עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — לך לך (2026-10-19)

גליון נ"ד
פרשת לך לך -וירא -חיי שרה שנת תשפ"ז לפ"ק
מנשוא ולא יוכל לשוב בתשובה על רוב פשעיו הגדולים, פרשת לך לך
ובזה רוצה להביאו לידי יאוש והתרשלות ,ועל זה צריך
האדם להתחזק בהמצוות אשר עשה ,ולידע שאין הקב"ה ויאמר אברם אל לוט וגו' הפרד נא מעלי אם השמאל
מואס כל ברי' ,ואפילו הישראל הכי שפל ביותר אם רק ואימינה ואם הימין ואשמאילה .יש לומר על דרך שכתוב
עושה חשבון לנפשו ורוצה לשוב ,הקב"ה נותן יד לפושעים בזוהר הק' (פרשה זו סתרי תורה דף פ' ע"ב) אברהם דא
ומקבל תענוג ממנו מהתורה שלומד ומהמצוות ומעשים נשמתא קדישא ,לוט דא יצר הרע.
טובים שעושה. הנה יש שני אופנים שהיצר הרע מסית את האדם ,האחד
וזהו ויאמר אברם הנשמה אל לוט היצר הרע הפרד נא שאומר אל האדם שהוא כבר צדיק גמור ושלם במעשיו
בתכלית השלימות ,ושבאמת לפי אנשי דורו הוא מהטובים
מעלי ,אם השמאל שאתה מראה לי שפלותי שאינני טוב,
והמובחרים ביותר ,ובזה מביא את האדם לידי גאות,
רק בבחינת 'שמאל' מסטרא דרע ,אז ואימינה אחזק את
ולהתרשל בעבודת השי"ת שאינו צריך עוד להתייגע כל
עצמי שאני יכול להגיע עוד לסטרא דטוב בבחינת 'ימין'
כך בעבודתו ,ועל זה צריך האדם להתבונן בדעתו את מי
ואימין את עצמי ,ואם הימין שאתה אומר לי כושר מעשי
הוא עובד ומי הוא המצווה את המצוות ,הלא הוא מלך
בבחינת 'ימין' סטרא דטוב ,אז ואשמאילה אשמאיל את
מלכי המלכים הקב"ה ,ד' הגדול והנורא אשר שמים ושמי
עצמי במחשבתי ואחשוב שלא נכנסתי עדיין לתוך שערי
השמים לא יכלכלוהו ,ושרפים וחיות ואופני הקודש זוחלים
הקדושה.
(נרשם בשעתו ע"י הרה"צ מהר"א כהנא שליט"א מספינקא בית שמש) ורועדים כשמזכירים שמו ית' ,ונהר דינור נגיד ונפיק
מקדמוהי (עיין דניאל ז ,י) כמו שאמרו ז"ל (פרקי דר"א פרק
H ד') אשר מהזיע של החיות הקודש נעשה הנהר דינור,
וכל דיירי שמיא וארעא כלא קמי' (עיין דניאל ד ,לב) ,ואם
פרשת וירא כן מה ערך וחשיבות יש למצוותיו כלפי גדולתו יתברך,
ולקושטא דמילתא אין האדם צריך להתבונן ולחשוב הרבה
וירא אליו ד' באלני ממרא .פירש רש"י ז"ל הוא שנתן עד שיראה ויכיר וידע שאינו ירא שמים כדבעי ,שזה כבר
לו עצה על המילה לפיכך נגלה עליו בחלקו .והקשו יראה במעט התבוננות.
המפרשים (עי' בבעלי התוספות) וכי הי' אברהם אבינו ע"ה
ולאידך גיסא אם רואה היצר הרע שאינו מצליח בדרך
מסופק חלילה אם לקיים מצות בוראו ,שהי' צריך ליקח
הנ"ל יש לו דרך שני ,והוא שמתחיל להקטין את האדם
עצה מממרא האמורי.
בעיני עצמו ומראה לו שפלותו ומיעוט ערכו ,ומסביר לו
ויש לומר בהקדם לבאר הפליאה שנתלבטו בו מפרשי שאף על פי שכבר הרבה להשתדל בתורה ובמצוות ועבדות
התורה (עי' בר"א מזרחי סו"פ לך) ,דכיון שקיים אברהם אבינו ד' ,עם כל זה לא הגיע עדיין לשום מדריגות והוא עדיין
כל התורה עד שלא נתנה (קידושין דף פ"ב ע"א) ,מדוע לא שפל כל כך ,זאת בעליל שאין ללימוד התורה וקיום המצוות
קיים מצות מילה גם כן קודם שנצטווה. שלו שום חשיבות למעלה ,וגם שהוא בעל עבירה גדול
א
פרשת חיי שרה ונראה על פי מה דאיתא במדרש תנחומא פרשת תזריע
(סי' ה') מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא,
יום שב"ק שנת תשל"ו לפ"ק איזו מעשים נאים של הקב"ה או של בשר ודם ,אמר לו
ואברהם זקן בא בימים וד' ברך את אברהם בכל. של בשר ודם נאים ,אמר לו טורנוסרופוס הרי השמים
יש להבין א) המשך סיפא דקרא לראשיתה ,שנראה דלפי והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם ,אמר לו רבי עקיבא
שהי' זקן ברכו. לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין
ב) במדרש וד' ברך את אברהם בכל ,הה"ד (משלי ג ,ו) עליו ,אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם ,אמר לו
בכל דרכיך דעהו .וצריך ביאור שייכות פסוק זה לכאן. למה אתם מולין ,אמר לו אני הייתי יודע שעל דבר זה
אתה שואלני ,ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בשר ודם
ג) ברש"י בכל עולה בגימטריא בן .והוא תמוה מאוד נאים משל הקב"ה ,הביא לו רבי עקיבא שבלים וגלסקאות,
בפשטות ,דאטו עד השתא לא ידענו דאברהם הי' לו בן, אמר לו אלו [השבלים] מעשה הקב"ה ואלו [הגלוסקאות]
עד שהוצרך הכתוב לרמז לנו זאת ברמז בעלמא. מעשה ידי אדם ,אמר לו אין אלו [הגלוסקאות] נאים
ויש לומר דידוע (זוה"ק פרשה זו דף קכ"ד ע"א) כי כל זמן יותר מן השבלים ,אמר לו טורנוסרופוס אם הוא חפץ
שני חיי האדם הוא רק ללימוד התורה וקיום המצוות במילה ,למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו ,אמר לו
ועבדות ד' ,ועל כן נחשב במנין ימי שני חייו רק הימים רבי עקיבא וכו' לפי שלא נתן הקב"ה את המצות לישראל
שעבד בהם את השי"ת וסיגל מצות ומעשים טובים ,ואם אלא לצרף אותם בהם ,ע"כ .ובמדרש רבה פ' בראשית
מוציא ימיו לבטלה חס ושלום הרי הם כלא היו ואינם (פרשה י"א סי' ז') מתרץ שאלה זו ,דכל מה שנברא בששת
באים בחשבון מנין שנותיו ,ונחשב כאלו לא חי באותן ימי בראשית צריכין עשי' ,כגון החרדל צריך למתוק,
הימים ,וכהמעשה המובא במדרש שפעם אחת אזל אליהו התורמוסים צריכין למתוק ,החיטין צריכין להטחן ,אף אדם
הנביא זכור לטוב עם רבי יהושע בן לוי בדרך ,ופגעו צריך תיקון ,עיי"ש .הרי דטעם מצות מילה הוא מפני
בזקן אחד ודיבר עמו אליהו הנביא כדרך שמדברים עם שהקב"ה לא ברא את האדם בשלימות ,שנברא עם הערלה
ילד קטן ,שוב פגעו באברך ודיבר עמו אליהו הנביא וכחות למדות מגונות ,והאדם צריך עוד לתקן ולהשלים
בכבוד גדול כדרך שמדברים עם אדם זקן בא בימים, את עצמו ולברר הטוב מן הרע ,ולשעבד הכל לעבודת
ואחר כך שאל רבי יהושע בן לוי את אליהו הנביא פשר הבורא יתברך ויתעלה.
הדבר ,וענה לו בעיניך נראה הראשון כזקן בא בימים,
אולם בכל שניו עלי אדמות לא עבד את השי"ת רק מעט ולכן הסתפק אברהם אבינו ע"ה אם ימול את עצמו
מזעיר ,ובדוחק אי אפשר לצרף רק איזה שנים מועטים לפני שנצטווה עליה מפי הגבורה ,דאף שהי' מקיים כל
שעבד בהם את השי"ת ,על כן לא נחשבו רוב ימיו במנין המצות ,מכל מקום חשב דאם ימול את עצמו הרי מראה
שנותיו רק מספר של כמה שנים מצומצמים כילד קטן, בזה שמעשה בני אדם נאים יותר ,שהקב"ה לא בראו
ולכן דיברתי עמו כדרך שמדברים עם ילד קטן ,מה שאין בשלימות ,ויהי' חס ושלום פגיעה בכבוד השי"ת ,מה שאין
כן האברך אף על פי שהוא רך בשנים אבל הוא אב כן כאשר הקב"ה בעצמו מצווהו למול אין בכך כלום
בחכמה ובמעשים ,ולא רק שמשים לילות כימים בתורה דרצונו זהו כבודוא (וע"ע בדברינו בפ' לך ד"ה וירא).
ועבודה וביראת שמים ,אף גם זאת שעושה הכל במסירת ומעתה יש לומר שעל דבר זה התייעץ עם ממרא ,אם
נפש ,ולכן הוא נחשב כזקן בא בימים ,והיינו טעמא
יקיים מצות מילה עד שלא נצטווה עליה אם לאו ,וממרא
שדיברתי עמו כדרך שמדברים בכבוד הראוי לאדם זקן
יעץ לו גם כן שימתין עד שיצטווה על המילה מפי
בא בימים.
הגבורה מטעם הנ"ל ,ועל כן לפי שנתן לו עצה על
ואם תאמר הלא צריכים בכל יום לעסוק גם בעניני המילה שימתין מלקיימה עד שיצטווה עליה מהקב"ה ,שלא
גשמיים לאכול ולשתות ולישן ,אם כן האיך יכולים לעבוד יהי' חס ושלום פגיעה בכבוד השי"ת ,לפיכך נגלה הקב"ה
את השי"ת יומם ולילה ,ומעתה בעל כרחך יגרע ממנין בחלקו בשכר שחס על כבוד המקום ב"ה.
שנות חיי האדם ,תשובה לדבר דהעובד את השי"ת בכל (מפי השמועה -מבנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א)
א עי' בספה"ק קדושת לוי פרשה זו ד"ה לבאר שכתב כעין זה.
ב
ועל קוטב זה יבואר על נכון גם סוד דברי רשיז"ל זמן שיש לו ,אזי נחשב לו גם אכילתו וכדומה לעבודת
שפירש בכ"ל עולה בגימטריא ב"ן ,דידוע שיש ד' מילואי השי"ת ,כי כל אכילתו ושתייתו ושינתו המה לצורך עבדות
הוי"ה ע"ב (יו"ד ה"י וי"ו ה"י) ס"ג (יו"ד ה"י וא"ו ה"י) מ"ה השי"ת ,כדי שיהי' לו כח ללמוד התורה הקדושה ולעבוד
(יו"ד ה"א וא"ו ה"א) ב"ן (יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה) ,ואיתא בספרי את השי"ת ,ובזה מקיים בכל דרכיך דעהו וכמו שכתוב
קודש (עי' ע"ח שער מ"ב פי"ד) שהד' מילואים מאירים בהד' בשלחן ערוך או"ח (סי' רל"א) דאז נקרא עובד ד' תמיד
עולמות ,שם ע"ב באצילות ,ושם ס"ג בבריאה ,ושם מ"ה בלא הפסק .וכהעובדא בב' נפטרים א' צדיק וא' רשע,
ביצירה ,ושם ב"ן בעשי'[ ,והיינו טעמא למה שחשבו שבאו בזמן אחד לעולם העליון ,ולהצדיק הניחו האכילה
בספרים הקדושים הד' מילואים בסדר הנ"ל ,להקדים מ"ה ושתי' ושאר עניני הגשמיים על הכף מאזניים עם המצוות,
לב"ן ,ולא על סדר המספר ממעלה למטה כמו השאר, וקיבל שכר גם עליהם ,לפי שכל אכילתו הי' כדי שיוכל
לפי שחשבו על סדר העולמות אבי"ע] וזהו בכל בגימטריא לעבוד את השי"ת ,ולהרשע להיפך רח"ל (עי' באריכות בדברינו
ב"ן היינו שם ב"ן שמאיר בעולם העשי' ,לומר שאברהם על פרקי אבות פ"ג).
בא בכל ימיו ,לפי שבכל מה שעסק בעולם העשי' עבד וזה רמז הכתוב ,ואברהם זקן לא רק במספר שנים כדרך
את השי"ת על דרך בכל דרכיך דעהו וכנ"ל ,ודו"ק. העולם שנחסר ממנין הימים של שני חייהם ,אלא בא
(נרשם בשעתו ונעתק ע"י הרה"צ מהרשיי"י
כהנא שליט"א מספינקא מאנטשעסטער) בימים שבא בכל ימיו ולא נפקד מהם כלום ,לפי שבכל
ימיו עבד את השי"ת ,ואם תאמר האיך יתכן שעבד את
ד' בכל ימיו הלא הי' צריך גם כן לאכול ולשתות וכדומה,
לזה גמר אומר וד' ברך את אברהם בכל ,היינו בכל
H דרכיך דעהו ,שגם כשעסק בדברים הגשמיים עבד את
השי"ת ,ואז נקרא עובד את ד' תמיד בלי הפסק.
Z
מדור
עובדות וענינים
לרגל יומא דהילולא של הגה"ק רבי אברהם ישעי' בן רבי שמריהו יוסף זצוק"ל
בעל החזון איש -ט"ו מרחשון תשי"ד לפ"ק
דעת כהן)' :הגידו לי שמרן החזו"א זצללה"ה הי' מחשיב ומפליג רבינו זי"ע עלה לארה"ק בשנת תשי"א לפ"ק ,ובזמן קצר התקבל
מאוד תורתו וצדקתו דפא"מ שליט"א'. לאב"ד בכפר מסמי' ,והי' צריך להורות בדינים התלויים בארץ,
* ובפרט שהתקרב ובא שנת השמיטה שהי' בשנת תשי"ב לפ"ק,
ומאחר דבעת שהתגורר בחוץ לארץ לא הי' לו שימוש והוראה
סיפר רבינו זי"ע דפעם באחד מביקוריו אצל מרן הגאון החזון איש בדינים אלו ביקש רבינו זי"ע לעשות לו רב ללמוד ולשמש בהוראה
זללה"ה אמר לו שהוא לומד כעת סוגיא דבין השמשות ,וכפי למעשה בהל' התלויות בארץ ,ומצא את שאהבה נפשו אצל מרן
שנראה לו מתאים כל הגמרות יותר כפי שיטת רבינו תם ,ענה הגאון החזון איש זצוק"ל ונסע אצלו הרבה פעמים ובתקופה
החזו"א 'א פלא ,א פלא ,גם אני עוסק כעת בסוגיא זו ,ואצלי נראה הראשונה נסע מדי שבוע בשבוע ועסקו יחד בהלכות אלו.
הכל יותר כפי שיטת הגאונים ,ווייזט אויס אז אין לערנען איז אויך
דא נטיות' [כלומר שכל אחד מבין בלימודו כפי מה שקיבל מיד כאשר היה רבינו זי"ע בפעם ראשונה אל מרן החזו"א התפעל
מרבותיו]. החזו"א מאוד מתורתו וצדקתו ,ובעת שיצא רבינו זי"ע משם פנה
החזו"א לזוגתו הרבנית ע"ה ואמר לה 'ווען דער רב קומט זאלט איר
פעם אחת הסתובב השיחה אודות המחלוקת בין החסידים אים שטענדיג אריינלאזן' ,גם הפליג החזו"א לפני מקורביו ובאי
למתנגדים ושאל רבינו זי"ע את החזו"א מהו דעתו בענין זה ,ענה ביתו בהערצה מול כח תורתו וצדקתו של רבינו זי"ע ,ופעם התבטא
החזו"א דבימים קדמונים כאשר התוועדו יחד חסיד עם מתנגד מרן החזו"א על רבינו זי"ע שהוא גאון בהלכה ,וראה במכתב שכתב
והתווכחו בדבר זה ידע כל אחד בעצמו שאם ינצחוהו חבירו יקבל הגרי"י קניבסקי בעל קהלת יעקב ז"ל לרבינו זי"ע (נדפס בסוף שו"ת
ג
כמה מקואות עם השקה ושתהי' פתוחה בשעת הטבילה ,ואמר את דבריו ,אבל עכשיו הרי כל אחד ממילא יחזיק עצמו עם דעתו
שאין בזה שום פחיתת הכבוד להחזו"א שהחזו"א בעצמו הסכים המוקדמת ואם כן מה תועלת יש לפלפל בזה.
על ידו לבנות כן ,ועי' מ"ש רבינו זי"ע בשו"ת דעת כהן סי' מ"ב לברר
*
שיטות הפוסקים בזה וגם מביא שם פסקי הלכה מה ששמע
בעצמו ממרן החזו"א בנידון זה. בהיות רבינו זי"ע משמש כרב אב"ד בכפר מסמיא עסק וטרח
* בבניית המקוה טהרה ,ורבץ על כתפיו עול ההוצאות המרובות ,על
כן פנה אל ועד קרן המקוואות שהי' מתנהל ע"י הג"ר מאיר קרליץ
רבינו זי"ע סיפר ממדת ענותנותו של מרן החזון איש זצ"ל דכמה ז"ל (אחי מרן החזו"א) והיו מסייעים בהוצאות בניית מקואות
פעמים כאשר רבינו זי"ע שאל איזה דבר בהלכה מהחזו"א ,אמר לו בארה"ק ,והג"ר מאיר בא לראות בנין המקוה כדי לאשר תמיכת
החזו"א הלא תהי' בכאן גם בשבוע הבא אשיב לך אז ,ואמר רבינו הועד ,וכאשר ראה שעושין בור השקה אמר שאינו יכול לאשר
זי"ע דכל שערי תורה היו פתוחים לפניו ובודאי הי' יכול להשיב לו התמיכה למקוה זו ,כי הועד מתנהג ע"פ הוראות אחיו מרן החזון
מיד ורק מגודל ענותנותו לא רצה להשיב תיכף ,וכן הי' כמה פעמים איש והוא מתנגד מלעשות בור השקה ,ומקפיד שיעשו מקוה ע"י
כאשר דנו באיזה ענין בהלכה אמר החזו"א לרבינו זי"ע אני רואה זריעה.
שבדבר זה אתה בתוך הענין יותר ממני על כן תסמוך בעינן זה על
דעתך. וכאשר הי' רבינו זי"ע אח"כ אצל החזון איש סיפר לו אודות העול
הקשה שיש לו מהוצאת בניית המקוה בשכנותו ,שאל החזו"א
* למה אינו מבקש סיוע מועד קרן המקוואות ,אמר רבינו זי"ע שכבר
ביקש מהם אבל אחיו הג"ר מאיר אינו רוצה לאשר לתמוך את בנין
סיפר רבינו זי"ע דכאשר מרן החזו"א מצא להביא ראי' לדבריו
המקוה ,שאל החזו"א ולמה ,השיב רבינו זי"ע משום שבונה אותו
מדברי רבותינו החתם סופר והדברי חיים הי' לו חשיבות והנאה
בבור השקה ,שאל החזו"א ולמה אתה בונה כן ,השיב רבינו שהיות
מיוחדת ,ביודעו שהם הפוסקים אשר רבינו זי"ע סומך עליהם.
ורוב תושבי השכונה הם יוצאי אונגארין ששם הי' דעת רבותינו ז"ל
* להקפיד דוקא על מקוה עם השקה מעיקר הדין ,ע"כ אינו יכול
לבנות להם מקוה בניגוד מה שקבלנו מרבותינו ,אמר החזו"א דיש
סיפר הרב פסח סג"ל בהגה"צ ר' יודא סג"ל ז"ל ראש ישיבת לחוש שיצא מזה קלקול דהלא ע"י השקה יש לחוש שיכנס מים
מאנטשעסטערב שהי' מבאי בית מדרשו ומהמסתופפים בצלו של מלוכלכים מבור הטבילה לתוך המי גשמים ושוב יחזרו לבור
רבינו זי"ע אשר רבינו זי"ע לא אמר תחנון ביומא דהילולא של מרן הטבילה ויכול לגרום למפונקים שימנעו מלטבול ,ע"ז ענה רבינו
החזו"א זצוק"ל והי' הדבר תמוה בעיניו ,ואמר לו רבינו זי"ע 'החזון זי"ע דהלא הוא שם וישים עין פקיחא להשגיח שיחליפו המים
איש הי' רבי ומורי ואני צריך לכבדו כשאר רבותי' ,וראה מה שכתב באופן שלא יהי' חשש זה ,אמר לו החזו"א א"כ תוכל לומר בשמי
רבינו זי"ע בשו"ת דעת כהן (סי' מ"ב) וזל"ק' :וגם אני השפל שזכיתי לאחי הג"ר מאיר שאני מסכים להבניי' ויתן לך התמיכה מהועד.
ללמוד ממנו [מהחזון איש] הרבה הלכות ,וכאסקופה הנדרסת
לרגליו אני מחזיק עצמי לחד זעירא מתלמידיו וכבודו בודאי יקר ולימים כאשר בנו המקוה בעיר בני ברק ורצו החסידים שיעשו
בעיני מאוד' ,עכל"ק. מקוה בהשקה ,והליטאים התנגדו לזה באמתלא לשמור על כבודו
של מרן החזו"א באתרא דמר ,עמד רבינו בראש המערכה שיבנו גם
*
וכו' ,ביום ראשון בערב היינו לבקר הר"י בהישיבה ,ושמח מאוד ,ורצה דוקא שאבי ב העתק ממכתב מאת כ"ק אדמו"ר מספינקא לאנדאן זצ"ל מעת ביקורו של רבינו
הרה"צ שליט"א יכנס לאולם הישיבה שידבר קצת לפני הבחורים ,אבל לא רצה, זי"ע במאנטשעסטער שבת חנוכה שנת תשל"ו לפ"ק (נדפס בקונטרס זכות אבות):
רק נכנס ובירך אותם בברכה והצלחה בלימוד התוה"ק בהתמדה וכו'.
הראש ישיבה ראה המודעה בהמקוה ובא תיכף במרוצה לבקר את אבי הרה"צ
שליט"א ,ואמר כמה פעמים שזה לי שמחה גדולה ולא צריכין לחזור הביקור אצלו
להארות והערות ,לקבל הגליון ,לנדב ההוצאות המרובות ,וכן מי שיש לו ד"ת ועובדות מרביה"ק זי"ע
נא לפנות למערכת מכון תורת נצח
mtn6990755@gmail.com 347-699-0755
כל הזכיות שמורות -ואין להעתיק שום דבר מהגליון בלי רשות מהמערכת
ד
