שרי אלפים · Sarei Alaphim — לך לך (2026-10-19)

תשפ"ז לפ"ק פרשת לך לך
מכירים שהם רחוקים עדיין מן השלימות ,על ידי לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ
שמדמים ומשווים את עצמם אל אנשים הפחותים אשר אראך )בראשית יב ,א(.
מהם במדרגה ,ומתנחמים שלכל הפחות אינם כמו
כבר דקדקו המפרשים שלכאורה היה די לומר "לך
אותם האנשים .ואף אם אמת היה הדבר ,מכל מקום
לך אל הארץ אשר אראך" ,ולמה הוצרך הכתוב
לא זו הדרך אשר על ידה יעריך האדם את עצמו .כי
לפרט 'מארצך ממולדתך ומבית אביך'.
אין די במה שאדם טוב יותר מחבירו ,אלא מוטל
עליו להשתדל תמיד להתעלות יותר ויותר. להלן ,בהפרשה של ברית בין הבתרים :ויאמר אליו
אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את
וכן הדבר בנוגע מבטינו על שאר בני אדם ,שהרי
הארץ הזאת לרשתה .ויאמר ה' אלקים במה אדע
התורה אמרה )ויקרא יט ,יח( 'ואהבת לרעך כמוך',
כי אירשנה) .בראשית טו ,ז-ח( .תמוה ,איך שאל
וכשם שאין לנו להסתפק עם מצבינו הרוחנית כפי
אברהם אבינו ראש המאמינים שאלה כזו ,כאילו
שהוא ,כך אין לנו להסתפק במצבתם של אחינו בני
מסתפק ח"ו בהבטחת הבורא.
ישראל כמות שהוא.
ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ
ואין הכוונה שנסתכל על אנשים אחרים בזלזול ח"ו,
לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה וגו'
אלא אדרבה ,אין לנו לצמצם את הערכתינו להם לפי
ואחרי כן יצאו ברכש גדול )שם שם ,יג-יד(.
מצבם הנוכחי ,אם הם טובים או רעים עכשיו ,אלא
עלינו להכיר את כוחותיהם העצומים ,ולהעריך צריכים להבין :א .אמרו 'בארץ לא להם' למה לא
אותם לפי הגדלות שיש ביכולתם להשיג .כי בכל אמר 'בארץ מצרים' .ב .לכאורה נראה שארבע
אחד ואחד מישראל טמון גדלות נוראה ,ואף אם מאות שנה של עבדות ועינוי הוא עונש חמור עבור
עדיין לא הוציאוה מן הכח אל הפועל ,מכל מקום מה שנראה כחטא קל ,דהיינו שאלת 'במה אדע' .ג.
עלינו לקבלם ולהעריכם לפי הכרה זו. אם באמת עונש הוא על שאלתו 'במה אדע' ,הרי
ידוע שהקב"ה מעניש מדה כנגד מדה ,ומהו המדה
וכן הדבר בנוגע לעצמנו ,אף כשאנו מכירים עד כמה
כנגד מדה בזה .ד .אומרו 'ואחרי כן יצאו ברכוש
אנו רחוקים עדיין מן השלימות ,אין לנו לזלזל
גדול' ,שנראה כאילו מפייס הקב"ה את אברהם
בעצמנו ,אלא צריכים אנו להכיר את הכוחות שעדיין
שכדאי הוא השיעבוד והעינוי ,מאחר שאחרי כן
לא הוצאנו מן הכח אל הפועל ,ולהעריך את הגדלות
יצאו ברכוש גדול .ותמוה ,שהרי לא נחשב אצל
שיש ביכלתינו להשיג.
אברהם אבינו ע"ה ביזת מצרים ושום דבר גשמי,
ודבר זה למדנו מדרכי הבורא ב"ה .כאשר נתגלה והאיך יהיה זה פיוס על עינוי ושיעבוד .ה .למה יענשו
הקב"ה למשה רבינו אצל הסנה וציווהו להוציא את בנים בחטא אביהם.
בני ישראל ממצרים ,שאל משה" ,וכי אוציא את בני
ואפשר לומר על דרך עבודה ,דהנה טבע בני אדם
ישראל ממצרים" )שמות ג ,יא( .ופירש רש"י
הוא להסתפק ולהשלים עם מצבם הרוחנית ,אף אם
ששאלתו היתה 'מה זכו ישראל שיעשה להם נס
גליון 'שרי אלפים של שבוע זו נתרם לזכות רפואתה השלימה של שרה סלאווא שיינדל בת נעכא גיטל שתחי׳ בתוך שאר חולי ישראל
האיך יבטיח שאכן יצליח להנחיל עבודה זו לבניו ואוציאם ממצרים' .כי בני ישראל היו שקועים אז
אחריו ,שלא יסתפקו במה שהם טובים מאחרים. במ"ט שערי טומאה ,וכאשר הסתכל משה על
מצבם ,לא הבין איך יזכו שיוציאם השי"ת ממצרים.
והשיב לו השי"ת "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ
לא להם ".בניך יהיו גרים בארץ שבה תהיה כל ועל זה השיבו השי"ת "בהוציאך את העם ממצרים
מגמתם "לא להם" שלא להיות כהמצריים .כי תעבדון את האלקים על ההר הזה" )שם שם ,יב( .ויש
במצרים יהיה עיקר הדגשתם שלא לשנות את שמם בתשובה זו הוראה לדורות ,אתה מסתכל על בני
לשונם ומלבושם ,כדי שלא להידמות להמצריים. ישראל כפי שהם עתה ,ואילו אני מסתכל על מה
ואף על פי שישמרו על הבדלים האלו ,מכל מקום שהם יכולים להיות .אמת הדבר שכעת הם שקועים
יפלו למ"ט שערי טומאה ,כי עיקר מגמתם תהיה במ"ט שערי טומאה ,אולם עתידים הם לעמוד אצל
שלא להיות כאחרים ,ולא להשתדל להגיע אל הר סיני ולקבל את התורה .וממילא ,גם בתוך מצבם
תכלית משלהם. עתה אני רואה את המדריגות הגבוהות שבכוחם
להשיג ,ועל כן אני מוציאם ממצרים.
ולבסוף לא תהיה גאולתם אלא על ידי "בהוציאך את
העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", והנה אברהם אבינו בתחילת עבודתו לחם נגד עובדי
על ידי הליכתם לקראת הר סיני בהכרה שעליהם עבודה זרה שסבבוהו ,בארצו ,במולדתו ,ובבית אביו.
להוציא את כוחותיהם הפנימיים מן הכח אל הפועל. והיתה כל עבודתו מכוונת להתנגד לדרכיהם ,הם
ויציאת מצרים היינו היציאה מן ההשקפה שדי עובדים עבודה זרה ואני איני עובד עבודה זרה .ועל
לאדם במה שהוא שונה מן המצריים" .ואחרי כן זה אמר לו השי"ת" ,לך לך מארצך וממולדתך ומבית
יצאו ברכוש גדול ",כלומר ,יצאו מתוך ההכרה שהם אביך ",כלומר ,צא מאותה דרך עבודה שכל ענינה
הולכים לקראת 'רכוש גדול' הטמונה בקרבם להיות טוב יותר מאנשי ארצך ,מולדתך ,ובית אביך.
שביכלתם להשיג. אלא מעתה תהיה מגמתך "אל הארץ אשר אראך",
להשיג המדריגות שהכנתי בשבילך .הרי כוחות
וזהו עבודתנו ,להכיר את הכוחות הגדולים הטמונים
גדולים טמונים בך ,ויש לך מדריגות רבות של
בנו ,ולדעת שאנו הולכים לקראת מדריגות גבוהות
קדושה וגדלות לשאוף אליהן .תן דעתך אל המקום
של קדושה .אין לנו להסתפק במצבינו הרוחני של
שאליו אתה צריך להגיע ,ואל תסתפק בההתרחקות
עצמינו או של אחרים .אלא עלינו להעריך את
מן המקום שממנו יצאת.
עצמנו ואת זולתנו מתוך ההכרה במה שבכוחנו
להיות .ובזכות זה נזכה ללכת לקראת הגאולה ולפי זה יש להבין מה שאמר לו השי"ת אחר כך" ,אני
השלימה ,בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים ",כלומר ,הוצאתיך
מן המקום שבו היתה מגמתך להתעלות רק מעל
האנשים שבסביבתך" .לתת לך את הארץ הזאת",
ונתתי לך תכלית שאליה תכוון את עבודתך,
להסתכל על הטוב הטמון בך ,ולא על חסרונותיהם
של אחרים" .לרשתה ",מעתה רצוני שתנחיל דרך
עבודה זו גם לבניך אחריך.
ועל זה שאל אברהם אבינו "במה אדע כי אירשנה"
לא כמסתפק ח"ו בהבטחת הבורא ,אלא רצה לדעת
גליון שרי אלפים | פרשת לך לך תשפ"ז לפ"ק
