נהורא נפישא · Nehora Nefisha — לך לך (2026-10-19)

נפיש"א נהורא
לך
פרשת לך לך תשפ"ז
א
נפיש"א נהורא
לך
לעילוי נשמת רבינו הקדוש
רבי קלונימוס אליעזר בן רבי שלמה
צבי זצוקללה"ה
גאב"ד דקהילתינו הק'
יומא דהילולא יום י"א חשון
ב
ויאמר ה' אל אברם 'לך לך מארצך
נפיש"א נהורא
לך
מאמר בענין כוונת התפילה
יקרה אתו שם ,הלא אין זה נסיון של מה ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך
בכך ,אלא באמת קשה מאד .אבל לגבי וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר
אברהם אבינו ,יש להבין מהו הדבר אראך.
הגדול כל כך בנסיון הזה?]
הקשו המפורשים :מהו גודל הנסיון
עד כדי כך שיש ספק במדרשא :איזה הזה לאברהם אבינו -שיעזוב את ארצו
נסיון היה גדול יותר ,הנסיון הזה של 'לך ומולדתו? הרי כל חייו מסר רק עבור
לך מארצך' או הנסיון של העקידה? הבורא ב"ה.
דבתרווייהו נאמר 'לך לך' [לֶך לך
ֵמ ַארצך וכו'; ולֶך לך ֶאל ֶארֶץ ַה ֹּמרִיה [באמת ,אצל סתם בני אדם מובן מהו
וכו' (בראשית כב ,ב)] .ולבסוף מסיק הנסיון בזה -כשאומרים לאדם שהוא
במדרש שהעקידה היה גדולה יותר. צריך לשנות מקום דירתו ,אל מקום זר
אבל משמע שהיה הוא אמינא לומר אשר אין לו שם שום קרוב משפחה
כאילו הנסיון של 'לֶך לך ֵמ ַארצך וכדו' ,והוא אינו יודע כלל לאן הוא
צריך ללכת ,ואי אפשר לו לידע מה
א .במדרש רבה (פרשה לט ט) :אמר רבי לוי שתי פעמים כתיב לך לך ,ואין אנו יודעים אי זו חביבה אם השניה אם הראשונה ,ממה דכתיב (בראשית
כב ,ב) :אל ארץ המוריה ,הוי השניה חביבה מן הראשונה.
ג
נפיש"א נהורא
לך
האהבה הזה היה צריך לשבור את טבעו ּוממוֹּלַדתך' הוא גדול יותר מהעקידה!
ִ
ולהילחם נגד האהבה שנטע בו אז והאיך יעלה כך על הדעת?
השי"ת.
בפרשת העקידה ישנו דיבור עמוק
וכן נמי יש לומר כאן בנסיון הזה :בשעה מה'חידושי הרי"ם'ב :לבאר בפסוקַ ' :קח
שאמר השי"ת לאברהם אבינו 'לך לך נא ֶאת־בִנך ֶאת־י ִחידך ֲא ֶשר־א ַהבת ֶאת־
'מארצך'' ,וממולדתך'' ,ומבית אביך' - יִצחק' וכו' ופירש"י (ד"ה את יחידך) 'ולמה
בזה הכניס ה' ועורר בתוך לבו ,אהבה לא גילה לו מתחלה ,אלא ליתן לו שכר
גדולה מאד לארצו אשר גר בה, על כל דבור ודבור' ,וצ"ב.
ומולדתו שנתגדל שם ,ואהבה רבה
למשפחתו ובית אביו .ומתוך אהבה עזה ומחדש ה'חידושי הרי"ם' חידוש גדול
כזה ,היה צריך לשבור את עצמו וללכת בעומק נסיון העקידה :כאשר צוה
מיד על פי צווי ה'. השי"ת לאברהם אע"ה להביא את יצחק
על גבי המזבח ,ופרט לו בפרטות 'את
וזה אינו דבר פשוט כלל -שאחרי בנך'' ,את יחידך'' ,אשר אהבת'' ,את
שהשי"ת בעצמו מעורר אצל האדם יצחק' -באותו זמן הוא עורר אצלו
אהבה לאיזה דבר מסוים ,שיבוא וישבור אהבה רבה ועצומה ,ורגשי חמלה ,על
בנו יצחק ,ומתוך כך צוה לו להעלות
אותו לעולה לשחוט אותו -ועם כל
ב .מובא בליקוטי הרי"ם פר' וירא (מכת"י הג"ר שמחה יאיר אב"ד פיעטרקוב) :את בנך וגו' אשר אהבת וגו' :ומה היה הנסיון כה גדול ,הלא ראינו
הרבה אנשים שמסרו את נפשם על קידוש השם ,אלא בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם" ,את בנך" ,נעשה יצחק לבן דבוק לאברהם,
שכמוהו עוד לא היה ולא יהיה .ורחמיו של אברהם ליצחק היו כה גדולים ,שלא היו להם שיעור.
ושוב ,בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא" ,אשר אהבת" ,נכנס לאברהם כח אהבה עצומה ליצחק ,ממש לא לפי דרך הטבע .כמו דאיתא ,בשעה
שאמר הקדוש ברוך הוא" ,יהי רקיע" ,התחילו הרקיעים להתפשט ,עד שגער בהם הקדוש ברוך הוא ואמר" ,די" .ועם אהבתו וחמלתו זו ,הלך
אברהם לשחוט אותו ,וזה היה הנסיון.
ד
נפיש"א נהורא
לך
במדרש (הביאו בפירש"י) על הפסוק את האהבה הזו לגמרי ,כדי לעשות את
'ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה רצון קונו.
שמך והיה ברכה' -ואעשך לגוי גדול -
זה שאומרים 'אלקי אברהם ...אלקי ונמצא ,נסיון דהכא ונסיון העקידה
יצחק ...ואלקי יעקב'' ...והיה ברכה' - תרווייהו ענין אחד הן .ולכן נסתפק
בך חותמין' ,מגן אברהם' .הרי דכל ענין במדרש איזה גדול יותר .ולזה נאמר 'לך
התפלה רמוז בפרשה זו. לך' בשניהם.
ובאמת כל הנושא של 'תפילה' בכלל, ***
צריך חיזוק גדול .והרי נפסק להלכה,
שאם לא כיון בברכה הראשונה - ומובא בשם הרבי מלובלין זצ"ל,
בברכת 'מגן אברהם' ,לא יצא ידי חובתו שאמר :לפני שהגיע פרשת לך לך,
בתפלהד. הרגיש ממש חושך ואפילה בעולם.
וכאשר הגיעה פרשת לך לך ,הרגיש
כי אם אינו מכון את פירש המילות, פתאום אור גדול מאוד מקדושתו של
ואינו נותן לב לחשוב עליהן -הברכה אברהם אבינוג.
הזו אינה מועילה לאדם.
***
שהרי ידוע מה שאמרו צדיקים על הא
דבלשון אידיש קוראים לתפילה
ג .ראה ליקוטי יהודה (ד"ה ויאמר ה') :ואמר (החי' הרי"ם) בשם הרבי מלובלין זצ"ל שבהגיעו לפ׳ לך לך ,הי׳ אצלו הבדל כמו בין האור לחושך ,יען
שאברהם אבינו ע"ה מאיר את העולם.
עוד מביא בליקוטי הרי"ם (מכתבי החסידים) :על השבת הזה אמרו עד מתי תתנהג העולם באפילה ,תבוא אורה ,וכל אחד ואחד שיש לו געגועים
להוציא את עצמו מאפילה בודאי סבוא עליו אורה מאברהם אבינו ע"ה.
ד .כמבואר בשו"ע (או"ח סי' ק"א) :המתפלל צריך שיכוין ...ואם לא כיון באבות ...יחזור ויתפלל.
ה
נפיש"א נהורא
לך
הראשונה היא כל הכח של התפילה, 'דאווענען' - .שהיא מלשון' :דאבונון',
שעל ידה מתקשר עם האבות הק'. כלומר 'של אבותינו' .כי 'תפילות אבות
משום הכי ,איכא חובה גמורה שיכוין תיקנום' (ברכות כו .):תפילת שחרית תיקן
בברכת אבות. אברהם אבינו ַ ' -ויַשכֵם ַאברהם ב ַֹּב ֶקר
מד שם' (בראשית יט ,כז) ֶאל ַהמקוֹּם ֲא ֶשר ע ַ
*** ואין עמידה אלא תפלה .ותפילת מנחה
ׂשּוח
תיקן יצחק אבינו ַ ' -וי ֵֵצא יִצחק ל ַ
ולמעשה אם כבר סיים ואמר 'מגן בַשדֶה' (בראשית כד ,סג) ,וערבית ,יעקב
אברהם' ונזכר שלא התכוין בברכה אבינו ַ' -ויִפגַע בַמקוֹּם' (בראשית כח ,יא).
ראשונה ,ישנן שתי עצות לזה :עצה
אחת :שלפחות במחשבתו יחזור מיד אם כן כל כח התפילות כולן ,הכל היא
על כל הברכה הראשונה מתחילתה .כי מהאבות הקדושים .ולולא כחם וזכותם
'מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה' של האבות הקדושים לא היה בידינו
(קידושין מ ).ה .או עצה שניה :שישמע שום פתחון פה לשפוח שיח ,ולהתפלל
ויכוין היטב בחזרת השליח ציבורו. שום תפילה לפני המקום כלל.
כי למעשה אינו חוזר שוב להתפלל וביותר נמצא הכח של האבות בברכה
שמונה עשרה ז ,אף דלפי עיקר שורת הראשונה הנקראת 'ברכת אבות' .לכן,
הדין היה צריך לחזור להתפלל כנ"ל. אם לא כיון בברכה הראשונה ,אזי לא
קיים את התפילה כלל ,כי הברכה
ה .עצה זאת הובאה גם כן בס' ארחות רבינו עמ' נט בשם החזון איש ובהליכות שלמה פרק ח אות ט.
ו .וז"ל הביאור הלכה (סימן קא ,ד"ה והאידנא) :ויותר נ"ל עצה אחרת באופן זה שלא יאמר עוד עתה כלל וימתין על הש"ץ שיאמר ברכת אבות
ויכוין לצאת וכשיגיע הש"ץ לברכת אתה גבור יתחיל בעצמו דהלא בתפלה קי"ל דאינו מוציא אלא דוקא מי שאינו בקי משא"כ באבות כיון שאינו
יכול לברך אותה בעצמו; וראה שו"ת ארץ צבי (קאזיקלוב -או"ח סי כב); ובמקור חיים בשם הג' יש נוחלין (דף כג.).
ז .כמבואר ברמ"א שם ,וז"ל :הגה :והאידנא אין חוזרין בשביל חסרון כוונה שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין ,א"כ למה יחזור .וכ"כ בשבלי הלקט
יז ,בשם הראשונים .ועיי"ע בכה"ח קא ,ד.
ו
נפיש"א נהורא
לך
אל תירא ,כי 'עבור בניך אני נעשה ***
מגינים הרבה'ט.
עוד ביאר ה'חידושי הרי"ם' בנוסח
וזה רמוז בברכה זו של 'מגן אברהם' חתימת הברכה 'מגן אברהם' .ואמר ,כי
כלומר :שהשי"ת מגין ושומר על כל השי"ת הטביע ושתל ניצוץ קדוש בתוך
איש ישראל ,שיהא שמור מפני חבלים כל איש ישראל -באמצעות כוחו של
ומזיקים ומשחיתים בגשמיות ח"ו ,וכן אברהם אבינו .והוא שומר ומגן על
ברוחניות ,שהניצוץ הקדוש שבו -שבא הניצוץ הזה ,כדי שינצל ממחבלים
בכוחו של אברהם אע"ה ,לא יאבד וממזיקים רבים הסובבים אותו,
לעולם בגלות. ומלהאבד בתוך החושך הגדול של
העולם הזהח.
***
ועוד אמרו במדרש :כשאמר הקב"ה
ומובא מהרה"ק רבי שלום מ'בעלזא לאברהם אבינו 'אנכי מגן לך' ,אמר
זי"ע ,שאמר :יש אנשים החושבים ,שכדי אברהם :רבונו של עולם ,זה בשבילי,
שאדם יזכה להגיע למדרגה של רוח אבל מה יהיה עם בני? אמר לו הקב"ה:
הקודש ,או גילוי אליהו הנביא ,צריך
לעשות סיגופים וכיוצא בזה .אולם אין
ח .כ"כ בחידושי הרי"ם עה"ת :אולם השי"ת הבטיח לאברהם אבינו ע"ה כי ישאיר מאתו נקודה בפנימיות ישראל בניו ,ואת הנקודה הזאת לא
יקלקל אדם לעולם ,ועל הנקודה הזאת השי"ת מגן תמיד ,וזהו מגן אברהם ...והיתה זאת הבטחה' ,בך חותמין' ,שמדתו תמיד תשאר בלב ישראל
כנ"ל.
וכזה מביא בשפת אמת (לך תרל"ה) :ופי' מו"ז ז"ל מ"ש מגן אברהם שהקב"ה הבטיח לו שיהי' ממנו נקודה בכל איש ישראל אשר הוא ית' מגין
עלי' שלא יוכל לקלקל אותה כו' .ונקודה זו מסייע לכל איש ישראל כפי מדריגתו וז"ש מנח לא העמדתי מגינים כו'
וראה עוד שם (תרנ"א) :כמ"ש מו"ז ז"ל שע"ז מברכין מגן אברהם שהשי"ת מגין על זו הנקודה שנטע אאע"ה בלב איש ישראל .ואותו התשוקה
נמצא לעולם בכל איש ישראל וע"ז נאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה.
ועיי"ע שם בפ' תולדות (תרל"ב ד"ה גם עשרה); ולחנוכה (תרל"ג ליל ג'; ותרמ"ו;) ובפ' ויחי (תרל"ג ד"ה ויברך את יוסף).
ט .במדרש שיר השירים רבה (פרשה ד ו) :רבי ברכיה בשם רבי יצחק אמר ,אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא ,רבונו של עולם לי נעשית מגן
ולבני אין אתה נעשה מגן ,אמר לו הקדוש ברוך הוא ,לך הייתי מגן אחד ,שנאמר (בראשית טו ,א) :אנכי מגן לך ,אבל לבניך אני נעשה מגנים הרבה,
הדא הוא דכתיב :אלף המגן תלוי עליו.
ז
נפיש"א נהורא
לך
נסיונות גדולות בענין זה -לכוין הדבר כן! אלא בכונה אמיתית בתפילה,
בתפילת שמונה עשרה כראוי. אדם יכול להגיע לגילוי אליהו ,ולרוח
הקודש והרבה יותר מזה!
[כמובן ,המניעה שלו לא היתה משום
שהיו לו מחשבות בעניני עסקים ,כמו ***
לאדם רגיל .אלא היתה לו מחשבות של
חידושי תורה שעלו לו ברעיונו ,כגון ומביאים עוד מהרה"ק רבי איציק'ל
בהלכות לשון הרע ,או הלכות אחרות מפשעווארסק זי"ע :הוא היה אומר,
ועמוקות של התורה הק'. שאנשים רודפים אחר כל מיני סגולות
לפרנסה ,אבל באמת הסגולה הגדולה
הרי אלו הם הנסיונות של תלמידי ביותר להמשיך פרנסה לאדם היא:
חכמים גדולים -סוג אחר לגמרי של פשוט לומר את תפילת שמונה עשרה
נסיונות -כשהוא עומד בתפילת שמונה בכונה ,לחשוב על כל מילה שמוציא
עשרה ,עולה לו פתאום סברא או מפיו! כך אמר רבי איציק'ל
מחשבה עמוקה של תורהי. מפשעווארסק זי"ע.
ודרך אגב -יש בענין זה סיפור נפלא, ***
שהי' עם הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זי"ע
-שהיה לו מנהג מיוחד לקרוא ספרים ומסופר על ה'חפץ חיים' זצ"ל -שהעיד
של חכמות העולם וחכמי הגוים בזמן על עצמו :שלו עצמו היתה לפעמים
י .מהראוי להסמיך דברי הירושלמי (ברכות פ"ב ה"ד) בענין זה' :אמר רבי חייא רובא :אנא מן יומי לא כוונית' וכו' ופי' שם בפני משה' :לפי שהיה
טרוד בהרהור תורה ,וכן אלו דלקמן'.
ח
נפיש"א נהורא
לך
אולם ,אחרי המקרה הזה שוב לא קרא ששהה בבית הכסא ,כדי שלא לחשוב
עוד בספרים ההם .ואמר :שכל מה ח"ו בדברי תורה במקום המטונף.
שקרא בחכמות ההן היה אך ורק כדי
שלא להרהר בדברי תורה במקום הוא קרא שם בספר אחד של חכמי
האסור .ועכשיו תוך כדי התפילה העולם שכתב :מי שמבשל חלב יחד עם
בשמונה עשרה עלה לו מזה פשט נפלא בשר ,יש בזה כח טבעי עצום כל כך,
בתורה .אלו הם הנסיונות והמכשולות שאם לוקחים אותם ביחד ושופכים
אצל הצדיקים... אותו על שורש של עץ ,הדבר גורם
לפירות של העץ לצמוח במהירות
ואכן ,למי שיש לו קושי זה ,ישנה סגולה עצומה ,והרבה יותר טוב ובאיכות גבוה.
ידועה לומר' :התכבדו מכובדים' שזה
מסוגל שלא יחשוב מדברי תורה וכאשר הוא עמד בתפילת שמונה
במקומות המטונפים[ .כן הוא הדבר... עשרה ,עלה לו פתאום פשט נפלא בתוך
אותו יצר הרע שכל היום מפריע ומונע ֵאשית בִכּורֵי ַאדמתך תבִיא
הפסוקים ' ר ִ
את האדם לחשוב מחשבות של תורה, ַחלֵב
ַשל גדִי ב ֲ
בֵית ה' אלוקיך ֹּלא תב ֵ
הוא עצמו -בזמן התפילה בשמונה ִאמו' -שפירושו ,כשתביא את הביכורים
עשרה או במקום שאסור ,פתאום מביא לבית ה' ,האדמה תהיה מבורכת
לו מחשבות של תורה .]...אבל האמת מעצמה כל כך -שלא תצטרך לבשל
היא שהיו צדיקים כאלה שלא היו גדי בחלב אמו כדי להפרות ולהצמיח
אומרים אותו]. אותה ,אלא הארץ תצמח ותתן פירותיה
מתוך הברכה האלוקית מעצמה!
ובאמת לכל הצדיקים הי' להם זה
הנסיון וקושי גדול לכוין בשמונה עשרה
ט
נפיש"א נהורא
לך
שהדבר הזה יחזיק וישמור עליו 'ער זאל מרוב מחשבותם ועשתונותם בתורה,
נישט פארלירן זיין כונה' (שלא יאבד את וכמו שהעיד החפץ חיים כנ"ל.
כונתו) ולא יכנסו לו מחשבות זרות
בתפלתו[ .אכן ,בכל אדם הדבר שונה, ואמר החפץ חיים זי"ע שיש עצה נפלאה
כי הרי לכתחילה קודם כשמזכירים את שהיה מסייע אותו :לפני כל ברכה
השם ב'ברוך' צריך לעצור ולכוין ,ואחרי וברכה שהוא מתחיל לומר בתפילת
כל ברכה צריך לעשות הפסקה קטנהיג. שמונה עשרה ,לעצור לחלוטין לזמן
אבל כל אחד ואחד צריך לחקור אחר מועט ,ולחשוב בדעתו ,מה היא ענין
העצות המתאימות לו כדי להצליח הברכה הזאת ,מה אני הולך לבקש
לכוין בתפילה]. עכשיו מרבונו של עולם בברכה זו?
באופן כזו יוכל לכוין כראוי וכיאות בלי
*** שישוטט מחשבתו עם דברים שונים
שלא מענין התפלהיא.
ידוע על בעל 'תפארת שלמה' ,שלפני
שניגש לערוך את הסדר בליל התקדש ויש עוד עצה אחרת לענין זה ,מהחיד"א
חג הפסח ,היה מניח אצלו את ספר הק' זצ"ליב :שיאמר תיבות הרבה בבת אחת
'נועם אלימלך' ,וספה"ק 'דברי אמת' של ברצף ובנשימה אחת .ומסביר שם
יא .ראה בהשמטות לספר שמירת הלשון שכתב בזה"ל :וכן נמי בענין תפלת י"ח ברכות שקבעו חז"ל בהם הרבה עניני שבח המקום והרבה עניני
בקשות הנוגע לגופו ונפשו ובכל אחת ברכה לה' צריך להתבונן מתחלה מה הוא רוצה לבקש מה' ועל מה יברכנו ואח"כ יאמר אותו הברכה .ואל
יחשוב הקורא שדבר זה צריך שיהוי גדול לא כן הדבר כאשר בחנתי ונסיתי אלא יהיה פתוח הסידור נגד עיניו ויתבונן רק איזה רגעים אחדים קודם
כל ברכה דהיינו למשל קודם ברכה ראשונה יתבונן שרוצה לומר שבח לפני המקום שהוא אלקינו ואלקי האבות וקונה הכל ולברך אותו על שהגין
על אברהם וכן קודם ברכה שניה יתבונן שרוצה לברכו על תחית המתים .וקודם ברכה ג' לברכו שהוא אל קדוש וכן קודם רביעית לבקשו על הדעה
ולברכו ע"ז וכן קודם החמישית לבקשו על התשובה ולברכו ע"ז וכן בכל הי"ח ברכות וכן כה"ג יעשה בברכת השחר וכן בברכת המזון יתבונן קודם
שמתחיל הברכה על מה רוצה לברכו כלל הדברים לא יאמר הברכות כפי הרגלו בפיו רק יתבונן על מה הוא מברך לה' ויאמר בזריזות ובשמחה כל
ברכה על שזכה לברך לה' אלקי השמים.
יב .ראה בשו"ת יוסף אומץ סי ע' בשם ר' אליעזר נחמן פואה ז"ל תלמיד הרמ"ע מפאנו ,בשם ספר גורן ארנן .ובספר המנהגות עמוד קנב.
יג .וראה בשל"ה (עשרת הדברות מס' תמיד פרק נר מצוה אות יא) שכתב וז"ל :בענין הדבור ,אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני
האלהים (קהלת ה ,א) ,רק במתון ובאימה וביראה .ותראה שכל תיבה ותיבה שתזכיר יהיה בשפה ברורה לא חטופה ,ותקרא אותה בנקודותיה ואל
תטעה אפילו בנקודה אחת ,כי בנקודה אחת משתנה התיבה לענין אחר ,ולפעמים ח"ו בא לידי חירוף וגידוף וזהו במקומות בלי סיפור .ואין חילוק
בין השתנות אות או נקודה להשתנות ענין שלם ,כל דבר רע כל דיבור רע פיגול הוא לא ירצה:
י
נפיש"א נהורא
לך
חיים'' ,בני יששכר' ,או 'מאור ושמש' הרבי מלובלין וספה"ק 'עבודת ישראל'
וכדומה .ועי"ז יתפלל יחד עם הצדיקים מהמגיד מקאזניץ זי"ע .ואמר' :דעו לכם,
האלו זכותם יגן עלינו! והם יסייעו עם הצדיקים הגדולים האלו אנחנו
ויעזרו בעדו שיוכל לכוין בתפלתו הולכים עכשיו לערוך את הסדר של
באמת! ובזכותם יתקבלו תפלותיו הפסח!'.
לרחמים ולרצון.
ומה הפירוש של מימרא זו 'עם
*** הצדיקים האלו נעשה את הסדר'?
בודאי הוא התכונן היטב עם הכנה
כבר הזכרנו את דברי הזוהר הק' על הראויה ,ולמד הדיבורים הקדושים של
פרשה זו' ,פרשת לך לך' -בענין מאה הצדיקים הללו ,וממילא אמר
ברכות בכל יום ..שכתב שם כי כאשר שהצדיקים האלו -שנאמר עליהם
שולחים את הנשמה מן השמים ,לרדת בקבר' דובבות ש'שפתותיהם
למטה לעולם הזה ,היא בוכה ומצטערת כשאומרים שמועה מפיהם -הם יעמדו
ואומרת :רבונו של עולם ,איך אלך לצדו ויעזרו לו לערוך את הסדר
ואשכון בתוך עולם שפל וגשמי כל כך, בקדושה העליונה.
מקום שמלא בסכנות נוראות
ברוחניות? ואיך אחזור משם בשלום, אם כן ,אנחנו רואים מזה יסוד גדול:
ולא אכשל בחטאים ח"ו? ואין הנשמה שאם רוצה האדם שהצדיקים הק' יעזרו
רוצה בשום אופן לרדת לעולם הזה! לו משמים 'ער זאל קענען גוט דאווענען'
(שיוכל להתפלל כדבעי)' ,זאל ער לערנען
ואז אומר לה השי"ת :אל תפחד ,כי אני חסידישע ספרים' (ילמד בספרי חסידות)
נותן לך ברכות קדושות -לומר שם לפני התפילה! כמו בספה"ק 'באר מים
יא
נפיש"א נהורא
לך
קדושה' :לך לך מארצך' וכו' -עם הכח בעולם הזה בכל יום .והם יהיו המגן
הזה של מאה ברכות תלך מארצך והשמירה עליך מפני כל פגעיד.
וממולדתך ...תרד למטה לארץ...
ותרד לעולם מגושם מאוד ,אבל הכח והרי העיקר ורוב הגדול של כל הברכות
הרוחני של הברכות ישמור עליך, היא 'תפלת שמונה עשרה' שאומרים
ויצילך בכל העתות הקשות כל ימי אותה שלש פעמים בכל יום תמיד...
חייך!
ואומר הבורא ית' אל הנשמה :עם הכח
לברכות הללו יש כח עצום ורב מאוד הזה תרד לעולם הזה ותהי מוגנת
בשמים .אבל התנאי הוא שאדם צריך ותינצל מכל רע! אין לך שום סיבה
לנצל את המתנה הזו -לומר את לפחד! רק בקשה אחת לי אליך -שמור
הברכות הללו בכוונה כראוי. היטב על הברכות הללו בתפילתך!
שהרי אלו הם המפתחות לפתוח את כל
*** השערים והיכלות העליונים בשמים!
איתא בגמרא במס' ברכות (לב' ).לעולם ובזה מפרש שם בזוהר הק' ,כי 'לך לך'
יסדר אדם שבחו של הקב''ה ואחר כך בגימטריא בדיוק למספר מאה [.]100
יתפלל' ,שצריך לומר תחילה את שבחו ואברהם אבינו מרמז על הנשמה
של מקום ,ורק אחר כך יתפלל ויבקש הקדושה -שאומר ה' אל הנשמה
יד .כד בעיא (נפשא) לנחתא להאי עלמא ,אומי לה קודשא בריך הוא למיטר פקודי אורייתא ולמעבד רעותיה .ומסר לה מאה מפתחאן דברכאן
(ומולדתך דא גופא דאתקרי אילנא דחיי דאיהו תריסר שבטין עלאין .ומבית אביך דא שכינתא .אביך דא קודשא בריך הוא .שנאמר (משלי
כ״ח:כ״ד) גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע וגו' .ואין אביו אלא קודשא בריך הוא ואין אמו אלא כנסת ישראל .אל הארץ אשר אראך דא איהו האי
עלמא)( ,נ"א ומולדתך דא אילנא דחיי ,ומבית אביך תריסר תחומין שבטין עלאין .אל הארץ אשר אראך דא איהו האי עלמא (פרשת לך דף עו.) :
ובספר שער מאמרי הרשב"י מבאר האר"י ז"ל :מאמר בס' הזוהר בס"ת בדע"ו ע"ב שורה ל' וז"ל ומסר לה מאה מפתחן דברכאן בכל יומא כו' .ענין
אלו המאה מפתחן הנרמזים במילת לך לך שהם בגמטריא מאה כבר ביארתי ענינה בחלק כונת היחודים ועיין ביחוד שם שם שד"י וע"ש:וכן מביא
בפנעח רזא (מבעלי התוספות) בפרשתן וז"ל :לך לך פירש"י להנאתך וכו' דשם אתה זוכה לבנים ,לכן ל"ך ל"ך בגימט' מא"ה לרמוז על מאה ברכות
שעתידין בניו לברך בכ"י.
יב
נפיש"א נהורא
לך
תפלתו ,יש לו עצה נפלאה על כך: את בקשותיו ,כמו שמסודר בתפילת
שכשהוא אומר את ברכת 'אתה גבור', שמונה עשרה -קודם כל אומרים
ומזכיר בתוכה את שבחי הבורא ואומר שלוש ברכות ראשונות שהן שבח ,ואחר
'מחיה מתים'' ,סומך נופלים'' ,רופא כך מתחילים לבקש את הבקשות כמו
חולים' -אזי בתוך השבח עצמו ,יבקש 'אתה חונן'.
בלבו את בקשותיו ,כגון אם נצרך
לרפואה -יכוין ב'רופא חולים' להמשיך [מתחילין את ברכה הראשונה מברכות
רפואה ,וכדו'. הבקשה בברכת 'אתה חונן לאדם דעת',
וזהו משום שזו הברכה החשובה ביותר
ומבאר בטוב טעם ,כי באופן זה אין מי מכל הברכות של הבקשות .דעת היא
שיכול לבוא לקטרג ,כי הרי באומרו ההיסוד ודבר החשוב והנחוץ ביותר
שבח לקל עליון אי אפשר להמקטריגים לאדם! 'דדא ביה כולא ביה דלא דא
להתנגד על דיבוריו -האם הוא יכול ביה מה ביה' (נדרים מא ).אם אין לאדם
להכחיש שהבורא עולם הוא רופא דעת ...מה יש לו בכלל? הוא לא יודע
חולים? הרי מוכרחים המה להסכים ולא מבין כלום .לכן קודם כל מבקשים
עמו! דעת ,אבל כאמור ,תחילה חובה לסדר
שבח].
וזהו עומק הענין שתיקנו חכז"ל ,לסדר
תחלה את שבחו של מקום -כדי שאז וכתב בזה 'בני יששכר' זי"ע
(מאמרים לחודש
יהיו כולם מוכרחים להסכים ולאשר את תשרי מאמר ב' אות ו) :שאם חושב אדם
השבח ,ואז כשמתחיל אח"כ לבקש את ומתיירא שאינו ראוי שיתקבלו תפלותיו
הבקשות -שוב אין המקטריגים יכולים ובקשותיו בשמים ממעל -שיש
לבוא ולהתנגד ,שהרי הם עצמם מקטרגים למעלה החוסמים בפני
יג
נפיש"א נהורא
לך
ומתרץ הריטב"א' :עני חשוב כמת' - הסכימו כולם פה אחד קודם לכן
לכן ,ה'מחיה מתים' הראשון שמוזכר בשבח.
בברכה זו 'אתה גיבור לעולם השם
מחיה מתים אתה רב להושיע' ,הוא אבל הוא מגלה עוד דבר עמוק יותר
מכוון על העניים ,להחיות אותם מזה :שעוד בזמן אמירת השבח ,יתפלל
ולהשפיע להם פרנסה -שאומרים שם בקשותיו בתוך מחשבתו -ויבקש
מיד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' או במחשבתו ב'רופא חולים' על החולה
'מוריד הטל' ,שזהו כל הענין של שיתרפא ,או ב'סומך נופלים' על מי
השפעת הפרנסה לעולם ,וכן 'מכלכל שנמצא ב'נפילה' וצריך ישועה ,או על
חיים בחסד' ...הכל מענין הפרנסה. מי שצריך פרנסה שזה נכלל גם כן
בתוך ברכת 'מחיה מתים'.
ה'מחיה מתים' השני' ,מחיה מתים
ברחמים רבים' ,וסמוך לזה 'סומך ***
נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים' -
אנו מזכירים על החולים ,שהשי"ת אבל באמת אפשר לבקש על הכל
מחיה ומרפא אותם מחליים ..שהרי ב'אתה גבור' .כבר אמרנו שברכה זו של
אדם שהוא חולה ,הוא נמצא במצב כזה 'אתה גבור' יש בה שלשה חלקים ,על פי
שנחשב כמו מת ח"ו ,והוא צריך חיות דברי הריטב"א במסכת תענית .שהוא
חדשה. מקשה שם :מדוע אנחנו חוזרים
ואומרים הרבה פעמים התיבות 'מחיה
ואחר כך אומרים 'מלך ממית ומחיה מתים' בתוך ברכה שניה? הרי לכאורה
ומצמיח ישועה' -שזה מתייחס לחולים נראות כפולות ומיותרות!
קשים ביותר שנמצאים כבר במצב
יד
נפיש"א נהורא
לך
הרבה ענינים עמוקים והרבה סודות חמור ביותר -כמעט כמו מתים ממש
נוראים הטמונים בכל ברכה של תפילת רח"ל ,וה' ברחמיו הגדולים מעניק להם
שמונה עשרה. חיות וחיים חדשים ,בזכות בקשות
ותפילות רבות ,ועל ידי הכח הגדול של
ועל פי זה מבאר ה'בני יששכר' את דברי הצדיקים שיכולים לפעול בשמים
המדרש (ד"ר ב) 'אמר משה לפני הקב"ה, להחיות אותם.
רבונו של עולם כשתהא רואה בניך
בצער ואין מי שיבקש עליהם רחמים, ואחר כך 'ונאמן אתה להחיות מתים' -
מיד ענה אותם' -שזה היתה בקשת שזהו מוסב על תחיית המתים העתידה
משה רבינו ע"ה שהתפלל להקב"ה - לבוא .וחותמים את הברכה 'ברוך אתה
שיהיה כח כזה ,שכאשר כלל ישראל השם מחיה המתיםטו'.
יעמדו להתפלל ,ומיד תעזור להם
ותושיע אותם! ומבאר שם שהפירוש חזינן מכאן שאין אפילו מילה אחת
של 'מיד' הוא -שכבר בזמן שהם שהיא כפולה או מיותרת בתפילה!
אומרים את השבח של הבורא ,עוד לפני האדם טועה וחושב שהמילים הללו
שמתחילים לבקש את הבקשות ,כבר חוזרות על עצמן בסתם .כל דבר וכל
באותו רגע תצמח ותתחיל ישועתםטז. מילה בתפילה -אם אדם יעצור ויחשוב
על כל מילה ומילה ,יתגלה לו שישנם
טו .וז"ל הריטב"א (תענית ב .ד"ה מאמתי) :וכן תמצא באותה ברכה שמזכיר ג׳ פעמי׳ מחיה המתי׳ והאחרון שבברכה הוא בלבד על תחיית המתי׳
ממש באמרו ונאמן אתה להחיות מתים וע״ד הנגלה הראשון הסמוך לגבורת הגשמי׳ הוא על ענין שאמרנו שמחיה בני אדם ע״י הגשמי׳ שמכין
בהם מזונותיהן והשני הסמוך לסומך נופלים הוא על בני אדם שקרב קצם למות והקב״ה מאריך ימיה׳ וישלח דברו וירפאם .וה״ג שאומר מלך ממית
ומחיה הוא על המתים שמתו ממש שהוא מחיה בעה״ז ע״י נביאיו כמתי׳ שהחיה אליהו ואלישע ועל אותם שמחיה בעול׳ הנשמות אח״כ אומר על
העתיד לבא ונאמן אתה להחיות מתים ועל זה שנינו בברכות מזכירין גבורת גשמי׳ בתחיית המתים:
טז .וזה לש"ק בבני יששכר שם :במדרש אמר משה לפני הקב"ה .רבש"ע כשתהא רואה בניך בצער ואין מי שיבקש עליהם רחמים .מיד ענה אותם.
א"ל הקב"ה משה חייך בכל שעה שיקראו אותי אני אענה אותם .דכתיב כי"י אלקינו בכל קראנו אליו עכ"ל .הדקדוקים רבו (עיין בס' בינה לעתים)
א' הרי משה ביקש כשלא יהיה מי שיבקש עליהם רחמים .אעפ"כ יענה אותם הקב"ה .והש"י השיבו כשיקראו אותי אנ"י אענה .ובזולת קריאה לא
ב' מהו הלשון הזה שאמר משה מי"ד ענה אותם .ג' למה אמר הש"י אנ"י אענה אותם תיבת אנ"י מיותר.
ונ"ל עפ"י מה שקבלנו כשהאד' מתיירא להתפלל מחמת שחושש פן בבואו להתפלל יבואו המקטריגי' לקטרג על תפלתו אם ראוי זה האיש
שתקובל תפלתו .וח"ו עי"ז יבואר פנקסו אזי יותר טוב לספר שבחו של מקום בנידון המצטרך .דהיינו אם יצטרך להתפלל על רפואה לא יתפלל
טו
נפיש"א נהורא
לך
*** וזהו ענין נשגב מאוד ,וצריך לדעת
לנצל את הכח הזה היטב ,משום שישנם
הרי אמרו הצדיקים הגדולים בדורות רחמים גדולים ועצומים מאוד שיורדים
הקודמים שהם ממש מפחדים ורועדים מן השמים כיום לעולם.
רק מלחשוב ולראות את התקופה הזו
של חבלי משיח קודם שיבא הגואל. ***
אמנם אין לנו שום השגה בזה ,אבל אלו
הצדיקים התפללו תמיד ועשו פעולות העיקר והחובה של האדם הוא :שצריך
בשמים כדי למתק את דינים .כמו לעשות הכנה ראויה ופנימית לפני
שאומרים אל הרבי ר' אלימלך שהוא ניגש לתפילת שמונה עשרה,
מליזענסק זי"ע שהוא פעל ועשה מיתוק לדעת ולהרגיש באמת שעומד ומדבר
עצום לכל החבלי משיח הקשים הללו, עם מלכו של עולם.
וכן צדיקים אחרים בכל דור ודור.
ועם הכח העצום הזה של התפילות
אבל בכל זאת ,כיון שבדורות הקדושות ,עם זה אנחנו מחזיקים מעמד
האחרונים ישנם הרבה אפיקורסים כל בגלות הזו.
כך ,וטומאה גדולה בעולם כל כך -
דרך תפלה תיכף רק ישבח דרך שבח להבורא עולם שהוא רופא חולים .ובמחשבתו יכוין להמשיך רפואה להנרצה והבורא עולם היודע תעלומות
לב (משא"כ המלאכים) הנה הוא יעשה בקשתו והטעם הוא כיון דמזכיר שבח הבורא שהוא פועל הישועה הזאת מי הוא שיקטרג על הדבר הזה
הנה כל המלאכים מסכימים .והקב"ה עושה כפי מחשבתו של המשבח להמשיך ישועה להנרצה
ולדעתי זה שתקנו חז"ל (למדוהו מן המקרא) לעולם יסדר אדם שבחו של מקום תחילה ואח"כ יתפלל דכיון שמסדר שבחו של מקום למשל
כשמשבח את הבורא שהוא רופא חולים הנה כל המלאכים עונים אמן ומסכימים לשבח הלזה .הנה הגם כשאח"כ יבא המבקש לבקש ברחמים על
הרפואה במו פיו שוב לא יק טרגו המלאכים דהוה ח"ו כנוגע בכבוד המלך ובשבחו כאשר ירצו ח"ו למנוע הרפואה אשר זה כרגע שבחוהו שהוא
רופא חולים .והנה להיות הש"י יודע אשר שוב לא יקטרגו המלאכים .גם בעת הבקשה הנה הוא ית"ש עונהו גם בטרם יקרא בתפלה ובקשה .רק
עונהו מקודם ובטרם יקרא היינו בעת סידור בשבח.
וזה שביקש משה רבש"ע כשתהא רואה בניך בצער ואין מי שמבקש עליהם רחמים (דהיינו שאין מי ראוי לבקש עליהם רחמים שלא יתיירא מן
המקטריגים) מי"ד ענה אותם (היינו מיד בסידור השבח קודם התפלה ובזה ידוקדק נמי לשון ענ"ה אות"ם דקשה במקום שאין קריאה לא תצדק
עני' .אבל היא קר יאה נעלמת בסידור השבח) וזה שהשיב לו הש"י בכל שעה שיקראו אות"י (היינו אותי בלבד היינו בעת סיפור השבח קודם
הבקשה .וכוונת המספר בשבח ג"כ במחשבה על המבוקש .וזה אינו מכיר בקריאה הזאת רק הבורא ית"ש) אני אענה אותם כי אני הוא היודע
תעלומו' שהנרצ' הוא למסד' השבח להיות' נעזרי' בדב' המצטרך לה' והבן.
טז
נפיש"א נהורא
לך
תירא ואל תחת מפני החשכות הגדול ממילא אי אפשר לידע מה הדבר הזה
שתהיה בעולם לפני ביאת המשיח. גורם ,ואם מעורר למעלה את הדינים
של חבלי משיח ח"ו.
הבורא עולם הבטיח ואמר לו :אל
תפחד ,אני בעצמי אגן ואשמור על כל וממילא ,החובה עלינו היא שצריכין
אותם שרוצים באמת להיות טובים להתפלל הרבה מאוד על הענין הזה
וישרים ולעשות את רצוני .אני אשמור בכל יום ,שלא יפגע ולא ינזק ח"ו אף
עליהם מכל רע' .שכרך הרבה מאוד' - אחד מישראל .ושירחם ה' ויכניס בתוך
לאדם שמחזיק מעמד באמונה הלבבות של כל אותם הרחוקים
ובקדושה בתוך החושך של חבלי ברוחניות -את הרצון והכח לעשות
משיח. תשובה שלמה ,ויחזרו כולם בתשובה
לאבינו שבשמים.
'דער באשעפער זאל העלפן' (הבורא עולם
יעזור) שנזכה כולנו לראות בעינינו בגילוי וצריכין להתפלל בכל יום שנוכל
השלם והאמיתי של משיח צדקנו להחזיק מעמד בקדושה ובאמונה ,כמו
במהרה בימינו ,אמן. שאמר הקב"ה לאברהם אבינו בברית
בין הבתרים' :אל תירא אברם' -אל
יז
