שירו לו זמרו לו · Shiri Loi Zamri Loi — נח (2026-10-12)

בן שלמה אהרן זצ“ל לע“נ א“מ הרה“צ בענייני הודאה להי“ת אסופת אמרים עלון חיזוק
גליון מס‘ 7 פרשת נח תשפ“ז
ְ ּב ִסי ְַע ּ ָתא ִד ְש ַמיָא
ׇל־בשָׂ ר עוֹד ִמ ּ ֵמייתי ִא ְּת ֶכם וְ ֽל ֹא־י ִּכ ֵָרת ּכ ָּ
ת־ב ִר ִ
וַהֲ ִקמ ִֹתי ֶא ְ ּ
ש ֵחת הָ ֽ ָא ֶרץהַ ּ ַמבּ וּל וְ ֽל ֹא־י ְִה ֶיה עוֹד ַמבּ וּל לְ ׁ ַ
ָשב ַו ֵיּ ׁ ֶשב ה‘ ֶמלֶ ְך לְ עו ֽ ָֹלםה‘ לַ ּ ַמבּ וּל י ׁ ָ
שלֽ וֹם׃ ְ
ה‘ עֹז לְ עַ ּמ ֹו י ּ ִֵתן ה‘ יְבָ ֵרך ֶאת־עַ ּמ ֹו בַ ׁ ּ ָ
תהילים כט
הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד .יי' עז לעמו יתן .ואז יתן יי'
עז לעמו ויכניע כל העמים בפניהם .יי' יברך את עמו בשלום ,כי
לעולם לא יהיה להם מלחמה.
עקידת יצחק לד א רש"י תהילים
ואחר שהשלים מה שרצינו אליו בענין אלו הנמצאות הנפלאות הן ה' למבול ישב .בגדולתו יחידי וגם עתה וישב ה' לבדו מלך לעולם,
בענין מציאותם וקיומם ובהתמדת פעולותיהם דבר בפלאי היסודות והאלילים כליל יחלוף ,אבל לעמו יתן עוז וברכת שלום
המתנועעים לרגלם .ואמר שעם היותם שפלים נמצאים ומשתנים
הנה הם אינם נמצאים זולתו ית' .אבל שכּ ֹח ֹו ית' הוא המעמידן אבן עזרא תהילים
והמוציא לפועל כל מלאכתו. ור' משה אמר :כי הטעם שהשוכנים בהיכלו הוא בית המקדש ולא
ואמר ה' למבול ישב וישב וכו' .קרא להמון הנמצאות אשר נתהוו יפחדו ,כי השם יכבדם שלא יבא להם שום נזק בעבור הרעם ,על כן
מהרכבת היסודות ועירובן מבול כי שם בלל ה' היסודות הארבעה. אחריו :ה' למבול ישב .והטעם :כי המים השחיתו הרשעים אז
ומבלילתם ועירובן הוציא כל מיני הנמצאים וחלופי מזניה' וחלופי נתגלתה מלכות השם ,כי עשה בהם משפט והנה השם ימלט חסידיו
חלופיהן .ולסבה זו נראה שנקרא זה העולם תבל כי ענין הויותיו כנח ובניו וימית שונאיו
ותולדותיו כלם תבל הוא .ואמ' כי הוא ית' למבול זה ישב והוא הנותן ואחרים אמרו :כי טעם להזכיר המבול ,בעבור שהזכיר חלק
כח בגרמי' השמימיים הנזכרים על הדרך שאמרנו להניע היסודות מנפלאותיו והוא רדת הגשם ,הזכיר הפלא העצום והוא הגשם הרב
ולמזגם להכינם לקבל צירתם. בימי נח ,וזהו אות כי השם יושב קדם ולעולם חסדו על עמו ,על כן
ומפני היות אלי הנמצאות מהיסודות הווים ונפסדים אמר וישב ה' אחריו :ה' עוז לעמו יתן.
מלך לעולם כלומר שאין יחס בזה בין הפועל והמתפעל כלל כי הוא ויש אומרים :כי הזכיר המבול – בעבור השבועה שמים לא ישחתו כל
המלך הקיים והנצחי אשר ממנו ימשכו להם העמידה והקיום הארץ ולא תשחת ממלכת השם שהוא מלך החיים ,על כן אחריו:
הנמצא בהם כפי כללותם וישב ה' מלך לעולם.
ויש אומרים :כי מיום שישב לשפוט בימי המבול נראתה מלכותו
אלשיך רוממות קל תהילים ויפחדו בני אדם הבאים אחרי המבול ,כי לפני נח לא היה מבול.
אך מצדו יתברך אין צריך עוז מהזולת כי הלא ה' למבול ישב וימח ה' -תפלה או ברוח הקודש ,שהשם יתן עוז לעמו בעתות הרעם
את כל היקום הוא לבדו ואפילו את שם מדת הדין לא הוצרך כד"א ושלום יהיה להם.
ויאמר ה' אמחה את האדם הנה כי לעוז לא הוצרך לזולת וגם לא על
בחינת כבוד אשר ברוב עם הדרת מלך אינו צריך לעם כי אז עם שלא רדק תהילים
נשאר אך נח וביתו לא חסר ממנו אדר מלכות כי אם וישב ה' מלך
ולפי דעתי כי המזמור הזה לעתיד לימות המשיח ...ויאמרו הכל :יי'
לעולם כי אין כבוד מלכותו תלוי בעם ,ואמר ולא עוד אלא שאין
למבול ישב אלה הימים והם ימי המבול ,כמו שישב על כסא המלוכה
צריך לומר שאינו צריך לעמו יתנו לו עוז כ"א אדרבא ה' עוז לעמו
אז ,שלא היו מכירים האל אנשי העולם ,ויאמרו לאל סור ממנו ומה
יתן כדי שיעצרו כח לקבל ברכתו כי רבה היא מאד עד יבלו שפתיהם
יפעל שדי למו )איוב כבי ז( .וכשהביא עליהם את מי המבול והשחית
מלומר די וזהו ה' עוז לעמו יתן על מה שה' יברך את עמו בשלום כדי
העולם ,נח ובניו שנשארו והבאים אחריהם הכירו כי ליי' המלוכה,
שיהיה להם עוז לקבל הברכה כי עצומה היא מאד כענין ופחדו אל
והוא יושב על כסא המלוכה והוא ברא את העולם והוא משחיתו
ה' ואל טובו וכאשר היה בסיני שלא עצרו כח לסבול ויצאה נשמתם
כשירצה ,כן עתה לימות המשיח האמות שהרעו לישראל ולא יראו
ואמר כי עם היות להם שלום שהוא כלי מחזיק ברכה עכ"ז צריך עוז
מהאל ולא הכירו אותו למלך ושהוא אדון העולם ,כאשר יעשה להן
לעמו יתן לקבל אותה:
משפט וישאיר בני ישראל ואשר ישובו לאל מהן ,ידעו ויאמרו :וישב
או יאמר ה' למבול כו' לומר אין הקב"ה כמלך מבני אדם שלהפיל יי' מלך לעולם .וכן הוא אומר )זכריה יד ט( :והיה יי' למלך על כל
גליון 0
פרשת נח תשפ“ז
גדול כאילו אומר הנה החזקתי בידך שתבא עם מלכך אשר בחרת בו איזה אומה צריך להתקומם נגדה אך הוא יתברך להנקם מכל
להלחם עמי ותראה רפיון כח ושפלות ממשלת המלך אשר בחרת לחסות העולם שהוא להביא מבול לא הוצרך להתקומם כ"א ישב ועל ידי
בצלו ,וזו היא הסיב' צדיק ורע לו רשע וטוב לו כי הצדיק אינו מעשיר אותו ישיבה מחה את כל העולם והוא כי ישב לו ובשב ואל תעשה
הקב"ה ואין נותן לו מנוחה שלא יראה שמחזיק ביד כל המתחבר עמו
שהניח העולם אל טבעו הושקע העולם כי הארץ על המים הם
כאילו מלכותו תלוי בהיות עמו רוב עם ,וכל הבוחר להיות עמו בעבור
שהוא מלך אמת ואין מלך כמוה יהיה ,וכל הפורש יפרוש ,שאין מעלתו ע"י נס ואז נמנע הנס ומאליו עלה התהום התחתון וגם העליון
תלויה באחרים כמלך ב"ו כו' כדפרישי' ,ולכן רוב המתחברים עמו עניים מאליו ירד כי ארובות השמים נפתחו כי הוא גם הוא טבע כי אם
ורע להם שאם יתעשר לכל המתחברים עמו שהם הצדיקים נראה ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ובישיבה ההיא אשר היתה
שמבקש אנשי' לעזרת מלכותו ושוחדם בממון כדי שלא יפרושו ממנו בשב ואל תעשה נשאר מלך בעולם כי נפלה אימת מלכותו
ושיתקבצו עמו רבים ,לכן אינו מעשיר לכל הצדיקים ,ומה שמעשיר לזה יתברך בעולם כמ"ש ז"ל שכל הילודים אחרי כן גדרו עצמם מן
יותר מאחר לפי שרואה דבקותו עמו אין סוף ומתוך כך אף שיבואו עליו הערוה שעל כן היה ירא אברהם לאמר אשתי פן יהרגוהו לבלתי
כל יסורין שבעולם אינו פורש ממנו לכך מעשירו ,אך לצדיק שרואה בו צד הכשל בבעולת בעל וכאשר נשק יעקב לרחל חרדו כל העיר וכן
מה שמץ טינא בלבו אינו מעשירו כדי שלא יאמר דשוחדו בממון כדי שלא
על דרך זה אימה נפלה בעולם .ושעור הכתוב הנה אין הקב"ה
יפרוש ממנו כדי שיתגדל מלכותו ,וזהו שרמזו רז"ל בדבריהם הנעימים
צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור והוא כדפרישית, צריך עוז ותעצומות לא לאבד עולם ולא לקיימו לאבדו כי הנה ה'
ורשע וטוב לו הוא רשע שאינו גמור והלך ודבק בסמאל הרשע ומעשירו למבול ישב וגם לא לקיימו כי הנה מאז וישב ה' בשב ואל תעשה
הקב"ה לומר לו ראה שאיני מצטער מפרישותך כי אין מלכותי תלוי בעם, נשאר מוראה בעולם להיות מלך לעולם באופן כי לעצמו אין
הנני מחזיק בידך שתבא עם מלכך כנגדי ,ובהיות רשע שאינו גמור נותן צריך לפעול בעוז ,אך ה' עוז לעמו יתן לעתיד על כל העולם ,ולא
לבו בטעם העושר שנולד לו כשנתחבר בסמאל ומבין טעמו של דבר ונותן שיצטרכו למלוך ולמשול בעולם על ידי מעוז זרועם כי אם אדרבה
לב לשוב אל ה' ,וזהו שאמרו רשע וטוב לו רשע שאינו גמור ,רשע ורע לו ה' יברך את עמו בשלום.
רשע גמור ולזה כשפורש מקב"ה אינו מעשירו כי יודע הקב"ה דרוב
רשעתו סותם שכלו ואם יעשירנו טח לבו להבין כי העשירו הקב"ה כדי או שעור הכתוב כאשר הוא יתברך עוזו כ"כ גדול שבשב ואל
לרמוז שאינו מצטער על שפירש ממנו ודבק באחר לפי שאין מלכותו תלוי תעשה יפעול וישודד וימלוך כן ה' עוז לעמו יתן ,וגם הם ע"י שה'
בעם וכיון שאינו מבין מה צורך להעשירו ,וזהו רשע ורע לו רשע גמור, יברך את עמו בשלום שבלא חרב ובלא חנית ירדו מים עד ים
דוק והבן במה שכתבתי דענין נאה ונחמד הוא לכל מי שאוכל יטעם לו ומנהר עד אפסי ארץ ולפניו יכרעו ציים כו'.
הקב"ה יגלה כבוד מלכותו במהרה בימינו אמן כדי להבין סודי תורתו ובמה שארז"ל כי ה' עוז לעמו יתן נאמר על התורה שנקראת עוז יאמר ענין
ויתקי' תורה חדשה מאתי תצא אנס"ו. מאמרם ז"ל כי כשבא הקב"ה לברא את האדם נעשו מלאכי השרת כתין
כתין חבורות חבורות מהם אומרים יברא ומהם אומרים אל יברא חסד
העקרים ב יד אומר יברא וכו' ואמת אומר אל יברא וכו' צדק אומר יברא ושלום אומר
אל יברא שכולו מלא קטטות מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכה לארץ
וזה כי הדרת המלך ברב עם כדי שיהיה כבודו מתרבה ,והשם
כו' שהוא כמפורש אצלנו שנתן את התורה הנקראת אמת בארץ שבעסוק
יתברך לפי שהוא מלך על הכבוד אין מלכותו מתעלית בזולתו בה יתוקן העדר האמת מלשונם אך שלום עדיין נשאר במקומו ועל שני
ולא משתנית בהשתנות הנמלכים ובהתמעטם .אמר המשורר קול המנגדים האלה גלו שתי פעמים אחד בגלות בבל שהוא על העדר התורה
ה׳ יחולל אילות ויחשוף יערות ובהיכלו כלו אומר כבוד ,כלומר שנאמר על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי שהוא על ביטול
שאפילו כשהקדוש ברוך הוא עושה דין ומשחית היערות והבעלי תורה כי ויתר הקב"ה על ע"א וכו' ולא ויתר על ביטול תורה ,וזהו ותשלך
חיים אין מלכותו וכבודו מתמעטת בזה ,כי בהיכלו ,רצה לומר אמת ארצה ועשתה והצליחה כי ע"י שתשלך ישראל אמת ארצה ע"י כן
במדרגתו ,הכל הוא כבוד ,והביא ראיה לזה כי ה׳ למבול ישב ועשתה בבל והצליחה ,ובגלות חרבן שני גלו על שנאת חנם שהוא העדר
וישב ה׳ מלך לעולם ,רצה לומר כי השם היה בזמן המבול ,שהיה השלום על כן אומר עתה הוא יתברך כי יתקן את שתיהם כי על הא' ה' עוז
לעמו יתן זו תורה הנקראת אמת ועל השנית אמר ה' יברך את עמו בשלום
העולם מלא קודם המבול מאנשים ומבעלי חיים ונשחת הכל ולא
באופן יתוקנו השני מנגדים ולא יגלו עוד והוא מאמרנו על פסוק והאמת
נשאר רק נח ואשר אתו בתבה ,ואף על פי כן לא נשתנית מלכותו והשלום אהבו:
מכמות שהיה ,וזהו וישב ה׳ מלך לעולם,
ואמר וישב ולא אמר ויהי ,בעבור כי תאר הישיבה הוא יותר קיים, שבט מוסר נב
כמו שבאר הרמב״ם ז״ל בשתוף ישב ,ועל כן ייחס אליו הנביא תאר
דרך שני אמשול משל לבא לענין ,משל לשני מלכים האחד מלך גדול
הישיבה יותר מזולתו מן התארים ,אמר ואראה את ה׳ יושב על כסא רם
רם ונשא מלכותו בכל משלה מקור השלמיות והשני מלך שפל בתכלית
ונשא ,ולא אמר ואראה את ה׳ על כסא רם ונשא ,כי לפי שתאר הישיבה
השפלות מחוסר מכל שלימות רק אין עליו כי אם שם מלך כי אינו משורש
מורה על תאר היותר קיים מבלי שנוי ,ייחסוהו אליו יתברך אף על פי שלא
המלוכה כ"א שמרד ומלך מעצמו ויתלקטו עמו אנשים רקים ופוחזים וכל
יפול עליו לא עמידה ולא ישיבה ,אמרו רבותינו ז״ל במסכת חגיגה שאין
מר נפש והולך נע ונד מהר להר ומגבעה לגבעה לפצות לעוברים ושבים
למעלה לא עמידה ולא ישיבה ,ועל זה הדרך ראוי שיובן בכל ההתפעליות
בדברי חלקלקות ונודר להם מתנות נשיאים ורוח וגשם אין מתהלל במתת
הגשמיים הבאים בכתובים מיוחסים לו יתברך ,שהם אמנם נאמרים כדי
שקר שיניחו למלך הגדול והנורא שמלכותו בכל משלה ויבואו אצלו ,ומי
לתת הבנת הענין אל האנשים לא שיהיה הענין כן באמת ,וכלל גדול אמרו
שאין בו דעת מתפת' ממנו ומתקרב אצלו מסמיות עינים שיש לו
רבותינו ז״ל בזה ,דברה תורה כלשון בני אדם.
מלהסתכל שאין למלך זה מלכות בפני עצמו כי מה שמולך הוא בתוך
ממשלת המלך הגדול ומפתו אוכל ומימיו שותה אלא דמורד ואומר כי
המלכות שלו ,והמלך האדיר והגדול מרוב יכולתו וממשלתו משחק ממנו
ולכל איש הפורש ממנו ומתחבר עם המלך השפל מעשירו עושר גדול
ברוב שלוה והשקט להראות גדולת מלכותו עם זה ,כאילו אומר אין
שיר השירים רבה ב ב מלכותו תלוי ברוב עם ,כי הממלכה שלו הוא והרוצה לפרוש יפרוש כי
אין שום חסרון מגיע לו מפרישותו ,ואדרבה לאנשים אשר עמו תחת
של לְ ֶמל ְֶך ׁ ֶשהָ יָה )ג( ַר ִ ּבי ֲעז ְַריָה ְ ּב ׁ ֵשם ַר ִ ּבי יְ הו ָּדה אָ ַמר ַר ִ ּבי ִסימוֹןָ ,מ ׁ ָ ממשלתו אינו מעשירם כדי שלא יראה שהם מחזיקים מלכותו ,ואם ירצו
ל ֹו ּ ַפ ְרדֵּ ס וְ י ְָרד ּו וְ נ ְָטע ּו ׁשו ָּרה ׁ ֶשל ְּת ֵאנִ ים וְ ׁשו ָּרה ׁ ֶשל ְ ּגפָ נִ ים וְ ׁשו ָּרה לעובדו מצד הטוב במה שהוא טוב מוטב ואם לא הרשות נתונה שאם
ׁ ֶשל ִר ּמוֹנִ ים וְ ׁשו ָּרה ׁ ֶשל ּ ַת ּפו ִּחים ,ו ְּמסָ ר ֹו לְ אָ ִריס וְ הָ ל ְַך ל וֹ .לְ אַ ַחר רוצה לפרוש ממנו יפרוש ,ולכן כל אנשיו מהם עשירים מהם עניים לרמוז
שה ,ו ָּמצָא ָמלֵא ח ו ִֹחין ֵידע ֶמה עָ ָׂ י ִָמים ָּבא הַ ּ ֶמל ְֶך וְ ֵהצִ יץ ַּב ּ ַפ ְרדֵּ ס ל ַ שאיני מסביר להם פנים כדי שיעבדוהו יתגדל מלכותו דאין מלכותו תלוי
ֹש ּנָה אַ ַחת ׁ ֶשל וֶ ֶרד וְ ַד ְרדַּ ִריםֵ ,ה ִביא ַק ּצָצִ ים לְ ַק ְ ּצצ וֹ ,וְ ָראָ ה ב ֹו ׁשו ׁ ַ בהם ,דמטעם זה לכל הפורש ממנו ומתחבר עם המלך השפל מצליחו
ֹש ּנָה ז ֹושבַ ת נַפְ ׁש ֹו עָ לָיו ,אָ ַמר הַ ּ ֶמל ְֶך ִ ּב ׁ ְש ִביל ׁשו ׁ ַ יח ָּב ּה וְ ׁ ָ וּנְ ָטל ָּה וְ ֵה ִר ַ ומעשירו לומר הרי החזקתי בידיך שתבא בחברת מלכך לבא להלחם עמי
ש ָר ֵאל ,לְ אַ ַחר יִ ּ ָנצֵל הַ ּ ַפ ְרדֵּ סָ ּ .כ ְך הָ ע ֹולָם ל ֹא נִ ְב ָרא אֶ לּ ָא ִ ּב ׁ ְש ִביל יִ ְ ׂ אם תוכל ,ואז תראה משפלות ובזוי מלכך אשר בחרת ואיך מלכותו הבל
שה דוֹרוֹת ֵהצִ יץ הַ ָּקדו ֹׁש ָּברו ְּך הוּא ְ ּבע ֹולָמ ֹו לִ ְראוֹת ַמה ש ִרים וְ ׁ ִש ׁ ּ ָ
עֶ ְ ׂ ואין בו מועיל .והנה הנמשל מובן מעצמו ומיהו אפרשנו קצת שהנה
המלך הגדול הוא הקב"ה שהמלכות שלו הוא ומלכותו בכל משלה
שה ,ו ְּמצָא ֹו ַמיִ ם ְ ּב ַמיִ ם ,דּ וֹר אֱ נו ֹׁש נִ ְמ ֶחה ִמן הַ ּ ַמיִ ם ,דּ וֹר הַ ּ ַמבּ וּל ׁ ּ ֶשעָ ָׂ ולהראות על זה כל המתחבר עמו שהוא הצדיק ורע לו כדי שלא יראה
נִ ְמ ֶחה ִמן הַ ּ ַמיִ ם ,דּ וֹר הַ פְ ָלגָהּ ְ ,ב ַמיִ םֵ ,ה ִביא ַק ּצָצִ ים לְ ַק ְ ּצצוֶֹ ׁ ,ש ּנֶאֱ ַמר שתלוי מלכותו בחברת רבוי אנשים עמו ומחזיק בידם כדי שלא יפרשו
של ו ֶֶרדֵ ,אלּ וּ יִשְׂ ָר ֵאל, ֹש ּנָה ׁ ֶָשב ,וְ ָר ָאה ׁשו ׁ ַ )תהלים כט ,י( :ה' ל ּ ַַמבּ וּל י ׁ ָ ממנו כי המלכות שלו היא ואין צורך לו מאנשים ,וכמו שפירשו חז"ל
שבַ ת ש ָר ֵאל ֲע ֶׂש ֶרת הַ ִדּ ְ ּבר וֹת ,וְ ׁ ָ שעָ ה ׁ ֶש ִּסדְּ ר ּו יִ ְ ׂ וּנְ ָטל ָּה וְ ֵה ִריחַ ָּב ּהּ ְ ,ב ׁ ָ על פסוק ה' למבול ישב וישב ה' מלך לעולם שבשעה שהביא
ש ָר ֵאל )שמות כד ,ז(ַ :נ ֲע ֶׂשה וְ נִ ׁ ְש ָמע, שעָ ה ׁ ֶשאָ ְמר ּו יִ ְ ׂ נַפְ ׁש ֹו עָ לָיוּ ְ ,ב ׁ ָ מבול לעול' וימח את כל היקום ולא נשאר בריה אז וישב ה' מלך
ֹש ּנָה ז ֹו יִ ּ ָנצֵל הַ ּ ַפ ְרדֵּ סּ ִ ,בזְ כ וּת אָ ַמר הַ ָּקד ו ֹׁש ָּבר ו ְּך ה וּא ִ ּב ׁ ְש ִביל ׁשו ׁ ַ לעולם לומר שאין מלכותו תלוי ברוב עם כמלך ב"ו שתלוי
הַ ּתו ָֹרה וְ לו ְֹמ ֶדיהָ ִ ,י ּנָצֵ ל הָ עוֹלָ ם. מלכותו באנשים שאם אדם אין על מי ימלוך .והמלך השפל הוא
סמאל הרשע דמרד ברבו ועליו נאמר לא תשתחוה אל אחר דא סמאל כי
תנא דבי אליהו רבה ב איתא בזוהר המפתה לאדם למרוד במלך האמת ויתחבר עמו והוא רשע
למה ישראל דומין בעוה"ז לפני אביהן שבשמים לאילה זו וטוב לו דכיון שפירש מהקב"ה ומתחבר עם סמאל מעשירו הקב"ה עושר
2
גליון 0
פרשת נח תשפ“ז
רס"ג בראשית שמעברת בצער ויולדת בצער תחלתה קשות ונחת רוח בסוף
ופרשת המבול ,מ"קץ כל בשר" עד הנה ,דהיינו ,עד סופה ,לא שנאמר קול ה' יחולל אילות ויחשוף יערות ובהיכלו כולו אומר
נכתבה אלא כדי שנתבונן ונדע שמצבנו ,בנוגע לנעימות שבחלקנו, כבוד באותה שעה יהיה כל העולם מרתיע ויאמרו שמא בא מבול
והסכנה ,והאיומים ,וחלות העונש ,וההבטחה הניתנת לנו ,הוא לעולם לאבד את העולם שנאמר ה' למבול ישב השיבה רוח הקודש
כמצב אנשי דור המבול, אותן ויאמר לא בא מלך מלכי המלכים הקב"ה אלא לעשות משתה
כמו שהטיב להם ברבוי ,ככ'" :כי החל האדם לרב על פני האדמה" ,כך אמר בנו: לבניו ויאמר לא באתי אלא למלוך על כל העולם שנאמר וישב ה'
"יהודה וישראל רבים כחול" וגו'. מלך לעולם ומפני מה אני מולך מפני שאתם מפרכסין במעשיכם
וכשם שאמר בדור המבול" :כי יצר לב האדם" וגו' ,כך נאמר בישראל" :והיה כי הטובים ובתלמוד תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו
תמצאן וגו' כי ידעתי את יצרו" וגו'. בשלום
וכמו שנשטפו אנשי דור המבול במים כך נמשלו ישראל לטובעים במים.
ככ'" :כה אמר יי הנה מים עלים מצפון" וגו'. מדרש תנאים דברים
וכמו שהושיע לכלואי התיבה והוציאם לרוחה ,כך אמר" :לאמר לאסירים צאו ד״א ה' מסיני בא מלמד כשנגלה הקב״ה ליתן תורה לישראל
ולאשר בחשך הגלו" וגו'. הרעיש כל העולם כולו על יושביו שנ' )תה' כט ג -יא( קול ה' על
וכמו שנתן להם הבטחה שלא יביא עוד מבול ,כך ניתנה לישראל המים קול ה' בכח קול ה' בהדר קול ה' שובר ארזים קול ה' חוצב
הבטחה משעבוד ומצרה ,ככ'" :כי מי נח זאת לי וגו' כן נשבעתי מקצף עליך קול ה' יחיל מדבר קול ה' יחולל אילות באותה שעה נתכנסו כל
ומגער בך". אומות העולם אצל בלעם בן בער אמ' לו תאמר שהקב״ה מביא
ובמקום אחר אמר שכמו שדן )את העולם( במבול ,לזמן מה ,ואחר מבול על עולמו ומחריבו כשם שעשה לראשונים ה' למבול ישב אמ'
כך העבירו ,כך דן )את ישראל( בשעבוד ,לזמן מסוים ,ושם קץ להן לאו היום הוא מולך בעולמו היום הוא מישב את עולמו שנ'
לשעבוד ,והעמיד את מלכות עמו ,שכן כתוב" :למבול ישב וישב יי מלך וישב ה' מלך לעולם תורה הוא נותן לעמו שבח הוא נותן לבניו
לעולם" .ופירוש ,ישב – דן ,דוגמת אומרו" :ישבת לכסא שופט צדק". שכר טוב ליראיו שנ' ה' עז לעמו יתן אמרו לו אם כן ה' יברך את עמו
בשלום:
צרור המור בראשית
ואמר ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה .לרמוז שהשם זכרם במדת הדין תולדות י"י ואתחנן
כי אף על פי שכלם חטאו בהמות וחיות ועופות וכן נח חטא בשלא התפלל
וז"ס הכתוב )תהלים כט ,יא( ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ,ודרשו
על דורו .עם כל זה כבר נענשו בעונשים גדולים בהיותם נסגרים בתיבה
חז"ל )זבחים קטו (.שנתקבצו כל אומות אצל בלעם בשעת מתן תורה ,ואמרו
שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ומשפט רשעים בגיהנם שנים
שמא ה' למבול ישב ,והשיב שלא יתיראו ה' עוז לעמו יתן וגו'.וי"ל ,הא עדיין
עשר חדש .כן נענשו אלו בדיני גיהנם שהם קור וחום נור דליק וצנת שלג.
יש מורא לאומות ,שמא לא יקבלו ישראל את התורה ויחזור העולם לתוהו
כדכתיב תשלג בצלמון .וזהו ששה חדשים בשמן המור שהוא קר ולכן אינו
)ע"ז ג .(.וכי תימא דבלעם אמר זה בשעה שקיבלו ישראל התורה ,שאז יצאו
מריח אלא כשמחממים אותו .כאומרם זכרונם לברכה צרור המור דודי לי
ממורא הנ"ל ,א"כ קשה מאי ה' עוז לעמו יתן לשון עתיד ,נתן הל"ל ,או נותן
זה אברהם מה המור ראש לבשמים כך אברהם היה ראש לצדיקים ומה
לשון הוה .ועוד ,איך אמר בתואר עמ"ו ,כשעדיין לא קיבלו התורה ,שעל ידי
המור אינו מריח אלא מכח האש כך אברהם לא נודעו מעשיו עד שהושלך
נתינת התורה לישראל נעשו עם סגולתו ,מה שאין כן קודם לזה ,ואיך אמר
לכבשן האש דכתיב אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים .וששה חדשים
בבשמים שהם חמים ובתמרוקי הנשים שחטאו בהם .ולכן נח והחיה לעמו יתן ,משמע שכבר הם עמו קודם הנתינה .ולדברינו אתי שפיר ,כי
והבהמה זכרם אלהים במדת הדין אחר שכבר קבלו עונשם ביסורים .ולכן בהכרח שייך התורה הנק' בריתי יומם ולילה ,דווקא לישראל שניתן
ויעבר אלהים רוח על הארץ וישוכו המים הזדונים מים המרים בורות להם ברית מילה ,וברית שבת שניתן להם במרה קודם מתן תורה,
נשברים הם בעלי מדות הדין .אבל בתחלה כתיב ויסגור ה' בעדו במדת כמ"ש )שמות לא ,יג( כי אות היא ביני וביניכם ,וזה מורה כי כבר הם
רחמים כי לולי רחמי השם היו ראויים כלם לכלייה .ולכן אמר ה' למבול עמו ונחלתו ולהם ראוי' התורה ולא לכל האומות .ומה שחזר על
ישב כלומר לולי שהשם ישב על כסא רחמים בשם ה' שהוא רחמים כל אומה ולשון ,הוא כי רצה ית' לברך את עמו בשלום ,שלא יהי'
וברחמיו הציל לדור המבול ראויים היו כלם ליענש .וזה כאומרו קטרוג מאומות על שניתן לישראל התורה ולא להם ,וכמובא בזוהר
ויסגור ה' בעדו ולא אמר ויסגור אלהים בעדו .ובזה וישב ה' מלך משל למלך שרצה ליתן מתנה לבנו ,והי' לו ג"כ עבדא בישא ,שלא
לעולם כלומר כי אחר שדור המבול היו רשעים גמורים ועם כל זה יתקנא וכו' ,ע"ש .וה"נ כדי שיהי' להם שלום מאומות ,חזר עליהם
רחם עליהם ונתן לעולם שארית .כן יעשה לעולם כי אף על פי תחילה .וז"ש ה' עוז התורה לעמו דווקא יתן ,ולא ליתר האומות,
שיהיו רשעים לא יגיעו לרשעת הראשונים ובהכרח הוא שירחם ומה שחזר על כל האומות כדי שיברך את עמו בשלום ,וק"ל.
עליהם בשם ה' וזהו וישב ה' מלך לעולם .או יאמר וישב ה' מלך
לעולם אחר שדור המבול כחשו בה' ויאמרו לא הוא והשם נקם אוצר מדרשים אגדה על שמו"ע
נקמתו מהם והשיב העולם תוהו ובוהו וחשך על פני תהום ואחר ה׳ לַמַּ בּוּל יָשָׁ ב -שישב בדין עם הרשעים ושמע תפלות של באי
כך חזר לבראת עולם חדש .בזה יהיה מלך לעולם .כי ממנו יגורו כל התיבה ,שנאמר וַ ִ ּיזְ כּ ֹר אֱ ל ִֹהים ֶאת נ ַֹח )בראשית ח' א'( ,לכך נאמר
יושבי תבל: בקרבנו של נח
שומע תפלה .וַ יֵּשֶׁ ב ה׳ מֶ ֶל לְ ע ֹולָם -שנתיישבה דעתו ָ
ורחם על כל העולם ,שנאמר וירח ה׳ את ריח הניחוח ,כנגד שאותך
תפארת יהונתן בראשית
לבדך ביראה נעבוד .ה' עֹ ז לְ עַ מּ ֹו יִתֵּ ן -כנגד טובה של תורה ,שנאמר
כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה )משלי ד' ב'( ִּכי ל ֶַקח טוֹב נ ַָת ִּתי לָכֶ ם ,לכך נאמר הטוב שמך ולך נאה
אמרו חז"ל דהני ז' ימים הם שבעה ימי אבילות של מתושלח כי היה מגין
וידוע דביום שביעי בבקר כלה האבילות .דמקצת היום ככולו ולכך התחיל
להודות .ה' יְבָ רֵ אֶ ת עַ מּ ֹו בַ שָּׁ לוֹם -כנגד עושה השלום.
המבול ביום השביעי בבוקר והיה היום קודם ללילה כי כך שלמה אבילות.
וזהו לימים עוד שבעה .מלת עוד מורה שלא שלמו עוד שבעה .ובבוקר של
יום השביעי היה המבול ותוך שבעה עדיין הנפש בעולם והיה מגין וזה היה
מחסד בעל הרחמים להמתין וזהו כי לימים עוד שבעה אנכי מוסב על שם
הוי"ה שהוא ימטיר וזהו מחסדו להמתין והיה ראוי להיות המבול לערך מ"ו
יום .כי ימים אלו היו נגד קבלת התורה כי התורה הגינה על המבול ולכך רבינו בחיי בראשית
נאמר ה' למבול ישב וגו' ה' עוז לעמו יתן וקבלת התורה מר"ח סיון הוחל.
והיה לערך מ"ו יום מיציאת מצרים גם כל השנה היו טרודים במלאכתן ולא וימח את כל היקום .זה כלל גדול לכל בעלי חיים שנמחו באותם המים
עשו כל כך מהתועבות רק הם בחרו חודש אחד מכל השנה לחגם ואז עשו הרותחין ,וימחו מן הארץ ,הם נמחו מן הארץ וכחותם מן השמים .וכבר
כל התועבות וידוע כי הקדמונים חלקו השנה לשמונה חדשים והגיע לכל ידעת כי כל הכחות יש להם מנוי ופעולה בשפלים ,וכיון שנמחו מפעולת
חודש ערך מ"ו יום ובחסד ה' שהרויח להם ימי אבלו של מתושלח: הארץ הרי שנתבטלה למעלה הכח והמנוי שלהם .ואין הכוונה שיתבטלו
במבול הכחות העליונים אלא שפסק השפע שלהם שלא השפיעו למטה ,גם
לא קבלו שפע מלמעלה מן הקו האמצעי המשפיע לכל מושפע .וכיון שפסקו
חתם סופר בראשית
כל היונקים שפע ,לא נשאר בזמן המבול בשום כח שבעולם שפע כי אם בקו
ויום ולילה לא ישבותו ,נ"ל דנשבע שלא ישחית או"ה ויקיים ישראל לבדם האמצעי לבדו ,והוא שאמר דוד ע"ה )תהלים כט( ה' למבול ישב וישב
אלא או"ה יכירו וידעו ה' ויתקיימו אותן שיום ולילה לא ישבותו ,אבל
ישראל שובתי שבת הם ואם לא יהא אלא ישראל לא קיים שבועתו ,והיינו
ה' מלך לעולם .ומלת ישב במקום הזה כמו נשאר ,כלומר הוא
דדאגו או"ה במתן תורה שמא מעכשיו ה' למבול ישב ואי משום שבועתו לבדו ,וכמוהו )תהילים ט׳:ז׳ -ח׳( וה' לעולם ישב .וזהו מאמר
יתקיים בישראל ,והשיב בלעם זה א"א כי יברך את עמו בשלום שהוא רבותינו ז"ל שלא היה המבול על ארץ ישראל ,כלומר שלא ירד
שמירת שבת שיקרא סוכת שלום וכדכתי' ונתתי שלום בארץ ר"ת שבתון, הגשם עליה מן השמים ,והנה זה לכבוד הארץ ולמעלתה שלא נפתחו
וכיון שנותן להם שבת א"א לקיים שבועתו בהם כי יתבטל יום ולילה לא עליה ארבות השמים ולא נבקעו תחתיה מעינות תהום רבה כי היא קו
ישבותו: האמצעי של מטה כנגד קו האמצעי של מעלה ,והבן זה.
לקבלת העלון במייל יש לשלוח בקשת הצטרפות 3 כתובת המערכתlemalolemaskil@gmail.com :
