gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קרוב השם · Karoiv Hashem — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: קרוב השם · Karoiv Hashem

שבוע: לך לך (2026-10-19)

קרוב השם · Karoiv Hashem — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪355‬‬ ‫בס”ד‬ ‫פרשת לך לך תשפ"ז‬ ‫בראשית דברים‬ ‫\\ מערכת גורלית‬ ‫מישל לּוטיטֹו – השם הזה אומר לכם משהו?‬ ‫לא? אה‪ ,‬אולי אתם מכירים אותו בכינוי הצרפתי‬ ‫שלו‪ִ :‬מ ְסיֶ יה ַמנְ זֶ ’טֹו‪.‬‬ ‫עכשיו נזכרתם‪ ,‬נכון?‬ ‫התרגום של ִמ ְסיֶ יה ַמנְ זֶ ’טֹו הוא‪ :‬אדון‬ ‫אוכל‪-‬הכל‪.‬‬ ‫קראתי עליו בעבר בספר השיאים של גינס‬ ‫במהדורת ילדים‪.‬‬ ‫סבא שלי‬ ‫אך למענכם קוראי הנאמנים‪ ,‬הטרחתי את עצמי‬ ‫יש לי סבא ששייך לדורות הקודמים‪ ,‬הוא כזה‬ ‫לברר ולחקור אודותיו שוב‪.‬‬ ‫תמים‪...‬‬ ‫שלא תגידו שאני לא משקיע בכם‪.‬‬ ‫כתבו עליך בפרשה‬ ‫‪3‬‬ ‫למצוא את עצמך בפרשת השבוע‬ ‫ובכן‪ ,‬אוכל‪-‬הכל הזה הספיק לאכול במהלך חייו –‬ ‫תחזיקו חזק‪:‬‬ ‫‪ 18‬זוגות אופניים‪ 15 .‬עגלות סופרמרקט‪6 .‬‬ ‫נברשות‪ 2 .‬מיטות‪ .‬מחשב אחד‪ .‬ארון קבורה‪,‬‬ ‫העתיד כבר כאן‬ ‫כולל הידיות!‬ ‫מהו ההבדל הדרמטי בין לחשוב על העתיד לבין‬ ‫לחיות בעתיד?‬ ‫החוקרים חלוקים בשאלה האם היתה לו למישל‬ ‫קיבה ייחודית ומערכת עיכול מברזל‪ ,‬תרתי‬ ‫להתקרב למציאות‬ ‫‪6‬‬ ‫משמע‪.‬‬ ‫לעבוד עם מה שיש ‪-‬שיחת חברים‬ ‫בראשית דברים ‪ /‬המשך‬ ‫\\ מערכת גורלית‬ ‫בהמשך החיים‪ ,‬בקושי עם פעם אחת אנחנו‬ ‫או שבאופן עקרוני כל אדם מסוגל לעשות זאת‪ ,‬אם‬ ‫מסתדרים‪...‬‬ ‫יפ ֵּת ַח חיבה למתכת‪.‬‬ ‫רק ַ‬ ‫האם איבדנו את החשק לאכול טשולנט? לא בהכרח‪.‬‬ ‫השיא המפורסם ביותר שלו היה אכילת מטוס שלם‬ ‫מסוג ססנה ‪ – 150‬מטוס קל בעל שני מושבים‪.‬‬ ‫ייתכן מאוד שהוא עדיין קורץ לנו מהצלחת‪.‬‬ ‫מה יש לומר? איש הברזל!‬ ‫אבל אנחנו מודעים לצרבת האורבת מעבר לוושט‪,‬‬ ‫ומעדיפים לוותר‪.‬‬ ‫אבל מה הכי הרשים אותי?‬ ‫*‬ ‫באחד הראיונות חשף אדון ַמנְ זֶ ’טֹו פרט מדהים‪:‬‬ ‫הוא סיפר שביצים גורמים לו כאבי בטן‪.‬‬ ‫וממערכה למערכה‪.‬‬ ‫מן הסתם‪ ,‬בתהליך ייצור מטוס ססנה לא מערבים‬ ‫ממערכת העיכול למערכת הבחירות‪.‬‬ ‫ביצים‪ ,‬אחרת זה היה נגמר רע‪...‬‬ ‫בשבוע הקרוב‪ ,‬הרבה מלל עתיד להתבזבז על כל מה‬ ‫בכל אופן‪ ,‬תראו מה זו מודעות עצמית‪.‬‬ ‫שמסביב לנושא‪.‬‬ ‫כך נשמע אדם שמכיר את מערכת העיכול שלו על‬ ‫כולנו נהנים להרגיש חכמים‪.‬‬ ‫כל פיתוליה‪ .‬עד העיקול האחרון‪.‬‬ ‫כולנו אוהבים להתווכח‪ .‬לזלזל‪ .‬להתרגז‪ .‬לבקר‪.‬‬ ‫*‬ ‫אבל אחר כך‪ ,‬בלילה השקט‪ ,‬במיטה‪ ,‬מגיעה הצרבת‪.‬‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫הטעם המגעיל הזה בלב‪.‬‬ ‫להגיע למדרגה של ַמנְ זֶ ’טֹו זה למעלה מכוחותינו‪.‬‬ ‫למה דיברתי? לשם מה לעגתי וביקרתי?‬ ‫אבל לכולנו יש איזשהו גיל בו אנו כבר קולטים כמה‬ ‫דברים על הגוף שלנו‪.‬‬ ‫בשביל מה הייתי צריך להראות את חכמתי על חשבון‬ ‫אחרים?‬ ‫אם אני מנחש נכון‪ ,‬חלק גדול מאיתנו נהג בגילאי‬ ‫הבחרות לאכול טשולנט חמש פעמים בתוך ארבעים‬ ‫אולי הגיע הזמן להכיר את מערכת העיכול‪ ,‬ולעקוף‬ ‫ושמונה שעות‪.‬‬ ‫באלגנטיות מלכודות דבש שאחריתן מרירה‪.‬‬ ‫פעם בליל שישי‪ ,‬פעם ב’טועמיה’‪ ,‬פעם בליל שבת‬ ‫לפחות נחסוך טאמס‪.‬‬ ‫אחר חצות‪ ,‬פעם בשבת בבוקר‪ ,‬ולקינוח – שיירי חמין‬ ‫במלווה מלכה‪.‬‬ ‫שלכם‬ ‫העורך‬ ‫גיוואלדיג!‬ ‫הגליון נתרם לזכות‬ ‫חיים צבי בן חנה ליבא בריינדל ומשפחתו‬ ‫\\ כתבו עליך בפרשה‬ ‫סבא שלי‬ ‫יש לי סבא ששייך לדורות הקודמים‪ ,‬הוא כזה‬ ‫תמים‪...‬‬ ‫“‬ ‫יו”ל ע”י ‘כיסופים’‬ ‫חבקוק הנביא ‪ 5‬רמת בית שמש ג' ‪1‬‬ ‫אל תהיה תמים” – מחנך אותנו העולם‪.‬‬ ‫“זכותך לשאול שאלות” – מבשר לנו כל מדריך מתחיל‪.‬‬ ‫לכל עניני הגליון‪-‬‬ ‫הערות והארות‪ ,‬נקודות הפצה וכדו'‬ ‫ניתן ליצור קשר‬ ‫“עם הבטחות לא קונים במכולת” – מזלזל המזלזל התורן‪.‬‬ ‫בפל‪054-853-7200 :‬‬ ‫או במייל‪26karov@gmail.com :‬‬ ‫וכולם מקנחים בהצהרה נלעגת‪ :‬אשרי המאמין‪...‬‬ ‫ההרשמה לקבלת הגליון במייל‬ ‫בכתובת‬ ‫אצלנו במשפחה מקובל ההיפך‪.‬‬ ‫‪k6646201@gmail.com‬‬ ‫סבא שלנו זכרונו לברכה היה תמים‪.‬‬ ‫קו כיסופים‬ ‫הוא גם ויתר מרצון על הזכות לשאול שאלות‪.‬‬ ‫שיעורי בית המדרש‬ ‫וקבלת עדכונים שוטפים‬ ‫‪02-664-6201‬‬ ‫ועם הבטחות הוא לא רק קנה במכולת‪ ,‬אלא ניהל את כל חייו‪.‬‬ ‫והוא היה מאושר‪ .‬אשרי המאמין!‬ ‫לסבא שלנו קראו אברהם‪ ,‬אבל אנחנו מעדיפים לכנות אותו אברהם אבינו‪.‬‬ ‫זמני השיעורים הקבועים‪:‬‬ ‫לחיות מהבטחות‬ ‫ימי רביעי‬ ‫ללכת עם תורה ‪-‬‬ ‫כמו בכל משפחה טובה‪ ,‬יש בראש הפירמידה סב זקן וחכם‪ ,‬הוא היה מן הסתם‬ ‫תורה כה תנינא (בשעה ‪)20:30‬‬ ‫מעורב באי‪-‬אלו ניסים שאילולא הם‪ ,‬לא באו כל צאצאיו לעולם‪.‬‬ ‫סיפורי מעשיות (בשעה ‪)21:30‬‬ ‫משפ' מרגלית‬ ‫רחוב הר' יצחק שמידמן ‪ 22‬בני ברק‬ ‫יודעת המשפחה להוקיר את סבא שהתעקש לחיות גם כשכולם סביבו מתו‪ ,‬ומסר‬ ‫נפשו להישאר יהודי‪.‬‬ ‫שינויים בזמני ומיקום השיעורים‬ ‫מתעדכנים בקו כיסופים ‪02-664-6201‬‬ ‫כשסבא היה שם בגלות לבדו‪ ,‬לא היתה סביבו משפחה‪ ,‬היתה רק אמונה‬ ‫ומסירות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לתרומות והנצחות‪:‬‬ ‫נדרים פלוס > קופת 'כיסופים'‬ ‫רק עם ישראל שרוי בתוך הבטחה‪ ,‬וגם‬ ‫סבא ראוי להוקרה על כל אותן שנים בהן‬ ‫לכשייוולד יצחק‪ ,‬עוד ארוכה הדרך‪.‬‬ ‫התאמץ לשאת את המשפחה על ליבו ואמונתו‪.‬‬ ‫הְיֵה תמים!‬ ‫יש לעם ישראל סבא כזה‪ ,‬אבל הוא – בשונה‬ ‫מכל סב אחר – עשה זאת בלי שלפניו היה עוד‬ ‫יש לסבא סוד קיומי והוא מוכרח לעבור‬ ‫סבא אחר שעשה זאת‪.‬‬ ‫בירושה‪.‬‬ ‫לא היו תקדימים‪.‬‬ ‫הסוד של סבא הביא אותנו לעולם‪ ,‬והסוד הזה‬ ‫יכול להביא גם את כל מה שעתיד להיעשות‬ ‫אברהם אבינו ראש וראשון למאמינים‬ ‫מאיתנו לעולם‪.‬‬ ‫ולנימולים‪ ,‬אבי המשפחה הוותיקה בתבל‪.‬‬ ‫אברהם אבינו היה תמים‪ ,‬ואת התואר הזה הוא‬ ‫רוב ימיו ערירי היה‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬משפחתו הענפה‬ ‫מקבל על סף גיל מאה‪.‬‬ ‫מעולם לא הקיפה אותו בשמחה משפחתית‬ ‫ובתצלום משותף‪.‬‬ ‫“התהלך לפני והיה תמים” אומר השי”ת‪.‬‬ ‫ומלבד ההוראה‪ ,‬זהו גילוי דעת – אברהם אבינו‬ ‫את הברית והבטחת “אב המון גויים” הוא מקבל‬ ‫הוא האיש השלם‪ ,‬התמים‪.‬‬ ‫רק לקראת הסוף‪ ,‬ברגע התשעים ותשע‪ ,‬תרתי‬ ‫משמע‪.‬‬ ‫התמימות מורה את דרכו‪ ,‬ואודות לה הוא‬ ‫מסוגל לעשות את מה שרוב העולם אינו מסוגל‬ ‫– “התהלך לפני”‪ .‬ללכת קדימה ולא להביט אף‬ ‫ואברהם ניזון כל ימיו מהבטחות‪“ :‬לזרעך אתן‬ ‫פעם לאחור‪.‬‬ ‫את הארץ הזאת”; “ושמתי את זרעך כעפר‬ ‫הארץ”; “והפרתי אותך מאוד”‪.‬‬ ‫ללכת לפנים בידיעה ברורה שהשם יתברך צועד‬ ‫עימי‪ ,‬מנווט את דרכי‪ ,‬ומשקיף על צעדיי‪.‬‬ ‫ההבטחות מקופלות בתוך צעיף של אמונה‪,‬‬ ‫ואין בעולם איש המכיר או יודע על ַעם שעתיד‬ ‫כדי לדבוק בצורת הליכה שכזו נדרשת מידה‬ ‫לצאת מהסב הזקן‪ ,‬ואין איש יודע או מכיר‬ ‫רבה של תמימות צלולה‪.‬‬ ‫בנותן ההבטחה‪.‬‬ ‫אדם מסתפק תמיד‪ ,‬האם השם יתברך איתי?‬ ‫ואין בכל המרחב עוד נפש אחת שתאמר לו‪:‬‬ ‫ההבטחה עדיין בתוקף? ואולי מתכוונים‬ ‫“תתחזק! עוד יהיה טוב‪ .‬תהיה משפחה‪ .‬יהיו‬ ‫להכשיל אותי?‬ ‫צאצאים ועם”‪.‬‬ ‫הספקות הם המונע האימתני שרוב העולם כורע‬ ‫בשנים הארוכות מאוד שקדמו לקיומו‪ ,‬מקופל‬ ‫לפניו ברך‪.‬‬ ‫כל עם ישראל בנקודת האמונה של איש אחד‪,‬‬ ‫שזכה על שום כך להיחשב “אב המון‬ ‫לסבא שלנו לא היו ספקות‪ .‬הוא צעד קדימה‬ ‫גויים”‪.‬‬ ‫בידיעה ברורה שההשגחה מתייצבת מאחוריו‪.‬‬ ‫לכולם בסביבתו יש ילדים‪ ,‬יש הישגים‪ ,‬יש‬ ‫את התואר ‘תמים’ קיבל אברהם אבינו יחד עם‬ ‫הוכחות מוחשיות לקיומם‪ .‬אפילו ישמעאל כבר‬ ‫מצוות מילה‪.‬‬ ‫נולד‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כתבו עליך בפרשה‬ ‫כלומר‪ ,‬להתמים עצמך הכוונה להתייחס למצבך‬ ‫מוהרנ”ת מעורר לשים לב לעובדה‪ ,‬שמצוות‬ ‫כאל דבר שלם‪.‬‬ ‫מילה היא דוגמה יוצאת דופן לפעולה של‬ ‫חיסרון שיוצרת שלמות‪.‬‬ ‫הדוגמה המובהקת לכך הוא התם הקדוש‬ ‫מסיפורי מעשיות (מעשה ט)‪.‬‬ ‫וכי איזה דבר נעשה שלם דווקא כאשר חותכים‬ ‫ומחסרים ממנו?!‬ ‫ההתחלה שלו רחוקה מאוד מכל סוג שלמות;‬ ‫הוא מייצר נעלים משולשות ומזונו פת ומים‪,‬‬ ‫וזה הסוד הגדול‪:‬‬ ‫בגד אחד לו ולזוגתו‪ ,‬והדלות שוכנת קבע‬ ‫תמימות‪ ,‬דהיינו שלמות‪ ,‬מתחילה בהבנה שמה‬ ‫בביתו‪.‬‬ ‫שעלול לגרוע ממני את השלמות ולהחמיץ את‬ ‫תקוותי – אלו דווקא החכמות והשאלות‪.‬‬ ‫ובכל זאת לא חסר לו דבר‪.‬‬ ‫חתוך את הערלה‪ ,‬הסר חשש‪ ,‬התעלם‬ ‫הלחם מעדן מלכים‪ ,‬המים יין המשומר‪ ,‬הבגד‬ ‫ממחשבות מכשילות‪.‬‬ ‫פאר היצירה‪ ,‬המנעלים דבש וצוקר‪.‬‬ ‫האמן שה’ איתך ואל תתעקש על אותות סימנים‬ ‫התם אינו טיפש‪ ,‬הוא יודע שיש שלמות‪ .‬אבל‬ ‫ומופתים‪ .‬זו עלולה להיות הערלה‪ ,‬הסר אותה‬ ‫מה יעשה עד אז‪ ,‬ירעב?‬ ‫מלבך‪.‬‬ ‫הוא מחליט להיות שבע‪.‬‬ ‫עד שנגיע‬ ‫איך נעשים שבע במדבר – באמצעות אמונה‪.‬‬ ‫ויש משמעות נוספת לתמימות‪.‬‬ ‫אם תתייחס למצבך כאל מציאות מושלמת‬ ‫הנוף של אברהם אבינו הוא המדבר‪ ,‬דירתו‬ ‫שהשם יתברך יוצר ובורא במיוחד עבורך בזה‬ ‫אוהל‪ ,‬מזונו הבטחות שמימיות‪ ,‬ציה ושממה בני‬ ‫חברתו‪.‬‬ ‫הרגע‪ ,‬הקדוש ברוך הוא אף הוא יתמים עצמו‬ ‫כנגדך‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬עד שתתגשמנה כל ההבטחות ארוכה‬ ‫הדרך‪ .‬המשפחה שלו תופיע על דפי ההיסטוריה‬ ‫גם הוא כביכול ישקיף עליך בעיני התום וידאג‬ ‫רק בעוד כמה דורות‪.‬‬ ‫להשלים את שחסר לך‪ ,‬בפועל ממש‪.‬‬ ‫איזו מין צורת חיים זו? לצפות ולקוות ולחלום‪,‬‬ ‫המון זמן קודם שהופענו כאן בהמוננו‪ ,‬על‬ ‫ומה נאכל עד אז?‬ ‫משפחותינו טפינו תורתנו ורבבות הניסים‬ ‫המקיפים אותנו‪ ,‬כבר היה סבא צופה ומרגיש‬ ‫אלא שלא לחינם נקרא אברהם ‘תמים’‪.‬‬ ‫עצמו כאומה של השם‪.‬‬ ‫דרשו חז”ל (נדרים לב)‪“ :‬כל המתמים את עצמו‬ ‫עם שלם בתוך איש אחד‪.‬‬ ‫הקב”ה מיתמם עימו”‪,‬‬ ‫לבדו‪ ,‬וכלל אינו בודד‪.‬‬ ‫מתמים היינו משלים את עצמו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫\\ להתקרב למציאות‬ ‫העתיד כבר כאן‬ ‫מהו ההבדל הדרמטי בין לחשוב על העתיד לבין‬ ‫לחיות בעתיד?‬ ‫אם זו המציאות – אז זו המציאות‪.‬‬ ‫שלום חברים‪,‬‬ ‫אבל אנחנו מרגישים שזה לא יכול להיות‪ .‬אין‬ ‫הנושא שהצפנו בשבוע שעבר‪ ,‬היה נושא‬ ‫מצב שאנחנו לא עושים כלום‪.‬‬ ‫כואב ונוגע להרבה אנשים‪ ,‬ומטבע הדברים‬ ‫עורר תגובות רבות‪.‬‬ ‫כי המציאות מוכרחה להתנהל לפי איך‬ ‫שאנחנו חושבים‪ .‬ואנחנו חושבים שאנו כן‬ ‫לטובת המצטרפים החדשים‪ ,‬בואו נחזור על‬ ‫אמורים ויכולים להרוויח כסף ולחתן את‬ ‫עיקרי הדברים‪.‬‬ ‫ילדינו בכבוד‪.‬‬ ‫הנושא הכללי שלנו בסדרה זו הוא החיים‬ ‫ומכיוון שכך אנחנו נעשה גם צעדים מסוכנים‬ ‫בתוך המציאות ולא מחוצה לה – בחלל הפנוי‪.‬‬ ‫שחורגים לגמרי מגדר ההשתדלות הנורמלית‪.‬‬ ‫זהו עיקרון שפוגש אותנו על כל צעד ושעל‬ ‫כי אין מצב אחר‪ .‬יש אופציה אחת בלבד‪.‬‬ ‫בחיים‪ ,‬אולם הפעם דיברנו עליו בהקשר‬ ‫לעשות משהו‪.‬‬ ‫של השקעות כלכליות מסוכנות וכושלות‪,‬‬ ‫שלצערנו אנו שומעים עליהן שוב ושוב‪.‬‬ ‫זהו הסיכום בקצרה של הפרק הקודם‪,‬‬ ‫שכאמור עורר הדים רבים‪.‬‬ ‫הטענה שהעלנו היתה‪ ,‬שהסיבה שאנחנו‬ ‫לפעמים לא נזהרים מספיק ומכניסים את‬ ‫עצמנו לסיכונים חריגים‪ ,‬נובעת מכך שאנחנו‬ ‫שני סוגי השתדלות‬ ‫לא חיים באמת את המציאות‪.‬‬ ‫אחת השאלות שצפו ועלו בכל מיני אופנים‬ ‫היתה כזו‪:‬‬ ‫אילו היינו שלמים ומסונכרנים איתה‪ ,‬היינו‬ ‫מסוגלים לקבל גם את הצד שבאמת אין לנו‬ ‫בהתחשב בכך שהרעיון המרכזי של הסדרה‬ ‫מה לעשות‪ ,‬ואין לנו שום פתרון כיצד לצלוח‬ ‫שלנו הוא‪ :‬להתקרב ולחיות במציאות‪ .‬מדוע‬ ‫את תקופת חתונות הילדים בשלום‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫להתקרב למציאות‬ ‫השתדלות עכשווית היא עבודה והתייגעות על‬ ‫אם כן כל השתדלות עתידית אינה סותרת‬ ‫הפרנסה של היום‪.‬‬ ‫אותו?‬ ‫זו גזירה שנגזרה עלינו מאז חטא אדם‬ ‫גם במידה וניצבת בפנינו עסקה בטוחה‬ ‫הראשון‪ ,‬שבשביל להתפרנס אנו צריכים‬ ‫וראויה נטולת סיכונים‪ ,‬בשביל מה בכלל‬ ‫להתייגע‪.‬‬ ‫לעשות פעולות מסוימות כעת בשביל העתיד‬ ‫הכלכלי‪.‬‬ ‫ועל סוג השתדלות זו כבר דיברנו בפרק‬ ‫הקודם‪ ,‬והסברנו מדוע היא אינה נוגדת את‬ ‫בהנחה שאין לנו כסף מיותר ממש‪ .‬ואם נרצה‬ ‫להשתמש בו כעת יהיה לנו מה לעשות איתו‪.‬‬ ‫העיקרון של חיים במציאות‪ .‬מדוע היא לא‬ ‫הוא לא יישאר שוכב מתחת למרצפות‪.‬‬ ‫נחשבת כהתנגדות למציאות‪.‬‬ ‫אז למה לא להשתמש בכסף לצרכים‬ ‫וזה פשוט להבנה‪.‬‬ ‫העכשוויים‪ ,‬ואפילו להנאות העכשוויות‬ ‫והמציאותיות‪ ,‬הכל בשביל איזה עתיד עלום‬ ‫בורא העולם קבע בתוך המציאות את העובדה‬ ‫שעדיין לא קיים במציאות?‬ ‫שעלינו לעמול בשביל לשנות אותה‪.‬‬ ‫הרי כל השתדלות היא במידה מסוימת פעולה‬ ‫ואם בכוחנו לשנות אותה אז מה שאנו צריכים‬ ‫עכשווית בהוה בשביל העתיד‪.‬‬ ‫לעשות‪ .‬כי זה חלק מהמציאות‪.‬‬ ‫אך הרי אם רק ההווה זו המציאות‪ ,‬למה בכלל‬ ‫השאלה שהזכרנו קודם‪ ,‬היא על סוג‬ ‫לדאוג על משהו שמחוץ למציאות?‬ ‫ההשתדלות השני‪ ,‬השתדלות העתידית‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬השתדלות כעת בשביל מה שיתרחש‬ ‫האם זו לא בריחה מהמציאות?‬ ‫בשנים הבאות‪.‬‬ ‫והאמת היא שזו שאלה נכונה‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫וכאן זו כבר באמת שאלה גדולה‪.‬‬ ‫לשלול אותה לחלוטין‪.‬‬ ‫השתדלות עתידית‬ ‫אבל מן הראוי להבדיל בין שני סוגי‬ ‫השתדלויות‪.‬‬ ‫כי בדרגה הגבוהה‪ ,‬אכן חיי ביטחון‪ ,‬הם חיים‬ ‫שבו לא אוגרים וחוסכים‪ ,‬ולא משעבדים את‬ ‫יש השתדלות עכשווית‪ ,‬ויש השתדלות‬ ‫ההווה בכלל בשביל העתיד‪.‬‬ ‫עתידית‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫וראה הקדירה עם המשקה לפניו והמיני‬ ‫השתדלות אמיתית אמורה להיות מהיד לפה‪.‬‬ ‫מאכלים‪ ,‬והוא רק מלא שמחה‪ ,‬וכיבד את‬ ‫המלך לשתות ושתה עם המלך והיה המלך‬ ‫תעבוד‪ .‬תרוויח‪ .‬תשתמש‪.‬‬ ‫שותה גם כן למען האהבה‪,‬‬ ‫השפע של היום מוכן להיום‪ .‬מה יהיה מחר?‬ ‫אחר כך שכב שם המלך לישון‪ ,‬וראה שהוא‬ ‫לא יודע? מחר לא קיים עדיין‪.‬‬ ‫אך שמח בלי שום דאגה‪ ,‬ובבוקר עמד המלך‬ ‫וגם הוא עמד וליוה את המלך‪.‬‬ ‫זו היתה גם דרגתם של בני ישראל אוכלי המן‬ ‫במדבר‪.‬‬ ‫ושאל המלך אותו‪ :‬מאין אתה לוקח כל‬ ‫זאת?‬ ‫המן היה מתקלקל מידי יום‪ ,‬ולא היה נותר‬ ‫ממנו עד בוקר‪ .‬לא יכלו לשמור אותו לימים‬ ‫והשיב לו‪ :‬אני יכול לתקן כל תיקוני הדברים‬ ‫סגריריים‪.‬‬ ‫שנתקלקלו‪ .‬כי מלאכה שלימה איני יכול‪ ,‬רק‬ ‫תיקוני הדברים שנתקלקלו‪.‬‬ ‫רבינו ב’מעשה מביטחון’ מתאר כך את דרגת‬ ‫הביטחון השלם‪:‬‬ ‫ואני יוצא בבוקר ואני מתקן איזה דברים‪,‬‬ ‫וכשאני מקבץ מזה איזה סך חמישה‪-‬שישה‬ ‫רבינו מספר שם על מלך שחיפש אדם נטול‬ ‫זהובים‪ ,‬אני קונה לי כל אלו הדברים של‬ ‫דאגות‪ ,‬וכך לשון המעשה‪:‬‬ ‫אכילה ושתיה‪.‬‬ ‫אחר כך הלך (המלך) וראה בית אחד נמוך‬ ‫עומד בתוך הקרקע‪ ,‬והחלונות למטה סמוכים‬ ‫אין כסף אין דאגה‬ ‫ממש להארץ‪ ,‬והגג נופל ונשבר‪.‬‬ ‫האדם המתואר במעשה‪ ,‬עבד והתייגע על‬ ‫פרנסתו כמו כולם‪ ,‬אולם בכל זאת ראה עולמו‬ ‫וראה ששם יושב אחד ומנגן על הכינור וכו'‪,‬‬ ‫בחייו‪.‬‬ ‫והוא שמח מאוד וקדירה עם משקה עומדת‬ ‫לפניו והמשקה היה יין‪ ,‬ומאכלים עומדים‬ ‫ברגע שהשיג את חמש‪-‬שש המטבעות שהיה‬ ‫לפניו‪ ,‬והוא שמח מאוד‪ ,‬מלא שמחה‪ ,‬בלא‬ ‫צריך‪ ,‬הוא סיים את עבודתו‪ ,‬עבר דרך השוק‬ ‫דאגה כלל‪.‬‬ ‫ובזבז את כל ממונו על הארוחה הבאה‪.‬‬ ‫הלך ונכנס לתוך הבית ושאל בשלומו‪,‬‬ ‫אין בנק‪ .‬אין חסכונות‪.‬‬ ‫והשיבו‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫להתקרב למציאות‬ ‫להתקדם במעלות הביטחון‪.‬‬ ‫ולמרות זאת‪ ,‬או אולי דווקא בשל כך‪ ,‬הוא‬ ‫מבסוט לגמרי‪.‬‬ ‫כי יש חיים נורמליים בהוה עם ‘נגיעות’‬ ‫מהעתיד‪ ,‬שהם עדיין בגדר הסביר‪.‬‬ ‫כך גם היה מנהג צדיקים‪ ,‬לא להלין בביתם‬ ‫בלילה אפילו מטבע אחת‪ .‬את כל מה שהיה‬ ‫אנשים שחוסכים עבור העתיד‪ ,‬דואגים לסדר‬ ‫להם באותו היום נתנו לצדקה‪.‬‬ ‫לעצמם פנסיה טובה‪ ,‬מתנהלים בהיגיון כלכלי‬ ‫ולא מפזרים סתם כסף –‬ ‫עיקרון הבסיס של הנהגה זו הוא‪ :‬לא להשאיר‬ ‫מטבע‪ ,‬כדי לא להשאיר דאגות‪ .‬נשארו‬ ‫אנשים שלא נזכרים בערב בדיקת חמץ‬ ‫מטבעות – נשארו דאגות‪.‬‬ ‫שצריך לקנות מצרכים לפסח‪ ,‬אלא משתדלים‬ ‫שבוע‪-‬שבועיים קודם‪ ,‬להתארגן לקראת החג‬ ‫כל יום אני אוכל ומממש את המאמץ של‬ ‫–‬ ‫היום‪ .‬אינני משאיר לזמן אחר‪ .‬היום אני‬ ‫מחזיר לעצמי את הכוחות שנלקחו ממני היום‬ ‫אלו חיים נורמליים בהוה‪.‬‬ ‫בעבודה‪.‬‬ ‫אולי לא מושלמים‪ ,‬אבל עדיין הגיוניים‪.‬‬ ‫מה יהיה מחר? ובכן‪ ,‬מי שזימן לי את הפרנסה‬ ‫היום‪ ,‬יזמן אותה גם מחר‪.‬‬ ‫מתי הדברים חורגים מגדר הרגיל?‬ ‫זהו בעצם הסיכום של המושג ביטחון בדרגתו‬ ‫אין לזה הגדרה מדויקת‪ ,‬כי זה משתנה מאדם‬ ‫הגבוהה‪.‬‬ ‫לאדם לפי אופי וסגנון חייו‪.‬‬ ‫לחשוב או לחיות‬ ‫אך באופן כללי המדד הוא‪ ,‬האם הדאגה‬ ‫אך מה לעשות ואנחנו לא בדרגה הזו‪.‬‬ ‫העתידית מנתקת אותך מהחיים בהוה ובאה‬ ‫על חשבונם‪.‬‬ ‫אנחנו כן חושבים על העתיד‪ .‬כן דואגים לו‪.‬‬ ‫אם בגלל שעומד להגיע פסח עוד חודשיים‪,‬‬ ‫הלוואי שנזכה‪ ,‬אולם בינתיים קשה לנו להגיע‬ ‫אתה לא מצליח לעסוק בשום דבר נורמלי‪,‬‬ ‫לביטחון שלם‪.‬‬ ‫וכל הזמן רק עוסק בחקירות ובדיקות לאיזו‬ ‫‘קמחא דפסחא’ אפשר עדיין להירשם – זו‬ ‫אך האם בשל כך‪ ,‬עלינו לרדת למדרגה‬ ‫כבר הגזמה‪.‬‬ ‫התחתונה ביותר? גם אנחנו במקומנו יכולים‬ ‫‪9‬‬ ‫ממש רואים למולם את המיליונים שהם‬ ‫אם אין לך ישוב הדעת בהווה בגלל העתיד‪,‬‬ ‫עתידים לגרוף‪.‬‬ ‫כנראה שעברת למחלקת החלל הפנוי‪.‬‬ ‫האם הם משקרים? לא בהכרח‪.‬‬ ‫כי יש הבדל גדול בין לחשוב על העתיד לבין‬ ‫לחיות בעתיד‪.‬‬ ‫הם פשוט שבויים בדמיון שלהם‪.‬‬ ‫אדם שלא מסוגל לחיות כאן ועכשיו בגלל‬ ‫הם לא רואים את הקשיים והאתגרים שבדרך‪,‬‬ ‫דאגות המחר‪ ,‬חי בחלל הפנוי‪.‬‬ ‫כי הם כבר חיים את היעד‪.‬‬ ‫אדם שחי כאן ונהנה מיגיע כפיו‪ ,‬אך גם‬ ‫הם נמצאים כבר בסוף‪ .‬בעתיד‪.‬‬ ‫חושב על העתיד‪ ,‬חי עדיין במציאות‪ .‬אמנם‬ ‫יש לו מגע עם החלל הפנוי‪ ,‬ואלו אולי לא‬ ‫לתכונה הזו יש גם שימוש חיובי‪.‬‬ ‫החיים המתוקנים בשלימותם‪ ,‬אך עדיין חיים‬ ‫הם‪.‬‬ ‫היא זו שגורמת לאנשים להתאמץ ולהשקיע‬ ‫ולפעול‪ .‬הם פשוט רואים וחיים את החלום‬ ‫אך כשאדם מפקיר וסובל בהוה בשביל‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫העתיד‪ ,‬זו כבר רמה גבוהה יותר של חיים‬ ‫מנותקי מציאות‪.‬‬ ‫אחרת‪ ,‬הם היו יושבים על הכסא‪ ,‬ומצקצקים‬ ‫בלשונם כמו כל המתלבטים שלא עושים‬ ‫דמיון מוגזם‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫מעניין‪ ,‬שבסוג ההשקעות הכלכליות‬ ‫ואכן‪ ,‬הדמיון הוא כלי נפלא להצית ולהניע‬ ‫הנוצצות והמסוכנות‪ ,‬נפגשים בדרך כלל‬ ‫את האדם לעשות ולפעול‪ .‬אבל צריך להיזהר‬ ‫משני עברי השולחן‪ ,‬שני אנשים שחיים לא‬ ‫עם השימוש בו‪.‬‬ ‫במציאות‪.,‬‬ ‫לא להיסחף‪ .‬לא להחליף אותו בראיה‬ ‫מהצד האחד‪ ,‬יושבים אנשי השיווק של כל‬ ‫מפוקחת של המציאות‪.‬‬ ‫אותם מיזמים ופרויקטים‪.‬‬ ‫לדעת שזה עדיין בגדר חלום‪.‬‬ ‫הם מדברים על הרווחים העתידיים כאילו הם‬ ‫מציאות ברורה וקיימת‪.‬‬ ‫חלום נפלא‪ .‬חלום שהלוואי ויתגשם‪ .‬אך‬ ‫עדיין חלום‪.‬‬ ‫עיניהם בורקות‪ ,‬שפתותיהם דולקות – הם‬ ‫‪10‬‬ ‫להתקרב למציאות‬ ‫הרי אין היגיון שאדם יחיה כעת במצוקה‬ ‫דאגה מוגזמת‬ ‫בשביל שלא יחיה בעתיד במצוקה‪.‬‬ ‫מהצד השני של השולחן יושבים בדרך כלל‬ ‫אלו שמרוב דאגות ממה שיקרה בעתיד לא‬ ‫אז מה כן? צריך איזשהו איזון‪.‬‬ ‫מסוגלים לחיות בהווה בנחת‪.‬‬ ‫אדם שלא מסוגל לפרגן לעצמו משהו מעבר‬ ‫הם מוכרחים לעשות משהו‪ ,‬ויהי מה‪.‬‬ ‫לסטנדרט‪ ,‬בגלל שהוא דואג על השקל של‬ ‫עוד שלושים שנה‪ ,‬זה בוודאי כבר מוגזם‪.‬‬ ‫מסכימים להמר גם על מיזמים שבאופן רגיל‬ ‫לא היו נכנסים אליהם‪ ,‬כי הם רואים כבר את‬ ‫מותר לאדם קצת לשחרר מעצמו‪ ,‬ליהנות‬ ‫העתיד כאן‪.‬‬ ‫ממה שחנן אותו אלוקים‪.‬‬ ‫הם כבר חווים את המצוקה שתהיה להם אם‬ ‫לא כל השתמשות עכשווית היא על חשבון‬ ‫לא יעשו משהו‪.‬‬ ‫מה שיהיה‪.‬‬ ‫הם מתהלכים ביום‪-‬יום טרודים ומודאגים‪ .‬לא‬ ‫כל עוד שזו לא הפקרות או סתם בזבוז‬ ‫מסוגלים ליהנות ולחרוג קצת מטבלת האקסל‬ ‫מושחת‪ ,‬אז למה לא?‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫העתיד עדיין איננו מציאות‪.‬‬ ‫רצים בטירוף מהשקעה להשקעה‪ .‬בבהילות‪.‬‬ ‫בלחץ‪.‬‬ ‫כרגע אנחנו בהוה‪ ,‬ורק בו אנו חיים‪.‬‬ ‫וההתנהלות הזו עלולה לגרום להם לקחת‬ ‫סיכונים מיותרים‪.‬‬ ‫הם מרגישים שאין להם ברירה‪ .‬העתיד נושף‬ ‫אגב‪ ,‬פעם בשבוע ניתנת גם לנו ההזדמנות‬ ‫בעורפם‪.‬‬ ‫לגעת בסוג של חיי ביטחון אמיתיים בדרגתם‬ ‫הגבוהה‪ .‬זה קורה בשבת קודש‪ ,‬אך על כך‬ ‫ושוב‪ ,‬אנו לא מדברים נגד מחשבות על‬ ‫נרחיב בעזרת השם בפרק הבא‬ ‫העתיד‪.‬‬ ‫בינתיים אנו מחכים לתגובותיהם והערותיכם‪,‬‬ ‫אנו מדברים על שעבוד כל ההוה עבור‬ ‫לתועלת הרבים‬ ‫העתיד‪.‬‬ ‫‪11‬‬