gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan

שבוע: לך לך (2026-10-19)

עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון נ"ד‬ ‫פרשת לך לך ‪ -‬וירא ‪ -‬חיי שרה שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫מנשוא ולא יוכל לשוב בתשובה על רוב פשעיו הגדולים‪,‬‬ ‫‪ ‬פרשת לך לך ‪‬‬ ‫ובזה רוצה להביאו לידי יאוש והתרשלות‪ ,‬ועל זה צריך‬ ‫האדם להתחזק בהמצוות אשר עשה‪ ,‬ולידע שאין הקב"ה‬ ‫ויאמר אברם אל לוט וגו' הפרד נא מעלי אם השמאל‬ ‫מואס כל ברי'‪ ,‬ואפילו הישראל הכי שפל ביותר אם רק‬ ‫ואימינה ואם הימין ואשמאילה‪ .‬יש לומר על דרך שכתוב‬ ‫עושה חשבון לנפשו ורוצה לשוב‪ ,‬הקב"ה נותן יד לפושעים‬ ‫בזוהר הק' (פרשה זו סתרי תורה דף פ' ע"ב) אברהם דא‬ ‫ומקבל תענוג ממנו מהתורה שלומד ומהמצוות ומעשים‬ ‫נשמתא קדישא‪ ,‬לוט דא יצר הרע‪.‬‬ ‫טובים שעושה‪.‬‬ ‫הנה יש שני אופנים שהיצר הרע מסית את האדם‪ ,‬האחד‬ ‫וזהו ויאמר אברם הנשמה אל לוט היצר הרע הפרד נא‬ ‫שאומר אל האדם שהוא כבר צדיק גמור ושלם במעשיו‬ ‫בתכלית השלימות‪ ,‬ושבאמת לפי אנשי דורו הוא מהטובים‬ ‫מעלי‪ ,‬אם השמאל שאתה מראה לי שפלותי שאינני טוב‪,‬‬ ‫והמובחרים ביותר‪ ,‬ובזה מביא את האדם לידי גאות‪,‬‬ ‫רק בבחינת 'שמאל' מסטרא דרע‪ ,‬אז ואימינה אחזק את‬ ‫ולהתרשל בעבודת השי"ת שאינו צריך עוד להתייגע כל‬ ‫עצמי שאני יכול להגיע עוד לסטרא דטוב בבחינת 'ימין'‬ ‫כך בעבודתו‪ ,‬ועל זה צריך האדם להתבונן בדעתו את מי‬ ‫ואימין את עצמי‪ ,‬ואם הימין שאתה אומר לי כושר מעשי‬ ‫הוא עובד ומי הוא המצווה את המצוות‪ ,‬הלא הוא מלך‬ ‫בבחינת 'ימין' סטרא דטוב‪ ,‬אז ואשמאילה אשמאיל את‬ ‫מלכי המלכים הקב"ה‪ ,‬ד' הגדול והנורא אשר שמים ושמי‬ ‫עצמי במחשבתי ואחשוב שלא נכנסתי עדיין לתוך שערי‬ ‫השמים לא יכלכלוהו‪ ,‬ושרפים וחיות ואופני הקודש זוחלים‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫(נרשם בשעתו ע"י הרה"צ מהר"א כהנא שליט"א מספינקא בית שמש)‬ ‫ורועדים כשמזכירים שמו ית'‪ ,‬ונהר דינור נגיד ונפיק‬ ‫מקדמוהי (עיין דניאל ז‪ ,‬י) כמו שאמרו ז"ל (פרקי דר"א פרק‬ ‫‪H‬‬ ‫ד') אשר מהזיע של החיות הקודש נעשה הנהר דינור‪,‬‬ ‫וכל דיירי שמיא וארעא כלא קמי' (עיין דניאל ד‪ ,‬לב)‪ ,‬ואם‬ ‫‪ ‬פרשת וירא ‪‬‬ ‫כן מה ערך וחשיבות יש למצוותיו כלפי גדולתו יתברך‪,‬‬ ‫ולקושטא דמילתא אין האדם צריך להתבונן ולחשוב הרבה‬ ‫וירא אליו ד' באלני ממרא‪ .‬פירש רש"י ז"ל הוא שנתן‬ ‫עד שיראה ויכיר וידע שאינו ירא שמים כדבעי‪ ,‬שזה כבר‬ ‫לו עצה על המילה לפיכך נגלה עליו בחלקו‪ .‬והקשו‬ ‫יראה במעט התבוננות‪.‬‬ ‫המפרשים (עי' בבעלי התוספות) וכי הי' אברהם אבינו ע"ה‬ ‫ולאידך גיסא אם רואה היצר הרע שאינו מצליח בדרך‬ ‫מסופק חלילה אם לקיים מצות בוראו‪ ,‬שהי' צריך ליקח‬ ‫הנ"ל יש לו דרך שני‪ ,‬והוא שמתחיל להקטין את האדם‬ ‫עצה מממרא האמורי‪.‬‬ ‫בעיני עצמו ומראה לו שפלותו ומיעוט ערכו‪ ,‬ומסביר לו‬ ‫ויש לומר בהקדם לבאר הפליאה שנתלבטו בו מפרשי‬ ‫שאף על פי שכבר הרבה להשתדל בתורה ובמצוות ועבדות‬ ‫התורה (עי' בר"א מזרחי סו"פ לך)‪ ,‬דכיון שקיים אברהם אבינו‬ ‫ד'‪ ,‬עם כל זה לא הגיע עדיין לשום מדריגות והוא עדיין‬ ‫כל התורה עד שלא נתנה (קידושין דף פ"ב ע"א)‪ ,‬מדוע לא‬ ‫שפל כל כך‪ ,‬זאת בעליל שאין ללימוד התורה וקיום המצוות‬ ‫קיים מצות מילה גם כן קודם שנצטווה‪.‬‬ ‫שלו שום חשיבות למעלה‪ ,‬וגם שהוא בעל עבירה גדול‬ ‫א‬ ‫‪ ‬פרשת חיי שרה ‪‬‬ ‫ונראה על פי מה דאיתא במדרש תנחומא פרשת תזריע‬ ‫(סי' ה') מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא‪,‬‬ ‫יום שב"ק שנת תשל"ו לפ"ק‬ ‫איזו מעשים נאים של הקב"ה או של בשר ודם‪ ,‬אמר לו‬ ‫ואברהם זקן בא בימים וד' ברך את אברהם בכל‪.‬‬ ‫של בשר ודם נאים‪ ,‬אמר לו טורנוסרופוס הרי השמים‬ ‫יש להבין א) המשך סיפא דקרא לראשיתה‪ ,‬שנראה דלפי‬ ‫והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם‪ ,‬אמר לו רבי עקיבא‬ ‫שהי' זקן ברכו‪.‬‬ ‫לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין‬ ‫ב) במדרש וד' ברך את אברהם בכל‪ ,‬הה"ד (משלי ג‪ ,‬ו)‬ ‫עליו‪ ,‬אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם‪ ,‬אמר לו‬ ‫בכל דרכיך דעהו‪ .‬וצריך ביאור שייכות פסוק זה לכאן‪.‬‬ ‫למה אתם מולין‪ ,‬אמר לו אני הייתי יודע שעל דבר זה‬ ‫אתה שואלני‪ ,‬ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בשר ודם‬ ‫ג) ברש"י בכל עולה בגימטריא בן‪ .‬והוא תמוה מאוד‬ ‫נאים משל הקב"ה‪ ,‬הביא לו רבי עקיבא שבלים וגלסקאות‪,‬‬ ‫בפשטות‪ ,‬דאטו עד השתא לא ידענו דאברהם הי' לו בן‪,‬‬ ‫אמר לו אלו [השבלים] מעשה הקב"ה ואלו [הגלוסקאות]‬ ‫עד שהוצרך הכתוב לרמז לנו זאת ברמז בעלמא‪.‬‬ ‫מעשה ידי אדם‪ ,‬אמר לו אין אלו [הגלוסקאות] נאים‬ ‫ויש לומר דידוע (זוה"ק פרשה זו דף קכ"ד ע"א) כי כל זמן‬ ‫יותר מן השבלים‪ ,‬אמר לו טורנוסרופוס אם הוא חפץ‬ ‫שני חיי האדם הוא רק ללימוד התורה וקיום המצוות‬ ‫במילה‪ ,‬למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו‪ ,‬אמר לו‬ ‫ועבדות ד'‪ ,‬ועל כן נחשב במנין ימי שני חייו רק הימים‬ ‫רבי עקיבא וכו' לפי שלא נתן הקב"ה את המצות לישראל‬ ‫שעבד בהם את השי"ת וסיגל מצות ומעשים טובים‪ ,‬ואם‬ ‫אלא לצרף אותם בהם‪ ,‬ע"כ‪ .‬ובמדרש רבה פ' בראשית‬ ‫מוציא ימיו לבטלה חס ושלום הרי הם כלא היו ואינם‬ ‫(פרשה י"א סי' ז') מתרץ שאלה זו‪ ,‬דכל מה שנברא בששת‬ ‫באים בחשבון מנין שנותיו‪ ,‬ונחשב כאלו לא חי באותן‬ ‫ימי בראשית צריכין עשי'‪ ,‬כגון החרדל צריך למתוק‪,‬‬ ‫הימים‪ ,‬וכהמעשה המובא במדרש שפעם אחת אזל אליהו‬ ‫התורמוסים צריכין למתוק‪ ,‬החיטין צריכין להטחן‪ ,‬אף אדם‬ ‫הנביא זכור לטוב עם רבי יהושע בן לוי בדרך‪ ,‬ופגעו‬ ‫צריך תיקון‪ ,‬עיי"ש‪ .‬הרי דטעם מצות מילה הוא מפני‬ ‫בזקן אחד ודיבר עמו אליהו הנביא כדרך שמדברים עם‬ ‫שהקב"ה לא ברא את האדם בשלימות‪ ,‬שנברא עם הערלה‬ ‫ילד קטן‪ ,‬שוב פגעו באברך ודיבר עמו אליהו הנביא‬ ‫וכחות למדות מגונות‪ ,‬והאדם צריך עוד לתקן ולהשלים‬ ‫בכבוד גדול כדרך שמדברים עם אדם זקן בא בימים‪,‬‬ ‫את עצמו ולברר הטוב מן הרע‪ ,‬ולשעבד הכל לעבודת‬ ‫ואחר כך שאל רבי יהושע בן לוי את אליהו הנביא פשר‬ ‫הבורא יתברך ויתעלה‪.‬‬ ‫הדבר‪ ,‬וענה לו בעיניך נראה הראשון כזקן בא בימים‪,‬‬ ‫אולם בכל שניו עלי אדמות לא עבד את השי"ת רק מעט‬ ‫ולכן הסתפק אברהם אבינו ע"ה אם ימול את עצמו‬ ‫מזעיר‪ ,‬ובדוחק אי אפשר לצרף רק איזה שנים מועטים‬ ‫לפני שנצטווה עליה מפי הגבורה‪ ,‬דאף שהי' מקיים כל‬ ‫שעבד בהם את השי"ת‪ ,‬על כן לא נחשבו רוב ימיו במנין‬ ‫המצות‪ ,‬מכל מקום חשב דאם ימול את עצמו הרי מראה‬ ‫שנותיו רק מספר של כמה שנים מצומצמים כילד קטן‪,‬‬ ‫בזה שמעשה בני אדם נאים יותר‪ ,‬שהקב"ה לא בראו‬ ‫ולכן דיברתי עמו כדרך שמדברים עם ילד קטן‪ ,‬מה שאין‬ ‫בשלימות‪ ,‬ויהי' חס ושלום פגיעה בכבוד השי"ת‪ ,‬מה שאין‬ ‫כן האברך אף על פי שהוא רך בשנים אבל הוא אב‬ ‫כן כאשר הקב"ה בעצמו מצווהו למול אין בכך כלום‬ ‫בחכמה ובמעשים‪ ,‬ולא רק שמשים לילות כימים בתורה‬ ‫דרצונו זהו כבודוא (וע"ע בדברינו בפ' לך ד"ה וירא)‪.‬‬ ‫ועבודה וביראת שמים‪ ,‬אף גם זאת שעושה הכל במסירת‬ ‫ומעתה יש לומר שעל דבר זה התייעץ עם ממרא‪ ,‬אם‬ ‫נפש‪ ,‬ולכן הוא נחשב כזקן בא בימים‪ ,‬והיינו טעמא‬ ‫יקיים מצות מילה עד שלא נצטווה עליה אם לאו‪ ,‬וממרא‬ ‫שדיברתי עמו כדרך שמדברים בכבוד הראוי לאדם זקן‬ ‫יעץ לו גם כן שימתין עד שיצטווה על המילה מפי‬ ‫בא בימים‪.‬‬ ‫הגבורה מטעם הנ"ל‪ ,‬ועל כן לפי שנתן לו עצה על‬ ‫ואם תאמר הלא צריכים בכל יום לעסוק גם בעניני‬ ‫המילה שימתין מלקיימה עד שיצטווה עליה מהקב"ה‪ ,‬שלא‬ ‫גשמיים לאכול ולשתות ולישן‪ ,‬אם כן האיך יכולים לעבוד‬ ‫יהי' חס ושלום פגיעה בכבוד השי"ת‪ ,‬לפיכך נגלה הקב"ה‬ ‫את השי"ת יומם ולילה‪ ,‬ומעתה בעל כרחך יגרע ממנין‬ ‫בחלקו בשכר שחס על כבוד המקום ב"ה‪.‬‬ ‫שנות חיי האדם‪ ,‬תשובה לדבר דהעובד את השי"ת בכל‬ ‫(מפי השמועה ‪ -‬מבנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א)‬ ‫א עי' בספה"ק קדושת לוי פרשה זו ד"ה לבאר שכתב כעין זה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ועל קוטב זה יבואר על נכון גם סוד דברי רשיז"ל‬ ‫זמן שיש לו‪ ,‬אזי נחשב לו גם אכילתו וכדומה לעבודת‬ ‫שפירש בכ"ל עולה בגימטריא ב"ן‪ ,‬דידוע שיש ד' מילואי‬ ‫השי"ת‪ ,‬כי כל אכילתו ושתייתו ושינתו המה לצורך עבדות‬ ‫הוי"ה ע"ב (יו"ד ה"י וי"ו ה"י) ס"ג (יו"ד ה"י וא"ו ה"י) מ"ה‬ ‫השי"ת‪ ,‬כדי שיהי' לו כח ללמוד התורה הקדושה ולעבוד‬ ‫(יו"ד ה"א וא"ו ה"א) ב"ן (יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה)‪ ,‬ואיתא בספרי‬ ‫את השי"ת‪ ,‬ובזה מקיים בכל דרכיך דעהו וכמו שכתוב‬ ‫קודש (עי' ע"ח שער מ"ב פי"ד) שהד' מילואים מאירים בהד'‬ ‫בשלחן ערוך או"ח (סי' רל"א) דאז נקרא עובד ד' תמיד‬ ‫עולמות‪ ,‬שם ע"ב באצילות‪ ,‬ושם ס"ג בבריאה‪ ,‬ושם מ"ה‬ ‫בלא הפסק‪ .‬וכהעובדא בב' נפטרים א' צדיק וא' רשע‪,‬‬ ‫ביצירה‪ ,‬ושם ב"ן בעשי'‪[ ,‬והיינו טעמא למה שחשבו‬ ‫שבאו בזמן אחד לעולם העליון‪ ,‬ולהצדיק הניחו האכילה‬ ‫בספרים הקדושים הד' מילואים בסדר הנ"ל‪ ,‬להקדים מ"ה‬ ‫ושתי' ושאר עניני הגשמיים על הכף מאזניים עם המצוות‪,‬‬ ‫לב"ן‪ ,‬ולא על סדר המספר ממעלה למטה כמו השאר‪,‬‬ ‫וקיבל שכר גם עליהם‪ ,‬לפי שכל אכילתו הי' כדי שיוכל‬ ‫לפי שחשבו על סדר העולמות אבי"ע] וזהו בכל בגימטריא‬ ‫לעבוד את השי"ת‪ ,‬ולהרשע להיפך רח"ל (עי' באריכות בדברינו‬ ‫ב"ן היינו שם ב"ן שמאיר בעולם העשי'‪ ,‬לומר שאברהם‬ ‫על פרקי אבות פ"ג)‪.‬‬ ‫בא בכל ימיו‪ ,‬לפי שבכל מה שעסק בעולם העשי' עבד‬ ‫וזה רמז הכתוב‪ ,‬ואברהם זקן לא רק במספר שנים כדרך‬ ‫את השי"ת על דרך בכל דרכיך דעהו וכנ"ל‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫העולם שנחסר ממנין הימים של שני חייהם‪ ,‬אלא בא‬ ‫(נרשם בשעתו ונעתק ע"י הרה"צ מהרשיי"י‬ ‫כהנא שליט"א מספינקא מאנטשעסטער)‬ ‫בימים שבא בכל ימיו ולא נפקד מהם כלום‪ ,‬לפי שבכל‬ ‫ימיו עבד את השי"ת‪ ,‬ואם תאמר האיך יתכן שעבד את‬ ‫ד' בכל ימיו הלא הי' צריך גם כן לאכול ולשתות וכדומה‪,‬‬ ‫לזה גמר אומר וד' ברך את אברהם בכל‪ ,‬היינו בכל‬ ‫‪H‬‬ ‫דרכיך דעהו‪ ,‬שגם כשעסק בדברים הגשמיים עבד את‬ ‫השי"ת‪ ,‬ואז נקרא עובד את ד' תמיד בלי הפסק‪.‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫מדור‬ ‫עובדות וענינים‬ ‫לרגל יומא דהילולא של הגה"ק רבי אברהם ישעי' בן רבי שמריהו יוסף זצוק"ל‬ ‫בעל החזון איש ‪ -‬ט"ו מרחשון תשי"ד לפ"ק‬ ‫דעת כהן)‪' :‬הגידו לי שמרן החזו"א זצללה"ה הי' מחשיב ומפליג‬ ‫רבינו זי"ע עלה לארה"ק בשנת תשי"א לפ"ק‪ ,‬ובזמן קצר התקבל‬ ‫מאוד תורתו וצדקתו דפא"מ שליט"א'‪.‬‬ ‫לאב"ד בכפר מסמי'‪ ,‬והי' צריך להורות בדינים התלויים בארץ‪,‬‬ ‫*‬ ‫ובפרט שהתקרב ובא שנת השמיטה שהי' בשנת תשי"ב לפ"ק‪,‬‬ ‫ומאחר דבעת שהתגורר בחוץ לארץ לא הי' לו שימוש והוראה‬ ‫סיפר רבינו זי"ע דפעם באחד מביקוריו אצל מרן הגאון החזון איש‬ ‫בדינים אלו ביקש רבינו זי"ע לעשות לו רב ללמוד ולשמש בהוראה‬ ‫זללה"ה אמר לו שהוא לומד כעת סוגיא דבין השמשות‪ ,‬וכפי‬ ‫למעשה בהל' התלויות בארץ‪ ,‬ומצא את שאהבה נפשו אצל מרן‬ ‫שנראה לו מתאים כל הגמרות יותר כפי שיטת רבינו תם‪ ,‬ענה‬ ‫הגאון החזון איש זצוק"ל ונסע אצלו הרבה פעמים ובתקופה‬ ‫החזו"א 'א פלא‪ ,‬א פלא‪ ,‬גם אני עוסק כעת בסוגיא זו‪ ,‬ואצלי נראה‬ ‫הראשונה נסע מדי שבוע בשבוע ועסקו יחד בהלכות אלו‪.‬‬ ‫הכל יותר כפי שיטת הגאונים‪ ,‬ווייזט אויס אז אין לערנען איז אויך‬ ‫דא נטיות' [כלומר שכל אחד מבין בלימודו כפי מה שקיבל‬ ‫מיד כאשר היה רבינו זי"ע בפעם ראשונה אל מרן החזו"א התפעל‬ ‫מרבותיו]‪.‬‬ ‫החזו"א מאוד מתורתו וצדקתו‪ ,‬ובעת שיצא רבינו זי"ע משם פנה‬ ‫החזו"א לזוגתו הרבנית ע"ה ואמר לה 'ווען דער רב קומט זאלט איר‬ ‫פעם אחת הסתובב השיחה אודות המחלוקת בין החסידים‬ ‫אים שטענדיג אריינלאזן'‪ ,‬גם הפליג החזו"א לפני מקורביו ובאי‬ ‫למתנגדים ושאל רבינו זי"ע את החזו"א מהו דעתו בענין זה‪ ,‬ענה‬ ‫ביתו בהערצה מול כח תורתו וצדקתו של רבינו זי"ע‪ ,‬ופעם התבטא‬ ‫החזו"א דבימים קדמונים כאשר התוועדו יחד חסיד עם מתנגד‬ ‫מרן החזו"א על רבינו זי"ע שהוא גאון בהלכה‪ ,‬וראה במכתב שכתב‬ ‫והתווכחו בדבר זה ידע כל אחד בעצמו שאם ינצחוהו חבירו יקבל‬ ‫הגרי"י קניבסקי בעל קהלת יעקב ז"ל לרבינו זי"ע (נדפס בסוף שו"ת‬ ‫ג‬ ‫כמה מקואות עם השקה ושתהי' פתוחה בשעת הטבילה‪ ,‬ואמר‬ ‫את דבריו‪ ,‬אבל עכשיו הרי כל אחד ממילא יחזיק עצמו עם דעתו‬ ‫שאין בזה שום פחיתת הכבוד להחזו"א שהחזו"א בעצמו הסכים‬ ‫המוקדמת ואם כן מה תועלת יש לפלפל בזה‪.‬‬ ‫על ידו לבנות כן‪ ,‬ועי' מ"ש רבינו זי"ע בשו"ת דעת כהן סי' מ"ב לברר‬ ‫*‬ ‫שיטות הפוסקים בזה וגם מביא שם פסקי הלכה מה ששמע‬ ‫בעצמו ממרן החזו"א בנידון זה‪.‬‬ ‫בהיות רבינו זי"ע משמש כרב אב"ד בכפר מסמיא עסק וטרח‬ ‫*‬ ‫בבניית המקוה טהרה‪ ,‬ורבץ על כתפיו עול ההוצאות המרובות‪ ,‬על‬ ‫כן פנה אל ועד קרן המקוואות שהי' מתנהל ע"י הג"ר מאיר קרליץ‬ ‫רבינו זי"ע סיפר ממדת ענותנותו של מרן החזון איש זצ"ל דכמה‬ ‫ז"ל (אחי מרן החזו"א) והיו מסייעים בהוצאות בניית מקואות‬ ‫פעמים כאשר רבינו זי"ע שאל איזה דבר בהלכה מהחזו"א‪ ,‬אמר לו‬ ‫בארה"ק‪ ,‬והג"ר מאיר בא לראות בנין המקוה כדי לאשר תמיכת‬ ‫החזו"א הלא תהי' בכאן גם בשבוע הבא אשיב לך אז‪ ,‬ואמר רבינו‬ ‫הועד‪ ,‬וכאשר ראה שעושין בור השקה אמר שאינו יכול לאשר‬ ‫זי"ע דכל שערי תורה היו פתוחים לפניו ובודאי הי' יכול להשיב לו‬ ‫התמיכה למקוה זו‪ ,‬כי הועד מתנהג ע"פ הוראות אחיו מרן החזון‬ ‫מיד ורק מגודל ענותנותו לא רצה להשיב תיכף‪ ,‬וכן הי' כמה פעמים‬ ‫איש והוא מתנגד מלעשות בור השקה‪ ,‬ומקפיד שיעשו מקוה ע"י‬ ‫כאשר דנו באיזה ענין בהלכה אמר החזו"א לרבינו זי"ע אני רואה‬ ‫זריעה‪.‬‬ ‫שבדבר זה אתה בתוך הענין יותר ממני על כן תסמוך בעינן זה על‬ ‫דעתך‪.‬‬ ‫וכאשר הי' רבינו זי"ע אח"כ אצל החזון איש סיפר לו אודות העול‬ ‫הקשה שיש לו מהוצאת בניית המקוה בשכנותו‪ ,‬שאל החזו"א‬ ‫*‬ ‫למה אינו מבקש סיוע מועד קרן המקוואות‪ ,‬אמר רבינו זי"ע שכבר‬ ‫ביקש מהם אבל אחיו הג"ר מאיר אינו רוצה לאשר לתמוך את בנין‬ ‫סיפר רבינו זי"ע דכאשר מרן החזו"א מצא להביא ראי' לדבריו‬ ‫המקוה‪ ,‬שאל החזו"א ולמה‪ ,‬השיב רבינו זי"ע משום שבונה אותו‬ ‫מדברי רבותינו החתם סופר והדברי חיים הי' לו חשיבות והנאה‬ ‫בבור השקה‪ ,‬שאל החזו"א ולמה אתה בונה כן‪ ,‬השיב רבינו שהיות‬ ‫מיוחדת‪ ,‬ביודעו שהם הפוסקים אשר רבינו זי"ע סומך עליהם‪.‬‬ ‫ורוב תושבי השכונה הם יוצאי אונגארין ששם הי' דעת רבותינו ז"ל‬ ‫*‬ ‫להקפיד דוקא על מקוה עם השקה מעיקר הדין‪ ,‬ע"כ אינו יכול‬ ‫לבנות להם מקוה בניגוד מה שקבלנו מרבותינו‪ ,‬אמר החזו"א דיש‬ ‫סיפר הרב פסח סג"ל בהגה"צ ר' יודא סג"ל ז"ל ראש ישיבת‬ ‫לחוש שיצא מזה קלקול דהלא ע"י השקה יש לחוש שיכנס מים‬ ‫מאנטשעסטערב שהי' מבאי בית מדרשו ומהמסתופפים בצלו של‬ ‫מלוכלכים מבור הטבילה לתוך המי גשמים ושוב יחזרו לבור‬ ‫רבינו זי"ע אשר רבינו זי"ע לא אמר תחנון ביומא דהילולא של מרן‬ ‫הטבילה ויכול לגרום למפונקים שימנעו מלטבול‪ ,‬ע"ז ענה רבינו‬ ‫החזו"א זצוק"ל והי' הדבר תמוה בעיניו‪ ,‬ואמר לו רבינו זי"ע 'החזון‬ ‫זי"ע דהלא הוא שם וישים עין פקיחא להשגיח שיחליפו המים‬ ‫איש הי' רבי ומורי ואני צריך לכבדו כשאר רבותי'‪ ,‬וראה מה שכתב‬ ‫באופן שלא יהי' חשש זה‪ ,‬אמר לו החזו"א א"כ תוכל לומר בשמי‬ ‫רבינו זי"ע בשו"ת דעת כהן (סי' מ"ב) וזל"ק‪' :‬וגם אני השפל שזכיתי‬ ‫לאחי הג"ר מאיר שאני מסכים להבניי' ויתן לך התמיכה מהועד‪.‬‬ ‫ללמוד ממנו [מהחזון איש] הרבה הלכות‪ ,‬וכאסקופה הנדרסת‬ ‫לרגליו אני מחזיק עצמי לחד זעירא מתלמידיו וכבודו בודאי יקר‬ ‫ולימים כאשר בנו המקוה בעיר בני ברק ורצו החסידים שיעשו‬ ‫בעיני מאוד'‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫מקוה בהשקה‪ ,‬והליטאים התנגדו לזה באמתלא לשמור על כבודו‬ ‫של מרן החזו"א באתרא דמר‪ ,‬עמד רבינו בראש המערכה שיבנו גם‬ ‫*‬ ‫וכו'‪ ,‬ביום ראשון בערב היינו לבקר הר"י בהישיבה‪ ,‬ושמח מאוד‪ ,‬ורצה דוקא שאבי‬ ‫ב העתק ממכתב מאת כ"ק אדמו"ר מספינקא לאנדאן זצ"ל מעת ביקורו של רבינו‬ ‫הרה"צ שליט"א יכנס לאולם הישיבה שידבר קצת לפני הבחורים‪ ,‬אבל לא רצה‪,‬‬ ‫זי"ע במאנטשעסטער שבת חנוכה שנת תשל"ו לפ"ק (נדפס בקונטרס זכות אבות)‪:‬‬ ‫רק נכנס ובירך אותם בברכה והצלחה בלימוד התוה"ק בהתמדה וכו'‪.‬‬ ‫הראש ישיבה ראה המודעה בהמקוה ובא תיכף במרוצה לבקר את אבי הרה"צ‬ ‫שליט"א‪ ,‬ואמר כמה פעמים שזה לי שמחה גדולה ולא צריכין לחזור הביקור אצלו‬ ‫להארות והערות‪ ,‬לקבל הגליון‪ ,‬לנדב ההוצאות המרובות‪ ,‬וכן מי שיש לו ד"ת ועובדות מרביה"ק זי"ע‬ ‫נא לפנות למערכת מכון תורת נצח‬ ‫‪mtn6990755@gmail.com 347-699-0755‬‬ ‫כל הזכיות שמורות ‪ -‬ואין להעתיק שום דבר מהגליון בלי רשות מהמערכת‬ ‫ד‬