
לו אל ארצו' (שמות יח ,כז)' ,אלכה לי אל הגדולים' (ירמיה
שיאמר כמו שאמר במשכן ,ואת המשכן תעשה (שמות כו,
ה ,ה) 'אם רע בעינך אשובה לי' (במדבר כב ,לד)' ,קחו לכם'
א)".
(ברא' מה ,יט; שמות ה ,יא; ט ,ח; במד' טז ,ו) והדומים להם".
וכוונת הרמב"ן למה שדרשו ביומא שם:
וכן כתב הבכור שור:
"תניא ,קח לך ,משלך ,ועשה לך ,משלך ,ויקחו אליך,
"לך לך .רמז לו ,כי ק' שנים יחיה עדיין ,כמנין 'לך לך',
משל צבור ,דברי רבי יאשיה .רבי יונתן אומר ,בין קח
כי קע"ה חיה ,והוא בן ע"ה בצאתו מחרן .ולפי הפשט,
לך בין ויקחו אליך משל צבור ,ומה תלמוד לומר ,קח לך,
תיקון לשון בעלמא ואינו משמש כלום ,כמו' ,עשה לך
כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם".
תבת עצי גפר' (ו ,יד) ,וכמו' ,קח לך' (שם כא) ,וכן הרבה
עיין שם שדרשות אלו הן על 'קח לך' האמור בארון ו'עשה שאינן אלא תיקון הלשון".
לך' האמור בחצוצרות .ואם כן משמע כרש"י ,שיש לדרוש
תיבת 'לך' .ודוחה הרמב"ן ,שאין הכוונה שם לדרוש ייתור הרמב"ן גם כן השיג על רש"י בלשון זה:
תיבת 'לך' ,שאם כן ישארו הרבה מקומות ללא שום "ויאמר ה' אל אברם לך לך :להנאתך ולטובתך ,ושם
דרשה ,אלא היא דרשה אחרת משינוי הלשון .נמצא אעשך לגוי גדול ,וכאן אי אתה זוכה לבנים .לשון רש"י.
שלדעת הרמב"ן ,לא זו בלבד שעל פי הפשט אין קושי
ואין צורך ,כי משפט הלשון כן' ,הגשם חלף הלך לו'
בתוספת תיבת 'לך' ,אלא אפילו מצד דרשת חז"ל ,אין כאן
(שהש"ר ב ,יא)' ,אלכה לי אל הגדולים' (ירמיה ה ,ה) ,קומו
ייתור לשון כלל בשביל לדורשו.
ועברו לכם את נחל זרד (דברים ב ,יג) ,ורובם ככה.
דרך הרא"ם :היכא דאיכא למדרש דרשינן
אמנם בדעת רש"י מבואר ,שתיבת 'לך' אכן מיותרת ,ויש
הרא"ם תמה על הרמב"ן שפירש שאין חז"ל דורשים צורך לפרשה .וכן כתבו הריב"א והרב ברטנורא בדעת
תיבת 'לך' וכיוצא בה ,הרי בסוכה (ט ,א) דרשו שציצית רש"י ,וכן נקטו רוב מפרשי רש"י.
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
הביא רבינו בפירוש דרשות דחג הסוכות תעשה לך, צריכה טוויה לשמה ,מדכתיב ,גדלים תעשה לך ,לך לשם
ולקחתם לכם פרי עץ הדר ,ועשו להם ציצית ,פסל לך, חובך .וכן דרשו שם למעט ציצית גזולה מדכתיב ,ועשו
ועוד רבים ,ומאי שנא הכא טפי מכולהו". להם ,משלהם .וכן למעט סוכה גזולה מדכתיב ,חג הסכת
תעשה לך .וכיוצא בזה דרשו (כז ,ב) לגבי ארבעת המינים
ולכאורה זוהי השגה עצומה על רש"י ,אם הוא טורח ליישב מהכתוב 'ולקחתם לכם ביום הראשון' ,לכם משלכם.
יתור תיבת 'לך' ,מדוע לא הביא בכל המקומות הנ"ל את
ועל כן העלה הרא"ם ,שאף שיש מקומות רבים שתוספת
הדרשות שדרשו מייתור זה[ .ועיין שם שפירש בדעת רש"י
תיבת 'לך' או 'לכם' היא מתיקון הלשון ,בכל אופן 'היכא
שהוא מביא הדרשות רק במקום שיש קושיא אחרת בכתוב,
ושלא כדעת שאר המפרשים ,שרש"י בא ליישב ייתור תיבת דאיכא למדרש דרשינן' .וכמו שמצאנו (קדושין ד ,ב) לגבי
'לך' בלבד]. 'מלתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא' ,ש'היכא
דאיכא למדרש דרשינן' ,ולא אמרינן שנכתב על אף הקל
ביאור כללו של רש"י מתי מביא הדרשות וחומר .וכן לגבי הכלל 'דברה תורה כלשון בני אדם' ,שאין
אומרים אותו בהכרח בכל מקום (עי' ב"מ ל"א א' -ב' ותוס' שם
ונראה שיש ליישב דעת הרא"ם מהשגה זו .שהנה אחר
ד"ה דברה) ,הרי אף במקום שהוא דרך הלשון ,אם ניתן
העיון מצאנו עוד מקומות שמביא רש"י דרשות כאלו:
לדרוש דורשים .ולפי זה פירש ,שכיון שראה רש"י במדרש
א) בפרשת יתרו (שמות יח ,כז) :וילך לו אל ארצו .לגייר בני (ב"ר כאן) שדרשו כמה דרשות על כפל הלשון של 'לך לך',
משפחתו .ודרשה זו הובאה גם במדרש לק"ט ועוד. על כן גם הוא פירש הכתוב על פי דרכו ,עיין בדבריו.
ב) בפרשת כי תשא (שמות לד ,א) :פסל לך .הראהו מחצב ובמשכיל לדוד ,אחר בקשת מחילה ,תמה על הרא"ם:
סנפירינון מתוך אהלו ,ואמר לו הפסולת יהיה שלך .והיא
"דבשלמא אם דרשה זו הייתה נמצאת במדרש חכמים,
דרשת הגמרא בנדרים (לח ,א).
היה מקום לתרץ כן וכו' ,מיהו לימוד זה הוציא רש"י ז"ל
ג) בפרשת שלח (במדבר יג ,ב) :שלח לך .לדעתך ,אני איני מדעתו ,דבמדרש לא נמצא כן ,וכיון שכפי משפט הלשון
מצוה לך אם תרצה שלח וכו' .וזה דרשת הגמרא בסוטה
אין כאן שום יתור ,למה ליה לרש"י לבקש דרשות
(לד ,ב).
מדעתו ,הרי כל עצמו של רש"י לא בא בפירושו אלא
ד) בפרשת פינחס (במדבר כז ,יח) ,בפסוק ,קח לך את ליישב המקרא על פשוטו ,ואפילו דרשות רז"ל לא
יהושע בן נון :לך .את שבדוק לך ,את זה אתה מכיר .והיא
הביאם אלא היכא שאין הפשט מיושב כל כך ,אם כן
דרשת הספרי שם (פסקא קמ).
קושיית הרמב"ן בדוכתא קיימא".
ומעתה קשה מה הוא כללו של רש"י ,מדוע באלו המקומות
הביא רש"י דרשת חז"ל לפרש הייתור ,יותר מאלו ודבריו הם כמו שהתבאר ,שלרמב"ן יש שתי טענות על
הדרשות שהביאו הרמב"ן והבאר בשדה. רש"י ,ראשונה שעל פי הפשט אין כאן ייתור ,והשנית,
שאפילו מצד דרשות חז"ל אין ייתור בדבר ,שהרי כתובים
ונראה שכללו של רש"י אינו תלוי אם בלא הדרשה יש רבים כתובים בלשון הזה ,ואי אפשר לתת טעם בכל
קושי בפשט ,אלא באם אחר הדרשה יש תוספת בפשט. המקומות לא בפשט ולא בדרש .ומעתה אף אם הרא"ם
שבדרשות שדרשו חז"ל למעט גזול ,או שצריך עשייה ישב דעת רש"י על דרך הדרש ,עדיין לא יישבו על דרך
לשמה ,אין הדרשה משנה פשט הכתוב ,והמשמעות הפשט ,שכן אין כוונת רש"י כאן ליישב הדרש ,גם מצד
נשארת אותו דבר ,שיש לקחת ארבעה מינים ולעשות שלא מצאנו הדרשה בחז"ל ,וגם מצד שאין דרך רש"י
סוכה וכו' ,רק מהדרשה למדנו הלכה בצורת העשיה ,או להביא הדרשות אלא אם יש בהן יישוב הפשט .וכיון
בדיני הפסול .ומכיון שמצד הפשט אין קושי בלשון ,וגם שהפשט כאן אינו קשה ,מה אכפת לנו ש'איכא למדרש'.
הדרשה אינה משנה את המשמעות ,אין רש"י מביא את
הדרשה .מה שאין כן במקום שאחר הדרשה יש משמעות רש"י אינו מביא כל הדרשות על תיבת 'לך'
אחרת לכתוב ,וכגון בפרשתנו ,שתיבת 'לך לך' מקבלות וה'באר בשדה' [תלמיד ה'משכיל לדוד'] הוסיף קושיא
פירוש אחר ,וכאומר' ,לך בשבילך' ,וכן בכתוב 'שלח לך', עצומה על הרא"ם:
שפירושו יהיה 'שלח על דעתך' ,במקומות כאלו מביא
רש"י את הפירוש על פי הדרשה ,משום שהדרשה "ועדיפא מיניה הוה ליה [להמשכ"ל] להקשות [על הרא"ם],
מפרשת את פשט הכתוב ,ודו"ק ותשכח כן בכל המקומות. דאם כן ד'היכא דאיכא למדרש דרשינן' ,אם כן למה לא
תמצית הדברים:
א] רש"י מפרש יתור תיבת 'לך' .ב] הראשונים טוענים שכן הוא דרך הלשון בהרבה מקומות .ג] הרמב"ן סובר שאפילו
'יתור' לדרשה אין בזה .ד] הרא"ם מיישב שאף שכן דרך הלשון ,במקום שיש אפשרות לדורשו דורשים .ה] המשכ"ל
מקשה שרש"י מפרש כאן הפשט ולא הדרש .ו] הבא"ב מקשה ,אם כן מדוע בהרבה מקומות אין רש"י מביא הדרשות
לייתור כעין זה .ז] יש לומר שהכלל אינו תלוי אם יש קושי בפשט הכתוב ,אלא אם הדרשה משנה את משמעות הכתוב.
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
