gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור פנימי · Ohr Pnimi — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: אור פנימי · Ohr Pnimi

שבוע: לך לך (2026-10-19)

אור פנימי · Ohr Pnimi — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גליון י"ב‬ ‫משוכתב מתוך שיעורים‬ ‫לשון רבינו בעל הסולם‬ ‫בֹורא ית' ִב ְש ִבילָּן ב' מַ עֲרָּ כֹות הנ"ל זֶׁה‬ ‫מֻּטבָּ ע בַ נְ ָּשמֹות ִמצַ ד מַ חֲ ֶׁשבֶׁ ת הַ ְב ִריאָּ ה‪ .‬כִ י הֵּ כִ ין הַ ֵּ‬ ‫ו ְִהנֵּה נִ ְתבָּ אֵּ ר הֵּ יטֵּ ב ְדבַ ר הַ ִתּקּון שֶׁ ל הָּ ָּרצֹון לְ קַ בֵּל‪ ,‬הַ ְ‬ ‫ּומצְ ֹות‪ ,‬נִ ְמצָּ ִאים בְ סֹופָּ ם‪ֶׁ ,‬שיְ הַ ְפכּו‬‫ּומ ְתחַ לְ קֹות לב' ְב ִחינֹות‪ּ :‬גּוף ְונֶׁפֶׁ ש‪ ,‬הַ ִמ ְתלַבְ ִשים זֶׁה בָּ זֶׁה‪ .‬וְע"י תֹורָּ ה ִ‬ ‫עֹוברֹות הַ נְ שָּ מֹות ִ‬ ‫לְ עֻּמַ ת זֶׁה‪ֶׁ ,‬שעַ ל יְדֵּ יהֶׁ ן ְ‬ ‫צּורַ ת הָּ ָּרצֹון לְ קַ בֵּ ל כְ מֹו צּורַ ת הָּ ָּרצֹון לְהַ ְש ִפיעַ ‪ .‬וְאָּ ז יְכֹולִ ים לְ קַ בֵּ ל כָּל הַ ּטֹוב ֶׁשבְ מַ ְח ֶׁשבֶׁ ת הַ ְב ִריאָּ ה‪ְ .‬ויַחַ ד עִ ם זֶׁה זֹוכִ ים לִ ְדבֵּ קּות חֲ זָּקָּ ה בֹו ית'‪ִ ,‬מ ְפאַ ת‬ ‫ּומצְ ֹות‪ ,‬לְהַ ְשוָּאַ ת הַ צּורָּ ה לְ יֹוצְ רָּ ם‪ֶׁ ,‬שזֶׁה נִבְ חָּ ן לִ גְ מַ ר הַ ִתּקּון‪.‬‬‫ֶׁשזָּכּו ע"י הָּ עֲבֹודָּ ה בַ תֹורָּ ה ִ‬ ‫ּומצְ ֹות‪ ,‬שֶׁ נִ ְתנָּה לִכְ לָּל הָּ עֹולָּם‬ ‫וְאָּ ז כֵּיוָּן שֶׁ ל ֹּא י ְִהיֶׁה עֹוד שּום צֹּרֶׁ ך לס"א הַ ְּטמֵּ אָּ ה‪ִ ,‬היא ִת ְתבָּ עֵּ ר ִמן הָּ אָּ ֶׁרץ "ו ְי ֻּבלַע הַ מָּ וֶׁת ָּלנֶׁצַ ח" ְוכָּל הָּ עֲבֹודָּ ה בַ תֹורָּ ה ִ‬ ‫"שתָּ א אַ לְפֵּ י ְשנֵּי ְדהָּ וֵּי עָּ לְמָּ א"‪ְ ,‬וכֵּן לְ כָּל ְפ ָּרט בְ מֶׁ ֶׁשך ִש ְבעִ ים ְשנֹות חַ יָּיו‪ ,‬אֵּ ינָּּה אֶׁ לָּא לַהֲבִ יאָּ ם לִ גְ מָּ ר הַ ִתּקּון ֶׁשל הַ ְשוָּאַ ת הַ צּורָּ ה הָּ אֲמּורָּ ה‪.‬‬ ‫בְ מֶׁ ֶׁשך ִ‬ ‫ּגּופים‪,‬‬ ‫ֻּשתֹו ית'‪ ,‬שֶׁ הָּ יָּה מֻּ כְ רָּ ח זֶׁה‪ ,‬כְ דֵּ י לְהַ ְמ ִשיך עַ ל יָּדָּ ּה ְב ִריאַ ת הַ ִ‬ ‫ּטֻּמאָּ ה ִמ ְּקד ָּ‬ ‫ּגַם נִ ְתבָּ אֵּ ר הֵּ יטֵּ ב‪ ,‬עִ נְ יָּן ִה ְתהַ ּוּות וִיצִ יאַ ת מַ עֲרֶׁ כֶׁת הַ ְּקלִפֹות וְהַ ְ‬ ‫ּטֻּמאָּ ה‪ ,‬אָּ ז ל ֹּא הָּ יָּה אֶׁ ְפשָּ ר‬ ‫ּגּופים ְב ָּרצֹון לְ קַ בֵּ ל ֶׁשבָּ הֶׁ ם הַ ְמקֻּ לְ קָּ ל ע"י מַ עֲרֶׁ כֶׁת הַ ְ‬‫ּומצְ ֹות‪ ,‬ו ְִאם ל ֹּא הָּ יּו נִ ְמ ָּשכִ ים לָּנּו הַ ִ‬ ‫שאח"כ יְתַ ְּקנּו אֹותֹו ע"י תֹורָּ ה ִ‬ ‫לָּנּו לְתַ ְּקנֹו לְ עֹולָּם‪ ,‬כִ י אֵּ ין אָּ דָּ ם ְמתַ ּקֵּ ן מַ ה שֶׁ אֵּ ין בֹו‪.‬‬ ‫(הקדמה לספר הזהר סעיף י"ב)‬ ‫פרק א'‬ ‫תמצית הגליונות הקודמים‬ ‫בגליונות הקודמים למדנו שמטרת הבריאה היא להיטיב‬ ‫תיקון הרצון לקבל‬ ‫לנבראיו‪ .‬לשם כך ברא הבורא את הנברא עם הרצון לקבל‪,‬‬ ‫" ו ְִהנֵּה נִ ְתבָּ אֵּ ר הֵּ יטֵּ ב ְדבַ ר הַ ִתּקּון ֶׁשל הָּ ָּרצֹון לְ קַ בֵּ ל‪ ,‬הַ מֻּ ְטבָּ ע‬ ‫שהוא הכלי הראוי לקבל את כל הטוב והנועם שהכין עבורו‬ ‫בֹורא ית' ִב ְש ִבילָּן‬ ‫בַ נְ ָּשמֹות ִמצַ ד מַ חֲ ֶׁשבֶׁ ת הַ ְב ִריאָּ ה‪ .‬כִ י הֵּ כִ ין הַ ֵּ‬ ‫במחשבת הבריאה‪.‬‬ ‫עֹוברֹות הַ נְ ָּשמֹות‬ ‫ב' מַ ע ֲָּרכֹות הנ"ל זֶׁה לְ עֻּמַ ת זֶׁה‪ֶׁ ,‬שעַ ל י ְֵּדיהֶׁ ן ְ‬ ‫אולם דווקא הרצון לקבל הוא שיצר את הריחוק בין הבורא‬ ‫ּומ ְתחַ לְ קֹות לב' ְב ִחינֹות‪ּ :‬גּוף ְונֶׁפֶׁ ש‪ ,‬הַ ִמ ְתל ְַב ִשים זֶׁה בָּ זֶׁה"‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫לנברא‪ ,‬כי הריחוק הרוחני אינו ריחוק של מקום‪ ,‬אלא עניין של‬ ‫כפי שכבר למדנו בגליונות הקודמים‪ ,‬כיוון שדרך הטוב להיטיב‪,‬‬ ‫הופכיות הצורה‪ ,‬וכיוון שהבורא יתברך הוא רק משפיע‪ ,‬ואילו‬ ‫ברא הבורא את העולמות כולם כדי להיטיב לנבראיו (עץ חיים‬ ‫הנברא מטבע בריאתו‪ ,‬רוצה לקבל לעצמו‪ ,‬על כן נוצר ביניהם‬ ‫שער הכללים פרק א')‪ ,‬לצורך קיום ההטבה‪ ,‬ברא הבורא כלי‬ ‫פירוד גמור‪.‬‬ ‫הנקרא 'רצון לקבל' שיקבל את הטבתו‪ .‬כלי זה ירד והשתלשל‬ ‫בהמשך למדנו כיצד השתלשל הרצון לקבל דרך מערכת‬ ‫בשתי מערכות זו לעומת זו‪ :‬מערכת עולמות הקדושה ומערכת‬ ‫הטומאה‪ ,‬וכיצד ברא הבורא שתי מערכות זו לעומת זו‪ :‬מערכת‬ ‫עולמות הטומאה‪ .‬העולמות הם אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה‪.‬‬ ‫הקדושה ומערכת הטומאה‪ .‬עוד התבאר שהרצון לקבל אינו‬ ‫הגוף שמהותו הוא ה'רצון לקבל'‪ ,‬עובר דרך אבי"ע דטומאה‪,‬‬ ‫דבר שיש לבטלו‪ ,‬שהרי הוא הכלי שבאמצעותו ניתן לקבל את‬ ‫ואילו הנפש שהיא האור הרוחני המלובש באותו רצון ‪ -‬ומהות‬ ‫הטוב שהכין הבורא לנבראיו‪ ,‬אלא שעלינו לתקנו ולהפוך את‬ ‫האור הוא ה'רצון להשפיע' ‪ -‬עוברת דרך אבי"ע דקדושה‪.‬‬ ‫צורתו‪.‬‬ ‫ּומצְ ֹות‪ ,‬נִ ְמצָּ ִאים ְבסֹופָּ ם‪ֶׁ ,‬שיְ הַ ְפכּו‬ ‫תֹורה ִ‬ ‫ממשיך רבינו‪" :‬וְעַ ל י ְֵּדי ָּ‬ ‫בגליון הקודם התחלנו לעסוק בעבודת האדם בתורה ובמצוות‪,‬‬ ‫צּורת הָּ ָּרצֹון לְ הַ ְש ִפיעַ ‪ .‬וְאָּ ז יְכֹולִ ים לְ קַ בֵּ ל‬ ‫צּורת הָּ ָּרצֹון לְ קַ בֵּ ל כְ מֹו ַ‬ ‫ַ‬ ‫שבאמצעותה הוא מטהר את הרצון לקבל לעצמו ומתחיל‬ ‫להפוך אותו לרצון להשפיע‪.‬‬ ‫כָּל הַ ּטֹוב ֶׁש ְבמַ ְח ֶׁשבֶׁ ת הַ ְב ִריאָּ ה‪ְ ,‬ויַחַ ד ִעם זֶׁה זֹוכִ ים לִ ְדבֵּ קּות‬ ‫ּומצְ ֹות‪,‬‬ ‫תֹורה ִ‬‫ֲבֹודה בַ ָּ‬ ‫חֲ זָּקָּ ה בֹו י ְִתבָּ ַרך‪ִ ,‬מ ְפאַ ת ֶׁשזָּכּו עַ ל יְדֵּ י הָּ ע ָּ‬ ‫בגליון זה נמשיך לברר כיצד פועלת עבודת התורה והמצוות‪,‬‬ ‫צּורה לְ יֹוצְ ָּרם‪ֶׁ ,‬שזֶׁה נִ ְבחָּ ן לִ גְ מַ ר הַ ִתּקּון"‪.‬‬ ‫לְ הַ ְשוָּאַ ת הַ ָּ‬ ‫כיצד היא גורמת לאדם להכיר את הרע שבאהבה העצמית‪,‬‬ ‫וכיצד היא מביאה אותו אל השוואת הצורה והדבקות בבורא‪.‬‬ ‫התורה והמצוות הם התבלין המתקן את היצר הרע‪ ,‬כפי‬ ‫שאומרים חז"ל‪" :‬בראתי יצר הרע – בראתי לו תורה תבלין"‪.‬‬ ‫א‬ ‫הרי באופן רגיל‪ ,‬האדם מרגיש 'שלימות'‪ .‬״אני מתפלל‪ ,‬מקיים‬ ‫מהו היצר הרע? מהי מהות הטומאה? רצון לקבל! התורה‬ ‫תרי"ג מצוות‪ ,‬משתדל ללמוד תורה ככל המתאפשר לי‪ ,‬הכל‬ ‫והמצוות הם התרופה היחידה שיש בכוחה להפך את הרצון‬ ‫מצויין"! הוא מרגיש ממש טוב עם עצמו‪ .‬אבל ככל שהוא נותן‬ ‫לקבל לצורת הרצון להשפיע‪ ,‬ואז האדם מגיע לדבקות בבורא‪.‬‬ ‫יגיעה גדולה יותר בעבודת ה'‪ ,‬ובפרט כאשר הוא דורש מעצמו‬ ‫עלינו לדעת‪ ,‬שאמנם כל חיבור של האדם עם התורה פועל עליו‬ ‫עבודה נקיה ‪ -‬״לשמה"‪ ,‬הרע שבו מתעורר ומתחיל להשתולל‪.‬‬ ‫זיכוך כל שהוא‪ ,‬אבל עיקר התורה שפועלת זאת היא לימוד‬ ‫זה מתחיל להציק לו! ואז הוא רואה כמה הוא שקוע בתוך הרע‬ ‫התורה לשמה‪ .‬תורה שלא לשמה אלא 'על מנת לקבל' – לא‬ ‫וכמה הוא צריך את התורה שתוציא אותו מהבוץ‪.‬‬ ‫רק שאינה מוציאה את האדם מהאהבה העצמית שלו‪ ,‬היא עוד‬ ‫את היסוד הזה מבאר רבינו (שם) על פי מאמר חז״ל‪ ,‬ש'התורה‬ ‫מגבירה אותה‪ :‬מרצון לקבל קטן וטיפש‪ ,‬נהיה לו רצון לקבל‬ ‫והמצוות לא ניתנו אלא לצרף בהם את ישראל'‪ ,‬שפירושו‪:‬‬ ‫גדול ו'תלמיד חכם'‪...‬‬ ‫״לפתח בהם את 'הכרת הרע' המוטבע בנו מלידה‪ ,‬שבכללותו‬ ‫מוגדר לנו בדבר האהבה העצמית שלנו״‪.‬‬ ‫עבודה בכפיה‬ ‫זה הכרת הרע! אמנם אנחנו חושבים שהאהבה העצמית היא‬ ‫האדם צריך לנסות ללמוד לשם שמים וללא שום אינטרס‪ ,‬גם‬ ‫תכלית הטוב‪ ,‬לקבל ולקבל‪ ,‬אבל רבינו מגלה לנו שהאהבה‬ ‫כשהוא עדיין מרגיש רחוק מאוד ִמ ַד ְרּגָּה זו‪ .‬עליו לדעת שגם‬ ‫העצמית היא דבר רע! הטוב האמיתי הוא לצאת מהאהבה‬ ‫אם יעשה זאת בכפייה מידי פעם ואפילו למשך דקות ספורות‬ ‫העצמית‪ ,‬מהאנוכיות‪ ,‬ולהגיע ל״השפעה״ ואהבת הזולת‪.‬‬ ‫– זה כבר מפתח בו את הרצון להשפיע‪ .‬צריך להרגיל את‬ ‫כל עוד האדם מקיים את התורה והמצוות בתוך הרצון לקבל –‬ ‫עצמו‪ :‬עכשיו אני לומד חמש דקות רק לשם שמיים‪.‬‬ ‫מה מפריע לו? הוא לא מרגיש ברע שקיים בו‪ .‬הוא עושה את‬ ‫צעדים קטנים אלו מרגילים את האדם בהדרגה לצאת‬ ‫כל התורה והמצוות ב״כיף״‪ .‬לדוגמא‪ :‬הוא יכול לקיים את‬ ‫מהכוונה לקבל לעצמו ולכוון להשפעה‪.‬‬ ‫מצוות נטילת ידיים‪ ,‬לא מטעם ציווי ה'‪ ,‬אלא מטעמי נקיות‬ ‫כך על ידי תורה ומצוות‪ ,‬הוא הופך להיות 'מקבל על מנת‬ ‫ו'היגיינה'‪ ,‬שלא יהיו לו חיידקים‪ .‬הרצון לקבל שלו יפריע לו‬ ‫להשפיע' וקבלה כזו נחשבת להשפעה טהורה‪ ,‬ואז מגיע‬ ‫לקיים את המצווה הזו? לא‪ .‬אדרבה‪ ,‬הרצון לקבל יעודד אותו‬ ‫להשוואת הצורה ליוצרו ‪ -‬ל דבקות בבורא‪ ,‬שזה נבחן לגמר‬ ‫לקיים את המצווה הזו ששומרת על האהבה העצמית שלו‪.‬‬ ‫התיקון‪ ,‬דהיינו שסיים לתקן את כל מה שהוא צריך לתקן‪.‬‬ ‫כל זה נקרא שעדיין מבינים ולומדים את כל התורה כדבר‬ ‫שנועד למלא את ה'אהבה העצמית' שלי‪ ,‬לא כמשהו שנועד‬ ‫מסיים רבינו‪" :‬וְאָּ ז כֵּ יוָּן ֶׁשל ֹּא י ְִהיֶׁה עֹוד שּום צ ֶֹּׁרך לס"א‬ ‫לזכך אותי‪ ,‬לשנות לי את הטבע‪ ,‬להפוך אותי ליותר חושב על‬ ‫הַ ְּטמֵּ אָּ ה‪ִ ,‬היא ִת ְתבָּ עֵּ ר ִמן הָּ אָּ ֶׁרץ ו ְי ֻּבלַע הַ מָּ וֶׁת ָּלנֶׁצַ ח"‪...‬‬ ‫הזולת‪ ,‬לפחות 'אגואיסט'‪ .‬תורה כזו אינה מוציאה את האדם‬ ‫מדוע? כי התפקיד של הס"א הוא אך ורק להגדיל לנו את‬ ‫מהאהבה העצמית‪.‬‬ ‫הכלים של הרצון לקבל; ברגע שהגענו למצב הנרצה‪ ,‬היא כבר‬ ‫דוגמא נוספת‪ :‬אכילת מאכלי שבת‪ .‬כל עוד האדם לא חושב‬ ‫מתבערת‪ .‬למה היא מתבערת? כי היא עוברת לצד הקדושה‪,‬‬ ‫ולא מנסה לכוון לשם שמים‪ ,‬זה מציק לו?! מה פתאום! זה‬ ‫ועתיד הס"מ להתבטל ממצבו הנוכחי‪ ,‬ולהיות מלאך קדוש‪.‬‬ ‫דווקא נחמד וטוב‪...‬‬ ‫נקודות קצרות‬ ‫רק כאשר הוא מנסה להתחיל לכוון‪" :‬כן לשם שמים‪ ,‬לא לשם‬ ‫שורש הרצון לקבל הוא במחשבת הבריאה להיטיב לנבראיו‪.‬‬ ‫•‬ ‫שמים"‪ .‬הרצון לקבל מתחיל להפריע לו‪ ,‬ואז הוא מגלה פתאום‬ ‫כמה רע יש לו בפנים‪ ,‬ולפעמים פשוט מתבייש לגלות כמה‬ ‫• התורה והמצוות מתקנות את צורת הרצון לקבל ומביאות את‬ ‫האדם לרצון להשפיע‪.‬‬ ‫חשבונות יש לו בכל דבר שעושה‪ .‬כשהאדם מתבונן בעצמו‬ ‫• גמר התיקון הוא השוואת הצורה לבורא והגעה לדבקות‪.‬‬ ‫בכנות מבלי לנסות ללמד על עצמו זכות וחושב‪" :‬למה עשיתי‬ ‫את זה?״ "באמת לשם שמים"? ״באמת כי דאגתי לו ורציתי‬ ‫את טובתו"? אוי ואבוי מה שהוא מגלה‪ .‬רק אני ועצמי וזהו זה‪.‬‬ ‫זו הרגשה נוראית‪.‬‬ ‫פרק ב׳‬ ‫נביא מעשה נפלא הממחיש בעמקות עניין זה‪ :‬מסופר שפעם‬ ‫מטרת התורה ומצוות‬ ‫אחד מתלמידי רבינו שאל אותו מהי כוונת המקוה? וענה לו רבינו‬ ‫הקדמה‬ ‫שכתוב "קומה ה' ויפוצו אויביך"‪ ,‬קומה אותיות מקוה‪" .‬תכוון שכל‬ ‫רבינו מסביר במאמר ״החרות״ שהתורה מפתחת אצל האדם‬ ‫האויבים של ה' יתפוצצו לפניו"‪ ...‬ותיכף התחיל התלמיד ללכת‬ ‫את חוש ״הכרת הרע"‪ .‬כלומר‪ ,‬גורמת לו לזהות את האהבה‬ ‫למקוה בשמחה והתלהבות‪ .‬מיד קרא לו רבינו ואמר לו‪" :‬תכוון‬ ‫העצמית שבו ולהכיר בכך ש״הרצון לקבל״ הטבוע בו מעצם‬ ‫שאתה בעצמך האויב של ה' ואתה מוכן להתפוצץ לפניו"‪ ...‬והבן‪.‬‬ ‫ברייתו – הוא דבר רע‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ככל שאדם מנסה לעסוק בתורה ובמצוות לשמה‪ ,‬הוא רואה‬ ‫פרק ג׳‬ ‫יותר עד כמה הוא שקוע באהבה העצמית‪ .‬הוא מתחיל להרגיש‬ ‫שזה רע‪ ,‬מחפש לצאת מזה‪ ,‬ומבין שהוא זקוק לעוד הרבה‬ ‫תפקיד מערכת הקליפות והטומאה‬ ‫יגיעה בתורה ומצוות‪ ,‬ולעזרה מלמעלה‪ ,‬כדי להיחלץ מכך‪.‬‬ ‫״ּגַם נִ ְתבָּ אֵּ ר הֵּ יטֵּ ב‪ ,‬עִ נְ יָּן ִה ְתהַ ּוּות וִיצִ יאַ ת מַ ע ֲֶׁרכֶׁ ת הַ ְּקלִ פֹות‬ ‫בתחילת ההקדמה שאל רבינו "מה תפקידנו בשלשלת‬ ‫ֻּשתֹו ית'‪ֶׁ ,‬שהָּ יָּה מֻּ כְ ָּרח זֶׁה‪ ,‬כְ ֵּדי לְ הַ ְמ ִשיך עַ ל י ָָּּדּה‬ ‫וְהַ ֻּּט ְמאָּ ה ִמ ְּקד ָּ‬ ‫המציאות הארוכה שאנו טבעות קטנות הימנה"? כעת נעבור‬ ‫ּומצְ ֹות‪ ,‬ו ְִאם‬ ‫תֹורה ִ‬ ‫ּגּופים‪ ,‬שאח"כ י ְַת ְּקנּו אֹותֹו ע"י ָּ‬ ‫ְב ִריאַ ת הַ ִ‬ ‫לדברי רבינו‪ ,‬שמגדיר לנו בבירור מהי מטרת העבודה בתורה‬ ‫ּגּופים ְב ָּרצֹון לְ קַ בֵּ ל ֶׁשבָּ הֶׁ ם הַ ְמקֻּ לְ קָּ ל‬ ‫ל ֹּא הָּ יּו נִ ְמ ָּש כִ ים לָּנּו הַ ִ‬ ‫תֹורה‬ ‫ומצוות ומהו תפקידנו כאן בעולם הזה‪" :‬וְכָּל הָּ עֲבֹודָּ ה בַ ָּ‬ ‫לְת ְּקנֹו לְ עֹולָּם כִ י‬ ‫ע"י מַ ע ֲֶׁרכֶׁ ת הַ ֻּּט ְמאָּ ה‪ ,‬אָּ ז ל ֹּא הָּ יָּה אֶׁ ְפ ָּשר לָּנּו ַ‬ ‫"ש ָּתא אַ לְ פֵּ י ְשנֵּי ְדהָּ וֵּי‬ ‫ּומצְ ֹות‪ֶׁ ,‬שנִ ְתנָּה לִ כְ לָּל הָּ עֹולָּם ְבמֶׁ ֶׁשך ִ‬‫ִ‬ ‫אֵּ ין אָּ דָּ ם ְמתַ ּקֵּ ן מַ ה ֶׁשאֵּ ין בֹו״‬ ‫עָּ לְ מָּ א"‪ ,‬וְכֵּ ן לְ כָּל ְפ ָּרט ְבמֶׁ ֶׁשך ִש ְבעִ ים ְשנֹות חַ יָּיו‪ ,‬אֵּ ינָּּה אֶׁ לָּא‬ ‫לרצון לקבל יש תפקיד חשוב מאוד‪ :‬הוא מפתח באדם את‬ ‫אֲמּורה"‪.‬‬ ‫ָּ‬ ‫צּורה הָּ‬ ‫לְ הֲ ִביאָּ ם לִ גְ מָּ ר הַ ִתּקּון ֶׁשל הַ ְשוָּאַ ת הַ ָּ‬ ‫הרצונות והכוחות הטמונים בו‪.‬‬ ‫במאמר "מתן תורה"‪ ,‬כותב רבינו‪" :‬ואלה הם דברי חז"ל‪" ...‬וכי‬ ‫כך שמעתי בשם האדמו"ר הרש"ב אשלג זצ"ל (בהתבסס על‬ ‫מה אכפת ליה להקדוש ברוך הוא למי ששוחט מן הצוואר או‬ ‫דברי רבינו בעל הסולם ב'הקדמה לפנים מאירות ומסבירות')‪:‬‬ ‫ששוחט מן העורף?" הוי אומר‪ :‬לא ניתנו המצוות אלא לצרף‬ ‫"קנאה‪ ,‬תאווה וכבוד מוציאים את האדם מהעולם"‪ ,‬היינו‬ ‫בהם את הבריות‪ ...‬והצירוף הזה פירושו הזדככות הגוף העכור‬ ‫מההעלם‪ .‬הנטיות הללו מוציאות את הכוחות הטמונים באדם‬ ‫שזוהי התכלית היוצאת מקיום התורה והמצוות כולן‪".‬‬ ‫מההעלם אל הגילוי‪ .‬זאת מפני שבלי קנאת סופרים‪ ,‬לא היתה‬ ‫כך הוא מפרש גם מה שאמרו חז"ל במקום אחר‪ :‬רבי חנניה בן‬ ‫מתרבה החכמה‪ .‬בלי תאווה לכבוד – העולם לא היה מתפתח‪,‬‬ ‫עקשיא אומר‪" :‬רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל‪ "...‬מה‬ ‫אנשים לא היו בונים בניינים‪ ,‬לא היו פותחים מוסדות וכו'‪.‬‬ ‫זה לזכות? לזכך‪ .‬כך גם ראיתי שמפרש הגה"צ רבי אליהו‬ ‫נמצא שהרצון לקבל ממש מפתח את האדם‪ ,‬מפתח לו רצונות‪.‬‬ ‫לאפייאן זצ"ל‪ :‬שלזכות פירושו לצרף – לזכך‪.‬‬ ‫כפי שנלמד בע"ה בהמשך‪ ,‬הרצון לקבל הזה מתפתח אצל‬ ‫לא כפי שאנשים חושבים בפשטות שלזכות אותי — יהיה לי‬ ‫האדם בדרגות דומם‪ ,‬צומח‪ ,‬חי‪ ,‬מדבר‪ .‬דהיינו רצון לקבל תאוות‬ ‫חשבון בנק גדול בשמיים‪ ,‬הרבה שכר – למלא את הרצון לקבל‬ ‫בהמיות‪ ,‬כבוד‪ ,‬שליטה‪ ,‬מושכלות‪ ,‬עד רצון לקבל רוחניות‪ ,‬אחר‬ ‫שלי‪ .‬אלא בדיוק להיפך‪ :‬לזכות פירושו לצרף אותי – לזכך לי את‬ ‫כך עבודת האדם להפוך את זה על מנת להשפיע‪ .‬הרצון‬ ‫הרצון לקבל‪.‬‬ ‫להשפיע לא מפתח; הוא אומר "די לי במה שיש לי"‪...‬‬ ‫ממשיך רבינו‪" :‬וכמו שאמרו ז"ל (פסחים נ‪ ,‬ב) "מתוך שלא‬ ‫ממילא‪ ,‬אם לא היה לנו את הרצון לקבל‪ ,‬לא היינו יכולים לקבל‬ ‫לשמה בא לשמה"‪ ,‬שהיא מוגדרת בהכוונה לעשות נחת רוח‬ ‫את ההטבה‪ .‬למה הדבר דומה? מישהו הכין סעודה‪ ,‬רוצה‬ ‫ליוצרו ולא לשום אהבה עצמית‪ ...‬וע"י סגולה הטבעית שבעסק‬ ‫להביא לך‪ ,‬ואתה תאמר לו‪" :‬אני רוצה להשפיע לך‪ ,‬קח אתה‬ ‫התורה ומצוות לשמה‪ ...‬הרי נמצא הנברא ההוא הולך‬ ‫את הסעודה"‪ .‬כל אחד דוחף את הסעודה לשני‪ .‬זה התכלית?!‬ ‫ומתפתח ופוסע אל על בדרגות ומעלות הרוממות האמורה‪ ,‬עד‬ ‫הרי רצון בעל הבית שהאורח יקבל את הסעודה! כך גם רצון‬ ‫שמספיק לאבד מקרבו כל הניצוצין של אהבה עצמית‪ ...‬ועושה‬ ‫הבורא שנקבל את מה שרצה להיטיב לנבראיו‪ .‬לכן מוכרח‬ ‫את כל תנועותיו רק להשפיע‪ ,‬באופן אשר אפילו ההכרחיות‬ ‫שיהיה לאדם רצון לקבל מפותח‪.‬‬ ‫שהוא מקבל‪ ,‬זורם גם כן לכונת ההשפעה‪"...‬‬ ‫כעת נבין את הסוד למה יעקב אבינו לא יכול היה לקבל את‬ ‫הברכות מיצחק בלי הבגדים של עשו‪ .‬למה היה צריך את‬ ‫נקודות קצרות‬ ‫ה"רמאות" הזאת? כי יעקב היה איש חלק‪ .‬שהמשמעות היא שלא‬ ‫• התורה והמצוות‪ ,‬ובפרט העבודה 'לשמה'‪ ,‬מפתחים באדם‬ ‫היו לו כלי קבלה‪ ,‬כי היה לו רצון להשפיע‪ .‬לעומתו עשו היה איש‬ ‫את חוש 'הכרת הרע' – ומסייעים לו להכיר ברע הקיים בו‪.‬‬ ‫שעיר‪ .‬שעיר ושערות מרמזים על דינים‪ ,‬על חסרונות‪ ,‬על כלים‪.‬‬ ‫• ככל שהאדם מכיר יותר ברע שבו‪ ,‬הוא מבין עד כמה הוא זקוק‬ ‫לתורה ולעזרה מלמעלה כדי לצאת ממנו‪.‬‬ ‫אם יצחק היה קורא ליעקב ואומר לו‪" :‬יעקב בני‪ ,‬מה אתה רוצה?"‬ ‫היה אומר‪ :‬״אבא‪ ,‬מה אני צריך? מעט לצרכי הקיומיים בלבד‪,‬‬ ‫• מטרת התורה והמצוות היא לזכך את הרצון לקבל ולהביא את‬ ‫האדם להשוואת הצורה לבורא‪.‬‬ ‫ושלוות הדעת שאוכל לעבוד את הבורא‪ .‬לא רוצה לקבל כלום״‪.‬‬ ‫אפילו דרגות רוחניות הוא לא רוצה‪ .‬הוא רוצה רק לעשות נחת רוח‬ ‫לבורא‪ .‬אין לו כלים לקבל‪.‬‬ ‫האדם מודד את שלמותו לפי מעשיו‪,‬‬ ‫ממילא‪ ,‬הוא היה חייב להתלבש בבגדים של עשו‪ ,‬מהם בגדים?‬ ‫ואינו מבחין שעדיין חסרה לו תכליתם –‬ ‫כלים‪ .‬התורה מרמזת לנו שהוא נכלל בכלים הרוחניים של עשו‪.‬‬ ‫השוואת הצורה לבורא‪.‬‬ ‫ג‬ ‫היו מוכנים לקצץ את אצבעות ידיהם ורגליהם שבע פעמים‬ ‫מה זה עשו? כולו רצון לקבל‪ :‬תן לי‪ ,‬תן לי‪ ,‬תן לי‪ .‬כאשר יעקב‪,‬‬ ‫ביום בשביל להרגיש רגע אחד כזה של דבקות אלוקית!‬ ‫שהוא הרצון להשפיע‪ ,‬לוקח את הכלים של עשו‪ ,‬דווקא באופן זה‬ ‫אנחנו לא יודעים מה זה בכלל רגע אחד של דבקות! לא מגלים‬ ‫הוא יכול לקבל את הברכות‪.‬‬ ‫לנו את זה מהשמיים‪ .‬זו השגה של דברים נשגבים‪ ,‬אורות‬ ‫ניתן לראות זאת גם במגילת אסתר‪ ,‬שהיה צריך שיבוא קודם המן‬ ‫רוחניים‪.‬‬ ‫ויגיד למלך‪ :‬אני רוצה את הסוס של המלך‪ ,‬כתר מלכות‪ ,‬את הכול‪.‬‬ ‫אבל אם בהתחלה המלך היה קורא למרדכי ושואל אותו "מה אתה‬ ‫מה עשה הבורא? נתן לנו מגרש אימונים‪ .‬נתן לנו מחברת עם‬ ‫רוצה?" ראש הצדיקים מרדכי‪ ,‬מה הוא צריך? הוא לא רוצה כלום‪.‬‬ ‫קשקושים ושטויות – כלומר‪ ,‬את הרצון לקבל הגשמי המכוער‬ ‫לכן‪ ,‬צריך קודם את המן‪ .‬שיש לו כלים גדולים‪ .‬וזה סוד "רשע יכין‬ ‫הזה‪ .‬״נראה אתכם מתגברים על הדברים הקטנטנים האלה‪,‬‬ ‫וצדיק ילבש"‪...‬‬ ‫על תאוות העולם הזה״‪ ...‬רק אחרי שהאדם מתגבר על זה‪,‬‬ ‫זה מה שאומר כאן רבינו‪ :‬למה צריכים את מערכת הקליפות?‬ ‫מתחילים לגלות לו מהשמיים שיש דרגות רוחניות‪ ,‬אבל לפני‬ ‫לפתח לאדם את הרצון לקבל‪ .‬אם לא היה רצון לקבל‪ ,‬רק רצון‬ ‫כן המלכה לא מראה את עצמה לכל אחד ברחוב‪.‬‬ ‫להשפיע‪ ,‬אז האדם לא היה יכול לקבל את ההטבה של הבורא‪.‬‬ ‫כפי שמובא בשם רבינו על הכתוב‪ :‬״אשת חיל מי ימצא?״‬ ‫השכינה הק' נקראת אישה והיא מתחברת רק לחיילים‪ .‬מה‬ ‫נקודות קצרות‬ ‫הפירוש חיילים? מי שמתגבר‪ .‬מי שמתגבר על הרצון לקבל‬ ‫• הקליפות והטומאה נועדו לפתח באדם את הרצון לקבל‪.‬‬ ‫הגשמי‪ ,‬אפשר לגלות לו את התענוגים הרוחניים‪.‬‬ ‫• הרצון לקבל מעורר באדם כוחות ורצונות‪ ,‬ומוציא מן ההעלם‬ ‫לסיכום‪ :‬אדם נולד עם הרצון לקבל המקולקל‪ ,‬הגשמי‪ .‬העבודה‬ ‫אל הגילוי את מה שטמון בו‪.‬‬ ‫שלנו בהתחלה היא לפתח את הרצון לקבל‪ ,‬להשתדרג ברצון‬ ‫• בלי כלי קבלה‪ ,‬אין האדם יכול לקבל את ההטבה שהבורא‬ ‫לקבל‪ ,‬שלא נרצה שטויות אלא דברים יותר גבוהים‪ .‬כך מגיעים‬ ‫רוצה להעניק לנבראיו‪.‬‬ ‫לאט לאט לרצון לקבל רוחני ואחר כך גם לרצון להשפיע‪.‬‬ ‫נקודות קצרות‬ ‫פרק ד׳‬ ‫• הסתרת התענוגים הרוחניים מאפשרת לאדם לעבוד תחילה‬ ‫בהתגברות על תאוות העולם הזה‪ ,‬עד שנעשה מוכשר בהדרגה‬ ‫הסתרת הרוחניות לטובתנו‬ ‫לעבודה רוחנית‪.‬‬ ‫הרצון לקבל מתבטא בשלב הראשון בתאוות גשמיות‪ ,‬כאן‬ ‫בעולם הזה‪ .‬ודאי שזו לא תכלית ההטבה שאליה הבורא‬ ‫לקראת הגליון הבא‪...‬‬ ‫התכוון‪ ...‬אבל זו העבודה שלנו‪ ,‬מפני שזה מפתח את האדם‪.‬‬ ‫האדמו"ר הרב"ש ממשיל לכך שבעבר‪ ,‬לא היו נותנים לילד‬ ‫בגליון זה למדנו על עבודת התורה והמצוות בזיכוך הרצון‬ ‫בבית הספר לכתוב מיד במחברת טובה‪ .‬היו קודם נותנים לו‬ ‫לקבל‪ ,‬ועל הדרך שבה האדם הולך ומכיר את הרע שבאהבה‬ ‫העצמית‪ ,‬עד שיזכה לתקן את רצונו‪ .‬עוד ראינו את מקומה‬ ‫דפים משומשים‪ ,‬דפים פחות טובים‪ ,‬ובהם הוא היה מתאמן‬ ‫של מערכת הטומאה בתהליך התיקון‪.‬‬ ‫לכתוב‪ .‬רק כשהיו רואים שהוא יודע לכתוב היטב‪ ,‬היו באים‬ ‫ונותנים לו מחברת חדשה‪ .‬סיפר לי מישהו שכך היו עושים גם‬ ‫אולם ככל שאנו מתבוננים בתהליך הזה‪ ,‬מתעוררת שאלה‬ ‫כאן בארץ‪ ,‬לפני חמישים שנה‪.‬‬ ‫יסודית‪ :‬אם תכלית הבריאה היא שלמות גמורה‪ ,‬מדוע נראית‬ ‫הדרך אליה ארוכה ורצופת חסרונות וקלקולים? האם ייתכן‬ ‫שואל בעל הסולם‪ :‬למה התענוגים הרוחניים אינם מגולים לנו?‬ ‫שהמציאות שאנו רואים אינה מגלה לנו את התמונה‬ ‫הרי אם הם היו מגולים‪ ,‬האדם היה טוב הרבה יותר‪ .‬הוא היה‬ ‫השלמה?‬ ‫משתוקק רק לרוחניות‪ .‬למה באמת הבורא עשה כך?‬ ‫בעזרת ה׳‪ ,‬בגליון הבא נמשיך בדברי רבינו ונעמוד על יסוד‬ ‫ומבאר שאם התענוגים הרוחניים היו מגולים‪ ,‬לא היתה לנו‬ ‫עמוק במחשבת הבריאה‪ ,‬שיאיר באור חדש את היחס שבין‬ ‫שום אפשרות לקבל על מנת להשפיע‪ ,‬מפני שהתענוגים‬ ‫המציאות שאנו תופסים לבין המציאות הקיימת אצל הבורא‬ ‫הרוחניים הם כל כך גדולים‪ ,‬שהיינו מיד רוצים לקבל אותם על‬ ‫ית'‪ .‬ומה ניתן ללמוד מאדם הנכנס לחדר מואר‪ ,‬אך סבור‬ ‫מנת לקבל‪ .‬לא היינו יכולים להתגבר‪ .‬לא היינו עומדים בזה‪.‬‬ ‫שהוא שרוי בחשכה? על כך ויסודות חשובים נוספים נעמיק‬ ‫אנחנו לא יודעים מה זה אורות רוחניים‪ .‬בעל הסולם כותב‬ ‫בעזרת ה' בגליון י"ג‪.‬‬ ‫שאדם שמגיע להשגה אמיתית‪ ,‬נדמה לו אשר כל בני העולם‬ ‫להערות והארות ולקבלת הגליונות במייל ניתן לשלוח בקשה ל‪ichud.ashlag@gmail.com:‬‬ ‫ד‬