אור פנימי · Ohr Pnimi — לך לך (2026-10-19)

בס"ד
גליון י"ב
משוכתב מתוך שיעורים
לשון רבינו בעל הסולם
בֹורא ית' ִב ְש ִבילָּן ב' מַ עֲרָּ כֹות הנ"ל זֶׁה מֻּטבָּ ע בַ נְ ָּשמֹות ִמצַ ד מַ חֲ ֶׁשבֶׁ ת הַ ְב ִריאָּ ה .כִ י הֵּ כִ ין הַ ֵּ ו ְִהנֵּה נִ ְתבָּ אֵּ ר הֵּ יטֵּ ב ְדבַ ר הַ ִתּקּון שֶׁ ל הָּ ָּרצֹון לְ קַ בֵּל ,הַ ְ
ּומצְ ֹות ,נִ ְמצָּ ִאים בְ סֹופָּ םֶׁ ,שיְ הַ ְפכּוּומ ְתחַ לְ קֹות לב' ְב ִחינֹותּ :גּוף ְונֶׁפֶׁ ש ,הַ ִמ ְתלַבְ ִשים זֶׁה בָּ זֶׁה .וְע"י תֹורָּ ה ִ עֹוברֹות הַ נְ שָּ מֹות ִ לְ עֻּמַ ת זֶׁהֶׁ ,שעַ ל יְדֵּ יהֶׁ ן ְ
צּורַ ת הָּ ָּרצֹון לְ קַ בֵּ ל כְ מֹו צּורַ ת הָּ ָּרצֹון לְהַ ְש ִפיעַ .וְאָּ ז יְכֹולִ ים לְ קַ בֵּ ל כָּל הַ ּטֹוב ֶׁשבְ מַ ְח ֶׁשבֶׁ ת הַ ְב ִריאָּ הְ .ויַחַ ד עִ ם זֶׁה זֹוכִ ים לִ ְדבֵּ קּות חֲ זָּקָּ ה בֹו ית'ִ ,מ ְפאַ ת
ּומצְ ֹות ,לְהַ ְשוָּאַ ת הַ צּורָּ ה לְ יֹוצְ רָּ םֶׁ ,שזֶׁה נִבְ חָּ ן לִ גְ מַ ר הַ ִתּקּון.ֶׁשזָּכּו ע"י הָּ עֲבֹודָּ ה בַ תֹורָּ ה ִ
ּומצְ ֹות ,שֶׁ נִ ְתנָּה לִכְ לָּל הָּ עֹולָּם
וְאָּ ז כֵּיוָּן שֶׁ ל ֹּא י ְִהיֶׁה עֹוד שּום צֹּרֶׁ ך לס"א הַ ְּטמֵּ אָּ הִ ,היא ִת ְתבָּ עֵּ ר ִמן הָּ אָּ ֶׁרץ "ו ְי ֻּבלַע הַ מָּ וֶׁת ָּלנֶׁצַ ח" ְוכָּל הָּ עֲבֹודָּ ה בַ תֹורָּ ה ִ
"שתָּ א אַ לְפֵּ י ְשנֵּי ְדהָּ וֵּי עָּ לְמָּ א"ְ ,וכֵּן לְ כָּל ְפ ָּרט בְ מֶׁ ֶׁשך ִש ְבעִ ים ְשנֹות חַ יָּיו ,אֵּ ינָּּה אֶׁ לָּא לַהֲבִ יאָּ ם לִ גְ מָּ ר הַ ִתּקּון ֶׁשל הַ ְשוָּאַ ת הַ צּורָּ ה הָּ אֲמּורָּ ה. בְ מֶׁ ֶׁשך ִ
ּגּופים,
ֻּשתֹו ית' ,שֶׁ הָּ יָּה מֻּ כְ רָּ ח זֶׁה ,כְ דֵּ י לְהַ ְמ ִשיך עַ ל יָּדָּ ּה ְב ִריאַ ת הַ ִ ּטֻּמאָּ ה ִמ ְּקד ָּ ּגַם נִ ְתבָּ אֵּ ר הֵּ יטֵּ ב ,עִ נְ יָּן ִה ְתהַ ּוּות וִיצִ יאַ ת מַ עֲרֶׁ כֶׁת הַ ְּקלִפֹות וְהַ ְ
ּטֻּמאָּ ה ,אָּ ז ל ֹּא הָּ יָּה אֶׁ ְפשָּ ר
ּגּופים ְב ָּרצֹון לְ קַ בֵּ ל ֶׁשבָּ הֶׁ ם הַ ְמקֻּ לְ קָּ ל ע"י מַ עֲרֶׁ כֶׁת הַ ְּומצְ ֹות ,ו ְִאם ל ֹּא הָּ יּו נִ ְמ ָּשכִ ים לָּנּו הַ ִ שאח"כ יְתַ ְּקנּו אֹותֹו ע"י תֹורָּ ה ִ
לָּנּו לְתַ ְּקנֹו לְ עֹולָּם ,כִ י אֵּ ין אָּ דָּ ם ְמתַ ּקֵּ ן מַ ה שֶׁ אֵּ ין בֹו.
(הקדמה לספר הזהר סעיף י"ב)
פרק א' תמצית הגליונות הקודמים
בגליונות הקודמים למדנו שמטרת הבריאה היא להיטיב
תיקון הרצון לקבל לנבראיו .לשם כך ברא הבורא את הנברא עם הרצון לקבל,
" ו ְִהנֵּה נִ ְתבָּ אֵּ ר הֵּ יטֵּ ב ְדבַ ר הַ ִתּקּון ֶׁשל הָּ ָּרצֹון לְ קַ בֵּ ל ,הַ מֻּ ְטבָּ ע שהוא הכלי הראוי לקבל את כל הטוב והנועם שהכין עבורו
בֹורא ית' ִב ְש ִבילָּן בַ נְ ָּשמֹות ִמצַ ד מַ חֲ ֶׁשבֶׁ ת הַ ְב ִריאָּ ה .כִ י הֵּ כִ ין הַ ֵּ במחשבת הבריאה.
עֹוברֹות הַ נְ ָּשמֹות ב' מַ ע ֲָּרכֹות הנ"ל זֶׁה לְ עֻּמַ ת זֶׁהֶׁ ,שעַ ל י ְֵּדיהֶׁ ן ְ אולם דווקא הרצון לקבל הוא שיצר את הריחוק בין הבורא
ּומ ְתחַ לְ קֹות לב' ְב ִחינֹותּ :גּוף ְונֶׁפֶׁ ש ,הַ ִמ ְתל ְַב ִשים זֶׁה בָּ זֶׁה". ִ לנברא ,כי הריחוק הרוחני אינו ריחוק של מקום ,אלא עניין של
כפי שכבר למדנו בגליונות הקודמים ,כיוון שדרך הטוב להיטיב, הופכיות הצורה ,וכיוון שהבורא יתברך הוא רק משפיע ,ואילו
ברא הבורא את העולמות כולם כדי להיטיב לנבראיו (עץ חיים הנברא מטבע בריאתו ,רוצה לקבל לעצמו ,על כן נוצר ביניהם
שער הכללים פרק א') ,לצורך קיום ההטבה ,ברא הבורא כלי פירוד גמור.
הנקרא 'רצון לקבל' שיקבל את הטבתו .כלי זה ירד והשתלשל בהמשך למדנו כיצד השתלשל הרצון לקבל דרך מערכת
בשתי מערכות זו לעומת זו :מערכת עולמות הקדושה ומערכת הטומאה ,וכיצד ברא הבורא שתי מערכות זו לעומת זו :מערכת
עולמות הטומאה .העולמות הם אצילות ,בריאה ,יצירה ,עשיה. הקדושה ומערכת הטומאה .עוד התבאר שהרצון לקבל אינו
הגוף שמהותו הוא ה'רצון לקבל' ,עובר דרך אבי"ע דטומאה, דבר שיש לבטלו ,שהרי הוא הכלי שבאמצעותו ניתן לקבל את
ואילו הנפש שהיא האור הרוחני המלובש באותו רצון -ומהות הטוב שהכין הבורא לנבראיו ,אלא שעלינו לתקנו ולהפוך את
האור הוא ה'רצון להשפיע' -עוברת דרך אבי"ע דקדושה. צורתו.
ּומצְ ֹות ,נִ ְמצָּ ִאים ְבסֹופָּ םֶׁ ,שיְ הַ ְפכּו תֹורה ִ ממשיך רבינו" :וְעַ ל י ְֵּדי ָּ בגליון הקודם התחלנו לעסוק בעבודת האדם בתורה ובמצוות,
צּורת הָּ ָּרצֹון לְ הַ ְש ִפיעַ .וְאָּ ז יְכֹולִ ים לְ קַ בֵּ ל
צּורת הָּ ָּרצֹון לְ קַ בֵּ ל כְ מֹו ַ
ַ שבאמצעותה הוא מטהר את הרצון לקבל לעצמו ומתחיל
להפוך אותו לרצון להשפיע.
כָּל הַ ּטֹוב ֶׁש ְבמַ ְח ֶׁשבֶׁ ת הַ ְב ִריאָּ הְ ,ויַחַ ד ִעם זֶׁה זֹוכִ ים לִ ְדבֵּ קּות
ּומצְ ֹות, תֹורה ֲִבֹודה בַ ָּ חֲ זָּקָּ ה בֹו י ְִתבָּ ַרךִ ,מ ְפאַ ת ֶׁשזָּכּו עַ ל יְדֵּ י הָּ ע ָּ בגליון זה נמשיך לברר כיצד פועלת עבודת התורה והמצוות,
צּורה לְ יֹוצְ ָּרםֶׁ ,שזֶׁה נִ ְבחָּ ן לִ גְ מַ ר הַ ִתּקּון".
לְ הַ ְשוָּאַ ת הַ ָּ כיצד היא גורמת לאדם להכיר את הרע שבאהבה העצמית,
וכיצד היא מביאה אותו אל השוואת הצורה והדבקות בבורא.
התורה והמצוות הם התבלין המתקן את היצר הרע ,כפי
שאומרים חז"ל" :בראתי יצר הרע – בראתי לו תורה תבלין".
א
הרי באופן רגיל ,האדם מרגיש 'שלימות' .״אני מתפלל ,מקיים מהו היצר הרע? מהי מהות הטומאה? רצון לקבל! התורה
תרי"ג מצוות ,משתדל ללמוד תורה ככל המתאפשר לי ,הכל והמצוות הם התרופה היחידה שיש בכוחה להפך את הרצון
מצויין"! הוא מרגיש ממש טוב עם עצמו .אבל ככל שהוא נותן לקבל לצורת הרצון להשפיע ,ואז האדם מגיע לדבקות בבורא.
יגיעה גדולה יותר בעבודת ה' ,ובפרט כאשר הוא דורש מעצמו עלינו לדעת ,שאמנם כל חיבור של האדם עם התורה פועל עליו
עבודה נקיה -״לשמה" ,הרע שבו מתעורר ומתחיל להשתולל. זיכוך כל שהוא ,אבל עיקר התורה שפועלת זאת היא לימוד
זה מתחיל להציק לו! ואז הוא רואה כמה הוא שקוע בתוך הרע התורה לשמה .תורה שלא לשמה אלא 'על מנת לקבל' – לא
וכמה הוא צריך את התורה שתוציא אותו מהבוץ. רק שאינה מוציאה את האדם מהאהבה העצמית שלו ,היא עוד
את היסוד הזה מבאר רבינו (שם) על פי מאמר חז״ל ,ש'התורה מגבירה אותה :מרצון לקבל קטן וטיפש ,נהיה לו רצון לקבל
והמצוות לא ניתנו אלא לצרף בהם את ישראל' ,שפירושו: גדול ו'תלמיד חכם'...
״לפתח בהם את 'הכרת הרע' המוטבע בנו מלידה ,שבכללותו
מוגדר לנו בדבר האהבה העצמית שלנו״.
עבודה בכפיה
זה הכרת הרע! אמנם אנחנו חושבים שהאהבה העצמית היא האדם צריך לנסות ללמוד לשם שמים וללא שום אינטרס ,גם
תכלית הטוב ,לקבל ולקבל ,אבל רבינו מגלה לנו שהאהבה כשהוא עדיין מרגיש רחוק מאוד ִמ ַד ְרּגָּה זו .עליו לדעת שגם
העצמית היא דבר רע! הטוב האמיתי הוא לצאת מהאהבה אם יעשה זאת בכפייה מידי פעם ואפילו למשך דקות ספורות
העצמית ,מהאנוכיות ,ולהגיע ל״השפעה״ ואהבת הזולת. – זה כבר מפתח בו את הרצון להשפיע .צריך להרגיל את
כל עוד האדם מקיים את התורה והמצוות בתוך הרצון לקבל – עצמו :עכשיו אני לומד חמש דקות רק לשם שמיים.
מה מפריע לו? הוא לא מרגיש ברע שקיים בו .הוא עושה את צעדים קטנים אלו מרגילים את האדם בהדרגה לצאת
כל התורה והמצוות ב״כיף״ .לדוגמא :הוא יכול לקיים את מהכוונה לקבל לעצמו ולכוון להשפעה.
מצוות נטילת ידיים ,לא מטעם ציווי ה' ,אלא מטעמי נקיות כך על ידי תורה ומצוות ,הוא הופך להיות 'מקבל על מנת
ו'היגיינה' ,שלא יהיו לו חיידקים .הרצון לקבל שלו יפריע לו להשפיע' וקבלה כזו נחשבת להשפעה טהורה ,ואז מגיע
לקיים את המצווה הזו? לא .אדרבה ,הרצון לקבל יעודד אותו להשוואת הצורה ליוצרו -ל דבקות בבורא ,שזה נבחן לגמר
לקיים את המצווה הזו ששומרת על האהבה העצמית שלו. התיקון ,דהיינו שסיים לתקן את כל מה שהוא צריך לתקן.
כל זה נקרא שעדיין מבינים ולומדים את כל התורה כדבר
שנועד למלא את ה'אהבה העצמית' שלי ,לא כמשהו שנועד מסיים רבינו" :וְאָּ ז כֵּ יוָּן ֶׁשל ֹּא י ְִהיֶׁה עֹוד שּום צ ֶֹּׁרך לס"א
לזכך אותי ,לשנות לי את הטבע ,להפוך אותי ליותר חושב על הַ ְּטמֵּ אָּ הִ ,היא ִת ְתבָּ עֵּ ר ִמן הָּ אָּ ֶׁרץ ו ְי ֻּבלַע הַ מָּ וֶׁת ָּלנֶׁצַ ח"...
הזולת ,לפחות 'אגואיסט' .תורה כזו אינה מוציאה את האדם מדוע? כי התפקיד של הס"א הוא אך ורק להגדיל לנו את
מהאהבה העצמית. הכלים של הרצון לקבל; ברגע שהגענו למצב הנרצה ,היא כבר
דוגמא נוספת :אכילת מאכלי שבת .כל עוד האדם לא חושב מתבערת .למה היא מתבערת? כי היא עוברת לצד הקדושה,
ולא מנסה לכוון לשם שמים ,זה מציק לו?! מה פתאום! זה ועתיד הס"מ להתבטל ממצבו הנוכחי ,ולהיות מלאך קדוש.
דווקא נחמד וטוב...
נקודות קצרות
רק כאשר הוא מנסה להתחיל לכוון" :כן לשם שמים ,לא לשם
שורש הרצון לקבל הוא במחשבת הבריאה להיטיב לנבראיו. •
שמים" .הרצון לקבל מתחיל להפריע לו ,ואז הוא מגלה פתאום
כמה רע יש לו בפנים ,ולפעמים פשוט מתבייש לגלות כמה • התורה והמצוות מתקנות את צורת הרצון לקבל ומביאות את
האדם לרצון להשפיע.
חשבונות יש לו בכל דבר שעושה .כשהאדם מתבונן בעצמו
• גמר התיקון הוא השוואת הצורה לבורא והגעה לדבקות.
בכנות מבלי לנסות ללמד על עצמו זכות וחושב" :למה עשיתי
את זה?״ "באמת לשם שמים"? ״באמת כי דאגתי לו ורציתי
את טובתו"? אוי ואבוי מה שהוא מגלה .רק אני ועצמי וזהו זה.
זו הרגשה נוראית.
פרק ב׳
נביא מעשה נפלא הממחיש בעמקות עניין זה :מסופר שפעם מטרת התורה ומצוות
אחד מתלמידי רבינו שאל אותו מהי כוונת המקוה? וענה לו רבינו הקדמה
שכתוב "קומה ה' ויפוצו אויביך" ,קומה אותיות מקוה" .תכוון שכל רבינו מסביר במאמר ״החרות״ שהתורה מפתחת אצל האדם
האויבים של ה' יתפוצצו לפניו" ...ותיכף התחיל התלמיד ללכת את חוש ״הכרת הרע" .כלומר ,גורמת לו לזהות את האהבה
למקוה בשמחה והתלהבות .מיד קרא לו רבינו ואמר לו" :תכוון העצמית שבו ולהכיר בכך ש״הרצון לקבל״ הטבוע בו מעצם
שאתה בעצמך האויב של ה' ואתה מוכן להתפוצץ לפניו" ...והבן.
ברייתו – הוא דבר רע.
ב
ככל שאדם מנסה לעסוק בתורה ובמצוות לשמה ,הוא רואה
פרק ג׳ יותר עד כמה הוא שקוע באהבה העצמית .הוא מתחיל להרגיש
שזה רע ,מחפש לצאת מזה ,ומבין שהוא זקוק לעוד הרבה
תפקיד מערכת הקליפות והטומאה יגיעה בתורה ומצוות ,ולעזרה מלמעלה ,כדי להיחלץ מכך.
״ּגַם נִ ְתבָּ אֵּ ר הֵּ יטֵּ ב ,עִ נְ יָּן ִה ְתהַ ּוּות וִיצִ יאַ ת מַ ע ֲֶׁרכֶׁ ת הַ ְּקלִ פֹות בתחילת ההקדמה שאל רבינו "מה תפקידנו בשלשלת
ֻּשתֹו ית'ֶׁ ,שהָּ יָּה מֻּ כְ ָּרח זֶׁה ,כְ ֵּדי לְ הַ ְמ ִשיך עַ ל י ָָּּדּה
וְהַ ֻּּט ְמאָּ ה ִמ ְּקד ָּ המציאות הארוכה שאנו טבעות קטנות הימנה"? כעת נעבור
ּומצְ ֹות ,ו ְִאם תֹורה ִ ּגּופים ,שאח"כ י ְַת ְּקנּו אֹותֹו ע"י ָּ ְב ִריאַ ת הַ ִ לדברי רבינו ,שמגדיר לנו בבירור מהי מטרת העבודה בתורה
ּגּופים ְב ָּרצֹון לְ קַ בֵּ ל ֶׁשבָּ הֶׁ ם הַ ְמקֻּ לְ קָּ ל ל ֹּא הָּ יּו נִ ְמ ָּש כִ ים לָּנּו הַ ִ תֹורה ומצוות ומהו תפקידנו כאן בעולם הזה" :וְכָּל הָּ עֲבֹודָּ ה בַ ָּ
לְת ְּקנֹו לְ עֹולָּם כִ י
ע"י מַ ע ֲֶׁרכֶׁ ת הַ ֻּּט ְמאָּ ה ,אָּ ז ל ֹּא הָּ יָּה אֶׁ ְפ ָּשר לָּנּו ַ "ש ָּתא אַ לְ פֵּ י ְשנֵּי ְדהָּ וֵּי
ּומצְ ֹותֶׁ ,שנִ ְתנָּה לִ כְ לָּל הָּ עֹולָּם ְבמֶׁ ֶׁשך ִִ
אֵּ ין אָּ דָּ ם ְמתַ ּקֵּ ן מַ ה ֶׁשאֵּ ין בֹו״ עָּ לְ מָּ א" ,וְכֵּ ן לְ כָּל ְפ ָּרט ְבמֶׁ ֶׁשך ִש ְבעִ ים ְשנֹות חַ יָּיו ,אֵּ ינָּּה אֶׁ לָּא
לרצון לקבל יש תפקיד חשוב מאוד :הוא מפתח באדם את אֲמּורה".
ָּ צּורה הָּ
לְ הֲ ִביאָּ ם לִ גְ מָּ ר הַ ִתּקּון ֶׁשל הַ ְשוָּאַ ת הַ ָּ
הרצונות והכוחות הטמונים בו. במאמר "מתן תורה" ,כותב רבינו" :ואלה הם דברי חז"ל" ...וכי
כך שמעתי בשם האדמו"ר הרש"ב אשלג זצ"ל (בהתבסס על מה אכפת ליה להקדוש ברוך הוא למי ששוחט מן הצוואר או
דברי רבינו בעל הסולם ב'הקדמה לפנים מאירות ומסבירות'): ששוחט מן העורף?" הוי אומר :לא ניתנו המצוות אלא לצרף
"קנאה ,תאווה וכבוד מוציאים את האדם מהעולם" ,היינו בהם את הבריות ...והצירוף הזה פירושו הזדככות הגוף העכור
מההעלם .הנטיות הללו מוציאות את הכוחות הטמונים באדם שזוהי התכלית היוצאת מקיום התורה והמצוות כולן".
מההעלם אל הגילוי .זאת מפני שבלי קנאת סופרים ,לא היתה כך הוא מפרש גם מה שאמרו חז"ל במקום אחר :רבי חנניה בן
מתרבה החכמה .בלי תאווה לכבוד – העולם לא היה מתפתח, עקשיא אומר" :רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל "...מה
אנשים לא היו בונים בניינים ,לא היו פותחים מוסדות וכו'. זה לזכות? לזכך .כך גם ראיתי שמפרש הגה"צ רבי אליהו
נמצא שהרצון לקבל ממש מפתח את האדם ,מפתח לו רצונות. לאפייאן זצ"ל :שלזכות פירושו לצרף – לזכך.
כפי שנלמד בע"ה בהמשך ,הרצון לקבל הזה מתפתח אצל לא כפי שאנשים חושבים בפשטות שלזכות אותי — יהיה לי
האדם בדרגות דומם ,צומח ,חי ,מדבר .דהיינו רצון לקבל תאוות חשבון בנק גדול בשמיים ,הרבה שכר – למלא את הרצון לקבל
בהמיות ,כבוד ,שליטה ,מושכלות ,עד רצון לקבל רוחניות ,אחר שלי .אלא בדיוק להיפך :לזכות פירושו לצרף אותי – לזכך לי את
כך עבודת האדם להפוך את זה על מנת להשפיע .הרצון הרצון לקבל.
להשפיע לא מפתח; הוא אומר "די לי במה שיש לי"... ממשיך רבינו" :וכמו שאמרו ז"ל (פסחים נ ,ב) "מתוך שלא
ממילא ,אם לא היה לנו את הרצון לקבל ,לא היינו יכולים לקבל לשמה בא לשמה" ,שהיא מוגדרת בהכוונה לעשות נחת רוח
את ההטבה .למה הדבר דומה? מישהו הכין סעודה ,רוצה ליוצרו ולא לשום אהבה עצמית ...וע"י סגולה הטבעית שבעסק
להביא לך ,ואתה תאמר לו" :אני רוצה להשפיע לך ,קח אתה התורה ומצוות לשמה ...הרי נמצא הנברא ההוא הולך
את הסעודה" .כל אחד דוחף את הסעודה לשני .זה התכלית?! ומתפתח ופוסע אל על בדרגות ומעלות הרוממות האמורה ,עד
הרי רצון בעל הבית שהאורח יקבל את הסעודה! כך גם רצון שמספיק לאבד מקרבו כל הניצוצין של אהבה עצמית ...ועושה
הבורא שנקבל את מה שרצה להיטיב לנבראיו .לכן מוכרח את כל תנועותיו רק להשפיע ,באופן אשר אפילו ההכרחיות
שיהיה לאדם רצון לקבל מפותח. שהוא מקבל ,זורם גם כן לכונת ההשפעה"...
כעת נבין את הסוד למה יעקב אבינו לא יכול היה לקבל את
הברכות מיצחק בלי הבגדים של עשו .למה היה צריך את
נקודות קצרות
ה"רמאות" הזאת? כי יעקב היה איש חלק .שהמשמעות היא שלא • התורה והמצוות ,ובפרט העבודה 'לשמה' ,מפתחים באדם
היו לו כלי קבלה ,כי היה לו רצון להשפיע .לעומתו עשו היה איש את חוש 'הכרת הרע' – ומסייעים לו להכיר ברע הקיים בו.
שעיר .שעיר ושערות מרמזים על דינים ,על חסרונות ,על כלים. • ככל שהאדם מכיר יותר ברע שבו ,הוא מבין עד כמה הוא זקוק
לתורה ולעזרה מלמעלה כדי לצאת ממנו.
אם יצחק היה קורא ליעקב ואומר לו" :יעקב בני ,מה אתה רוצה?"
היה אומר :״אבא ,מה אני צריך? מעט לצרכי הקיומיים בלבד, • מטרת התורה והמצוות היא לזכך את הרצון לקבל ולהביא את
האדם להשוואת הצורה לבורא.
ושלוות הדעת שאוכל לעבוד את הבורא .לא רוצה לקבל כלום״.
אפילו דרגות רוחניות הוא לא רוצה .הוא רוצה רק לעשות נחת רוח
לבורא .אין לו כלים לקבל.
האדם מודד את שלמותו לפי מעשיו,
ממילא ,הוא היה חייב להתלבש בבגדים של עשו ,מהם בגדים?
ואינו מבחין שעדיין חסרה לו תכליתם –
כלים .התורה מרמזת לנו שהוא נכלל בכלים הרוחניים של עשו.
השוואת הצורה לבורא.
ג
היו מוכנים לקצץ את אצבעות ידיהם ורגליהם שבע פעמים מה זה עשו? כולו רצון לקבל :תן לי ,תן לי ,תן לי .כאשר יעקב,
ביום בשביל להרגיש רגע אחד כזה של דבקות אלוקית! שהוא הרצון להשפיע ,לוקח את הכלים של עשו ,דווקא באופן זה
אנחנו לא יודעים מה זה בכלל רגע אחד של דבקות! לא מגלים הוא יכול לקבל את הברכות.
לנו את זה מהשמיים .זו השגה של דברים נשגבים ,אורות ניתן לראות זאת גם במגילת אסתר ,שהיה צריך שיבוא קודם המן
רוחניים. ויגיד למלך :אני רוצה את הסוס של המלך ,כתר מלכות ,את הכול.
אבל אם בהתחלה המלך היה קורא למרדכי ושואל אותו "מה אתה
מה עשה הבורא? נתן לנו מגרש אימונים .נתן לנו מחברת עם
רוצה?" ראש הצדיקים מרדכי ,מה הוא צריך? הוא לא רוצה כלום.
קשקושים ושטויות – כלומר ,את הרצון לקבל הגשמי המכוער
לכן ,צריך קודם את המן .שיש לו כלים גדולים .וזה סוד "רשע יכין
הזה .״נראה אתכם מתגברים על הדברים הקטנטנים האלה,
וצדיק ילבש"...
על תאוות העולם הזה״ ...רק אחרי שהאדם מתגבר על זה,
זה מה שאומר כאן רבינו :למה צריכים את מערכת הקליפות?
מתחילים לגלות לו מהשמיים שיש דרגות רוחניות ,אבל לפני
לפתח לאדם את הרצון לקבל .אם לא היה רצון לקבל ,רק רצון
כן המלכה לא מראה את עצמה לכל אחד ברחוב.
להשפיע ,אז האדם לא היה יכול לקבל את ההטבה של הבורא.
כפי שמובא בשם רבינו על הכתוב :״אשת חיל מי ימצא?״
השכינה הק' נקראת אישה והיא מתחברת רק לחיילים .מה נקודות קצרות
הפירוש חיילים? מי שמתגבר .מי שמתגבר על הרצון לקבל
• הקליפות והטומאה נועדו לפתח באדם את הרצון לקבל.
הגשמי ,אפשר לגלות לו את התענוגים הרוחניים.
• הרצון לקבל מעורר באדם כוחות ורצונות ,ומוציא מן ההעלם
לסיכום :אדם נולד עם הרצון לקבל המקולקל ,הגשמי .העבודה אל הגילוי את מה שטמון בו.
שלנו בהתחלה היא לפתח את הרצון לקבל ,להשתדרג ברצון • בלי כלי קבלה ,אין האדם יכול לקבל את ההטבה שהבורא
לקבל ,שלא נרצה שטויות אלא דברים יותר גבוהים .כך מגיעים רוצה להעניק לנבראיו.
לאט לאט לרצון לקבל רוחני ואחר כך גם לרצון להשפיע.
נקודות קצרות פרק ד׳
• הסתרת התענוגים הרוחניים מאפשרת לאדם לעבוד תחילה
בהתגברות על תאוות העולם הזה ,עד שנעשה מוכשר בהדרגה הסתרת הרוחניות לטובתנו
לעבודה רוחנית. הרצון לקבל מתבטא בשלב הראשון בתאוות גשמיות ,כאן
בעולם הזה .ודאי שזו לא תכלית ההטבה שאליה הבורא
לקראת הגליון הבא... התכוון ...אבל זו העבודה שלנו ,מפני שזה מפתח את האדם.
האדמו"ר הרב"ש ממשיל לכך שבעבר ,לא היו נותנים לילד
בגליון זה למדנו על עבודת התורה והמצוות בזיכוך הרצון
בבית הספר לכתוב מיד במחברת טובה .היו קודם נותנים לו
לקבל ,ועל הדרך שבה האדם הולך ומכיר את הרע שבאהבה
העצמית ,עד שיזכה לתקן את רצונו .עוד ראינו את מקומה דפים משומשים ,דפים פחות טובים ,ובהם הוא היה מתאמן
של מערכת הטומאה בתהליך התיקון. לכתוב .רק כשהיו רואים שהוא יודע לכתוב היטב ,היו באים
ונותנים לו מחברת חדשה .סיפר לי מישהו שכך היו עושים גם
אולם ככל שאנו מתבוננים בתהליך הזה ,מתעוררת שאלה
כאן בארץ ,לפני חמישים שנה.
יסודית :אם תכלית הבריאה היא שלמות גמורה ,מדוע נראית
הדרך אליה ארוכה ורצופת חסרונות וקלקולים? האם ייתכן שואל בעל הסולם :למה התענוגים הרוחניים אינם מגולים לנו?
שהמציאות שאנו רואים אינה מגלה לנו את התמונה הרי אם הם היו מגולים ,האדם היה טוב הרבה יותר .הוא היה
השלמה? משתוקק רק לרוחניות .למה באמת הבורא עשה כך?
בעזרת ה׳ ,בגליון הבא נמשיך בדברי רבינו ונעמוד על יסוד ומבאר שאם התענוגים הרוחניים היו מגולים ,לא היתה לנו
עמוק במחשבת הבריאה ,שיאיר באור חדש את היחס שבין שום אפשרות לקבל על מנת להשפיע ,מפני שהתענוגים
המציאות שאנו תופסים לבין המציאות הקיימת אצל הבורא הרוחניים הם כל כך גדולים ,שהיינו מיד רוצים לקבל אותם על
ית' .ומה ניתן ללמוד מאדם הנכנס לחדר מואר ,אך סבור מנת לקבל .לא היינו יכולים להתגבר .לא היינו עומדים בזה.
שהוא שרוי בחשכה? על כך ויסודות חשובים נוספים נעמיק אנחנו לא יודעים מה זה אורות רוחניים .בעל הסולם כותב
בעזרת ה' בגליון י"ג.
שאדם שמגיע להשגה אמיתית ,נדמה לו אשר כל בני העולם
להערות והארות ולקבלת הגליונות במייל ניתן לשלוח בקשה לichud.ashlag@gmail.com:
ד
