gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פלפלת בחכמה · Pilpeles Bechachma — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: פלפלת בחכמה · Pilpeles Bechachma

שבוע: לך לך (2026-10-19)

פלפלת בחכמה · Pilpeles Bechachma — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס״ד‬ ‫לעילוי נשמת הרב דוד בן חמו זצ״ל‬ ‫שבת פרשת לך לך תשפ״ז‬ ‫שנה א | עלון מס׳ ‪3‬‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫בענין ריבוי הכמות אם מכריע את האיכות‬ ‫מלעבור על איסור אשת איש‪ ,‬ועל כרחך משום דאיסור הריגה הוא פעם‬ ‫ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי‬ ‫אחת ואשת איש הוא בכל ביאה וביאה‪ ,‬ועדיף להם לעבור על איסור‬ ‫אשה יפת מראה את‪ .‬והיה כי יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת‬ ‫חמור אחד מעל הרבה איסורים קלים‪ ,‬וכמ"ש בדעת זקנים‪ ,‬וא"כ מכאן‬ ‫והרגו אותי ואותך יחיו‪ .‬אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך‬ ‫נלמד ששוחטין לחולה בשבת ולא מאכילים אותו נבילה‪ ,‬אע"פ שאיסור‬ ‫וחיתה נפשי בגללך‪) .‬בראשית יב יא‪-‬יג(‪.‬‬ ‫נבילה הוא לאו ושחיטה בשבת הוא סקילה‪ ,‬דבאיסור נבילה עובר בכל‬ ‫כזית וכזית וחמור יותר מאיסור סקילה שעובר רק פעם אחת‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫א‪ .‬איתא במדרש פליאה‪' :‬אמרי נא אחותי את‪ ,‬מכאן ששוחטין לחולה‬ ‫הר"ן ודפח"ח‪.‬‬ ‫בשבת'‪ .‬ותמוה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וביסוד זה פירש הר"ן בדרשותיו )סוף דרוש העשירי( מה שאמרו‬ ‫וכתבו המפרשים לבאר )דברי יהונתן‪ ,‬חת"ס‪ ,‬ועוד(‪ ,‬על פי מה שכתב‬ ‫ביומא )ט‪ (:‬דמקדש ראשון חרב בגלל ג' עבירות חמורות‪ ,‬עבודה זרה‬ ‫הר"ן ביומא )ד‪ :‬מדפי הרי"ף ד"ה וגרסי'( על הא דת"ר מי שאחזו בולמוס‬ ‫גילוי עריות ושפיכות דמים‪ ,‬ומקדש שני חרב בגלל שנאת חינם‪ ,‬ללמדך‬ ‫מאכילין אותו הקל הקל תחילה‪ ,‬כלומר שאם יש שני איסורים לפנינו‬ ‫ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים‪.‬‬ ‫האחד איסור לאו כגון נבילה והאחד איסור כרת מאכילים אותו את‬ ‫וכתב הר"ן‪ ,‬לפי שהדבר היותר קל שבעולם משיכפל הרבה פעמים נעשה‬ ‫איסור הלאו הקל‪ .‬ונשאל הראב"ד לפי"ז אמאי קיי"ל דמותר לשחוט‬ ‫חזק ביותר‪ ,‬כאשר נראה בחוט אחד של פשתן שאם נכפילהו פעמים‬ ‫לחולה שיש בו סכנה בשבת‪ ,‬למה לא נאמר לנכרי שינחור לו ונאכילנו‬ ‫הרבה יהיו כפליו חזקים יותר מחוט ברזל אחד‪ ,‬ולכן עון שנאת חינם‬ ‫נבילה שאין בה אלא איסור לאו‪ ,‬ולא נשחוט ונדחה שבת שיש בה איסור‬ ‫חמור מאוד ושקול כנגד ג' עבירות חמורות‪ ,‬לפי שהנכשל באותן עבירות‬ ‫סקילה‪.‬‬ ‫אינו נכשל בהם אלא פעם אחת בזמן מרובה ועון שנאת חנם נכשל האדם‬ ‫תמיד‪] .‬וע"ש עוד טעם לזה[‪.‬‬ ‫ותירץ הר"ן דנהי דנבילה לאו ושבת סקילה‪ ,‬מצד אחר חמור יותר נבילה‪,‬‬ ‫כיון שהאוכלה עובר באיסור על כל כזית וכזית שבה‪ ,‬אבל בשבת אינו‬ ‫וכן כתב רבינו יונה בשערי תשובה )שער ג אות רג( לבאר הא דאיתא‬ ‫עובר אלא פעם אחת בשעת שחיטה‪ ,‬ולכן הרבה לאוין דנבילה אינו‬ ‫בערכין )טו‪ (:‬שקולה לשון הרע כנגד שלש עבירות‪ ,‬עבודה זרה וגילוי‬ ‫נקרא איסור קל לגבי לאו אחד של שבת אפילו שהוא איסור סקילה‪.‬‬ ‫עריות ושפיכות דמים‪ ,‬ואיך יתכן דבר זה‪ .‬וביאר כי בעל הלשון שונה‬ ‫הנה חידש הר"ן שריבוי הכמות של הלאוין מכריע את האיכות‪ ,‬ולכן‬ ‫באולתו עשר פעמים ביום‪ ,‬יכלים ויבאיש ויחפיר וידבר שפת יתר ויכה‬ ‫הרבה לאוין יהיו חמורים יותר מאיסור סקילה‪.‬‬ ‫בסתר‪ ,‬ומי יתן קץ לענשו‪ ,‬בשגם עבירה קלה כבדה מאוד על השנות‬ ‫האיולת פעמים רבות‪] .‬וכ"כ גם בשער א אות לח[‪ .‬והרי זה כיסוד הר"ן‪.‬‬ ‫והנה בדעת זקנים מבעלי התוספות הקשה‪ ,‬שהנה אברהם היה מתיירא‬ ‫שיהרגוהו אם יאמר שהיא אשתו‪ ,‬מפני שירצו ליקח אותה והרי הם‬ ‫אמנם לענין חומר עון שנאת חינם )שער ג אות לט(‪ ,‬לא פירש רבינו‬ ‫מצווים על העריות‪ ,‬ותימה שהרי כמו כן הם מצווים על שפיכות דמים‪,‬‬ ‫יונה כמו הר"ן שזה מטעם שאיסור קל כשנכפל הרבה פעמים נעשה חמור‬ ‫ואם יודע אברהם שהם נזהרים במה שהם מצווים‪ ,‬א"כ לא היה לו לירא‬ ‫מן החמור‪ ,‬אלא כתב טעם אחר משום שהיא גורמת ומסבבת כמה עוונות‬ ‫שיהרגוהו‪ .‬ותירץ כי טוב יהיה להם שיהרגוהו ויעשו עבירה דשפיכות‬ ‫וכמה נזקים כמו לשון הרע ודרישה רעה והשמחה לאיד וגרמת נזקים‬ ‫דמים פעם אחת‪ ,‬משיבוא עליה בלא הריגה‪ .‬והנה שפיכות דמים הוא‬ ‫לחברים והליכת רכיל ונקימה ונטירה ומאבדת טובה הרבה מן הנפש‪.‬‬ ‫בסקילה ואשת איש בחנק‪ ,‬ואפ"ה עדיף היה להם לעבור על שפיכות‬ ‫וצ"ע אמאי נד השערי תשובה מטעם הר"ן שהוא נמי ס"ל כן‪.‬‬ ‫דמים החמור פעם אחת‪ ,‬מלעבור על אשת איש הקל הרבה פעמים‪,‬‬ ‫ומוכח כיסוד הר"ן‪ ,‬דריבוי הכמות מכריע את האיכות‪.‬‬ ‫ונראה דהנה יש להסתפק בעיקר עבירת הלאו דלא תשנא אי עובר בכל‬ ‫רגע ורגע כששונא את חבירו‪ ,‬או שאינו עובר אלא על כל שנאה ושנאה‬ ‫]ועי' בלקח טוב להגר"י ענגיל זצ"ל )כלל טו אות יח( דאף לר"ש‬ ‫בפני עצמה‪ ,‬והרבה אחרונים נקטו שבכל רגע ורגע עובר על איסור‪ ,‬עי'‬ ‫בסנהדרין )מט‪ (:‬דחנק חמור מסייף‪ ,‬ותו דבלא"ה גבי ב"נ שניהם שוים‬ ‫פלא יועץ )ערך שנאה( ובספר אהבת ישראל להח"ח )פ"ב אות א(‪ ,‬וכבר‬ ‫דכל הז' מצוות שלהם ענשם שוה בסייף‪ .‬ומ"מ שפיכות דמים חמור‬ ‫מפורש הדבר בשערי קדושה להרח"ו )ח"ב ש"ד( שכתב 'ולא נתארך הקץ‬ ‫שחייבים למסור על זה נפש‪ ,‬משא"כ אשת איש שאין ב"נ מצווה על‬ ‫ולא נעלם אלא לסיבת שנאת חינם‪ ,‬ולא עוד אלא ששאר העבירות אינו‬ ‫קידוש ה'‪ ,‬יעו"ש בכל אריכות דבריו[‪.‬‬ ‫עובר עליהם אלא בשעתם אבל שנאת חינם בלב היא תמיד ובכל רגע‬ ‫עובר על לא תשנא'‪ .‬וכן כתב החיד"א בספרו דברים אחדים )דרוש כז‬ ‫ומהשתא אתי שפיר מאוד המדרש פליאה‪ ,‬דממה שאמר אברהם לשרה‬ ‫לשבת תשובה ד"ה ועלה בידינו( וז"ל‪' ,‬והשנאה היא בלב תמיד ורעה‬ ‫'אמרי נא אחותי את' כדי שלא יהרגוהו‪ ,‬וקשה למה יעדיפו להרגו‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫‪1‬‬ ‫בס״ד‬ ‫שבת פרשת לך לך תשפ״ז | שנה א | עלון מס׳ ‪3‬‬ ‫פלפלת בחכמה‬ ‫בענין ריבוי הכמות אם מכריע את האיכות — המשך‬ ‫ג‪ .‬והנה המנחת חינוך )מצוה שסד אות לג( כתב לחדש עפ"י יסוד הר"ן‬ ‫משאר עבירות‪ ,‬כי שאר עבירות אינו עובר עליהן אלא בעת שעושה‬ ‫דעבירת הרבה לאוין חמורה אפי' מאיסור סקילה‪ ,‬דא"כ אפשר שאם עבר‬ ‫העבירה‪ ,‬אבל השנאה תמיד אין רגע שאינו עובר על לא תשנא את‬ ‫עבירה של לאו הרבה פעמים‪ ,‬הרי זה חמור כמו כריתות ומיתות בי"ד‬ ‫אחיך'‪.‬‬ ‫ואין מועיל תשובה ויום הכפורים כמו כשעבר על לאו רגיל‪ ,‬וכן אם עבר‬ ‫עבירה שיש בה כמה לאוין דא"כ לענין תשובה ג"כ הרי זה יותר חמור‪.‬‬ ‫וכן נקט החקרי לב )יו"ד סי' פ( בביאור דעת הרמב"ם‪ ,‬אבל שם כתב‬ ‫בדעת הכסף משנה שס"ל שאינו עובר על לא תשנא אלא במה ששנא‬ ‫וצ"ע במה שלא הזכיר השערי תשובה בשום מקום חומרא כזו אע"פ‬ ‫את חבירו אבל לא בכל רגע ורגע‪ ,‬וכן משמע קצת מלשון החינוך )מצוה‬ ‫שמסכים ליסוד הר"ן‪ ,‬ובתחילת הספר )שער א אות ד והלאה( האריך‬ ‫רלח( שכתב 'והעובר על זה וקבע שנאה בלבו לאחד מכל ישראל‬ ‫רבינו יונה בחומרת המתאחר מן התשובה ורעת השונה בחטאו‪ ,‬ואם‬ ‫הכשרים עבר על לאו זה'‪.‬‬ ‫איתא שמסכים לדברי המנ"ח היה לו להביא עוד חומרא שאף לענין‬ ‫תשובה כבר לא תספיק לו תשובה רגילה‪ ,‬ולכאורה נראה ממה שלא‬ ‫ונראה לי ראיה גדולה לנידון זה ממה שהקשו התוספות ישנים ביומא‬ ‫הביאו דלא ס"ל כן‪ .‬אבל צ"ע דמסברא לכאורה צודק המנ"ח‪ ,‬ומ"ש‬ ‫)פה‪ (:‬לדעת רבי שיוה"כ מכפר אף לשאינם שבים למה חרב הבית‪ ,‬והלא‬ ‫לענין תשובה דלא‪.‬‬ ‫נתכפרו כל עוונותיהם אף בלי תשובה‪ .‬ואין קושייתם על בית ראשון‬ ‫שנחרב עבור ג' עבירות‪ ,‬שהרי מודה רבי שאין יוה"כ מכפר על הפורק‬ ‫ונראה לחלק בין הדבקים‪ ,‬דס"ל לרבינו יונה שאף שיותר חמור מי‬ ‫עול ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה ומפר ברית בשר‪ ,‬כמבואר בכריתות‬ ‫שעובר הרבה לאוין אף מאיסור סקילה‪ ,‬ולכן שקולה לשה"ר כג' עבירות‪,‬‬ ‫)ז‪ ,(.‬וא"כ אינו מכפר על עון ע"ז‪ .‬אלא קושייתם על בית שני‪ .‬ואם‬ ‫היינו רק מצד הסך הכללי‪ ,‬שהחוטא הרבה פעמים העונש המצטבר אצלו‬ ‫איתא דעון שנאת חינם הוא איסור נמשך ועובר עליו בכל רגע ורגע‪,‬‬ ‫הרי הוא יותר מעונש העובר על ג' עבירות פעם אחת בלבד‪ ,‬ונמצא בסך‬ ‫איך יכפר יוה"כ הלא מודה רבי שאין יוה"כ מכפר בשעת העבירה‪,‬‬ ‫הכללי שיותר חמור עבירה לאו הרבה פעמים מאיסור סקילה‪ ,‬ולכן לענין‬ ‫כמבואר בכריתות )שם( דלהכי אכל אומצא וחנקתיה ומת אין יוה"כ‬ ‫דחיית האיסור בפקוח נפש עדיף לעבור על האיסור החמור פעם אחת‬ ‫מכפר‪ ,‬דלא הוה שהות ליוה"כ לכפר‪ .‬וע"כ דנקטו התוספות ישנים דעון‬ ‫מעל איסור קל הרבה פעמים‪ .‬אבל כשאנו דנים על העבירה עצמה‪ ,‬הרי‬ ‫שנאת חינם אינו עובר בכל רגע אלא פעם אחת בלבד בשעה שקבע את‬ ‫כל לאו בפני עצמו הוא יותר קל מאיסור סקילה אף אם עבר על הלאו‬ ‫השנאה בלבו‪.‬‬ ‫הרבה פעמים‪ .‬ולכן לענין התשובה שאנו דנים על עשיית תשובה על כל‬ ‫עבירה בפני עצמה‪ ,‬הנה כל עבירה היא עומדת לעצמה‪ ,‬ואף אם עבר על‬ ‫ודאתינן להכי י"ל דבהא אפלגו הר"ן ורבינו יונה‪ ,‬דלדעת הר"ן השונא‬ ‫הרבה לאוין‪ ,‬מ"מ תשובת כל לאו היא בתשובה ויוה"כ לבד‪ ,‬ולא‬ ‫את חבירו עובר בכל רגע בלאו דלא תשנא‪ ,‬ולכן ס"ל דהאיסור נכפל‬ ‫משתנית כפרתו‪.‬‬ ‫פעמים רבות ונעשה כחבל עבה מאוד ולכן הוא שקול כנגד עבירות‬ ‫חמורות‪ ,‬אבל רבינו יונה ס"ל דאינו עובר על הלאו אלא בשעה שקובע‬ ‫אבל המנ"ח הבין דכשעובר הרבה פעמים על לאו אז עבירת הלאו עצמו‬ ‫את השנאה בלבו ואינו אלא ככל שאר העונות‪ ,‬ולכן פירש שחומר עון‬ ‫נהיית יותר חמורה‪ ,‬וכשדנים אנו על לאו זה גופא‪ ,‬הרי זה יותר חמור‬ ‫לה"ר הוא מה שמביא לשאר עבירות ולא מצד עצמו‪.‬‬ ‫מסתם לאו‪ ,‬ואף מאיסורי סקילה‪ ,‬וא"כ ה"נ לענין תשובה משתנית כפרתו‬ ‫ואינו מתכפר בתשובה וביוה"כ לבד ככל חיובי לאוין‪.‬‬ ‫רמב״ם על התורה‬ ‫ונמצא לפי"ז שרש"י הוא דלא כהרמב"ם‪ ,‬שלפי רש"י העונש על ביטול‬ ‫וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו‪ ,‬ונכרתה הנפש ההיא מעמיה‪,‬‬ ‫המילה הוא בעוה"ז שמת ערירי‪ ,‬וע"כ דבכל יום הוא עומד באיסור כרת‬ ‫את בריתי הפר‪) .‬בראשית יז יד(‬ ‫כדעת הראב"ד‪ ,‬ואילו לפי הרמב"ם בעוה"ז לא שייך עונש שהרי עדיין‬ ‫אינו חייב כרת‪ ,‬ורק לאחר שמת יתחייב כרת לנפש‪.‬‬ ‫ופרש"י‪ ,‬ונכרתה הנפש – הולך ערירי ומת קודם זמנו‪ .‬אמנם הרמב"ם‬ ‫)הל' מילה פ"א א‪-‬ב( כתב‪' :‬מילה מצות עשה שחייבין עליה כרת שנאמר‬ ‫ולכאורה יהיה תלוי במה שאמרה תורה 'את בריתי הפר'‪ ,‬ופירש הרד"ק‬ ‫וערל זכר וכו'‪ .‬וכל יום ויום שיעבור עליו משיגדל ולא ימול את עצמו‪,‬‬ ‫דהפר היינו ביטל‪ ,‬אמנם התרגום כתב 'ית קימי אשני' מלשון שינוי‬ ‫הרי הוא מבטל מצות עשה‪ ,‬אבל אינו חייב כרת עד שימות והוא ערל‬ ‫וסילוף‪ .‬ולפי הרמב"ם צ"ל כהרד"ק דהפר היינו ביטל‪ ,‬וזהו דוקא עד‬ ‫במזיד'‪ .‬והראב"ד שם השיג עליו דכל יום הוא עומד באיסור כרת‪.‬‬ ‫שמת והוא ערל‪ ,‬דרק אז ביטל את הברית שכבר לא יוכל לעשות עוד‪,‬‬ ‫ולפי רש"י י"ל כהתרגום שהפר היינו שינוי וסילוף ולכן בכל יום שעובר‬ ‫וע"ש בכסף משנה שלפי הרמב"ם אינו חייב כרת אלא עד שיבטל את‬ ‫הרי הוא באיסור כרת‪.‬‬ ‫המצוה שלא יוכל למול עוד‪ ,‬ולכן כל זמן שהוא חי ועדיין יכול למול‬ ‫אינו חייב כרת‪ ,‬עד שימות והוא ערל במזיד‪ .‬ואז יתחייב כרת לנפש‬ ‫כמבואר ברמב"ם בהל' תשובה )פ"ח ה"א וה"ה(‪.‬‬ ‫נתרם לזכות וזיווג הגון בקרוב שרה בת לינדה‬ ‫הערות והארות יתקבלו בברכה ‪shlomo@ben-hamu.com‬‬ ‫‪2‬‬