gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שירו לו זמרו לו · Shiri Loi Zamri Loi — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: שירו לו זמרו לו · Shiri Loi Zamri Loi

שבוע: נח (2026-10-12)

שירו לו זמרו לו · Shiri Loi Zamri Loi — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בן שלמה אהרן זצ“ל‬ ‫לע“נ א“מ הרה“צ‬ ‫בענייני הודאה להי“ת‬ ‫אסופת אמרים‬ ‫עלון חיזוק‬ ‫גליון מס‘ ‪7‬‬ ‫פרשת נח תשפ“ז‬ ‫ְ ּב ִסי ְַע ּ ָתא ִד ְש ַמיָא‬ ‫ׇל־בשָׂ ר עוֹד ִמ ּ ֵמי‬‫יתי ִא ְּת ֶכם וְ ֽל ֹא־י ִּכ ֵָרת ּכ ָּ‬ ‫ת־ב ִר ִ‬ ‫וַהֲ ִקמ ִֹתי ֶא ְ ּ‬ ‫ש ֵחת הָ ֽ ָא ֶרץ‬‫הַ ּ ַמבּ וּל וְ ֽל ֹא־י ְִה ֶיה עוֹד ַמבּ וּל לְ ׁ ַ‬ ‫ָשב ַו ֵיּ ׁ ֶשב ה‘ ֶמלֶ ְך לְ עו ֽ ָֹלם‬‫ה‘ לַ ּ ַמבּ וּל י ׁ ָ‬ ‫שלֽ וֹם׃‬ ‫ְ‬ ‫ה‘ עֹז לְ עַ ּמ ֹו י ּ ִֵתן ה‘ יְבָ ֵרך ֶאת־עַ ּמ ֹו בַ ׁ ּ ָ‬ ‫תהילים כט‬ ‫הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד‪ .‬יי' עז לעמו יתן‪ .‬ואז יתן יי'‬ ‫עז לעמו ויכניע כל העמים בפניהם ‪ .‬יי' יברך את עמו בשלום‪ ,‬כי‬ ‫לעולם לא יהיה להם מלחמה‪.‬‬ ‫עקידת יצחק לד א‬ ‫רש"י תהילים‬ ‫ואחר שהשלים מה שרצינו אליו בענין אלו הנמצאות הנפלאות הן‬ ‫ה' למבול ישב‪ .‬בגדולתו יחידי וגם עתה וישב ה' לבדו מלך לעולם‪,‬‬ ‫בענין מציאותם וקיומם ובהתמדת פעולותיהם דבר בפלאי היסודות‬ ‫והאלילים כליל יחלוף‪ ,‬אבל לעמו יתן עוז וברכת שלום‬ ‫המתנועעים לרגלם‪ .‬ואמר שעם היותם שפלים נמצאים ומשתנים‬ ‫הנה הם אינם נמצאים זולתו ית'‪ .‬אבל שכּ ֹח ֹו ית' הוא המעמידן‬ ‫אבן עזרא תהילים‬ ‫והמוציא לפועל כל מלאכתו‪.‬‬ ‫ור' משה אמר‪ :‬כי הטעם שהשוכנים בהיכלו הוא בית המקדש ולא‬ ‫ואמר ה' למבול ישב וישב וכו'‪ .‬קרא להמון הנמצאות אשר נתהוו‬ ‫יפחדו‪ ,‬כי השם יכבדם שלא יבא להם שום נזק בעבור הרעם‪ ,‬על כן‬ ‫מהרכבת היסודות ועירובן מבול כי שם בלל ה' היסודות הארבעה‪.‬‬ ‫אחריו‪ :‬ה' למבול ישב‪ .‬והטעם‪ :‬כי המים השחיתו הרשעים אז‬ ‫ומבלילתם ועירובן הוציא כל מיני הנמצאים וחלופי מזניה' וחלופי‬ ‫נתגלתה מלכות השם‪ ,‬כי עשה בהם משפט והנה השם ימלט חסידיו‬ ‫חלופיהן‪ .‬ולסבה זו נראה שנקרא זה העולם תבל כי ענין הויותיו‬ ‫כנח ובניו וימית שונאיו‬ ‫ותולדותיו כלם תבל הוא‪ .‬ואמ' כי הוא ית' למבול זה ישב והוא הנותן‬ ‫ואחרים אמרו‪ :‬כי טעם להזכיר המבול‪ ,‬בעבור שהזכיר חלק‬ ‫כח בגרמי' השמימיים הנזכרים על הדרך שאמרנו להניע היסודות‬ ‫מנפלאותיו והוא רדת הגשם‪ ,‬הזכיר הפלא העצום והוא הגשם הרב‬ ‫ולמזגם להכינם לקבל צירתם‪.‬‬ ‫בימי נח‪ ,‬וזהו אות כי השם יושב קדם ולעולם חסדו על עמו‪ ,‬על כן‬ ‫ומפני היות אלי הנמצאות מהיסודות הווים ונפסדים אמר וישב ה'‬ ‫אחריו‪ :‬ה' עוז לעמו יתן‪.‬‬ ‫מלך לעולם כלומר שאין יחס בזה בין הפועל והמתפעל כלל כי הוא‬ ‫ויש אומרים‪ :‬כי הזכיר המבול – בעבור השבועה שמים לא ישחתו כל‬ ‫המלך הקיים והנצחי אשר ממנו ימשכו להם העמידה והקיום‬ ‫הארץ ולא תשחת ממלכת השם שהוא מלך החיים‪ ,‬על כן אחריו‪:‬‬ ‫הנמצא בהם כפי כללותם‬ ‫וישב ה' מלך לעולם‪.‬‬ ‫ויש אומרים‪ :‬כי מיום שישב לשפוט בימי המבול נראתה מלכותו‬ ‫אלשיך רוממות קל תהילים‬ ‫ויפחדו בני אדם הבאים אחרי המבול‪ ,‬כי לפני נח לא היה מבול‪.‬‬ ‫אך מצדו יתברך אין צריך עוז מהזולת כי הלא ה' למבול ישב וימח‬ ‫ה' ‪ -‬תפלה או ברוח הקודש‪ ,‬שהשם יתן עוז לעמו בעתות הרעם‬ ‫את כל היקום הוא לבדו ואפילו את שם מדת הדין לא הוצרך כד"א‬ ‫ושלום יהיה להם‪.‬‬ ‫ויאמר ה' אמחה את האדם הנה כי לעוז לא הוצרך לזולת וגם לא על‬ ‫בחינת כבוד אשר ברוב עם הדרת מלך אינו צריך לעם כי אז עם שלא‬ ‫רדק תהילים‬ ‫נשאר אך נח וביתו לא חסר ממנו אדר מלכות כי אם וישב ה' מלך‬ ‫ולפי דעתי כי המזמור הזה לעתיד לימות המשיח‪ ...‬ויאמרו הכל‪ :‬יי'‬ ‫לעולם כי אין כבוד מלכותו תלוי בעם‪ ,‬ואמר ולא עוד אלא שאין‬ ‫למבול ישב אלה הימים והם ימי המבול‪ ,‬כמו שישב על כסא המלוכה‬ ‫צריך לומר שאינו צריך לעמו יתנו לו עוז כ"א אדרבא ה' עוז לעמו‬ ‫אז‪ ,‬שלא היו מכירים האל אנשי העולם‪ ,‬ויאמרו לאל סור ממנו ומה‬ ‫יתן כדי שיעצרו כח לקבל ברכתו כי רבה היא מאד עד יבלו שפתיהם‬ ‫יפעל שדי למו )איוב כבי ז(‪ .‬וכשהביא עליהם את מי המבול והשחית‬ ‫מלומר די וזהו ה' עוז לעמו יתן על מה שה' יברך את עמו בשלום כדי‬ ‫העולם‪ ,‬נח ובניו שנשארו והבאים אחריהם הכירו כי ליי' המלוכה‪,‬‬ ‫שיהיה להם עוז לקבל הברכה כי עצומה היא מאד כענין ופחדו אל‬ ‫והוא יושב על כסא המלוכה והוא ברא את העולם והוא משחיתו‬ ‫ה' ואל טובו וכאשר היה בסיני שלא עצרו כח לסבול ויצאה נשמתם‬ ‫כשירצה‪ ,‬כן עתה לימות המשיח האמות שהרעו לישראל ולא יראו‬ ‫ואמר כי עם היות להם שלום שהוא כלי מחזיק ברכה עכ"ז צריך עוז‬ ‫מהאל ולא הכירו אותו למלך ושהוא אדון העולם‪ ,‬כאשר יעשה להן‬ ‫לעמו יתן לקבל אותה‪:‬‬ ‫משפט וישאיר בני ישראל ואשר ישובו לאל מהן‪ ,‬ידעו ויאמרו‪ :‬וישב‬ ‫או יאמר ה' למבול כו' לומר אין הקב"ה כמלך מבני אדם שלהפיל‬ ‫יי' מלך לעולם ‪ .‬וכן הוא אומר )זכריה יד ט(‪ :‬והיה יי' למלך על כל‬ ‫גליון ‪0‬‬ ‫פרשת נח תשפ“ז‬ ‫גדול כאילו אומר הנה החזקתי בידך שתבא עם מלכך אשר בחרת בו‬ ‫איזה אומה צריך להתקומם נגדה אך הוא יתברך להנקם מכל‬ ‫להלחם עמי ותראה רפיון כח ושפלות ממשלת המלך אשר בחרת לחסות‬ ‫העולם שהוא להביא מבול לא הוצרך להתקומם כ"א ישב ועל ידי‬ ‫בצלו‪ ,‬וזו היא הסיב' צדיק ורע לו רשע וטוב לו כי הצדיק אינו מעשיר אותו‬ ‫ישיבה מחה את כל העולם והוא כי ישב לו ובשב ואל תעשה‬ ‫הקב"ה ואין נותן לו מנוחה שלא יראה שמחזיק ביד כל המתחבר עמו‬ ‫שהניח העולם אל טבעו הושקע העולם כי הארץ על המים הם‬ ‫כאילו מלכותו תלוי בהיות עמו רוב עם‪ ,‬וכל הבוחר להיות עמו בעבור‬ ‫שהוא מלך אמת ואין מלך כמוה יהיה‪ ,‬וכל הפורש יפרוש‪ ,‬שאין מעלתו‬ ‫ע"י נס ואז נמנע הנס ומאליו עלה התהום התחתון וגם העליון‬ ‫תלויה באחרים כמלך ב"ו כו' כדפרישי'‪ ,‬ולכן רוב המתחברים עמו עניים‬ ‫מאליו ירד כי ארובות השמים נפתחו כי הוא גם הוא טבע כי אם‬ ‫ורע להם שאם יתעשר לכל המתחברים עמו שהם הצדיקים נראה‬ ‫ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ובישיבה ההיא אשר היתה‬ ‫שמבקש אנשי' לעזרת מלכותו ושוחדם בממון כדי שלא יפרושו ממנו‬ ‫בשב ואל תעשה נשאר מלך בעולם כי נפלה אימת מלכותו‬ ‫ושיתקבצו עמו רבים‪ ,‬לכן אינו מעשיר לכל הצדיקים‪ ,‬ומה שמעשיר לזה‬ ‫יתברך בעולם כמ"ש ז"ל שכל הילודים אחרי כן גדרו עצמם מן‬ ‫יותר מאחר לפי שרואה דבקותו עמו אין סוף ומתוך כך אף שיבואו עליו‬ ‫הערוה שעל כן היה ירא אברהם לאמר אשתי פן יהרגוהו לבלתי‬ ‫כל יסורין שבעולם אינו פורש ממנו לכך מעשירו‪ ,‬אך לצדיק שרואה בו צד‬ ‫הכשל בבעולת בעל וכאשר נשק יעקב לרחל חרדו כל העיר וכן‬ ‫מה שמץ טינא בלבו אינו מעשירו כדי שלא יאמר דשוחדו בממון כדי שלא‬ ‫על דרך זה אימה נפלה בעולם‪ .‬ושעור הכתוב הנה אין הקב"ה‬ ‫יפרוש ממנו כדי שיתגדל מלכותו‪ ,‬וזהו שרמזו רז"ל בדבריהם הנעימים‬ ‫צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור והוא כדפרישית‪,‬‬ ‫צריך עוז ותעצומות לא לאבד עולם ולא לקיימו לאבדו כי הנה ה'‬ ‫ורשע וטוב לו הוא רשע שאינו גמור והלך ודבק בסמאל הרשע ומעשירו‬ ‫למבול ישב וגם לא לקיימו כי הנה מאז וישב ה' בשב ואל תעשה‬ ‫הקב"ה לומר לו ראה שאיני מצטער מפרישותך כי אין מלכותי תלוי בעם‪,‬‬ ‫נשאר מוראה בעולם להיות מלך לעולם באופן כי לעצמו אין‬ ‫הנני מחזיק בידך שתבא עם מלכך כנגדי‪ ,‬ובהיות רשע שאינו גמור נותן‬ ‫צריך לפעול בעוז‪ ,‬אך ה' עוז לעמו יתן לעתיד על כל העולם‪ ,‬ולא‬ ‫לבו בטעם העושר שנולד לו כשנתחבר בסמאל ומבין טעמו של דבר ונותן‬ ‫שיצטרכו למלוך ולמשול בעולם על ידי מעוז זרועם כי אם אדרבה‬ ‫לב לשוב אל ה'‪ ,‬וזהו שאמרו רשע וטוב לו רשע שאינו גמור‪ ,‬רשע ורע לו‬ ‫ה' יברך את עמו בשלום‪.‬‬ ‫רשע גמור ולזה כשפורש מקב"ה אינו מעשירו כי יודע הקב"ה דרוב‬ ‫רשעתו סותם שכלו ואם יעשירנו טח לבו להבין כי העשירו הקב"ה כדי‬ ‫או שעור הכתוב כאשר הוא יתברך עוזו כ"כ גדול שבשב ואל‬ ‫לרמוז שאינו מצטער על שפירש ממנו ודבק באחר לפי שאין מלכותו תלוי‬ ‫תעשה יפעול וישודד וימלוך כן ה' עוז לעמו יתן‪ ,‬וגם הם ע"י שה'‬ ‫בעם וכיון שאינו מבין מה צורך להעשירו‪ ,‬וזהו רשע ורע לו רשע גמור‪,‬‬ ‫יברך את עמו בשלום שבלא חרב ובלא חנית ירדו מים עד ים‬ ‫דוק והבן במה שכתבתי דענין נאה ונחמד הוא לכל מי שאוכל יטעם לו‬ ‫ומנהר עד אפסי ארץ ולפניו יכרעו ציים כו'‪.‬‬ ‫הקב"ה יגלה כבוד מלכותו במהרה בימינו אמן כדי להבין סודי תורתו‬ ‫ובמה שארז"ל כי ה' עוז לעמו יתן נאמר על התורה שנקראת עוז יאמר ענין‬ ‫ויתקי' תורה חדשה מאתי תצא אנס"ו‪.‬‬ ‫מאמרם ז"ל כי כשבא הקב"ה לברא את האדם נעשו מלאכי השרת כתין‬ ‫כתין חבורות חבורות מהם אומרים יברא ומהם אומרים אל יברא חסד‬ ‫העקרים ב יד‬ ‫אומר יברא וכו' ואמת אומר אל יברא וכו' צדק אומר יברא ושלום אומר‬ ‫אל יברא שכולו מלא קטטות מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכה לארץ‬ ‫וזה כי הדרת המלך ברב עם כדי שיהיה כבודו מתרבה‪ ,‬והשם‬ ‫כו' שהוא כמפורש אצלנו שנתן את התורה הנקראת אמת בארץ שבעסוק‬ ‫יתברך לפי שהוא מלך על הכבוד אין מלכותו מתעלית בזולתו‬ ‫בה יתוקן העדר האמת מלשונם אך שלום עדיין נשאר במקומו ועל שני‬ ‫ולא משתנית בהשתנות הנמלכים ובהתמעטם‪ .‬אמר המשורר קול‬ ‫המנגדים האלה גלו שתי פעמים אחד בגלות בבל שהוא על העדר התורה‬ ‫ה׳ יחולל אילות ויחשוף יערות ובהיכלו כלו אומר כבוד‪ ,‬כלומר‬ ‫שנאמר על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי שהוא על ביטול‬ ‫שאפילו כשהקדוש ברוך הוא עושה דין ומשחית היערות והבעלי‬ ‫תורה כי ויתר הקב"ה על ע"א וכו' ולא ויתר על ביטול תורה‪ ,‬וזהו ותשלך‬ ‫חיים אין מלכותו וכבודו מתמעטת בזה‪ ,‬כי בהיכלו‪ ,‬רצה לומר‬ ‫אמת ארצה ועשתה והצליחה כי ע"י שתשלך ישראל אמת ארצה ע"י כן‬ ‫במדרגתו‪ ,‬הכל הוא כבוד‪ ,‬והביא ראיה לזה כי ה׳ למבול ישב‬ ‫ועשתה בבל והצליחה‪ ,‬ובגלות חרבן שני גלו על שנאת חנם שהוא העדר‬ ‫וישב ה׳ מלך לעולם‪ ,‬רצה לומר כי השם היה בזמן המבול‪ ,‬שהיה‬ ‫השלום על כן אומר עתה הוא יתברך כי יתקן את שתיהם כי על הא' ה' עוז‬ ‫לעמו יתן זו תורה הנקראת אמת ועל השנית אמר ה' יברך את עמו בשלום‬ ‫העולם מלא קודם המבול מאנשים ומבעלי חיים ונשחת הכל ולא‬ ‫באופן יתוקנו השני מנגדים ולא יגלו עוד והוא מאמרנו על פסוק והאמת‬ ‫נשאר רק נח ואשר אתו בתבה‪ ,‬ואף על פי כן לא נשתנית מלכותו‬ ‫והשלום אהבו‪:‬‬ ‫מכמות שהיה‪ ,‬וזהו וישב ה׳ מלך לעולם‪,‬‬ ‫ואמר וישב ולא אמר ויהי‪ ,‬בעבור כי תאר הישיבה הוא יותר קיים‪,‬‬ ‫שבט מוסר נב‬ ‫כמו שבאר הרמב״ם ז״ל בשתוף ישב‪ ,‬ועל כן ייחס אליו הנביא תאר‬ ‫דרך שני אמשול משל לבא לענין‪ ,‬משל לשני מלכים האחד מלך גדול‬ ‫הישיבה יותר מזולתו מן התארים‪ ,‬אמר ואראה את ה׳ יושב על כסא רם‬ ‫רם ונשא מלכותו בכל משלה מקור השלמיות והשני מלך שפל בתכלית‬ ‫ונשא‪ ,‬ולא אמר ואראה את ה׳ על כסא רם ונשא‪ ,‬כי לפי שתאר הישיבה‬ ‫השפלות מחוסר מכל שלימות רק אין עליו כי אם שם מלך כי אינו משורש‬ ‫מורה על תאר היותר קיים מבלי שנוי‪ ,‬ייחסוהו אליו יתברך אף על פי שלא‬ ‫המלוכה כ"א שמרד ומלך מעצמו ויתלקטו עמו אנשים רקים ופוחזים וכל‬ ‫יפול עליו לא עמידה ולא ישיבה‪ ,‬אמרו רבותינו ז״ל במסכת חגיגה שאין‬ ‫מר נפש והולך נע ונד מהר להר ומגבעה לגבעה לפצות לעוברים ושבים‬ ‫למעלה לא עמידה ולא ישיבה‪ ,‬ועל זה הדרך ראוי שיובן בכל ההתפעליות‬ ‫בדברי חלקלקות ונודר להם מתנות נשיאים ורוח וגשם אין מתהלל במתת‬ ‫הגשמיים הבאים בכתובים מיוחסים לו יתברך‪ ,‬שהם אמנם נאמרים כדי‬ ‫שקר שיניחו למלך הגדול והנורא שמלכותו בכל משלה ויבואו אצלו‪ ,‬ומי‬ ‫לתת הבנת הענין אל האנשים לא שיהיה הענין כן באמת‪ ,‬וכלל גדול אמרו‬ ‫שאין בו דעת מתפת' ממנו ומתקרב אצלו מסמיות עינים שיש לו‬ ‫רבותינו ז״ל בזה‪ ,‬דברה תורה כלשון בני אדם‪.‬‬ ‫מלהסתכל שאין למלך זה מלכות בפני עצמו כי מה שמולך הוא בתוך‬ ‫ממשלת המלך הגדול ומפתו אוכל ומימיו שותה אלא דמורד ואומר כי‬ ‫המלכות שלו‪ ,‬והמלך האדיר והגדול מרוב יכולתו וממשלתו משחק ממנו‬ ‫ולכל איש הפורש ממנו ומתחבר עם המלך השפל מעשירו עושר גדול‬ ‫ברוב שלוה והשקט להראות גדולת מלכותו עם זה‪ ,‬כאילו אומר אין‬ ‫שיר השירים רבה ב ב‬ ‫מלכותו תלוי ברוב עם‪ ,‬כי הממלכה שלו הוא והרוצה לפרוש יפרוש כי‬ ‫אין שום חסרון מגיע לו מפרישותו‪ ,‬ואדרבה לאנשים אשר עמו תחת‬ ‫של לְ ֶמל ְֶך ׁ ֶשהָ יָה‬ ‫)ג( ַר ִ ּבי ֲעז ְַריָה ְ ּב ׁ ֵשם ַר ִ ּבי יְ הו ָּדה אָ ַמר ַר ִ ּבי ִסימוֹן‪ָ ,‬מ ׁ ָ‬ ‫ממשלתו אינו מעשירם כדי שלא יראה שהם מחזיקים מלכותו‪ ,‬ואם ירצו‬ ‫ל ֹו ּ ַפ ְרדֵּ ס וְ י ְָרד ּו וְ נ ְָטע ּו ׁשו ָּרה ׁ ֶשל ְּת ֵאנִ ים וְ ׁשו ָּרה ׁ ֶשל ְ ּגפָ נִ ים וְ ׁשו ָּרה‬ ‫לעובדו מצד הטוב במה שהוא טוב מוטב ואם לא הרשות נתונה שאם‬ ‫ׁ ֶשל ִר ּמוֹנִ ים וְ ׁשו ָּרה ׁ ֶשל ּ ַת ּפו ִּחים‪ ,‬ו ְּמסָ ר ֹו לְ אָ ִריס וְ הָ ל ְַך ל וֹ‪ .‬לְ אַ ַחר‬ ‫רוצה לפרוש ממנו יפרוש‪ ,‬ולכן כל אנשיו מהם עשירים מהם עניים לרמוז‬ ‫שה‪ ,‬ו ָּמצָא ָמלֵא ח ו ִֹחין‬ ‫ֵידע ֶמה עָ ָׂ‬ ‫י ִָמים ָּבא הַ ּ ֶמל ְֶך וְ ֵהצִ יץ ַּב ּ ַפ ְרדֵּ ס ל ַ‬ ‫שאיני מסביר להם פנים כדי שיעבדוהו יתגדל מלכותו דאין מלכותו תלוי‬ ‫ֹש ּנָה אַ ַחת ׁ ֶשל וֶ ֶרד‬ ‫וְ ַד ְרדַּ ִרים‪ֵ ,‬ה ִביא ַק ּצָצִ ים לְ ַק ְ ּצצ וֹ‪ ,‬וְ ָראָ ה ב ֹו ׁשו ׁ ַ‬ ‫בהם‪ ,‬דמטעם זה לכל הפורש ממנו ומתחבר עם המלך השפל מצליחו‬ ‫ֹש ּנָה ז ֹו‬‫שבַ ת נַפְ ׁש ֹו עָ לָיו‪ ,‬אָ ַמר הַ ּ ֶמל ְֶך ִ ּב ׁ ְש ִביל ׁשו ׁ ַ‬ ‫יח ָּב ּה וְ ׁ ָ‬ ‫וּנְ ָטל ָּה וְ ֵה ִר ַ‬ ‫ומעשירו לומר הרי החזקתי בידיך שתבא בחברת מלכך לבא להלחם עמי‬ ‫ש ָר ֵאל‪ ,‬לְ אַ ַחר‬ ‫יִ ּ ָנצֵל הַ ּ ַפ ְרדֵּ ס‪ָ ּ .‬כ ְך הָ ע ֹולָם ל ֹא נִ ְב ָרא אֶ לּ ָא ִ ּב ׁ ְש ִביל יִ ְ ׂ‬ ‫אם תוכל‪ ,‬ואז תראה משפלות ובזוי מלכך אשר בחרת ואיך מלכותו הבל‬ ‫שה דוֹרוֹת ֵהצִ יץ הַ ָּקדו ֹׁש ָּברו ְּך הוּא ְ ּבע ֹולָמ ֹו לִ ְראוֹת ַמה‬ ‫ש ִרים וְ ׁ ִש ׁ ּ ָ‬ ‫עֶ ְ ׂ‬ ‫ואין בו מועיל‪ .‬והנה הנמשל מובן מעצמו ומיהו אפרשנו קצת שהנה‬ ‫המלך הגדול הוא הקב"ה שהמלכות שלו הוא ומלכותו בכל משלה‬ ‫שה‪ ,‬ו ְּמצָא ֹו ַמיִ ם ְ ּב ַמיִ ם‪ ,‬דּ וֹר אֱ נו ֹׁש נִ ְמ ֶחה ִמן הַ ּ ַמיִ ם‪ ,‬דּ וֹר הַ ּ ַמבּ וּל‬ ‫ׁ ּ ֶשעָ ָׂ‬ ‫ולהראות על זה כל המתחבר עמו שהוא הצדיק ורע לו כדי שלא יראה‬ ‫נִ ְמ ֶחה ִמן הַ ּ ַמיִ ם‪ ,‬דּ וֹר הַ פְ ָלגָה‪ּ ְ ,‬ב ַמיִ ם‪ֵ ,‬ה ִביא ַק ּצָצִ ים לְ ַק ְ ּצצוֹ‪ֶ ׁ ,‬ש ּנֶאֱ ַמר‬ ‫שתלוי מלכותו בחברת רבוי אנשים עמו ומחזיק בידם כדי שלא יפרשו‬ ‫של ו ֶֶרד‪ֵ ,‬אלּ וּ יִשְׂ ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ֹש ּנָה ׁ ֶ‬‫ָשב‪ ,‬וְ ָר ָאה ׁשו ׁ ַ‬ ‫)תהלים כט‪ ,‬י(‪ :‬ה' ל ּ ַַמבּ וּל י ׁ ָ‬ ‫ממנו כי המלכות שלו היא ואין צורך לו מאנשים‪ ,‬וכמו שפירשו חז"ל‬ ‫שבַ ת‬ ‫ש ָר ֵאל ֲע ֶׂש ֶרת הַ ִדּ ְ ּבר וֹת‪ ,‬וְ ׁ ָ‬ ‫שעָ ה ׁ ֶש ִּסדְּ ר ּו יִ ְ ׂ‬ ‫וּנְ ָטל ָּה וְ ֵה ִריחַ ָּב ּה‪ּ ְ ,‬ב ׁ ָ‬ ‫על פסוק ה' למבול ישב וישב ה' מלך לעולם שבשעה שהביא‬ ‫ש ָר ֵאל )שמות כד‪ ,‬ז(‪ַ :‬נ ֲע ֶׂשה וְ נִ ׁ ְש ָמע‪,‬‬ ‫שעָ ה ׁ ֶשאָ ְמר ּו יִ ְ ׂ‬ ‫נַפְ ׁש ֹו עָ לָיו‪ּ ְ ,‬ב ׁ ָ‬ ‫מבול לעול' וימח את כל היקום ולא נשאר בריה אז וישב ה' מלך‬ ‫ֹש ּנָה ז ֹו יִ ּ ָנצֵל הַ ּ ַפ ְרדֵּ ס‪ּ ִ ,‬בזְ כ וּת‬ ‫אָ ַמר הַ ָּקד ו ֹׁש ָּבר ו ְּך ה וּא ִ ּב ׁ ְש ִביל ׁשו ׁ ַ‬ ‫לעולם לומר שאין מלכותו תלוי ברוב עם כמלך ב"ו שתלוי‬ ‫הַ ּתו ָֹרה וְ לו ְֹמ ֶדיהָ ‪ִ ,‬י ּנָצֵ ל הָ עוֹלָ ם‪.‬‬ ‫מלכותו באנשים שאם אדם אין על מי ימלוך‪ .‬והמלך השפל הוא‬ ‫סמאל הרשע דמרד ברבו ועליו נאמר לא תשתחוה אל אחר דא סמאל כי‬ ‫תנא דבי אליהו רבה ב‬ ‫איתא בזוהר המפתה לאדם למרוד במלך האמת ויתחבר עמו והוא רשע‬ ‫למה ישראל דומין בעוה"ז לפני אביהן שבשמים לאילה זו‬ ‫וטוב לו דכיון שפירש מהקב"ה ומתחבר עם סמאל מעשירו הקב"ה עושר‬ ‫‪2‬‬ ‫גליון ‪0‬‬ ‫פרשת נח תשפ“ז‬ ‫רס"ג בראשית‬ ‫שמעברת בצער ויולדת בצער תחלתה קשות ונחת רוח בסוף‬ ‫ופרשת המבול‪ ,‬מ"קץ כל בשר" עד הנה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬עד סופה‪ ,‬לא‬ ‫שנאמר קול ה' יחולל אילות ויחשוף יערות ובהיכלו כולו אומר‬ ‫נכתבה אלא כדי שנתבונן ונדע שמצבנו‪ ,‬בנוגע לנעימות שבחלקנו‪,‬‬ ‫כבוד באותה שעה יהיה כל העולם מרתיע ויאמרו שמא בא מבול‬ ‫והסכנה‪ ,‬והאיומים‪ ,‬וחלות העונש‪ ,‬וההבטחה הניתנת לנו‪ ,‬הוא‬ ‫לעולם לאבד את העולם שנאמר ה' למבול ישב השיבה רוח הקודש‬ ‫כמצב אנשי דור המבול‪,‬‬ ‫אותן ויאמר לא בא מלך מלכי המלכים הקב"ה אלא לעשות משתה‬ ‫כמו שהטיב להם ברבוי‪ ,‬ככ'‪" :‬כי החל האדם לרב על פני האדמה"‪ ,‬כך אמר בנו‪:‬‬ ‫לבניו ויאמר לא באתי אלא למלוך על כל העולם שנאמר וישב ה'‬ ‫"יהודה וישראל רבים כחול" וגו'‪.‬‬ ‫מלך לעולם ומפני מה אני מולך מפני שאתם מפרכסין במעשיכם‬ ‫וכשם שאמר בדור המבול‪" :‬כי יצר לב האדם" וגו'‪ ,‬כך נאמר בישראל‪" :‬והיה כי‬ ‫הטובים ובתלמוד תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו‬ ‫תמצאן וגו' כי ידעתי את יצרו" וגו'‪.‬‬ ‫בשלום‬ ‫וכמו שנשטפו אנשי דור המבול במים כך נמשלו ישראל לטובעים במים‪.‬‬ ‫ככ'‪" :‬כה אמר יי הנה מים עלים מצפון" וגו'‪.‬‬ ‫מדרש תנאים דברים‬ ‫וכמו שהושיע לכלואי התיבה והוציאם לרוחה‪ ,‬כך אמר‪" :‬לאמר לאסירים צאו‬ ‫ד״א ה' מסיני בא מלמד כשנגלה הקב״ה ליתן תורה לישראל‬ ‫ולאשר בחשך הגלו" וגו'‪.‬‬ ‫הרעיש כל העולם כולו על יושביו שנ' )תה' כט ג ‪ -‬יא( קול ה' על‬ ‫וכמו שנתן להם הבטחה שלא יביא עוד מבול‪ ,‬כך ניתנה לישראל‬ ‫המים קול ה' בכח קול ה' בהדר קול ה' שובר ארזים קול ה' חוצב‬ ‫הבטחה משעבוד ומצרה‪ ,‬ככ'‪" :‬כי מי נח זאת לי וגו' כן נשבעתי מקצף עליך‬ ‫קול ה' יחיל מדבר קול ה' יחולל אילות באותה שעה נתכנסו כל‬ ‫ומגער בך"‪.‬‬ ‫אומות העולם אצל בלעם בן בער אמ' לו תאמר שהקב״ה מביא‬ ‫ובמקום אחר אמר שכמו שדן )את העולם( במבול‪ ,‬לזמן מה‪ ,‬ואחר‬ ‫מבול על עולמו ומחריבו כשם שעשה לראשונים ה' למבול ישב אמ'‬ ‫כך העבירו‪ ,‬כך דן )את ישראל( בשעבוד‪ ,‬לזמן מסוים‪ ,‬ושם קץ‬ ‫להן לאו היום הוא מולך בעולמו היום הוא מישב את עולמו שנ'‬ ‫לשעבוד‪ ,‬והעמיד את מלכות עמו‪ ,‬שכן כתוב‪" :‬למבול ישב וישב יי מלך‬ ‫וישב ה' מלך לעולם תורה הוא נותן לעמו שבח הוא נותן לבניו‬ ‫לעולם"‪ .‬ופירוש‪ ,‬ישב – דן‪ ,‬דוגמת אומרו‪" :‬ישבת לכסא שופט צדק"‪.‬‬ ‫שכר טוב ליראיו שנ' ה' עז לעמו יתן אמרו לו אם כן ה' יברך את עמו‬ ‫בשלום‪:‬‬ ‫צרור המור בראשית‬ ‫ואמר ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה‪ .‬לרמוז שהשם זכרם במדת הדין‬ ‫תולדות י"י ואתחנן‬ ‫כי אף על פי שכלם חטאו בהמות וחיות ועופות וכן נח חטא בשלא התפלל‬ ‫וז"ס הכתוב )תהלים כט‪ ,‬יא( ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום‪ ,‬ודרשו‬ ‫על דורו‪ .‬עם כל זה כבר נענשו בעונשים גדולים בהיותם נסגרים בתיבה‬ ‫חז"ל )זבחים קטו‪ (.‬שנתקבצו כל אומות אצל בלעם בשעת מתן תורה‪ ,‬ואמרו‬ ‫שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ומשפט רשעים בגיהנם שנים‬ ‫שמא ה' למבול ישב‪ ,‬והשיב שלא יתיראו ה' עוז לעמו יתן וגו'‪.‬וי"ל‪ ,‬הא עדיין‬ ‫עשר חדש‪ .‬כן נענשו אלו בדיני גיהנם שהם קור וחום נור דליק וצנת שלג‪.‬‬ ‫יש מורא לאומות‪ ,‬שמא לא יקבלו ישראל את התורה ויחזור העולם לתוהו‬ ‫כדכתיב תשלג בצלמון‪ .‬וזהו ששה חדשים בשמן המור שהוא קר ולכן אינו‬ ‫)ע"ז ג‪ .(.‬וכי תימא דבלעם אמר זה בשעה שקיבלו ישראל התורה‪ ,‬שאז יצאו‬ ‫מריח אלא כשמחממים אותו‪ .‬כאומרם זכרונם לברכה צרור המור דודי לי‬ ‫ממורא הנ"ל‪ ,‬א"כ קשה מאי ה' עוז לעמו יתן לשון עתיד‪ ,‬נתן הל"ל‪ ,‬או נותן‬ ‫זה אברהם מה המור ראש לבשמים כך אברהם היה ראש לצדיקים ומה‬ ‫לשון הוה‪ .‬ועוד‪ ,‬איך אמר בתואר עמ"ו‪ ,‬כשעדיין לא קיבלו התורה‪ ,‬שעל ידי‬ ‫המור אינו מריח אלא מכח האש כך אברהם לא נודעו מעשיו עד שהושלך‬ ‫נתינת התורה לישראל נעשו עם סגולתו‪ ,‬מה שאין כן קודם לזה‪ ,‬ואיך אמר‬ ‫לכבשן האש דכתיב אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים‪ .‬וששה חדשים‬ ‫בבשמים שהם חמים ובתמרוקי הנשים שחטאו בהם‪ .‬ולכן נח והחיה‬ ‫לעמו יתן‪ ,‬משמע שכבר הם עמו קודם הנתינה‪ .‬ולדברינו אתי שפיר‪ ,‬כי‬ ‫והבהמה זכרם אלהים במדת הדין אחר שכבר קבלו עונשם ביסורים‪ .‬ולכן‬ ‫בהכרח שייך התורה הנק' בריתי יומם ולילה‪ ,‬דווקא לישראל שניתן‬ ‫ויעבר אלהים רוח על הארץ וישוכו המים הזדונים מים המרים בורות‬ ‫להם ברית מילה‪ ,‬וברית שבת שניתן להם במרה קודם מתן תורה‪,‬‬ ‫נשברים הם בעלי מדות הדין ‪ .‬אבל בתחלה כתיב ויסגור ה' בעדו במדת‬ ‫כמ"ש )שמות לא‪ ,‬יג( כי אות היא ביני וביניכם‪ ,‬וזה מורה כי כבר הם‬ ‫רחמים כי לולי רחמי השם היו ראויים כלם לכלייה‪ .‬ולכן אמר ה' למבול‬ ‫עמו ונחלתו ולהם ראוי' התורה ולא לכל האומות ‪ .‬ומה שחזר על‬ ‫ישב כלומר לולי שהשם ישב על כסא רחמים בשם ה' שהוא רחמים‬ ‫כל אומה ולשון‪ ,‬הוא כי רצה ית' לברך את עמו בשלום‪ ,‬שלא יהי'‬ ‫וברחמיו הציל לדור המבול ראויים היו כלם ליענש‪ .‬וזה כאומרו‬ ‫קטרוג מאומות על שניתן לישראל התורה ולא להם‪ ,‬וכמובא בזוהר‬ ‫ויסגור ה' בעדו ולא אמר ויסגור אלהים בעדו‪ .‬ובזה וישב ה' מלך‬ ‫משל למלך שרצה ליתן מתנה לבנו‪ ,‬והי' לו ג"כ עבדא בישא‪ ,‬שלא‬ ‫לעולם כלומר כי אחר שדור המבול היו רשעים גמורים ועם כל זה‬ ‫יתקנא וכו'‪ ,‬ע"ש‪ .‬וה"נ כדי שיהי' להם שלום מאומות‪ ,‬חזר עליהם‬ ‫רחם עליהם ונתן לעולם שארית‪ .‬כן יעשה לעולם כי אף על פי‬ ‫תחילה‪ .‬וז"ש ה' עוז התורה לעמו דווקא יתן‪ ,‬ולא ליתר האומות‪,‬‬ ‫שיהיו רשעים לא יגיעו לרשעת הראשונים ובהכרח הוא שירחם‬ ‫ומה שחזר על כל האומות כדי שיברך את עמו בשלום‪ ,‬וק"ל‪.‬‬ ‫עליהם בשם ה' וזהו וישב ה' מלך לעולם‪ .‬או יאמר וישב ה' מלך‬ ‫לעולם אחר שדור המבול כחשו בה' ויאמרו לא הוא והשם נקם‬ ‫אוצר מדרשים אגדה על שמו"ע‬ ‫נקמתו מהם והשיב העולם תוהו ובוהו וחשך על פני תהום ואחר‬ ‫ה׳ לַמַּ בּוּל יָשָׁ ב ‪ -‬שישב בדין עם הרשעים ושמע תפלות של באי‬ ‫כך חזר לבראת עולם חדש‪ .‬בזה יהיה מלך לעולם‪ .‬כי ממנו יגורו כל‬ ‫התיבה‪ ,‬שנאמר וַ ִ ּיזְ כּ ֹר אֱ ל ִֹהים ֶאת נ ַֹח )בראשית ח' א'(‪ ,‬לכך נאמר‬ ‫יושבי תבל‪:‬‬ ‫בקרבנו של נח‬ ‫שומע תפלה‪ .‬וַ יֵּשֶׁ ב ה׳ מֶ ֶל לְ ע ֹולָם ‪ -‬שנתיישבה דעתו ָ‬ ‫ורחם על כל העולם‪ ,‬שנאמר וירח ה׳ את ריח הניחוח‪ ,‬כנגד שאותך‬ ‫תפארת יהונתן בראשית‬ ‫לבדך ביראה נעבוד‪ .‬ה' עֹ ז לְ עַ מּ ֹו יִתֵּ ן ‪ -‬כנגד טובה של תורה‪ ,‬שנאמר‬ ‫כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה‬ ‫)משלי ד' ב'( ִּכי ל ֶַקח טוֹב נ ַָת ִּתי לָכֶ ם‪ ,‬לכך נאמר הטוב שמך ולך נאה‬ ‫אמרו חז"ל דהני ז' ימים הם שבעה ימי אבילות של מתושלח כי היה מגין‬ ‫וידוע דביום שביעי בבקר כלה האבילות‪ .‬דמקצת היום ככולו ולכך התחיל‬ ‫להודות‪ .‬ה' יְבָ רֵ אֶ ת עַ מּ ֹו בַ שָּׁ לוֹם ‪ -‬כנגד עושה השלום‪.‬‬ ‫המבול ביום השביעי בבוקר והיה היום קודם ללילה כי כך שלמה אבילות‪.‬‬ ‫וזהו לימים עוד שבעה‪ .‬מלת עוד מורה שלא שלמו עוד שבעה‪ .‬ובבוקר של‬ ‫יום השביעי היה המבול ותוך שבעה עדיין הנפש בעולם והיה מגין וזה היה‬ ‫מחסד בעל הרחמים להמתין וזהו כי לימים עוד שבעה אנכי מוסב על שם‬ ‫הוי"ה שהוא ימטיר וזהו מחסדו להמתין והיה ראוי להיות המבול לערך מ"ו‬ ‫יום‪ .‬כי ימים אלו היו נגד קבלת התורה כי התורה הגינה על המבול ולכך‬ ‫רבינו בחיי בראשית‬ ‫נאמר ה' למבול ישב וגו' ה' עוז לעמו יתן וקבלת התורה מר"ח סיון הוחל‪.‬‬ ‫והיה לערך מ"ו יום מיציאת מצרים גם כל השנה היו טרודים במלאכתן ולא‬ ‫וימח את כל היקום‪ .‬זה כלל גדול לכל בעלי חיים שנמחו באותם המים‬ ‫עשו כל כך מהתועבות רק הם בחרו חודש אחד מכל השנה לחגם ואז עשו‬ ‫הרותחין‪ ,‬וימחו מן הארץ‪ ,‬הם נמחו מן הארץ וכחותם מן השמים‪ .‬וכבר‬ ‫כל התועבות וידוע כי הקדמונים חלקו השנה לשמונה חדשים והגיע לכל‬ ‫ידעת כי כל הכחות יש להם מנוי ופעולה בשפלים‪ ,‬וכיון שנמחו מפעולת‬ ‫חודש ערך מ"ו יום ובחסד ה' שהרויח להם ימי אבלו של מתושלח‪:‬‬ ‫הארץ הרי שנתבטלה למעלה הכח והמנוי שלהם‪ .‬ואין הכוונה שיתבטלו‬ ‫במבול הכחות העליונים אלא שפסק השפע שלהם שלא השפיעו למטה‪ ,‬גם‬ ‫לא קבלו שפע מלמעלה מן הקו האמצעי המשפיע לכל מושפע‪ .‬וכיון שפסקו‬ ‫חתם סופר בראשית‬ ‫כל היונקים שפע‪ ,‬לא נשאר בזמן המבול בשום כח שבעולם שפע כי אם בקו‬ ‫ויום ולילה לא ישבותו‪ ,‬נ"ל דנשבע שלא ישחית או"ה ויקיים ישראל לבדם‬ ‫האמצעי לבדו‪ ,‬והוא שאמר דוד ע"ה )תהלים כט( ה' למבול ישב וישב‬ ‫אלא או"ה יכירו וידעו ה' ויתקיימו אותן שיום ולילה לא ישבותו ‪ ,‬אבל‬ ‫ישראל שובתי שבת הם ואם לא יהא אלא ישראל לא קיים שבועתו‪ ,‬והיינו‬ ‫ה' מלך לעולם‪ .‬ומלת ישב במקום הזה כמו נשאר ‪ ,‬כלומר הוא‬ ‫דדאגו או"ה במתן תורה שמא מעכשיו ה' למבול ישב ואי משום שבועתו‬ ‫לבדו ‪ ,‬וכמוהו )תהילים ט׳‪:‬ז׳ ‪-‬ח׳( וה' לעולם ישב‪ .‬וזהו מאמר‬ ‫יתקיים בישראל‪ ,‬והשיב בלעם זה א"א כי יברך את עמו בשלום שהוא‬ ‫רבותינו ז"ל שלא היה המבול על ארץ ישראל‪ ,‬כלומר שלא ירד‬ ‫שמירת שבת שיקרא סוכת שלום וכדכתי' ונתתי שלום בארץ ר"ת שבתון‪,‬‬ ‫הגשם עליה מן השמים‪ ,‬והנה זה לכבוד הארץ ולמעלתה שלא נפתחו‬ ‫וכיון שנותן להם שבת א"א לקיים שבועתו בהם כי יתבטל יום ולילה לא‬ ‫עליה ארבות השמים ולא נבקעו תחתיה מעינות תהום רבה כי היא קו‬ ‫ישבותו‪:‬‬ ‫האמצעי של מטה כנגד קו האמצעי של מעלה‪ ,‬והבן זה‪.‬‬ ‫לקבלת העלון במייל יש לשלוח בקשת הצטרפות‬ ‫‪3‬‬ ‫כתובת המערכת‪lemalolemaskil@gmail.com :‬‬