טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — וירא (2026-10-26)

יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד’ • בנשיאות מורנו ורבנו הרה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א פרשת
פרשת
יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד’ • בנשיאות מורנו ורבנו הרה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א תבא
כיפרשת
וירא
תבא
אלול כי
טזכ' חשון
תשפ”ו
אלול
טזתשפ"ז
תשפ”ו
שבת מברכים חשון | ר"ח יום ראשון-שני | המולד יום ראשון 2 | 9:43חלק' 850
859
850
וַ ִ ּי ּ ַטע ֵא ׁ ֶשל ִּב ְב ֵאר ׁ ָש ַבע וַ ִ ּי ְק ָרא ׁ ָשם ְּב ׁ ֵשם ה’ ֵא-ל
עו ָֹלם( :כא ,לג)
ופירש”י :ויקרא שם וגו’ -על ידי אותו אשל
נקרא שמו של הקב”ה אלוה לכל העולם .לאחר
שאוכלים ושותים אומר להם ברכו למי שאכלתם
ההשגחה המערכת
משלו ,סבורים אתם שמשלי אכלתם ,משל מי
שאמר והיה העולם אכלתם:
הפרשה
בכ_+ל
קצרה’ תהיה מתוך השגה פנימית.
חיזוקאת
לעבוד הנה רש”י מספר לנו דברים כהווייתם
ושפירלפרשת
מובן לפי זה למה לא הלך יצחק
השבוע – כך הייתה דרכו של אברהם אבינו, וימהר אברהם.
בעקבות אביו ולא עבד את השי”ת במידת האכיל והשקה את הבריות ,ולאחר מכן
דרכיך
החיזוק
ה’חסד’ כי אם ב’גבורה’ ,היה זה מפני המשנה באבות אומרת‘ :יהודה בן תימא
ביקש מהם להודות למי שהמזון שלו
שראה שהשתנו המצבים ,והבין שלאור אומר ,הוי עז כנמר ,קל כנשר ,רץ כצבי
הוא הקב”ה .אמנם כשמעיינים בעומק
המצב הנוכחי היה גם אברהם עובד את וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים’,
הכוונה של אברהם אבינו ,יכולים
דעהו
ה’ ב’גבורה’ עכתו”ד. ואפשר לומר שזהו מושג בסיסי בקיום
הדברים להאיר דרכנו בעבודת הבורא.
אלו הדברים יש להם סעד ממאמרו של
הבנין
ובתחילה נביא את תוכן דבריו של
התורה והמצוות ,כמו שהארכנו כאן כמה
פעמים ,שאדם המזדרז לקיים את המצוות
רש”י שלפנינו ,בו נאמר שאברהם עבד הגה”ק בעל ה’דברי יחזקאל’ משינאווא בזמנם ובהידור הריהו מראה שמקיים את
את בוראו במידת ה’חסד’ – הוא היטיב זי”ע (פרשת לך לך) ,שהקשה על כך המצוות מתוך אהבה ,כי זאת כל ילד יכול
לבריות בזה שהאכיל והשקה אותם; אמנם מסוף שאברהם לא החשיב את אליעזר עבדו כבן ,ואמר להבין ששום בר דעת לא ירוץ לקראת
דבריו רואים שלא הייתה פעולת ה’חסד’ תכלית להקב”ה (לעיל טו ,ג)‘ :הן לי לא נתתה זרע’ ,הרי דבר שאינו אוהב ,אבל כשמגיע דוד
לעצמה ,היתה גם נקודה פנימית לפעולה זו, שנינו (סנהדרין יט ):ש’כל המלמד את בן חֲ בֵ ר ֹו חשוב מארץ רחוקה ,או אורח רם מעלה,
והיא לגייר גרים ולהכניסם תחת כנפי השכינה, תורה כאילו ילדו’ ,ועל תיבת ‘דמשק’ דרשו אנחנו מזדרזים לקראתו ,כך גם לאירועים
כמו שאמרו חכמים (סנהדרין קג‘ ):גדולה לגימה בגמרא (יומא כח ):שהוא נוטריקון ‘דולה ומשקה שאנחנו מתרגשים לקראתם אנחנו
שמקרבת את הלבבות’ .ועל כן ,אחר שסעדו
אצלו ובאו להודות לו ,היה ביכולתו לשבר את
ההלכה
מתורת רבו לאחרים’ ,ולכאורה הכוונה שאליעזר
היה תלמיד מובהק לאברהם עד שהיה ביכולתו
מזדרזים להיות מוכנים ולהגיע בזמן.
אברהם אבינו יושב בפתח האוהל ביום
אוזנם שלא משלו אכלו ,ועליהם להודות להקב”ה גם להפיץ את תורת רבו לאחרים ,ואם כן שפיר השלישי למילתו ומחכה לאורחים
שמשלו אכלו ,ואז היה לבם פתוח וְ ִה ּט ּו אוזניהם נחשב כאילו אברהם ילדו ,ויש זרע לאברהם. שמשום מה דווקא היום אינם באים,
לדברי אברהם שביאר לפניהם שיש מנהיג לבירה. וכשהוא רואה עוברי אורח מתארת לנו
ותירץ שהתואר ‘תלמיד’ אינו ראוי אלא לזה התורה את התנהגותו המיוחדת‘ :וירא
זו הייתה העבודה הרצויה בימי אברהם; העומד על דעת רבו ומבין את עומק כוונותיו וירץ לקראתם’ ,וכשהם מסכימים לסור
כשהבריות לא ידעו עדיין שיש בורא עולם ,היו בכל הנהגותיו ,ומתוך כך יכול לחדש דרך חדשה אליו‘ :וימהר אברהם האוהלה אל שרה,
צריכים לקרבם בעבודת החסד והאהבה ,אולם בעבודת הבורא; כלומר ,מאחר שמבין את עומק
המעשיות
ויאמר מהרי’‘ ..ואל הבקר רץ אברהם..
אחר שידיעה זו כבר הייתה חדורה בכל הגרים הליכותיו של רבו ,הוא גם מבין באילו מצבים ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו’ ,כל
שגייר אברהם ,כבר היו צריכים להרגילם אל ראויות הליכות אלו להיעשות ,ובאילו מצבים כך הרבה לשונות של זירוז ומהירות ,עד
העבודה שתחילתה ‘יראה’ ,וזו הייתה עבודתו צריכים לעובדו בדרכים אחרות .תלמיד זה ,היורד שנדמה שאין עוד בכל התורה במשפט
של יצחק במידת ה’גבורה’ .והנה ידוע מהספרים לסוף דעתו של רבו ,נחשב ל’תלמיד הגון’ כי לא כזה קצר כל כך הרבה לשונות של זריזות,
הקדושים שכל יראה מולידה באדם בחינה יתירה יבוא לידי מכשול על ידי הליכותיו של רבו .מה וזאת עלינו לזכור :כי אברהם אבינו היה
של אהבה ,וכל אהבה מולידה בחינה יתירה של שאין כן בתלמיד שאינו יורד לסוף דעתו של רבו, באותו יום חולה וחלש ,ולא סתם הוציא
יראה .ושפיר מובן ג”כ עניין מידתו של יעקב, שעלול להיכשל על ידן ,כיוון שיילך בעקבות רבו הקב”ה חמה מנרתיקה ,זה היה ממש
היא מידת ה’תפארת’ ,שהייתה מיזוג של ‘חסד’
ו’גבורה’ – ‘אהבה ויראה’; כי אחר שהשריש
יצחק את מידת הגבורה בעובדי ה’ ,המשיך יעקב
ההתחזקות
בכל מצב ,גם בזמנים שאין הליכות אלו רצויות.
לאור יסוד זה מסביר הרה”ק משינאווא זי”ע,
לטובתו ,אבל הוא כלל לא התחשב בכל
זה ,ולמרות זקנתו וחולשתו ,הזדרז לעשות
את כל הדברים מתוך ריצה וזריזות יתרה.
ללמדם איך משתמשים בשתי מידות אלו יחדיו, שאליעזר לא זכה לרדת לעומק דעתו של אברהם,
ומה שאמרו חז”ל שהיה ‘דולה ומשקה מתורת כולנו מתרגשים כשמגיעים זמנים מיוחדים
כי לפעמים צריכים לזו ולפעמים לזו ,שכן שתי כמו חנוכה ,ואנחנו מתכוננים בדחילו
מידות אלו הן הסולם לקרבת אלוקים. רבו לאחרים’ רצונם לומר שכמו שראה אצל
רבו כך היה עושה ,בלא דעת וכוונה ,וכך גם ורחימו לקיום המצוות המיוחדות ,אבל
הכלל היוצא מהאמור הוא שכל מידה נכונה לימד לאחרים לעשות ,ולכן לא התרצה אברהם אברהם אבינו מלמד אותנו כאן שלא רק
צריכה שיקול דעת מתי ראוי לנהוג בה ומתי לא, בתלמיד שכמותו שיהיה נחשב כבן ,ושפיר טען לקראת מצוות נדירות צריכים להתרגש
ולרוץ ,אלא אפילו אם אתה בן מאה וכל
כי העיקר צריך להיות הרצון לעשות נחת רוח
לבורא ב”ה ,וכשזהו אכן הרצון ,ניתן לשקול אם
זוהי השעה הרצויה לפעולה זו אם לאו.
ההשגחה
לפני הקב”ה ‘הן לי לא נתת זרע’ ,כי אין זה בגדר
בן .ומובן גם הלשון שהשיבו הקב”ה ‘לא יירשך
זה כי אם אשר יצא ממעיך’ כי לכאורה הכפיל
ימיך אתה מקיים מצוות הכנסת אורחים
בהידור ,ועכשיו מגיעה שוב אותה מצווה,
את דבריו ,כי מאחר שאמר לו ‘לא יירשך זה’ כבר ואפילו שאתה חולה וחלוש ,עליך לעשות
הבין אברהם שיזכה לבן ,ולמה הוסיף ‘כי אם אשר את המצווה באותה זריזות והתלהבות
ניתן לשמוע את שיחותיו של מורינו ורבינו שליט”א כמו מצווה נדירה ,אבל איך מגיעים לזה?
יצא ממעיך’ ,אמנם לפי ההסבר הנ”ל בדברי
אידיש • 073-2951321לשון קודש 073-2951320 אברהם יש לומר שהשיבו הקב”ה שאותו התשובה נמצאת בדברי התנא‘ :לעשות
0534-100024ורבינו שליט”א
שיחות:של מורינו
שיחותיו
ניתן לשמוע אתעדכוני בן שייוולד לו יהיה גם תלמיד הגון ,ויבין רצון אביך שבשמים’ ,בכל מצווה ומעשה
אידיש • 073-2951321לשון קודש 073-2951320 ג”כ עומק פנימיות עבודתו ,וזהו ‘אשר נזכיר לעצמנו שבכך אנחנו עושים רצון
אבינו שבשמים ,ואז נוכל לעוף כנשר
פנינים
עדכוני שיחות0534-100024 : ֵיצֵא ממעיך’ מלשון ‘פנימיות’ – שיציאתו
ולרוץ כצבי כדי לעשות רצונו יתברך.
יו”ר הועדה הרוחנית :הרב יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין (ע”פ‘ :טיב התורה’ – וירא )
1 יו”ר הועדה הרוחנית :הרב יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין
הבנין
יום אמירת העקידה בכל לציון ,שיפסע השלוש פסיעות אחר
השמו”ע כדי שיוכל לצאת ממקומו, שלא
נכתב ע"י הרב מאיר רבינוביץ שליט"א
עניניה וסגולותיה • טעמים לאמירת העקידה
דבכה”ג לא יפסע הש”ץ הראשון להפסיק
הנה נפסק בשו”ע (או”ח סימן א סעיף ה)‘ :טוב לומר פרשת
העקידה’ ,והיינו שבכל יום ראוי לאומרה .ואכן ישראל קדושים השולחן השלוש פסיעות אחר קדיש תתקבל.
בתפילת
נוהגים לאומרה קודם פרשת הקרבנות ,וכפי שנדפס בסידורים.
נכתב ע"י הרב אהרן רבינוביץ שליט"א
.חבכל מקום שפוסק ,אם שהה כדי
לגמור את כולה ,חוזר לראש התפילה, שמונה ההלכה
אמירת העקידה מעוררת זכות אבות (ב) ואפילו אם שהה רק בשתיקה בעלמא עשרה
בלי דיבור ,ואפילו היה שהייתו רק בין
.אבכל מקום שאין חשש סכנה ברכה לברכה ,וה”מ שהיה אונס גמור
ומן הראוי לשים לב למה שנפסק בטור ובשו”ע הרב (סימן א סעיף ט) שענין האמירה היא
כדי לעורר ‘זכות אבות’ .גם ב’משנה ברורה’ (ס”ק יג) הביא שהטעם לאמירתה הוא כדי אסור לצאת ממקומו עד שיגמור את
(ס”ה ומ”ב סקי”ג ט”ו).
לעורר זכות אבות. תפילתו ,אם לא שהוא לצורך התפילה
.טוהא דאמרינן אם שהה כדי לגמור
(סי’ ק”ד ס”ב ומ”ב סק”ז).
את כולה ,בקורא משערינן (ס”ו) ,כלומר,
קבלת עול מלכות שמים ע”י אמירת העקידה
בהמתפלל משערינן ,דאם לפי תפילתו שלא ליזהר צריך .בולכתחילה
טעם נוסף לאמירתה מביא ב’משנה ברורה ,והוא כדי להכניע היצר ,וכמו שעשה יצחק
כשמסר נפשו בשעת העקידה מתוך הכנעה לרצון ה’ ,וכדי להבין היטב כוונתו צריכים
היה ההפסק כדי שיוכל הוא להתפלל
מראש התפילה עד סופה ,מקרי שהה
לידי שיבא שאפשר
המעשיות
במקום
הפסק באמצע התפילה (כה”ח אות י”ב).
יתפלל
.גויש לגעור בחזנים שעוקרין כדי לגמור את כולה ,וכן להיפך ,אם
לתת לב להעובדא שיצחק כבר היה בזמן העקידה איש שכוחו במתניו ,שהרי בן ל”ז
שנה היה ,ואברהם כבר היה בן קל”ז שנה ,וכבר לא היה בעל כח כבנו הצעיר ,וכששמע
יצחק שברצונו של אברהם אביו להעלותו לעולה היה ביכולתו להתנגד ולבעוט באביו ממקומן ביום הכיפורים כשמגיעין לפי תפילתו לא שהה כדי לגמור את
המבקש להקריבו ,אבל מאחר שרבתה אמונתו בבוראו לא התנגד לרצונו ומתוך הכנעה אל ואנחנו כורעים ,וכן בסדר עבודה ,כולה ,אף ע”ג דלפי תפילת אחרים הוי
נתן לאביו לעוקדו ולהקריבו .הכנעה זו צריכה להיאמר בכל יום כדי ללמד לכל הדורות אלא מעמידין לו שטענדע”ר כנהוג כדי לגמור את כולה ,אינו חוזר לראש,
עד כמה חייבים גם אנו להכניע את יצרינו כדי לקיים רצון בוראינו. בינו לבין התיבה ,ובעבודה מסלקין דרק בדידיה משערינן ולא באחרים
השטענדע”ר ,ועל ידי זה אינו צריך
אמירת העקידה מאיר דרך לעבודה מאהבה .יאפילו עומד בסוף התפילה
משערינן מתחילת התפילה עד סופה
(ערוה”ש סי”א).
ולא ממקומו
ההתחזקות
לעקור את רגליו (מ”ב סק”ח).
.דובדיעבד אם יצא
מלבד מה שפרשה זו מעוררת ל’קבלת עול מלכות שמים’ שהיא ‘עבודה מיראה’ ,מלמדת שהה כדי לגמור את כולה ,כל זמן
(מ”ב סקי”ד).
אותנו פרשה זו גם הדרכה ב’עבודה מאהבה’ .דהנה ידועים הם דבריו של הרמב”ן
(הובאו ב’קדושת לוי’ כמה פעמים) לפרש מאמר הכתוב (שיר השירים ב ,ז) ‘אם תעירו שלא הפסיק בדיבור אין לו להתחיל .איואם לא חזר לראש התפילה
ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ’ ,שכשמגיע לאדם איזה התעוררת של יראה ואהבה אח”כ מתחילת הברכה לכו”ע ,אלא אלא רק למקום שפסק והמשיך
להבורא ברוך הוא אזי תיכף ומיד יראה לעשות לה כלי ,היינו שיעשה תיכף איזה מצוה, חוזר רק לאותה תיבה שהפסיק בה וגמר תפילתו ,לא עלתה לו תפילה,
(ביה”ל ד”ה אבל).
דהיינו שיתן צדקה או ישב תיכף ללמוד וכדומה ,כי ידוע שהתעוררת הבאה אל האדם וצריך לחזור לראש ולהתפלל את כל
התפילה ,וה”מ שהיה לו אונס גמור, .הבעת שאומר תחנונים שלאחר
בפתע פתאום הוא אור הנשפע עליו מלמעלה ונקרא בחינת נשמה ,אזי צריך האדם
להלבישה בגוף בכדי שיהיה לה חיזוק ובסיס שלא יהיה מוטה חס ושלום כידוע למביני
מדע .וזה פירוש הפסוק מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ ,כי חפץ הוא
אבל באונס ליסטים וכה”ג בדיעבד
יצא (מ”ב סקט”ו).
ההשגחה
התפילה מותר לעקור ממקומו ,אם
העקירה הוא לצורך מצוה קצת ,כגון
.ביי”א דאפילו אם פסק בדיבור מה שאנו נוהגין בש”ץ שתיכף אחר
מלשון כלי ,דהיינו ההתעוררת ההוא שבא אל האדם צריך תיכף ומיד כלי וזהו עד
שתחפץ ,עד כאן תוכן דבריו. ושהה כדי לגמור את כולה ,אם עבר חזרת התפילה עוקר רגליו ,ויושב
וגמרה ממקום שפסק ולא חזר לראש לתחנון במקומות שנוהגין לומר תחנון
כעין זה היה ג”כ אצל אברהם אבינו במעמד העקידה ,וכדאיתא בספה”ק ‘נועם אלימלך’
אין מחזירין אותו (כה”ח אות כ”ט).
בישיבה ,וכן הוא עולה לבימה לקריאת
(בסוף פרשתן) ,שהקשה למה הוצרך אברהם אבינו לישא עמו עצים ממקום מושבו
התורה ,אף שלא הגיע עדיין להקדיש
עד מקום העקידה ב’הר המוריה’ ,הרי בקל היה יכול למצוא אילני סרק גם סמוך להר .גיאם שהה כדי לגמור את כולה ולא
שעם תתקבל שבו הוא פוסע בו
המוריה ,ומשם יטול עצים לעקידה ,ולחסוך כל טורח המשא משך שלושת ימי ההליכה. היה אנוס ,חוזר לתחילת הברכה ,דאז
השלוש פסיעות ,או כגון מה דאמרינן
ותירץ בזה הלשון‘ :מדרך בני אדם כשיעלה על מחשבתם לעשות איזה מצוה אזי תחילת
המחשבה הוא בחשק גדול כל אחד לפי מדריגתו .והצדיק גמור אשר יעלה מחשבתו
הוא רק מדרגה אחת למטה מן השוהה
כדי לגמור את כולה באונס ,שאז צריך פנינים
בגמרא בר”ע שהיה אדם מניחו בזוית
זו ומוצאו בזוית אחרת מרוב כריעות
ורצונו לעשות מצוה הוא גם כן לפי גודל צדקתו כן גודל חושקו והשתוקקותו בחמימות לחזור לראש (ביה”ל ד”ה ואם לאו).
והשתחויות ,והיינו בתחנונים שלאחר
והתלהבות אש ה’ תבער בו לעשות המצוה בתוכן השלימות .וזה היה כוונת אברהם .דיהיה מתפלל בדרך ובאה בהמה התפילה ,אבל אם הוא שלא לצורך,
אבינו עליו השלום כאשר אמר לו השם יתברך קח את בנך כו’ והעלהו לעולה .היה או קרון כנגדו ,יטה מן הדרך ולא אסור לאדם לזוז ממקומו עד שיפסע
מתחיל לבו לבער כגחלת אש ושלהבת .אך אחר המשכה ועכבה שיתמהמה האדם יפסיק ,ור”ל ,שאף דהוא סכנתא שלא השלוש פסיעות (ס”ב ומ”ב סק”ט).
לעשות המצוה ולגומרה במעשה נופל האדם מתשוקתו הגדולה שהיה לו מתחילה יבוא הבהמה והקרון עליו ,מ”מ כיון
בעלותו על מחשבתו .ומזה היה מתירא אברהם שיפול מתשוקתו הגדולה מאש הגדולה .וכתב הע”ת ,לאחר שסיים את
דאפשר לו להנצל מזה ע”י שיטה מן
הזאת הבוער בלבו .בהתמהמה בדרך שלשה ימים לכן מיד ויבקע עצי עולה כדי שיהיה התפילה קודם שאמר עושה שלום ,אין
הדרך ,אסור להפסיק בדיבור לומר
המעשה מיד גם כן בשלהבת הגדול הזה’ עכ”ל .הרי לנו מדבריו שקריאת פרשת העקידה איסור אם עקר רגליו למצוה קצת ,כגון
לאיש אחר שיכה במקל להבהמה ,או
בכוונה בכל יום היא סיבה לחדד זכרונינו גם לדרך העבודה מאהבה. לגעור בבעל הקרון שלא יבוא כנגדו
(ס”ב ומ”ב סק”ו).
המערכת
שכיבדו אותו לפתיחת ארון הקודש
בעת שאומרים אבינו מלכנו ,שהעולם
חושבים זה קצת למצוה ,ומ”מ נראה
-כמה סגולות באמירת העקידה - .וטמיהו אם אפשר לרמוז לאחר דיש לומר קודם לכן יהיו לרצון וגו’
ביד או בקול לעשות לו תנועה למנוע (מ”ב סק”ט).
.1מבטלת מחשבות זרות הבהמה שלא תבא כנגדו ,וכן לקרון
.זויש לנהוג כשהש”ץ עוזב את
בספר ‘אמרי פנחס להרה”ק רבי פנחס מקאריץ (שער סדר היום אות סט) מביא שהרה”ק שלא יבא כנגדו ,יעשה ,דזה יותר טוב
העמוד אחר חזרת הש”ץ ,ואדם אחר
רבי פנחס היה נוהג לומר פרשת העקידה גם בשבת ,ותלמידו הרה”ק רבי רפאל הזכיר משיטה מן הדרך (כה”ח אות ט”ו).
עובר לפני התיבה קודם אשרי ובא
לפניו פ”א שבסידור האריז”ל מובא שאין לומר פרשת
העקידה בשבת ,והשיבו הרה”ק רבי פנחס :וכי בשבת אין השולחן
המע
לך מחשבות?! ומסיים שם שמעובדא זו משמע שפרשת
העקידה מועלת למחשבות זרות. חיזוק קצר הכח שבדוגמה האישית
לפרשת
ֹאמר
השבוע וַ יְ ַמ ֵהר ַא ְב ָר ָהם ָהאֹהֱ לָ ה ֶאל ָ ׂש ָרה וַ ּי ֶ
.2מגינה מן הפורעניות
הם (יח ,ו-ז) ַמהֲ ִרי ..וְ ֶאל ַה ָּב ָקר ָרץ ַא ְב ָר ָ
בספר ‘סדר היום’ הביא בשם הזוהר (תיקוני זוהר לט ):שאין
לך דבר שמבטל המוות מבני אדם כאמירת פרשת העקידה. כאשר הגיעו האורחים אל אברהם אבינו ,הוא אמר לשרה
למהר ללוש כמות גדולה של בצק בעבורם .לכאורה ,כיצד אפשר
החיזוק
וכתב שלכן ‘טוב לישראל להזכיר בגלות בכל יום פרשת
העקידה ,שתגן עליהם מכל מקרים רעים .ובת קול יוצאת לדרוש מאחרים להזדרז ולעשות?
התשובה נמצאת בפסוק הבא‘ :וְ אֶ ל הַ ָּב ָקר ָרץ אַ בְ ָרהָ ם’ .אברהם
הדרך הטובה
ואומרת :אל תעש לו מאומה’ עכ”ל .גם בסידור יעב”ץ כתב
ש’אמירת פרשת העקידה בכל יום מבטל המיתה מבני אדם אבינו לא עמד מן הצד וחילק הוראות .הוא עצמו היה הראשון שמיהר
לעשות בעבור האורחים .חז”ל אומרים ,שבזכות שאברהם הגיש את
ביותר לחנך
ומגין מכל חלאים רעים ומכפר עוון’ עכ”ל.
האוכל בעצמו ,זכו בני ישראל למן שירד מן השמים על ידי הקב”ה. אינה לומר
שואל רבי משה פיינשטיין :והרי את המים נתן על ידי ישמעאל כדי לחנכו
.3מכפרת עוון למצווה ,ואם כן מדוע נענשו ישראל שהמים יגיעו אליהם רק דרך שליח? ‘מהרי’ – אלא
בספר ‘ציפורן שמיר’ להחיד”א (סימן ב אות יג) כתב‘ :סגולת ומכאן יסוד גדול :אין חינוך גדול מן הדוגמה האישית .גם כשמחנ־
העקידה לכבוש הדין ,ולכן יתאמץ בכונתה ,וכתבו ז”ל ,דאם כים את הילדים למצוות ,אין די לומר להם‘ :תעשו’ .הם צריכים לראות את לרוץ ראשון.
שב בתשובה בכוונת העקידה יכופר עוונו’. ההורים רצים בעצמם .רק מי שרץ בעצמו ,רשאי לומר לאחרים‘ :מַ הֲ ִרי’.
2
י ְֵרא אֱ ל ִֹקים אַ ּ ָתה!
ההשגחה המערכת המעשיות
פירוש נפלא פירש בזה הרה”ק הרבי ר’ שמעלקא התיירים והנופשים ,וברצונם להתרחק מקול המולה
סיפורי השגחה פרטית מניקלשבורג זצוק”ל ,ומביאו תלמידו הרה”ק החוזה ורחובה של עיר יצאו אל השבילים המובילים אל מחוץ לעיר
מלובלין זצוק”ל בספרו “דברי אמת” פרשא דידן .בהקדם קרעמניץ .והנה בהגיעם אל קצה העיר התגלה לפניהם בנין
שנש_לחו _למערכת ע"י הקוראים דיוק לשון הפסוקים ,שמתחילה אמר ‘ולא חשכת את בנך הדור ונאה גדול ורחב ידיים ,היה זה מתחם האוניברסיטה
‘טעות מושלמת’ יחידך ממני’ ,ולבסוף אמר רק ‘את בנך יחידך’ והשמיט של קרעמניץ ,שם הגיעו הגויים הצעירים מכל ערי המחוז
כשעליתי לארץ הקודש ,תרתי
אחר מקור פרנסה.
והגלילות ,בהיותו בנין מפואר בנוי ומשוכלל כראוי וכיאות
וזלה”ט“ :הנה העקידה היה נסיון אחד ,ועשה אברהם לסטודנטים אקדמאיים מן העשירון העליון...
אבינו ע”ה לכבודו יתברך וכבש רחמיו באהבה .אחר סביבות המתחם הענק נבנו מדשאות ומזרקות מים,
ההתחזקות
תיבת ‘ממני’ ,וצריך ביאור.
תחום ההתמחות שלי הוא
בתחום ההנדסה ,וכעולה חדש שבילי פאר בתוככי צמחיית פרחים מלבלבים, כך כשמנעו יתברך לכאורה היה לו ללקחו
התקשיתי למצוא עבודה עם
הכנסה מכובדת.
ומגרשי ספורט גדולים – .בעודם מתהלכים לפי
תומם במשעולי השבילים הסמוכים ,הגיחה
“אַ ל ִּת ׁ ְשלַח מן המזבח בשמחה ,כיון שיצא ידי שמים.
ואברהם אבינו לא עשה כן לשמוח במה
באחד האירועים שהשתתפתי
בהם ,פגשתי בעלים של חברה
לפתע למולם קבוצת גויים צעירים ,סטודנטים
חופשיים שיצאו בדרכם להשתעשע במשחקי
י ְָד ָך אֶ ל הַ ּנַעַ ר שמנעו מהקרבה בשביל אהבת בנו ,אדרבא
מאוד היה שמח לשוחטו .כי אם כמו ששמח
גדולה שבדיוק חיפש עובד בכיר הספורט כדרכם הריקנית .וכראותם לנגד וגו’ ִּכי עַ ּ ָתה לשוחטו למענו יתברך ,כן כשציווהו יתברך
בתחום עם שכר חודשי נאה.
הצעתי את עצמי ,והוא אמר
עיניהם רבי יהודי בעל צורה והדרת פנים
מכובדת ,ההליטו לחמוד לו לצון ,כדי לשעשע י ַָדעְ ִּתי ִּכי י ְֵרא ההשגחה
‘אל תשלח ידך’ שמח בעשיית רצונו יתברך
להחיותו ,לא היה כלל ענין בנו בליבו ,רק
את עצמם מעט... מפני שהוא רצונו יתברך להורידו מעל
שמחפש זמן רב עובד והוא
משלם הרבה מעל לממוצע הם ניגשו אל הרבי בברכת שלום ,ולאחר מכן אֱ ל ִֹהים אַ ּ ָתה, המזבח ,וזה מדרגת אהבה יותר .וזה ‘יען אשר
עשית את הדבר הזה’ שלא חשך את בנו יחידו
בשוק ,אבל יש לו תנאי קבלה
אחת ויחידה והוא לפתור תרגיל
העמידו פני תם ושאלו ,הער רבינער ,האם
יירד גשם היום? – היה זה יום בהיר חם ויבש, שכְ ּ ָת וְ ל ֹא חָ ַ ׂ כי אם שעשה רצונו כנ”ל”.
מסובך בהנדסה.
“אם הצלחת לפתור את התרגיל,
אף לא עננה קטנה נראתה ברקיע ,והם שאלו
את שאלתם בהתרסה ,כאילו היתה זו שאלה אֶ ת ִ ּבנ ְָך אֶ ת ולכן מתחילה נאמר רק ‘כי עתה ידעתי כי ירא
אלקים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך
התקבלת לעבודה!!!”
הסכמתי בשמחה והוא נתן לי את פני הרבי הקדוש הרצינו לנוכח שאלתם,
המציקה להם מאוד...
י ְִח ְיד ָך ִמ ּ ֶמ ּנִי פנינים
ממני’ ,היינו שבשליפת המאכלת מנדנה
לשוחטו הוכחת רק כי אתה ירא אלקים שהיא
התרגיל. ובשרף אש קדשו נענה לעומתם ואמר :אפשר
לומר שירד גשם ,אך אפשר גם לומר שלא
וכו’ .יַעַ ן אֲ ׁ ֶשר מידת היראה ,ולכן לא חשכת את בנך מחמת
‘ממני’ כי ציוויתיך בדבר הזה ויראת ממני.
עבדתי על התרגיל שהוא בעצמו
הכין ושלחתי לו את הפתרון. ירד גשם ...אבל אני אומר שיירד גשם חזק
וממטרות עוז! – הנערים הגויים שחקו למשמע
עָ ִׂשיתָ אֶ ת אבל בפעם שנית מבטיחו המלאך בדבר ה’ ,כי
יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את
כעבור שלושה ימים קבלתי שיחה
שהתקבלתי וכבר מיום ראשון
תשובתו התקיפה של הרבי ,שנאמרה בקול
ובהתרגשות ,ויצאו להמשך דרכם.
הַ דָּ בָ ר הַ ּזֶה בנך את ‘יחידך’ – וזה לא משום ‘ממני’ ויראתך
אותי ,אלא עתה אחרי שהורדת אותו מן המזבח
הקרוב עלי להתחיל לעבוד.
תיכף משעזבוהו אותם גויים פוחזים ,תפס הרבי שכְ ּ ָת וְ ל ֹא חָ ַ ׂ רק בגלל ציווי השי”ת להורידו ,דרחמנא אמר
אֶ ת ִ ּבנ ְָך אֶ ת
לעבוד התחלתי לשמחתי
המערכת
הקדוש בידו של אלעזר והחל למהר ולהאיץ את ‘אסקיה’ ורחמנא אמר ‘אחתיה’ (רש”י שלהי ד”ה
והמשרה הייתה למעלה מכל דרכו בחזרה העירה אל מתחמי האכסניות, כי עתה ידעתי) ,בזה הוכחת ששמחה יתרה יש
י ְִח ֶיד ָך”
הציפיות שלי וגם הבוס שמח בי באומרו לבחור שעליהם להזדרז בטרם תפרוץ לך באהבת מצות ה’ יותר מאהבת בנך ,ומזה
מאוד. עליהם הסערה! נודע כי לא חשכת את בנך .ובכך הראית את
כעבור תקופה חזרתי שוב (כב ,יב -טז) גודל אהבתך להשי”ת באהבה עצומה רק אליו
והנה משרק דרכו רגלי קדשו של הרבי פנימה
על התרגיל קבלה וגיליתי שם יתברך ומצוותו ,לפיכך ‘ברך אברכך וארבה
אל בית האכסניה ,נפתחו לפתע ארובות
שטעיתי בתהליך והפתרון לא הרבה את זרעך וגו’’ ,ודברי פי חכם חן.
השמים ,וגשם חזק ניתך ארצה ,כדבר איש האלקים
נכון. * * *
ששערה אחת מדברת קדשו לא נפלה ארצה ,וכאשר אמר
אחרי שבדקתי את עצמי כמה
פעמים ניגשתי לבוס ושאלתי
סיפר הגה”ח רבי אלעזר ביין זצ”ל ,מזקני חשובי חסידי כן היה ,צדיק גוזר והקב”ה מקיים!
פיאסעצנע – גור ,שבשנות בחרותו בפולין של מעלה נתקף כשמוע הרבי את קול הסערה שהחלה בחוץ ,הסתובב
השולחן
אותו על סמך מה קיבל אותי ,הרי
הפתרון לא נכון?! במחלה קשה בריאותיו ל”ע ,ושלחוהו הרופאים למעיינות להביט בממטרים העזים ,ואמר בקול לוהט את הפסוק
עיר המרפא ‘קרעמניץ’ שבפולניה .כדרך הרופאים בימים (דברים כח ,י) “וְ ָראוּ ּכָל עַ ּ ֵמי הָ אָ ֶרץ ִּכי ׁ ֵשם ה’ נִ ְק ָרא עָ לֶ ָ
יך
הוא השיב שרבים וטובים ניסו ההם ,בטרם עידן ה’אנטיביוטיקה’ והרפואות שבימינו ,וְ י ְָראוּ ִמ ּ ֶמךּ ָ ”!
להתקבל ,אבל כולם טעו ורק לשלוח את החולים להבראה ומנוחה למעיינות המרפא.
אני היחיד שפתרתי את התרגיל פנה ר’ אלעזר אל הרבי הקדוש ושאלו ,מדוע נצרך הרבי
להיטפל אליהם לשקצים הללו? מוהרשד”י בהיותו בקרעמניץ פגש בו הרה”ק הצעיר
המסובך הזה.
מסלונים זצוק”ל הי”ד ,שהגיע אף הוא להתרפא באותם
הראיתי לו היכן הטעות ,ואז הוא התלהב הרבי המהרשד”י וזעק ,וכי אין הם בריותיו של
מעיינות .הרבי הקדוש שמח לפגוש בחור חסיד פיקח וירא
בדק אצלו בדף והתברר ששנינו הקב”ה? – גם הם צריכים לדעת שיש בורא לעולם! גם
שמים ,וקירבו ושוחח עימו הרבה באהבת תורה ויראת
טעינו בדיוק באותו נקודה באמצע עליהם יש להטיל מורא שמים!
שמים .כידוע היה ליבו של אותו צדיק בוער באש להבת
התרגיל ולכן הגענו לאותו פתרון שלהבת ,כפי שקיבל מאביו ומזקנו הקדושים זי”ע ,ושמח ויהי המקום לחרדת אלקים!
מוטעה. * מאוד שמצא לו בחור כלבבו מלא וגדוש בתורה וחסידות
עתה התברר שהקב”ה שמר לי אחד מאנשי ירושלים של מעלה ,היה הרה”ג רבי יוסף צרופה.
את התפקיד הזה וגרם לטעות באחד הימים לאחר תפילת שחרית קרא לו הרבי ,וביקשו שטיינברג זצ”ל ,בילדותו היה יתום מאביו ,והתגדל
המדויקת הזו כדי שאתקבל
להתלוות אליו לטיול היומי לאחר שיאכל את ארוחת והתחנך בביתו של מרן הבריסקער רב הגרי”ז זצוק”ל.
למשרה הנחשקת שרבים וטובים
הבוקר .שמח הבחור אל ההזמנה ,הזדרז מהרה אל בית – כאשר באותם ימים היו הנערים היתומים עזובים בלא
חלמו לקבל.
האכסנייה שלו ,סעד פת שחרית כדין ,ואץ רץ אל ביתו משען ומשענה ,וחכמי ירושלים היו פורשים את אחריותם
בתודה לה’ !!! של הצדיק ,שכבר המתין עליו בפתח הבית ,ותיכף יצאו עליהם ,לגדלם לתורה ויראת שמים ,וכך מצא את עצמו
בעל המעשה:א.ש. שניהם יחדיו בהליכת מרפא בשבילי מעיינותיה של ‘יוסל’ה’ היתום רבות בביתו של הרב ,עד שהיה כאחד
••• מבני הבית. קרעמניץ השקטה.
הרבי הקדוש הפליג בשיחותיו עם הבחור ,מעיינות ליבו כשישבו פעם באחת הארוחות ,היה זה יום היארצייט של
המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה ומוחו הק’ נבעו כמעיין המתגבר ,וכך היו מתלהטים יחדיו הגאון בעל ‘שאגת אריה’ זצוק”ל ,וסיפר שם אחד מבניו
פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס בפלפולה של תורה ,והיו הדברים שמחים כנתינתם מסיני .של הרב אודות גדולתו ורוממות קדושתו של ה’שאגת
בפקס15326517922 : מרוב דבקות אש התורה שדבקה בהם לא שמו אל ליבם אריה’ ,שפעם החל ‘פוגרום’ בעירו ,הגויים האכזריים צמאי
או לo.y.wines@gmail.com : שהם מתרחקים ממרכזה של העיר ,שם היו פזורים הדם פרצו לרחובות היהודים ,והחלו בשאגות טרף לחמוס
מכל הבא לידם ,ולפתע פרצה קבוצה | המשך בעמוד הבא |> האכסניות והמלונות השונים ,ושם היו מתהלכים כל
3
נזהר להתרחק ולברוח מאותה עבירה? אתמהא! גדולה של ‘לסטים מזויינים’ אל תוך ביתו של הרב,
נענה אותו צדיק ואמר ,דע לך היטב את מה כדי להרוג ולשדוד הכל כדרכם ,ה’ ישמרנו מהם
שלימדו אותנו רבותינו הקדושים ,שיכול להיות ומהמונם.
החכם הגדול ביותר ,בשעת הניסיון אין עומד אותה שעה יושב היה ה’שאגת אריה’ בחדרו
לאדם כי אם ‘יראת שמים’ בלבד! פנימה עטור ומעוטף בטלית ותפילין ,וכולו שקוע
החכם הגדול ,חכם היה וחכם יהיה! וחכמתו בשרעפי קודש בעומק תורתו הקדושה .מתחילה
רק תוסיף יגון על יגונו! כי בעת שמנסים את לא שם לב כלל לכל המתרחש בהיותו ‘שקוע’ כל
האדם מן השמים באותה השעה נוטלים ממנו כולו בהגיונה של תורה ,אך משפרצו הבריונים אל
את תורתו ואת חכמתו ,ולפי שעה הוא אכן נהפך תוך חדרו בקול רעש גדול ,הרים הרב את עיניו
כמו טיפש ,פשוטו כמשמעו! כאשר העידו בנו הקדושות לראות במי המדובר ,ומה קול הרעש
חז”ל (סוטה ג‘ ).אין אדם עובר עבירה אלא אם כן והבלגן המתחולל סביבו – .וכראותו לפניו את
נכנסו בו רוח שטות’ ,ואותה רוח שטות הנכנסת אותם גויים רוצחים ,הסיר לפתע את הטלית מעל
בו מתיישבת בו במקום חכמתו ,ואין שום כוח ראשו ,והתגלו התפילין שבראשו!
שעומד בפניו כי אם ‘יראת שמים’ בלבד ,מאשר תיכף ומיד כשראו אותם גויים את התפילין
הרגיל את עצמו בפחד השם יתברך ומהדר גאונו, הקדושות שעל ראשו נתפסו בפחד גדול ובהלה,
להיזהר ולהישמר ולהתיירא מן החטא! – רק הם עזבו את הכל והחלו לנוס על נפשם ,כשכל
במצב כזה הוא אכן נקרא ‘ניסיון’ ,שכן אם לא היו חבריהם הגויים מצטרפים עימהם בפחד ומורא
נוטלים ממנו את מדרגותיו אין בכך שום ניסיון גדול ,ועל אתר עזבו את העיר בחרדתם וברחו
לעמוד איתן על עומדו כפי שמשיג ומבין היטב. הרחק כמטחווי קשה ,כל עוד נשמתם בם – .וכך
לפיכך בעת הניסיון ניטלים כל ההשגות וכל הציל הרב הקדוש את כל בני העיר מן הפוגרום
המדרגות ,ואף החכמה וההיגיון הפשוט אין הקשה.
בכוחם למנוע את האדם מן העבירה ,כי אם כששמע הבריסקער רב את הסיפור מפי בנו ,נענה
יראת שמים בלבד. ואמר ,זה הרי גמרא מפורשת (ברכות ו“ :).וְ ָראוּ ּכָל
ועל כך מעיד הכתוב להדיא בפרשתנו (בראשית כ, יך וְ י ְָראוּ ִמ ּ ֶמךּ ָ ,תניא
עַ ּ ֵמי הָ אָ ֶרץ ִּכי ׁ ֵשם ה’ נִ ְק ָרא עָ לֶ ָ
“רק ֵאין י ְִראַ ת אֱ ל ִֹקים ַּב ּ ָמקוֹם הַ ּזֶה וַהֲ ָרגוּנִ י”!יא)ַ : רבי אליעזר הגדול אומר ,אלו תפילין שבראש”!
לפיכך יש לחנך ולהתחנך ליראת שמים נענה רבי יוסף שטיינברג ושאל ,ואולי ברחו
לבקשותיו של בנו ,באומרו שהוא כבר זקן ...ואין לו אותם הגויים מחמת שראו את הפנים הקדושות
אשית חָ כְ מָ ה י ְִראַ ת ה’ “ר ׁ ִטהורה ,וכד”א (תהלים קיא ,י) ֵ
כוח לעבוד! והמפחידות של ה’שאגת אריה’?
ֵׂשכֶל טוֹב לְ כָל עֹ ֵׂשיהֶ ם”.
הצעירצ’יק הנמרץ לא קיבל את תירוצי אביו, גער בו הרב מבריסק ואמר ,לא ,לא ,התפילין בעצמם
*
והמשיך לגעור בו ,יש לך כוח! אם רק תרצה תיווכח הם שהפחידו אותם! לא צריך לשנות מן הפשטות
סיפר לי שכני היקר הרה”ג רבי שמואל צ’צ’יק שכוחותיך במותניך! צא לעבוד! – אך כל צעקותיו שבגמרא שהתפילין מצד עצמם מפחידות ,לא מראה
שליט”א ,שפעם התלווה עם אביו הגאון רבי זאב ללא הועיל ,האב נטוע במקומו ולא רוצה לנקוף הפנים של הרב ולא מראה ראשו הקדוש ,כי אם
[וועלוויל] צ’צ’יק זצ”ל ,אל רבו מרן הרב מבריסק אצבע ולסייע במלאכה הקשה. התפילין שבראש בלבד עליהם העיד הכתוב“ :ויראו
זצוק”ל ,וכשהציג לפני רבו את בנו ביקש שיברכהו
לפתע התקרב הבן אל אביו בכעס עצור ,כשהוא ממך”.
הרב שיגדל בתורה וביראת שמים.
מנופף לפניו עם המעדר שבידו ,וצעק לעברו :אילולי ולמדנו אגב אורחא ,מלבד עצם מידת יראת שמים
התחייך הרב והשיב לו בחכמה ,ברכת גדולתו בתורה שהייתי מפחד מהשם יתברך ,הייתי הורג אותך כאן ופחד אלקים שיש בכוח התפילין הקדושות להטיל
הלא היא מיתלא תלי וקאי בשקידת תלמודו ,ובמידה ועכשיו! אם לא היראה והפחד שיש לו מן העבירה, אפילו על גוי לסטים מזוין! – גם דרכי האמונה
מסוימת תלויה גם בך ...שתלמד עימו היטב! ואילו כבר היית שולח יד בנפשך! רחמנא ליצלן. הפשוטה בדברי רבותינו ז”ל ,שכָל דִּ בְ ֵריהֶ ם ְּכגַחֲ לֵ י
ברכת היראה שיזכה הנער ליראת שמים ,הלא היא
ראו נא ,אמר הרבי ר’ דוד לחסידיו ,עד היכן מגעת אש! (אבות פ”ב שלהי מ”י). ֵ
תלויה בזוגתך הרבנית ,ככל שהיא תרבה בתחינותיה
‘יראת שמים’ ,שאפילו איכר פשוט וגס רוח ,שמוכן *
ותפילותיה ותשפוך לב כמים שיזכה בנה להתהלך
להרוג את אביו בכעסו ,נעצר ונבלם מחמת היראה
בדרכי תורה ויראה ,כן יגדל הבן ויזכה ליראת שמים הרה”ק רבי דוד מלעלוב זצוק”ל ,איחר פעם להגיע
והפחד מהשם יתברך שנפל עליו!
כראוי! אל בית המדרש ,קהל החסידים והתלמידים המתינו
* זמן רב והצדיק עדיין בושש ולא בא.
*
מעשה באיש נכבד ,ששימש כר”ם באחת הישיבות לאחר המתנה ארוכה החלו המשמשים והתלמידים
סיפר לי מחותני הרה”ג רבי יצחק דוד ברטשטיין
הנכבדות ,וביום מן הימים נקלע לפניו ניסיון קשה, המקורבים לדאוג ,מדוע מתאחר הרבי? שמא קרה
זצ”ל ,שבילדותו למד כתלמיד מן המנין אצל כ”ק
ומרוב אש תבערת הייצר הרע הבוער בקרבו לא עמד לו משהו ,או אולי זקוק הוא לעזרה?
אאמו”ר זצוק”ל בעל “מעדני השלחן” ,ומעולם לא
בניסיונו ונכשל בעבירה הקשה ,רחמנא ליצלן ,אשר
נצרך אבי לגעור בתלמידים ,אלא כשראה אצל אחד יצאו אפוא כמה תלמידים מסורים מהרה והתפזרו
הפילה אותו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא .עד מהרה
מתלמידיו הנהגה שאינה ראויה ,היה נתקף בפחד ברחבי העיירה בחיפושים קדחתניים אחר הרב
הוא ‘נתפס’ ונידון לעונש קשה ,וכשהתפרסם הדבר
גדול ,ומנענע חזק בראשו ,בזעקת ליבו :אוי! אוי! שנאבד פתאום.
אבד את כל מעמדו הר”ם ,ויצא מכל אותו עסק ביש
תגובה זו הועילה להם לתלמידים הרבה יותר מכמה בביזיונות קשים ומרים. והנה בהגיעם אל קצה העיירה מצאו את הרבי
וכמה גערות ושיחות מוסר .כמ”ש בפ”ק דברכות הקדוש כשהוא עומד על יד אחת השדות ומסתכל
הדבר היה לפלא גדול ולחידה סתומה ,בהיותו אדם
(ז“ ).טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר ממאה חזק פנימה ,עד מהרה ניגשו הגבאים אל הרבי
נכבד ומקובל בציבור כתלמיד חכם שתורה וגדולה
מלקיות ,שנאמר (משלי יז ,י) ‘תחת גערה במבין ,מהכות ושאלוהו מדוע מתאחר הוא בדרכו ,ועל מה מביט
גם יחד בידו ,וכיצד נפל בעבורה חמורה כזו?
כסיל מאה’”. הוא כאן בתוך השדה?
באותם ימים שאל אחד ממקורביו של הרה”ק רבי
כמובן מידה זו לא תועיל רק כשהיא נובעת מיראת ענה להם הרבי ,למדתי כאן ‘יראת שמים’!
משה מרדכי מלעלוב זצוק”ל מלפניו ,כיצד יתכן
שמים שלמה וטהורה ,ולא כהצגה חיצונית... כשהסתכלו התלמידים אל תוך אותה חצר ,ראו
כזאת ,שאף לו יהא שאין תוכו כברו ,הרי אדם זה
התלמידים חשים ומרגישים היטב אם הזעזוע איש יהודי פשוט חקלאי עובד אדמה ,שעושה את
מספיק חכם להבין שאם רק יתגלו מעשיו ויתפרסמו
שמביע המלמד הוא כנה או מעושה ...ואין ספק מלאכתו הקשה בשדה ,ומן הצד יושב לו אביו הזקן
עתיד הוא לשלם על כך מחיר יקר עד מאוד .ובחשבון
שכשהמלמד מלא ביראת שמים ,משפיע הדבר כבן תשעים שנה! והנה ניגש הבן הצעיר אל אביו
פשוט ביותר יודע ומבין בוודאי את העונשים הקשים
ומקרין מאוד על תלמידיו ,שכן ‘מאן דנפח מדיליה הזקן כשהמעדר בידו וביקשו לקום ולסייע בעבודות
הצפויים על כך הן בזה והן בבא ,ושאם יתפסוהו
נפח’ (ספר הקנה בראשית ח ,עג) ,ובכך נזכה לגדל הרבות ,כשהוא מגיש לו את המעדר לעבודה!
השלטונות ויתפרסם הדבר הוא יתדרדר בכך
ולחנך את בנינו לתורה וליראת שמים ,אמן ואמן.
לתחתית השפלות! – כיצד לא חשב על כל זאת ,ולא אולם האב סירב לקחת את המעדר ,ולא נענה
יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך ,הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים .המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה.
Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - Sheldon@hpins.net Or | zeligk@gmail.com or text 718-249-7173
4
