gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT

שבוע: וירא (2026-10-26)

אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫¯‪·Ç¯´´Áƽȸ±‬‬ ‫‪ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á‬‬ ‫גליון תתע"ד פרשת וירא כ' מרחשון תשפ"ז‬ ‫והלך לבקר אותו לקיים מצוות ביקור חולים‪ .‬בלילה נפטר העני‪,‬‬ ‫אגדה ובקיאות‬ ‫ולמחרת התקיימה ההלוויה‪ .‬לאחר שחזר מההלוויה‪ ,‬אמר לאש־‬ ‫תו‪ ,‬נו? ואת רצית לזרוק את העוף‪ .‬ארבע מצוות קיימנו בעזרתו‪.‬‬ ‫"וירא אליו ה' וכו' והוא יושב פתח האוהל כחום‬ ‫מתן בסתר‪ ,‬ביקור חולים‪ ,‬הלווית המת וגם ניחום אבלים‪ ...‬כזה‬ ‫היום" )י"ח ‪ -‬א'(‬ ‫עוף לזרוק?!!!‬ ‫הדגש שאברהם בעצמו ישב על פתח האוהל‪ .‬במדרש כתוב‪,‬‬ ‫רבי ראובן קרלינשטיין‬ ‫שאברהם אמר לאליעזר עבדו ללכת ולחפש אורחים‪ ,‬והוא חיפש‬ ‫וחיפש ולא מצא‪ ,‬כי בחום כזה אין נפש חיה בחוץ‪ .‬אמר אברהם‪,‬‬ ‫"והנה שלשה אנשים ניצבים עליו" )י"ח ‪ -‬ב'(‬ ‫אין אמונה בעבדים‪ .‬אני אשב בפתח האוהל‪ ,‬ותראה שכבר יהיו‬ ‫בספר "ושלל לא יחסר" מביא הארה בשם רבי משה אהרן‬ ‫אורחים‪ .‬שואלים‪ ,‬מה רוצה אברהם מאליעזר‪ ,‬האם הוא סתם‬ ‫רוזנטל‪ ,‬רב שכונת רוממה‪ .‬הפרשה מתחילה במעשה גדול של‬ ‫עבד‪ ,‬הלוא הוא היה שולט ביצרו כמו אברהם אבינו‪ ,‬ואיך לפתע‬ ‫הכנסת אורחים‪ ,‬ומסיימת במעשה גדול‪ ,‬פרשת העקידה‪ .‬בשני‬ ‫קורה "שאין אמונה בעבדים"‪.‬‬ ‫מעשים אלו לא היה בכלל מעשה טוב בפועל‪ ,‬אלא רק רצון‬ ‫סיפר רבי ראובן קרלינשטיין‪ ,‬שהרב מבריסק קרא לרב טננבוים‬ ‫וכוונת הלב לעשות טוב ‪ -‬איזו הכנסת אורחים היא זו‪ ,‬וכי מלאך‬ ‫מוועד הישיבות בערב יוכ"פ‪ ,‬שיש אברך‪ ,‬שעקב הזנחה לא הגיש‬ ‫צריך לאכול או מים לרחוץ רגליו‪ ,‬מילא להאכיל עני יש בזה‬ ‫את הבקשה לדחיית גיוס‪ ,‬נחשב כעריק והושם בכלא ‪ -‬מיד בצאת‬ ‫מצוה‪ ,‬אבל מהאכלת המלאכים אין שום ענין‪ ,‬הרי המלאכים רק‬ ‫יום הכיפורים אני אטפל בעניין‪ ,‬ענה הרב טננבוים‪ .‬אמר לו הרב‬ ‫"נראו כאוכלים"‪ ,‬ובפועל הכל נשרף! אין כאן שום "מקבל" שיפיק‬ ‫מבריסק‪ ,‬לא‪ .‬היום תשחרר אותו!!!‬ ‫תועלת מהעניין‪ .‬אלא ש"רחמנא ליבא בעי"‪ ,‬וכאן היה רצון וכוונה‬ ‫ענה הרב טננבוים‪ ,‬היום הכל סגור בצבא‪ ,‬אין עם מי לדבר‪ .‬אמר‬ ‫טובה‪ ,‬וזה רצונו יתברך‪ .‬כך גם בענין העקידה‪ ,‬אמת‪ ,‬איש לא נשרף‬ ‫הרב מבריסק‪ ,‬תגיד אני לא רוצה‪ ,‬אל תגיד "אני לא יכול"‪ .‬מה‬ ‫על גבי המזבח‪ ,‬אלא היה כאן רצון לקיים את רצון ה' במסירות‬ ‫עושים? יצא הרב טננבוים והלך למחנה שנלר‪ ,‬וביקש לדבר עם‬ ‫נפש‪ ,‬ואת ליבו הקריב לבוראו‪ ,‬הרי זו עקידה לתפארת‪.‬‬ ‫הקצין הבכיר ביותר‪ .‬יצא אליו הקצין ושאל לרצונו‪ .‬אמר לו הרב‬ ‫)שלל לא יחסר(‬ ‫טננבוים‪ ,‬היום ערב יוכ"פ‪ ,‬וכל יהודי צריך ברכהמרב גדול‪ ,‬אתה‬ ‫רוצה לזכות בברכה? כמובן ענה הקצין‪ .‬אמר לו הרב‪ ,‬אם אתה‬ ‫"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפ־‬ ‫רוצה לקבל ברכה‪ ,‬אתה רק צריך לשחרר חייל‪ .‬אמר לו הקצין‪ ,‬אין‬ ‫ניהם" )י"ח ‪ -‬ח'(‬ ‫בעיה‪ ,‬מיד במוצאי יוכ"פ אני מטפל בעניין‪ .‬אמר לו הרב טננבוים‪,‬‬ ‫לא מחר‪ .‬היום‪ .‬ענה הקצין‪ ,‬היום אני לא יכול לשחרר אותו‪ ,‬זה‬ ‫בשיטה מקובצת עמ"ס בכורות ו'‪ :‬הביא‪ ,‬שמשמע בירושלמי‬ ‫כבר לא אפשרי‪ .‬אמר לו הרב טננבוים‪ ,‬אל תגיד לא יכול‪ ,‬תגיד לא‬ ‫שאכלו המלאכים אצל אברהם אבינו בשר וחלב‪ .‬כשרצו המלא־‬ ‫רוצה‪ .‬התרגז הקצין‪ ,‬אם אני אומר שאני לא יכול‪ ,‬אז אני לא יכול!‬ ‫כים שתינתן להם התורה‪ ,‬השיב להם הקב"ה שאינם ראויים לקב־‬ ‫הכל סגור עכשיו‪ .‬המתין הרב טננבוים ואמר לקצין בסיום דבריו‪,‬‬ ‫לה‪ ,‬שכבר אכלו בשר וחלב אצל אברהם אבינו‪ .‬שואל הסטייפלר‪,‬‬ ‫תשמע‪ ,‬מה שאמרתי לך הם דברים שאמר הרב הגדול‪ ,‬וזה סימן‬ ‫הרי מדאורייתא אין שום איסור לאכול בשר וחלב‪ ,‬כל זמן שלא‬ ‫שאפשר‪ ,‬טוב‪ ,‬אמר הקצין‪" .‬ננסה"‪ .‬העציר שוחרר‪ ,‬והרב טננבוים‬ ‫התבשלו ביחד‪ .‬ומתרץ‪ ,‬שכיון שהמלאכים גופם אש‪ ,‬ובאותו רגע‬ ‫הלך לרב מבריסק ואמר לו שזה עלה לו בברכה‪.‬‬ ‫שנוגעים בבשר וחלב בבת אחת כבר היו מבושלים בידי המלא־‬ ‫וכך היה המעשה עם אברהם אבינו‪ ,‬אברהם אמר לאליעזר‪ ,‬אני‬ ‫כים‪ ,‬וא"כ כבר היה בכך בישול‪.‬‬ ‫יודע שחם בחוץ‪ ,‬אלא שאם היית רוצה‪ ,‬כבר היו אורחים‪ .‬לכן אני‬ ‫אומר האדמו"ר מסאטמר‪ ,‬רואים שבגלל סעודה לא כשרה‬ ‫הולך לשבת בפתח האוהל‪ ,‬וכיון שהוא באמת רצה‪ ,‬הקב"ה שלח‬ ‫אחת‪ ,‬אפשר להפסיד את כל התורה כולה‪.‬‬ ‫מלאכים‪.‬‬ ‫)מדשן ביתך(‬ ‫מספרים שהיה פעם קמצן שהגיע לביתו‪ ,‬ואשתו אמרה לו שה־‬ ‫עוף מקולקל וצריך לזרוק אותו‪ .‬לזרוק? מזדעזע הקמצן‪ .‬אפשר‬ ‫"ותכחש שרה לאמר לא צחקתי" )י"ח ‪ -‬ט"ו(‬ ‫לתת לשכן עני שלא ראה עוף זמן רב‪ - .‬העני אכל בשמחה‪ ,‬ומיד‬ ‫רבי פנחס זלמן הורביץ בספר "אהבת תורה"‪ ,‬אומר דבר פלא‬ ‫אושפז בבית חולים‪ .‬בבוקר שמע הקמצן שהעני בבית חולים‪,‬‬ ‫גליון זה מוקדש לע"נ הצדקנית נינה מרטין בת מישלין ע"ה | ולע"נ ר' יצחק ב"ר גרשון ז"ל | ולע"נ ר' נח יצחק ב"ר משה יעקב ז"ל | ולע"נ הרב יהודה אריה בן רפאל אלתר ז"ל |‬ ‫ולהצלחת ר' אלחנן שמואל‪1‬בן ר' נח יצחק ומשפחתו‬ ‫לא היה הניסיון גדול כל כך‪.‬‬ ‫ממש‪ :‬ישנו פתגם עממי על דברים שאינם מדויקים‪" ,‬וזה קרוב‬ ‫והניסיון היה במה שאמר לו הקב"ה "והעלהו שם לעולה על‬ ‫לאמת"‪ ,‬אך האמת היא שמה שקרוב לאמת הוא שקר גמור‪ ,‬כמו‬ ‫אחד ההרים אשר אומר אליך"‪ ,‬הרחק מעיני ההמונים‪ .‬לכן ראוי‬ ‫שאחד אומר "זה היה כמעט חינם"‪ ,‬שהכוונה לומר שזה לא היה‬ ‫היה שיאמר עליו "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה"‪ ,‬שכן טוהר‬ ‫בחינם‪ ,‬זה עלה כסף‪...‬‬ ‫המעשה הוא המכריע‪.‬‬ ‫בגמ' בסנהדרין )צ"ז‪ (.‬מסופר על מקום שבו לא מתו אנשים‬ ‫) הג"ר משה רוזנשטיין זצקו"ל(‬ ‫קודם זמנם‪ .‬פעם אחת קרה שמתו שם שני ילדים‪ .‬וכשבררו‪ ,‬נודע‬ ‫שהשכנה דפקה בדלת‪ ,‬והבעל אמר שאשתו לא נמצאת בבית‪,‬‬ ‫ש ַבע‪) ...‬כא‪ ,‬יד(‬ ‫ׁ‬ ‫ַת ַתע ְּב ִמ ְד ַּבר ְּב ֵאר ָֽ‬ ‫ַת ֶל ְך ו ֵּ‬ ‫ו ֵּ‬ ‫בעוד שכוונתו היתה שאינה יכולה לגשת כרגע‪ .‬מיד באו אנשי‬ ‫המקום‪ ,‬וביקשו מהבעל הזאת לעזוב את העיר‪.‬‬ ‫אומר רש"י ‪ -‬ותתע‪ .‬חזרה לגלולי בית אביה ‪.‬‬ ‫ואותו מקום נקרא "קושטא"‪ ,‬היינו "אמת"‪.‬‬ ‫במדרש אגדה כתוב‪ ,‬שברגע שאברהם זרק אותה‪ ,‬היא מצאה‬ ‫אומר רבי פנחס זלמן הורביץ‪ ,‬קרוב לאמת‪ ,‬לדוגמא אם רק‬ ‫ַת ַתע – שמצאה לבנה וזקפתה לשם עבודה זרה‪.‬‬ ‫אבן במדבר ‪ ,‬ו ֵּ‬ ‫נוריד סיפרה אחת מהגימטריא‪ ,‬של אמת מה תהיה התוצאה?‬ ‫ברגע שזרקו אותה מבית אברהם‪ ,‬היא פרקה עול‪.‬‬ ‫"מת"‪ .‬המילה אמת היא ‪ , 441‬ו"מת" הוא ‪ - 440‬קרוב לאמת‪ .‬אומר‬ ‫לעומת זה‪ ,‬למרות שהיא פרקה עול‪ ,‬היא לא חזרה לבית פרעה‬ ‫הרב הורביץ‪ ,‬הפסוק שלנו "ותכחש שרה" הוא הפסוק ה‪440-‬‬ ‫אביה‪ ,‬היא עדין ישבה בבאר לחי רואי ‪ ,‬מתוך תקוה שאברהם‬ ‫מתחילת התורה‪.‬‬ ‫אבינו יחזיר אותה‪ ,‬וחז"ל מציינים אותה ‪ -‬וְּׁש ָמ ּה ְקטו ָּֽרה ‪ -‬שק־‬ ‫)אהבת תורה(‬ ‫שרה פתחה‪ ,‬שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם )ב"ר‬ ‫סא‪ ,‬ד‪(.‬‬ ‫בפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬מביאים מקור לכך – מאיפה אנחנו יודעים‬ ‫והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר‬ ‫שהיא חזרה לגילולי בית אביה ?‬ ‫אליך" )כ"ב ‪ -‬ב'(‬ ‫כותב הפרקי דרבי אליעזר – ישנו פסוק בספר ירמיהו‪ ,‬שם כתוב‬ ‫המשגיח של ישיבת לומז'ה רבי משה רוזנשטיין זצ"ל היה‬ ‫שעבודה זרה‪ ,‬נקראת בשם תעתועים ‪ ,‬שנאמר )ירמיה‪ ,‬י‪ ,‬טו( ֶה ֶבל‬ ‫אומר‪ :‬אילו היתה העקידה מבוצעת בכיכר העיר‪ ,‬קבל עם ועדה‪,‬‬ ‫כ"א שיגיע הטוב לו לעצמו‪ ,‬וא"כ אין רצונו כ"א לטובת עצמו‬ ‫בעומק הפרשה‬ ‫ולא למלאות בזה רצון בוראו ית"ש‪ ,‬אבל אם ירצה באמת‬ ‫ריתחא דאורייתא‬ ‫לעבוד כדי שייטיב לחביריו ויבוא מזה נחת רוח להשי"ת אם‬ ‫חסיד כזה יעבוד על מנת לקבל פרס זה הוא העבודה הגבוה‬ ‫כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' ושמרו‬ ‫העולה היא למעלה כי זה הכוונה בברואיו לטוב להם‪ ,‬ובזה יובן‬ ‫דרך ה' וגו' למען הביא ה' על אברהם את אשר‬ ‫מאחז"ל )סוטה יד‪ (.‬דרש ר' שמלאי מ"מ נתאוה משה רבינו‬ ‫דבר עליו )יח יט(‬ ‫ע"ה ליכנס לארץ וכי לאכול מפריה הוא צריך וכו' אלא כך‬ ‫כתב רש"י "למען הביא‪ ,‬כך הוא מצוה לבניו‪ ,‬שמרו דרך ה'‬ ‫אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י‬ ‫כדי שיביא ה' על אברהם וגו'" עכ"ל רש"י‪ .‬ומבואר בזה לכאו'‬ ‫וכו'‪ ,‬א"ל הקב"ה כלום אתה מבקש אלא שכר כו'‪ ,‬ולכאורה‬ ‫שאברהם ציווה את בניו שישמרו את המצות כדי שיקבלו‬ ‫יפלא הלא במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו ומשה רבי־‬ ‫שכר‪.‬‬ ‫נו ע"ה רצה רק המצות ומה השיב לו שיתן לו השכר אמנם‬ ‫והנה במשנה באבות )פ"א מ"ג( איתא‪" :‬אנטיגנוס איש סוכו‬ ‫כן הוא לפי מדריגתו של משרע"ה שמצינו שרצה להפסיד ב'‬ ‫קבל משמעון הצדיק הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המש־‬ ‫העולמות עוה"ז ועוה"ב למען זכות את ישראל שייטיב להם‬ ‫משין את הרב ע"מ לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין‬ ‫ויבוא נחת רוח להשי"ת‪ .‬ואצל עוד כזה עיקר העבודה היא ע"מ‬ ‫את הרב שלא ע"מ לקבל פרס"‪ .‬וא"כ יש לתמוה איך ציווה‬ ‫לקבל פרס ולכן הביאו שם בגמ' זה הלשון על משה רבינו ע"ה‪,‬‬ ‫אברהם את בני ביתו שיקיימו מצוות כדי שיקבלו את השכר‬ ‫לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל‪ ,‬כי כוונתו הי'‬ ‫שהובטח לו‬ ‫כנ"ל‪ ,‬וכי הערה למות נפשו‪ ,‬יעו"ש בגמרא ותשכיל דעת‪ ,‬אבל‬ ‫והנה הגר"ח מואלוזין )ברוח חיים על אבות פ"א מ"ג ד"ה‬ ‫אצלינו אשר רחוקים אנחנו מהמדריגה זו הגבוה‪ ,‬לכך אצלינו‬ ‫ונעמיק( כתב וז"ל‪" :‬ונעמיק עוד להשכיל בזה כי הנה אחרי‬ ‫המובחר לעבוד שלא על מנת לקבל פרס" עכ"ל הרוח חיים‬ ‫אשר עיקר כוונת הבריה היא להיטיב לברואיו‪ .‬וא"כ לפ"ז יתכן‬ ‫שם‪.‬‬ ‫כי העבודה היותר חשובה ומקובלת תהי' ע"מ שייטיב לו שי־‬ ‫ולפי יסוד הגר"ח מוולוז'ין דעיקר מטרת קיום המצוות הוא‬ ‫גיע מזה נחת רוח לפניו ית"ש‪ .‬אך באמת אם מכוין בעבודתו‬ ‫כדי לעשות נחת רוח להקב"ה שיוכל להטיב עם בריותיו‪ ,‬א"ש‬ ‫שיגיע לו שכר וכוונתו רק כדי שיגיע מזה נחת רוח לה' ית"ש‬ ‫דאברהם אבינו ציווה בניו שיקיימו את המצוות כדי שיהיה‬ ‫בהיטיבו עם ברואיו חלף עבודתם זהו העבודה המעולה‪ .‬אכן‬ ‫נחת רוח להקב"ה‪ ,‬בזה שיוכל לקיים הבטחתו ולהטיב עם אב־‬ ‫אם מכוין הוא להנאתו היא העבודה הפחותה שהזהירנו מזה‪.‬‬ ‫רהם וזרעו‪.‬‬ ‫והבחינה לזה אם יאמרו לו עבוד ע"מ שייטיב לחבריך כי הלא‬ ‫)פנינים מבי מדרשא(‬ ‫מטובת חבריך יבוא ג"כ הנחת רוח להשי"ת והוא לא ירצה בזה‬ ‫‪2‬‬ ‫ֵה ָּמה ַמ ֲע ֵשׂה ַּת ְע ֻּת ִעים ‪.‬‬ ‫בספר של הגאון ר' שלום שבדרון‪ ,‬מופיע סיפור – היה יהודי‬ ‫שאלות מענינות בהלכה‬ ‫לפני השואה‪ ,‬שקראו לו ר' מרדכי פורגמנסקי‪ .‬יהודי גאון עולם‬ ‫)בענינים שונים‪ ,‬מבית הגר"ח קנייבסקי(‬ ‫הוא היה‪ .‬הוא נפטר בשוויץ ‪ ,‬והביאו אותו כאן לקבורה‪ ,‬כמדומני‬ ‫הוא קבור ליד הרב דסלר ‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬יש להסתפק האם מותר לקרוא "מכתב שמגיע‬ ‫ר' מרדכי פורגמנסקי‪ ,‬היה גאון עולם‪ ,‬אחד מהגאונים הגדו־‬ ‫עם פרחים" בשבת או לא‪.‬‬ ‫לים‪ ,‬שהיו בדור שלפני השואה‪...‬הוא מספר שהוא נסע ברכבת‬ ‫תשובה‪ :‬מכתב עם פרחים מה שעושה נחת רוח בשבת‬ ‫מליטא ‪ ,‬ממקום למקום‪ ,‬ובמהלך הנסיעה‪ ,‬הוא מצא יהודי שומר‬ ‫)דרך שיחה(‬ ‫מותר‪.‬‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬נוסע איתו ברכבת ‪ .‬אותו יהודי היה שוחט ומוהל‬ ‫במקצועו‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬יש להסתפק בעיתון שיש בו "דברי תורה" בדף‬ ‫התחילו לדבר ביניהם דברי תורה‪ ,‬ולא שמו לב‪ ,‬שהם צריכים‬ ‫הראשון‪ ,‬וכל השאר עוסק בעניני חול ומדע וכדומה‪,‬‬ ‫לרדת בתחנה מסוימת ‪ ....‬הכרוז מודיע שהגיעו לתחנה‪ ,‬רק הם‬ ‫האם מותר לקרוא את ה"דברי תורה" מהדף הראשון‪ ,‬או‬ ‫היו כל כך מרוכזים בלימוד ביחד‪ ,‬שלא שמו לב בכלל שצריך‬ ‫שחוששין שמא יקרא שאר הדברים‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫לרדת‪...‬‬ ‫תשובה‪ :‬את הדבר תורה מותר‪.‬‬ ‫הגיע שעה אחת‪...‬שתיים‪ ...‬הכרוז מודיע "הגענו לתחנה ‪.... "...‬‬ ‫שאלה‪ :‬יש להסתפק ב"עלון של דברי תורה" על פרשת‬ ‫הרב שומע‪" ..‬אויי וייי‪...‬התרחקנו שעתיים מהמקום שאנחנו צרי־‬ ‫השבוע )שמחלקים בבית כנסת( שכתוב בתחתית העלון‬ ‫כים לרדת‪...‬איך סיכוי שנגיע כבר לשבת הביתה‪"....‬‬ ‫"מודעה מסחרית" האם מותר לקרוא את הדברי תורה‬ ‫אותו יהודי שהוא שוחט ומוהל‪ ,‬היה ממש נסער " תראה‪ ...‬לא‬ ‫שלמעלה או שיש לאסור גזירה שמא יקרא גם את‬ ‫הייתי כל‪-‬כך הרבה זמן בבית‪ ...‬הבטחתי שאני יבוא לשבת‪"...‬‬ ‫המסחרית כמו שכתוב המשנ"ב לגבי עיתונים‪.‬‬ ‫ר' מרדכי אומר לו – "אדוני‪ ,‬מה אתה נסער כל‪-‬כך‪ ,‬הקב"ה רוצה‬ ‫תשובה‪ :‬אסור לקרוא בבשבת המודעה המסחרית‬ ‫שנהיה פה בשבת"‪...‬‬ ‫)וטוב שלא יוסיפו את המודעות המסחריות(‬ ‫אומר לו השוחט – כבוד הרב‪ ,‬אני רוצה להגיד לך‪ ,‬אין פה‬ ‫)מנוחה שלמה(‬ ‫יהודים בכלל !‬ ‫מאיפה אתה יודע שאין ?‬ ‫כי אם היו פה יהודים‪ ,‬היו מזמינים אותי פה‪ ,‬לשחוט‪.‬‬ ‫יוצאים מתחנת הרכבת ‪ ...‬פוגשים שם בעלי עגלות )מעין המו־‬ ‫מאיפה ידע את זה רש"י ? כתוב שהיא טעתה בדרך‪...‬אבל מי‬ ‫ניות של פעם( ושואלים את אחד מהם – אולי אתה יודע איפה‬ ‫אמר שהיא חזרה לגילולי בית אביה ? איפה זה כתוב ?‬ ‫יש כאן יהודים ?‬ ‫אומר ר' מרדכי פורגמנסקי – פשוט מאוד‪ ,‬יהודי‪ ,‬לא טועה !‬ ‫אומר להם בעל העגלה – כן‪ ,‬אני יודע‪ ...‬יש כאן יהודי אחד !‬ ‫אין טעיתי‪ ,‬דיברתי בלימוד‪ ,‬ולכן בלי כוונה‪ ,‬לא שמתי לב‪ ,‬ויר־‬ ‫אקח אתכם אליו‪...‬‬ ‫דתי בתחנה הבאה‪ ..‬אין כזה דבר !‬ ‫לוקח אותם‪ ...‬יורדים מהכרכרה ‪ ...‬מסתכלים‪ ..‬יש מזוזה על‬ ‫יהודי‪ ,‬הקב"ה מדריך אותו‪ ,‬על כל צעד ושעל !‬ ‫הדלת ‪ ...‬ב"ה‪ ...‬נוקשים בדלת ‪...‬‬ ‫ׁש ַבע ‪ ,‬זה אומר שהיא לא‬‫ַת ַתע ְּב ִמ ְד ַּבר ְּב ֵאר ָֽ‬ ‫ַת ֶל ְך ו ֵּ‬ ‫ואם כתוב ו ֵּ‬ ‫פותח את הדלת היהודי‪ ...‬רואה את הרב והשוחט‪ ...‬הוא לא‬ ‫היתה יהודיה ‪ ,‬כי אם היא היתה יהודיה ‪ ,‬לא היה מופיע פסוק‬ ‫הכיר את הרב‪ ...‬כולו נהיה חיוור‪ ,‬מתנשף כולו‪....‬‬ ‫ַת ַתע‪.‬‬ ‫כזה ו ֵּ‬ ‫שואל אותם היהודי – סליחה‪ ,‬מישהו ממכם מוהל ???‬ ‫יהודי לא טועה‪ ,‬יהודי הוא מודרך !‬ ‫אומר ר' מרדכי – כן ! הינה‪ ,‬הוא מוהל !‬ ‫עד כאן‪ ,‬ביאורו של ר' שלום שבדרון‪ ,‬עפ"י דברי ר' מרדכי פו־‬ ‫ב"ה ! כולו התמלא שמחה‪....‬‬ ‫רגמנסקי זצ"ל‪.‬‬ ‫)הרב רוזנבלום שליט"א(‬ ‫מה קרה ??? שאלו אותו‪...‬‬ ‫תראו ‪ ,‬שבוע שעבר נולד לי בן‪ ,‬ולא ידענו מה יהיה עם הברית‪,‬‬ ‫כי הילד לא כ"כ הרגיש טוב ‪ ,‬היום הרופא אמר לי‪ ,‬שאפשר לע־‬ ‫בין שבילי המוסר‬ ‫שות לו ברית‪ ...‬אמרתי לו 'עכשיו אתה מודיע לי ?! ‪ 12‬בצהריים‬ ‫כך פותח ר' צדוק הכהן מלובלין‪...‬‬ ‫?! מאיפה אני יביא מוהל ?'‪....‬‬ ‫פרשת וירא‪ ,‬כל בנין האומה הישראלית נבנתה אחרי יאוש‪.‬‬ ‫התפללתי לקב"ה 'ריבונו של עולם‪ ,‬ציווית 'וביום השמיני ימול‬ ‫יקה ָבנִ ים ָשׂ ָרה‪...‬‬ ‫)בראשית כא‪ ,‬ז( ִמי ִמ ֵּלל ְל ַא ְב ָר ָהם ֵהינִ ָ‬ ‫בשר ערלתו'‪ ...‬אני רוצה למול‪ ,‬אבל אין מוהל‪ ,‬מה אני יכל לעשות‬ ‫אומר ר' צדוק – תגיד‪ ,‬אדם בן מאה‪ ,‬אישה בת תשעים‪ ,‬יכל להיוולד מהם‬ ‫?!‬ ‫ילד ?‬ ‫שלא עלה על דעת אדם להאמין זה‪ ,‬ולא גם אחרי הבטחת המלאך ‪ .‬שרה‬ ‫בכיתי‪ ...‬התפללתי‪ ...‬והקב"ה זימן אתכם לפה !‬ ‫הצדקת ידעה והאמינה בה' יתברך‪ ,‬שהוא כל יכל ‪ ,‬ועם כל זה‪ ,‬צחקה בקרבה ‪,‬‬ ‫אמר לו ר' מרדכי – נו אתה רוצה‪ ,‬אני סנדק‪ ,‬אתה מוהל‪ ,‬והוא‬ ‫שהיה רחוק אצלה להאמין ‪ ,‬בידיעת זקנת אברהם‪ .‬אבל באמת‪ ,‬מאת ה' היתה‬ ‫אבי הבן ! עכשיו אתה מבין‪ ,‬למה הגענו לפה ?!?‬ ‫זאת‪ ,‬שיהיה בנין האומה ‪ ,‬דוקא אחר יאוש גמור‪ ,‬שלא האמין שום אדם‪ ,‬ואפי־‬ ‫אומר ר' מרדכי ליהודי – תשמע‪ ,‬עכשיו אני מבין רש"י ‪ ...‬רש"י‬ ‫לו שרה‪ ,‬שתיפקד ‪ ,‬כי זה כל האדם הישראלי להאמין‪ ,‬שאין להתייאש כלל ‪,‬‬ ‫ׁש ַבע‪ ...‬מכאן‬ ‫ַת ַתע ְּב ִמ ְד ַּבר ְּב ֵאר ָֽ‬ ‫ַת ֶל ְך ו ֵּ‬ ‫אומר על הפסוק )כא‪ ,‬יד( ו ֵּ‬ ‫ולעולם ה' יתברך יכל לעזור‪ .‬היפלא מה' דבר ?!‬ ‫רבותי‪ ,‬עד כאן הפתיח שלו‪...‬‬ ‫שחזרה הגר‪ ,‬לגילולי בית אביה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מריש‪.‬‬ ‫פרשת שבוע שעבר‪ ,‬דיברנו על אליעזר עבד אברהם‪...‬‬ ‫הגמרא )מסכת סוכה לא‪ ,‬א( ‪] -‬אני מתרגם מארמית[ מעשה באישה זקנה‪,‬‬ ‫אליעזר עבד אברהם‪ ,‬יוצא למלחמת ארבעת המלכים ‪...‬‬ ‫שבאה לפני רב נחמן ‪ .‬אמרה לו – ראש הגלות וכל החכמים ‪ ,‬יושבים בסוכה‬ ‫הוא מופיע בפעם הראשונה‪ ,‬בשעה שאברהם עומד בברית בין הבתרים‪' ,‬מי‬ ‫גזולה‪.‬‬ ‫שיירש אותי‪ ,‬הוא דמשק אליעזר'‪.‬‬ ‫האישה הזקנה הזאת‪ ,‬פגשה את ריש גלותא ‪ ,‬פגשה את כל החכמים‪ ...‬יושבים‬ ‫ידי ֵביתוֹ‬ ‫יכיו י ְִל ֵ‬ ‫ת‪-‬חנִ ָ‬ ‫ָרק ֶא ֲ‬ ‫ַו ָּיבֹא ַה ָּפ ִליט ַו ּי ַּגֵד ְל ַא ְב ָרם ָה ִע ְב ִרי ‪ ...‬לוט נלקח בשבי‪ַ ...‬ו ּי ֶ‬ ‫בתוך סוכה‪ ,‬ואמרה להם – כולכם יושבים בתוך סוכה גזולה‪...‬‬ ‫ְׁשמֹנָה ָע ָשׂר וְּׁשלֹׁש ֵמאוֹת ‪...‬‬ ‫מה קרה ?‬ ‫אמרנו בשבוע שעבר ‪ ,‬גמרא )מסכת נדרים לב( ‪ ,‬רש"י מביא את הדברים – לא‬ ‫כנראה שנתנו שמה‪ ,‬לעבדים לעשות סוכה‪ ,‬והם כנראה סחבו קורות ‪ ,‬מאיזה‬ ‫‪ ,318‬אלא אליעזר = ‪.318‬‬ ‫חצר של אישה זקנה‪...‬‬ ‫תגידו – אם אתה רוצה להגיד אליעזר‪ ,‬אז תגיד אליעזר ‪ ...‬למה אתה אומר ֵביתוֹ‬ ‫לקחו את הקורות‪ ,‬שמו בסוכה של ריש גלותא ‪ ,‬וכל החכמים יושבים בסוכה‪...‬‬ ‫ְׁשמֹנָה ָע ָשׂר וְּׁשלֹׁש ֵמאוֹת ?! ממתי קוראים לאנשים במספרים ?‬ ‫מברכים בסוכה‪ ...‬עוברת האישה ומזהה את הקורות שלה‪' ...‬כולכם יושבים בסוכה‬ ‫שואל ר' צדוק הכהן מלובלין – למה הכוונה אליעזר‪ ...‬גימטריא ‪ ...318‬מה הולך‬ ‫גזולה !!! ' ‪ ...‬ולא השגיח בה רב נחמן‪.‬‬ ‫פה ?‬ ‫אמרה לו האישה – תגיד‪ ,‬ככה מתייחסים לאישה‪ ,‬שלאבא שלה היו ‪ 318‬עבדים‬ ‫ואומר יסוד נפלא – איפה מופיע ביאור‪ ,‬של המילה אליעזר ?‬ ‫??? התחילה לצעוק‪ ,‬ולא היו משגיחים בה‪..‬‬ ‫יעזֶר‪ ...‬למה ??? ִּכי‬ ‫ְשם ָה ֶא ָחד ֱא ִל ֶ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁשם ָה ֶא ָחד ּג ְֵרׁשֹם ‪} ....‬ד{ ו ֵ‬ ‫בפרשת יתרו )יח‪ ,‬ג( ֵ‬ ‫אמר להם רב נחמן – היא סתם צועקת‪ ,‬מה שמגיע לה‪ ,‬זה רק הכסף שעולים‬ ‫ֱאל ֵֹהי ָא ִבי ְּב ֶעזְ ִרי ַו ּי ִַּצ ֵלנִ י ֵמ ֶח ֶרב ַּפ ְרעֹה‪.‬‬ ‫העצים‪.‬‬ ‫ניצלתי מחרב פרעה ‪ ...‬אחחח – אליעזר !‬ ‫הגמרא שם עוסקת בדבר שנקרא "תקנת מריש"‪.‬‬ ‫למה אליעזר ? למה לא עזריה ?!‬ ‫"תקנת מריש" זו תקנה‪ ,‬שעפ"י ההלכה‪ ,‬אדם שגנב משהו‪ ,‬צריך להחזיר את‬ ‫אומר ר' צדוק הכהן – אליעזר‪ ,‬זה לא סתם שם ‪ ,‬זה מבטא משהו‪ .‬מה זה‬ ‫אותו חפץ‪.‬‬ ‫מבטא?‬ ‫גנבת קורה‪ ,‬את אותה קורה אתה צריך להחזיר‪.‬‬ ‫בֹא ותראה‪ ...‬עומד משה רבינו במדי אסיר על הבמה‪ ,‬כמי שמוצא להורג ‪ ...‬מגיע‬ ‫מה עושה בן‪-‬אדם‪ ,‬שעובר ב‪ 4-‬בבוקר ברחוב‪ ,‬רוצה לעשות שער לבית‪ ...‬שכן‬ ‫קוסטינר ‪ ...‬משייף את הסכין ‪ ....‬ועומד להוריד את זה על משה‪ ...‬שם את החרב על‬ ‫שלו ממול‪ ,‬עושה מרפסת ‪ ...‬לוקח ממנו ‪ 4‬ברזלים "בין כה יש לו ספייר‪ ...‬אז בֹא‬ ‫צווארו של משה‪ ...‬החרב נשברת !‬ ‫אני אעזור לו לפנות את זה"‬ ‫היה סיכוי למשה רבינו לצאת מזה ?!‬ ‫לוקח ‪ 4‬ברזים‪ ...‬יוצק את זה שם בקורה שלו‪ ..‬וזהו השער עומד‪...‬‬ ‫אין סיכוי ! זה שנעשה צווארו של משה שיש‪ ,‬זה נס !!!‬ ‫אחרי שבוע‪ ,‬ההוא עם המרפסת מגלה שחסרים לו ‪ 4‬ברזלים לסיים א המרפ־‬ ‫מה יכל יהודי לבקש מהקב"ה‪ ,‬כשהוא עומד על במה‪ ,‬הוא לבד‪ ,‬אין לו שום נציג‬ ‫סת‪" ....‬בטח ההוא עם השער‪ ,‬סחב לי ‪ 4‬ברזלים‪"..‬‬ ‫יהודי בסביבה‪ ...‬מה יהודי יכל לעשות במצב כזה ??‬ ‫ניגש אליו‪ :‬סליחה‪ ,‬אתה סחבת לי ‪ 4‬ברזלים ??‪?.‬‬ ‫קריאת שמע‪ ....‬אם תספיק תגיד גם ה' מלך‪ ,‬ה' מלך‪...‬ותגיד אשמנו בגדנו עד‬ ‫למה זה היה שלך ?? חשבתי שזה היה מיותר‪ ....‬מחילה‪ ,‬אני מתנצל‪...‬‬ ‫שתגמור‬ ‫בסדר אני מבין‪ ...‬מקבל את ההתנצלות‪ ...‬תפרק את הברזלים בבקשה‪...‬‬ ‫משה רבינו עומד‪ ,‬וה' מושיע אותו‪ ...‬הוא קורא לו אליעזר‪.‬‬ ‫מה ?? אתה חושב שיש לי עכשיו ‪ 6000‬שקל להזמין קונגו שיפרק את זה ??‬ ‫אומר ר' צדוק – אליעזר זה לא אליעזר‪ ,‬זה ‪ .318‬מה זה ‪? 318‬‬ ‫אדוני‪ ,‬קח לך ‪ 200‬שקל עוד הובלה ‪ 100‬שקל‪ ..‬בקשה‪....‬‬ ‫יאוש‪ ,‬זה ‪ 318 .....317‬זה אחד מעל הייאוש‪ ,‬כלומר ‪ ,‬אנחנו אין לנו מושג של‬ ‫אדוני‪ ,‬לא רוצה כסף‪ ,‬רוצה ברזלים !‬ ‫יאוש בעולם !‬ ‫טוב שאתה רוצה‪ ...‬להתראות‪ ..‬כל טוב‪.‬‬ ‫מאיפה אנחנו לומדים את זה ?‬ ‫אומרים חז"ל – אם את תגיד לו להוציא את הברזלים האלה‪ ,‬הוא לא יחזיר אף‬ ‫מהמספר ‪ ... 318‬מאליעזר !‬ ‫פעם‪ .‬יש תקנה שנקראת 'תקנת מריש' – נותנים לו דמי הברזל‪/‬דמי הקרש‪ ,‬ולא‬ ‫‪ 318‬זה מספר שאומר לך‪ ,‬שאין יאוש בעולם !!!‬ ‫אומרים לו לפרק את הקורה‪.‬‬ ‫עכשיו נבין‪ ,‬למה הלך אליעזר עם אברהם אבינו‪:‬‬ ‫באה האישה‪ ,‬ורואה שגנבו לה את הקורות‪ ...‬באה לפני החכמים – רבותי‪ ,‬אתם‬ ‫נודע לאברהם שנשבה לוט ‪....‬‬ ‫גנבים‪ ,‬גנבתם לי את הקורות !‬ ‫חז"ל עושים )מסכת סנהדרין( חשבון‪ ,‬כמה אנשים היו במלחמה הזאת ‪ ,‬מלח־‬ ‫אומר לה רב נחמן – כמה עולה קורות ? ‪120+‬הובלה = ‪ 200‬הינה יש לך ‪... 250‬‬ ‫מת ארבעת המלכים בחמישה‪.‬‬ ‫לא ‪ ,‬אני רוצה את זה !!!‬ ‫רבותי‪ ,‬מיליוני חיילים היו במלחמה ‪....‬‬ ‫היא מתחילה לצעוק‪ ...‬ולא משגיחים בה‪...‬‬ ‫בא הפליט ומודיע לאברהם – תשמע‪ ,‬לוט נלקח בשבי ‪...‬‬ ‫ופתאום היא אומרת – איך אתם מתנהגים ??? לאבא שלי היו ‪ 318‬עבדים !‬ ‫לוט נלקח בשבי ?! בֹא אליעזר‪ ,‬הולכים !!‬ ‫ואם לאבא שלך לא היו עבדים ??? היה לו רק חובות‪ ,‬אז לא היו צריכים להחזיר‬ ‫לאיפה הולכים ? להילחם‪...‬‬ ‫לך ?!‬ ‫עם מי ? משהו כמו ‪ 22‬מיליון חיילים‪ ...‬לא רציני‪....‬‬ ‫ממאי נפשך ‪ ,‬אם צריכים להחזיר‪ ,‬אז להחזיר‪ ...‬אם לא ‪ ,‬אז לא מחזירים‪ ...‬מה זה‬ ‫אתה לוקח ‪ 11‬מיליון‪ ,‬אני לוקח ‪ 11‬מיליון ‪ ,‬אההה ??‬ ‫משנה כמה עבדים היו לו ???‬ ‫אברהם ? איזה מלחמה ? לאיפה הולכים ? בֹא נקפוץ מהגג‪...‬‬ ‫אומר ר' צדוק הכהן – בֹא ואגיד לך ‪ ,‬למה התכוונה האישה‪ .‬היא לא ידעה‬ ‫אומר לו אברהם – לוקחים ‪ – 318‬אין מושג כזה יאוש אצל יהודי !!! יהודי לא‬ ‫מ'תקנת מריש'‪ .‬היא ידעה שאדם גוזל דבר מסוים‪ ,‬הוא קונה אותו בייאוש בעלים‪,‬‬ ‫אומר ככה 'אין מה לעשות' !‬ ‫או בשינוי רשות‪.‬‬ ‫ידי ֵביתוֹ ְׁשמֹנָה ָע ָשׂר וְּׁשלֹׁש ֵמאוֹת‪-‬‬ ‫יכיו י ְִל ֵ‬ ‫ת‪-‬חנִ ָ‬ ‫ָרק ֶא ֲ‬ ‫לוקח איתו אברהם אבינו ַו ּי ֶ‬ ‫אמרה האישה – אתם בטח לא רוצים להחזיר את זה‪ ,‬כי קניתם את זה בשינוי‬ ‫אברהם אבינו יוצא למלחמה הזאת‪ ,‬מתוך ידיעה שאין יאוש בעולם ! הוא יוצא‬ ‫רשות‪ ,‬ואתם אוחזים שאני התייאשתי‪ ...‬אבא שלי היו לו ‪ 318‬עבדים‪ ...‬אני בחיים‬ ‫מתוך בטחון בקב"ה‪ ,‬כי אם לא היה לו בטחון בקב"ה‪ ,‬הוא לא היה יוצא למלחמה‬ ‫לא יתייאש ‪ .‬אם אני לא מתייאשת‪ ,‬אז אין כאן יאוש ! אם אין כאן יאוש‪ ,‬אז תחזירו‬ ‫הזאת‪.‬‬ ‫את הקורות !‬ ‫הולך משה רבינו‪ ,‬וקורא לבן שלו אליעזר ‪ִּ ,‬כי ֱאל ֵֹהי ָא ִבי ְּב ֶעזְ ִרי ַו ּי ִַּצ ֵלנִ י ֵמ ֶח ֶרב‬ ‫אמר לה רב נחמן – אני יודע שלא התייאשת‪ ,‬אבל יש 'תקנת מריש'‪ ...‬אפשר‬ ‫ַּפ ְרעֹה‪...‬‬ ‫להחזיר את דמי הקורה‪ ,‬ולא את הקורה‪.‬‬ ‫לאחר ההקדמה הזאת‪ ,‬מסיים ר' צדוק מלובלין ‪ ,‬בדברי גמרא נפלאה ‪:‬‬ ‫אומר לנו ר' צדוק הכהן מלובלין – דע לך‪ ,‬זה היסוד ‪ .‬כל פרשת וירא‪ ,‬מלמדת‬ ‫מספרת הגמרא סיפור‪..‬‬ ‫אותנו התורה‪ ,‬שאין יאוש בעולם כלל ! אסור להתייאש‪ .‬לא כאשר בן‪-‬אדם רח"ל‪,‬‬ ‫לשון הגמרא ‪ -‬ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמרה ליה ריש גלותא‬ ‫יש לו בעיות בפרנסה‪ ..‬לא כאשר יש בעיות של בריאות‪ ....‬לא בבעיות של חינוך‬ ‫וכולהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה הוו יתבי צווחה ולא אשגח בה רב נחמן‬ ‫ילדים ולא בבעיות של שלום בית‪ ...‬אין יאוש ‪ ,‬אלא רק להתפלל אל ה' ולבקש‬ ‫אמרה ליה איתתא דהוה ליה לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו‬ ‫ממנו‪ ,‬כי תפילת החולה על עצמו ‪ ,‬מקובלת יותר מתפילת אחרים עליו!‬ ‫ולא אשגחיתו בה אמר להו רב נחמן פעיתא היא דא ואין לה אלא דמי עצים בלבד‬ ‫)רבי צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬הרב רוזנבלום שליט"א(‬ ‫אמר רבינא האי כשורא דמטללתא דגזולה עבדי ליה רבנן תקנתא משום תקנת‬ ‫כל המעונין לקבל מנוי שבועי דרך פקס או מייל נא לשלוח מייל ל ‪ GISHMAKEVORT@GMAIL.COM‬או ישלח בקשה לת‪.‬ד‪ 18303 .‬מיקוד ‪ 91182‬ירושלים או להשאיר הודעה בתא הקולי‬ ‫‪2‬‬ ‫שמספרו ‪ 151527131458‬בצירוף שם כתובת ומספר טלפון ובל"נ נטפל בבקשתכם‬ ‫וכן כל המעוניין להקדיש העלון לעלוי נשמת או לרפואת וכו' מתבקש לשלוח למייל הנ"ל או להשאיר הודעה בתא הקולי הנ"ל‪.‬‬