gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma

שבוע: לך לך (2026-10-19)

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת לך לך‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫‪ -‬מעלת ארץ ישראל לעבודת ה'‬ ‫‪ -‬אם אין תוצאות ‪ -‬לא היו שאיפות ‪ /‬יגעת ולא מצאת אל תאמין‬ ‫‪ -‬גם בדורי‪‬ו א‪‬ו‪ ,‬יש מעלה בלימוד התורה בעיר אחרת‬ ‫‪ -‬איזה ‪‬סיון גדול יותר‪ ,‬לך לך מארצך או לך לך אל ארץ המוריה )עקידת יצחק(‬ ‫‪ -‬האם היה ‪‬כון לקחת איתו את לוט?‬ ‫‪ -‬המברך מקבל ברכתו לפ‪‬י שמברך‪ ,‬אבל המקלל מקבל קללתו רק אחרי שמקלל‬ ‫‪ -‬אצל אברהם אבי‪‬ו‪' :‬ו‪‬ברכו בך כל משפחת האדמה'‬ ‫‪ -‬ואצל יעקב אבי‪‬ו‪' :‬ו‪‬ברכו בך כל־משפחת האדמה "ובזרעך"'‬ ‫‪ -‬בתחילת הפרשה היה אברהם בן ‪ 75‬ובאמצע הפרשה היה רק בן ‪?70‬‬ ‫‪ -‬ית‪‬ו לי מת‪‬ות?‬ ‫‪ -‬מתי ואיך ק‪‬ה אברהם אבי‪‬ו את ארץ ישראל?‬ ‫‪ -‬מעשר כספים‬ ‫‪ -‬השם "ישמעאל"‬ ‫‪ -‬הקב״ה מחשב שכר לפי ה‪‬דרש ממ‪‬ו במדרגתו הראשו‪‬ה ‪,‬ולא לפי מידת המאמץ בפועל‬ ‫‪ -‬אמו‪‬ה היא ת‪‬אי היחיד לצאת מהגלות‬ ‫‪ -‬למה לא מל אברהם אבי‪‬ו את עצמו קודם ש‪‬צטווה‪ ,‬כמו שקיים את כל התורה?‬ ‫‪ -‬האם אברהם היה הראשון לימול או האחרון?‬ ‫‪ -‬טעם שאומרים 'הודו לה' כי טוב' בברית‬ ‫‪ -‬ארבע א‪‬שים היו דומים זה לזה‬ ‫הפטרה‬ ‫השגחה עליו‪‬ה‬ ‫‪‬לקט ו‪‬ערך בעזרת ה' ע"י ירמיהו יצחק דושי‪‬סקי‬ ‫הערות והארות אפשר לשלוח ל‪-‬‬ ‫‪3810060@gmail.com‬‬ ‫או להתקשר ל ‪053-3177381‬‬ ‫אפשרות לקבל את הגליון במייל‬ ‫מותר להעתיק חלק או קטעים שלמים מן הגליון הזה‬ ‫‪‬ית‪‬ת האפשרות לכל המעו‪‬יי‪‬ים לקחת חלק‬ ‫בהוצאות‪ ,‬ול‪‬דב לזכות ולעילוי ‪‬שמה‪.‬‬ ‫גליון ‪20‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת לך לך‬ ‫מעלת ארץ ישראל לעבודת ה'‬ ‫סוף פרשת ‪‬ח י"א ל"א ללכת ארצה כ‪‬ען‪ ,‬ובספור‪‬ו מביא‪ :‬ללכת ארצה כ‪‬ען‪ ,‬שהיתה מוכ‪‬ת אל גרם‬ ‫המעלות במושכלות‪ ,‬ורצויה מכל הארצות‪ ,‬כאמרו "ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה" )דברים יא‪:‬יב(‪ ,‬ולא‬ ‫הוזק אוירה בגשם המבול כאויר כל שאר הארצות‪ ,‬כאמרו "לא גשמה ביום זעם" )יחזקאל כב‪:‬כד(‪ .‬וכבר‬ ‫אמרו חכמי‪‬ו זכרו‪‬ם לברכה‪ ,‬אוירה של ארץ ישראל מחכים )בבא בתרא ‪‬ח‪.(:‬‬ ‫ואולי‪ ,‬לכן ‪‬קרא 'כ‪‬ען' מלשון הכ‪‬עה להקב"ה‪ .‬וה‪‬ה המשך חכמה בפרשת וארא ו' י"ג מביא‪ :‬ואולי היו‬ ‫המה השלשה שבטים ראובן ושמעון ולוי שה‪‬היגו שררה במצרים כמו שאיתא במדרש ‪‬שא פ' י"ג לוי שלא‬ ‫היה בשעבוד מצרים לכן לא ‪‬טל ‪‬חלה בארץ‪ ,‬וכן ראובן לא ‪‬טל רק בעבר הירדן ושמעון ‪‬תקיים עליו‬ ‫אחלקם ביעקב כמוש"פ רמב"ן‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬כלומר שיעבוד מצרים היה ת‪‬אי בקבלת חלק ו‪‬חלה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫כי השיעבוד לימד אותם הכ‪‬עה להקב"ה‪ ,‬וזה מעלת ארץ ישראל‪.‬‬ ‫ועי' בהגדה של פסח בפיוט מתחילה עובדי ע"ז וכו' ואתן ליצחק את־יעקב ואת־עשו‪ ,‬ואתן לעשו את־הר‬ ‫שעיר לרשת אוֹתו‪ ,‬ויעקב וב‪‬יו ירדו מצרים‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולא כתב ויעקב וב‪‬יו ירשו את ארץ ישראל לעומת עשיו‬ ‫את הר שעיר‪ ,‬כי ירדו מצרים היה הכ‪‬ה לקבל חלק ו‪‬חלה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫אם אין תוצאות ‪ -‬לא היו שאיפות‬ ‫יגעת ולא מצאת אל תאמין‬ ‫וממשיך הספור‪‬ו‪ :‬וימת תרח בחרן‪ ,‬ולא השתדל להשיג מה שכוו‪‬ו להשיג ב‪‬סעם מאור כשדים‪ ,‬ולא בא‬ ‫כלל אצל אברהם בהיותו בארץ כ‪‬ען ובקראו שם בשם ה׳ עם כל גדלת שמו אז‪ .‬והפך זה עשה לוט זמן מה‪,‬‬ ‫ולכן זכה הוא וזרעו בחלק מה ממת‪‬ות אברהם‪ ,‬ולא זכו לזה שאר צאצאי תרח הקרובים לאברהם כמוהו‬ ‫או יותר‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מהתוצאה אפשר ללמוד עד כמה באמת היתה לך שאיפות להגיע אל התכלית‪ .‬תרח רצה להגיע‬ ‫לארץ ישראל בגלל המעלות הרוח‪‬י שלה‪ ,‬ובכל זאת ‪‬תקע בחרן‪ ,‬ואפילו לא הטריח את עצמו לפחות לבקר‬ ‫את ב‪‬ו בארץ ישראל‪.‬‬ ‫גם בדורי‪‬ו א‪‬ו‪ ,‬יש מעלה בלימוד התורה בעיר אחרת‬ ‫ועי' בתשובות חתם סופר חו"מ תשובה ח' וט' וז"ל באמצע סי' ט'‪ :‬היוצא מזה שיש לצאת ללמוד תורה‬ ‫אפילו כשהאב גאון ורב גובריה וישיבה בביתו כיצחק אבי‪‬ו ורבי‪‬ו הקדוש ור' אבוה דירושלמי מ"מ יש לילך‬ ‫למקום ישיבה אחרת ומכ"ש כשאין ישיבה במדי‪‬ה שיש ל‪‬וד ול‪‬וע למקום דבוק חברים ופלפול תלמידים‬ ‫ההגו‪‬ים יראי ה' ושומרי תורה וכתורה עשה המצווה וסיעות מרחמוהי יבדלו החיים מן המתים אלה לחיי‬ ‫עולם‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫איזה ‪‬סיון גדול יותר‪ ,‬לך לך מארצך או לך לך אל ארץ המוריה )עקידת‬ ‫יצחק(‬ ‫בראשית רבה ל"ט אמר רבי לוי שתי פעמים כתיב לך לך‪ ,‬ואין א‪‬ו יודעים אי זו חביבה אם הש‪‬יה אם‬ ‫הראשו‪‬ה‪ ,‬ממה דכתיב )בראשית כב‪ ,‬ב(‪ :‬אל ארץ המוריה‪ ,‬הוי הש‪‬יה חביבה מן הראשו‪‬ה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫המדרש שואל איזה ‪‬סיון גדול יותר‪ ,‬וזה מאוד לא מובן‪ .‬בעקידת יצחק מבקשים ממ‪‬ו שיקח את ב‪‬ו יחידו‬ ‫שחיכה לו מאה ש‪‬ה‪ ,‬לשחוט אותו‪ ,‬גד כל מה שאברהם אבי‪‬ו לימד את העולם שאין להקריב קרב‪‬ות מב‪‬י‬ ‫אדם ו‪‬גד מדת החסד שלו‪ .‬ממש ‪‬סיון ע‪‬ק‪ .‬וכאן אומרים לו‪ ,‬אם אתה תשאר בחרן‪ ,‬לא יהיה לך כלום ואם‬ ‫אתה עוזב יהיה לך הכל‪ .‬למה שזה יהיה כל כך קשה בשבילו?‬ ‫והתירוץ לזה ‪‬מצא בפסוק ד' וילך אברם כאשר דבר אליו ה'‪ .‬ושם מסביר האור החיים בזה"ל‪ :‬עוד ירצה‪,‬‬ ‫להיות שאמר לו ה׳ הבטחות תועליות הרבה כשילך לו מארצו וכו׳‪ ,‬אם כן הגם שילך יסבור הרואה כי אין‬ ‫להחזיק לו טובה על זה‪ ,‬שאפילו קל שבקלים כשיראה כל התועליות ימהר ליסע‪ .‬לזה הודיע הכתוב צדקותו‬ ‫של אברהם‪ ,‬כי מה שהלך לא לצד הבטחות האמורות אלא לעשות דבר ה׳‪ .‬ודקדק לומר כאשר דבר ולא‬ ‫״כאשר אמר״ כמו שהתחיל בתחלת הפרשה ״ויאמר ה׳״ לאמת כדברי‪‬ו‪ .‬והוא‪ ,‬יש לך לדעת כי כל מקום‬ ‫שיאמר הכתוב דבור יגיד על דבר קשה‪ ,‬והאמירה היא רכה‪ .‬וכאן הזכיר בתחלת הפרשה ״ויאמר ה׳״ לצד‬ ‫שכל הדבר הוא לה‪‬את אברהם‪ ,‬ובמעשה אברהם אמר ״כאשר דבר״‪ ,‬פירוש שעשה הדבר לצד גזרת מלך‬ ‫עליו ולא לתועלת ה‪‬משך לו‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫לעשות ‪‬גד רצו‪‬ו ולשלוט על מעשיו הרבה יותר קל מאשר לשלוט על מחשבותיו ורצו‪‬ו‪ .‬הוא הולך ויודע מה‬ ‫יצא לו מזה‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬הוא הולך "אך ורק" בשביל לקיים ציווי ה'‪) .‬כמדומ‪‬י ששמעתי דברים דומים‬ ‫מהג"ר מרדכי דרוק זצ"ל(‬ ‫אולם ברש"י ראשו‪‬ה על הפרשה כתיב‪ :‬לך לך לה‪‬אתך ולטובתך ‪ -‬משמע שהציווי היה ללכת לה‪‬אתו ולאו‬ ‫דווקא רק כאשר דבר אליו ה'? )תשפ"ז(‬ ‫האם היה ‪‬כון לקחת איתו את לוט?‬ ‫י"ב א' עי' מה שמביא האור החיים‪ :‬עוד ירצה לומר שילך לו מארצו‪ ,‬אך לא יהיה כסדר יציאתו מאור‬ ‫כשדים שיוליך עמו מולדתו ובית אביו‪ ,‬אלא הוא לבדו יעזב ארצו ויפרד גם ממולדתו ואפילו מבית אביו‪.‬‬ ‫אך אברהם לא הבין זה בדברי ה׳ ולקח עמו לוט‪ .‬או אפשר שהבין כן‪ ,‬אלא שלוט דבק בו כאמרו )בראשית‬ ‫יב‪:‬ד( ״וילך אתו לוט״ – דבק בו‪ .‬והגם שאמר אחר כך )בראשית יב‪:‬ה( ״ויקח אברם וגו׳ ואת לוט״ וגו׳ –‬ ‫פירוש שלא דחפו‪ ,‬עד שימצא המצאה שלא יכלימהו‪.‬‬ ‫ולזה תמצא כי כשמצא סבה קט‪‬ה שרבו הרועים‪ ,‬תכף אמר אליו )בראשית יג‪:‬ט( ״הפרד וגו׳ אם הימין״‬ ‫וגו׳‪ ,‬והדבר הוא כמעט זר שיאמר אליו כדברים האלה בכל כך הרחקה‪ ,‬אלא לצד שהיה חושב מחשבות‬ ‫להפרידו כדבר ה׳‪ ,‬לזה תכף במצאו סבה דחפו בשתי ידים‪ .‬וראיתי לחזק פירוש זה גם כן ממה שאמר‬ ‫הכתוב )בראשית יג‪:‬יד( ״וה׳ אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא ‪‬א עי‪‬יך״ – מאמר זה יוכיח כי יושב‬ ‫ומצפה היה ה׳ מתי יפרד לוט‪ ,‬להראותו את הארץ שאמר לו בתחלת דבר אליו‪ ,‬״אשר אראך״‪ ,‬ולא הראהו‬ ‫עד עתה ש‪‬פרד לוט‪ ,‬והוא מאמר ראשון ״לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך״ – אז אראך‪.‬‬ ‫וכן מביא בפרק י"ג בפסוק י"ד וה׳ אמר וגו׳‪ .‬טעם שלא התחיל לומר ״ויאמר ה׳ אל אברם אחרי״ וגו׳‪ ,‬יכון‬ ‫לומר להיות שאמר הכתוב ״ויאמר אברם אל לוט וגו׳ הפרד ‪‬א״ וגו׳ והפריד רשע מעליו‪ ,‬מוסיף הכתוב‬ ‫לומר שגם ה׳ היה יושב ומצפה אל הדבר‪ ,‬ותכף ומיד ש‪‬פרד הרשע דבר אליו והראהו את הארץ‪ .‬והוא מה‬ ‫שאמר לו )בראשית י״ב‪:‬א׳( ״אשר אראך״ וכמו שפרש‪‬והו במקומו‪.‬‬ ‫האור החיים י"ב ד' מביא‪ :‬אכן כו‪‬ת הכתוב הוא להודיע חבתו של אברהם‪ ,‬שלא ‪‬תעכב אפלו שעה אחת‪,‬‬ ‫אלא בגמר דברי ה׳ ״לך לך״ תכף ״וילך אברם״‪ ,‬ולא ‪‬תעכב לשום סבה ועזב את אביו ומולדתו‪ .‬ושעור תבת‬ ‫כ״ף ״כאשר״‪ ,‬הודעת הזמן שהיה סמוך לדבר ה׳ אליו‪.‬‬ ‫והודיע הכתוב כי לוט לצד דבקותו באברהם הלך אתו‪ ,‬פירוש‪ :‬לא לצד קיום מאמר ה׳ אלא ראהו הולך‬ ‫והלך עמו‪ .‬וכו‪‬תו בהודעה זו כי הגם ש‪‬תחכם אברהם לחפז ללכת לבל יתחברו עמו ממולדתו ומבית אביו‪,‬‬ ‫אף על פי כן לא הועיל בערך פרט זה‪ ,‬והלך אתו לוט‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫רש"י י"ב ב' מביא‪ :‬דבר אחר ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלהי אברהם‪ ,‬ואברכך זה שאומרים אלהי‬ ‫יצחק‪ ,‬ואגדלה שמך זה שאומרים אלהי יעקב‪ .‬יכול יהיו חותמין בכלן‪ ,‬תלמוד לומר והיה ברכה‪ ,‬בך חותמין‬ ‫ולא בהם‪.‬‬ ‫ומבאר החתם סופר‪ :‬ואגדלה שמך‪ ,‬זה שאומרים אלוקי יעקב‪ .‬כבר ‪‬אמר בזה במקום אחר ששמות אבות‬ ‫הם י"ג אותיות‪ ,‬גימטריא 'אחד'‪ .‬ואי הוו אומרים אלוקי ישראל‪ ,‬היו צריכים לומר אברם‪ ,‬דאי לאו הכי‬ ‫יהיה אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬ישראל‪ ,‬י"ד אותיות‪ .‬ולא היה אפשר לגדל שם אברהם בתוספת ה"י‪ ,‬והיו צריכים‬ ‫לומר אלוקי אברם‪ .‬אך בישרו הקדוש ברוך הוא ואגדלה שמך בתוספת ה"י‪ ,‬אברהם‪ ,‬ואומרים אלוקי יעקב‬ ‫ולא אלוקי ישראל‪.‬‬ ‫ולפי זה אומר א‪‬י עכשיו מה שאמרו חז"ל סוף פרק קמא דברכות‪ ,‬הקורא לאברהם אברם עובר בעשה‪,‬‬ ‫ופריך התם‪ ,‬אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב ‪‬מי‪ ,‬עיין שם‪ .‬ולפי ה‪"‬ל רצה לומר אי עובר בעשה אם קורא‬ ‫אברהם‪ ,‬וכשקורא יעקב גם כן עובר בעשה‪ ,‬אם כן על כורחך צריכים לומר אברהם יצחק ישראל‪ ,‬ויהיו י"ד‬ ‫אותיות‪ ,‬וזה אי אפשר‪ .‬ועל כן אי‪‬ו בעשה‪ ,‬וקל להבין‪.‬‬ ‫המברך מקבל ברכתו לפ‪‬י שמברך‪ ,‬אבל המקלל מקבל קללתו רק אחרי‬ ‫שמקלל‬ ‫י"ב ג' ואברכה מברכיך ומקללך אאר‪ .‬המברך מקבל ברכה לפ‪‬י כן‪ ,‬כדי שיכול לברך עם השגות והרגשות‬ ‫יותר גדולות ואז יהיה הרבה יותר ברכה‪ ,‬כי הוא מברך יותר ברחבות‪ .‬אבל המקלל מקבל קללה רק אחרי‬ ‫זה כדי שירגיש עדיין טוב ולא יקלל לפי רוע מצבו‪) .‬מפי השמועה(‬ ‫אצל אברהם אבי‪‬ו‪' :‬ו‪‬ברכו בך כל משפחת האדמה'‬ ‫ואצל יעקב אבי‪‬ו‪' :‬ו‪‬ברכו בך כל־משפחת האדמה "ובזרעך"'‬ ‫י"ב ג' ו‪‬ברכו בך כל משפחת האדמה‪ .‬ובפרשת ויצא כ"ח י"ד כתיב אצל יעקב אבי‪‬ו‪ ,‬ו‪‬ברכו בך כל־משפחת‬ ‫האדמה "ובזרעך"‪ .‬ו‪‬ראה לי‪ ,‬שאצל אברהם לא אמר ובזרעך כי ישמעאל וב‪‬י קטורה גם היה זרעו‪ ,‬ובהם‬ ‫לא מברכין אפילו לא האומות העולם‪ .‬אבל יעקב אבי‪‬ו מטתו שלמה‪ ,‬לכן אומר ובזרעך‪.‬‬ ‫בתחילת הפרשה היה אברהם בן ‪ 75‬ובאמצע הפרשה היה רק בן ‪?70‬‬ ‫י"ב ד' ואברם בן־חמש ש‪‬ים ושבעים ש‪‬ה בצאתו מחרן‪ .‬ובפרשת בא י"ב מ' ומושב ב‪‬י ישראל אשר ישבו‬ ‫במצרים שלשים ש‪‬ה וארבע מאות ש‪‬ה אומר רש"י שלשים ש‪‬ה וארבע מאות ש‪‬ה‪ ,‬בין הכל‪ ,‬מש‪‬ולד יצחק‬ ‫עד עכשו‪ ,‬היו ארבע מאות‪ ,‬משהיה לו זרע לאברהם ‪‬תקיים כי גר יהיה זרעך‪ ,‬ושלשים ש‪‬ה היו מש‪‬גזרה‬ ‫גזרת בין הבתרים עד ש‪‬ולד יצחק‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫אברהם אבי‪‬ו היה בלידת יצחק מאה ש‪‬ה וממילא היה בברית בין הבתרים בן שבעים‪ .‬ובתחילת הפרשה‬ ‫כתיב‪ ,‬ואברם בן־חמש ש‪‬ים ושבעים ש‪‬ה בצאתו מחרן‪ .‬איך אפשר לסדר את הפסוקים?‬ ‫ועי' בדעת זק‪‬ים מבעלי התוס' שמפרש‪ :‬ואברם בן חמש ש‪‬ים וגו'‪ .‬וקשה שהרי ברית בין הבתרים היה‬ ‫לאחר יציאתו מחרן‪ ,‬ובפרשת בא אל פרעה קרא דויהי מקץ שלשים ש‪‬ה וגו' שיש שלשים ש‪‬ה מברית בין‬ ‫הבתרים עד ש‪‬ולד יצחק ואברהם היה בן מאת ש‪‬ה כש‪‬ולד יצחק וא"כ לא היה אברהם בין הבתרים כי‬ ‫אם בן שבעים‪ .‬וצ"ל ששתי יציאות היו בפעם ראשו‪‬ה כשהיה בן שבעים וילך אתו לוט ובאותה שעה ‪‬שבה‬ ‫לוט ואברהם כבש המלכים ומיד היתה ברית בין הבתרים כי כן ‪‬מי פירש"י גבי אחר הדברים האלה כל‬ ‫מקום ש‪‬אמר אחר סמוך והיי‪‬ו מיד שכבש המלכים ו‪‬מצא שלא היה כי אם בן שבעים באותו ש‪‬ה ואחר‬ ‫ברית בין הבתרים חזר לחרן ושהה שם חמש ש‪‬ים ויצא ועל אותה יציאה קא מהדר קרא ואברהם בן חמש‬ ‫ש‪‬ים וגו' וכן מצאתי בסדר עולם בפי' וזה לשו‪‬ו אבי‪‬ו אברהם היה בהפלגה בן מ"ח ש‪‬ה וכשדבר הקב"ה‬ ‫עמו בין הבתרים היה בן שבעים ש‪‬ה ש‪‬אמר ויהי מקץ וגו' חזר ובא לו לחרן ועשה שם חמש ש‪‬ים ש‪‬אמר‬ ‫‪4‬‬ ‫ואברם בן חמש ש‪‬ים ושבעים ש‪‬ה בצאתו מחרן ‪‬מצא מהפלגה ועד שיצא אברהם מחרן כ"ז ש‪‬ה עכ"ל‪.‬‬ ‫ואיציאה ש‪‬יה קאי‪.‬‬ ‫אולם בתוס' בברכות ז‪ :‬משמע שהמלחמה עם המלכים היה באמצע‪ ,‬כשאברהם אבי‪‬ו היה בן שבעים‬ ‫ושלוש‪ :‬בד"ה לא היה אדם שקראו אדון ‪ -‬וא"ת והא כתיב ברוך ה' אלהי שם )בראשית ט׳‪:‬כ״ו( וי"ל דהתם‬ ‫אי‪‬ו באל"ף דל"ת שהוא לשון אד‪‬ות‪ .‬וא"ת אמאי לא מייתי קרא אד‪‬י )אלהים( מה תתן לי )שם טו( שהוא‬ ‫כתוב קודם‪ .‬וי"ל שהפרשיות לא ‪‬אמרו כסדר ואין מוקדם ומאוחר בתורה וזה הפסוק דבין הבתרים היה‬ ‫קודם לכן‪.‬‬ ‫וכן צ"ל ע"כ שהרי אברהם היה בן שבעים ש‪‬ה בברית בין הבתרים‪ .‬ואחר הדברים האלה )שם( ‪‬אמר אחר‬ ‫מלחמת המלכים כדפירש רש"י בפירוש חומש ובמלחמת המלכים היה בן ע"ג ש‪‬ים שהרי כל הימים של‬ ‫סדום ‪"‬ב ש‪‬ים כדאמרי' בפ"ק דשבת )דף יא‪ (.‬צא מהם י"ב ש‪‬ים שעבדו את כדרלעומר וי"ג ש‪‬ים של‬ ‫מרידה ו‪‬שאר מישובה כ"ו ש‪‬ים שהיתה בשלוה ובהפיכתה היה אברהם בן צ"ט ש‪‬ה שהרי היתה ההפיכה‬ ‫ש‪‬ה אחת קודם ש‪‬ולד יצחק צא מהם ששה ועשרים ש‪‬ה למפרע של שלוה ‪‬מצא שבן ע"ג ש‪‬ה היה‬ ‫במלחמת המלכים‪.‬‬ ‫אם כן היתה פרשת בין הבתרים קודם לפרשת אחר הדברים שלש ש‪‬ים ואותה פרשה מסיימת ויחשבה לו‬ ‫צדקה ולכך הביא אותו פסוק דבמה אדע שהוא מוקדם‪ .‬ומזה מיישב רשב"ם דבמקום אחד משמע שהיה‬ ‫לילה דכתיב וספור הככבים )בראשי' טו( ובתר הכי כתיב ויהי השמש לבוא משמע שהוא יום‪ .‬אלא ודאי‬ ‫ש"מ דש‪‬י פרשיות הם ולאו בבת אחת ‪‬אמרו ואין מוקדם ומאוחר בתורה‪.‬‬ ‫אבל לפי התוס' בברכות )וכעין זה בשבת דף י‪ :‬ד"ה ושל סדום ‪"‬ב ש‪‬ה( קשה‪ ,‬מה שהדעת זק‪‬ים מביא‪:‬‬ ‫כשהיה בן שבעים וילך אתו לוט ובאותה שעה ‪‬שבה לוט ואברהם כבש המלכים ומיד היתה ברית בין‬ ‫הבתרים כי כן ‪‬מי פירש"י גבי אחר הדברים האלה כל מקום ש‪‬אמר אחר סמוך והיי‪‬ו מיד שכבש המלכים‬ ‫ו‪‬מצא שלא היה כי אם בן שבעים באותו ש‪‬ה‪ .‬עכ"ל‪ ,‬ואם כדברי התוס' בשבת‪ ,‬איפה מפסיקין את‬ ‫הפרשיות של המלחמות והפרשה של ברית בין הבתרים‪ ,‬הרי כתיב אחר הדברים האלה‪ ,‬ורש"י אומר שזה‬ ‫סמוך?‬ ‫יופי של שרה אמ‪‬ו‬ ‫י"ב י"א ויאמר אל־שרי אשתו ה‪‬ה־‪‬א ידעתי כי אשה יפת־מראה את‪ .‬ושמעתי מר' משה מרדכי אפשתיין‬ ‫שליט"א בשם אבי זק‪‬ו הראש ישיבה בחברון‪ ,‬שעל שמו ‪‬קרא‪ ,‬שיש ש‪‬י מי‪‬י יופי וחן‪ ,‬יש יופי וחן טבעי‪,‬‬ ‫ויש יופי וחן ‪‬יסי‪ .‬לפי השיטות שאסתר היתה ירקרוקת‪ ,‬אבל בכל זאת היה לה חן ‪ -‬וזה ‪‬יסי‪ .‬החן והיופי‬ ‫ה‪‬יסי לא יהיה במצב שזה יזיק‪ .‬כי הרי זה מת‪‬ה‪ ,‬ולמה שהקב"ה יתן מת‪‬ה במצב שזה יזיק?‬ ‫וה‪‬ה כאן לפ‪‬י שהגיעו למצריים‪ ,‬והם פחדו שהמצרים יקחו את שרה לפרעה‪ ,‬ואם היה היופי והחן שלה‬ ‫‪‬יסי‪ ,‬זה היה אמור להתבטל ‪‬וכח הסכ‪‬ה שהיו במצריים‪ .‬ואם בכל זאת ‪‬שאר היופי הזה‪ ,‬הרי יש כאן‬ ‫ראייה‪ ,‬שזה יופי וחן אמיתיים‪ .‬וזה מה שאברהם אמר לה‪ ,‬ה‪‬ה ‪‬א ידעתי כי היופי הוא אמיתי מצד‬ ‫המציאות ולא ‪‬יסי ומת‪‬ה מהקב"ה ‪‬גד המציאות‪.‬‬ ‫שפיכות דמים לעומת אשת איש‬ ‫י"ב י"ב ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו‪ .‬וביאר הספור‪‬ו‪ :‬ה‪‬ה ‪‬א ידעתי וגו'‪ .‬פי' הרב יוסף קרא‬ ‫ה‪‬ה ‪‬א ידעתי שיהרגו‪‬י ויקחו אותך כי אשה יפת מראה את וקאי אקרא דבתריה והיה כי יראו אותך וגו'‬ ‫והרגו אותי משמע שהיה מתירא שיהרגוהו אם יאמר שהיא אשתו מפ‪‬י שירצו לשכב עמה והם מצווים על‬ ‫העריות‪.‬‬ ‫ותימה שהרי כמו כן מצווים על שפיכות דמים ואם יודע הוא שהיו ‪‬זהרין על מה שהן מצווין א"כ לא היה‬ ‫לו לירא שיהרגוהו‪ .‬וי"ל כי טוב יהיה להם שיהרגוהו ויעשו עבירה דשפיכות דמים פעם אחת משיבואו עליה‬ ‫בלא הריגה כי יהיו יראים המצרים פן יצעוק עליהם למלך‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ית‪‬ו לי מת‪‬ות?‬ ‫י"ב י"ג אמרי־‪‬א אחתי את למען ייטב־לי בעבורך וחיתה ‪‬פשי בגללך ומפרש רש"י למען ייטב לי בעבורך‪.‬‬ ‫ית‪‬ו לי מת‪‬ות‪.‬‬ ‫וצריך ביאור למה היה לו יותר חשוב המת‪‬ות מהחיים שלו‪ ,‬ולכן מקדים את המת‪‬ות לפ‪‬י החיות?‬ ‫מתי ואיך ק‪‬ה אברהם אבי‪‬ו את ארץ ישראל?‬ ‫י"ג ז' ויהי־ריב בין רעי מק‪‬ה־אברם ובין רעי מק‪‬ה־לוט והכ‪‬ע‪‬י והפרזי אז ישב בארץ וברש"י ויהי ריב‪ .‬לפי‬ ‫שהיו רועים של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים‪ ,‬ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל‪ ,‬והם‬ ‫אומרים ‪‬ת‪‬ה הארץ לאברם‪ ,‬ולו אין יורש‪ ,‬ולוט יורשו‪ ,‬ואין זה גזל‪ ,‬והכתוב אומר והכ‪‬ע‪‬י והפרזי אז ישב‬ ‫בארץ‪ ,‬ולא זכה בה אברם עדיין‪.‬‬ ‫ובפרשת חיי שרה כ"ג ד' על הפסוק גר־ותושב א‪‬כי עמכם ת‪‬ו לי אחזת־קבר עמכם ואקברה מתי מלפ‪‬י‬ ‫אומר רש"י‪ :‬ומדרש אגדה אם תרצו הרי‪‬י גר‪ ,‬ואם לאו אהיה תושב ואטל‪‬ה מן הדין‪ ,‬שאמר לי הקב"ה‬ ‫לזרעך אתן את הארץ הזאת‪.‬‬ ‫ולכאורה שתי פירושי הרש"י האלו הם סותרים זה את זה? ברש"י בלך לך כתב‪' :‬ולא זכה בה אברם עדיין'‪,‬‬ ‫ובחיי שרה כתב‪' :‬ואם לאו אהיה תושב ואטל‪‬ה מן הדין‪ ,‬שאמר לי הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת'?‬ ‫האם ארץ ישראל כבר שלו או לא?‬ ‫ותירץ הפרשת דרכים בדרך הקודש דרוש תשיעי‪ ,‬שבגוף הקרקע זכה אברהם מיד‪ ,‬אך בפירות זכו העמים‬ ‫אשר ישבו בתוכה‪ ,‬ולהם היה רק ק‪‬ין פירות‪ ,‬והגוף היה ק‪‬וי לאברהם תיכף‪ ,‬לכן בריב רועי לוט עם רועי‬ ‫אברהם היה הריב אודות הפירות‪ ,‬ועל זה כתב רש"י שהיה גזל מצידם של רועי לוט‪ ,‬כיון שאברהם לא זכה‬ ‫עדיין בפירות‪ ,‬אולם בפרשת חיי שרה שמדובר בקרקע עצמה‪ ,‬אמר אברהם שאם לא ירצו לתת לו יהיה‬ ‫תושב ויטל‪‬ה מן הדין שאמר לי הקדוש ברוך הוא לזרעך אתן את הארץ הזאת‪.‬‬ ‫י"ג ט"ו כי את־כל־הארץ אשר־אתה ראה לך את‪‬ה ולזרעך עד־עולם‪ .‬ובאור החיים מבאר וז"ל‪ :‬כי את כל‬ ‫הארץ וגו׳‪ .‬ה‪‬ה ידוע כי שעור חוש הראות הוא מגבל באדם את אשר ישיג לאור השמש‪ ,‬וכאן עשה לו ה׳ ‪‬ס‬ ‫ש‪‬תקרבו קצות הארץ וראה הכל‪ ,‬ובאמצעות הדבר החזיק בכל הארץ‪ ,‬כי אין לך חזקה גדולה מזו שיעתק‬ ‫צור ממקומו להתקרב לפ‪‬י אדו‪‬י הארץ‪ ,‬ולא ירחיק דעתך דבר זה כי מצי‪‬ו שקפצה הארץ לעבדו )בראשית‬ ‫רבה פ‪‬״ט( וגם ‪‬קפלה תחת ב‪‬יו )חולין צא‪.(:‬‬ ‫מעשר כספים )א'(‬ ‫י"ד כ' ויתן לו מעשר מכל‪.‬‬ ‫יש לדקדק ממה ‪‬תן לו אברהם מעשר‪ ,‬הלא לא לקח כלום ממלך סדום‪ ,‬כדכתיב אחר זה' ויאמר אברם אל‬ ‫מלך סדם הרמתי ידי וגו' אם מחוט ועד שרוך ‪‬על ואם אקח מכל אשר לך וגו‪'.‬‬ ‫וכן יש לדקדק‪ ,‬דכאן כתיב ויתן לו מעשר מכל‪ ,‬משמע ד‪‬תן רק מעשר‪ ,‬ובפרשת ויצא גבי יעקב כתיב ]להלן‬ ‫כח כב[ 'כל אשר תתן לי עשר אעשר‪‬ו לך'‪ .‬ודרשו חז"ל ]כתובות ‪ [.‬ש‪‬תן חומש שהוא ש‪‬י פעמים מעשר?‬ ‫ויש לומר הע‪‬ין כך הוא‪ ,‬דה‪‬ה כאשר אמר לו מלך סדום תן לי ה‪‬פש והרכש קח לך‪ ,‬לא רצה אברהם לקחת‬ ‫ממ‪‬ו כלום‪ ,‬משום דאברהם היה שו‪‬א מת‪‬ות‪ .‬וטען מלך סדום ואמר לאברהם‪ ,‬הלא אתה הצלת זאת‬ ‫מזוטו של ים והרי הוא שלך‪ ,‬וכבר זכו הע‪‬יים במעות המעשר‪ ,‬ו‪‬הי דאתה יכול למחל חלק שלך אבל אין‬ ‫אתה יכול למחל חלק הע‪‬יים‪ ,‬וקח לך ממ‪‬י על כל פ‪‬ים המעשר שיהיה לך לתן להע‪‬יים‪.‬‬ ‫השיב לו אברהם כי לא יקח ממ‪‬ו אפילו כדי שעור מעות מעשר‪ ,‬כי כתיב 'עשר תעשר'‪ ,‬ואמרו חז"ל ]תע‪‬ית‬ ‫ט‪ [.‬עשר בשביל שתתעשר‪ ,‬מצא דהמעשר גורם להתעשר‪ ,‬ולא תאמר א‪‬י העשרתי את אברם‪ .‬ושאל אותו‬ ‫מלך סדום מה תעשה בממון ע‪‬יים‪ ,‬והשיב לו שיתן להם המעשר מכיסו‪ ,‬מצא דלא עשה אברהם עסק טוב‬ ‫עם מלך סדום‪ ,‬לכן ‪‬תן רק פעם אחת מעשר‪.‬‬ ‫אבל יעקב היה ישן על מטתו והמלאכים לקחו הכבשים מעדר לבן לעדרו‪ ,‬ובא לו הרוח ב‪‬קל‪ ,‬לכן ‪‬תן ש‪‬י‬ ‫פעמים מעשר‪.‬‬ ‫היוצא ל‪‬ו מזה דאם בא לאדם רוח ב‪‬קל‪ ,‬אפשר דצריך לתן ש‪‬י פעמים מעשר דהוא חומש‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫)הבה"ח יו"ט ‪‬ת‪‬אל ארי' שיחי' בשם הדברי יחזקאל ‪ -‬מהרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם‬ ‫זללה"ה(‬ ‫מעשר כספים )ב'(‬ ‫שיחה של הג"ר אליהו דיסקין שליט"א‬ ‫האם צריך להפריש מעשר כשמחזירים אבידה לפ‪‬ים משורת הדין?‬ ‫אחת מב‪‬י ביתו של דודי הג"ר שמעון משה דיסקין זצ"ל מצאה ברחוב מאה שקל‪ ,‬ההלכה הפשוטה היא‬ ‫שזה שייך למוצא‪ ,‬כי אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה‪ ,‬אבל הצליחו לאתר את הבעלים שאיבדו את‬ ‫הכסף והיא באה לשאול את אבא שלה האם היא צריכה להחזיר‪ ,‬והוא ע‪‬ה לה שמעיקר הדין היא פטורה‬ ‫אבל לפ‪‬ים משורת הדין ראוי שהיא תחזיר את הכסף‪ ,‬אבל הוא הורה לה‪ ,‬שלפ‪‬י שהיא מחזירה‪ ,‬היא‬ ‫צריכה להפריש עשרה שקלים למעשר‪ ,‬היא הרי זכתה מעיקר הדין בכסף‪ ,‬ומה שהיא רוצה ל‪‬הוג לפ‪‬ים‬ ‫משורת הדין ולהחזיר את הכסף לא פוטר אותה מלהפריש מעשר כספים‪ ,‬והוא שב והורה למאבד שקיבל‬ ‫חזרה רק תשעים שקל שהוא צריך להפריש מעשר תשעה שקלים‪ ,‬כי הרי אין כאן מעשה השבת אבידה‬ ‫גמור‪ ,‬כי זה ‪‬חשב שהיא החזירה לו מאה שקל אחרים לא אלו שאבדו לו‪ ,‬הא למה זה דומה לאדם שאיבד‬ ‫מאה שקלים ומצא מאה שקלים אחרים שודאי שהוא חייב לעשר אותם‪ .‬וכמובן שהדמיון לא מוחלט‪ ,‬יש‬ ‫צד גדול לומר שכשמקיימים השבה לפ‪‬ים משורת הדין יש כאן מעשה השבה גמור‪ ,‬וזה לא ‪‬חשב שהוא‬ ‫קיבל סתם כסף מת‪‬ה‪.‬‬ ‫ובספר דרך אמו‪‬ה )הג"ר חיים ק‪‬יבסקי זצ"ל( בהלכות מת‪‬ות ע‪‬יים‪ ,‬דן בשאלה זו‪ ,‬הוא דן על המוצא‬ ‫שמחזיר אבידה לפ‪‬ים משורת הדין‪ ,‬האם הוא צריך להפריש מעשר‪ ,‬ומביא ראיה מהפרשה של‪‬ו ]וכך כתב‬ ‫גם כן בספרו טעמא דקרא[ – כתוב בפסוק שאברהם אבי‪‬ו ‪‬תן מעשר לשם 'ויתן לו מעשר מכל'‪ ,‬ולפי רוב‬ ‫המפרשים הכוו‪‬ה היא‪ ,‬מעשר מכל השלל של המלחמה‪.‬‬ ‫ומה עשה אברהם אבי‪‬ו עם השלל? הוא החזיר אותו למלך‬ ‫סדום‪ ,‬ואם רואים שבכל אופן הוא עישר את הכסף שמע מי‪‬ה שהמחזיר לפ‪‬ים משורת הדין חייב לעשר‪,‬‬ ‫ומצאתי שכך מבואר בפירוש הטור על התורה‪ ,‬הוא כותב על הפסוק ויתן לו מעשר מכל‪ ,‬אף על פי שזה לא‬ ‫‪‬שאר אצל אברהם‪ ,‬מכיון שמעיקר הדין זה היה שייך לו הוא עישר את זה‪.‬‬ ‫לפ‪‬י למעלה מארבעים ש‪‬ה ‪‬יגשתי לר' חיים ק‪‬ייבסקי זצ"ל כשהוא היה יושב בכולל חזון איש וכותב את‬ ‫ספריו‪] ,‬זה היה מחזה הוד לראות איך יושב יהודי לבדו וכותב ספר שצריך בשבילו מכון שלם[‪ ,‬ושאלתי‬ ‫אותו שיש מקום גדול בסברא לדון ולחלק בין מציאת אבידה לבין מה שמצא‪‬ו אצל אברהם‪ ,‬מוצא אבידה‬ ‫שאין בה סימן שמחזיר לפ‪‬ים משורת הדין זה מגדרי חושן משפט‪ ,‬בהלכות חושן משפט מצא‪‬ו השבת‬ ‫אבידה שחייבים בה מעיקר הדין‪ ,‬ומצא‪‬ו השבת אבידה שהיא רק לפ‪‬ים משורת הדין‪ ,‬אבל סוף סוף מי‬ ‫ש‪‬והג לפ‪‬ים משורת הדין עושה מעשה השבת אבידה‪.‬‬ ‫אבל אברהם אבי‪‬ו היה מציל מן הגיס וזכה בהכל מעיקר הדין‪ ,‬הסיבה שהוא החזיר היתה כמו שכתוב‬ ‫בפסוק 'ולא תאמר א‪‬י העשרתי את אברם' סיבה צדדית וחשבון של קידוש וחילול ה'‪ ,‬לכן למרות שהוא‬ ‫החזיר הוא היה צריך לתת מעשר‪ ,‬אבל מי שמחזיר אבידה לפ‪‬ים משורת הדין‪ ,‬יש כאן מעשה השבה גמור‬ ‫והוא לא צריך לתת מזה מעשר‪.‬‬ ‫ואמרתי סברא זו לדודי הג"ר שמעון משה והוא הסכים שזו סברא ישרה‪.‬‬ ‫למה אברהם לא לקח כלום ממלך סדום?‬ ‫שוב התבו‪‬תי שצדקו דברי ר' חיים – האור החיים מתקשה מה הפשט 'ולא תאמר א‪‬י העשרתי את‬ ‫אברם'? הרי אצל מלך סדום זה היה לאחר יאוש והקב"ה עשה ‪‬ס‪ ,‬מי השוטה שיגיד שמלך סדום העשיר‬ ‫את אברהם? והביאור לזה כתוב ברש"י בחולין‪ ,‬הגמרא שם ]פט‪ [.‬אומרת בשכר שאמר אברהם מחוט ועד‬ ‫שרוך ‪‬על הוא זכה לציצית ולתפילין‪ ,‬וכתב רש"י שם בשכר שאמר כו' 'שלא רצה ליה‪‬ות מן הגזל'‪.‬‬ ‫ולכאורה דבריו ‪‬סתרים מהפסוק בפרשה של‪‬ו שאברהם אבי‪‬ו לא לקח כדי שמלך סדום לא יגיד שהוא‬ ‫העשיר אותו? האם רש"י לא למד חומש? ואכן‪ ,‬רש"י למד חומש‪ ,‬אבל הוא למד חומש עם פירוש רש"י!‬ ‫תפתחו את החומש ותראו שרש"י מחלק את הפסוק לש‪‬י חלקים אם מחוט ועד שרוך ‪‬על אעכב לעצמי מן‬ ‫השבי‪ .‬ואם אקח מכל אשר לך‪ ,‬ואם תאמר ליתן לי שכר מבית ג‪‬זיך לא אקח‪ .‬והמשך הפסוק ולא תאמר‬ ‫א‪‬י העשרתי את אברם הוא על החלק הש‪‬י שהוא לא הסכים לקחת שכר מבית ג‪‬זיו של מלך סדום‪ ,‬אבל‬ ‫על תחילת הפסוק שכתוב שהוא לא לקח כלום מהשבי על זה לא שייך הטעם הזה כמו שהקשה האור‬ ‫החיים‪ ,‬והטעם שהוא לא רצה לקחת זה מה שכתוב ברש"י‬ ‫בחולין‪ ,‬שלא רצה ליה‪‬ות מן הגזל‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫יש מדריגות על גבי מדריגות בלפ‪‬ים משורת הדין‪ ,‬ולפי המדריגה של אברהם אבי‪‬ו גם מציל מן הגיס ‪‬חשב‬ ‫לגזל‪ ,‬ועל כל פ‪‬ים ‪‬מצא‪‬ו למדים שגם אצל אברהם אבי‪‬ו ההשבה היתה בגדרי חושן משפט‪ ,‬זה לא היה‬ ‫מחמת חשבו‪‬ות של קידוש ה'‪ ,‬וצדקו דברי ר' חיים שהוכיח מאברהם אבי‪‬ו להשבת אבידה‪.‬‬ ‫למה מפרעה אברהם אבי‪‬ו לקח מת‪‬ות‬ ‫ולא תאמר א‪‬י העשרתי את אברם ‪ -‬יש קושיה מפורסמת‪ ,‬למה כשפרעה ‪‬תן לו מת‪‬ות הוא לא חשש לזה?‬ ‫והתירוץ הפשוט הוא שאצל פרעה המת‪‬ות הגיעו לו על פי דין‪ ,‬זה היה פיצוי על העגמת ‪‬פש ש‪‬גרמה לו‪.‬‬ ‫ויתכן ליישב בעוד אופן ‪ -‬רש"י כותב על הפסוק 'וילך למסעיו' שבחזרה פרע הקפותיו‪ ,‬ההלכה היא‬ ‫שהגזל‪‬ים ומלוי בריבית שעשו תשובה אין מקבלין מהן מפ‪‬י תק‪‬ת השבים‪ ,‬והמקבל מהם אין רוח חכמים‬ ‫‪‬וחה הימ‪‬ו‪ ,‬והש"ך פוסק להלכה שאם ל‪‬גזל יש בעלי חובות הוא חייב לקחת מהגזלן או מהמלוה‪ ,‬ואי‬ ‫אפשר ל‪‬הוג ה‪‬הגות שאי‪‬ם מעיקר הדין‪ .‬על חשבון הבעלי חובות‪ ,‬אפילו ה‪‬הגה שמי שלא מת‪‬הג בצורה‬ ‫הזו אין רוח חכמים ‪‬וחה הימ‪‬ו אי אפשר להת‪‬הג על חשבון הש‪‬י‪ ,‬ומצוה לפרסם את דברי הש"ך האלו‪ ,‬יש‬ ‫א‪‬שים שמת‪‬הגים בכל מי‪‬י ה‪‬הגות של 'שו‪‬א מת‪‬ות יחיה' על חשבון הבעלי חובות שלהם‪ ,‬כל ה‪‬הגה של‬ ‫חסידות שעל ידה הוא עלול לאחר בפריעת החוב אסרו לעשות אותה‪ ,‬ועל כל פ‪‬ים יתכן לומר שמכיון‬ ‫שאברהם אבי‪‬ו היה בעל חוב הוא לא היה יכול להת‪‬הג בה‪‬הגה של חסידות ולא לקחת מת‪‬ות בגלל‬ ‫שיקולים של 'ולא תאמר א‪‬י העשרתי את אברהם'‪) .‬הג"ר אליהו דיסקין שליט"א(‬ ‫השם "ישמעאל"‬ ‫אי' בפרקי דר' אליעזר פרק ל"ב ישמעאל מ‪‬ין? ש‪‬אמר‪ :‬״וקראת שמו ישמעאל״‪ .‬ולמה ‪‬קרא שמו‬ ‫ישמעאל? שעתיד הקדוש ברוך הוא לשמע ‪‬אקת העם ממה שעתידין ב‪‬י ישמעאל לעשות בארץ באחרית‬ ‫הימים‪ .‬לפיכך ‪‬קרא שמו ישמעאל‪ ,‬ש‪‬אמר‪ :‬״ישמע אל ויע‪‬ם״‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ועי' ביומא ל"ח‪ :‬מאי ״ושם רשעים ירקב״? אמר רבי אלעזר‪ :‬רקביבות תעלה בשמותן‪ ,‬דלא מסקי‪‬ן‬ ‫בשמייהו‪ .‬וברש"י שם‪ :‬דלא מסקי בשמייהו ‪ -‬לא יקרא אדם לב‪‬ו שם אדם רשע‪ .‬ובריטב"א שם מביא‪,‬‬ ‫דלא מסקי‪‬ן בשמהתייהו‪ .‬פירשו בתוספות )יש‪‬ים( דכי מה ש‪‬הגו לקרא שם צדיק ישמעאל כשמו של‬ ‫ישמעאל בן אברהם שהיה רשע דהיי‪‬ו משום דסבירא לן כמאן דאמר כי ישמעאל עשה תשובה‪ .‬אי ‪‬מי‬ ‫דשא‪‬י ישמעאל שהקב״ה קראו באותו השם‪ :‬ובתוס' יש‪‬ים שם‪ :‬מעשה בדואג וכו'‪ .‬וא"ת למ"ד ]ס‪‬הדרין‬ ‫קד‪ [.‬אין אברהם מציל את ישמעאל ואית ליה למימר שלא עשה ישמעאל תשובה ואיך קראו לשם צדיק י"ל‬ ‫דישמעאל הקב"ה קראו כך ומסקי‪‬ן בשמיה שפיר‪ .‬ה"ר אלח‪‬ן‪.‬‬ ‫הקב״ה מחשב שכר לפי ה‪‬דרש ממ‪‬ו במדרגתו הראשו‪‬ה ‪,‬ולא לפי‬ ‫מידת המאמץ בפועל‬ ‫ט"ו ו' והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה‪ .‬הקשה הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל‪ ,‬מה הגדלות שאברהם אבי‪‬ו‬ ‫האמין בה'? הוא הכיר את בוראו ודבר איתו‪ ,‬ועמד בכמה וכמה ‪‬סיו‪‬ות קשים מאוד‪ ,‬וא"כ‪ ,‬למה שלא‬ ‫יאמין להקב"ה?‬ ‫והסביר ע"י יסוד גדול‪ ,‬שאם עובדים על עצמם ומגיעים למדרגה גבוה שמשם יש פחות ‪‬סיו‪‬ות‪ ,‬עדיין‬ ‫מקבלים שכר כאילו הוא עדיין במדרגה ה‪‬מוכה יותר‪ ,‬כי למה שיפסיד בגלל שהוא עבד על עצמו ועלה‬ ‫במדרגות‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬אברהם לפ‪‬י שהכיר את בוראו היה מקבל שכר על שהאמין בה' כי זה דבר גדול בשבילו‪ ,‬גם עכשיו‬ ‫שזה לא חידוש שהאמין בה'‪ ,‬עדיין מקבל שכר על זה כאילו זה חידוש בשבילו‪.‬‬ ‫אמו‪‬ה היא ת‪‬אי היחיד לצאת מהגלות‬ ‫ט"ו ו' והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה‪ .‬ועי' ברא"ש כאן‪ :‬ויחשבה לו צדקה‪ .‬פירוש חשב הקב"ה לאברהם‬ ‫צדקה על האמו‪‬ה שהאמין בו‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ומכאן הוכחה שמה שאמר ה‪‬ביא ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה וכן צדקה תרומם גוי וכן בצדק אחזה‬ ‫פ‪‬יך וכאלה רבים אי‪‬ו ר"ל צדקה בגופו ובממו‪‬ו לבד‪ ,‬אלה צדקה האמו‪‬ה שלימה שיאמי‪‬ו ישראל בכל‬ ‫ההבטחות שהבטיח‪‬ו על ידי ה‪‬ביאים‪ ,‬וזה כשר בעי‪‬י השם ויביא ברחמיו עלי‪‬ו מהרה מה שהבטיח‪‬ו‪.‬‬ ‫ו‪‬ראה לי שזה הרא"ש לשיטתו בפרשת בא י' י'‪ :‬יש לשאול מאי ש‪‬א שמתו כל הרשעים בתוך ג' ימי אפלה‬ ‫ודתן ואבירם לא מתו שהיו רשעים גמורים‪ .‬י"ל אעפ"י שהיו רשעים לא ‪‬תייאשו מן הגאולה‪.‬‬ ‫עיקר מה שצריכים א‪‬ח‪‬ו‪ ,‬כדי להיות חלק בגאולה העתידה‪ ,‬זה ה"אמו‪‬ה"‪ .‬וכמו שאומרים בפיוט "יגדל"‬ ‫בכל בקר‪ :‬לפדות "מחכי קץ ישועתו"‪ .‬מחכי קץ ישועתו זה לא תואר אלא זה ת‪‬אי כדי לצאת מהגלות‪.‬‬ ‫גם רואים כאן‪ ,‬שאפילו אם א‪‬ח‪‬ו צדיקים‪ ,‬זה לא יבטיח ל‪‬ו מקום בגאולה‪ ,‬ומצד ש‪‬י אפילו רשעים‬ ‫גמורים יכולים להי‪‬צל כשיש להם אמו‪‬ה‪.‬‬ ‫‪‬ס לידת יצחק‬ ‫י"ז י"ז מביא האבן עזרא‪ :‬הלבן מאה ש‪‬ה יולד‪ .‬תמה בעבור היות זרע הזקן קר על כן לא יוליד והתימא‬ ‫הגדול איך תלד אשה ש‪‬פסק דמה‪ .‬והבן מהדם יב‪‬ה ויכו‪‬ן וכאשר תסתכל ותרא כי דבר שרה ‪‬פלא מדבר‬ ‫אברהם כי ה‪‬ה מצא‪‬ו אבות שכל אחד הוליד בן‪ ,‬והוא גדול יותר מתשעים ש‪‬ה וחיי הדורות בימי אברהם‬ ‫ארוכים מחיי דור ודור וכאשר ‪‬סתלק המלאך מיד מל ב‪‬ו וכל ילידי ביתו ומק‪‬ת כספו‪.‬‬ ‫וכן מביא בפרשת ויגש מ"ו כ"ז‪ :‬יש אומר‪ ,‬כי מספר שבעים בעבור שהוא סך חשבון‪ ,‬כי ששים ותשע היו‪,‬‬ ‫וזה המפרש טעה‪ ,‬בעבור שמצא‪‬ו כל ‪‬פש ב‪‬יו וב‪‬ותיו שלשים ושלש והם שלשים ושתים‪ ,‬ובדרש כי יוכבד‬ ‫‪‬ולדה בין החומות גם זה תמה‪ ,‬למה לא הזכיר הכתוב הפלא ש‪‬עשה עמה שהולידה משה והיא בת ק"ל‬ ‫ש‪‬ה‪ ,‬ולמה הזכיר דבר שרה שהיתה בת תשעים‪ ,‬ולא די ל‪‬ו זה הצער‪ ,‬עד שעשו פייט‪‬ים פיוטים ביום שמחת‬ ‫תורה‪ ,‬יוכבד אמי אחרי הת‪‬חמי והיא בת ר"‪ ‬ש‪‬ה‪ ,‬וכי אחיה חי כך וכך ש‪‬ים דרך אגדה או דברי יחיד‪,‬‬ ‫וה‪‬כון בעי‪‬י שיעקב בחשבון וממ‪‬ו יחל‪ ,‬כאילו אמר כל ‪‬פש ב‪‬יו וב‪‬ותיו עם ‪‬פשו שלשים ושלש‪ ,‬והראיה‬ ‫ע"ז שאמר בתחלה יעקב וב‪‬יו‪ ,‬ואם יטען טוען ויאמר‪ ,‬כי ה‪‬ה כתוב‪ ,‬ויהי כל ‪‬פש יוצאי ירך יעקב שבעים‬ ‫‪‬פש‪ ,‬דע כי הכתוב לא חשש להוציא אחד משבעים‪ ,‬כאשר אמר "אשר ילד לו בפדן ארם" )בראשית לה כו(‬ ‫ולא ‪‬ולד לו ב‪‬ימין שם‪ ,‬כי גם בזו הפרשה‪ ,‬ש‪‬ים עדים‪ ,‬האחד שאמר "ואלה שמות ב‪‬י ישראל הבאים‬ ‫מצרימה יעקב וב‪‬יו" )בראשית מו ח( וה‪‬ה הזכיר כי יעקב מב‪‬י ישראל‪ ,‬כי לא הלך הכתוב כי אם אחר‬ ‫הרוב‪ ,‬והעד הש‪‬י "כל ה‪‬פש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים" )בראשית מו כז(‪ ,‬ומ‪‬שה ואפרים לא באו‬ ‫אל מצרים‪ ,‬כי שם היו ושם ‪‬ולדו וכתוב אחריו "בשבעים ‪‬פש ירדו אבותיך מצרימה" )דברים י כב( ואלה‬ ‫ש‪‬יהם לא ירדו‪ ,‬ג"כ זה הכתוב לעד כי יעקב ‪‬כ‪‬ס בחשבון כי ‪‬פש יש לו והוא העיקר‪.‬‬ ‫והרמב"ן שם מ"ו ט"ו חולק עליו‪ ,‬וז"ל‪ :‬שלשים ושלש ובפרטן אי אתה מוצא אלא שלשים ושתים‪ ,‬אלא זו‬ ‫יוכבד ש‪‬ולדה בכ‪‬יסתן לעיר‪ ,‬ש‪‬אמר )במדבר כו ‪‬ט( "אשר ילדה אתה ללוי במצרים"‪ ,‬לדתה במצרים ואין‬ ‫הורתה במצרים‪ ,‬זו היא שיטת רבותי‪‬ו )סוטה יב(‪.‬‬ ‫ורבי אברהם השיב ואמר כי זה תמה‪ ,‬אם כן למה לא הזכיר הכתוב הפלא ש‪‬עשה עמה שהולידה משה והיא‬ ‫בת מאה ושלשים ש‪‬ה‪ ,‬ולמה הזכיר דבר שרה שהיתה בת תשעים‪ ,‬ולא די ל‪‬ו זה הצער עד שעשו הפיט‪‬ים‬ ‫פיוטים ביום שמחת תורה "יוכבד אמי אחרי הת‪‬חמי"‪ ,‬וה‪‬ה היא בת מאתים וחמשים ש‪‬ה‪ .‬וכי אחיה‬ ‫השילו‪‬י חיה כך וכך ש‪‬ים‪ ,‬דרך הגדה או דברי יחיד‪ ,‬אלו דבריו‪ .‬וה‪‬ה פן יהיה חכם בעי‪‬יו בסתירת דברי‬ ‫רבותי‪‬ו א‪‬י צריך לע‪‬ות אליו‪ ,‬ואומר כי על כל פ‪‬ים יהיה בדבר יוכבד פלא גדול מן ה‪‬סים ה‪‬סתרים שהם‬ ‫יסוד התורה‪ ,‬כי היא בת לוי עצמו‪ ,‬לא מתיחסת אליו‪ ,‬כמו שכתוב )במדבר כו ‪‬ט( "אשר ילדה אתה ללוי‬ ‫במצרים"‪ ,‬ועוד כתוב )שמות ו כ( "את יוכבד דודתו"‪ ,‬וה‪‬ה אם ‪‬אמר כי הוליד אותה בבחרותו כאשר הוליד‬ ‫כל ב‪‬יו‪ ,‬והיתה לדתה אחר רדתו למצרים מעט‪ ,‬ה‪‬ה היא בלדת משה זק‪‬ה מאד כמ‪‬ין שאמרו רבותי‪‬ו או‬ ‫קרוב לו‪ ,‬ואם ‪‬אמר ש‪‬ולדה לו אחר שבתו במצרים ימים רבים‪ ,‬וה‪‬ה ‪‬חשב שהוליד אותה אחר רדתו‬ ‫למצרים חמשים ושבע ש‪‬ה‪ ,‬והוא יהיה בן מאה ש‪‬ה‪ ,‬כי ברדתו היה בן מ"ג ש‪‬ים‪ ,‬וה‪‬ה יהיו בזה ש‪‬י‬ ‫פלאים‪ ,‬שיהיה הוא זקן כאברהם אשר הזכיר הכתוב )בראשית י"ז‪:‬י"ז( "הלבן מאה ש‪‬ה יולד"‪ ,‬וכתיב‬ ‫)בראשית י"ח‪:‬י"ב( "ואד‪‬י זקן"‪ ,‬ותהיה היא זק‪‬ה בלדת משה בת ע"ג‪ ,‬ואם ‪‬אחר עוד לדתה לסוף ימי לוי‪,‬‬ ‫ה‪‬ה יהיה פלא גדול משל אברהם‪.‬‬ ‫אבל אומר לך דבר שהוא אמת וברור בתורה‪ ,‬כי ה‪‬סים ה‪‬עשים על ידי ‪‬ביא שית‪‬בא כן מתחלה או מלאך‬ ‫‪‬גלה במלאכות השם‪ ,‬יזכירם הכתוב‪ ,‬וה‪‬עשים מאליהן לעזר צדיק או להכרית רשע‪ ,‬לא יזכירו בתורה או‬ ‫ב‪‬ביאים‪ ,‬וזהו זהב רותח יוצק בפי החכם הזה ממה שהשיב על רבותי‪‬ו בע‪‬ין פי‪‬חס )במדבר כה יב( וזולתו‬ ‫במקומות הרבה‪ ,‬ולמה יזכירם הכתוב‪ ,‬כל יסודות התורה ב‪‬סים ‪‬סתרים הם‪ ,‬ועם התורה אין בכל ע‪‬י‪‬ו‬ ‫רק ‪‬סים לא טבע ומ‪‬הג‪ ,‬שהרי יעודי התורה כלם אותות ומופתים‪ ,‬כי לא יכרת וימות בטבע הבא על אחת‬ ‫‪9‬‬ ‫מן העריות או האוכל חלב‪ ,‬ולא יהיו השמים כברזל בטבעם מפ‪‬י זרע‪‬ו בש‪‬ה השביעית‪ ,‬וכן כל יעודי התורה‬ ‫בטובות ההן וכל הצלחת הצדיקים בצדקתם וכל תפלות דוד מלכ‪‬ו וכל תפלותי‪‬ו – ‪‬סים ו‪‬פלאות‪ ,‬אלא‬ ‫שאין בהם ש‪‬וי מפרסם בטבעו של עולם כאשר הזכרתי זה כבר )רמב"ן על בראשית י"ז‪:‬א'( ועוד אפרש‪‬ו‬ ‫בעזרת השם )שמות ו ב ויקרא כו יא(‪.‬‬ ‫וה‪‬ה אתן לך עד ‪‬אמן על מה שאמרתי‪ ,‬ידע‪‬ו כי מעת בוא ישראל לארץ עד לידת אדו‪‬י‪‬ו דוד היה כשלש‬ ‫מאות ושבעים ש‪‬ה‪ ,‬והימים יתחלקו לארבעה דורות‪ ,‬שלמון ובעז ועובד וישי‪ ,‬ויגיע לכל אחד מהם צ"ג ש‪‬ה‪,‬‬ ‫וה‪‬ה כלם זק‪‬ים קרוב לאברהם והיו מולידים כל אחד בש‪‬ת מותו שלא כדרך כל הארץ‪ ,‬כי אין החיים‬ ‫בזמ‪‬ם מאה ש‪‬ה‪ .‬ואם הוליד אחד מהם בבחרותו כמ‪‬הג‪ ,‬יהיו האחרים זק‪‬ים מאד יותר מאברהם‪ ,‬ויהי‬ ‫בהם הפלא גדול יותר מאד‪ ,‬כי ימי האדם בדור אברהם ארכים ובש‪‬ות דוד חזרו למחציתם‪ .‬ואולי חיו‬ ‫יותר‪ ,‬כי אפשר שהיו לשלמון ימים רבים בבואם לארץ‪ .‬ולכן ‪‬ת‪‬ו א‪‬שי הקבלה והם חכמי אמת לעובד ימים‬ ‫רבים‪ ,‬והוא ‪‬ס ‪‬סתר ‪‬עשה לאבי המלוכה בן הצדקת הבאה לחסות תחת כ‪‬פי השכי‪‬ה‪ .‬וכן יזכירו באמו‬ ‫ארך ימים רבים‪ .‬וכבר פרשתי כי הפלא באברהם אי‪‬ו כאשר יחשב החכם ה‪‬זכר וזולתו מבעלי המקרא‪ ,‬כי‬ ‫אברהם הוליד את יצחק טרם מותו שבעים וחמש ש‪‬ה‪ ,‬וה‪‬ה לא עברו עליו ש‪‬י חלקים בימיו‪ ,‬והא‪‬שים בכל‬ ‫דור אין הזק‪‬ה בהם עד עבר עליהם שלשת חלקי ימותם‪ ,‬כאשר יחשבו הרופאים הילדות והבחרות‬ ‫והאישות והזק‪‬ה‪ ,‬ובדורות האלה אשר הימים בהם כשבעים ש‪‬ה לא יחשבו לו הרופאים זקן עד אחר‬ ‫ששים‪.‬‬ ‫ועוד כי אברהם הוליד ב‪‬ים רבים אחרי ארבעים ש‪‬ה מלדת יצחק‪ ,‬ויהיה הפלא כפלי כפלים‪ .‬ואם ‪‬אמר‬ ‫שהחזירו האל לימי בחורותיו‪ ,‬יקשה עליו כי לא הזכיר הכתוב הפלא הגדול הזה והוא ‪‬ס גלוי ומפרסם‬ ‫בהפך מן הטבע‪ .‬ומן הידוע כי הא‪‬שים בדור הזה מהם שיולידו בזק‪‬תם עד מלאת שבעים ש‪‬ה או שמו‪‬ים‬ ‫ש‪‬ה ויותר כפי התקומם בהם הלחות לפי טבעם‪ ,‬וגם ה‪‬שים אין להן זמן‪ ,‬וכל עוד היות להן האורח תלד‪‬ה‪.‬‬ ‫רק התמה באברהם ושרה כאשר פרשתי שם‪ ,‬מפ‪‬י שלא הולידו ב‪‬עוריהם ועתה הולידו זה מזה‪ ,‬ועוד בשרה‬ ‫היה פלא כי חדל ממ‪‬ה ארח כ‪‬שים ואחרי כן לא תלד‪‬ה‪ .‬וה‪‬ה אם יהיו ימי יוכבד כימי אביה‪ ,‬ותתקים בה‬ ‫הלחות עד קרוב לזק‪‬תה כמשפט ה‪‬שים‪ ,‬אי‪‬ו פלא אם תוליד בזמן אשר ‪‬ת‪‬ו לה רבותי‪‬ו‪ ,‬מפ‪‬י שרצה‬ ‫האלהים לגאל את ישראל על ידי האחים האלה ולא הגיע הקץ‪ ,‬אחר לדתם ימים רבים עד כי זק‪‬ה אמם‪,‬‬ ‫ולא יפלא מה' דבר‪.‬‬ ‫למה לא מל אברהם אבי‪‬ו את עצמו קודם ש‪‬צטווה‪ ,‬כמו שקיים את‬ ‫כל התורה?‬ ‫המהרש"א ביבמות ק‪ :‬אומר קודם ש‪‬ימול לא קיים עדיין כל התורה‪ ,‬דהא לא קיים מילה‪ .‬פי' רק אחרי‬ ‫המילה קיים כל התורה כולה‪ .‬ובב"ב ט"ז‪ .‬מתרץ בזה איך הוא התחתן עם שרה בלי לראות אותה הרי אמרו‬ ‫חז"ל אסור לקדש אשה עד שירא‪‬ה‪ ,‬מכיון שהתחתן איתה לפ‪‬י המילה‪.‬‬ ‫הריב"א י"ז כ"ד מביא כמה טעמים‪ :‬ואברהם בן תשעים ש‪‬ה ותשע ש‪‬ים בהמולו בשר ערלתו‪ .‬פרש"י‬ ‫באברהם לא ‪‬אמר 'את' לפי שלא היה חסר אלא חתוך בשר שכבר ‪‬תמעך על ידי תשמיש‪ .‬אבל ישמעאל‬ ‫שהיה ילד הוזקק לחתוך את הבשר ולפרוע המילה‪ .‬וקשה דאמרי‪‬ן ביבמות פרק הערל דלא ‪‬ת‪‬ה פריעה‬ ‫לאברהם‪ .‬ותירץ ר"ת מאורלי‪‬ש דמשמע דקיים אותה דהא אמרי' במס' יומא שאברהם קיים את כל‬ ‫התורה אפי' עירובי תבשילין‪.‬‬ ‫וא"ת א"כ למה המתין כל כך למול את עצמו‪ .‬ותי' הר"ף שלכך המתין עד ש‪‬צטוה לפי שגדול המצווה‬ ‫ועושה יותר מעושה ואי‪‬ו מצוה‪.‬‬ ‫והקשה על זה הפירוש ר"ש מכרך ל‪‬דון‪ ,‬א"כ מדוע לא קיים מצות פריעה בעצמו דיודע היה שלא היתה‬ ‫עתידה להצטוות עד יהושע‪ ,‬לכך ‪‬ראה לו לפרש שלכך לא קיים מצות מילה עד ש‪‬צטווה שלא רצה לחבל‬ ‫בעצמו‪ .‬ובהך גירסא ‪‬יחא קושיא דפריעה‪.‬‬ ‫עוד י"ל דהא דאמרי‪‬ן דאברהם קיים הכל אפילו עירובי תבשילין ר"ל אחר ש‪‬מול אבל קודם לכן לא היה‬ ‫דעת לקיים המצות כדאמרי‪‬ן ב‪‬דרים ז' דברים היה אברהם חסר קודם ש‪‬מול ראיית ב' עי‪‬ים שמיעת ב'‬ ‫אז‪‬ים והב‪‬ת הלב‪ .‬ואמ‪‬ם יש לתרץ הך קושיא מפריעה ע"פ פרש"י שלכך לא קיים מצות פריעה בעצמו לפי‬ ‫שלא היה צריך לה כדפירש רש"י גבי בהמולו בשר ערלתו‪.‬‬ ‫והמזרחי מביא‪ :‬קיים אברהם כל התורה אפילו עירובי תבשילין כדאיתא ביומא אבל מצות מילה לא‬ ‫קיימה עד ש‪‬צטווה בה משום דיודע היה שעתיד להצטוות עליה ואז יהיה מצווה ועושה שהוא גדול ממי‬ ‫שאי‪‬ו מצווה ועושה כדאיתא בקדושין ועוד שאז יהיה קדוש השם בקיום המצוה הזאת יותר ממה שהיה‬ ‫מקיים אותה מעצמו מפ‪‬י שעם הצווי ‪‬ודע לכל העולם שכדי לקיים צוויו יתברך מל את עצמו ולא חשש‬ ‫‪10‬‬ ‫מכל ליצ‪‬י הדור שהיו מלעיגין עליו לומר ראו זקו זה שהוא בן ק' ש‪‬ה רוצה לחתוך את ערלתו מפ‪‬י ציוי‬ ‫השם ואי‪‬ו חושש לא לצערו ולא לבושתו‪.‬‬ ‫ואלו היה מל את עצמו שלא בצוויו יתברך היו אומרים עליו שעל פי הרפואה עשה מה שעשה כי אולי חולי‬ ‫היה לו באותו מקום ורפואתו אי‪‬ה אלא בחתיכת בשר ערלתו‪.‬‬ ‫אולם המהרש"א בהמשך דבריו ביבמות מביא‪ :‬אבל הרא"ם כתב בסוף פ' לך לך וז"ל כי אברהם קיים כל‬ ‫התורה אפילו עירוב תבשילין כדאמרי‪‬ן ביומא אבל מצות מילה לא קיים דיודע היה דעתיד להצטוות עליה‬ ‫ואז יהיה מצווה ועושה דגדול כו' עכ"ל והוא דחוק גם קשה דא"כ למה ‪‬שא מצרית קודם ש‪‬ימול אבל לפי‬ ‫שיטתי‪‬ו ‪‬יחא דכל גר לא ‪‬צטווה במצות עד אחר מילה כדאמרי‪‬ן בפרק החולץ ולכך הותר אברהם בהגר‬ ‫וכיון ש‪‬שאה בהיתר שוב לא גירשה גם אחר ש‪‬ימול משום דעתידה תורה לאסור‪.‬‬ ‫המהרי"ל דיסקין מביא עוד טעם‪ ,‬שהתורה אמרה המול ימול‪ ,‬רק מי ש‪‬ימול הוא שימול‪ .‬ואילו לפ‪‬י הציווי‬ ‫לא היה בכלל פרשת מילה ולא היה אפשר למול‪.‬‬ ‫הבריסקר רב זצ"ל מביא עוד טעם‪ ,‬ד'ברית' שייך רק בין ב' צדדים‪ ,‬וכיון שמילה ‪‬קרא 'ברית'‪ ,‬א"כ בלי‬ ‫ציווי לא שייך למול‪ ,‬כי אין הסכמה לברית הזה מהצד הש‪‬י בע‪‬יין‪.‬‬ ‫)משחת שמן מהג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל(‬ ‫האם אברהם היה הראשון לימול או האחרון?‬ ‫ברש"י י"ז כ"ו‪ :‬מול אברהם וישמעאל ב‪‬ו‪ .‬ע"כ‪ .‬משמע אברהם לפ‪‬י ישמעאל‪.‬‬ ‫רד"ק שם‪ :‬ואחר שמל אותם כלם מל את עצמו‪ ,‬ופרושו ‪‬מול על ידי עצמו‪ .‬וכן בפסוק כ"ג‪ :‬וקדם מל אותם‬ ‫כלם ואחר כן מל את עצמו‪ ,‬שאם היה מל את עצמו תחלה היה כחו תשש ולא היה יכול למולם באותו היום‪.‬‬ ‫אבן עזרא שם‪ :‬וה‪‬ה היו שמו‪‬ה עשר ושלש מאות ילידי ביתו חוץ ממק‪‬ת כספו ואח"כ ‪‬מול אברהם גם‬ ‫ביום בעצמו וישמעאל ב‪‬ו וילידי ביתו ומק‪‬ת כספו כולם ‪‬מולו אתו ברצו‪‬ם‪ .‬ע"כ‪ .‬משמע שאברהם ‪‬ימול‬ ‫לפ‪‬י ישמעאל‪.‬‬ ‫דעת זק‪‬ים מבעלי התוס' בעצם היום הזה‪ .‬ר"ג אומר שלח אברהם וקרא לשם בן ‪‬ח ומל אותו ואת‬ ‫ישמעאל ב‪‬ו ומהו בעצם בגבורתו של יום‪ .‬ולא עוד אלא בעשור של חדש השביעי הוא יום הכפורים ‪‬אמר‬ ‫כאן בעצם ו‪‬אמר להלן תע‪‬ו את ‪‬פשותיכם בעצם היום הזה מה להלן יוה"כ אף כאן יוה"כ ובכל ש‪‬ה וש‪‬ה‬ ‫הקב"ה רואה דם בריתו של אברהם אבי‪‬ו ומכפר ל‪‬ו על כל עו‪‬ותי‪‬ו‪ .‬ואתמר בב"ר ש‪‬טל אברהם סכין‬ ‫ואחז בערלתו וכשבא לחתוך היה מתיירא מפ‪‬י שהיה זקן וסייעו הקב"ה כביכול שלח ידו ואחז עמו ש‪‬אמר‬ ‫וכרות עמו הברית מלמד שעזרו‪ .‬ע"כ‪ .‬משמע שהקב"ה עזר לו ודלא כהרד"ק‪ ,‬ומשמע גם שמל את עצמו רק‬ ‫אחרי שמל את ישמעאל‪.‬‬ ‫רא"ש י"ז י"ג המול ימול יליד ביתך הרבה ולדות מל אברהם קודם שימול את עצמו והיו כולם מתים עד‬ ‫ש‪‬תן לו עצה ממרא והרגיש מתוך מצות הקב"ה ומלשו‪‬ו שאמר המול ימול יליד ביתך פירושו‪ ,‬המול ימול‬ ‫כשהיה ‪‬ימול יכול למול את אחרים אבל קודם שהיה ‪‬ימול אי‪‬ו רשאי למולם‪.‬‬ ‫ומתוך כך ‪‬יחא הקושיא שמקשין וכי איש כמו אברהם אבי‪‬ו היה שואל עצה אם יעשה מצות הבורא אם‬ ‫לאו ולמאי שפירש‪‬ו ‪‬יחא‪.‬‬ ‫הרמב"ן שם‪ :‬ואין טעם "‪‬מול אברהם"‪ ,‬ש‪‬מול הוא בתחלה‪ ,‬אבל ישמעאל ב‪‬ו ‪‬מול מתחלה‪ ,‬וכל ב‪‬י ביתו‪,‬‬ ‫כי כן כתוב )בראשית י"ז‪:‬כ"ג( "ויקח אברהם את ישמעאל ב‪‬ו ואת כל ילידי ביתו" ואחרי כן "ואברהם בן‬ ‫תשעים ותשע ש‪‬ה בהמלו"‪ ,‬והטעם כי אברהם ‪‬זדרז במצות המילה שלהם תחלה ומל אותם הוא בעצמו‪,‬‬ ‫או שזמן להם מוהלים הרבה והוא עומד עליהם‪ ,‬ואחר כך מל את עצמו‪ ,‬שאלו הקדים מילתו היה חולה או‬ ‫מסכן בה מפ‪‬י זק‪‬תו ולא היה יכול להשתדל במילתם‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫רש"י‪ ,‬אבן עזרא והרא"ש‪ ,‬מהם משמע שאברהם ‪‬ימול לפ‪‬י שאר א‪‬שי ב‪‬י ביתו‪ ,‬או לפחות לפ‪‬י ישמעאל‪.‬‬ ‫רד"ק‪ ,‬דעת זק‪‬ים מבעלי התוס' והרמב"ן‪ ,‬מהם משמע שאברהם ‪‬ימול לאחרו‪‬ה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫טעם שאומרים 'הודו לה' כי טוב' בברית‬ ‫הרא"ש י"ז י"ג מביא‪ :‬אומרים הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו‪ ,‬שמעתי טעם ‪‬כון מה ל‪‬ו אצל הודאה בזה‬ ‫הפסוק‪ ,‬ויש לומר לפי מה שאמרו חז"ל‪ ,‬ד' צריכים להודות‪ ,‬היוצא מן האסורין אחד מהם‪ ,‬וזה הולד עד‬ ‫עתה היה חבוש בבטן אמו ואין לך יוצא מן האסורין יותר מזה לפיכך מודים ומשבחים בעבורו‪.‬‬ ‫החזקו‪‬י בפרשת שמות ב' ב' על הפסוק ותרא אתו כי טוב הוא‪ ,‬מביא טעם אחר‪ :‬ד״א כי טוב הוא ‪‬ולד‬ ‫מהול‪ .‬ולפי שכתוב בו כי טוב על שם ש‪‬ולד מהול‪ ,‬הגו העם לומר הודו לה׳ כי טוב על המילה‪.‬‬ ‫וכן מביא הפע‪‬ח רזא אות"ו כ"י טו"ב הו"א‪ ,‬בגימטריא ש‪‬ול"ד מהו"ל‪ ,‬לוי‪ .‬ולכך אומרים הודו לה' כי טוב‬ ‫בשעת מילה‪.‬‬ ‫ארבע א‪‬שים היו דומים זה לזה‬ ‫אברהם אבי‪‬ו היה דומה ליצחק כמו שמביא רש"י בתחילת פרשת תולדות‪ ,‬וכן היה דומה ללוט לכן רדף‬ ‫אחרי המלכים להציל את לוט‪ ,‬וכן כתוב במדרש שהיה דומה לאליעזר‪.‬‬ ‫הפטרה‬ ‫יתן כעפר חרבו כקש ‪‬ידף קשתו‪ .‬שואל החתם סופר‪ ,‬יל"ד הול"ל בהיפוך‪ ,‬יתן עפרו כחרב וקש ‪‬דף שלו‬ ‫כקשת‪ .‬על כן ‪‬ראה לע‪‬יות דעתי על דרך הפשוט שאברהם אבי‪‬ו עליו השלום ‪‬הג מ‪‬הגו של עולם‪ ,‬ירה‬ ‫חיצים בקשתות והריק חרבו ‪‬גד האויב שלא לש‪‬ות ממ‪‬הגו של עולם‪ .‬אך בעי‪‬יו היו חרבו כעפר וקשתו‬ ‫כקש ‪‬ידף‪ ,‬שלא בטח בחרב וח‪‬ית ולא בקשת וחצים‪ ,‬כי היו בעי‪‬יו כלא היה‪ ,‬על דרך )משלי כ"א( סוס מוכן‬ ‫ליום מלחמה ולה' התשועה‪) .‬תצד"ק(‬ ‫השגחה עליו‪‬ה‬ ‫היום י' חשון הוא היאהרצייט של אבי זקי‪‬י ר' ירמיה דושי‪‬סקי זצ"ל והוא ‪‬טמן בהר המ‪‬וחות‪ .‬הקבר‬ ‫שע"י היה ריק להרבה ש‪‬ים וה‪‬כדים היו בטוחים שאבא שלהם ק‪‬ה את החלקה הזו לעצמו לקבורה‪ .‬הם‬ ‫היו כ"כ בטוחים בזה‪ ,‬שאפילו לא שאלו אותו‪ .‬כשיצאו לקברו בי' חשון תשמ"ט אחרי שלושים ושבע ש‪‬ים‬ ‫היה אביהם ר' יוסף זצ"ל מאוד חלש‪ ,‬והם היו בטוחים שבבוא העת‪ ,‬אפשר לקבור אותו שם‪ .‬בי"ג חשון‬ ‫תשמ"ט הבן ר' יוסף זצ"ל ‪‬פטר והב‪‬ים התקשרו לחברא קדישא לבקש לקבור אותו בחלקה הזו שע"י‬ ‫אביו‪ ,‬והתשובה היתה‪ ,‬שאף אחד לא ק‪‬ה את החלקה הזו‪ ,‬ובדיוק אתמול קברו שם אדם אחר‪ .‬מי' חשון‬ ‫תשי"ב עד י"ב חשון תשמ"ט ‪ 37‬ש‪‬ים ויומיים היה הקבר ריק מבלי שאף אחד ק‪‬ה אותה‪ ,‬ובדיוק יום לפ‪‬י‬ ‫שהבן ‪‬פטר קברו שם באקראי אדם אחר‪ .‬זה ‪‬קרא השגחה עליו‪‬ה!‬ ‫לעילוי ‪‬שמת אבי מורי ר' יוסף מאיר בן ר' יצחק זצ"ל ‪‬לב"ע כ"ז כסלו תשמ"ט‬ ‫לעילוי ‪‬שמת אבי זקי‪‬י ר' ירמיה בן ר' יוסף זצ"ל ‪‬לב"ע י' חשון תשי"ב‬ ‫לעילוי ‪‬שמת דודי זקי‪‬י ר' יוסף בן ר' ירמיה זצ"ל ‪‬לב"ע י"ג חשון תשמ"ט‬ ‫לעילוי ‪‬שמת ר' דוד יוסף בן ח‪‬יה אלפסי ז"ל ‪‬לב"ע כ"ב תשרי שמי‪‬י עצרת תשפ"ז‬ ‫‪‬ית‪‬ת האפשרות לכל המעו‪‬יי‪‬ים לקחת חלק בהוצאות ול‪‬דב לזכות ולעילוי ‪‬שמה‪.‬‬ ‫‪12‬‬