למעלה מהזמן · Lemala Me'Hazman — לך לך (2026-10-19)

לקבלת השיעור והמדריך לשולחן שבת ,וכן להצטרפות לרשימת התפוצה
ניתן לשלוח מייל לכתובת lemala2626@ gmail.com
לחץ כאן
ב״ה | פרשת נח | חלק ב׳
משיעורי רבי אליהו רוזמרין שליט״א
למעלה מהזמן | תשפ״ז
המשך מאמר ַמ ֲא ֶכֶלת ַה ּט ֹו ב ַה ֻּמ ְח ָל ט
ַה ְּׁש ִא יָפה ְלִא יֵד ָא ל ְׁש ֵמ יִמ י ָט הֹו ר ׁשֹו ֶח ֶט ת ֶא ת ַה ְּמ ִצ יאּות ַע ד ַּד קַ ,א ְך ַה ַה ְׁש ָלָמ ה ַה ְּס דֹו ִמ ית ִע ם ַה ֶּׁש ֶק ט ַמ ְק ִּפ יָא ה ֶא ת ְּפִע יַמ ת ַה ַח ִּייםַ .ה ִא ם ַּת ְס ִּכ ים ַלֲע ֹמד ְּבֶק ַר ע
ַה ְּס ִת יָר ה ּוְלַד ֵּמ ם אֹו ָת ּה ִל ְפֵני ה' ,אֹו ֶׁש ַּת ֲע ִד יף ְלַה ְט ִּב יַע ֶא ת ַיִּק יֶר יָך ְּבֵׁש ם ַה ְּׁש ֵלמּות?
משלי .זו סדום .והדרך השלישית הנכספת ,היא הקשה מכולן, תקציר
והיא :לא לנסות לפתור את השבר בכלל .אלא לעמוד בתוכו ,ולבקש • אחרי המבול האדם עובר לחיות בארץ .הוא יודע שהקב"ה הוא
מהקב"ה שיעזור לעמוד בו .זהו עמידתו של אברהם אבינו. הטוב המושלם ,אבל הוא חי בעולם שסותר את הטוב הזה .זה השבר
א .שלושה שאין להם חלק שעליו עומד החלק הזה.
בפרק חלק שבמסכת סנהדרין שנינו " :דור המבול אין להם חלק • המשנה בסנהדרין מעמידה ברצף את דור המבול ,דור הפלגה
לעולם הבא"" ,דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא"" ,אנשי סדום ואנשי סדום .אפשר לקרוא אותם כשלושה כישלונות יסוד של
אין להם חלק לעולם הבא" .המשנה מעמידה את שלושתם ברצף האנושות ,ושני האחרונים הם שתי דרכים לפתור את השבר לבד,
אחד ,ולכל אחד היא מביאה פסוק משלו .על דור המבול נאמר "לא בלי למסור אותו לקב"ה.
ידון רוחי באדם לעולם" .על דור הפלגה נאמר "ויפץ ה' אותם משם • חז"ל אומרים גם על דור הפלגה וגם על לוט ,שבחר בסדום ,אותן
על פני כל הארץ" .ועל סדום נאמר "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מילים" :הסיעו עצמן מקדמונו של עולם" .שני הכישלונות
מאד". מתחילים בשכחה מן הטוב של אלוקים.
אפשר לקרוא את המשנה הזאת כרשימה של דורות רשעים .אבל • דור הפלגה הוא האדם שהתפכח מן התמימות ,אבל אינו מוכן
אפשר לקרוא אותה גם אחרת :כשלושה כישלונות יסוד של לוותר על החלום .הוא מנסה לסגור את השבר כלפי מעלה :לייצר
האנושות .המבול הוא אי היכולת של הבריאה לעמוד מול הטוב טוב משלו ,לפי אמות המידה שלו ,ולכפות אותו על כולם .וטוב
המוחלט .דור הפלגה הוא הניסיון של האדם לקחת את מקום מקור כזה ,כשהוא מנסה להיות מוחלט ,סופו להתרסק ולהוביל להרג.
הטוב ,ולייצר אותו בעצמו .וסדום היא עולם שהתייאש מן הטוב, • סדום היא מה שבא אחרי שהמגדל מתרסק .היא רואה שהטוב
וסגר את עצמו בתוך חוקיו. מנוצל בידי נצלנים ,ומסיקה שאי אפשר לנהל כאן חיים של טוב.
שלושת הדורות הם שלוש הנפילות ,ונח הוא הציר שסביבו הן לכן היא עושה חוקים משלה ומבטלת את החסד" :בואו ונשכח
סובבות .דור המבול נופל לפניו .דור הפלגה וסדום נופלים אחריו, תורת רגל מארצנו" .סדום איננה אנרכיה ,אלא עולם שהחוק הוא
משני צדיו. כל מה שיש בו .דור הפלגה מקריב את האדם על מזבח הטוב .סדום
ב .דור הפלגה :טוב לפי אמות המידה של האדם מקריבה את הטוב על מזבח השקט.
• העולם המודרני עבר את שתי התחנות באותו סדר :ניסיון להפוך
הפרשה של דור הפלגה נפתחת במילים "ויהי בנסעם מקדם". את הטוב האנושי לטוב מוחלט שהגיע להרג ,ואחריו התפכחות אל
וחז"ל דורשים" :הסיעו עצמן מקדמונו של עולם" .זו נקודת טוב מנומס של "שלי שלי ושלך שלך" ,מוסר של אי פגיעה ולא של
ההתחלה של כל הכישלון .הדור הזה ניצל מן המבול בזכות טוב נתינה.
אלוקי ,ומיד אחר כך הוא מסיע את עצמו ממנו. • הדרך השלישית היא לא לסגור את השבר אלא לעמוד בתוכו,
דור הפלגה איננו דור שוויתר על הטוב .להפך ,הוא רוצה טוב, ולבקש מהקב"ה שיחזיק אותו איתך .זה אברהם :מכניס האורחים
ורוצה אותו בגדול .הוא רוצה ביטחון ,אחדות ,סדר וקיום .רש"י הגדול ,שיודע גם להתרחק מלוט ובכל זאת יוצא למלחמה בשבילו,
מביא שהם אמרו שאחת לאלף ושש מאות וחמישים ושש שנים שמשלח את ישמעאל ו"וירע הדבר מאד בעיניו" ,ושעומד לפני ה'
הרקיע מתמוטט ,כמו שהיה בימי המבול ,ולכן צריך לעשות לו ומחפש את הצדיק שבסדום .אברהם אינו חוזר לתמימות של
סמוכות .הם ראו את השבר ,ראו שהעולם יכול להתמוטט .הם ראו בראשית ,אלא לטוב של בראשית ,אחרי שלמד את כל מה שלימד
את הקשת ולא סמכו עליה .הם החליטו לסגור את השבר בעצמם. אותו נח.
ומי הוא האדם של דור הפלגה? הוא האדם שהתפכח מן התמימות • בנפש :אידאל ,משבר ,קבלת המציאות ,ואז שתי סכנות שבאות זו
של בראשית ,אבל אינו מוכן לוותר על החלום .הוא כבר יודע אחר זו .האדם שכופה על כולם את הטוב שלו ,וכשזה מתרסק,
שאנשים אינם טובים כל כך ,שאי אפשר לסמוך עליהם ,ושאם יניחו האדם שקורס לחיים סגורים בלי חסד .התיקון הוא התפילה:
לכל אחד לעשות כרצונו ,העולם ייהרס .אבל הוא אומר לעצמו: לעמוד בקרע ,ולא לנסות לסגור אותו לבד.
אינני מוכן להשלים עם זה .אם הטוב אינו צומח מעצמו ,אבנה
מערכת שתייצר אותו .במקום אנשים טובים ,מערכת טובה .במקום פתיחה :השבר שאחרי המבול
אהבה ,מסגרת שתבטיח התנהגות נכונה .במקום אמון ,פיקוח. בחלק הראשון ראינו כיצד העולם עובר מבראשית לנח .בבראשית
במקום עולם שצומח ,מגדל שמתוכנן לפרטי פרטים .והדבר הארץ אמורה להיות שמים .היא נבראת מצד הבורא ונמדדת לפי
המדהים הוא שכוונתו יכולה להיות טובה באמת .הוא יצא להציל טובו ,ומפני שאינה מסוגלת לשאת את השלמות הזאת היא מגיעה
את העולם .אבל מפני שאינו מאמין עוד שהטוב יכול לצמוח מתוך בסוף ל"אמחה" ולמבול .בנח הארץ מקבלת רשות להיות ארץ.
המציאות השבורה ,הוא מחליט להכריח אותה להיות טובה. הטוב האלוקי לא השתנה ,אבל קיום העולם כבר אינו מותנה בכך
והטוב שהם בונים הוא טוב לפי אמות המידה של האדם .התורה שישקף אותו בשלמות.
מספרת את זה בלשון שמהדהדת את פרשת בראשית .שם נאמר אבל המעבר הזה משאיר את האדם במקום קשה מאוד .הוא עדיין
"ויאמר אלקים" ,וכאן "ויאמרו איש אל רעהו" .שם נאמר "נעשה יודע שהקב"ה הוא הטוב המושלם .הוא ראה את "וירא אלקים כי
אדם" ,וכאן "הבה נבנה לנו עיר ומגדל ...ונעשה לנו שם" .והם טוב" ,והוא נושא את הזיכרון הזה בתוכו .ועכשיו הוא חי בארץ,
מייצרים לעצמם את חומרי הבריאה :ותהי להם הלבנה לאבן, בעולם שסותר את הטוב הזה בכל צעד .יש בו יצר ,יש בו גזל ,יש בו
והחמר היה להם לחמר .אם הארץ אינה נותנת אבן ,האדם מייצר נצלנים ואנשים רשעים שמנצלים כל פרצה של טוב לצרכים שלהם.
אבן .ואחד מהוגי הדעות במאה הקודמת כתב שהאדם ,ביסודו, האדם עומד בין הטוב שהוא יודע לבין העולם שבו הוא חי ,וביניהם
הוא התשוקה להיות אלוהים .דור הפלגה הוא התשוקה הזאת יש שבר.
כשהיא מקבלת לבנים וחומר לברוא מערכת של חסד וצדק. השבר הזה איננו טעות .הוא המצב האמיתי של האדם אחרי
עלינו להבין ,כי מערכת של טוב שהאדם מייצר לפי אמות המידה המבול .השאלה היא מה האדם עושה איתו .והטענה שיתבאר
שלו ,סופו שהוא נכפה על כולם .שהרי לכל אדם יש מערכת של טוב בחלק הזה של המאמר היא ,שהטעות של דור הפלגה ושל סדום
לפי המושגים שלו .והנה ההמשך" :ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים איננה שהם ראו את השבר ,אלא שהם לא הקריבו את השבר לפני
אחדים" .זו איננה רק אחדות ,זו אחידות .כולם מדברים אותו דבר הקב"ה .הם ניסו לפתור אותו לבד.
וחושבים אותו דבר .וחז"ל מעמידים בראש הדור הזה את נמרוד, ויש שתי דרכים לפתור את השבר לבד ,והן באות זו אחר זו.
"שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו" .רש"י מפרש "גבור הזיכרון של הטוב הראשון אינו נמחק בנח ,והוא ממשיך לדפוק
ציד" כמי שצד את דעתן של הבריות בפיו .זה האדם שמחליט מהו בלב .ולכן הדרך הראשונה היא לסגור את השבר כלפי מעלה :לייצר
הטוב. טוב משלי ,לפי אמות המידה שלי ,ולכפות אותו על העולם .זה דור
רבים ,כשהם לומדים על דור הפלגה ,מציירים לעצמם דור של הפלגה .וכשהבניין הזה קורס ,באה הדרך השנייה :לקרוס כלפי
מורדים .אנשים שחיפשו תירוץ לבנות מגדל כדי לנצח את הקב"ה, מטה ,להחליט שאי אפשר לחיות כאן חיים של טוב ,ולעשות חוקים
"ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות" .זה המגדל ,וזו הלבנה ובשם המרד הזה רצחו בני אדם .אבל היום ,אחרי מה שראו עינינו
שחשובה מן האדם .וראה בסוף המאמר את 'המעשה במלומד' ומה בדורות האחרונים ,אנחנו כבר יודעים לקרוא את הפרשה הזאת
שהבאנו שם. אחרת .המגדל של דור הפלגה היה אידאל עליון של טוב .ורבים
והמהלך בתורה נסגר באירוניה .הם אמרו "הבה נבנה" ,והקב"ה יאמרו ,ובצדק ,שיש בו משהו שדומה מאוד לקומוניזם.
עונה "הבה נרדה" .הם רצו "ונעשה לנו שם" ,ובסוף הקב"ה הוא נצייר לעצמנו את נמרוד עומד בבקעה בארץ שנער ומדבר אל העם.
שנותן את השם :על כן קרא שמה בבל ,כי שם בלל ה' שפת כל הארץ. הוא אינו אומר להם :בואו נמרוד בבורא .הוא אומר להם :ראיתם
השם שרצו לייצר בעצמם ניתן להם מלמעלה ,והוא שם של בלבול. את המבול .ראיתם איך העולם כולו נמחה ,ואיש לא היה בטוח
ולמה לא נמחו? רש"י כותב שדור המבול ,שהיו גזלנים ומריבה בחייו .מעתה זה לא יקרה .בואו נבנה עיר שבה לכל אחד יהיה
ביניהם ,נאבדו ,ואילו דור הפלגה ,שנהגו אהבה וריעות ביניהם ,לא ביטחון .לכל אחד יהיה לחם ,ויהיה בית ,ויהיה מקום .לא משנה
נאבדו מן העולם .הם עדיין רצו טוב ,גם אם בדרך פסולה .ולכן הם מאיזו משפחה באת ,לא משנה אם אתה חזק או חלש ,חכם או
לא נמחקו ,אלא פוזרו .והפיזור הוא בעצם החזרה בכוח אל העולם פשוט ,כל אחד יקבל את חלקו וכל אחד יקבל את מעמדו .לא יהיה
של נח .הם פחדו "פן נפוץ על פני כל הארץ" ,ונח נצטווה "ומלאו את בינינו עני ולא יהיה עשיר ,ולא יהיה מי שנשאר מאחור .זה פירוש
הארץ" .הקב"ה מחזיר אותם להיות בני אדם בארץ ,תלויים, "הבה נבנה לנו עיר" :לנו ,לכולנו .וזה פירוש "פן נפוץ על פני כל
מפוזרים ,בתוך השבר. הארץ" :שאיש מאיתנו לא יישאר עוד לבדו ,חשוף לשמים.
זהו הניסוח המרכזי של הפרק :דור הפלגה הוא הניסיון לחזור ומכאן צריך לחדד את הנקודה .הטוב של דור הפלגה הוא טוב
לבראשית בלי הבורא .לסגור את השבר כלפי מעלה ,בטוב שהאדם אמיתי ,אבל הוא הטוב של הבונים .הוא טוב שנמדד לפי המגדל,
מייצר לבדו. ומי שנמצא בתוך הבניין מקבל אותו בשפע .הביטחון ,הלחם
ג .סדום :הקריסה והמקום מובטחים לכל לבנה שמונחת במקומה .ומה עם האדם
אם דור הפלגה מנסה לסגור את השבר כלפי מעלה ,סדום קורסת שאיננו לבנה? מה עם מי שחושב אחרת ,שמדבר בשפה שלו ,שאינו
לתוכו כלפי מטה .וגם כאן הכול מתחיל באותה נקודה .כשלוט נפרד מתאים לתבנית? הוא מחוץ לטוב .הוא מכשול בדרך אליו" .שפה
מאברהם ובוחר בסדום ,נאמר "ויסע לוט מקדם" .ורש"י כותב אחת ודברים אחדים" הוא החלום ,והאדם השונה הוא האיום על
באותה לשון שחז"ל אמרו על דור הפלגה :הסיע עצמו מקדמונו של החלום.
עולם ,אמר :אי אפשי לא באברם ולא באלוקיו .הדרך לסדום וכך הטוב הזה עצמו מוחק את האנשים .הוא מוחק אותם מתוך
מתחילה בשכחה מן האלוקים. הטוב .כי מי שבונה עולם שבו לכולם יהיה טוב ,אינו יכול להרשות
ומה לוט רואה? "וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה ...כגן ה' לאדם אחד לקלקל את התוכנית של כולם .ובשם האדם ,הוא מוחק
כארץ מצרים" .סדום היא ארץ שופעת ,כמעט גן עדן .והיא "כארץ את האדם.
מצרים" ,הארץ שהתורה מתארת כמי ששותה מן היאור ,בניגוד ויש כאן תמונה קשה" .הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה".
לארץ ישראל ש"למטר השמים תשתה מים" .סדום היא ארץ שאינה הלבנים נשרפות בכבשן כדי שיתאימו לתבנית .ובאותו דור ,לפי
צריכה להרים את עיניה לשמים. חז"ל ,נמרוד משליך את אברהם לכבשן האש באור כשדים ,מפני
אני רגילים לחשוב על סדום כשיא הרשע ,ומיד במחי יד להביע שסירב להתאים ולהשתחוות .כאילו הכבשן ששורף את הלבנים כדי
סלידה .אבל אחרי התבוננות ,ספק רב האם אנחנו סולדים כל כך שיתאימו לבניין הוא אותו כבשן שאליו משליכים את מי שאינו
מסדום .חשוב להבין :סדום עונה על משבר שרבים מן האנשים מתאים .זה הטוב הכפוי :הוא צורב בתבנית את מי שמתאים לה,
נקלעים אליה .בגמרא בסנהדרין מובא הנימוק של אנשי סדום: ושורף את מי שלא.
הואיל וארץ ממנה יצא לחם ,למה לנו עוברי דרכים ,שאינם באים ולכן גם המדרש בפרקי דרבי אליעזר איננו מפתיע .אם נפל אדם מן
אלא לחסר את ממוננו? סדום רואה בדיוק את מה שכל אדם ישר המגדל ומת ,לא שמו לב .ואם נפלה לבנה אחת ,ישבו ובכו :אוי לנו,
רואה אחרי המבול .יש נצלנים .יש מי שבא רק כדי לקחת .יש מי מתי תעלה אחרת במקומה .ברגע שהאדם רוצה להיות מקור הטוב,
שמנצל כל פרצה של טוב לצרכים שלו .סדום לא המציאה את הבעיה הפרויקט נעשה חשוב מן האדם ,ובני האדם עצמם נעשים חומרי
הזאת .היא עומדת מול השבר האמיתי שבין הטוב לבין העולם. בניין .זו ההתרסקות האדירה שהאדם הזה גורם בכל הסביבה שלו.
ההבדל הוא במה שהיא עושה איתו .סדום מסיקה שאי אפשר הוא בונה מגדל לשמים ,ומשלם עליו בבני אדם.
לנהל כאן חיים של טוב .אם החסד מנוצל ,נבטל את החסד .אם וזה בדיוק מה שראה העולם במאה העשרים .הקומוניזם יצא
האורח מחסר ממוננו ,נבטל את האורח" .בואו ונשכח תורת רגל לבנות עולם של צדק .עולם שבו לא יהיה עני ועשיר ,שבו כל אדם
מארצנו" .והמילה של חז"ל כאן מדויקת :נשכח .סדום איננה רק יקבל לפי צרכו ,שבו לאיש לא יחסר לחם ,ושבו הפועל הפשוט יהיה
סוגרת את השער .היא שוכחת שהיה פעם טוב אחר .היא מחליטה שווה לכל אדם .זה הוא חסד במיטבו באמת .מיליוני בני אדם
שהעולם כמו שהוא ,עם הנצלנים שבו ,הוא כל מה שיש ,ושעליו האמינו בזה בכל לבם ,ומסרו את נפשם על החלום הזה .וכדי לבנות
צריך לבנות. את המגדל ,היה צריך לצקת את בני האדם בתבנית אחת .האיכרים
ויש לסדום שורש עמוק עוד יותר .בנפש האדם ,סדום איננה רק שלא רצו למסור את אדמתם לחווה המשותפת נקראו אויבי העם,
ההפך של דור הפלגה .היא מה שבא אחריו .האדם של המגדל אומר: וגורשו או נרצחו .מן הכפרים באוקראינה הוחרם הלחם ,ומיליונים
אני אבנה עולם טוב .ואז הפרויקט מתפרק ,אנשים אינם עומדים מתו ברעב ,בשם התוכנית שנועדה להבטיח לחם לכולם .מי שחשב
בציפיות ,מי שהיטיב איתם מנצלים אותו ,ומי שהאמין בהם בוגדים אחרת נשלח למחנות העבודה ,אל הקור של סיביר .ובקמבודיה,
בו .והוא נשאר הרוס ,ואומר לעצמו משפט חדש :כבר הייתי שם. שנים אחר כך ,ניסו לייסד מחדש חברה שוויונית ונקייה ,ורצחו
כבר ניסיתי להיות טוב ,כבר ניסיתי לתקן את העולם .עכשיו אני כרבע מן העם .ובין תומכי המהפכה הייתה שגורה אמרה :אי אפשר
רוצה לחיות בשקט .הוא כבר אינו מבקש לתקן את העולם .הוא להכין חביתה בלי לשבור ביצים .זו ממש הלבנה שעליה בכו ,והאדם
מבקש שהעולם יפסיק לפגוע בו .ולכן סדום איננה רק ויתור על שעליו לא שמו לב.
הטוב .סדום היא הניסיון האחרון של האדם להגן על עצמו מפני ושימו לב לדבר המבהיל ביותר .בני האדם האלה נהרגו בגלל
הטוב ,שפעם החריב את עולמו. הטוב .ככל שהחלום היה גדול יותר וצודק יותר ,כך המחיר של מי
והסדר הזה צריך דיוק .בתורה הוא סדר של זמן :קודם המגדל, שעמד בדרכו היה כבד יותר .עשרות מיליוני בני אדם נהרגו בשם
ואחר כך סדום .בנפש הוא סדר של סיבה ותוצאה .מי שניסה לכפות הצדק .זה דור הפלגה בגילויו המלא.
את הטוב על המציאות ונכשל ,עלול לבסוף להתייאש מן הטוב דור הפלגה אינם סתם אנשים שמקריבים בני אדם בשביל לבנות
עצמו .ואפשר לראות את שתי התחנות באדם אחד .נניח אדם מגדל צבעוני .מדובר באנשים שיצאו להציל את האנושות ,ובמהלך
שעומד בראש ועד השכונה .בשנים הראשונות הוא רוצה לתקן הצלת האנושות הפסיקו לראות את האדם .זו הטרגדיה של דור
הכול .הוא כותב תקנות ,קובע סדרים ,מחליט מה נכון לכל בית, הפלגה .האדם שהיה פעם רגיש לכל אדם ולכל כאב ,מתחיל לראות
ומי שאינו מתאים נדחק הצידה .זה המגדל .ואז הכול מתפרק. בבני האדם מכשולים בדרך לתיקון הגדול.
השכנים קמים נגדו ,מי שעזר לו מתחמק ממנו ,והוא נשאר לבדו. והטענה הזאת ,שטוב שבני אדם מייצרים סופו להתרסק ולהוביל
וכעבור שנה אנו מוצאים אותו נועל את דלתו ,מסרב להיכנס לשום להרג ולאכזריות ,איננה רק מדרש .אין זה כלל ,אלא מקרה קיצון,
עניין ,ואומר :מה ששלי שלי ,ומה ששלהם שלהם .זו סדום .אותו אבל ההיסטוריה של הדורות האחרונים מראה אותו בצורה
אדם ,אותו לב ,שתי תחנות ,והשנייה נולדה מן הראשונה. מבהילה .המוסר המודרני העמיד את הטוב על תבונת האדם ולא על
זו הקריסה .אדם שאינו מוסר את השבר לקב"ה ,ואינו מתפלל הבורא .וכשבני אדם לקחו את הטוב הזה וניסו להפוך אותו לטוב
שיעזור לו לעמוד בו ,נשבר בסוף בעצמו .הוא אומר :ממילא אין כאן מוחלט ,הוא הגיע למקומות הנוראים ביותר .המהפכה הצרפתית
מקום לטוב ,אז אני אכתוב חוקים משלי .והנביא יחזקאל פותח את יצאה לייסד עולם של צדק ,שוויון ואחווה ,ותוך שנים ספורות
תיאור חטאה של סדום לא בתועבות שאנו נוטים לייחס לה ,אלא הגיעה לשלטון האימה ,ומנהיגיה הסבירו בגלוי שהאימה נחוצה
בזה :גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ,ויד עני כדי שהמידה הטובה תתממש .ועל המהפכות של המאה העשרים
ואביון לא החזיקה .סדום שבעה ושקטה ,והיד שלה סגורה. כבר דיברנו .אחד מגדולי הסופרים הרוסים שם בפי אחת
מדמויותיו ,שהגתה תוכנית לעולם מושלם ,את המשפט :יצאתי
מחירות בלתי מוגבלת ,והגעתי לעריצות בלתי מוגבלת .זה בדיוק
וגם הגזל לא נעלם מן העולם .הוא רק החליף מקום .חז"ל ד .עולם שהחוק הוא כל מה שיש בו
מספרים על דור המבול שכל אחד היה נוטל מן הסל של חברו פחות הדבר המפתיע ביותר בסדום של חז"ל הוא שהיא איננה אנרכיה.
משווה פרוטה ,כך שאי אפשר היה לתבוע אותו בדין .ובסדום היא איננה עולם בלי חוק .להפך ,היא חברה מסודרת מאוד ,עם בתי
הדיינים עצמם הפכו את העוול לחוק .נכון שאין היום שודדים ביער דין ,דיינים ,תקנות ופסקי דין .סדום לוקחת את העצמאות של
כמו שהיו בעבר .אבל מי שבונה בתוך המערכת הכלכלית מבנה של הבריאה שאחרי נח עד הסוף ,ואומרת :אם האנושות אינה יודעת
אמון ,וגוזל דרכו מיליארדים מאנשים שהפקידו בידו את כל איך מקבלים את הטוב ,ניתן לה להתנהל על פי מידותיה.
חסכונותיהם ,הוא גזלן לא פחות משודד הדרכים .רק שהוא אינו כשהמלאכים מגיעים ,נאמר "ולוט יושב בשער סדום" .רש"י כותב
עומד ביער ,אלא יושב במשרד ,והגזל שלו עובר דרך החוק ולא שבאותו יום מינו אותו לשופט עליהם .השער הוא מקום המשפט,
מחוצה לו .ובכל יום שעובר ,אנחנו שומעים על אדם אחר שנדמה ולוט יושב בו כדיין .סדום היא עיר של משפט.
כאיש 'העולם הנאור' שהוא גזלן ושודד ,בדיוק כמו שודדי הים ובמשנה במסכת אבות יש משפט שכדאי לעמוד עליו :האומר שלי
העתיקים. שלי ושלך שלך ,זו מידה בינונית ,ויש אומרים זו מידת סדום .
ויש כאן דבר מפתיע .העולם המודרני עבר בעצמו את שתי המשפט הזה מבהיל דווקא משום שהוא סביר כל כך .אין בו גזל ואין
התחנות ,ובאותו סדר שבתורה .קודם הוא ניסה להפוך את הטוב בו פגיעה .כל אחד שומר את שלו ואינו נוגע בשל חברו .התנא
האנושי לטוב מוחלט ,והגיע להרג ולרצח ההמונים .זה דור הפלגה, הראשון רואה בזה מידה בינונית ,ויש אומרים שזו מידת סדום.
שראינו למעלה .וכשהמגדל הזה התרסק ,והכל שקע למצולות, כלומר ,המרחק בין חיים הוגנים לבין סדום איננו גדול .סדום
העולם התפכח ,ונסגר בתוך מידה בינונית ומנומסת" ,גאון שבעת איננה עולם שמפר את החוק .היא עולם שבו החוק הוא כל מה שיש.
לחם ושלות השקט" ,מוסר של אי פגיעה ולא של נתינה .וזה המקום ו"שלי שלי ושלך שלך" איננו רק סדר כלכלי .זו השקפה של הנפש:
שבו מתחילה מידת סדום .האנושות אינה יכולה להציג טוב מוחלט. לא אבקש ממך דבר ,ואתה אל תבקש ממני דבר .אל תיכנס לעולמי
כשהיא מנסה ,היא הורגת .וכשהיא מוותרת ,היא נעשית מנומסת ואני לא אכנס לעולמך ,וכך לא ניפגע עוד .מי שגילה שיש מחיר
וסגורה. לטוב ,מחליט שלא לשלם אותו עוד.
ו .מי מחזיק את השבר חשוב להבין :סדום מציגה פילוסופיה עמוקה ומסודרת .הטוב
עכשיו אפשר לראות את המהלך כולו כתנועה אחת .בבראשית בעולם הזה מועד לריסוק .כל מי שניסה אי פעם להתמסר ולהרגיל
הארץ אמורה להיות שמים .במבול מתברר שעולם שאמור להיות את עצמו בחסד ובהטבה יודע שהעולם הזה מרסק ,מועך ומנצל עד
אלוקי אינו מצליח להתקיים .בנח הארץ מקבלת רשות להיות ארץ, תום את האנשים הטובים .העולם הזה לוקח את הטוב האלוקי
ומאותו רגע האדם חי בשבר :הוא יודע את הטוב המושלם של ומשפיל אותו עד עפר .ומכאן שחוקי סדום הם חוקים הגיוניים
הקב"ה ,וחי בעולם שסותר אותו. ביותר .כל אדם עמל על שלו ,והעולם מתנהל בחוקים נוקשים.
וכבר בנח עצמו יש זרע של הסכנה .הזוהר מבקר את נח שלא ביקש פתיחת הדלת למעשי חסד מזמינה אנרכיה ופרזיטיות ,ויוצרת
רחמים על דורו .הוא קיבל את הגזירה ,בנה תיבה ,והציל את עצמו אנשים מנצלים ,לא הוגנים ,ואף רמאים ממש.
ואת ביתו .במילים של המאמר :נח קיבל את הארץ ,אבל לא הביא בגמרא מסופר על ריבה אחת שהוציאה פת לעני בתוך כד ,כדי שלא
את השבר לפני הקב"ה .הוא חי בתוך המציאות ,ולא התפלל עליה. יראו .כשנודע הדבר ,ענשו אותה בעונש אכזרי ,ועל זה נאמר
ומשם קצרה הדרך לשכחה .מי שחי בארץ ואינו מתפלל ,שוכח בסוף "הזעקה ...הכצעקתה" .בסדום החסד עצמו הוא עבירה .לא משום
שיש טוב אחר. שאנשי סדום אהבו את הרע לשמו ,אלא משום שהם הבינו את
ושני הדורות שאחריו הם שתי דרכים לגמור עם השבר לבד ,וזו הבעייתיות שיש בטוב האנושי .מי שנותן לעני דבר שאינו מגיע לו על
נולדת מתוך זו .דור הפלגה אומר :אם הרקיע עלול ליפול ,אנחנו פי דין ,פותח צוהר לשבר .הוא שובר את הסדר .הוא מכניס לעולם
נבנה לו סמוכות .אם העולם אינו טוב ,אנחנו נייצר טוב ונכפה אותו טוב שיוליד פרזיטים ,נצלנים ,רמאים ,פורעי חוק ,וכו'.
על כולם .זו סגירה של השבר כלפי מעלה .וכשהמגדל קורס ,סדום ומכאן ההבדל העמוק בין החוקים של דור הפלגה לחוקים של
אומרת :אם הטוב מנוצל ,נבטל את הטוב .אם אי אפשר לחיות כאן סדום .בדור הפלגה האדם בונה חוקים כדי להכריח את העולם
כמו שצריך ,נחיה כמו שאפשר ,לפי חוקים שאנחנו נכתוב .זו להיות טוב .בסדום האדם כבר מיואש ,והוא בונה חוקים כדי
קריסה של השבר כלפי מטה .דור הפלגה מנסה להיות אלוהים. שהעולם לא ידרוש ממנו להיות טוב .האחד רוצה לשלוט בעולם,
סדום מחליטה שאינה צריכה עוד אלוהים .דור הפלגה אומר :אנחנו והשני רוצה להתגונן מפניו .האחד מבקש שלא יהיה עוד רע ,והשני
נייצר הכול .סדום אומרת :כבר יש לנו הכול. מבקש שלא יהיה עוד כאב .דור הפלגה מקריב את האדם על מזבח
ולכאורה הם הפכים גמורים .אבל השורש שלהם אחד .שניהם הטוב .סדום מקריבה את הטוב על מזבח השקט.
אינם יכולים לשאת את השבר .שניהם רוצים לגמור את המתח בין וכאן נכנסת גם השאלה של היחיד והרבים .בדור הפלגה הכול
הטוב לבין העולם ,אחד על ידי כך שיכריח את העולם להיות טוב, מרוכז בעיר אחת ובשפה אחת .האדם מוחק את היחיד בתוך
והשני על ידי כך שיוותר על הטוב .ושניהם עושים את זה בלי הקולקטיב שהוא בונה ,עד שהלבנה חשובה ממנו .בסדום כל אחד
הקב"ה .הם לא נתנו לו להחזיק את השבר. אומר "שלי שלי" ,וכל יחיד מבודד בתוך רכושו .אבל צריך לשים לב
ולמה אינם יכולים לשאת אותו? מפני ששניהם מבקשים שלמות שגם סדום יודעת להתאחד .כשמגיעים אורחים לבית לוט" ,אנשי
בלי סתירה .וזה בדיוק מה שנברא אינו יכול לקבל .השלמות העיר אנשי סדום נסבו על הבית ,מנער ועד זקן ,כל העם מקצה".
האמיתית מחזיקה הפכים ,והיא שייכת לבורא בלבד .מי שמנסה סדום מתאחדת כולה ,אבל לא כדי לבנות דבר משותף .היא
לבנות שלמות בכוחות עצמו ,בונה בהכרח שלמות שטוחה ,שלמות מתאחדת נגד הזר ,כדי לשמור לכל אחד את שלו .דור הפלגה
שהשיגה את האחדות שלה על ידי כך שחתכה את מה שאינו מתאחד כדי לטפס לשמים .סדום מתאחדת כדי לסגור את השער.
מתאים. ה .סדום שבעולם שלנו
דור הפלגה מבטל את הסתירה מלמעלה" .שפה אחת ודברים כל מי שאוזניו קשובות ,לא יכול שלא לשמוע את סדום גם בעולם
אחדים" :אין עוד דעות שונות ,אין עוד מתח ,הכול אחיד .זו שלמות שבו אנו חיים .המוסר המודרני מתגאה בכך שהצעיד את האנושות
שנקנתה בכפייה ,והלבנה שאינה מתאימה נשרפת בכבשן .וסדום קדימה .ואין להכחיש שיש בעולם של היום הרבה מאוד טוב אמיתי.
מבטלת את הסתירה מלמטה .החוק הוא כל מה שיש ,ואין בו יוצא יש פחות רצח מבעבר ,העבדות בוטלה ,אנשים תורמים ומתנדבים.
מן הכלל .ומיטת סדום היא התמונה המדויקת ביותר של זה :מה אבל כדאי לשאול איזה טוב הוא הטוב הזה .ולאיזה קטגוריה בדיוק
שאינו מתאים למיטה ,קוצצים .שתיהן הגיעו לשלמות ,אבל היא משתייכת.
לשלמות שאין בה מקום לסתירה ,ולכן אין בה מקום לאלוקים. החוק המודרני דורש מן האדם שלא יפגע בחברו ,שיכבד את
וזו הדרך השלישית .לא לסגור את השבר ,ולא לקרוס לתוכו ,אלא רכושו ,שיהיה מנומס .הוא מחייך לאדם ברכבת ואומר לו סליחה
לעמוד בו .לדעת שהעולם הזה סותר את ערכי הטוב ,ולדעת שאני כשדרך על רגלו .אבל להיטיב עם מישהו פירושו לקחת מעצמך ולתת
נדרש לעמוד מול נצלנים ורשעים שמנצלים כל פרצה של טוב .ובכל לו .ובזה החוק לא מכיר בכלל ,ורוב בני האדם אינם מוכנים לעשות.
זאת לא לבטל את הטוב ,וגם לא להכריח את העולם להיות מה האיש המערבי לא יוותר על כסף שלו ,ולא יוותר על האנוכיות שלו
שאינו .אלא לבקש מהקב"ה שיעזור לעמוד בקרע הזה .התפילה אפילו במעט ,בשביל חבר .נסה פעם לחנות בחנייה שלו ,ואז תכיר
היא בדיוק המעשה הזה :האדם מודה שאינו יכול לסגור את השבר את מידת נדיבתו .הטוב המנומס הזה הוא בדיוק "שלי שלי ושלך
בעצמו ,ובאותה שעה אינו מוותר עליו .הוא מוסר אותו למי שיכול שלך" .הוא איננו רשע ,ואין בו גזל .זו מידה בינונית .אבל המשנה
להחזיק אותו. כבר הזהירה :יש אומרים שזו מידת סדום.
ולכן להקריב את הסתירה לקב"ה איננו ויתור ,ואיננו בריחה מן ולמה אין היום רצח והרג כמו בעבר? יש לכך שתי סיבות .הראשונה
האחריות .קרבן הוא מלשון קירוב .להקריב את השבר פירושו והעיקרית היא שאין היום אידיאולוגיה .למה שאהרוג מישהו
להתקרב אל מקור האלוקות ,אל המקום שבו ההפכים מוחזקים אחר ,אם אינני מאמין בשום דבר שבשבילו כדאי להרוג? והשנייה
יחד .זה מקום שהאדם אינו יכול להבין ,ובדיוק משום כך הוא אינו היא שבסכסוך על ממון אנשים מפחדים מן החוק ומן המשפט .אבל
יכול לנהל את הסתירות לבדו .הן גדולות ממנו .ומי שמנסה לנהל לומר שהיום אנשים מוותרים על כסף יותר מבעבר בגלל המוסר
אותן לבדו ,יכריע בסוף לאחד הצדדים :או שיכפה את הטוב ,או שנוסד בתבונה ,מופרך מעיקרו.
שיוותר עליו .רק מי שמביא אותן אל מעבר לעצמו ,יכול להמשיך
לחיות בתוכן.
ואפשר לסכם את המהלך כולו כך:
המשפט שבנפש מה עושים עם השבר התחנה
"כך ראוי שהחיים ייראו" עוד אין שבר .הטוב בראשית
והמציאות אחד
"אם זה אינו כפי שצריך ,אין לזה זכות סוגרים אותו במחיקת המבול
קיום" המציאות
"גם החיים החלקיים האלה ראויים מקבלים אותו .המציאות נח
להימשך" רשאית להתקיים
"אם הטוב אינו קיים מעצמו ,אבנה עולם סוגרים אותו מלמעלה. דור הפלגה
שבו יהיה מוכרח" המציאות נכפית לטוב שלי
"ניסיתי מספיק .לא אתן לטוב לסכן את סוגרים אותו מלמטה .הטוב סדום
החיים שסידרתי לעצמי" נחתך לפי המציאות
"אינני יכול להחזיק את זה לבד ,ואינני מקריבים אותו .מביאים את אברהם
מוותר" הסתירה לפני ה'
עמידה זו לפני ה' ,אינה סיסמא או שיטה לפתור בעיות ,אלא צורת
חיים שלמה .ואני רוצה להביא דוגמה מן העולם שאני מכיר מקרוב,
עולם המשפט .הקרע שהדיין נוכח בו ,והדרך שבו הרבה דיינים ,או
שופטים להבדיל ,מתמודדים איתה.
לפני יותר מעשור ,פגשתי דיין ,חבר טוב ,שפניו נפולות .זה לא היה
הוא .דחקתי בו ,מה עובר אתך .אז הוא סיפר :הייתי דיין אתמול
בדין תורה ,שבו שמעון יצא חייב לשלם לראובן סכום של חמישים
אלף .₪ובאמת על פי הסיפור והפסק באמת שורת הדין שהוא חייב.
אבל אני גם יודע את ההמשך ,אני יודע שהסכום הזה הולך למוטט
אותו מבחינה כלכלית .אני מכיר את ביתו מקרוב ,ואוכל לומר
כמעט בבירור ,זה כנראה יגרום שאחד הילדים שלו יצטרך לעזוב את
הישיבה המיוחדת שהסכימה לקבל אותו תמורת סכום גבוה .ועוד
תוצאות שאינני רוצה לפרט.
הדיין שח :מרוב שכאב ליבי ,כמעט חשבתי לצדד בזכותו .ליבי
נקרע ,כיצד ישלם חמישים אלף .₪חשבתי אולי זה פיקוח נפש לא
יודע מה .אך התעלמתי מכך ,ונצמדתי לשורת הדין ,וכך פסקנו.
אבל אתה שואל אותי :לא ישנתי בלילה.
פירוש הסיפור הזה :אם יטה הדיין את הדין ,הרי שהוא נעשה
שותף לדור הפלגה .אם יחנוק הדיין את התחושה הטבעית
שמבעבעת בו ,הרי שהוא נעשה שותף לסדום .ומכאן הקרע הנורא
שהדיין שרוי בו .ומהו הפתרון :לעמוד לפני הקב"ה ולבקש
ולהתחנן להישאר שפוי בתוך השבר .לשמש כדיין בעולמו של
הקב"ה ,ובד בבד לצעוק אל השם יתברך על השבר העמוק בו העולם
מתנהל.
אני עצמי הרהרתי רבות על סיפור זה ,וכעבור יומיים הראיתי
לאותו דיין את דברי הגמרא במסכת סנהדרין (דף ו ):כן בדוד הוא
אומר 'ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו' ,ומפרשת הגמרא:
'משפט' לזה שהחזיר לו את ממונו' ,וצדקה' לזה ששילם לו מתוך
ביתו .דוד המלך שילם למסכן מכספו האישי .ואכן הדיין דאז ביקש
מאחד הקופות שבעיר לתמוך ביד שמעון ברוח נדיבה .אינני יודע
את המשך הסיפור .אבל זו דוגמא טובה למה שאנו נוגעים במאמר
זה.
הדרך הזאת .הראשון שעמד בה .הוא אבינו אברהם .הדרך הזאת
התורה איננה מתארת במושגים .היא מתארת אותה באדם אחד
יחיד ומיוחד אברהם אבינו.
חלק שלישי והמשך המאמר :בשבוע הבא בעזרת ה'
