קרוב השם · Karoiv Hashem — לך לך (2026-10-19)

גליון 355
בס”ד
פרשת לך לך תשפ"ז
בראשית דברים
\\ מערכת גורלית
מישל לּוטיטֹו – השם הזה אומר לכם משהו?
לא? אה ,אולי אתם מכירים אותו בכינוי הצרפתי
שלוִ :מ ְסיֶ יה ַמנְ זֶ ’טֹו.
עכשיו נזכרתם ,נכון?
התרגום של ִמ ְסיֶ יה ַמנְ זֶ ’טֹו הוא :אדון
אוכל-הכל.
קראתי עליו בעבר בספר השיאים של גינס
במהדורת ילדים.
סבא שלי
אך למענכם קוראי הנאמנים ,הטרחתי את עצמי יש לי סבא ששייך לדורות הקודמים ,הוא כזה
לברר ולחקור אודותיו שוב. תמים...
שלא תגידו שאני לא משקיע בכם. כתבו עליך בפרשה 3
למצוא את עצמך בפרשת השבוע
ובכן ,אוכל-הכל הזה הספיק לאכול במהלך חייו –
תחזיקו חזק:
18זוגות אופניים 15 .עגלות סופרמרקט6 .
נברשות 2 .מיטות .מחשב אחד .ארון קבורה, העתיד כבר כאן
כולל הידיות! מהו ההבדל הדרמטי בין לחשוב על העתיד לבין
לחיות בעתיד?
החוקרים חלוקים בשאלה האם היתה לו למישל
קיבה ייחודית ומערכת עיכול מברזל ,תרתי להתקרב למציאות 6
משמע. לעבוד עם מה שיש -שיחת חברים
בראשית דברים /המשך
\\ מערכת גורלית
בהמשך החיים ,בקושי עם פעם אחת אנחנו או שבאופן עקרוני כל אדם מסוגל לעשות זאת ,אם
מסתדרים... יפ ֵּת ַח חיבה למתכת.
רק ַ
האם איבדנו את החשק לאכול טשולנט? לא בהכרח. השיא המפורסם ביותר שלו היה אכילת מטוס שלם
מסוג ססנה – 150מטוס קל בעל שני מושבים.
ייתכן מאוד שהוא עדיין קורץ לנו מהצלחת.
מה יש לומר? איש הברזל!
אבל אנחנו מודעים לצרבת האורבת מעבר לוושט,
ומעדיפים לוותר. אבל מה הכי הרשים אותי?
* באחד הראיונות חשף אדון ַמנְ זֶ ’טֹו פרט מדהים:
הוא סיפר שביצים גורמים לו כאבי בטן.
וממערכה למערכה.
מן הסתם ,בתהליך ייצור מטוס ססנה לא מערבים
ממערכת העיכול למערכת הבחירות.
ביצים ,אחרת זה היה נגמר רע...
בשבוע הקרוב ,הרבה מלל עתיד להתבזבז על כל מה
בכל אופן ,תראו מה זו מודעות עצמית.
שמסביב לנושא.
כך נשמע אדם שמכיר את מערכת העיכול שלו על
כולנו נהנים להרגיש חכמים. כל פיתוליה .עד העיקול האחרון.
כולנו אוהבים להתווכח .לזלזל .להתרגז .לבקר. *
אבל אחר כך ,בלילה השקט ,במיטה ,מגיעה הצרבת. קוראים יקרים,
הטעם המגעיל הזה בלב. להגיע למדרגה של ַמנְ זֶ ’טֹו זה למעלה מכוחותינו.
למה דיברתי? לשם מה לעגתי וביקרתי? אבל לכולנו יש איזשהו גיל בו אנו כבר קולטים כמה
דברים על הגוף שלנו.
בשביל מה הייתי צריך להראות את חכמתי על חשבון
אחרים? אם אני מנחש נכון ,חלק גדול מאיתנו נהג בגילאי
הבחרות לאכול טשולנט חמש פעמים בתוך ארבעים
אולי הגיע הזמן להכיר את מערכת העיכול ,ולעקוף ושמונה שעות.
באלגנטיות מלכודות דבש שאחריתן מרירה.
פעם בליל שישי ,פעם ב’טועמיה’ ,פעם בליל שבת
לפחות נחסוך טאמס. אחר חצות ,פעם בשבת בבוקר ,ולקינוח – שיירי חמין
במלווה מלכה.
שלכם
העורך גיוואלדיג!
הגליון נתרם לזכות
חיים צבי בן חנה ליבא בריינדל ומשפחתו
\\ כתבו עליך בפרשה
סבא שלי
יש לי סבא ששייך לדורות הקודמים ,הוא כזה
תמים...
“
יו”ל ע”י ‘כיסופים’
חבקוק הנביא 5רמת בית שמש ג' 1 אל תהיה תמים” – מחנך אותנו העולם.
“זכותך לשאול שאלות” – מבשר לנו כל מדריך מתחיל.
לכל עניני הגליון-
הערות והארות ,נקודות הפצה וכדו'
ניתן ליצור קשר “עם הבטחות לא קונים במכולת” – מזלזל המזלזל התורן.
בפל054-853-7200 :
או במייל26karov@gmail.com : וכולם מקנחים בהצהרה נלעגת :אשרי המאמין...
ההרשמה לקבלת הגליון במייל
בכתובת אצלנו במשפחה מקובל ההיפך.
k6646201@gmail.com
סבא שלנו זכרונו לברכה היה תמים.
קו כיסופים הוא גם ויתר מרצון על הזכות לשאול שאלות.
שיעורי בית המדרש
וקבלת עדכונים שוטפים
02-664-6201 ועם הבטחות הוא לא רק קנה במכולת ,אלא ניהל את כל חייו.
והוא היה מאושר .אשרי המאמין!
לסבא שלנו קראו אברהם ,אבל אנחנו מעדיפים לכנות אותו אברהם אבינו.
זמני השיעורים הקבועים:
לחיות מהבטחות
ימי רביעי
ללכת עם תורה - כמו בכל משפחה טובה ,יש בראש הפירמידה סב זקן וחכם ,הוא היה מן הסתם
תורה כה תנינא (בשעה )20:30 מעורב באי-אלו ניסים שאילולא הם ,לא באו כל צאצאיו לעולם.
סיפורי מעשיות (בשעה )21:30
משפ' מרגלית
רחוב הר' יצחק שמידמן 22בני ברק יודעת המשפחה להוקיר את סבא שהתעקש לחיות גם כשכולם סביבו מתו ,ומסר
נפשו להישאר יהודי.
שינויים בזמני ומיקום השיעורים
מתעדכנים בקו כיסופים 02-664-6201
כשסבא היה שם בגלות לבדו ,לא היתה סביבו משפחה ,היתה רק אמונה
ומסירות.
3
לתרומות והנצחות:
נדרים פלוס > קופת 'כיסופים'
רק עם ישראל שרוי בתוך הבטחה ,וגם סבא ראוי להוקרה על כל אותן שנים בהן
לכשייוולד יצחק ,עוד ארוכה הדרך. התאמץ לשאת את המשפחה על ליבו ואמונתו.
הְיֵה תמים! יש לעם ישראל סבא כזה ,אבל הוא – בשונה
מכל סב אחר – עשה זאת בלי שלפניו היה עוד
יש לסבא סוד קיומי והוא מוכרח לעבור סבא אחר שעשה זאת.
בירושה.
לא היו תקדימים.
הסוד של סבא הביא אותנו לעולם ,והסוד הזה
יכול להביא גם את כל מה שעתיד להיעשות
אברהם אבינו ראש וראשון למאמינים
מאיתנו לעולם.
ולנימולים ,אבי המשפחה הוותיקה בתבל.
אברהם אבינו היה תמים ,ואת התואר הזה הוא
רוב ימיו ערירי היה ,ולמעשה ,משפחתו הענפה
מקבל על סף גיל מאה.
מעולם לא הקיפה אותו בשמחה משפחתית
ובתצלום משותף.
“התהלך לפני והיה תמים” אומר השי”ת.
ומלבד ההוראה ,זהו גילוי דעת – אברהם אבינו
את הברית והבטחת “אב המון גויים” הוא מקבל
הוא האיש השלם ,התמים.
רק לקראת הסוף ,ברגע התשעים ותשע ,תרתי
משמע.
התמימות מורה את דרכו ,ואודות לה הוא
מסוגל לעשות את מה שרוב העולם אינו מסוגל
– “התהלך לפני” .ללכת קדימה ולא להביט אף ואברהם ניזון כל ימיו מהבטחות“ :לזרעך אתן
פעם לאחור. את הארץ הזאת”; “ושמתי את זרעך כעפר
הארץ”; “והפרתי אותך מאוד”.
ללכת לפנים בידיעה ברורה שהשם יתברך צועד
עימי ,מנווט את דרכי ,ומשקיף על צעדיי. ההבטחות מקופלות בתוך צעיף של אמונה,
ואין בעולם איש המכיר או יודע על ַעם שעתיד
כדי לדבוק בצורת הליכה שכזו נדרשת מידה לצאת מהסב הזקן ,ואין איש יודע או מכיר
רבה של תמימות צלולה. בנותן ההבטחה.
אדם מסתפק תמיד ,האם השם יתברך איתי? ואין בכל המרחב עוד נפש אחת שתאמר לו:
ההבטחה עדיין בתוקף? ואולי מתכוונים “תתחזק! עוד יהיה טוב .תהיה משפחה .יהיו
להכשיל אותי? צאצאים ועם”.
הספקות הם המונע האימתני שרוב העולם כורע בשנים הארוכות מאוד שקדמו לקיומו ,מקופל
לפניו ברך. כל עם ישראל בנקודת האמונה של איש אחד,
שזכה על שום כך להיחשב “אב המון
לסבא שלנו לא היו ספקות .הוא צעד קדימה גויים”.
בידיעה ברורה שההשגחה מתייצבת מאחוריו.
לכולם בסביבתו יש ילדים ,יש הישגים ,יש
את התואר ‘תמים’ קיבל אברהם אבינו יחד עם הוכחות מוחשיות לקיומם .אפילו ישמעאל כבר
מצוות מילה. נולד.
4
כתבו עליך בפרשה
כלומר ,להתמים עצמך הכוונה להתייחס למצבך מוהרנ”ת מעורר לשים לב לעובדה ,שמצוות
כאל דבר שלם. מילה היא דוגמה יוצאת דופן לפעולה של
חיסרון שיוצרת שלמות.
הדוגמה המובהקת לכך הוא התם הקדוש
מסיפורי מעשיות (מעשה ט). וכי איזה דבר נעשה שלם דווקא כאשר חותכים
ומחסרים ממנו?!
ההתחלה שלו רחוקה מאוד מכל סוג שלמות;
הוא מייצר נעלים משולשות ומזונו פת ומים, וזה הסוד הגדול:
בגד אחד לו ולזוגתו ,והדלות שוכנת קבע
תמימות ,דהיינו שלמות ,מתחילה בהבנה שמה
בביתו.
שעלול לגרוע ממני את השלמות ולהחמיץ את
תקוותי – אלו דווקא החכמות והשאלות.
ובכל זאת לא חסר לו דבר.
חתוך את הערלה ,הסר חשש ,התעלם
הלחם מעדן מלכים ,המים יין המשומר ,הבגד ממחשבות מכשילות.
פאר היצירה ,המנעלים דבש וצוקר.
האמן שה’ איתך ואל תתעקש על אותות סימנים
התם אינו טיפש ,הוא יודע שיש שלמות .אבל ומופתים .זו עלולה להיות הערלה ,הסר אותה
מה יעשה עד אז ,ירעב? מלבך.
הוא מחליט להיות שבע. עד שנגיע
איך נעשים שבע במדבר – באמצעות אמונה. ויש משמעות נוספת לתמימות.
אם תתייחס למצבך כאל מציאות מושלמת הנוף של אברהם אבינו הוא המדבר ,דירתו
שהשם יתברך יוצר ובורא במיוחד עבורך בזה אוהל ,מזונו הבטחות שמימיות ,ציה ושממה בני
חברתו.
הרגע ,הקדוש ברוך הוא אף הוא יתמים עצמו
כנגדך.
לכאורה ,עד שתתגשמנה כל ההבטחות ארוכה
הדרך .המשפחה שלו תופיע על דפי ההיסטוריה
גם הוא כביכול ישקיף עליך בעיני התום וידאג
רק בעוד כמה דורות.
להשלים את שחסר לך ,בפועל ממש.
איזו מין צורת חיים זו? לצפות ולקוות ולחלום,
המון זמן קודם שהופענו כאן בהמוננו ,על ומה נאכל עד אז?
משפחותינו טפינו תורתנו ורבבות הניסים
המקיפים אותנו ,כבר היה סבא צופה ומרגיש אלא שלא לחינם נקרא אברהם ‘תמים’.
עצמו כאומה של השם.
דרשו חז”ל (נדרים לב)“ :כל המתמים את עצמו
עם שלם בתוך איש אחד. הקב”ה מיתמם עימו”,
לבדו ,וכלל אינו בודד. מתמים היינו משלים את עצמו.
5
\\ להתקרב למציאות
העתיד כבר כאן
מהו ההבדל הדרמטי בין לחשוב על העתיד לבין
לחיות בעתיד?
אם זו המציאות – אז זו המציאות. שלום חברים,
אבל אנחנו מרגישים שזה לא יכול להיות .אין הנושא שהצפנו בשבוע שעבר ,היה נושא
מצב שאנחנו לא עושים כלום. כואב ונוגע להרבה אנשים ,ומטבע הדברים
עורר תגובות רבות.
כי המציאות מוכרחה להתנהל לפי איך
שאנחנו חושבים .ואנחנו חושבים שאנו כן לטובת המצטרפים החדשים ,בואו נחזור על
אמורים ויכולים להרוויח כסף ולחתן את עיקרי הדברים.
ילדינו בכבוד.
הנושא הכללי שלנו בסדרה זו הוא החיים
ומכיוון שכך אנחנו נעשה גם צעדים מסוכנים בתוך המציאות ולא מחוצה לה – בחלל הפנוי.
שחורגים לגמרי מגדר ההשתדלות הנורמלית.
זהו עיקרון שפוגש אותנו על כל צעד ושעל
כי אין מצב אחר .יש אופציה אחת בלבד. בחיים ,אולם הפעם דיברנו עליו בהקשר
לעשות משהו. של השקעות כלכליות מסוכנות וכושלות,
שלצערנו אנו שומעים עליהן שוב ושוב.
זהו הסיכום בקצרה של הפרק הקודם,
שכאמור עורר הדים רבים. הטענה שהעלנו היתה ,שהסיבה שאנחנו
לפעמים לא נזהרים מספיק ומכניסים את
עצמנו לסיכונים חריגים ,נובעת מכך שאנחנו
שני סוגי השתדלות
לא חיים באמת את המציאות.
אחת השאלות שצפו ועלו בכל מיני אופנים
היתה כזו: אילו היינו שלמים ומסונכרנים איתה ,היינו
מסוגלים לקבל גם את הצד שבאמת אין לנו
בהתחשב בכך שהרעיון המרכזי של הסדרה מה לעשות ,ואין לנו שום פתרון כיצד לצלוח
שלנו הוא :להתקרב ולחיות במציאות .מדוע את תקופת חתונות הילדים בשלום.
6
להתקרב למציאות
השתדלות עכשווית היא עבודה והתייגעות על אם כן כל השתדלות עתידית אינה סותרת
הפרנסה של היום. אותו?
זו גזירה שנגזרה עלינו מאז חטא אדם גם במידה וניצבת בפנינו עסקה בטוחה
הראשון ,שבשביל להתפרנס אנו צריכים וראויה נטולת סיכונים ,בשביל מה בכלל
להתייגע. לעשות פעולות מסוימות כעת בשביל העתיד
הכלכלי.
ועל סוג השתדלות זו כבר דיברנו בפרק
הקודם ,והסברנו מדוע היא אינה נוגדת את בהנחה שאין לנו כסף מיותר ממש .ואם נרצה
להשתמש בו כעת יהיה לנו מה לעשות איתו.
העיקרון של חיים במציאות .מדוע היא לא
הוא לא יישאר שוכב מתחת למרצפות.
נחשבת כהתנגדות למציאות.
אז למה לא להשתמש בכסף לצרכים
וזה פשוט להבנה.
העכשוויים ,ואפילו להנאות העכשוויות
והמציאותיות ,הכל בשביל איזה עתיד עלום
בורא העולם קבע בתוך המציאות את העובדה שעדיין לא קיים במציאות?
שעלינו לעמול בשביל לשנות אותה.
הרי כל השתדלות היא במידה מסוימת פעולה
ואם בכוחנו לשנות אותה אז מה שאנו צריכים עכשווית בהוה בשביל העתיד.
לעשות .כי זה חלק מהמציאות.
אך הרי אם רק ההווה זו המציאות ,למה בכלל
השאלה שהזכרנו קודם ,היא על סוג לדאוג על משהו שמחוץ למציאות?
ההשתדלות השני ,השתדלות העתידית,
כלומר ,השתדלות כעת בשביל מה שיתרחש האם זו לא בריחה מהמציאות?
בשנים הבאות.
והאמת היא שזו שאלה נכונה ,ואי אפשר
וכאן זו כבר באמת שאלה גדולה. לשלול אותה לחלוטין.
השתדלות עתידית אבל מן הראוי להבדיל בין שני סוגי
השתדלויות.
כי בדרגה הגבוהה ,אכן חיי ביטחון ,הם חיים
שבו לא אוגרים וחוסכים ,ולא משעבדים את יש השתדלות עכשווית ,ויש השתדלות
ההווה בכלל בשביל העתיד. עתידית.
7
וראה הקדירה עם המשקה לפניו והמיני השתדלות אמיתית אמורה להיות מהיד לפה.
מאכלים ,והוא רק מלא שמחה ,וכיבד את
המלך לשתות ושתה עם המלך והיה המלך תעבוד .תרוויח .תשתמש.
שותה גם כן למען האהבה,
השפע של היום מוכן להיום .מה יהיה מחר?
אחר כך שכב שם המלך לישון ,וראה שהוא לא יודע? מחר לא קיים עדיין.
אך שמח בלי שום דאגה ,ובבוקר עמד המלך
וגם הוא עמד וליוה את המלך. זו היתה גם דרגתם של בני ישראל אוכלי המן
במדבר.
ושאל המלך אותו :מאין אתה לוקח כל
זאת? המן היה מתקלקל מידי יום ,ולא היה נותר
ממנו עד בוקר .לא יכלו לשמור אותו לימים
והשיב לו :אני יכול לתקן כל תיקוני הדברים סגריריים.
שנתקלקלו .כי מלאכה שלימה איני יכול ,רק
תיקוני הדברים שנתקלקלו. רבינו ב’מעשה מביטחון’ מתאר כך את דרגת
הביטחון השלם:
ואני יוצא בבוקר ואני מתקן איזה דברים,
וכשאני מקבץ מזה איזה סך חמישה-שישה רבינו מספר שם על מלך שחיפש אדם נטול
זהובים ,אני קונה לי כל אלו הדברים של דאגות ,וכך לשון המעשה:
אכילה ושתיה.
אחר כך הלך (המלך) וראה בית אחד נמוך
עומד בתוך הקרקע ,והחלונות למטה סמוכים
אין כסף אין דאגה
ממש להארץ ,והגג נופל ונשבר.
האדם המתואר במעשה ,עבד והתייגע על
פרנסתו כמו כולם ,אולם בכל זאת ראה עולמו וראה ששם יושב אחד ומנגן על הכינור וכו',
בחייו. והוא שמח מאוד וקדירה עם משקה עומדת
לפניו והמשקה היה יין ,ומאכלים עומדים
ברגע שהשיג את חמש-שש המטבעות שהיה לפניו ,והוא שמח מאוד ,מלא שמחה ,בלא
צריך ,הוא סיים את עבודתו ,עבר דרך השוק דאגה כלל.
ובזבז את כל ממונו על הארוחה הבאה.
הלך ונכנס לתוך הבית ושאל בשלומו,
אין בנק .אין חסכונות. והשיבו.
8
להתקרב למציאות
להתקדם במעלות הביטחון. ולמרות זאת ,או אולי דווקא בשל כך ,הוא
מבסוט לגמרי.
כי יש חיים נורמליים בהוה עם ‘נגיעות’
מהעתיד ,שהם עדיין בגדר הסביר. כך גם היה מנהג צדיקים ,לא להלין בביתם
בלילה אפילו מטבע אחת .את כל מה שהיה
אנשים שחוסכים עבור העתיד ,דואגים לסדר להם באותו היום נתנו לצדקה.
לעצמם פנסיה טובה ,מתנהלים בהיגיון כלכלי
ולא מפזרים סתם כסף – עיקרון הבסיס של הנהגה זו הוא :לא להשאיר
מטבע ,כדי לא להשאיר דאגות .נשארו
אנשים שלא נזכרים בערב בדיקת חמץ מטבעות – נשארו דאגות.
שצריך לקנות מצרכים לפסח ,אלא משתדלים
שבוע-שבועיים קודם ,להתארגן לקראת החג כל יום אני אוכל ומממש את המאמץ של
– היום .אינני משאיר לזמן אחר .היום אני
מחזיר לעצמי את הכוחות שנלקחו ממני היום
אלו חיים נורמליים בהוה. בעבודה.
אולי לא מושלמים ,אבל עדיין הגיוניים. מה יהיה מחר? ובכן ,מי שזימן לי את הפרנסה
היום ,יזמן אותה גם מחר.
מתי הדברים חורגים מגדר הרגיל?
זהו בעצם הסיכום של המושג ביטחון בדרגתו
אין לזה הגדרה מדויקת ,כי זה משתנה מאדם הגבוהה.
לאדם לפי אופי וסגנון חייו.
לחשוב או לחיות
אך באופן כללי המדד הוא ,האם הדאגה אך מה לעשות ואנחנו לא בדרגה הזו.
העתידית מנתקת אותך מהחיים בהוה ובאה
על חשבונם. אנחנו כן חושבים על העתיד .כן דואגים לו.
אם בגלל שעומד להגיע פסח עוד חודשיים, הלוואי שנזכה ,אולם בינתיים קשה לנו להגיע
אתה לא מצליח לעסוק בשום דבר נורמלי, לביטחון שלם.
וכל הזמן רק עוסק בחקירות ובדיקות לאיזו
‘קמחא דפסחא’ אפשר עדיין להירשם – זו אך האם בשל כך ,עלינו לרדת למדרגה
כבר הגזמה. התחתונה ביותר? גם אנחנו במקומנו יכולים
9
ממש רואים למולם את המיליונים שהם אם אין לך ישוב הדעת בהווה בגלל העתיד,
עתידים לגרוף. כנראה שעברת למחלקת החלל הפנוי.
האם הם משקרים? לא בהכרח. כי יש הבדל גדול בין לחשוב על העתיד לבין
לחיות בעתיד.
הם פשוט שבויים בדמיון שלהם.
אדם שלא מסוגל לחיות כאן ועכשיו בגלל
הם לא רואים את הקשיים והאתגרים שבדרך, דאגות המחר ,חי בחלל הפנוי.
כי הם כבר חיים את היעד.
אדם שחי כאן ונהנה מיגיע כפיו ,אך גם
הם נמצאים כבר בסוף .בעתיד. חושב על העתיד ,חי עדיין במציאות .אמנם
יש לו מגע עם החלל הפנוי ,ואלו אולי לא
לתכונה הזו יש גם שימוש חיובי. החיים המתוקנים בשלימותם ,אך עדיין חיים
הם.
היא זו שגורמת לאנשים להתאמץ ולהשקיע
ולפעול .הם פשוט רואים וחיים את החלום אך כשאדם מפקיר וסובל בהוה בשביל
שלהם. העתיד ,זו כבר רמה גבוהה יותר של חיים
מנותקי מציאות.
אחרת ,הם היו יושבים על הכסא ,ומצקצקים
בלשונם כמו כל המתלבטים שלא עושים דמיון מוגזם
כלום.
מעניין ,שבסוג ההשקעות הכלכליות
ואכן ,הדמיון הוא כלי נפלא להצית ולהניע הנוצצות והמסוכנות ,נפגשים בדרך כלל
את האדם לעשות ולפעול .אבל צריך להיזהר משני עברי השולחן ,שני אנשים שחיים לא
עם השימוש בו. במציאות.,
לא להיסחף .לא להחליף אותו בראיה מהצד האחד ,יושבים אנשי השיווק של כל
מפוקחת של המציאות. אותם מיזמים ופרויקטים.
לדעת שזה עדיין בגדר חלום. הם מדברים על הרווחים העתידיים כאילו הם
מציאות ברורה וקיימת.
חלום נפלא .חלום שהלוואי ויתגשם .אך
עדיין חלום. עיניהם בורקות ,שפתותיהם דולקות – הם
10
להתקרב למציאות
הרי אין היגיון שאדם יחיה כעת במצוקה דאגה מוגזמת
בשביל שלא יחיה בעתיד במצוקה.
מהצד השני של השולחן יושבים בדרך כלל
אלו שמרוב דאגות ממה שיקרה בעתיד לא
אז מה כן? צריך איזשהו איזון.
מסוגלים לחיות בהווה בנחת.
אדם שלא מסוגל לפרגן לעצמו משהו מעבר
הם מוכרחים לעשות משהו ,ויהי מה.
לסטנדרט ,בגלל שהוא דואג על השקל של
עוד שלושים שנה ,זה בוודאי כבר מוגזם. מסכימים להמר גם על מיזמים שבאופן רגיל
לא היו נכנסים אליהם ,כי הם רואים כבר את
מותר לאדם קצת לשחרר מעצמו ,ליהנות העתיד כאן.
ממה שחנן אותו אלוקים.
הם כבר חווים את המצוקה שתהיה להם אם
לא כל השתמשות עכשווית היא על חשבון לא יעשו משהו.
מה שיהיה.
הם מתהלכים ביום-יום טרודים ומודאגים .לא
כל עוד שזו לא הפקרות או סתם בזבוז מסוגלים ליהנות ולחרוג קצת מטבלת האקסל
מושחת ,אז למה לא? שלהם.
העתיד עדיין איננו מציאות. רצים בטירוף מהשקעה להשקעה .בבהילות.
בלחץ.
כרגע אנחנו בהוה ,ורק בו אנו חיים.
וההתנהלות הזו עלולה לגרום להם לקחת
סיכונים מיותרים.
הם מרגישים שאין להם ברירה .העתיד נושף
אגב ,פעם בשבוע ניתנת גם לנו ההזדמנות
בעורפם.
לגעת בסוג של חיי ביטחון אמיתיים בדרגתם
הגבוהה .זה קורה בשבת קודש ,אך על כך ושוב ,אנו לא מדברים נגד מחשבות על
נרחיב בעזרת השם בפרק הבא העתיד.
בינתיים אנו מחכים לתגובותיהם והערותיכם, אנו מדברים על שעבוד כל ההוה עבור
לתועלת הרבים העתיד.
11
